פתיחה: שדכנית ליאורה אילין.
המפגש בין שדכנית לרווקה מאפשר לקבל נקודות מבט שונות ולהבין באמת שזה לא משנה מה אני חושבת וזה לא משנה מה את חושבת וזה לא קשור למה שהוא חושב או מה שהיא חושבת. לכל אחד יש רעיונות וערכים שונים, ושהרבה פעמים אנחנו נשבים בהם ולא מסוגלים להבין את הרעיונות והערכים של אנשים אחרים, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים את נקודות המבט שלהם כדי להיות נבונים. כמו שכתוב בפרקי אבות, איזהו חכם הלומד מכל אדם.
אחד הדברים שאנחנו מתמקדים בהם הוא איך אני יכול להיות אדם שמבין אחרים, הלומד מכל אדם, אני לומדת מהדברים שהצליחו ומהדברים שלא הצליחו. יש הרבה גיוון בעולם, יש 12 שבטים.
אני רוצה שנתחיל כאן טרנד של הבנה יותר עמוקה של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם. השיחה הזאת מיועדת לשדכנים ומאמנים לחתונה. אם אתם רווקים, תדעו לכם, דעו שאתם הכי טובים. אתם אלו שנמצאים בדייטים, אתם פוגשים אנשים, מקבלים כרטיסיות, אתם מתקשרים איתם ומתעסקים בזה שעות על גבי שעות. אז אתם חלק מגדול מזה גם, כי הרבה פעמים גם אם זה לא הולך לנו, אפשר לחשוב על חבר שאולי היא כן מתאימה לו. אז אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת להציג את ציפורה (ותראו אותה, היא תסמיק עכשיו ממש). ציפורה היא כתבת בעיתונים יהודיים בארה"ב, והראשונה בהיסטוריה שכותבת בהם כרווקה ללא שם בדוי, בטענה שזה מקדם חוסר בטחון ומעודד את התפיסה שאנחנו לא יודעים לבטא מה מפריע לנו. היא יוזמת אירועי היכרויות לרווקים, מעבירה הרצאות על איך למקסם את החיים ללא תלות ברווקות, והיא בחורה נלהבת ואכפתית שפשוט רוצה לעשות שינוי בתחום.
דבר הרווקה: ציפורה גורדקו
שלום לכולם, תודה רבה שבאתם היום בערב קר מושלג וסוער.
אני כל כך אסירת תודה לכל מי שנמצא כאן ולכל עשרות המשתתפים בזום. זה מאוד חשוב, וכל מי שנמצא כאן הערב, אתם חלק מהמשימה של יצירת שינוי. השיחה הזאת היתה אמורה להיות אתמול, והיום זה היארצייט של אבי, והשיחה הזו היא לזכר נשמתו, אברהם יוסף בן שרגא פייבל שהיה אדם שמעולם לא פחד לומר את האמת במיוחד כשאחרים לא העיזו, הוא היה אדם שרדף אחרי אמת ואני חושבת שאם הוא היה כאן הלילה הוא היה בשורה הראשונה שם, התומך הכי גדול שלי, וההרצאה הזו לזכר נשמתו וגם לזכר חיים יעקב בן שמואל, שהיה נשמה מאוד שהפיץ אור לרבים, ואני מאחלת למשפחה המון נחמה וכוחות.
אז אני רוצה מתכבדת להזמין את כל המאזינים לתובנה שהערב אולי יעשה מהפכה מוחלטת באופן שבו אתה רואה את עולם השידוכים. אני רוצה להזכיר שאני עומדת כאן בתמיכת הרבנים של 'אור החיים', ושדברי אינם רק דעתי אלא קול עבור רבים שמקווים שהיה להם את האומץ לדבר. ובכללי לאנשים נוח יותר לשתף את הכאב שלהם לאחר שהם מתגברים עליו. יזם מצליח יעביר את הרצאת הטד המפורסמת שלו אחרי שהוא טיפס בסולם ההצלחה. מאותגר פוריות ישתף בחוויה לאחר שחבק תינוק, מכורים מחלימים עשויים לתת הרצאה מעוררת השראה אחרי שנה שבה הוא נקי. זה לא המקרה כאן. זה לא אחד מהדוגמאות הללו. בגלל שבמקרה הזה, לא אחכה ליום שבו אגיע אל הנחלה והמנוחה, עם בעל לצידי כדי שיאשר את מה שאני מאמינה בו, כדי לחלוק את מה שאני חושבת שהכי חשוב. אני לא יכולה לחכות שעוד חברה תתקשר אליי בוכה, כי היא נפגעה מההתנהלות בעולם הדייטים, ולא מהמדוייט עצמו. שכבודם העצמי נפגע כי מישהו אמר להם משהו, מישהו שהתכוון לטוב. להרגיש את הכאב מכל כך הרבה רווקים שמאמינים שהם מוגדרים הרווקות ולא לפי האישיות.
זה נגמר כאן הערב.
אני שוב רוצה להגיד שאני אסירת תודה ומתפעלת מכל האנשים שהגיעו היום, שאני בחברת אנשים בעלי כוונות טובות, ואני מודה לכם על כל העבודה המדהימה שעשיתם, שאתם מנסים לעשות ושאתם ממשיכים לעשות. אם אתם כבר רגישים לנושאים שאני הולכת לדבר עליהם, אני מקווה שדבריי יהיו רק סקירה רגילה, חדשות ישנות, משהו שהוא מוזיקת רקע לחיים שאתם חיים. עם כל הכבוד, אם אתם מתחילים להרגיש מתוסכלים או מתגוננים, אז הנאום הזה כנראה בשבילך. אז מתוך ענווה אני רוצה להציע לכולם נקודת מבט אחרת לחלוטין על איך לחולל מהפכה בתחום השידוכים.
האם אי פעם שאלת את עצמך, למה אני שדכן? האם אתה משועמם וחושב שזה דרך מצויינת לנצל את הזמן? האם אתה נהנה מהלשון הרע והרכילות שיש בתהליך? האם אתה מעריך אנשים ואת הצד החברתי שבעניין, ומחפש באמת לעשות טוב, כשאתה מרגיש טוב עם זה? או שאתה רוצה לשנות חיים, מתוך ידיעה שאתה מסוגל להשפיע? אני יודעת שיש כאן הרבה אנשים כאלה כאן איתנו. המניע שלך ישפיע באופן ישיר על הצורה שבה אתם פועלים כשדכנים. כן, אתם פעילים באופן רשמי. ולכן אני חושבת שכל אדם שיושב כאן צריך להגיד לעצמו – כן, אני איתך, אני רוצה לעשות שינוי, אני רוצה לשנות חיים, לכן אני פה הערב. האם הרכילות מסקרנת? ייתכן. האם אני משועמם? אפשרי. אבל מתחת לזה – אנחנו פה כי אנחנו רוצים לעשות טוב, וזה בטבע שלנו, אנחנו רוצים לעשות טוב. אז מה אם הייתי אומרת לך שאתה יכול לשנות חיים ללא קשר אם השידוך שלך מתחתן. ללא קשר אם זה הצלחה או כישלון, אתה יכול לשנות חיים.
זה מוביל אותי לנקודה הראשונה: הגדרה מחדש של מהו שידוך מוצלח.
האם זה אומר שהם הסכימו לצאת? האם זה אומר שהם נמצאים בקשר רציני? האם זה אומר שהתארסו? האם זה אומר שהם התחתנו?
לא.
הגדרה מחדש של מה זה שידוך מוצלח: שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית. זהו שידוך מוצלח. תנסו לספור כמה שידוכים מוצלחים כאלו יש לכם, כי אנשים ממהרים לקחת קרדיט, אבל לא אחריות. אם שידוך מוביל לנישואין, וכולם שרים לך שירי הלל, וואו, זה מרגיש נהדר ששרים לך שירי הלל, אבל אם מישהו נפגע בתהליך הזה – אז פתאום זה כבר לא קשור אליך. אתה רק העברת את ההצעה, אמרת לה שאתה לא באמת מכיר את האדם הזה, אבל אם הם התארסו – כן, זה היה רעיון שלי, העליתי את זה בפני חברי, מלא קרדיט, אבל כל כך מעט אחריות. אי אפשר לקחת קרדיט בלי לוותר על האחריות. כי המילים שלכם כל כך חזקות. ואתם כמו מנתח שיכול לרפא או להרוס. יש להם מישהו פגיע על שולחו הניתוחים שאומר שזה מה שאני צריך, אני מגיע, אני ממתין לך שתעזור לי, ואו שאתה עושה משהו שגורם להם להרגיש טוב יותר, או שאתה לא פועל כמו שצריך ואתה פוגע במישהו בתהליך, שלא רק שזקוק לעזרתך, אלא שמלכתחילה הוא לא היה במקום טוב. אני משתפת את זה כדי להדגיש כמה זה חשוב להתאמן ברגישות יתר כשאתם מתעסקים ב'מנותחים', כי אנחנו מתמודדים עם רגשות, ואין משהו יותר שביר ורגיש ממה שמרכיב אדם – האגו והלב שלהם.
יש לי אינסוף סיפורים שמדגימים חוסר רגישות שאנשים יכולים לחוות. וליאורה תרחיב אחר כך בנושא. אבל אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק, שכשמישהו פוגש אותך, ומגיש לך את הלב והנפש שלו, את עולם הערכים שלו, מה שהכי חשוב לו, חולק איתו את השאיפות שלך, מה עשית בחייך, מה אתה עושה עכשיו – והתגובה שמקבלים זה אהה. אוקיי. אז את רוצה מישהו עם כובע או שאת רוצה מישהו בלי כובע? ואני יודעת שאנחנו לא חסרי רגישות, ושהפרטים האלה חשובים, אבל מישהו עכשיו שיתף אותך, מישהו הראה לך את כולו, הזמינו אותך לתוך העולם הפנימי שלהם – אז בואו ניקח צעד אחד אחורה, מאיש המקצוע נטול הרגשות כי הוא חווה כל כך הרבה סוגים שונים של ניתוחים, והוא אפילו חווה אובדן שזה כבר לא מזיז לו. בואו ניקח צעד אחורה, וכשמישהו אומר שלום, אני מגיע עם הסל הריק שלי, זה לא נעים. ואני אומרת לכם הכל, משתפת אתכם ביקר לי – אז לפני שאתם שואלים על הפרטים הנוספים, בוא ניקח צעד אחד אחורה ונגיד וואו. תענוג לפגוש אותך. בוא נחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתני איתו, וואו, הוא יהיה בר מזל. תחשבו איך זה היה מרגיש אם הייתם מתראיינים לעבודה, שאתם מרגישים יותר מכל דבר בעולם שזאת העבודה שאתם צריכים כדי להתקדם, אבל לא היה לך מספיק כסף כדי לתת לך את התמיכה שיש לכולם מסביבך, אבל את מחליטה לנסות והולך לראיון, ואת עובדת כל כך קשה, ומתלבשת כדי להרשים, והמראיין מסתכל על המועמדות שלך, והתכוננת, התאמנת כמה פעמים בראש על הראיון, והוא אומר לך, טוב, אתה יודע, אני לא בטוח שזה מה שמתאים לך. אני לא בטוח שיש לי את האדם הנכון עבורך. מה שאת מחפשת זה ייחודי, אני לא באמת עובד עם אנשים כמוך. אוי. לעומת מישהו שאומר – וואו, אתה נראה כמו אדם כזה מדהים, אני כל כך שמח שנפגשנו. אני לא יודע אם אני יכול לעזור, אבל זה באמת היה תענוג להכיר. את יוצאת משם עם תקווה. ואגלה לכם סוד, שלרווקים זה לא באמת סוד, אבל לאחרים אולי כן – זה כל כך קשה להחזיק תקווה כשאת ממשיכה לנסות בכל הכוח כדי להשיג משהו שנראה שמתחמק לך מבין האצבעות. אז אם אתה במקום שאתה נפגש עם אנשים פגיעים, ואתה רוצה לעשות שינוי – זה לא מתחיל כשהם מתחתנים, ואתם יכולים להעניק להם תקווה – זה שידוך מוצלח. זה משהו שאתם רוצים לספור.
וזה מוביל אותי לנושא הבא – משבר הרווקות. אתם יודעים מה זה משבר? חוסר יציבות וסכנה. משבר מעיד על זה שמשהו הוא ללא שליטה. תנו לי לשאול שאלה, למה אנשים לא מדברים על משבר סרטן? משבר פוריות? לא רואים את זה בעיתונים. לא רואים את זה בוואטסאפ. למה? אני מאמינה שזה בגלל שאנשים חושבים, שאין לנו מה לעשות לגבי זה – זה מדע, זה לגמרי לא בשליטתנו. אבל בנוגע לדייטים, אנחנו חושבים שיש לנו שליטה. אנחנו חושבים שיש בעייה, ושאנחנו האנשים שנפתור את זה. וכן, אנחנו יכולים להשתדל, וצריכים להשתדל ולהיענות לצורך שאנחנו רואים, ולכן אנחנו פה, אנחנו צריכים אחד את השני. אבל, אנחנו לא יכולים לשכוח שהקב"ה מנהל את העולם. ואותו א-ל שמאפשר למספר מסוים של אנשים להיות רווקים, הוא גם זה שמאפשר ללב שלנו לפעום כל רגע. להגיד שזה משבר, ושזה לא בשליטה, הקב"ה, ואני לא באמת יודעת מה הוא חושב, אבל רק לשחק קצת עם הרעיון – אני שולט על הכל, על האתגרים של כולם, על מישהו שאולי מתמודד עם חוסר יציבות כלכלית, מישהו שאולי מתמודד עם מצוקה נפשית, עם חוסר בטחון – אני שולט על כל אחד – בין אם הוא רווק, בקשר, נשוי, מאורס, גרוש, ביטל אירוסין, אלמנה וכן הלאה. אני שולט על הכל. אז אין משבר. אף פעם לא איבדתי שליטה. אז אני לא מאמינה שיש משבר רווקות. אני מאמינה שיש משבר בבין אדם לחברו. איך אנחנו מתייחסים לרווקים, זאת הנקודה. ואני משתפת את זה בכל כך הרבה ענווה, כי דייט מאכזב הוא מאוד מאתגר. אבל שדכן מציק שלא מכבד – זה כואב. מאוד מאוד כאב. אדם, למרבה הצער, אפשר להתרגל לאכזבה. זה חלק מהחוסן שלנו. לכאב לא מתרגלים. ותחשבו כמה החיים של רווקים ישתפרו אם היו אומרים לנו בסוף שיחה עם שדכן – לה' יש תוכנית, זה יגיע בזמן הנכון, שבו תפגוש את האדם הכי מדהים, שמתאים בול לך. אני לא חושבת שזה לוקח יותר מעשר שניות, לא היית צריך לדבר איתי למשך 45 דקות בטלפון, לא צריך לתת לי אבחון כדי לראות איך אתה יכול להציל את חיי, אתה אפילו לא צריך להגיד לי שאתה אומר תהילים לזיווגי – אתה רק צריך לתת לי תקווה, ולהזכיר לי משהו שקשה לי לזכור כי אני פגיעה – לקב"ה יש תוכנית. אז אין משבר, כי הוא דואג לך. אין צורך לדאוג. חלק מהדברים שלעיתים קרובות מצחיקים אותי (בצורה צינית כמובן), זה כשאני פוגשת מישהו, והוא אומר לי משהו בסגנון של:
- אהה, וואו, אוקיי, אז את באמת צריכה מישהו מיוחד.
- המממ. אוקיי. אני מתכוונת, יהודי, אורתודוקסי, שמח, בריא – לא ידעתי שזה משהו כל כך ייחודי. אבל תודה, זה גורם לי להרגיש קצת חששות, קצת חסרת ביטחון.
- אהה. אני שומע מה את אומרת, את צריכה בחור ממש טוב, קשה למצוא בחורים כאלה.
- וואו. תודה. אני מרגישה הרבה תקווה. הרבה חיוביות. הרבה אופטימיות.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה. רק תעניקו תקווה, עידוד. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי. זה מה שמוביל אותי לנקודה הבאה הידועה לשמצה:
"אם ירצה השם, בקרוב אצלך". החשיפה שלנו, המחשבות שלנו, הסביבה שלנו, אנשים – זה מה שיוצר את המציאות שלנו. אנחנו מושפעים מהמציאות שלנו, אז תדמיינו איך רווק מרגיש אם בכל מקום שהוא הולך מזכירים להם את החלק היחיד במציאות שלהם שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כל הזמן, במיוחד בהזדמנות שבו הם צריכים גישה אחרת כדי להתמודד עם אירועים משמחים. אז אני מגיע לברית, חלאקה, פדיון הבן – ואנשים עדיין יאחלו לי, "אם ירצה השם, בקרוב אצלך". ואני קצת מבולבלת, על מה אתה מדבר. זה כמובן יכול לקרות בחתונה, בקידוש, כשאני בחנות ולוקחת מוצר מהמדף לתוך העגלה בסופר – אני כל כך שמחה לראות אותך, אי"ה בקרוב אצלך. אני יודעת שאני רווקה. אני יודעת. אני לא צריכה שתזכירו לי. ואני יכולה להבטיח לכם שהשם לא מחכה שאני אגיד אמן לאיחול של בקרוב אצלך כדי שסוף סוף אפגוש את האדם הנכון. ואני יודעת שזה בא מתוך כוונה טובה, ואני יודעת שזה מגיע ממקום טוב, אבל אני לא חושבת שלמישהו יש את האומץ להגיד, ואני אעשה את זה – זה גורם לי להרגיש ממש רע לגבי עצמי, האי"ה בקרוב אצלך. ברור שזה שונה אם זה מישהו שמאוד קרוב אליי, או באירוע מיוחד שבו הם חושבים שנכון לקחת אותך הצידה ולהגיד, אני יודע שזה עלול להיות לא פשוט עבורך, אבל חשוב לי שתדעי שאני חושב עלייך, וזה יקרה. אבל זה נהיה מקובל חברתית פשוט לזרוק, אי"ה בקרוב אצלך – וזה לא מרגיש טוב. זה גורם לרווק להרגיש – לא משנה מה קורה עכשיו, לא משנה אם בדיוק סיימתי את התואר השני שלי בעבודה סוציאלית, לא משנה אם בדיוק העברתי הרצאה גדולה וחשובה – אי"ה בקרוב אצלך אומר שמה שאתה רואה זה שאני רווקה. ואני רואה להיות הרבה יותר מזה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, ואני לא רוצה שתזכיר לי את מה שאין לי. אז בבקשה, אני מעודדת את כולם לקחת צעד אחורה מאיחולי אי"ה בקרוב אצלך. בגלל שאני מרגישה שזה גורם לך הרגשה טובה, הרגשה כאילו שאתה עושה משהו, ולכן אני אומרת שזה מגיע ממקום טוב – אבל האנשים שמקבלים את האיחול הזה, אתה חושב שאתה מפיץ נצנצים, אבל זה מגיע לפרצוף שלי כאבק, ואני רק רוצה להתעטש כדי להרחיק את זה. ואני חשבתי שהגעתי לשמחה ואני יכולה פשוט להנות ממנה, אבל לא, אני רק רוצה להזכיר לך – את רווקה! את רווקה! ואתם יודעים, אי"ה בקרוב אצלך, זה לא נוגע אליי. לליאורה היתה את הזכות לשדך את שני אחיי הקטנים. אחת מגיסותיי כאן בקהל – הקב"ה בירך את משפחתינו – הם התחתנו השנה. ובחתונה שלו, שוב, מתוך כוונות טובות ניגשו אליי אנשים, החזיקו לי את היד, נתנו לי מבט כאילו אני מחוברת למכשיר הנשמה, ואמרו, אוי, את כל כך מיוחדת, עם הנהון ראש כזה, את כל כך מיוחדת, אי"ה בקרוב אצלך. ואני חשבתי לעצמי, זה אמור לגרום לי להרגיש טוב? אני לא באמת מבינה, כי אחת העבודות שלי זה לגרום לאנשים לא לחוש בנוח ולהבחין עד כמה התגובות שלהם לא מתאימות – והם אמרו, אי"ה, את כל כך מיוחדת, את יכולה להיות כל כך שמחה בשביל אחיך. הוא אחי! כל מה שאי פעם רציתי בשבילו, זה שיהיה מאושר, אז למה אני מיוחדת? או האנשים שנכנסו, צילמו אותי בלי שרציתי, ואמרו לי שהם צריכים את התמונה בשביל פרוייקט באומנות – בשביל השידוך שלי – את נראית מדהים, אני צריכה את זה בשביל השידוך שלך. תשחררו אותי, תנו לי לחגוג את החתונה של אחי. זה לא אני. תנו לי לחגוג. תנו לי לחגוג, אל תזכירו לי את מה שאין לי. אני יודעת. אני יודעת. אני כאן. תאמינו לי שאני יודעת. ושוב, אני יודעת שאנשים עושים את זה כי זה גורם להרגשה טובה, ואני פה כדי להגיד לכם שבדרך כלל זה לא גורם לי להרגשה טובה. מעולם לא שמעתי מישהו אומר, זה היה כל כך נחמד, גברת גולדברג אמרה לי עכשיו אי"ה בקרוב אצלך, והרגשתי עכשיו כל כך הרבה יותר טוב לגבי עצמי. זה עדיין לא קרה לי אף פעם, ואני לא יודעת אם אי פעם זה יגרום לי להרגשה טובה. ולכן אני רק רוצה לתת לאנשים את הרגישות לגבי הביטוי הקטן הזה, שהוא אחד הדברים שמקובלים להגיד, שגורם לאנשים אחרים להרגיש כאילו שהם לא רוצים להיות חברותיים.
עוד אחד מהביטויים הללו, וזה קורה במיוחד בסופר – אז איך הולך לך בדייטים? כל כך טוב לראות אותך, אז איך הולך לך בדייטים? איך נראה לך שהולך לי? את רואה שיש לי טבעת נישואין? מה את רוצה שאענה לך? וכדי להגיב בצורה נימוסית, אני עונה, תודה לאל, הכל מצויין. אני ממש נהנית לנהל את אותה שיחה שוב ושוב עם אנשים שונים, ולחשוב שאולי זה הלילה שבו חיי ישתנו ולגלות שהם לא. זה הולך נהדר. אבל זה נהיה מקובל, וזה גורם לי לחשוב שאם מישהו אומר לי, אז איך הולך לך בדייטים, אני רוצה לענות לו – אז איך הזוגיות שלך? איך הולך לך בחיי הנישואים? אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל איך שהולך לי בדייטים זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי – כמו שאת לא תשתפי אותי בחיים הזוגיים שלך. אבל אנשים פשוט לא מבינים, והם מתכוונים לטוב. ושוב, אם זה לא הסביבה הנכונה והאדם המתאים, זה פשוט משהו ששהייתי ממליצה להגיד בחופשיות – כי שוב, זה שם דגש על הסטטוס שלי ולא על האישיות. תדברו איתי על כל דבר אחר. תדברו איתי על כל נושא אחר. כי זה לא בהכרח עצם היותי רווקה, אבל אני חושבת שככל שאדם מתבגר האתגר גדל, של איך הקהילה מגיבה לאנשים שהם רווקים. וזו מחשבה מפחידה, כי זה אומר שיש לנו הרבה אחריות, ויש לנו הרבה תיקונים לעשות אם אנחנו רוצים לתקן את משבר הרווקות – ולא במובן של לחתן אנשים, כי זה לא בשליטתנו, זה בידי הקב"ה, זה תמיד היה בשליטתו. אז בוא נעזור לאנשים להרגיש מאושרים ובריאים יותר, ולקבל את זה שזה התפקיד שלנו. אנו צריכים לוודא שאנשים מרגישים בנוח להיות חלק מהקהילה, בצורה שבה אנחנו יוצרים חיי חברה בקהילה. כשבחורה אורתודוקסית מתבגרת בעולם היהודים, היא גודלת בשנות כלב. חגגתי עכשיו 29 בגוואטמלה, ושם זה לא ייאמן – התייחסו אליי כמאוד צעירה, חיה את החיים הטובים, מטיילת בעולם בשנות העשרים לחייך, את בשיאך, אנחנו כל כך שמחים בשבילך. אם אני הולכת למקומות אחרים ואני אומרת שאני בת 29, אנשים ממצמצים קצת, לוקח להם זמן לעבד את המידע, הם נלחצים, לא יודעים מה לומר. אל תשאלו לגילי אם אתם לא בטוחים איך להגיב לתשובה. לעיתים קרובות זה יכול להיראות לרווק שכשגדלים, זה בשנות כלב. למה הכוונה? שנת כלב אחת, אני לא בטוחה מה בדיוק היחס, זה בערך 3 שנות אדם. וכשהגעתי לגיל 29, לא הרגשתי שגדלתי בשנה, אלא בארבע שנים. זמן זה הדבר הכי יקר שיש לנו. כל פרק שאדם חווה, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. אז למה לעשות משהו כדי לגרום למישהו לפקפק ביכולת שלהם לחיות חיים איכותיים ומלאים על ידי ניצול שלב הרווקות שלהם. אוי לא, אתה מזדקן, תיזהר. אל תדאג, אי"ה בקרוב אצלך. את בת 29? אי"ה בקרוב אצלך. בת 29? גיל מדהים. אני זוכרת שאני הייתי בת 29. חשבתי שאפענח את העולם, אבל אני עדיין לומדת.
אז אם אתם שומעים את כל זה, ואתם חושבים, הממ, זה משהו מאוד חדש, אני לא כל כך בטוח מה לעשות עם המידע הזה, אם זה מטריד אותך, ואתה לא בטוח איך להיות רגיש במידה הנכונה – אף אחד לא ביקש ממך לעשות את זה. זו עבודה מאוד מאוד עדינה. באותה צורה שמנתח צריך הרבה שנות ניסיון כדי להיות טוב והוא מתעסק בגוף – אתם מתעסקים בלב. הגוף יכול להיות תקין, אבל אם הלב שבור – אסור. ואם הלב תקין אבל הגוף שבור, קראנו סיפורים רבים שזה עובד. אז אתם צריכים לוודא שאתם מוכנים לאחריות- לא רק לקחת קרדיט, אלא גם להיות רגישים, לוודא שאנשים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי, כי שידוך מוצלח הוא אחד שהייתה בו חוויה חיובית, של כבוד עצמי, שכל הצדדים הרגישו שקיבלו יחס הוגן. ואני רוצה לתת לזה פרספקטיבה: תדמיינו אדם בריא וחזק, שחי את חייו הרגילים, כמו כולם. ופתאום הכלייה שלהם כושלת, וכל שאר האנשים מסביבם מתפקדים מצוין, אין להם בעיה רפואית, ואם כן הם הולכים לרופא ומקבלים טיפול. אבל משהו לא בסדר אצלך. וזה לא קשור לעבודה שלך, למשפחתך, לחבריך – כל דבר שתעשה הרבה יותר קשה, כי אתה לא חש בנוח, כואב לך, וכולם מצפים שתחיה כרגיל, תעבוד 110%. ואז מישהו אומר לך – הכלייה שלך מפריעה לך? אני מכיר רופא מעולה שכדאי שתראה. הוא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה, אארגן לך תור. אתה מתקשר לרופא כדי לקבוע תור, ואתה מתחיל לפתח את התקווה שאולי סוף סוף תבריא. ואתה מפנה את הלו"ז, ודואג לאכול טוב לילה לפני, אתה מטפל בכל מה שצריך מראש, מתעורר מוקדם, מתלבש כמו שצריך, לוקח את התיק הרפואי ונוסע לרופא. אתה מגיע לרופא, מרגיש טוב לגבי זה, נשאר עם תקווה, מגיע לרופא, מתיישב, והוא שואל, איך אני יכול לעזור לך? ואתה אומר, אני כאן כדי שתעזור לי עם הכלייה שלי. והוא אומר, הכלייה שלך? אני מתמחה בקוסמטיקה, אני מנתח פלסטי, למה אתה כאן? כי מישהו אמר לי שאתה רופא. נכון, אני רופא, אבל פלסטיקאי. ואתה כל כך מיואש, וכל כך מאוכזב, כי כל המאמץ הזה היה לשווא והיה יכול להימנע. באיזה תדירות אדם חושב – אה, יש לי רעיון, תנו לי רגע להעביר את הכרטיס, אולי זה זה, אתה אף לא יודע. אני מבינה את זה שאף פעם אי אפשר לדעת, ומה שקופץ לי במחשבה לפעמים זה שזה ממש לא נוח לעצור את מה שאני עושה, לעשות את בירורים הנדרשים כדי לבדוק האם זה באמת התאמה טובה לאדם הזה. אני לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, אז רק אעביר את הכרטיס. וכך זה קרה לי, קיבלתי כרטיס, אני קוראת את זה, וכתוב במפורש משהו שאמרתי שזה קו אדום בשבילי. ואגיד לאדם הזה, האם הבחנת? לדוגמה, האם הבחנת שהוא קירח? אני במפורש הבהרתי לך שאני לא רוצה לצאת עם מישהו קירח. והאדם מגיב, בסדר, אין בעייה. אבל באמת יש כאן בעייה. כי אני התרגשתי, ועכשיו התאכזבתי. ואני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך. אותו כנ"ל לגבי ללחוץ על אנשים. יש אנשים שבאים בגישה שזה כמו תחום המכירות. האם נתקלתם פעם במוכרן שניסה למכור לכם משהו, וקניתם אותו למרות שלא באמת רציתם, ואתם לא מרגישים כל כך טוב עם עצמכם. אותו הדבר נכון גם לאנשים. אתם לא צריכים למכור לי משהו. אם אתם מוכרים לי משהו, זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן? זו בעייה נפוצה, שבה אנשים מרגישים שלוחצים עליהם ואז הם מרגישים שלא מכבדים אותם, לרמה שנדמה שהשדכן צריך לממן טיפול מקצועי.
אפשר היה למנוע את כל זה. אז כדי לסכם: שידוך מוצלח הוא זה שכל המעורבים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי. זהו שידוך מוצלח ואת זה צריך לספור. זה לא אומר שהם התחתנו, כי למען האמת, לתוצאה אין שום קשר אליך. אתה רק השליח. אני עובדת בארגון להשמת עובדים, ואני תמיד אומרת למועמדים שאני לא יכולה להבטיח שהעבודה תתאים להם, אין לזה שום קשר אליי, זה חלק מהתוכנית של הקב"ה. אני יכולה להבטיח שאעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות מאוד חרוצה, ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך כי זה בשליטתי. זה בשליטתכם. אם אתם יכולים לעשות את זה, אתם עשיתם שידוך מוצלח. אם לפני שאני מנתקת את השיחה אני אומרת – תודה שנתת לי תקווה, תוסיף את זה לרשימה.
אין משבר רווקות. משבר מציין משהו שלא נמצא בשליטה. לקב"ה יש שליטה על הכל. יש משבר בין אדם לחברו. איזה יחס אנשים מקבלים. אם זו לא הנקודה החזקה שלך, אתה לא רגיש, זה לא התחום שלך – בסדר, יש עוד תחביבים רבים שאתם יכולים לעסוק בהם. אבל אתם רוצים לעזור! אתם יכולים להתפלל. אני לא צריכה לדעת שאתם מתפללים בשבילי – כי זה גורם לכם להרגיש טוב, אתם יכולים לחשוב עליי ולא להגיד לי. תגידו לי בחתונה שלי שהתפללתם עליי. זה מעלה לי דמעות לעיניים. אתם יכולים להזמין אותי לארוחת ערב, זה גורם לי להרגיש רצויה. אתם יכולים להזמין אותי לשבת, שהרבה פעמים זו החלטה מאוד קשה שצריך לקבל כל שבוע לאדם שהוא רווק. אתם יכולים לקחת עליכם מצווה שאני אפילו לא אדע עליהם, אם אתם רוצים להרגיש שאתם עושים משהו.
באמצעות המילים שלכם, שנו את החיים של מישהו לפני דייט, טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. אל תניחו שאתם יכולים לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. תבינו שאתם רוצים לעשות שינוי, ושאתם רוצים לשנות את העולם, ואתם רוצים לשנות את הדרך שבה דברים נעשים – צמצם את עצמך לשאלה איך אני יכול לשנות חיים של אדם אחר עם המילים שלי, ולא צריך לדאוג האם אצליח עם השידוך, האם הם יתחתנו בסוף – אתה מצליח אם אתה משנה חיים של מישהו אחר, והוא מנתק את השיחה עם הרגשה יותר טובה. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך. תודה רבה על ההאזנה. אם אכנס לרשימה השחורה זה אומר שההרצאה שלי היתה מוצלחת. אם יש לכם הצעות, אל תפחדו, אני לא נושכת, רק קצת.
עכשיו אני רוצה להציג את ליאורה אילין, מישהי מאוד מאוד מיוחדת. היא שדכנית, כלה, מדריכה ומחנכת. היא בתחום של שידוכים קרוב ל-25 שנה. היא גרה בווטרברי קונטיקט, נסיעה די רצינית, והיא הגיעה לכאן כי היא מאמינה בכל לב ונפש שזה מאוד חשוב. המועמדים שלה נמצאים בכל רחבי המדינה. ליאורה זכתה לשדך את שני אחי הקטנים, ויום אחרי שהיא שדכה את אחי היא התקשרה אליי ואמרה, ציפורה, יש לי משהו מטורף לספר לך, מעולם לא קיבלתי כל כך ריקושטים אחרי שעשיתי שידוך. אמרתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת, והיא אמרה שניגשו אליה אנשים רבים ואמרו לה, מה, את לא יודעת שיש לו אחות גדולה, למה לא שידכת אותה? ובגלל שליאורה היא מי שהיא, היא ענתה להם – אתם חושבים שיש משהו שהייתי רוצה יותר מאשר להכיר את ציפורה לבעלה? אבל זה לא תלוי בי. ה' יודע שאני רוצה, וכשהאדם הנכון יגיע, אנסה. היא צנועה, היא כנה, היא בונה ולכן יש לה כל כך הרבה הצלחה. היא המנטורית שלי, החברה שלי, המאמנת זוגיות שלי, וזה לא נדיר למצוא אותה זמינה בחצות עושה בקרת נזקים עם מישהו שנפגע, מסדרת חדר למישהו שבא להתארח לשבת, או חוגגת שידוך מוצלח שהיא עשתה – אבל שהיא לא תספר לי עליו, אבל אראה את זה בסטטוס שלה אחרי שדיברנו. היא נמצאת שם בזמנים הקשים ובזמנים הטובים, עם יכולת ההרגעה, התוקף וביטחון. היא מעצימה אותי ורבים אחרים לחיות את הגירסה הכי טובה של החיים שלהם. אתם ברי מזל שתזכו לשמוע את ליאורה הערב.
דבר השדכנית: ליאורה אילין
אני חושבת שאתם כולכם יכולים להסכים איתי שאנחנו יכולים להמשיך להקשיב לציפורה שעות על גבי שעות על גבי שעות. כל כך הרבה חוכמה, זכיתי שיש לי חברה כמו ציפורה. אני פונה לשדכנים. ראשית אני רוצה לחזק את כל מי שעוסק בתחום השידוכים. אתם עסוקים, יש לכם משפחות, ילדים, נכדים, עבודות – אחד או אולי שתיים, נמצאים בנסיעות – ואתם מוצאים זמן במירוץ החיים כדי לעצור, לא בשביל אדם אחד או שניים, אלא בשביל עשרות אנשים, טלפונים, לחזור לאנשים אחרי דייטים, זה בלתי נגמר, וכל העבודה שאתם עושים למען הכלל הקב"ה ישלם שכרכם, וייתן לכם הרבה זכויות על כל מה שאתם עושים לבניו. למה אנחנו משדכים? מה המשימה שלנו? לכל אחד יש סיבה אחרת למה הם עושים שידוכים. אני די פתוחה לגבי הסיבה שבגלל אני מתעסקת בשידוכים. למעשה, מעולם לא עזבתי את כולם השידוכים מאז שהייתי חלק ממנו כרווקה. הרגשתי שאני צריכה קצת עזרה בתהליך, ובאותם ימים לא היו ארגונים, בקושי היו שדכנים. אם מישהו חשב על רעיון בשבילך, את כבר מתרגשת ורוצה לגרום לזה לקרות. לא היה דבר כזה כרטיס, הרבה מזה היה מפה לאוזן, כולם ניסו לעבוד יחד כצוות. ובאותו זמן, גדלתי במשפחה עם הורים נפלאים ששלחו אותי ללמוד באולפנה, אבל לא היה לי את הרקע הנכון לכרטיס, ולכן כשהגעתי לשלב של השידוכים, הייתי זקוקה ליותר עזרה. הגעתי לנקודה שבה החלטתי לשבות. היה לי כל כך קשה בעולם השידוכים, ואמרתי לה' – אתה יודע מה, אתה שמת אותי פה, ואתה גם תחלץ אותי מכאן. אז תשעה חודשים אחר כך, כשלא היה לי אפילו דייט אחד, החלטתי שזה לא עובד, אז התחלתי להתקשר לאנשים, ומצאתי אדם נפלא שבאמת, היא כל כך התרגשה, ואולי זה בגלל שהתחלתי לבכות, היא שאלה אותי מה שלומי, איך הולך בשידוכים, ואני התחלתי לבכות, כי באמת הולך לי ממש לא טוב, והיא אמרה לי – זהו! וקראה לבן שלה שייכנס לחדר, לבת שלה שתבוא גם, ושאלה אותם אם יש להם רעיון בשבילי, ואכן לבת ה-18 היה רעיון עבורי, וזה לא היה כזה עמוק – שנינו מחייכים הרבה, ולכן בת ה-18 חשבה שזה יילך, כי אנחנו מזכירים אחד את השני. וזה הסיפור כולו.
אז כך זה התחיל, ובמהלך השנים הראשונות עשיתי פה ושם קצת שידוכים, ואחרי עשור הצטרפתי לארגון נהדר, והתחלתי להיות מנטורית, ואז התחלתי להיות מעורבת יותר, ואז קראתי משהו בספר של הרב ארוש, שאומר בוא נדבר על המפתח לתיבת האוצר. הרבה פעמים אנחנו מגבילים את עצמינו, אנחנו לא מרשים לעצמינו להשתמש במפתח, לסובב אותו במנעול ולפתוח את תיבת המזל. אז אמרתי לבעלי, ממש נכנסתי למה שכתוב בספר, ואמרתי לו שאני הולכת לעשות הרבה שידוכים השנה. כשנותנים מקום לקב"ה להיכנס, כל כך הרבה יותר ממה שיהיה לך אי פעם, יש מזל שבא כשאתה מבין שזה לא אני, לי יש רק מפתח שאני יכולה לסובב, וכל מה שיצא מהתיבה, כל אבני החן, היהלומים, האוצרות הנוצצים הולכים לצאת בגלל שאני מנצלת את מה שהקב"ה נתן לי, וזה ה' שעושה את זה. באותה שנה 7 זוגות התארסו, ואני באמת מאמינה שזה רק בגלל ההכרה העמוקה שאיפשרה את ברכת ה' בכל צעד שאנחנו עושים. הסיבה שאנחנו עושים שידוכים כשדכנים, כי אנחנו רוצים לחקות את ה'. ה', אני רוצה להיות בדיוק כמוך. מאז ששת ימי בראשית, אנחנו יודעים שה' מזווג זיווגים, בזה הוא מתעסק. זה קצת שונה מדרך הטבע שבו העולם מתנהל, מהצורה שבה הקב"ה ברא את העולם. בפסח |קטוע, כנראה מדברת על זה שזיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף| למה זה קשה? כי זה לא דרך הטבע, זה פלא. הקב"ה בא, מפריד בין המים, וואו, תראו מה קרה. [צועקת] הקב"ה מתערב באופן ישיר כאן ועכשיו. אז מה קורה בשידוכים? רק שתדעו, אני אומרת את זה הרבה יותר בקול כשאני ממש מתרגשת. זה לא דרך הטבע. כל סיפור הוא סיפור של נס. אין מקום לגאווה. אין מקום ל'תראו מה עשיתי'. כי נחשו מה, אם זה לא היה אתה – ה' יכל להיות מאוד שמח עם שליח אחר. אתה רק שליח שעושה את רצון ה'. אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו, נכון? היתה פעם מורה שלימדה בבית ספר, והיא יצאה משם ומישהו אמר לה, את מורה כל כך טובה, והיא אמרה לו – אני עוסקת במה שאני טובה בו. לא מוצאים מישהו שגרוע בחשבון מנהל חשבונות. עוסקים במשהו שאתה טוב בו. יש אנשים שהם מאוד טובים בשידוכים, וזה נהדר, ואלו שטובים בזה, ויש להם את האינטליגנציה הרגשית, והם יודעים להתחבר, להיות רגישים וזהירים – כן, אלו האנשים שצריכים לעסוק בתחום. ויש לנו גם שדכנים שצצים, אני חושב שאני מסוגל, שיש לי את הרגישות, אני יודעת איך להתייחס לאנשים, אני טוב עם אחרים. מצויין, ברוכים הבאים, ובוא נעזור לך להתחיל – כי אנחנו זקוקים לעוד אנשים כמוך, אנחנו באמת צריכים, כי יש כל כך הרבה ניסים. אני תמיד אומרת, אני אוהבת השגחה פרטית. אני חיה בשביל השגחה פרטית. אני כזה, שלום, שמי ליאורה אילין ואני חיה, אוהבת ונושמת השגחה פרטית, זו חוויה שממלאת אותי בענווה. הסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה, היא כדי שנוכל להיות כמו הקב"ה, כדי שנהיה מחוברים לנשמה שלנו. כשאנחנו עושים מצוות, מצווה מלשון ציווה, לקשור [?], אנחנו מקשרים את הנשמה שלנו למי שאנחנו, את החלק אלו-ה ממעל כדי שנוכל לזהות איך להיות נאמנים לעצמינו ולהביא את הקב"ה לתוך כל דבר שאנחנו עושים.
מה הופך שדכן למצויין? התשובה היא לא, כפי שהבחנתם בפלייאר היצירתי של האירוע הזה – שאתם רואים בה את היצירתיות של ציפורה – זה לא שידוך שמצליח, זה לא לשנות את משבר הרווקות, וזה לא קבלת כן משני הצדדים שהופך אותך לשדכן מצוין. את האמת, לעיתים קרובות אני פוגשת אנשים שאומרים לי, את שדכנית? ואני אומרת, אני בן אדם, שבמקרה עושה גם שידוכים. ואז הם שואלים, כמה שידוכים עשית? והתגובה הראשונית שלי, היא: מה זה, סוג של תחרות? איפה אני שם אותך בתפיסה של לאן אני מנסה להגיע? בעלי מתעצבן כשאנשים שואלים כמה שידוכים עשינו. האמת היא שאחרי מספר מסוים, הפסקתי לספור, כי זה לא באמת משנה. אני בקשר עם אנשים. האם המספר משנה למישהו? אם אמרתי לך 20 זוגות יותר ממה שעשיתי בפועל, האם אני טובה יותר? או שאני גרועה יותר עכשיו כי לא הגעתי למספר הזה? בעלי אומר, אל תשאלו כמה שידוכים עשיתי. אמרנו את זה בשולחן שבת בבית שהתארחנו בו, והוא אמר שזה כמות הטלפונים שאני עונה לאנשים שלא מצליחים להירדם בלילה. וכשמישהי חוזרת בלילה בוכה, יש לך כמה דקות? הייתה לי חוויה ממש טובה כשבחור התקשר אליי ואמר, הלב שלי נעול על בחורה, יצאנו חודש וחצי, ועכשיו הכל נגמר. זה שם אבני חן על הכתר שלך. הכתר שלך הרבה יותר נוצץ כשהוא נקי. לא משנה כמה במספרים. אנשים אמרו לי, שידכנו רק שני זוגות, ואני אומרת להם - *רק*?! *רק*?! שינת את חייהם שלהם של ארבעה אנשים, מלא סבים וסבתות, כל העתיד שלהם – למה אתם מתכוונים ב*רק*?! אם זה לא טוב מספיק, מה אם אתה לא יכול לעשות שידוכים בכלל? מה עם תפילה? מה עם לקבל קבלות בשבילם? כל אחד יכול לעשות את החלק שלו. מה הופך שדכן למצוין? פרקי אבות נותן לנו תשובה ברורה – איזהו מכובד, המכבד את הבריות. מכובד הוא מי שמכבד אחרים. שדכן שמתחשב באחר. בתקשורת, זה לא באמת משנה מה אני אומרת, אלא עד כמה זה התקבל. אני צריכה לקחת בחשבון שרווק שאולי פוגש אותי – מה הוא רוצה ומה הצרכים שלו. אני אקח את המילה כבוד (respect) ואתן לכל אות הגדרה.
R – לזכור (remember). זכור עם מי אתה מתקשר. אתה מתקשר עם מישהו שפנה אליך.
E – לחתור למגע (engage). להתאמץ ללמוד על האדם מעבר למה שכתוב בכרטיס. למד על התרבות שלו, על הניסונות שלו, על מה שמעניין אותו, תפטפטו, תדברו.
הרבה פעמים אנשים מגיעים אליי – אני אדם של פנים אל פנים – אני מכבדת את אלו שצריכים לרשום את המידע שהם אוספים, אני לא עובדת ככה – אז אנשים באים אליי, ומגישים לי את הכרטיס שלהם מודפס – וזה הדבר הראשון שהם עושים, ואני אומרת להם לא. אני רק רוצה לדבר איתך – כי אני באמת רוצה. כי אני יכולה להסתכל על הכרטיס אחר כך. לא אשאל אותך רשימה של שאלות שאני יכולה לנסח בשאלון כדי שתענה מראש ואז לעבור על זה לפני הפגישה. הנקודה של החיבור, של הפגישה איתך – היא כדי שאוכל ללמוד עליך וליצור קשר איתך. ה' לא יצר שתי נשמות זהות. ר' וולבא אומר שמאדם הראשון ועד העולם לא יהיו שתי נשמות זהות – עם אותה פסיכולוגיה, אותו רקע, אותם הרגלים, אותו תרבות, אותם רצונות, אותם שאיפות – אף פעם. אף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה. אני פוגשת אדם חדש, תן לי ללמוד מי אתה.
S – לשתף (share). תשתף מי אתה. הקשר בינכם הוא לא טיפולי. אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח כשהם מרגישים חיבור, כשיש דיאלוג, כשאתה מפטפט איתם. תבחינו שיש הרבה אנשים שמאוד לא נוח להם להיפגש עם שדכנים. אתם גם תבחינו שיש הרבה אנשים שלא נוח להם להיפגש עם סוג מסוים של שדכנים. אנא הפכו את עצמיכם לכלי שמעביר וייב של חמימות, הזמנה, כי בסופו של יום אתה חוזר הביתה למשפחה שלך, והם עדיין מחכים בקוצר לאחד מהטלפונים האלה מאחד מכם. לך אין את הפגיעות בקשר, והתפקיד שלך היא לדאוג שיהיה להם נוח. אם אתה לא מסוגל לגרום לכך שרווק ירגיש בנוח איתך, אתה צריך לשקול מחדש את הגישה שלך, ואתה צריך לדבר עם מישהו שיכול לעזור לך לאמץ גישה טובה יותר שבאמצעותה תוכל להבין יותר טוב את הרווק שאיתו אתה נפגש. אני מאוד פתוחה, ולפעמים אנשים יבואו אלי, ויגידו לי, זה אחד די נפוץ, אמ.. אז.. ההורים שלי גרושים. ואני אומרת להם, איזה קטע, גם שלי. מה באמת? כן. אוקיי, אני כל כך שמח שיכולתי לשתף אותך בזה. אם יש נקודה שבה אתה יכול להתחבר, אל תסתיר את זה. לרוע המזל, בעולם של כרטיסיות, שזה העולם שאנחנו חיים בו היום, אני אחזור רגע לימים עברו, היו אז כמה דברים שהיו מאוד כיפים וטובים, וזה אחד מהם – אתם יודעים, בימים עברו לא היו לנו כל כך הרבה קופסאות של הגדרות. אתם מבינים מה אני אומרת על קופסאות? אתה מתאים לקופסא הזאת, ישיבתי, ישיבתי מודרני, ועוד כל מיני הגדרות, לא יודעת. רק עכשיו גיליתי שאי אפשר לשאול אם אתה רואה סרטים, אלא אם אתה רואה סדרות. כשאני הייתי צעירה היינו שואלים האם את מעוניינת במישהו שבכולל, ואף אחד כבר לא משתמש בביטוי הזה יותר – האת את רוצה מישהו [קהל משלים] שלומד. אז יש הרבה שינויים מאז ימים עברו. אבל אחד הדברים היפים שהיו פעם, זה שלא היו לנו קופסאות. ואם אתה אדם של קופסא, זה בסדר גמור, רק שתדע שיש הרבה מתומנים ומשושים, ואתם יודעים הרבה סוגי צורות אחרים של אנשים שלא מתאימים ישירות לקופסאות שלכם.
P – סבלנות (Patience). זה יכול לקחת קצת זמן כדי להרגיש בנוח עם שדכן, וגם לכם ללמוד מי הם כשאתם נפגשים איתם. אנא היו סבלנים. חלק מהמפגשים הם קלים, אבל חלק הם קשים. לפעמים אתה פוגש מישהו, וזה כאילו שצריך לעקור לו את השיניים כדי שיענה על השאלות. תודה לאל אני מסוגלת לדבר ולדבר, אז אם אני שואלת איך קוראיך לך, והיא לא עונה, אני ממשיכה לגבר – אין בעייה, תגידי לי שוב, ולהמשיך למלא את החלל בדיבורים. אבל לפעמים זה מאוד לא נעים כשיש מפגש קשוח עם מישהו. ואם ירצה השם – ולא אתה, זו לא העבודה שלך, לא התפקיד שלך כשדכן – ללמד את האדם הזה איך... אתה לא המורה שלו. כולם להירגע. תעשו את עבודתיכם כשדכנים, נסו ליצור איתם קשר, היו סבלניים איתם ונסו להביא אותם לידי שיחה טובה כמיטב יכולתכם. חלק מהמפגשים יהיו מעולים, אתם יכולים ליצור חברויות, וחלק מהמפגשים יהיו רגילים, וחלק יהיו לא נעימים, וזה חלק מזה.
E – תצפה לתשובה שונה (Expect a different answer). יכול להיות שיש לך רעיון מעולה, וזה פתאום מתעורר בך – אני ממש רוצה שתצא עם האדם הזה. אתה חייב לצאת איתה! אני אספר לך הכל עליה, אתן לך את כל המידע עליה – ואחרי שאתה שולח, הוא מסתכל עליך ואומר לך לא. אין מקום לאגו. כך נראה אגו: למה אתה מתכוון בלא? הלו, זה רעיון כזה טוב! אתה לא מבין, זה כל מה שאמרת לי שאתה מחפש בארבע השנים האחרונות. הרווק שמסתכל על זה חושב, אממ, אני בהחלט לא אמרתי את זה בארבע השנים האחרונות. והעובדה שאתה השדכן חושב שזה מה שאני מחפש, זה גם בעיה. והעובדה שאתה לא סומך עליי שאחליט בעצמי מי מוצא חן בעיניי ומי לא, אם אני רוצה או לא רוצה להמשיך בקשר – זה לא הוגן. אל תצפה לכלום. אתם יודעים אני בחינוך כבר 20 שנה, ואחד הדברים שאנחנו עושים כמחנכים זה שאנחנו באמת מנסים לבנות את התלמידים שלנו שידעו איך לקחת את המידע שאנחנו נותנים להם ולהשתמש בו לצרכים שלהם. מורים טובים יבנו אנשים שחושבים בצורה עצמאית. כשאנשים אומרים לי שאני שדכנית, מאמנת, מרצה במכללה, ומה עוד את עושה? אני צוחקת ואומרת שיש עוד רשימה ארוכה, אבל באמת אני אומרת להם שאני לא. אני אומרת להם שאני מחנכת. זה מה שאני. המטרה שלי היא לבנות אנשים שיוכלו להתאקלם בצורה עצמאית, עם אחריות אישית, שירגישו בטוחים באמת בבחירות שלהם. אם אתה רוצה להיות שדכן מעולה, בנו את המועמדים שלכם והעצימו אותם כדי שהם יוכלו להרגיש טוב כשהם אומרים כן ולהרגיש טוב כשהם אומרים לא. אם יש לכם מערכת יחסים כזו איתכם, הם יפנו אליכם אם אתה מהווה עבורו אדם בטוח עבורם, כשהם אומרים – אני צריך לנקות את הראש, קשה לי לראות אם אני מקבל את ההחלטה הנכונה או לא. אז E זה לצפות לתשובה שונה. זה לגביהם, זה לא לגבי הרעיון שלך.
C – תתייעץ (Consult). תתקשרו עם עמיתים, שדכנים אחרים שאתם מוקירים ומעריכים את נקודת המבט שלהם כשאתה מבולבל עם שידוך. יש לנו את זה כל הזמן, וחלק מהעמיתים שלי נמצאים כאן בחדר ואנחנו מתקשרים אחת לשנייה – היי, אולי את יודעת איך נכון להתנהל במקרה כזה? תוך כדי שנזהרים בהלכות שמירת הלשון. מה היית עושה במקרה כזה, איך היית מתמודדת עם זה, אני עצבנית מאוד... אנחנו צריכות תמיכה. אנחנו צריכות להעצים אחת את השנייה. אני צריכה ללמוד מהרעיונות שלכן. וואו, אף פעם לא חשבתי על זה מנקודת מבט כזאת, זה גאוני, אשתמש בזה בפעם הבאה. יש רעיונות מאוד יצירתיים שיכולים לעלות אם אתה מבין שאתה מוגבל בתוך עצמך. אם יש לי את כל התשובות, זה אומר שיש לי גאווה. אם אני זקוקה לאנשים אחרים, אז אני חלק משלם, אני חלק מיחידה, אני חלק מחבורה.
T – זמן (Time). אנא הקדישו זמן כדי להחזיר טלפונים ולהגיב להודעות. גם אם תחזור למישהו לא באופן מיידי, תעשו כמיטב יכולתכם לענות כמה שיותר מהר, עשו מאמצים כדי להגיד – אני לא בסביבה, נסה להשיג אותי בשבוע הבא. אני בהפסקה משידוכים, מישהו פעם חשב על זה? אני חשבתי את זה הרבה פעמים. אני בהפסקה. מה זה אומר? זה אומר שאחזור כשאהיה במיטיבי. אבל כרגע יש סיבות אחרות שבגללן אני לא זמינה. וזה מוודא שכשאחזור, אהיה זמינה ובמיטיבי. אבל בבקשה הקדישו מאמץ להחזיר צלצול. באופן אישי, אני לא חושבת שזה דרך ארץ שמישהו לא מגיב להודעה ששלחתי. יש מישהו שלא הגיב להודעה ששלחתי, אז שלחתי לו הודעה נוספת והוא לא הגיב, שלחתי לו הודעה שלישית. הם היו הודעות נחמדות. ואז כתבתי לו הודעה – אם אתה לא רוצה לעבוד איתי, זה בסדר גמור – רק תעדכן אותי. אה, גברת אילין, אני כל כך מצטער, הייתי מאוד עסוק. וזה בסדר, רק תעדכן אותי במסגרת זמן סבירה כדי שאדע אם אתה איתי או לא. כי לי יש כבוד לאנשים, אנא כבדו אותי, גם אני אדם. רגישות פועלת לשני הכיוונים – אנחנו צריכים להוות דוגמה לגבי אכפתיות של תקשורת.
בניית הרווק – בחורה ניגשה אליי פעם, היא היתה אצלי בבית, והיה לה לא פשוט, והיא אמרה לי, את יודעת מה, לקחתי על עצמי כל דבר שיכולתי – שעתיים של שמירת הלשון, שחרית מנחה וערבית, והיא ממשיכה לתאר רשימה ארוכה של דברים נוספים שהיא עושה, שיר השירים וזה וזה.. מה אני עושה לא נכון? למה ה' לא שולח לי את הזיווג שלי? אמרתי לה – מי אמר שמשהו צריך להיות לא בסדר, רק בגלל שלא הגיע זמנך? מי אמר לך – את במה את צריכה להשתפר? מי אמר שאת צריכה לשפר משהו בעצמך? מי אמר שאת צריכה לקחת על עצמך דברים? מי אמר שאת לא מספיק טובה? תנו לי להסביר משהו. בעסקים, אם מישהו עושה משהו לא נכון – אומרים לו. אם אני מנהלת עסק, וגרף ההכנסות וההוצאות לא נראה טוב, או שהמנכ"ל ממש נבזי וצריך להגיד לו שזה ממש לא יפה לדבר עם אנשים בצורה כזו, או שאתה כל הזמן מאחר – זה דבר אחד. חברתי ורדה ברקוביץ מפסייק, מעיין נובע של מידע שאני מתייעצת איתה כל הזמן – היא אומרת שזה לא עסק, זה חיים של אנשים. זה לא עבודה שבה משלמים לי, או שאתה משלם להם כדי ל'תקן' אותם. מה שכן, צריך לקחת אחריות על איך שאתה מתייחס אליהם.
התפקיד שלך כשדכן הוא כלדהלן: תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. אחזור על זה שוב, אני חושבת שאני אומרת את זה על בסיס שבועי: תפקידך כשדכן להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. זהו התפקיד שלך. זה הכל. להיות חלק חיובי. איך נהיים חיוביים? לא לתת מוסר, אהוב אותם, חבק אותם, אל תשפוט אותם, נסה להבין אותם, תהיה שם בשבילם, תזמין אותם, רק תהיה חלק חיובי מהמסע. כי יש לי סוד קטן בשבילכם: המסע שלהם מגיע לסופו, והם עוברים לשלב הבא – ואיך הם יזכרו אותך? ומה הם חשבו? ומה הייתה החוויה שלהם אותך? האם היית השדכן האלוף שלהם? אני רוצה להיות השדכנית האלופה. אני מתפללת לה' כל יום ויום שלא אפגע ברגשותיו של אף אדם בטעות, שלא אגיד את הדבר הלא נכון. אנחנו כולנו בני אדם, כולנו עשינו טעויות, כולל אני – אבל אני רוצה ללמוד מהטעויות האלה, ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון.
רגישות - אני כל כך שמחה שציפורה הראתה כאן לכולם איך זה נראה ואיך זה מרגיש שיוצרים פגיעות שלא לצורך. יש פגיעות טבעית, ואני לא יודעת למה יש אנשים שרואים אנשים אחרים כ'רווקים'. אני לא רואה אנשים אחרים כ'רווקים', אני רואה אותם כבני אדם, שזה מה שהם. רק שתדעו, הרבה מהם מנכ"לי חברות, מתנדבים לישון בבית חולים, הדודה הכי אהובה. ה' אוהב אותם. צריך להגיד יותר מזה? או הדוד האהוב, כן. הם מדהימים ויש להם תאריך לחתונה. וה' בחר את זה, והם הולכים במסלול ויהיו להם ילדים. אנחנו תחומים במסגרת זמן מסוימת, אנחנו ננעלים בתוך המסגרת הזאת. ה' הוא מעל הזמן, ה' רואה הכל, אחרית וראשית. אז איך אנחנו רוצים להיות כשאנחנו בתהליך הזה?
בבקשה אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.
תמחאו כפיים לציפורה עכשיו. [מחיאות כפיים].
הוכח תוכיח את עמיתך. יש לזה הלכות. לא רק שאני צריכה להרגיש שאני אוהבת אותך כדי לתת לך מוסר, אתה צריך להרגיש שאני אוהבת אותך כדי שאוכל לתת לך מוסר. ומוסר לא יכול להינתן בצורה שהיא לא תתקבל. ואני רוצה להגיד לכם שיש לי אין ספור אנשים שהתקשרו אליי, נשים וגברים, ואמרו לי, את יכולה להיות מאוד כנה איתי, אני צריכה להבין כמה דברים – כשהם פונים אליך זה בסדר, או שאתה מאוד קרוב אליהם, נניח שהוא בן בית או היא בת בית אצלך, והם מרגישים שהם צריכים רק עוד קצת עזרה, רק אז. ואם הם בורחים ממך – אז אתה יודע שזה ממש לא היה במקום.
שבתות פו"פ – יש כל כך הרבה הזדמנויות לפגוש את הזיווג שלך. זה יכול להיות אפילקציות, יש כל כך הרבה דברים, יש את האתר gamzuli.com שזו עמותה מדהימה, שיש להם פלטפורמה חדישה שמוציאים את השדכן כדי שרווקים יוכלו לנווט בעצמם בצורה מכובדת. יש גם את adoptashadchan.com שזה נהדר, יש המון. יש את התוכנית של הרבנית ? ששם כדי לעזור לכולם. יש כל כך הרבה הזדמנויות לעזור ולתת לרווקים את מה שהם צריכים. אבל אני רוצה לציין, אם אתה שדכן בשבת פו"פ, אני רוצה לתאר לכם איך זה נראה. יש איזה 300 אנשים, ותפגוש מישהו, שכנראה לא ישמע ממך שוב אי פעם. אז כשאתה נפגש איתו, מה אתה חושב שאתה עושה? שלום, איך קוראים לך? מה את אוהבת, מה הרקע שלך, אהה, כן, ומה את עושה, אז נכשלת והעיפו אותך מהתואר? אהה. התפקיד שלך הוא לא לגרום להם להרגיש יותר חשופים ממה שהם בשבת כזאת עם רווקים אחרים, כשהם רק מנסים למצוא אחד, מחט בערמת שחת. והם פוגשים אותך, ואז עוד אחד, ואז עוד אחד, ואז עוד, ואז עוד אחד... ואז בדרך אגב עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד... תירגעו בבקשה. תהיו נחמדים אליהם. תהיו חברים שלהם. תהנו מזה. תלמדו להכיר אותם קצת. תוכלו להתקשר אח"כ אם יש לכם רעיון טוב. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. בבקשה אל תגרמו לאנשים להרגיש לא בנוח מהשאלות שאתה שואל. אל תחפור. אם יש בך איזשהו מקום שמחבב רכילות – כן, אני מכירה את כל הבדיחות – אני שונאת רכילות. אין מקום לזה, אם אתה חפץ בברכה. אתם מכירים את האימרה הזו, לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.
כשרווק פונה אליך, ואומר, שלום, יש לך מישהו עבורי? אז כמה דברים: כשאני פוגשת את המועמדים שלי, אני אומרת להם שאני רוצה שיצרו איתי קשר, שיישארו איתי בקשר. אל תכתבי האם יש לך מישהו בשבילי, כי יהיה לי ממש מביך לכתוב לך בחזרה לא. ואני מרגישה לא נעים, כי יש לי 20 הודעות כאלה ביום – היי, אני רק בודקת מה קורה. אז אני אומרת למועמדים – תישארו איתי בקשר – שיהיה לך שבוע טוב, בדיוק חשבתי עלייך, אימוג'י של לב, רק שיהיה תקשורת. צריך לאמן וללמד את עצמינו איך להתנהג, ואתה צריך להיות מודע איך לתקשר למועמדים שלך איך אתה כשדכן היית רוצה שיתקשרו אליך. יש אנשים שהתקשרו אליי באיזה חצות. בסדר, לפעמים ציפורה ואני נפטפט בחצות, אבל היו אנשים שאני בקושי מכירה, נשים או גברים ששולחים הודעה ואני לא מגיבה להם. למה? כי אני לא עושה שידוכים בשעות כאלה. אלו הגבולות שלי. כל אחד צריך לקבוע את גבולות הגיזרה שלו. יכול להיות שלכם מתאים לענות להודעות בחצות. יכול להיות שזה עדיף עבורכם, כי הבית שקט יותר. אבל כל אחד צריך לקבוע לעצמו גבולות, מה הוא מעדיף ומה פחות, כדי שיהיה מערכת יחסים מכבדת עם המועמדים.
אם אין לכם רעיון לשידוך, אתם יכולים להגיד דברים כמו, ממש שמחתי לפגוש אותך, נהניתי ללמוד עליך, אני מקווה שיעלה לי רעיון בשבילך. בוא נישאר בקשר. בוא אליי לארוחת שבת. ואם לא מתאים לכם לארח לשבת, אל תזמינו לשבת. אבל אם אתם יכולים, למה לא? זה ממש כיף. אנחנו עושים שבתות אירוח בבית שלנו כל הזמן, שבת לנשים, שבת לגברים, לפעמים אנשים מתקשרים אליי ואומרים שהם יהיו בסביבה ומבקשים להתארח – כן, אנשים לפעמים מגיעים לחור הזה שנקרא ווטברי קונטיקט, זה מקום אמיתי, שנמצא באיזור שלוש מדינות, ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט – ואנשים נוטים לשכוח את קוניטיקט בשלשה הזאת.
תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.
ענווה. רק עכשיו שמעתי, היה לנו שבת לגברים בבית שלנו לפני בערך חודש, והרב ג'יג'י מווטברי קונטיקט, ואמשיך להזכיר את המקום הזה כדי שבאמת תכירו אותו, והרב ג'יג'י נתן דוגמה כדי להבין מהי גאווה ומהי ענווה. דמיינו שיש אור שמאיר, ואתה עומד שם, ויש עיוות של מה שרואים שמטיל משהו שאנחנו קוראים לו צל. ככל שמתרחקים ממקור האור, הצל נראה גדול יותר, אבל אנחנו יודעים שלצל אין ממשות. ככל שמתקרבים למקור האור – לקב"ה – הצל נעלם, אין צל. כי זה לא שאני במרכז, זה על להיות חלק מהאור, זה להיות קרוב לקב"ה. אם נאפשר לעצמינו להתנהג כאילו שאנחנו תחת האור של ה', לא יהיה שום צל, תזכרו, ככל שתתרחקו ממקור האור כך הצל יגדל, ככל שרחוקים מהאמת. אבל אם לוקחים את האמת איתנו-- זה לא אני שבמרכז, זה ה'.
התקשרה אליי פעם בחורה ואמרה שהיא צריכה לדבר עם מאמנת, ושאלתי אותה מה קורה.
-אז יצאתי עם בחור, ואני לא יודעת מה לעשות. יצאתי איתו חמש פעמים.
-וואו, את מחבבת אותו?
-לא.
-אז את לא מחבבת אותו?
-נכון.
-חיבבת אותו אחרי הדייט הראשון?
-לא.
-השני?
-לא.
-השלישי?
-לא.
-הרביעי?
-לא.
-החמישי?
-זהו, התקשרתי אלייך.
-נשמע כאילו שאת לא מחבבת אותו.
-נכון, אני לא.
-אז מה הבעייה?
-אני מפחדת להגיד לא.
-אה, למה את מפחדת להגיד לא?
-כי אני מפחדת שהשדכן לא יציע לי יותר הצעות.
-בואי נעבור על כמה דברים:
ובדקתי מולה שאין כאן משהו אחר שמסתתר, אין מחסומים, היא לא פוחדת לקדם קשרים, רק שכאן לא היה שום חיבור, לא התפתחה מערכת יחסים. כמה פעמים אנחנו רק רוצים לנסות, והיא שאלה אותי, מה אני צריכה לעשות?
-למה שלא תתקשרי לשדכן ותגידי לו, היי, אני לא רוצה לצאת איתו שוב.
-כי עשיתי את זה כבר ארבע פעמים.
-ו...?
-טוב, לא היה שום דבר שלא בסדר, לא הייתה שום סיבה לצאת שוב, (ודרך אגב, יש מקום לדיון גדול בנושא, אבל לא כרגע – אם אין שום דבר שלא בסדר אבל את לא מחבבת אותו, האם צריך לנסות שוב בכל מקרה? ואולי גם להתחתן עם מישהו שלא מחבבים?)
-תתקשרי לשדכן ותגידי לו – אני לא מחבבת אותו.
-אני לא יכולה לעשות את זה!
-למה לא? כי את מפחדת?
זוהי מערכת יחסים לא תקינה. אף אחד אף פעם לא צריך להיות במערכת יחסים לא תקינה. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. לאף אחד אסור להתעלל באף אחד. סוף סיפור. כולנו צריכים להיות אנשים נחמדים, עם מידות טובות. כולם צריכים להיות נחמדים לכולם. זה מאוד פשוט. אם מישהו פעם היה במערכת יחסים כשדכן שבו הוא הרגיש שהרווק לא נחמד או נבזי – לי היתה פעם מועמדת שפעם ממש כעסה עליי, הייתי צריכה לדחות את הפגישה איתה כי היה לי אירוע חירום דחוף עם שידוך אחר, ההורים בדיוק נחתו בישראל והם חיכו 12 שעות כדי לדבר איתי, הם היו ממש שבורים, זה היה אסון, אז אמרתי לבחורה הזאת שאני נאלצת לדחות את הפגישה, והאם זה בסדר. והיא אומרת לי, אז את דוחה את הפגישה.
-הכל בסדר?
-כן. זה בסדר. אראה אם אני זמינה אח"כ.
חזרתי אליה שעה אח"כ,
-תודה שהיית כל כך גמישה,
-את יודעת, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. זה קרה לי כבר מספר פעמים.
-אני ממש מתנצלת, אני רואה שאת כעוסה.
-נכון, אני ממש כועסת.
והיא הייתה ממש נבזית אלי. ובשנים הראשונות שלי הייתי נפגעת, והייתי אומרת לה משהו בסגנון, אני ממש לא יודעת מה להגיד לך, אני ממש מתנצלת, אני לא חושבת שזה יסתדר, והייתי מנתקת. אבל זה בשנים הראשונות. הפעם, הבחנתי די מהר שיש כאן משהו לא בסדר. והיא אכן נפתחה אליי אחר כך, והתחילה לבכות וסיפרה לי על הפעם ההיא שנסעה מהעיר שלה, מהמדינה שלה, לעיר אחרת במדינה אחרת, והשדכן התקשר אליה באמצע הנסיעה ואמר שהוא מצטער ושהוא חייב לבטל, שעתיים לתוך הנסיעה שלה. אז כשאמרתי לה שאני צריכה לדחות את הפגישה שלנו, זה היה טריגר שהזכיר לה את המקרה ההוא. היא התנצלה, נרגעה, ואצלי המטרה הייתה שהיא תרגיש בטוחה. אתם יודעים למה? כי זה לא אם אצליח לשדך אותה, זה להיות אדם טוב במסע השידוכים שלה.
אם אתם רוצים את כל הדאגה, ואת כל מה שקורה באינטרנט, וואי, עשית שידוך, זה כל כך מרגש – אני ממש לא שם, אני אומרת לעצמי, צריך לעבור הלאה לאדם הבא, אין לנו זמן, צריך להמשיך. כן, זו הרגשה נהדרת כי זה ברכה מה'. ה' נותן לך נשיקה ואומר לך, אני אוהב אותך, ואני אגרום לך להרגיש כאילו את חלק מהתהליך האלוקי. ואת זה אני אוהבת, זה מה שנותן לי תחושה של היי, זה לא תשומת הלב שמקבלים, ממש לא.
בדרך כלל באחת מהתוכניות שיש לי אני עושה סדנא בנושא הקוד האתי של שדכנים. שזה ממש נכנס לפרטים רבים על איך להתייחס לרווקים בכבוד, איך לכבד את הרקע והרגישויות של הרווק, איך לדאוג לגבולות בטוחים בשבילך, קווים מנחים לתקשורת, להיות זהירים לגבי הלכות שמירת הלשון – אני לא יכולה להדגיש את הנקודה הזאת מספיק, בבקשה תיזהרו, בבקשה אל תהרסו שם של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. אולי זה בכלל משהו אצלך או שעבר עליהם יום קשה, אולי הם בדיוק חוו פרידה קשה, בבקשה אל תגידו למישהו – אה, זאת בחורה נבזית. או זאת יש לה עקרונות. תהיו זהירים באיך אתם מדברים על אנשים אחרים. אני לא אומרת שמישהו מבין היושבים כאן מדבר בצורה כזו, אבל אי אפשר להדגיש מספיק כמה זה חשוב להגן על אנשים ולהיות שם בשבילם.
לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לייעוץ. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים. מישהו פה חשב פעם להרים ידיים? [מרימה יד]. אני רוצה להדפיס סוודר עם הכיתוב, אני סובלת מלהיות בן אדם. אני חושבת שזה ימכור.
כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. בבקשה אל תגידו, מה? איך חשבת על הרעיון הזה? זה ממש מוזר, לא יודע. אני לא חושבת שאת צריכה לצאת עם הבחור הזה, אני לא חושבת שאתה צריך לצאת עם הבחורה הזאת, אני ממש לא רואה את זה קורה. זה נהדר, שלום מר גאווה. *אני* לא רואה את זה. לי לא אכפת אם אתה לא רואה את זה, אני רואה את זה. זה לא באמת משנה איך אתה רואה את זה, ה' לא גורם לך לראות את זה, ה' יכול לגרום למישהו אחר לראות את זה. אני צוחקת על אנשים, כששידוך מצליח אנשים אומרים, איך חשבת בכלל לחבר בין שני אלה? איך? ואני אומרת להם, זה מובן מאליו, ה' שם את הרעיון בראש שלי, נכון? ולפעמים אני אומרת את זה על שידוכים שאני רואה, וואו, איך הם חשבו על זה, זה מרגש, זה כיף, זה די קל כשהם דומים חיצונית, אתה כזה, כן, אני יכול לעשות את זה, הם ממש נראים אותו דבר.
אני רוצה לסכם עם הצהרה, אבל לפני שאחתום בהצהרה אני רוצה להודות לכולם כאן, אני יכולה להרגיש את זה בווייב של החדר, בחיוכים הרכים, באושר, באנרגייה. אני באמת מרגישה שציפורה ואני שוחחנו כל כך הרבה פעמים במהלך השנים, וזה תמיד היה חלום שלה – להביא אמיתיות לאור, באמת בזכות אבא שלה, שהקפיד על אמת. למדתי הרבה על אבא שלה דרך אחיה ודרכה, והוא היה נאמן לאמת שצריכה להיאמר. ואם אתם חושבים על זה, כל מה שנאמר הערב, זה דברים מעשיים. לפעמים אנחנו מחפשים את המשקפיים שלנו, ומגלים שהם על הראש, או איפה הטלפון שלי – וזה בכיס, כמובן שלי במקרר, אתם יודעים, לכולם יש את חוזקות וחולשות בעולם הזה. זה היה נהדר, הוצאתי אותו והוא אמר לי, "לא יכול לתפקד כרגע, צריך להגיע לטמפרטורת החדר", לא ידעתי שהוא מסוגל לזה. אני רוצה להודות לכולם כאן על האירוע המדהים הזה, ואני מקווה שנוכל להישאר בקשר, ואנחנו פתוחים לשאלות.
אני הולכת להקריא לכם מכתב. הייתי בחופשה וראיתי אישה עם ילדים, ואתם מכירים את זה שאתם מסתכלים על מישהו, ואתם מקהילות שונות, ומחליפים מבטים ומסיטים מבטים, והם ממשיכים להסתכל כאילו את בכלל לא שם, ואת אומרת לעצמך, אני יודעת שאני מכירה את האישה הזאת, אבל אני לא יודעת מאיפה, אז אבהה בה עכשיו שוב ואקווה שהיא לא מסכלת, והיא מסתכלת עלייך בחזרה, וסוף סוף יש לה את האומץ לפנות אלייך, כי את המוחצנת והיא המופנמת, והיא אומרת, את נראית ממש מוכרת. אז אני אומרת, שלום, ליאורה אילין, איך קוראים לך? והיא אומרת לי את השם שלה, והיא אומרת – אני זוכרת אותך! היא זכרה אותי משבת שארגנו, והיא שיתפה איתי כמה דברים שמחממים את הלב. אז ראיתי אותה עם הילדים, ואמרתי לה, וואו, אלו הילדים שלך? והיא אמרה לי כן. היא אמרה לי ששדכנים תמיד אמרו לה שהיא לא תקבל את מה שהיא רוצה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו – קיבלתי את כל מה שאי פעם חלמתי. אז התקשרתי אליה, וביקשתי ממנה לכתוב לי מכתב שאקריא. היא אמרה שכן, אז אקריא לכם אותו.
לכבוד השדכנים,
אני מסתכלת אחורה על החוויה שלי כרווקה מבוגרת. יש לי כל כך הרבה הערכה [נקטע לרגע]. מילים של נחמה, שאמצא את האדם הנכון בדרך אחת או אחרת. לאחר שמצאתי את האדם הנכון, וכאשר אני נשואה באושר עם שלושה ילדים מהממים, הפרספקטיבה שלי התרחבה. אני יודעת שלשדכנים יש ניסיון עם אנשים רבים שהיו חצופים וחסרי תודה, ואני אומרת את זה לא כדי להצדיק את ההתנהגות הזאת, אבל בבקשה תבינו את המקום הכאוב ממנו זה מגיע. אתם נתפסים אצלינו כסירת ההצלה היחידה שייחלץ אותנו מאי הבדידות. אז אנחנו מרגישים כל כך פגיעים וחסרי אונים ותלויים בכם. המילים החמות והמעודדות, האמפתיה וההבנה שאתם מראים עושים הבדל אמיתי בחיי הרווק. תדעו שמה שאתם עושים, והזמן שאתה מקדיש הם חשובים. תבורכו כולכם שתהיו שדכנים מוצלחים.
בכנות,
רווקה מבוגרת לשעבר, ועכשיו נשואה באושר ומבורכת בשלושה ילדים מהממים.
[שאלה מהקהל]
אני אוהבת את מה שאמרת. במקרה, יש לי חברה טובה שהיא מאמנת לחתונה, ויש מקרים מסוימים שמגיעים אליי, ואני מאוד מודעת שאם הם מאוד קיצוניים והם לא בשבילי, נניח אם יש פער של 20 שנה בגילאים – זה פשוט לא בשבילי, אני מעבירה אליה, וגם מקרים קלים יותר. אני גם ממש אוהבת את מה שאמרת – שאת יודעת מהם החוזקות שלך. אנחנו יודעים במה אנחנו חזקים ובמה לא, וזה ממש טוב, כי כדאי שנעשה רק את מה שאנחנו טובים פה, וניצור קשרים עם אנשים אחרים. ליצור קשר עם שדכנים אחרים זה מאוד חשוב, ואכיר לך כמה אנשים כאן שהם גם שדכנים, כדי ליצור את הקשרים האלה, כי אנחנו צריכים מאמני חתונות. וזה ממש חשוב מה שאנחנו מסוגלים לעשות ומה שאנחנו לא מסוגלים לעשות. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, כמו שיש לציפורה, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, בבקשה תהיו מאוד זהירים, אין לנו את ההכשרה המתאימה, אנחנו יכולים רק לעשות את מה שאנחנו טובים בו.
ציפורה – אז גם אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה ליאורה, היה מדהים. אני רוצה להגיב לשאלה שנשאלה – כל אחד שנכנס למאגר AdoptAShadchan יחוייב להקשיב להקלטה הזו, ולחתום על הצהרה שאכן צפה בזה, כדי להיכנס למאגר. כל מי שהיה כאן הערב נהיה חלק מהמשימה, אז אני באמת אסירת תודה ונרגשת עבור המאזינים והמשתתפים, כי אנחנו צריכים לשנות את העולם, וכל אדם יכול להפעיל אדוות של שינוי, אז אני שמחה שאתם איתנו. תודה שבאתם. תודה שבאתם בענווה ובצניעות, ושיהיה ערב טוב.
קריאה למי שקרא\ראה 
