אפילו לשבת לארח להם חברה.

אני גם אוכלת איתם בקטנה, אם אני מתכננת לאכול מאוחר יותר.

זה זמן טוב לשיח משפחתי, לספר איך עבר היום (גם המבוגרים יכולים ורצוי שישתפו)

אחר כך הרבה יותר קשה לקבע את ההרגל.

הורגלתי כילדה, חיכינו שאבא יחזור מהעבודה לאכול ביחד.

וגם עכשיו מנסה אצלנו. אני האמת בדכ כן רעבה כבר בשעה שהם אוכלים. (ובדכ בעלי עוד לא חזר מהעבודה, ואי אפשר לדעת מתי הוא יחזור. גם אם יש ילד בסניף לא נחכה לו.) אבל גם אם לא אוכלת, אני יושבת איתם. אני משגיחה שיאכלו יפה, מעלה נושא שיחה...

והאמת שיש לנו מין מוטו כזה שאני אומרת לילדים שלא רוצים, באמצע ש"ב, או משחק וכו. "גם אם אתה לא רעב, אתה יושב איתנו, עכשיו אנחנו ביחד. אתה לא חייב לאכול אבל אנחנו ביחד. מדברים."

ארוחת ערב בשעה קבועה. תמיד היה. לא תמיד כולם יכולים להגיע, בעלי הרבה פעמים עדיין בעבודה וחוזר מאוחר יש ימים שאני בחוץ. הילדים הגדולים לפעמים גם מחוץ לבית, אבל מי שבבית בד"כ בא לאכול.

דווקא לקטן מבין הילדים יש קוצים והוא לא יושב כל הארוחה, מתחיל להסתובב, חוזר ושוב קם... אבל בעקרון יושבים כולם. 

שמתי לב שכולם באים בשמחה כשאני מכינה איזה משהו מיוחד כמו פיצה, לחמניות טריות וכדו'... אז הריח כבר קורא להם. היום הם גם מכינים בעצמם הרבה פעמים את האוכל.

יש ילדים שקשה להם לשבת ליד השולחן לאורך זמן, בטח אם אין להם בדיוק מה לאכול. לדעתי זה עלול לתסכל את הילדים האלה (שגם סעודות שבת קשות להם).

מצד שני - יש ילדים (והורים) שיהיו מתוסכלים אם הם יפסידו את הארוחה המשפחתית אם אין להם ברירה, וירגישו שהם מחוץ לעניינים...

ועוד נקודה: לדעתי דווקא יפה להקדיש את המיוחדות הזו לימים מיוחדים, כמו שבתות וחגים. כך יש ייחודיות לימים האלה, שאמורים באמת להיות מיוחדים על פני ימות השבוע.

(אבל יכול להיות שאני כותבת את כל הנקודות ההפוכות האלה רק כיוון שאני מקנאה🤭 כי אצלנו אין סיכוי שיהיו ארוחות ערב משותפות - גם כי אין מקום לכולם במטבח, גם כי בעל לרוב לא נמצא, וגם כי לי קשה לשבת איתם ולאכול איתם... אז אני מנסה למצוא תירוצים🙈 שהם אמיתיים! אבל גם תירוצים...)

שכשהמשפחה גדולה, יש הבדל בין 'לאכול יחד' לבין 'ארוחה משפחתית'.

בעיני כן חשוב שכשילד יאכל יהיה איתו מישהו נוסף שאוכל איתו (אח או הורה), כדי שהאוכל יהפוך לארוחה, ויהיה עם מי לדבר, לחלוק חוויות וכו'.

ובאמת בארוחות שלנו (צהריים וערב, בוקר לא יוצא), אני משתדלת שיאכלו יחד- בזוגות או יותר, לפי ההרכב המתאים באותה סיטואציה.

ארוחה משפחתית זה משהו נדיר יותר שקורה לרוב רק בשבת. ואז גם אוכלים יותר בנחת וכל הארוחה מתנהלת בקצב אחר (ובהרבה בתים גם יש שולחן במטבח שולחן בפינת אוכל- אז זה אפילו במיקום אחר).

אם כי אצל הילדים שלי לרוב הם מעדיפים לדבר תוך כדי משחק ואת האוכל הם מעדיפים "לחטוף"...

רק המתבגרים באמת מסוגלים לדבר תוך כדי האוכל. האמת שלהרגשתי זה מוגזם... צריך לתת לאוכל את מקום הכבוד המסודר שלו, ולא להתחיל לפטפט שעות תוך כדי האכילה...

ופותר הרבה בעיות אכילה בהמשך... זהמשילד מתרגל שההורים שלו משרתים אותו ומגישים לומכל רגע משהו ולא יושבים בצורה מכובדת כולם יחד בשולחן.

ואח"כ ההורים אוגלים מהשאריות ופחוץ מתעסקים בלהכין לעצמם צלחת כמו שצריך עם אוכל מכבד ומזין...

הם לומדים מאיתנו נשנשת מה היא...

דווקא בשבת אנחנו מגישים לילדים, ובאמצע שבוע אני מניחה על השולחן וכל אחד (מלבד הקטנה) לוקח לעצמו...

ואני אף פעם לא אוכלת את שאריות הילדים (איסטיניסטית), ולהפך - קשה לי יותר לאכול כשהם בסביבתי...

כך שלא בהכרח זה עוזר

מכינים שולחן ערוך רק לילדים, נותנים להם לאכול ואז אח"כ עורכים לכם ואוכלים בנפרד? לא נראה לי

ואמרת שקשה לך לאכול שהם בסביבתך... בשבת מה קורה? 

וגם, מגיל 0, ממש 0, חשוב מאוד שיראו איך אנחנו אוכלים, כבר אז מתחילים ללמוד הרגלי אכילה... 

ואני הרבה פעמים סובלת בשבת מהארוחות המשפחתיות, לצערי, בגלל האיסטיניסטיות שלי... אבל זה באמת חשוב וחלק מאופי השבת, אז אני מתגברת.

אבל לעבור את זה יום-יום זה מעבר לכוחותיי...

אבל טוב, אני באמת חריגה בעניין (אבל תמיד צריך לקחת בחשבון שאולי יהיה במשפחה ילד כזה, שקשה לו לאכול עם כולם מכל סיבה שהיא, ואז אם הופכים את הארוחות המשפחתיות היומיות ל"קודש" - הוא עלול לסבול...)

רק שאני לא אוכלת איתם... (וגם בעלי, כי הוא לא נמצא בבית בד"כ. והרבה פעמים גם הגדולים לא נמצאים)

להפוך את הסעודה המשותפת ל"קודש" זה כשמחכים שכ-ו-ל-ם יתאספו, גם אם זה בשעה מאוחרת... (כמו שהפותחת תיארה)

(לא תמיד כולל מתבגרים )

אבל אני - אין סיכוי שאסתפק בארוחת ערב כזו מוקדמת... אני הולכת לישון מאוחר יותר, ואם אהיה רעבה לא אצליח להירדם...

אני מכירה את תורותייך בענייני תזונה, וממש מעריכה אותן ואותך על היכולת לעמוד בהן. זה טוב שמדי פעם את מזכירה אותן, כי בסוף משהו אולי יחלחל אפילו אליי, שקשה לי מאוד עם תזונה...

תודה! ♥️

מי שנמצא אוכל מי שלא יאכל אח"כ ואני לא אוכלת אח"כ

הקטנים אולי פרי או מלפפון 🙂( חולים עך מלפפון עם מלח)

כשאבא שלי חוזר מהעבודה אמא שלי מכינה א. ערב ויושבים יחד, מי שנמצא בבית

אצלנו אין ארוחה משפחתית קבועה של כולנו, לצערי, כי בעלי לא נמצא בשעות האלה, ואני האמת לא יושבת לאכול בשעות הערב כבר, אבל אני כן יושבת עם הילדים ויש זמן מוגדר של א. ערב שהם רגילים אליו

אבל לפעמים הם כן יושבים ואני 'מרחפת' מעליהם 

קשה לענות על זה כי זה שייך לעתיד. ובעיקר, זה תלוי במה שאתם תחליטו... אבל בגדול, אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר ותמיד אפשר להכניס הרגלים טובים, גם אם התרגלנו לעשות דברים אחרים לאורך זמן. אז תקווה, תמיד יש!

אני מצטרפת לכל מי שדיברה בעד הארוחות המשותפות האלה. אצלנו זה ממש סוג של עוגן משפחתי שבו יש זמן להתעניין ביום שעבר, לצחוק ביחד וסתם להיות יחד. ממה שאני יודעת (וכאן אני חוזרת על מה שכבר נאמר בשרשור), זה מעולה שהורים וילדים אוכלים יחד כי זה מהווה דוגמא אישית מצוינת לגבי הרגלי האכילה (הילדים רואים איך אוכלים בצורה מנומסת, איך [בשאיפה] משלבים את אבות המזון השונים, איך דואגים שכל אחד יקבל ולא לוקחים את הכל לעצמנו, איך כל אחד תורם לעריכת השולחןוכו׳ וכו׳).

וממש לאחרונה ראיתי ראיון (כאן בערוץ) של רופאה משערי צדק שמטפלת בפציינטים שסובלים מאנורקסיה ושאר הפרעות אכילה. בין הטיפים שהיא נתנה, היא אמרה שארוחות משפחתיות הן דבר שמפחית את הסיכון לפתח הפרעות אכילה. גם כי זה זמן טוב להנחיל הרגלים בריאים כאמור וגם כי אם חס ושלום מתחיל להתפתח משהו, העובדה שאוכלים ביחד עם הילדים מאפשרת לזהות בשלב מוקדם שיש בעייה.

ובשבילי ובעלי זה ממש נוח וכיף לשבת עם כולם במקום ״לשרת״ את הילדים ורק אח״כ לשבת בעצמי ולאכול.

בפועל הילדים שלנו עוד קטנים (יסודי ומטה) כך שחוץ מזמנים מיוחדים (פעילות בסניף, עבודה של אחד מאיתנו בערב פעם ב, השתלמות וכו׳) מסתדר לנו לאכול ביחד. כשזה לא קורה מסיבה כלשהי, הכל טוב ואוכלים בלי מי שמגיע מאוחר. אבל בכללי, ברירת המחדל היא אכילה ביחד וזה ממש כיף ב״ה 🙂

אני חושבת שבסוף, הרבה לפני שאתם "הורים" ו"מחנכים" ועושים את "מה שצריך" אתם בני אדם.

והילדים רואים איך אתם חיים ולומדים.

אם נח לכם לחיות עם ארוחת ערב מסודרת משותפת - זה מעולה. אבל אם לא, העולם לא יתמוטט..

אצלנו, למשל, באתי מבית שממש הקפידו בו על ארוחת ערב משותפת וזה היה ממש יפה בעיני וחלמתי שככה יהיה אצלנו. אבל..

במציאות בפועל -

בעלי בדרך כלל בשעות האלה מחוץ לבית

הבנים הגדולים במנחה/ערבית וכו..

הרבה ימים יש סניף/התנדבות/ פעילות בשעות האלה.

ובנוסף לזאת..

גיליתי עם השנים שבשבילי הארוחה היא כמעט הרגע היחיד שלי לנוח עם עצמי. וממש לא מתאים לי לאכול עם כולם. צריכה את השקט שלי

אז מה שיוצא בפועל:

ב14:15 בצהריים (או בחופש בשעה מתאימה) יש ארוחת צהריים שכל מי שבבית אוכל. אני בדרך כלל אוכלת לפני כן. בעחי הרבה ימים בבית בשעות הצהריים אז גם הוא אוכל איתם או שהוא אוכל אחריהם.. (הוא עם

הרגל מהבית שלו לאכול את  השאריות  של הילדים..)

מי שחוזר מאוחר יותר אוכל מתי שהוא נכנס. אצלנו ארוחת צהריים היא החלבית הקלה.ככה זה נח לנו..

בסביבות 18:30 (בחורף יותר לכיוון 18:00, עכשיו בחופש יותר לכיוון 19:30) יש ארוחת ערב חמה מבושלת.

אני מגישה אותה לשולחן וכל מי שבבית יושב ביחד לאכול.

אני בדרך כלל אוכלת לפניהם או במקביל אליהם בסלון - ממש צריכה את השקט שלי עם האוכל..

בעלי אוכל יותר מאוחר כשהוא חוזר (איזור 21:00 או אפילו יותר  מאוחר)

מי שלא בבית בשעת הארוחה אוכל כשהוא נכנס.

האוכל בעצם נשאר על השולחן בין 18:30 ל 21:30.

אני לא מאפשרת להכין משהו אחר. כן מאפשרת תמיד לאכול לחם עם חומוס במקום (משביע אבל לא אטרקציה.. נותן פתרון למי שבאמת לא אוהב את מה שהכנתי שלא ישאר רעב)

אמנם אני לא אוכלת עם הילדים חוץ מבשבת, אבל אני מקפידה על ארוחות מסודרות ומאוזנות והילדים רואים את זה וגם מזה הם לומדים.

לפעמים אני כן נמצאת איתם כשהם אוכלים ופותחת איתם שיחה.

הרבה פעמים זה קורה לבד וממש כיף לשמוע אותם בזמן האוכל..

משתנה בשלבים שונים בחיים גילאי הילדים סוגי העבודה וכו.

אם אתם רוצים עכשיו ונכון לכם עכשיו ארוחות משפחתיות מעולה

אם לא זה משהו שאפשר גם בהמשך להתחיל.

אפשר בארוחות ערב של הילדים להתמקד בשיחה משפחתית ופחות לאכול או לאכול בקטנה, ואחר כך לאכול יחד משהו שכיפי לכם

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

יש את "זול פעמי" בתלפיות זכור לי שיש שם מלא מבחר, ודברים יפים(:

אז אולי השתנה שם..

זה לא מגוון ואפשרויות של חנויות חד פעמי,

אבל יש שם כמה אפשרויות יפות.

חנות ל חד פעמי, זולה ומגוונת.

יש גם בגאולה ברחוב הישיבה

יש מאחורי מרכז כלל את גינדי- אבל לא הייתי אומרת שהיא הכי זולה

מכירה אולי חנויות בגדים מומלצות במלכי ישראל?

כשאני הולכת אני נכנסת לכל החנויות...

את "שגעון של שולחן" חנות מעולה

ב'משנת' יש לפני החגים דברים יפים בזול.

אם מעניין אותך, אז תדעי שיש גם גמ''חים שנותנים כלים רב פעמיים במחירים יותר נמוכים מחד פעמי שווה (אנחנו באירוע אחד לקחנו מגמ''ח חינמי לגמרי. באירוע אחר שילמנו 5 ש''ח לסועד (צלחת+סכו''ם+כוס. וכלי הגשה קיבלנו תוספת חינם).

ויש גם אופציה לקנות מחו''ל.

אני הזמנתי מפיות ממש יפות משיין, בשליש מכמה שהיה עולה בארץ.

לא יודעת על חד''פ כי כאמור השתמשתי ברב פעמי.

אבל כלי ארוחה חיפשתי פה בארץ

חנות עם מלא מבחר וזולה

ליד מרכז האלקטרוניקה

נראלי קוראים לה גאולה...

סכום מוזהב, צלחות שקופות עם פס זהב, כוסות באותו עיטור

כלי הגשה לקינוחים שאכין בעז"ה

קונפטי לפזר על השולחנות,

שלט גדול של בת מצווה 12

ואולי כוד כמה פריטים ששכחתי.. יצא לי קרוב ל300 שח

את מתכוונת אולי לג'ינה? מתחת מאפה נאמן?

וכמה קנית מכל דבר? כמה צלחות/ כוסות וכו?

ליד הדווידקה. לא זוכרת איך קוראים לה... יורדים אליה במדרגות אם אני זוכרת נכון.

אף פעם לא קניתי שם, כי החנות לא נגישה לרכב, וקשה לסחוב ברכבת כמות כזו של דברים...

ועוד תיק צידנית אוכל יחסית גדול, דאגנו לרוקן אותו ואז היה תיק ריק לאחסון וגם במזוודה התפנה מקום

קניתי נראלי 8 מארזים של צלחות (צלחת גדולה וקטנה) וסכו"ם - מזלגות וסכינים מוזהבים.

כוסות חדפ

עוד מפיות של 12

שלט גדול של בת מצווה 12

מוזהבים לפזר על השולחנות

וכל מיני כלי הגשה לקינוחים שעתידה להכין בעזרת ה'

רק מפות לא קניתי..