שאני עוסק בה באותה עת.
למשל, פעם הכנתי שיעור בעיון עם אמא שלי על 'אלישבע', מיד ה' הזמין לי בחורה בשם 'אלישבע'.
יש לי דוגמא עכשווית, אבל זה יהיה אואטינג.
שאני עוסק בה באותה עת.
למשל, פעם הכנתי שיעור בעיון עם אמא שלי על 'אלישבע', מיד ה' הזמין לי בחורה בשם 'אלישבע'.
יש לי דוגמא עכשווית, אבל זה יהיה אואטינג.
אצלי זה עובד באפקט ה"דומינו"
הצעות שבאות אחת אחרי השניה ויש להן מכנים משותפים מצחיקים.
פתאום לכולם קוראים חיים, או יהודה
או פתאום כולם הייטקיסטים
או כולם 1.68
סתם, תופעות מעניינות.
צריך לפתוח שרשור על צירופי מקרים כאלו.
במחשבה שניה - פותח. מוזמנים. יהיה מעניין.

ויחכם עוד הודע לצדיק יוסף לקח"
אלישבע
1."ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר". (שמות ו, כג)
2."כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק ונרמז שנעשה בה נס כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה אחות הנשיא הגדול... ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם". (רמב"ן) "מפני כבוד הכהונה להודיע שהיו בניו מצד האב ומצד האם זרע ברך ה' ". (אברבנאל)
3."אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה שנאמר' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון' ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא מה תלמוד לומר אחות נחשון מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה תנא רוב בנים דומין לאחי האם". (תלמוד בבלי בבא בתרא קי ע"א)
"אם כן בתולה מעמיו רמז על אלישבע בת עמינדב, שנדבו לבו לקדש שם שמים, זו ראויה לו ולא מאותם שעבדו את העגל ואמרו אלה אלהיך ישראל, את אלה לא יקח, אלא אחותו של נחשון". (שפתי כהן ויקרא פרשת אמור)
4."למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" (שמות א, טו) "כלה וחמותה יוכבד ואלישבע... שהיתה פועה (ומוציאה את הולד)." רש"'י : שהיתה פועה לולד - משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו". המשך הגמרא: " ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים" (שמות א, כא)... "בתי כהונה". (תלמוד בבלי סוטה יא ע"ב)
5."יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט, ח) משבט יהודה יצאה אלישבע אם הכהונה שנ' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב וגו'." (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויחי צז)
6."חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל יבמה מלך אישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה ואחיה נשיא שבט ואבילה על שני בניה" (זבחים קב ע"א). "ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב". (קהלת רבה פרשה ב)
7."ויהי ביתך כבית פרץ (רות ד, יב). לא נאמרו דברים הללו אלא כנגד אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, בעלה ובניה כהנים גדולים, יבמה מלך, ואחיה נשיא". (מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה ד)
"עוז והדר לבושה" (משלי לא כא)- "זו אלישבע בת עמינדב שראתה ארבע שמחות". (מדרש משלי (בובר) פרשה לא)
8."ראויה היתה אלישבע לאהרן מיומא דאתברי עלמא... הכא לרחמי... הכא באהרן לשלמא לחדווה לנהירו דאנפין לאתברכא, ועל דא אתקרי... הכא אלישבע, אלישבע דאתחברא בחסד... ויקח אהרן את אלישבע לבסמא לה למחדי לה". (זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני)
9."אלישבע, עם כל שלוותה, סוף סוף דרך נשים לה וקיבלה התפעלות, ובה נאמר שנהפכה השמחה לאבל". (בינה לעיתים דרוש יז)
10."אמרו במדרש ליזהר איניש מעינא בישא, דהא אלישבע בת עמינדב ראתה ביום אחד בעלה כהן גדול, אחי בעלה מלך, אחיה ראש הנשיאים, שני בניה סגני כהונה, והיו אומרים הנשים ראיתם בת עמינדב, ונכנסה בהן עין הרע ונתערבה שמחת אותו היום הנכבד". (דרשות ר"י אבן שועיב ויהי ביום השמיני)
"אבל לפי מה שכתבנו שאהרן הוא בסוד אדם הראשון, לפי הנראה גם אלישבע בסוד חוה, וחוה חטאה בראיית העין, 'ותרא [האשה] כי טוב העץ למאכל' (בראשית ג, ו), ומחמת זה התאוה לכבוד, ומזה נמשך הקליפה שהנשים שחצניות (ירושלמי שבת פ"ו ה"א). זהו שאמר ראתה אלישבע, כלומר, אהרן לא ראה, עשה עצמו כאילו לא ראה, כי לא התעורר את עצמו להכבוד, אמנם אלישבע ראתה {הכבוד} מה היה הסוף, שמתו שני בניה כמו שהיה הסוף של חוה". (של"ה פרשת ויקרא תורה אור יט)
11."בת עמינדב אלישבע כבוּדה, את בעלה ראתה עובד עבודה. נחשון אחיה, נשיא שבט יהודה. וסגני כהונה ממעיה ילדה. משה מלך ובן בנה משוח הוא. נשים יקרות לה ולהם בכֶינה. יכולה היתה לבוא בטענה, אהה, ה', איך מזלי נשתנה. כל העם שמחים ואני אוֹנֵנָה. למי עוללת כה מי הוא זה איזה הו. אשת חיל פיה בחכמה פתחה, והיא מרת נפש ותשפך שיחה ודברים כלפי מעלה לא הטיחה, לא נצרכה אלא קבלה בשמחה. הטוב בעיניו יעשה הוא". (פיוט "עת נחלי דמעה מעיני יורדים" מאת רבי דוד בן חסין בן המאה ה-18)
12."עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לע"ל אלישבע בת עמינדב לא שמחה בעולם שראתה ה' כתרים ביום אחד יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה ב' סגני כהונה פנחס בן בנה משוח מלחמה כיון שנכנסו בניה להקריב ונשרפו נהפכה שמחתה לאבל". (ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כ)
13.קמחית היא אלישבע בת עמינדב אשת אהרן, כל קמחייא קמח וקמח דקמחית סלת, ראתה שבע בנים כהנים גדולים... וגם אלישבע ראתה שבע שמחות".) גלגולי נשמות רבי מנחם עזריה מפאנו)
"שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח" (תהלים טז, יא)- "אל תהי קורא שֹׂבַע אלא שֶׁבַע (שמחות)". (ערכין יג ב והוספת מילה מבמדבר רבה יא)
14."ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו". (יומא מז ע"א) "אמרו: שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולם שמשו בכהונה גדולה. שלחו אחריה, אמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להם: מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי ואִמרת חלוקי. אמרו: כל קמחייא [כל הקמחים] קמח, וקמח דקמחית סולת! וקרון עלה [וקראו עליה]: 'כל כבודה בת מלך פנימה'”. (ויקרא רבה פרשת אחרי מות כ יא)
ששבע בגלל אהרון, משה, נחשון וארבעת בניה (אבל יש גם את פנחס. וי"ל).
ושבע בגלל ספירת הנצח (ולכן התחברה עם אהרון שהוא כנגד ההוד). זה לא כתוב במפורש אבל נראה לי שזו כוונת הזוהר.
וכן נצח זה מתחת לחסד ואהרון היה איש החסד. וגם "אלי"- שם אל זה מידת החסד. וכן עמינדב- שנדבו ליבו כלומר חסד.
ועשתה חסד גדול (פועה) ולכן זכתה לבתי כהונה.
וזה גם מסתדר טוב עם סוף הפסוק "שבע שמחות.. נעימות בימינך נצח"
והכי חשוב (לדעתי), אלישבע ואהרון- יהודה ולוי, זה בעצם שילוב של המלכות עם הכהונה (כלומר הנהגה יחד עם תורה ועבודה). כמו שהיה משה רבנו. וזו השלימות. ולכן היו ראויים מששת ימי בראשית. ולכן הם כנגד אדם וחווה.
ואפשר להוסיף על המדרש של "כבית פרץ- כאלישבע"- המשיח יוצא מפרץ, אבל גם אולי היה יכול לצאת מבת פרץ שהתחברה עם לוי, אלא שגרם החטא (של אלישבע בראיית העין) ונדב ואביהוא שהיו גדולים ממשה ואהרון מתו.
באמת מקווה שזכיתי לכוון לאמת..
יש גם הרבה מה להוסיף ולהסביר ברובד המדרש.
הגיעו אליו כמבואר בזוהר ובאר"י.
ואגב, לפי"ז פנחס היה מתאים להיות הגואל (קשור גם לאליהו כמובן) שמנהיג ובונה את ביהמ"ק. ואו שעמ"י לא היה ראוי או שגם הוא עצמו לא היה ראוי, כמו שחז"ל דורשים עליו ועל יפתח (וזה אותו חטא של אלישבע, הכבוד), ולכן לא הצליח לסחוף אחריו את העם.
לו חלקים אחרים-השני אליהו. יש לו מהלך שלם על זה.
משוח מלחמה זה תפקיד מיוחד, "וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו". הוא מעודד את העם לבטוח ב-ה' ולסמוך רק עליו במלחמה.
אינני מכיר מקור מפורש שהכהן המשיח נלחם בפועל במלחמה.
נכון שהרד"ק כותב שהכוהנים והלויים נלחמים, אבל לא מכיר לגבי כהן משיח.
שיטת הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל שכוהנים ולויים לא נלחמים.
אשמח שתאיר את עיניי.
אגב, רק רוצה להעיר שיש מהלך שלם שמתחיל בחז"ל בתחילת שופטים, וממשיך ברלב"ג אצל גדעון וכן הלאה על תפקידו המרכזי של פנחס בספר שופטים, אז נכון שחז"ל מעירים על החטא שלו בהתרת נדרו של יפתח אבל צריך לראות את זה כמכלול.
בוודאי שפנחס היה צדיק וגדול, כוונתי הייתה לומר שיש חסרון מסויים.
הרי לכאורה פנחס היה יכול להחליף את יהושע כמנהיג ולא היה צורך בשופטים.
ראיתי עכשיו שככה כותב הרלבג שציינת (ו,ח)- ויש לשאול אחר שהיה זה הנביא קיים איך לא הוכיח את ישראל כל ימיו ולמ הוצרכו לנבואת דבורה וידמה שנאמר בהיתר זה הספק שהוא לא היה מתנבא רק לעיתים רחוקים *ולא היה בו כוח יתיישר בו להנהיג העם ולזה גם כן תמצא בזה המקום שהיה צריך למנות גדעון על פועל מלחמת מדין* ואפשר כי כמו שהיה אליהו פעם נראה ופעם נעלם כשישאהו רוח ה' אל מקום רחוק כן היה העניין בפנחס.
אני הבנתי שהכוונה שמותר לו למשוח מלחמה להיכנס למלחמה עד מקום שהוא מטמא למתים אבל הוא עצמו בפועל לא נלחם.
הוא רק מביא שפנחס טימא את עצמו כשקינא ל-ה', אבל זה לא היה בתפקיד משוח מלחמה כשהרג אותם.
יודעים אם אפשר לעשות אצלו עיצוב אישי?
או שזה הכל עיצובים קיימים ורק עושים התאמות?
מתלבט האמת אם כדאי לשאול פה או בנשו"ט...
לא רציתי עיצוב אישי
אז לא יודעת לענות על זה
אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים
תודה!
חסד ה' העליון החברה הכי טובה שלי התארסה.. ומחפשת רעיונות לספירה לאחור.
איך עושים? מי האנשים שסופרים וכו'?
כל מי משפטים שכותבים.. 😃
לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים.
מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?
יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?
כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.
לשניהם בקבוצת ווטצאפ.
יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,
ככה לכמה מעגלים שונים,
יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),
יום משפחה מורחבת (לכל צד),
יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,
יום הורים ב2,
יום של הזוג ב1
בבקשה, אנא מכם,
אל תחזירו תשובה חיובית עם כוכבית.
דהיינו - כן, אשמח להפגש אבל בא נבדוק את זה ואת זה...
זה מוריד, חד משמעית.
נניח הייתי אומר לך "אני רוצה להפגש איתך אבל אני בספק" או "את נשמעת מעניינת אבל אני לא סגור על זה"
איך זה היה מרגיש לך?
זה כמובן נכון לגבי בנים, אבל הרבה פעמים זה יותר נכון אצל בנות. למה?
כי בדרך כלל בנים מקבלים את ההצעה לפני שהבחורה יודעת בכלל עליה
ולכן הבנות בסוג של "פור". קיבלת את הפור הזה, בצדק, ואני סבבה שקיבלת את הפור הזה, הכי מפרגן
אבל תכירי בזה שקיבלת פור, תעריכי את זה ואל תקחי את זה כמובן מאליו
ולפיכך תדעי שגם מצופה ממך
לענות תשובה ברורה - כן כן, לא לא.
אני עשיתי המאמץ, קבעתי זמן לדבר עם חברה שלך, חשבתי על זה וגם לקחתי בחשבון שאני אחכה זמן שאותו אוכל להשקיע בהצעה אחרת.
אז כן - אני מצפה ממך לברר כמו שצריך, להחזיר תשובה כמו שצריך.
נ.ב -
יודעים מה, אם למרות הבירורים, בחורה רוצה לברר עניין מסויים בשיחת טלפון,
אם אין ברירה אחרת או שקרתה אי הבנה בטעות (כולנו בנ"א)
ברגישות, אפילו בקצת בושה - יכול להיות לזה מקום.
חלק מהרעיון של בירורים זה למנוע בדיוק את החוסר נעימות הזאת. אם אין ברירה, אז לפחות להודות בחוסר נעימות שיכול להגרם. זה שיא המוערך.
אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.
מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.
מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.
או במילים אחרות - תהיה גבר.
בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.
שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.
תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.
אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.
לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.
הכל בהכוונת השם יתברך.
לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא עושה לך.
אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.
תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.
בהצלחה.
כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.
אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.
ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.
למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.
לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.
מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.
אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.
אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .
נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .
הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו .
ובנות דוחות הצעות של בנים.
יש לכאן ולכאן.
ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.
אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?
איך מגיעות אליך הכוכביות?
זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?
מישהו כזה?
פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים
במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.
לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?
בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים).
אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…
זה עניין של סדרי עדיפויות
לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק
זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית
וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח
זה עניין של מה חשוב
אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל
אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק
והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.
את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.
הסוד הוא תקשורת.
ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.
המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.
המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.
רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.
גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.
זה לא גורע מאפקט החיזור.
וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.
תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות.
רוצה לענות לך על כמה דברים
חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי
זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה
.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע
לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך
וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן
אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך
בדברים הקטנים.
רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך
תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות
מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול
שממש סוגרים אותי
זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.
וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.
גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .
אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות
הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .
מה כן?
אמיתיות
יציבות הובלה ..
הקשבה .
הערכה
להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי
אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב
זה א. ב. של בן אדם לחברו
ואנשים טובים מתווכים
פשוט
לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות
תן לי כנות עדינות יציבות זהו
עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם
שלום כולם
חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת
וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה
אבל אני רוצה אחרת!
אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..
איך לעבור את זה בהכי טוב
כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד
בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת
וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש
תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו
היא כן ואת לא ?
לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך. התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)
ואני מציע משהו אחר
איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.
פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.
אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.
להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.
כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.
עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.
ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.
נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...
היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.
השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?
זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.
אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.
אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע
אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.
תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?
אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?
אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?
הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.
לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים
אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.
מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?
יש משיכה כלשהי גם אם קטנה?
דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?
לנסות להגיע לקומה הבאה..
יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..
וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..
לאסוף אותה. /ללוות לתחנה
לשאול אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..
להחמיא (ברמה המתאימה)
לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'
דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.
בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,
לשוחח על חלומות, שאיפות,
וגם על קשיים או כאבים,
זה יכול יותר לחבר.
ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.
לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,
אלא לשהות
להיות ברגע
בנוכחות
ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.
וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד
ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).
אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה
והמקום ללב להיפתח
בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר
בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק
וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".
וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.
המון ברכה והצלחה ב"ה 
דיברתי על נושאים יותר אישיים?
התקדמתם קצת בשיח?
אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..
היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..
אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.
נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.
בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.
אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.
שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).
מה עוזר לייצר רגש מאפס?
לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.
נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.
אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?
נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?
ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?
כרגע מה שעולה לי לראש:
עשיית מעשים למען האחר,
חשיפה של נושאים רגישים,
צבירת חווייות משותפות
ויש כמובן עוד..
הסדנא מתחילה בהיכרות,
היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.
כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.
אני הגעתי אליה עם 2 בנות.
עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).
היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.
בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).
עם אשתי,
היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.
וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.
לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.
אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).
לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.
אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.
לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..
עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.
עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.
רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.
(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך)
מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.
אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.
הבנתי נכון?
רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.
אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.
*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..
שווה להתייעץ עם איש מקצוע.
זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.
ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?
ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.
וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.
באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.
לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.
יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה.
בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.
אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,
וזה נכון לכל דבר ועניין..
לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.
צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים
הלכתי על כאלו שקיבלתי עליהם המלצות.. יכול להיות שהם באמת טובים, אבל לא לי.
השאלה שלי לדעתי יחסית נפוצה, אז מבחינתי מספיק לשמוע כיוונים שונים ודעות שונות, מניסיונם של אחרים ואמצא מביניהן מה יותר מתאים לי
והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.
לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.
יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..
אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן
ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה
בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.
היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.
יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...
כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.
לא הייתי ממליץ להכליל
האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.
אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.
אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.
הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.
החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,
כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.
בהצלחה.