דברים ששדכנים צריכים לדעתלגיטימי?

אז במקרה נתקלתי בסרטון ביוטיוב עם הכותרת הנ"ל.

ואז קלטתי שזה לא סרטון, אלא הקלטה של אירוע שהתקיים בקהילה יהודית כלשהי שבו דיברה רווקה בפני השדכנים, לשקף להם את 'עולם השידוכים' כפי שהיא רואה אותו. (מבחינת ההשתייכות המגזרית, הם לדעתי מה שקורים להם חרדים אמריקאיים, משהו שלא כ"כ קיים בארץ. לפי מה שאני מבינה, מדובר בשיחה בפני שדכנים שעושים את זה כמקצוע).

עניין אותי מה נאמר בו ותהיתי עד כמה ארגיש שהוא רלוונטי לגבינו כאן בארץ ובמגזרנו.

לי זה האיר כל מיני נקודות שונות, לא עם כל דבר הסכמתי, אבל חשבתי שנכון לחלוק את זה איתכם.

אבל יש כאן שני דברים:

א. השפה. ב. האורך.

אז כדי לטפל בא. (ובעזרת גוגל תרגום) תרגמתי לכם את האירוע, כך שאפשר לצפות יחד עם הטקסט שיבוא בהודעה נפרדת, וממש לחוש את הדברים.

כדי לטפל בב. סיכמתי את הדברים שנאמרו - בגירסה קצרה ובגירסה עוד יותר קצרה (ג"כ בתגובות נפרדות). בגירסאות הקצרות האלה קיצרתי בדוגמאות שהן הביאו, בהרחבה והסבר על הדברים שהן אומרות. בגירסאות האלה קצת שיניתי את הלשון והניסוח כדי שיהיה יותר ברור, בעוד הטקסט הארוך די נאמן למקור. הנקודות מסודרות פחות או יותר לפי סדר זמן כרונולוגי.

אם אתם רוצים לחלוק על משהו שנאמר - עדיף לחפש בטקסט הארוך, כדי להבין יותר טוב את ההקשר.

 

מקווה שגם אתם תהינו מזה.

 

הסבר קצר: באירוע מדבר שדכנית בשם ליאורה אילין, ורווקה בשם ציפורה גורדקו. כל השאר כבר בטקסטים.

קישור לסרטון

 

טקסט ארוך ומלאלגיטימי?

פתיחה: שדכנית ליאורה אילין.

המפגש בין שדכנית לרווקה מאפשר לקבל נקודות מבט שונות ולהבין באמת שזה לא משנה מה אני חושבת וזה לא משנה מה את חושבת וזה לא קשור למה שהוא חושב או מה שהיא חושבת. לכל אחד יש רעיונות וערכים שונים, ושהרבה פעמים אנחנו נשבים בהם ולא מסוגלים להבין את הרעיונות והערכים של אנשים אחרים, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים את נקודות המבט שלהם כדי להיות נבונים. כמו שכתוב בפרקי אבות, איזהו חכם הלומד מכל אדם.

אחד הדברים שאנחנו מתמקדים בהם הוא איך אני יכול להיות אדם שמבין אחרים, הלומד מכל אדם, אני לומדת מהדברים שהצליחו ומהדברים שלא הצליחו. יש הרבה גיוון בעולם, יש 12 שבטים.

אני רוצה שנתחיל כאן טרנד של הבנה יותר עמוקה של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם. השיחה הזאת מיועדת לשדכנים ומאמנים לחתונה. אם אתם רווקים, תדעו לכם, דעו שאתם הכי טובים. אתם אלו שנמצאים בדייטים, אתם פוגשים אנשים, מקבלים כרטיסיות, אתם מתקשרים איתם ומתעסקים בזה שעות על גבי שעות. אז אתם חלק מגדול מזה גם, כי הרבה פעמים גם אם זה לא הולך לנו, אפשר לחשוב על חבר שאולי היא כן מתאימה לו. אז אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת להציג את ציפורה (ותראו אותה, היא תסמיק עכשיו ממש). ציפורה היא כתבת בעיתונים יהודיים בארה"ב, והראשונה בהיסטוריה שכותבת בהם כרווקה ללא שם בדוי, בטענה שזה מקדם חוסר בטחון ומעודד את התפיסה שאנחנו לא יודעים לבטא מה מפריע לנו. היא יוזמת אירועי היכרויות לרווקים, מעבירה הרצאות על איך למקסם את החיים ללא תלות ברווקות, והיא בחורה נלהבת ואכפתית שפשוט רוצה לעשות שינוי בתחום.

דבר הרווקה: ציפורה גורדקו

שלום לכולם, תודה רבה שבאתם היום בערב קר מושלג וסוער.

אני כל כך אסירת תודה לכל מי שנמצא כאן ולכל עשרות המשתתפים בזום. זה מאוד חשוב, וכל מי שנמצא כאן הערב, אתם חלק מהמשימה של יצירת שינוי. השיחה הזאת היתה אמורה להיות אתמול, והיום זה היארצייט של אבי, והשיחה הזו היא לזכר נשמתו, אברהם יוסף בן שרגא פייבל שהיה אדם שמעולם לא פחד לומר את האמת במיוחד כשאחרים לא העיזו, הוא היה אדם שרדף אחרי אמת ואני חושבת שאם הוא היה כאן הלילה הוא היה בשורה הראשונה שם, התומך הכי גדול שלי, וההרצאה הזו לזכר נשמתו וגם לזכר חיים יעקב בן שמואל, שהיה נשמה מאוד שהפיץ אור לרבים, ואני מאחלת למשפחה המון נחמה וכוחות.

אז אני רוצה מתכבדת להזמין את כל המאזינים לתובנה שהערב אולי יעשה מהפכה מוחלטת באופן שבו אתה רואה את עולם השידוכים. אני רוצה להזכיר שאני עומדת כאן בתמיכת הרבנים של 'אור החיים', ושדברי אינם רק דעתי אלא קול עבור רבים שמקווים שהיה להם את האומץ לדבר. ובכללי לאנשים נוח יותר לשתף את הכאב שלהם לאחר שהם מתגברים עליו. יזם מצליח יעביר את הרצאת הטד המפורסמת שלו אחרי שהוא טיפס בסולם ההצלחה. מאותגר פוריות ישתף בחוויה לאחר שחבק תינוק, מכורים מחלימים עשויים לתת הרצאה מעוררת השראה אחרי שנה שבה הוא נקי. זה לא המקרה כאן. זה לא אחד מהדוגמאות הללו. בגלל שבמקרה הזה, לא אחכה ליום שבו אגיע אל הנחלה והמנוחה, עם בעל לצידי כדי שיאשר את מה שאני מאמינה בו, כדי לחלוק את מה שאני חושבת שהכי חשוב. אני לא יכולה לחכות שעוד חברה תתקשר אליי בוכה, כי היא נפגעה מההתנהלות בעולם הדייטים, ולא מהמדוייט עצמו. שכבודם העצמי נפגע כי מישהו אמר להם משהו, מישהו שהתכוון לטוב. להרגיש את הכאב מכל כך הרבה רווקים שמאמינים שהם מוגדרים הרווקות ולא לפי האישיות. 

זה נגמר כאן הערב.

אני שוב רוצה להגיד שאני אסירת תודה ומתפעלת מכל האנשים שהגיעו היום, שאני בחברת אנשים בעלי כוונות טובות, ואני מודה לכם על כל העבודה המדהימה שעשיתם, שאתם מנסים לעשות ושאתם ממשיכים לעשות. אם אתם כבר רגישים לנושאים שאני הולכת לדבר עליהם, אני מקווה שדבריי יהיו רק סקירה רגילה, חדשות ישנות, משהו שהוא מוזיקת רקע לחיים שאתם חיים. עם כל הכבוד, אם אתם מתחילים להרגיש מתוסכלים או מתגוננים, אז הנאום הזה כנראה בשבילך. אז מתוך ענווה אני רוצה להציע לכולם נקודת מבט אחרת לחלוטין על איך לחולל מהפכה בתחום השידוכים.

האם אי פעם שאלת את עצמך, למה אני שדכן? האם אתה משועמם וחושב שזה דרך מצויינת לנצל את הזמן? האם אתה נהנה מהלשון הרע והרכילות שיש בתהליך? האם אתה מעריך אנשים ואת הצד החברתי שבעניין, ומחפש באמת לעשות טוב, כשאתה מרגיש טוב עם זה? או שאתה רוצה לשנות חיים, מתוך ידיעה שאתה מסוגל להשפיע? אני יודעת שיש כאן הרבה אנשים כאלה כאן איתנו. המניע שלך ישפיע באופן ישיר על הצורה שבה אתם פועלים כשדכנים. כן, אתם פעילים באופן רשמי. ולכן אני חושבת שכל אדם שיושב כאן צריך להגיד לעצמו – כן, אני איתך, אני רוצה לעשות שינוי, אני רוצה לשנות חיים, לכן אני פה הערב. האם הרכילות מסקרנת? ייתכן. האם אני משועמם? אפשרי. אבל מתחת לזה – אנחנו פה כי אנחנו רוצים לעשות טוב, וזה בטבע שלנו, אנחנו רוצים לעשות טוב. אז מה אם הייתי אומרת לך שאתה יכול לשנות חיים ללא קשר אם השידוך שלך מתחתן. ללא קשר אם זה הצלחה או כישלון, אתה יכול לשנות חיים.

זה מוביל אותי לנקודה הראשונה: הגדרה מחדש של מהו שידוך מוצלח. 

האם זה אומר שהם הסכימו לצאת? האם זה אומר שהם נמצאים בקשר רציני? האם זה אומר שהתארסו? האם זה אומר שהם התחתנו?

לא. 

הגדרה מחדש של מה זה שידוך מוצלח: שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית. זהו שידוך מוצלח. תנסו לספור כמה שידוכים מוצלחים כאלו יש לכם, כי אנשים ממהרים לקחת קרדיט, אבל לא אחריות. אם שידוך מוביל לנישואין, וכולם שרים לך שירי הלל, וואו, זה מרגיש נהדר ששרים לך שירי הלל, אבל אם מישהו נפגע בתהליך הזה – אז פתאום זה כבר לא קשור אליך. אתה רק העברת את ההצעה, אמרת לה שאתה לא באמת מכיר את האדם הזה, אבל אם הם התארסו – כן, זה היה רעיון שלי, העליתי את זה בפני חברי, מלא קרדיט, אבל כל כך מעט אחריות. אי אפשר לקחת קרדיט בלי לוותר על האחריות. כי המילים שלכם כל כך חזקות. ואתם כמו מנתח שיכול לרפא או להרוס. יש להם מישהו פגיע על שולחו הניתוחים שאומר שזה מה שאני צריך, אני מגיע, אני ממתין לך שתעזור לי, ואו שאתה עושה משהו שגורם להם להרגיש טוב יותר, או שאתה לא פועל כמו שצריך ואתה פוגע במישהו בתהליך, שלא רק שזקוק לעזרתך, אלא שמלכתחילה הוא לא היה במקום טוב. אני משתפת את זה כדי להדגיש כמה זה חשוב להתאמן ברגישות יתר כשאתם מתעסקים ב'מנותחים', כי אנחנו מתמודדים עם רגשות, ואין משהו יותר שביר ורגיש ממה שמרכיב אדם – האגו והלב שלהם.

יש לי אינסוף סיפורים שמדגימים חוסר רגישות שאנשים יכולים לחוות. וליאורה תרחיב אחר כך בנושא. אבל אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק, שכשמישהו פוגש אותך, ומגיש לך את הלב והנפש שלו, את עולם הערכים שלו, מה שהכי חשוב לו, חולק איתו את השאיפות שלך, מה עשית בחייך, מה אתה עושה עכשיו – והתגובה שמקבלים זה אהה. אוקיי. אז את רוצה מישהו עם כובע או שאת רוצה מישהו בלי כובע? ואני יודעת שאנחנו לא חסרי רגישות, ושהפרטים האלה חשובים, אבל מישהו עכשיו שיתף אותך, מישהו הראה לך את כולו, הזמינו אותך לתוך העולם הפנימי שלהם – אז בואו ניקח צעד אחד אחורה, מאיש המקצוע נטול הרגשות כי הוא חווה כל כך הרבה סוגים שונים של ניתוחים, והוא אפילו חווה אובדן שזה כבר לא מזיז לו. בואו ניקח צעד אחורה, וכשמישהו אומר שלום, אני מגיע עם הסל הריק שלי, זה לא נעים. ואני אומרת לכם הכל, משתפת אתכם ביקר לי – אז לפני שאתם שואלים על הפרטים הנוספים, בוא ניקח צעד אחד אחורה ונגיד וואו. תענוג לפגוש אותך. בוא נחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתני איתו, וואו, הוא יהיה בר מזל. תחשבו איך זה היה מרגיש אם הייתם מתראיינים לעבודה, שאתם מרגישים יותר מכל דבר בעולם שזאת העבודה שאתם צריכים כדי להתקדם, אבל לא היה לך מספיק כסף כדי לתת לך את התמיכה שיש לכולם מסביבך, אבל את מחליטה לנסות והולך לראיון, ואת עובדת כל כך קשה, ומתלבשת כדי להרשים, והמראיין מסתכל על המועמדות שלך, והתכוננת, התאמנת כמה פעמים בראש על הראיון, והוא אומר לך, טוב, אתה יודע, אני לא בטוח שזה מה שמתאים לך. אני לא בטוח שיש לי את האדם הנכון עבורך. מה שאת מחפשת זה ייחודי, אני לא באמת עובד עם אנשים כמוך. אוי. לעומת מישהו שאומר – וואו, אתה נראה כמו אדם כזה מדהים, אני כל כך שמח שנפגשנו. אני לא יודע אם אני יכול לעזור, אבל זה באמת היה תענוג להכיר. את יוצאת משם עם תקווה. ואגלה לכם סוד, שלרווקים זה לא באמת סוד, אבל לאחרים אולי כן – זה כל כך קשה להחזיק תקווה כשאת ממשיכה לנסות בכל הכוח כדי להשיג משהו שנראה שמתחמק לך מבין האצבעות. אז אם אתה במקום שאתה נפגש עם אנשים פגיעים, ואתה רוצה לעשות שינוי – זה לא מתחיל כשהם מתחתנים, ואתם יכולים להעניק להם תקווה – זה שידוך מוצלח. זה משהו שאתם רוצים לספור.

וזה מוביל אותי לנושא הבא – משבר הרווקות. אתם יודעים מה זה משבר? חוסר יציבות וסכנה. משבר מעיד על זה שמשהו הוא ללא שליטה. תנו לי לשאול שאלה, למה אנשים לא מדברים על משבר סרטן? משבר פוריות? לא רואים את זה בעיתונים. לא רואים את זה בוואטסאפ. למה? אני מאמינה שזה בגלל שאנשים חושבים, שאין לנו מה לעשות לגבי זה – זה מדע, זה לגמרי לא בשליטתנו. אבל בנוגע לדייטים, אנחנו חושבים שיש לנו שליטה. אנחנו חושבים שיש בעייה, ושאנחנו האנשים שנפתור את זה. וכן, אנחנו יכולים להשתדל, וצריכים להשתדל ולהיענות לצורך שאנחנו רואים, ולכן אנחנו פה, אנחנו צריכים אחד את השני. אבל, אנחנו לא יכולים לשכוח שהקב"ה מנהל את העולם. ואותו א-ל שמאפשר למספר מסוים של אנשים להיות רווקים, הוא גם זה שמאפשר ללב שלנו לפעום כל רגע. להגיד שזה משבר, ושזה לא בשליטה, הקב"ה, ואני לא באמת יודעת מה הוא חושב, אבל רק לשחק קצת עם הרעיון – אני שולט על הכל, על האתגרים של כולם, על מישהו שאולי מתמודד עם חוסר יציבות כלכלית, מישהו שאולי מתמודד עם מצוקה נפשית, עם חוסר בטחון – אני שולט על כל אחד – בין אם הוא רווק, בקשר, נשוי, מאורס, גרוש, ביטל אירוסין, אלמנה וכן הלאה. אני שולט על הכל. אז אין משבר. אף פעם לא איבדתי שליטה. אז אני לא מאמינה שיש משבר רווקות. אני מאמינה שיש משבר בבין אדם לחברו. איך אנחנו מתייחסים לרווקים, זאת הנקודה. ואני משתפת את זה בכל כך הרבה ענווה, כי דייט מאכזב הוא מאוד מאתגר. אבל שדכן מציק שלא מכבד – זה כואב. מאוד מאוד כאב. אדם, למרבה הצער, אפשר להתרגל לאכזבה. זה חלק מהחוסן שלנו. לכאב לא מתרגלים. ותחשבו כמה החיים של רווקים ישתפרו אם היו אומרים לנו בסוף שיחה עם שדכן – לה' יש תוכנית, זה יגיע בזמן הנכון, שבו תפגוש את האדם הכי מדהים, שמתאים בול לך. אני לא חושבת שזה לוקח יותר מעשר שניות, לא היית צריך לדבר איתי למשך 45 דקות בטלפון, לא צריך לתת לי אבחון כדי לראות איך אתה יכול להציל את חיי, אתה אפילו לא צריך להגיד לי שאתה אומר תהילים לזיווגי – אתה רק צריך לתת לי תקווה, ולהזכיר לי משהו שקשה לי לזכור כי אני פגיעה – לקב"ה יש תוכנית. אז אין משבר, כי הוא דואג לך. אין צורך לדאוג. חלק מהדברים שלעיתים קרובות מצחיקים אותי (בצורה צינית כמובן), זה כשאני פוגשת מישהו, והוא אומר לי משהו בסגנון של:

- אהה, וואו, אוקיי, אז את באמת צריכה מישהו מיוחד. 

- המממ. אוקיי. אני מתכוונת, יהודי, אורתודוקסי, שמח, בריא – לא ידעתי שזה משהו כל כך ייחודי. אבל תודה, זה גורם לי להרגיש קצת חששות, קצת חסרת ביטחון. 

- אהה. אני שומע מה את אומרת, את צריכה בחור ממש טוב, קשה למצוא בחורים כאלה. 

- וואו. תודה. אני מרגישה הרבה תקווה. הרבה חיוביות. הרבה אופטימיות. 

אני לא יודעת מה לעשות עם זה. רק תעניקו תקווה, עידוד. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי. זה מה שמוביל אותי לנקודה הבאה הידועה לשמצה:

"אם ירצה השם, בקרוב אצלך". החשיפה שלנו, המחשבות שלנו, הסביבה שלנו, אנשים – זה מה שיוצר את המציאות שלנו. אנחנו מושפעים מהמציאות שלנו, אז תדמיינו איך רווק מרגיש אם בכל מקום שהוא הולך מזכירים להם את החלק היחיד במציאות שלהם שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כל הזמן, במיוחד בהזדמנות שבו הם צריכים גישה אחרת כדי להתמודד עם אירועים משמחים. אז אני מגיע לברית, חלאקה, פדיון הבן – ואנשים עדיין יאחלו לי, "אם ירצה השם, בקרוב אצלך". ואני קצת מבולבלת, על מה אתה מדבר. זה כמובן יכול לקרות בחתונה, בקידוש, כשאני בחנות ולוקחת מוצר מהמדף לתוך העגלה בסופר – אני כל כך שמחה לראות אותך, אי"ה בקרוב אצלך. אני יודעת שאני רווקה. אני יודעת. אני לא צריכה שתזכירו לי. ואני יכולה להבטיח לכם שהשם לא מחכה שאני אגיד אמן לאיחול של בקרוב אצלך כדי שסוף סוף אפגוש את האדם הנכון. ואני יודעת שזה בא מתוך כוונה טובה, ואני יודעת שזה מגיע ממקום טוב, אבל אני לא חושבת שלמישהו יש את האומץ להגיד, ואני אעשה את זה – זה גורם לי להרגיש ממש רע לגבי עצמי, האי"ה בקרוב אצלך. ברור שזה שונה אם זה מישהו שמאוד קרוב אליי, או באירוע מיוחד שבו הם חושבים שנכון לקחת אותך הצידה ולהגיד, אני יודע שזה עלול להיות לא פשוט עבורך, אבל חשוב לי שתדעי שאני חושב עלייך, וזה יקרה. אבל זה נהיה מקובל חברתית פשוט לזרוק, אי"ה בקרוב אצלך – וזה לא מרגיש טוב. זה גורם לרווק להרגיש – לא משנה מה קורה עכשיו, לא משנה אם בדיוק סיימתי את התואר השני שלי בעבודה סוציאלית, לא משנה אם בדיוק העברתי הרצאה גדולה וחשובה – אי"ה בקרוב אצלך אומר שמה שאתה רואה זה שאני רווקה. ואני רואה להיות הרבה יותר מזה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, ואני לא רוצה שתזכיר לי את מה שאין לי. אז בבקשה, אני מעודדת את כולם לקחת צעד אחורה מאיחולי אי"ה בקרוב אצלך. בגלל שאני מרגישה שזה גורם לך הרגשה טובה, הרגשה כאילו שאתה עושה משהו, ולכן אני אומרת שזה מגיע ממקום טוב – אבל האנשים שמקבלים את האיחול הזה, אתה חושב שאתה מפיץ נצנצים, אבל זה מגיע לפרצוף שלי כאבק, ואני רק רוצה להתעטש כדי להרחיק את זה. ואני חשבתי שהגעתי לשמחה ואני יכולה פשוט להנות ממנה, אבל לא, אני רק רוצה להזכיר לך – את רווקה! את רווקה! ואתם יודעים, אי"ה בקרוב אצלך, זה לא נוגע אליי. לליאורה היתה את הזכות לשדך את שני אחיי הקטנים. אחת מגיסותיי כאן בקהל – הקב"ה בירך את משפחתינו – הם התחתנו השנה. ובחתונה שלו, שוב, מתוך כוונות טובות ניגשו אליי אנשים, החזיקו לי את היד, נתנו לי מבט כאילו אני מחוברת למכשיר הנשמה, ואמרו, אוי, את כל כך מיוחדת, עם הנהון ראש כזה, את כל כך מיוחדת, אי"ה בקרוב אצלך. ואני חשבתי לעצמי, זה אמור לגרום לי להרגיש טוב? אני לא באמת מבינה, כי אחת העבודות שלי זה לגרום לאנשים לא לחוש בנוח ולהבחין עד כמה התגובות שלהם לא מתאימות – והם אמרו, אי"ה, את כל כך מיוחדת, את יכולה להיות כל כך שמחה בשביל אחיך. הוא אחי! כל מה שאי פעם רציתי בשבילו, זה שיהיה מאושר, אז למה אני מיוחדת? או האנשים שנכנסו, צילמו אותי בלי שרציתי, ואמרו לי שהם צריכים את התמונה בשביל פרוייקט באומנות – בשביל השידוך שלי – את נראית מדהים, אני צריכה את זה בשביל השידוך שלך. תשחררו אותי, תנו לי לחגוג את החתונה של אחי. זה לא אני. תנו לי לחגוג. תנו לי לחגוג, אל תזכירו לי את מה שאין לי. אני יודעת. אני יודעת. אני כאן. תאמינו לי שאני יודעת. ושוב, אני יודעת שאנשים עושים את זה כי זה גורם להרגשה טובה, ואני פה כדי להגיד לכם שבדרך כלל זה לא גורם לי להרגשה טובה. מעולם לא שמעתי מישהו אומר, זה היה כל כך נחמד, גברת גולדברג אמרה לי עכשיו אי"ה בקרוב אצלך, והרגשתי עכשיו כל כך הרבה יותר טוב לגבי עצמי. זה עדיין לא קרה לי אף פעם, ואני לא יודעת אם אי פעם זה יגרום לי להרגשה טובה. ולכן אני רק רוצה לתת לאנשים את הרגישות לגבי הביטוי הקטן הזה, שהוא אחד הדברים שמקובלים להגיד, שגורם לאנשים אחרים להרגיש כאילו שהם לא רוצים להיות חברותיים. 

עוד אחד מהביטויים הללו, וזה קורה במיוחד בסופר – אז איך הולך לך בדייטים? כל כך טוב לראות אותך, אז איך הולך לך בדייטים? איך נראה לך שהולך לי? את רואה שיש לי טבעת נישואין? מה את רוצה שאענה לך? וכדי להגיב בצורה נימוסית, אני עונה, תודה לאל, הכל מצויין. אני ממש נהנית לנהל את אותה שיחה שוב ושוב עם אנשים שונים, ולחשוב שאולי זה הלילה שבו חיי ישתנו ולגלות שהם לא. זה הולך נהדר. אבל זה נהיה מקובל, וזה גורם לי לחשוב שאם מישהו אומר לי, אז איך הולך לך בדייטים, אני רוצה לענות לו – אז איך הזוגיות שלך? איך הולך לך בחיי הנישואים? אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל איך שהולך לי בדייטים זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי – כמו שאת לא תשתפי אותי בחיים הזוגיים שלך. אבל אנשים פשוט לא מבינים, והם מתכוונים לטוב. ושוב, אם זה לא הסביבה הנכונה והאדם המתאים, זה פשוט משהו ששהייתי ממליצה להגיד בחופשיות – כי שוב, זה שם דגש על הסטטוס שלי ולא על האישיות. תדברו איתי על כל דבר אחר. תדברו איתי על כל נושא אחר. כי זה לא בהכרח עצם היותי רווקה, אבל אני חושבת שככל שאדם מתבגר האתגר גדל, של איך הקהילה מגיבה לאנשים שהם רווקים. וזו מחשבה מפחידה, כי זה אומר שיש לנו הרבה אחריות, ויש לנו הרבה תיקונים לעשות אם אנחנו רוצים לתקן את משבר הרווקות – ולא במובן של לחתן אנשים, כי זה לא בשליטתנו, זה בידי הקב"ה, זה תמיד היה בשליטתו. אז בוא נעזור לאנשים להרגיש מאושרים ובריאים יותר, ולקבל את זה שזה התפקיד שלנו. אנו צריכים לוודא שאנשים מרגישים בנוח להיות חלק מהקהילה, בצורה שבה אנחנו יוצרים חיי חברה בקהילה. כשבחורה אורתודוקסית מתבגרת בעולם היהודים, היא גודלת בשנות כלב. חגגתי עכשיו 29 בגוואטמלה, ושם זה לא ייאמן – התייחסו אליי כמאוד צעירה, חיה את החיים הטובים, מטיילת בעולם בשנות העשרים לחייך, את בשיאך, אנחנו כל כך שמחים בשבילך. אם אני הולכת למקומות אחרים ואני אומרת שאני בת 29, אנשים ממצמצים קצת, לוקח להם זמן לעבד את המידע, הם נלחצים, לא יודעים מה לומר. אל תשאלו לגילי אם אתם לא בטוחים איך להגיב לתשובה. לעיתים קרובות זה יכול להיראות לרווק שכשגדלים, זה בשנות כלב. למה הכוונה? שנת כלב אחת, אני לא בטוחה מה בדיוק היחס, זה בערך 3 שנות אדם. וכשהגעתי לגיל 29, לא הרגשתי שגדלתי בשנה, אלא בארבע שנים. זמן זה הדבר הכי יקר שיש לנו. כל פרק שאדם חווה, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. אז למה לעשות משהו כדי לגרום למישהו לפקפק ביכולת שלהם לחיות חיים איכותיים ומלאים על ידי ניצול שלב הרווקות שלהם. אוי לא, אתה מזדקן, תיזהר. אל תדאג, אי"ה בקרוב אצלך. את בת 29? אי"ה בקרוב אצלך. בת 29? גיל מדהים. אני זוכרת שאני הייתי בת 29. חשבתי שאפענח את העולם, אבל אני עדיין לומדת.

אז אם אתם שומעים את כל זה, ואתם חושבים, הממ, זה משהו מאוד חדש, אני לא כל כך בטוח מה לעשות עם המידע הזה, אם זה מטריד אותך, ואתה לא בטוח איך להיות רגיש במידה הנכונה – אף אחד לא ביקש ממך לעשות את זה. זו עבודה מאוד מאוד עדינה. באותה צורה שמנתח צריך הרבה שנות ניסיון כדי להיות טוב והוא מתעסק בגוף – אתם מתעסקים בלב. הגוף יכול להיות תקין, אבל אם הלב שבור – אסור. ואם הלב תקין אבל הגוף שבור, קראנו סיפורים רבים שזה עובד. אז אתם צריכים לוודא שאתם מוכנים לאחריות- לא רק לקחת קרדיט, אלא גם להיות רגישים, לוודא שאנשים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי, כי שידוך מוצלח הוא אחד שהייתה בו חוויה חיובית, של כבוד עצמי, שכל הצדדים הרגישו שקיבלו יחס הוגן. ואני רוצה לתת לזה פרספקטיבה: תדמיינו אדם בריא וחזק, שחי את חייו הרגילים, כמו כולם. ופתאום הכלייה שלהם כושלת, וכל שאר האנשים מסביבם מתפקדים מצוין, אין להם בעיה רפואית, ואם כן הם הולכים לרופא ומקבלים טיפול. אבל משהו לא בסדר אצלך. וזה לא קשור לעבודה שלך, למשפחתך, לחבריך – כל דבר שתעשה הרבה יותר קשה, כי אתה לא חש בנוח, כואב לך, וכולם מצפים שתחיה כרגיל, תעבוד 110%. ואז מישהו אומר לך – הכלייה שלך מפריעה לך? אני מכיר רופא מעולה שכדאי שתראה. הוא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה, אארגן לך תור. אתה מתקשר לרופא כדי לקבוע תור, ואתה מתחיל לפתח את התקווה שאולי סוף סוף תבריא. ואתה מפנה את הלו"ז, ודואג לאכול טוב לילה לפני, אתה מטפל בכל מה שצריך מראש, מתעורר מוקדם, מתלבש כמו שצריך, לוקח את התיק הרפואי ונוסע לרופא. אתה מגיע לרופא, מרגיש טוב לגבי זה, נשאר עם תקווה, מגיע לרופא, מתיישב, והוא שואל, איך אני יכול לעזור לך? ואתה אומר, אני כאן כדי שתעזור לי עם הכלייה שלי. והוא אומר, הכלייה שלך? אני מתמחה בקוסמטיקה, אני מנתח פלסטי, למה אתה כאן? כי מישהו אמר לי שאתה רופא. נכון, אני רופא, אבל פלסטיקאי. ואתה כל כך מיואש, וכל כך מאוכזב, כי כל המאמץ הזה היה לשווא והיה יכול להימנע. באיזה תדירות אדם חושב – אה, יש לי רעיון, תנו לי רגע להעביר את הכרטיס, אולי זה זה, אתה אף לא יודע. אני מבינה את זה שאף פעם אי אפשר לדעת, ומה שקופץ לי במחשבה לפעמים זה שזה ממש לא נוח לעצור את מה שאני עושה, לעשות את בירורים הנדרשים כדי לבדוק האם זה באמת התאמה טובה לאדם הזה. אני לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, אז רק אעביר את הכרטיס. וכך זה קרה לי, קיבלתי כרטיס, אני קוראת את זה, וכתוב במפורש משהו שאמרתי שזה קו אדום בשבילי. ואגיד לאדם הזה, האם הבחנת? לדוגמה, האם הבחנת שהוא קירח? אני במפורש הבהרתי לך שאני לא רוצה לצאת עם מישהו קירח. והאדם מגיב, בסדר, אין בעייה. אבל באמת יש כאן בעייה. כי אני התרגשתי, ועכשיו התאכזבתי. ואני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך. אותו כנ"ל לגבי ללחוץ על אנשים. יש אנשים שבאים בגישה שזה כמו תחום המכירות. האם נתקלתם פעם במוכרן שניסה למכור לכם משהו, וקניתם אותו למרות שלא באמת רציתם, ואתם לא מרגישים כל כך טוב עם עצמכם. אותו הדבר נכון גם לאנשים. אתם לא צריכים למכור לי משהו. אם אתם מוכרים לי משהו, זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן? זו בעייה נפוצה, שבה אנשים מרגישים שלוחצים עליהם ואז הם מרגישים שלא מכבדים אותם, לרמה שנדמה שהשדכן צריך לממן טיפול מקצועי.

אפשר היה למנוע את כל זה. אז כדי לסכם: שידוך מוצלח הוא זה שכל המעורבים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי. זהו שידוך מוצלח ואת זה צריך לספור. זה לא אומר שהם התחתנו, כי למען האמת, לתוצאה אין שום קשר אליך. אתה רק השליח. אני עובדת בארגון להשמת עובדים, ואני תמיד אומרת למועמדים שאני לא יכולה להבטיח שהעבודה תתאים להם, אין לזה שום קשר אליי, זה חלק מהתוכנית של הקב"ה. אני יכולה להבטיח שאעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות מאוד חרוצה, ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך כי זה בשליטתי. זה בשליטתכם. אם אתם יכולים לעשות את זה, אתם עשיתם שידוך מוצלח. אם לפני שאני מנתקת את השיחה אני אומרת – תודה שנתת לי תקווה, תוסיף את זה לרשימה.

אין משבר רווקות. משבר מציין משהו שלא נמצא בשליטה. לקב"ה יש שליטה על הכל. יש משבר בין אדם לחברו. איזה יחס אנשים מקבלים. אם זו לא הנקודה החזקה שלך, אתה לא רגיש, זה לא התחום שלך – בסדר, יש עוד תחביבים רבים שאתם יכולים לעסוק בהם. אבל אתם רוצים לעזור! אתם יכולים להתפלל. אני לא צריכה לדעת שאתם מתפללים בשבילי – כי זה גורם לכם להרגיש טוב, אתם יכולים לחשוב עליי ולא להגיד לי. תגידו לי בחתונה שלי שהתפללתם עליי. זה מעלה לי דמעות לעיניים. אתם יכולים להזמין אותי לארוחת ערב, זה גורם לי להרגיש רצויה. אתם יכולים להזמין אותי לשבת, שהרבה פעמים זו החלטה מאוד קשה שצריך לקבל כל שבוע לאדם שהוא רווק. אתם יכולים לקחת עליכם מצווה שאני אפילו לא אדע עליהם, אם אתם רוצים להרגיש שאתם עושים משהו.

באמצעות המילים שלכם, שנו את החיים של מישהו לפני דייט, טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. אל תניחו שאתם יכולים לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. תבינו שאתם רוצים לעשות שינוי, ושאתם רוצים לשנות את העולם, ואתם רוצים לשנות את הדרך שבה דברים נעשים – צמצם את עצמך לשאלה איך אני יכול לשנות חיים של אדם אחר עם המילים שלי, ולא צריך לדאוג האם אצליח עם השידוך, האם הם יתחתנו בסוף – אתה מצליח אם אתה משנה חיים של מישהו אחר, והוא מנתק את השיחה עם הרגשה יותר טובה. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך. תודה רבה על ההאזנה. אם אכנס לרשימה השחורה זה אומר שההרצאה שלי היתה מוצלחת. אם יש לכם הצעות, אל תפחדו, אני לא נושכת, רק קצת.

עכשיו אני רוצה להציג את ליאורה אילין, מישהי מאוד מאוד מיוחדת. היא שדכנית, כלה, מדריכה ומחנכת. היא בתחום של שידוכים קרוב ל-25 שנה. היא גרה בווטרברי קונטיקט, נסיעה די רצינית, והיא הגיעה לכאן כי היא מאמינה בכל לב ונפש שזה מאוד חשוב. המועמדים שלה נמצאים בכל רחבי המדינה. ליאורה זכתה לשדך את שני אחי הקטנים, ויום אחרי שהיא שדכה את אחי היא התקשרה אליי ואמרה, ציפורה, יש לי משהו מטורף לספר לך, מעולם לא קיבלתי כל כך ריקושטים אחרי שעשיתי שידוך. אמרתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת, והיא אמרה שניגשו אליה אנשים רבים ואמרו לה, מה, את לא יודעת שיש לו אחות גדולה, למה לא שידכת אותה? ובגלל שליאורה היא מי שהיא, היא ענתה להם – אתם חושבים שיש משהו שהייתי רוצה יותר מאשר להכיר את ציפורה לבעלה? אבל זה לא תלוי בי. ה' יודע שאני רוצה, וכשהאדם הנכון יגיע, אנסה. היא צנועה, היא כנה, היא בונה ולכן יש לה כל כך הרבה הצלחה. היא המנטורית שלי, החברה שלי, המאמנת זוגיות שלי, וזה לא נדיר למצוא אותה זמינה בחצות עושה בקרת נזקים עם מישהו שנפגע, מסדרת חדר למישהו שבא להתארח לשבת, או חוגגת שידוך מוצלח שהיא עשתה – אבל שהיא לא תספר לי עליו, אבל אראה את זה בסטטוס שלה אחרי שדיברנו. היא נמצאת שם בזמנים הקשים ובזמנים הטובים, עם יכולת ההרגעה, התוקף וביטחון. היא מעצימה אותי ורבים אחרים לחיות את הגירסה הכי טובה של החיים שלהם. אתם ברי מזל שתזכו לשמוע את ליאורה הערב.

 

דבר השדכנית: ליאורה אילין

אני חושבת שאתם כולכם יכולים להסכים איתי שאנחנו יכולים להמשיך להקשיב לציפורה שעות על גבי שעות על גבי שעות. כל כך הרבה חוכמה, זכיתי שיש לי חברה כמו ציפורה. אני פונה לשדכנים. ראשית אני רוצה לחזק את כל מי שעוסק בתחום השידוכים. אתם עסוקים, יש לכם משפחות, ילדים, נכדים, עבודות – אחד או אולי שתיים, נמצאים בנסיעות – ואתם מוצאים זמן במירוץ החיים כדי לעצור, לא בשביל אדם אחד או שניים, אלא בשביל עשרות אנשים, טלפונים, לחזור לאנשים אחרי דייטים, זה בלתי נגמר, וכל העבודה שאתם עושים למען הכלל הקב"ה ישלם שכרכם, וייתן לכם הרבה זכויות על כל מה שאתם עושים לבניו. למה אנחנו משדכים? מה המשימה שלנו? לכל אחד יש סיבה אחרת למה הם עושים שידוכים. אני די פתוחה לגבי הסיבה שבגלל אני מתעסקת בשידוכים. למעשה, מעולם לא עזבתי את כולם השידוכים מאז שהייתי חלק ממנו כרווקה. הרגשתי שאני צריכה קצת עזרה בתהליך, ובאותם ימים לא היו ארגונים, בקושי היו שדכנים. אם מישהו חשב על רעיון בשבילך, את כבר מתרגשת ורוצה לגרום לזה לקרות. לא היה דבר כזה כרטיס, הרבה מזה היה מפה לאוזן, כולם ניסו לעבוד יחד כצוות. ובאותו זמן, גדלתי במשפחה עם הורים נפלאים ששלחו אותי ללמוד באולפנה, אבל לא היה לי את הרקע הנכון לכרטיס, ולכן כשהגעתי לשלב של השידוכים, הייתי זקוקה ליותר עזרה. הגעתי לנקודה שבה החלטתי לשבות. היה לי כל כך קשה בעולם השידוכים, ואמרתי לה' – אתה יודע מה, אתה שמת אותי פה, ואתה גם תחלץ אותי מכאן. אז תשעה חודשים אחר כך, כשלא היה לי אפילו דייט אחד, החלטתי שזה לא עובד, אז התחלתי להתקשר לאנשים, ומצאתי אדם נפלא שבאמת, היא כל כך התרגשה, ואולי זה בגלל שהתחלתי לבכות, היא שאלה אותי מה שלומי, איך הולך בשידוכים, ואני התחלתי לבכות, כי באמת הולך לי ממש לא טוב, והיא אמרה לי – זהו! וקראה לבן שלה שייכנס לחדר, לבת שלה שתבוא גם, ושאלה אותם אם יש להם רעיון בשבילי, ואכן לבת ה-18 היה רעיון עבורי, וזה לא היה כזה עמוק – שנינו מחייכים הרבה, ולכן בת ה-18 חשבה שזה יילך, כי אנחנו מזכירים אחד את השני. וזה הסיפור כולו. 

אז כך זה התחיל, ובמהלך השנים הראשונות עשיתי פה ושם קצת שידוכים, ואחרי עשור הצטרפתי לארגון נהדר, והתחלתי להיות מנטורית, ואז התחלתי להיות מעורבת יותר, ואז קראתי משהו בספר של הרב ארוש, שאומר בוא נדבר על המפתח לתיבת האוצר. הרבה פעמים אנחנו מגבילים את עצמינו, אנחנו לא מרשים לעצמינו להשתמש במפתח, לסובב אותו במנעול ולפתוח את תיבת המזל. אז אמרתי לבעלי, ממש נכנסתי למה שכתוב בספר, ואמרתי לו שאני הולכת לעשות הרבה שידוכים השנה. כשנותנים מקום לקב"ה להיכנס, כל כך הרבה יותר ממה שיהיה לך אי פעם, יש מזל שבא כשאתה מבין שזה לא אני, לי יש רק מפתח שאני יכולה לסובב, וכל מה שיצא מהתיבה, כל אבני החן, היהלומים, האוצרות הנוצצים הולכים לצאת בגלל שאני מנצלת את מה שהקב"ה נתן לי, וזה ה' שעושה את זה. באותה שנה 7 זוגות התארסו, ואני באמת מאמינה שזה רק בגלל ההכרה העמוקה שאיפשרה את ברכת ה' בכל צעד שאנחנו עושים. הסיבה שאנחנו עושים שידוכים כשדכנים, כי אנחנו רוצים לחקות את ה'. ה', אני רוצה להיות בדיוק כמוך. מאז ששת ימי בראשית, אנחנו יודעים שה' מזווג זיווגים, בזה הוא מתעסק. זה קצת שונה מדרך הטבע שבו העולם מתנהל, מהצורה שבה הקב"ה ברא את העולם. בפסח |קטוע, כנראה מדברת על זה שזיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף| למה זה קשה? כי זה לא דרך הטבע, זה פלא. הקב"ה בא, מפריד בין המים, וואו, תראו מה קרה. [צועקת] הקב"ה מתערב באופן ישיר כאן ועכשיו. אז מה קורה בשידוכים? רק שתדעו, אני אומרת את זה הרבה יותר בקול כשאני ממש מתרגשת. זה לא דרך הטבע. כל סיפור הוא סיפור של נס. אין מקום לגאווה. אין מקום ל'תראו מה עשיתי'. כי נחשו מה, אם זה לא היה אתה – ה' יכל להיות מאוד שמח עם שליח אחר. אתה רק שליח שעושה את רצון ה'. אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו, נכון? היתה פעם מורה שלימדה בבית ספר, והיא יצאה משם ומישהו אמר לה, את מורה כל כך טובה, והיא אמרה לו – אני עוסקת במה שאני טובה בו. לא מוצאים מישהו שגרוע בחשבון מנהל חשבונות. עוסקים במשהו שאתה טוב בו. יש אנשים שהם מאוד טובים בשידוכים, וזה נהדר, ואלו שטובים בזה, ויש להם את האינטליגנציה הרגשית, והם יודעים להתחבר, להיות רגישים וזהירים – כן, אלו האנשים שצריכים לעסוק בתחום. ויש לנו גם שדכנים שצצים, אני חושב שאני מסוגל, שיש לי את הרגישות, אני יודעת איך להתייחס לאנשים, אני טוב עם אחרים. מצויין, ברוכים הבאים, ובוא נעזור לך להתחיל – כי אנחנו זקוקים לעוד אנשים כמוך, אנחנו באמת צריכים, כי יש כל כך הרבה ניסים. אני תמיד אומרת, אני אוהבת השגחה פרטית. אני חיה בשביל השגחה פרטית. אני כזה, שלום, שמי ליאורה אילין ואני חיה, אוהבת ונושמת השגחה פרטית, זו חוויה שממלאת אותי בענווה. הסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה, היא כדי שנוכל להיות כמו הקב"ה, כדי שנהיה מחוברים לנשמה שלנו. כשאנחנו עושים מצוות, מצווה מלשון ציווה, לקשור [?], אנחנו מקשרים את הנשמה שלנו למי שאנחנו, את החלק אלו-ה ממעל כדי שנוכל לזהות איך להיות נאמנים לעצמינו ולהביא את הקב"ה לתוך כל דבר שאנחנו עושים.

מה הופך שדכן למצויין? התשובה היא לא, כפי שהבחנתם בפלייאר היצירתי של האירוע הזה – שאתם רואים בה את היצירתיות של ציפורה – זה לא שידוך שמצליח, זה לא לשנות את משבר הרווקות, וזה לא קבלת כן משני הצדדים שהופך אותך לשדכן מצוין. את האמת, לעיתים קרובות אני פוגשת אנשים שאומרים לי, את שדכנית? ואני אומרת, אני בן אדם, שבמקרה עושה גם שידוכים. ואז הם שואלים, כמה שידוכים עשית? והתגובה הראשונית שלי, היא: מה זה, סוג של תחרות? איפה אני שם אותך בתפיסה של לאן אני מנסה להגיע? בעלי מתעצבן כשאנשים שואלים כמה שידוכים עשינו. האמת היא שאחרי מספר מסוים, הפסקתי לספור, כי זה לא באמת משנה. אני בקשר עם אנשים. האם המספר משנה למישהו? אם אמרתי לך 20 זוגות יותר ממה שעשיתי בפועל, האם אני טובה יותר? או שאני גרועה יותר עכשיו כי לא הגעתי למספר הזה? בעלי אומר, אל תשאלו כמה שידוכים עשיתי. אמרנו את זה בשולחן שבת בבית שהתארחנו בו, והוא אמר שזה כמות הטלפונים שאני עונה לאנשים שלא מצליחים להירדם בלילה. וכשמישהי חוזרת בלילה בוכה, יש לך כמה דקות? הייתה לי חוויה ממש טובה כשבחור התקשר אליי ואמר, הלב שלי נעול על בחורה, יצאנו חודש וחצי, ועכשיו הכל נגמר. זה שם אבני חן על הכתר שלך. הכתר שלך הרבה יותר נוצץ כשהוא נקי. לא משנה כמה במספרים. אנשים אמרו לי, שידכנו רק שני זוגות, ואני אומרת להם - *רק*?! *רק*?! שינת את חייהם שלהם של ארבעה אנשים, מלא סבים וסבתות, כל העתיד שלהם – למה אתם מתכוונים ב*רק*?! אם זה לא טוב מספיק, מה אם אתה לא יכול לעשות שידוכים בכלל? מה עם תפילה? מה עם לקבל קבלות בשבילם? כל אחד יכול לעשות את החלק שלו. מה הופך שדכן למצוין? פרקי אבות נותן לנו תשובה ברורה – איזהו מכובד, המכבד את הבריות. מכובד הוא מי שמכבד אחרים. שדכן שמתחשב באחר. בתקשורת, זה לא באמת משנה מה אני אומרת, אלא עד כמה זה התקבל. אני צריכה לקחת בחשבון שרווק שאולי פוגש אותי – מה הוא רוצה ומה הצרכים שלו. אני אקח את המילה כבוד (respect) ואתן לכל אות הגדרה.

R – לזכור (remember). זכור עם מי אתה מתקשר. אתה מתקשר עם מישהו שפנה אליך. 

E – לחתור למגע (engage). להתאמץ ללמוד על האדם מעבר למה שכתוב בכרטיס. למד על התרבות שלו, על הניסונות שלו, על מה שמעניין אותו, תפטפטו, תדברו. 

הרבה פעמים אנשים מגיעים אליי – אני אדם של פנים אל פנים – אני מכבדת את אלו שצריכים לרשום את המידע שהם אוספים, אני לא עובדת ככה – אז אנשים באים אליי, ומגישים לי את הכרטיס שלהם מודפס – וזה הדבר הראשון שהם עושים, ואני אומרת להם לא. אני רק רוצה לדבר איתך – כי אני באמת רוצה. כי אני יכולה להסתכל על הכרטיס אחר כך. לא אשאל אותך רשימה של שאלות שאני יכולה לנסח בשאלון כדי שתענה מראש ואז לעבור על זה לפני הפגישה. הנקודה של החיבור, של הפגישה איתך – היא כדי שאוכל ללמוד עליך וליצור קשר איתך. ה' לא יצר שתי נשמות זהות. ר' וולבא אומר שמאדם הראשון ועד העולם לא יהיו שתי נשמות זהות – עם אותה פסיכולוגיה, אותו רקע, אותם הרגלים, אותו תרבות, אותם רצונות, אותם שאיפות – אף פעם. אף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה. אני פוגשת אדם חדש, תן לי ללמוד מי אתה.

S – לשתף (share). תשתף מי אתה. הקשר בינכם הוא לא טיפולי. אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח כשהם מרגישים חיבור, כשיש דיאלוג, כשאתה מפטפט איתם. תבחינו שיש הרבה אנשים שמאוד לא נוח להם להיפגש עם שדכנים. אתם גם תבחינו שיש הרבה אנשים שלא נוח להם להיפגש עם סוג מסוים של שדכנים. אנא הפכו את עצמיכם לכלי שמעביר וייב של חמימות, הזמנה, כי בסופו של יום אתה חוזר הביתה למשפחה שלך, והם עדיין מחכים בקוצר לאחד מהטלפונים האלה מאחד מכם. לך אין את הפגיעות בקשר, והתפקיד שלך היא לדאוג שיהיה להם נוח. אם אתה לא מסוגל לגרום לכך שרווק ירגיש בנוח איתך, אתה צריך לשקול מחדש את הגישה שלך, ואתה צריך לדבר עם מישהו שיכול לעזור לך לאמץ גישה טובה יותר שבאמצעותה תוכל להבין יותר טוב את הרווק שאיתו אתה נפגש. אני מאוד פתוחה, ולפעמים אנשים יבואו אלי, ויגידו לי, זה אחד די נפוץ, אמ.. אז.. ההורים שלי גרושים. ואני אומרת להם, איזה קטע, גם שלי. מה באמת? כן. אוקיי, אני כל כך שמח שיכולתי לשתף אותך בזה. אם יש נקודה שבה אתה יכול להתחבר, אל תסתיר את זה. לרוע המזל, בעולם של כרטיסיות, שזה העולם שאנחנו חיים בו היום, אני אחזור רגע לימים עברו, היו אז כמה דברים שהיו מאוד כיפים וטובים, וזה אחד מהם – אתם יודעים, בימים עברו לא היו לנו כל כך הרבה קופסאות של הגדרות. אתם מבינים מה אני אומרת על קופסאות? אתה מתאים לקופסא הזאת, ישיבתי, ישיבתי מודרני, ועוד כל מיני הגדרות, לא יודעת. רק עכשיו גיליתי שאי אפשר לשאול אם אתה רואה סרטים, אלא אם אתה רואה סדרות. כשאני הייתי צעירה היינו שואלים האם את מעוניינת במישהו שבכולל, ואף אחד כבר לא משתמש בביטוי הזה יותר – האת את רוצה מישהו [קהל משלים] שלומד. אז יש הרבה שינויים מאז ימים עברו. אבל אחד הדברים היפים שהיו פעם, זה שלא היו לנו קופסאות. ואם אתה אדם של קופסא, זה בסדר גמור, רק שתדע שיש הרבה מתומנים ומשושים, ואתם יודעים הרבה סוגי צורות אחרים של אנשים שלא מתאימים ישירות לקופסאות שלכם.

P – סבלנות (Patience). זה יכול לקחת קצת זמן כדי להרגיש בנוח עם שדכן, וגם לכם ללמוד מי הם כשאתם נפגשים איתם. אנא היו סבלנים. חלק מהמפגשים הם קלים, אבל חלק הם קשים. לפעמים אתה פוגש מישהו, וזה כאילו שצריך לעקור לו את השיניים כדי שיענה על השאלות. תודה לאל אני מסוגלת לדבר ולדבר, אז אם אני שואלת איך קוראיך לך, והיא לא עונה, אני ממשיכה לגבר – אין בעייה, תגידי לי שוב, ולהמשיך למלא את החלל בדיבורים. אבל לפעמים זה מאוד לא נעים כשיש מפגש קשוח עם מישהו. ואם ירצה השם – ולא אתה, זו לא העבודה שלך, לא התפקיד שלך כשדכן – ללמד את האדם הזה איך... אתה לא המורה שלו. כולם להירגע. תעשו את עבודתיכם כשדכנים, נסו ליצור איתם קשר, היו סבלניים איתם ונסו להביא אותם לידי שיחה טובה כמיטב יכולתכם. חלק מהמפגשים יהיו מעולים, אתם יכולים ליצור חברויות, וחלק מהמפגשים יהיו רגילים, וחלק יהיו לא נעימים, וזה חלק מזה.

E – תצפה לתשובה שונה (Expect a different answer). יכול להיות שיש לך רעיון מעולה, וזה פתאום מתעורר בך – אני ממש רוצה שתצא עם האדם הזה. אתה חייב לצאת איתה! אני אספר לך הכל עליה, אתן לך את כל המידע עליה – ואחרי שאתה שולח, הוא מסתכל עליך ואומר לך לא. אין מקום לאגו. כך נראה אגו: למה אתה מתכוון בלא? הלו, זה רעיון כזה טוב! אתה לא מבין, זה כל מה שאמרת לי שאתה מחפש בארבע השנים האחרונות. הרווק שמסתכל על זה חושב, אממ, אני בהחלט לא אמרתי את זה בארבע השנים האחרונות. והעובדה שאתה השדכן חושב שזה מה שאני מחפש, זה גם בעיה. והעובדה שאתה לא סומך עליי שאחליט בעצמי מי מוצא חן בעיניי ומי לא, אם אני רוצה או לא רוצה להמשיך בקשר – זה לא הוגן. אל תצפה לכלום. אתם יודעים אני בחינוך כבר 20 שנה, ואחד הדברים שאנחנו עושים כמחנכים זה שאנחנו באמת מנסים לבנות את התלמידים שלנו שידעו איך לקחת את המידע שאנחנו נותנים להם ולהשתמש בו לצרכים שלהם. מורים טובים יבנו אנשים שחושבים בצורה עצמאית. כשאנשים אומרים לי שאני שדכנית, מאמנת, מרצה במכללה, ומה עוד את עושה? אני צוחקת ואומרת שיש עוד רשימה ארוכה, אבל באמת אני אומרת להם שאני לא. אני אומרת להם שאני מחנכת. זה מה שאני. המטרה שלי היא לבנות אנשים שיוכלו להתאקלם בצורה עצמאית, עם אחריות אישית, שירגישו בטוחים באמת בבחירות שלהם. אם אתה רוצה להיות שדכן מעולה, בנו את המועמדים שלכם והעצימו אותם כדי שהם יוכלו להרגיש טוב כשהם אומרים כן ולהרגיש טוב כשהם אומרים לא. אם יש לכם מערכת יחסים כזו איתכם, הם יפנו אליכם אם אתה מהווה עבורו אדם בטוח עבורם, כשהם אומרים – אני צריך לנקות את הראש, קשה לי לראות אם אני מקבל את ההחלטה הנכונה או לא. אז E זה לצפות לתשובה שונה. זה לגביהם, זה לא לגבי הרעיון שלך.

C – תתייעץ (Consult).  תתקשרו עם עמיתים, שדכנים אחרים שאתם מוקירים ומעריכים את נקודת המבט שלהם כשאתה מבולבל עם שידוך. יש לנו את זה כל הזמן, וחלק מהעמיתים שלי נמצאים כאן בחדר ואנחנו מתקשרים אחת לשנייה – היי, אולי את יודעת איך נכון להתנהל במקרה כזה? תוך כדי שנזהרים בהלכות שמירת הלשון. מה היית עושה במקרה כזה, איך היית מתמודדת עם זה, אני עצבנית מאוד... אנחנו צריכות תמיכה. אנחנו צריכות להעצים אחת את השנייה. אני צריכה ללמוד מהרעיונות שלכן. וואו, אף פעם לא חשבתי על זה מנקודת מבט כזאת, זה גאוני, אשתמש בזה בפעם הבאה. יש רעיונות מאוד יצירתיים שיכולים לעלות אם אתה מבין שאתה מוגבל בתוך עצמך. אם יש לי את כל התשובות, זה אומר שיש לי גאווה. אם אני זקוקה לאנשים אחרים, אז אני חלק משלם, אני חלק מיחידה, אני חלק מחבורה.

T – זמן (Time). אנא הקדישו זמן כדי להחזיר טלפונים ולהגיב להודעות. גם אם תחזור למישהו לא באופן מיידי, תעשו כמיטב יכולתכם לענות כמה שיותר מהר, עשו מאמצים כדי להגיד – אני לא בסביבה, נסה להשיג אותי בשבוע הבא. אני בהפסקה משידוכים, מישהו פעם חשב על זה? אני חשבתי את זה הרבה פעמים. אני בהפסקה. מה זה אומר? זה אומר שאחזור כשאהיה במיטיבי. אבל כרגע יש סיבות אחרות שבגללן אני לא זמינה. וזה מוודא שכשאחזור, אהיה זמינה ובמיטיבי. אבל בבקשה הקדישו מאמץ להחזיר צלצול. באופן אישי, אני לא חושבת שזה דרך ארץ שמישהו לא מגיב להודעה ששלחתי. יש מישהו שלא הגיב להודעה ששלחתי, אז שלחתי לו הודעה נוספת והוא לא הגיב, שלחתי לו הודעה שלישית. הם היו הודעות נחמדות. ואז כתבתי לו הודעה – אם אתה לא רוצה לעבוד איתי, זה בסדר גמור – רק תעדכן אותי. אה, גברת אילין, אני כל כך מצטער, הייתי מאוד עסוק. וזה בסדר, רק תעדכן אותי במסגרת זמן סבירה כדי שאדע אם אתה איתי או לא. כי לי יש כבוד לאנשים, אנא כבדו אותי, גם אני אדם. רגישות פועלת לשני הכיוונים – אנחנו צריכים להוות דוגמה לגבי אכפתיות של תקשורת.

 

בניית הרווק – בחורה ניגשה אליי פעם, היא היתה אצלי בבית, והיה לה לא פשוט, והיא אמרה לי, את יודעת מה, לקחתי על עצמי כל דבר שיכולתי – שעתיים של שמירת הלשון, שחרית מנחה וערבית, והיא ממשיכה לתאר רשימה ארוכה של דברים נוספים שהיא עושה, שיר השירים וזה וזה.. מה אני עושה לא נכון? למה ה' לא שולח לי את הזיווג שלי? אמרתי לה – מי אמר שמשהו צריך להיות לא בסדר, רק בגלל שלא הגיע זמנך? מי אמר לך – את במה את צריכה להשתפר? מי אמר שאת צריכה לשפר משהו בעצמך? מי אמר שאת צריכה לקחת על עצמך דברים? מי אמר שאת לא מספיק טובה? תנו לי להסביר משהו. בעסקים, אם מישהו עושה משהו לא נכון – אומרים לו. אם אני מנהלת עסק, וגרף ההכנסות וההוצאות לא נראה טוב, או שהמנכ"ל ממש נבזי וצריך להגיד לו שזה ממש לא יפה לדבר עם אנשים בצורה כזו, או שאתה כל הזמן מאחר – זה דבר אחד. חברתי ורדה ברקוביץ מפסייק, מעיין נובע של מידע שאני מתייעצת איתה כל הזמן – היא אומרת שזה לא עסק, זה חיים של אנשים. זה לא עבודה שבה משלמים לי, או שאתה משלם להם כדי ל'תקן' אותם. מה שכן, צריך לקחת אחריות על איך שאתה מתייחס אליהם.

התפקיד שלך כשדכן הוא כלדהלן: תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. אחזור על זה שוב, אני חושבת שאני אומרת את זה על בסיס שבועי: תפקידך כשדכן להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. זהו התפקיד שלך. זה הכל. להיות חלק חיובי. איך נהיים חיוביים? לא לתת מוסר, אהוב אותם, חבק אותם, אל תשפוט אותם, נסה להבין אותם, תהיה שם בשבילם, תזמין אותם, רק תהיה חלק חיובי מהמסע. כי יש לי סוד קטן בשבילכם: המסע שלהם מגיע לסופו, והם עוברים לשלב הבא – ואיך הם יזכרו אותך? ומה הם חשבו? ומה הייתה החוויה שלהם אותך? האם היית השדכן האלוף שלהם? אני רוצה להיות השדכנית האלופה. אני מתפללת לה' כל יום ויום שלא אפגע ברגשותיו של אף אדם בטעות, שלא אגיד את הדבר הלא נכון. אנחנו כולנו בני אדם, כולנו עשינו טעויות, כולל אני – אבל אני רוצה ללמוד מהטעויות האלה, ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון.

 

רגישות - אני כל כך שמחה שציפורה הראתה כאן לכולם איך זה נראה ואיך זה מרגיש שיוצרים פגיעות שלא לצורך. יש פגיעות טבעית, ואני לא יודעת למה יש אנשים שרואים אנשים אחרים כ'רווקים'. אני לא רואה אנשים אחרים כ'רווקים', אני רואה אותם כבני אדם, שזה מה שהם. רק שתדעו, הרבה מהם מנכ"לי חברות, מתנדבים לישון בבית חולים, הדודה הכי אהובה. ה' אוהב אותם. צריך להגיד יותר מזה? או הדוד האהוב, כן. הם מדהימים ויש להם תאריך לחתונה. וה' בחר את זה, והם הולכים במסלול ויהיו להם ילדים. אנחנו תחומים במסגרת זמן מסוימת, אנחנו ננעלים בתוך המסגרת הזאת. ה' הוא מעל הזמן, ה' רואה הכל, אחרית וראשית. אז איך אנחנו רוצים להיות כשאנחנו בתהליך הזה?

בבקשה אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.

תמחאו כפיים לציפורה עכשיו. [מחיאות כפיים].

 

הוכח תוכיח את עמיתך. יש לזה הלכות. לא רק שאני צריכה להרגיש שאני אוהבת אותך כדי לתת לך מוסר, אתה צריך להרגיש שאני אוהבת אותך כדי שאוכל לתת לך מוסר. ומוסר לא יכול להינתן בצורה שהיא לא תתקבל. ואני רוצה להגיד לכם שיש לי אין ספור אנשים שהתקשרו אליי, נשים וגברים, ואמרו לי, את יכולה להיות מאוד כנה איתי, אני צריכה להבין כמה דברים – כשהם פונים אליך זה בסדר, או שאתה מאוד קרוב אליהם, נניח שהוא בן בית או היא בת בית אצלך, והם מרגישים שהם צריכים רק עוד קצת עזרה, רק אז. ואם הם בורחים ממך – אז אתה יודע שזה ממש לא היה במקום.

 

שבתות פו"פ – יש כל כך הרבה הזדמנויות לפגוש את הזיווג שלך. זה יכול להיות אפילקציות, יש כל כך הרבה דברים, יש את האתר gamzuli.com שזו עמותה מדהימה, שיש להם פלטפורמה חדישה שמוציאים את השדכן כדי שרווקים יוכלו לנווט בעצמם בצורה מכובדת. יש גם את adoptashadchan.com שזה נהדר, יש המון. יש את התוכנית של הרבנית ? ששם כדי לעזור לכולם. יש כל כך הרבה הזדמנויות לעזור ולתת לרווקים את מה שהם צריכים. אבל אני רוצה לציין, אם אתה שדכן בשבת פו"פ, אני רוצה לתאר לכם איך זה נראה. יש איזה 300 אנשים, ותפגוש מישהו, שכנראה לא ישמע ממך שוב אי פעם. אז כשאתה נפגש איתו, מה אתה חושב שאתה עושה? שלום, איך קוראים לך? מה את אוהבת, מה הרקע שלך, אהה, כן, ומה את עושה, אז נכשלת והעיפו אותך מהתואר? אהה. התפקיד שלך הוא לא לגרום להם להרגיש יותר חשופים ממה שהם בשבת כזאת עם רווקים אחרים, כשהם רק מנסים למצוא אחד, מחט בערמת שחת. והם פוגשים אותך, ואז עוד אחד, ואז עוד אחד, ואז עוד, ואז עוד אחד... ואז בדרך אגב עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד... תירגעו בבקשה. תהיו נחמדים אליהם. תהיו חברים שלהם. תהנו מזה. תלמדו להכיר אותם קצת. תוכלו להתקשר אח"כ אם יש לכם רעיון טוב. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. בבקשה אל תגרמו לאנשים להרגיש לא בנוח מהשאלות שאתה שואל. אל תחפור. אם יש בך איזשהו מקום שמחבב רכילות – כן, אני מכירה את כל הבדיחות – אני שונאת רכילות. אין מקום לזה, אם אתה חפץ בברכה. אתם מכירים את האימרה הזו, לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך. 

 

כשרווק פונה אליך, ואומר, שלום, יש לך מישהו עבורי? אז כמה דברים: כשאני פוגשת את המועמדים שלי, אני אומרת להם שאני רוצה שיצרו איתי קשר, שיישארו איתי בקשר. אל תכתבי האם יש לך מישהו בשבילי, כי יהיה לי ממש מביך לכתוב לך בחזרה לא. ואני מרגישה לא נעים, כי יש לי 20 הודעות כאלה ביום – היי, אני רק בודקת מה קורה. אז אני אומרת למועמדים – תישארו איתי בקשר – שיהיה לך שבוע טוב, בדיוק חשבתי עלייך, אימוג'י של לב, רק שיהיה תקשורת. צריך לאמן וללמד את עצמינו איך להתנהג, ואתה צריך להיות מודע איך לתקשר למועמדים שלך איך אתה כשדכן היית רוצה שיתקשרו אליך. יש אנשים שהתקשרו אליי באיזה חצות. בסדר, לפעמים ציפורה ואני נפטפט בחצות, אבל היו אנשים שאני בקושי מכירה, נשים או גברים ששולחים הודעה ואני לא מגיבה להם. למה? כי אני לא עושה שידוכים בשעות כאלה. אלו הגבולות שלי. כל אחד צריך לקבוע את גבולות הגיזרה שלו. יכול להיות שלכם מתאים לענות להודעות בחצות. יכול להיות שזה עדיף עבורכם, כי הבית שקט יותר. אבל כל אחד צריך לקבוע לעצמו גבולות, מה הוא מעדיף ומה פחות, כדי שיהיה מערכת יחסים מכבדת עם המועמדים.

אם אין לכם רעיון לשידוך, אתם יכולים להגיד דברים כמו, ממש שמחתי לפגוש אותך, נהניתי ללמוד עליך, אני מקווה שיעלה לי רעיון בשבילך. בוא נישאר בקשר. בוא אליי לארוחת שבת. ואם לא מתאים לכם לארח לשבת, אל תזמינו לשבת. אבל אם אתם יכולים, למה לא? זה ממש כיף. אנחנו עושים שבתות אירוח בבית שלנו כל הזמן, שבת לנשים, שבת לגברים, לפעמים אנשים מתקשרים אליי ואומרים שהם יהיו בסביבה ומבקשים להתארח – כן, אנשים לפעמים מגיעים לחור הזה שנקרא ווטברי קונטיקט, זה מקום אמיתי, שנמצא באיזור שלוש מדינות, ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט – ואנשים נוטים לשכוח את קוניטיקט בשלשה הזאת.

תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.

 

ענווה. רק עכשיו שמעתי, היה לנו שבת לגברים בבית שלנו לפני בערך חודש, והרב ג'יג'י מווטברי קונטיקט, ואמשיך להזכיר את המקום הזה כדי שבאמת תכירו אותו, והרב ג'יג'י נתן דוגמה כדי להבין מהי גאווה ומהי ענווה. דמיינו שיש אור שמאיר, ואתה עומד שם, ויש עיוות של מה שרואים שמטיל משהו שאנחנו קוראים לו צל. ככל שמתרחקים ממקור האור, הצל נראה גדול יותר, אבל אנחנו יודעים שלצל אין ממשות. ככל שמתקרבים למקור האור – לקב"ה – הצל נעלם, אין צל. כי זה לא שאני במרכז, זה על להיות חלק מהאור, זה להיות קרוב לקב"ה. אם נאפשר לעצמינו להתנהג כאילו שאנחנו תחת האור של ה', לא יהיה שום צל, תזכרו, ככל שתתרחקו ממקור האור כך הצל יגדל, ככל שרחוקים מהאמת. אבל אם לוקחים את האמת איתנו-- זה לא אני שבמרכז, זה ה'.

התקשרה אליי פעם בחורה ואמרה שהיא צריכה לדבר עם מאמנת, ושאלתי אותה מה קורה. 

-אז יצאתי עם בחור, ואני לא יודעת מה לעשות. יצאתי איתו חמש פעמים. 

-וואו, את מחבבת אותו? 

-לא. 

-אז את לא מחבבת אותו? 

-נכון. 

-חיבבת אותו אחרי הדייט הראשון? 

-לא. 

-השני? 

-לא. 

-השלישי? 

-לא. 

-הרביעי? 

-לא. 

-החמישי? 

-זהו, התקשרתי אלייך. 

-נשמע כאילו שאת לא מחבבת אותו. 

-נכון, אני לא. 

-אז מה הבעייה? 

-אני מפחדת להגיד לא. 

-אה, למה את מפחדת להגיד לא? 

-כי אני מפחדת שהשדכן לא יציע לי יותר הצעות.

-בואי נעבור על כמה דברים: 

ובדקתי מולה שאין כאן משהו אחר שמסתתר, אין מחסומים, היא לא פוחדת לקדם קשרים, רק שכאן לא היה שום חיבור, לא התפתחה מערכת יחסים. כמה פעמים אנחנו רק רוצים לנסות, והיא שאלה אותי, מה אני צריכה לעשות?

-למה שלא תתקשרי לשדכן ותגידי לו, היי, אני לא רוצה לצאת איתו שוב.

-כי עשיתי את זה כבר ארבע פעמים.

-ו...?

-טוב, לא היה שום דבר שלא בסדר, לא הייתה שום סיבה לצאת שוב, (ודרך אגב, יש מקום לדיון גדול בנושא, אבל לא כרגע – אם אין שום דבר שלא בסדר אבל את לא מחבבת אותו, האם צריך לנסות שוב בכל מקרה? ואולי גם להתחתן עם מישהו שלא מחבבים?)

-תתקשרי לשדכן ותגידי לו – אני לא מחבבת אותו.

-אני לא יכולה לעשות את זה!

-למה לא? כי את מפחדת?

זוהי מערכת יחסים לא תקינה. אף אחד אף פעם לא צריך להיות במערכת יחסים לא תקינה. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. לאף אחד אסור להתעלל באף אחד. סוף סיפור. כולנו צריכים להיות אנשים נחמדים, עם מידות טובות. כולם צריכים להיות נחמדים לכולם. זה מאוד פשוט. אם מישהו פעם היה במערכת יחסים כשדכן שבו הוא הרגיש שהרווק לא נחמד או נבזי – לי היתה פעם מועמדת שפעם ממש כעסה עליי, הייתי צריכה לדחות את הפגישה איתה כי היה לי אירוע חירום דחוף עם שידוך אחר, ההורים בדיוק נחתו בישראל והם חיכו 12 שעות כדי לדבר איתי, הם היו ממש שבורים, זה היה אסון, אז אמרתי לבחורה הזאת שאני נאלצת לדחות את הפגישה, והאם זה בסדר. והיא אומרת לי, אז את דוחה את הפגישה.

-הכל בסדר?

-כן. זה בסדר. אראה אם אני זמינה אח"כ.

חזרתי אליה שעה אח"כ, 

-תודה שהיית כל כך גמישה, 

-את יודעת, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. זה קרה לי כבר מספר פעמים. 

-אני ממש מתנצלת, אני רואה שאת כעוסה. 

-נכון, אני ממש כועסת.

והיא הייתה ממש נבזית אלי. ובשנים הראשונות שלי הייתי נפגעת, והייתי אומרת לה משהו בסגנון, אני ממש לא יודעת מה להגיד לך, אני ממש מתנצלת, אני לא חושבת שזה יסתדר, והייתי מנתקת. אבל זה בשנים הראשונות. הפעם, הבחנתי די מהר שיש כאן משהו לא בסדר. והיא אכן נפתחה אליי אחר כך, והתחילה לבכות וסיפרה לי על הפעם ההיא שנסעה מהעיר שלה, מהמדינה שלה, לעיר אחרת במדינה אחרת, והשדכן התקשר אליה באמצע הנסיעה ואמר שהוא מצטער ושהוא חייב לבטל, שעתיים לתוך הנסיעה שלה. אז כשאמרתי לה שאני צריכה לדחות את הפגישה שלנו, זה היה טריגר שהזכיר לה את המקרה ההוא. היא התנצלה, נרגעה, ואצלי המטרה הייתה שהיא תרגיש בטוחה. אתם יודעים למה? כי זה לא אם אצליח לשדך אותה, זה להיות אדם טוב במסע השידוכים שלה.

אם אתם רוצים את כל הדאגה, ואת כל מה שקורה באינטרנט, וואי, עשית שידוך, זה כל כך מרגש – אני ממש לא שם, אני אומרת לעצמי, צריך לעבור הלאה לאדם הבא, אין לנו זמן, צריך להמשיך. כן, זו הרגשה נהדרת כי זה ברכה מה'. ה' נותן לך נשיקה ואומר לך, אני אוהב אותך, ואני אגרום לך להרגיש כאילו את חלק מהתהליך האלוקי. ואת זה אני אוהבת, זה מה שנותן לי תחושה של היי, זה לא תשומת הלב שמקבלים, ממש לא.

בדרך כלל באחת מהתוכניות שיש לי אני עושה סדנא בנושא הקוד האתי של שדכנים. שזה ממש נכנס לפרטים רבים על איך להתייחס לרווקים בכבוד, איך לכבד את הרקע והרגישויות של הרווק, איך לדאוג לגבולות בטוחים בשבילך, קווים מנחים לתקשורת, להיות זהירים לגבי הלכות שמירת הלשון – אני לא יכולה להדגיש את הנקודה הזאת מספיק, בבקשה תיזהרו, בבקשה אל תהרסו שם של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. אולי זה בכלל משהו אצלך או שעבר עליהם יום קשה, אולי הם בדיוק חוו פרידה קשה, בבקשה אל תגידו למישהו – אה, זאת בחורה נבזית. או זאת יש לה עקרונות. תהיו זהירים באיך אתם מדברים על אנשים אחרים. אני לא אומרת שמישהו מבין היושבים כאן מדבר בצורה כזו, אבל אי אפשר להדגיש מספיק כמה זה חשוב להגן על אנשים ולהיות שם בשבילם.

לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לייעוץ. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים. מישהו פה חשב פעם להרים ידיים? [מרימה יד]. אני רוצה להדפיס סוודר עם הכיתוב, אני סובלת מלהיות בן אדם. אני חושבת שזה ימכור. 

כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. בבקשה אל תגידו, מה? איך חשבת על הרעיון הזה? זה ממש מוזר, לא יודע. אני לא חושבת שאת צריכה לצאת עם הבחור הזה, אני לא חושבת שאתה צריך לצאת עם הבחורה הזאת, אני ממש לא רואה את זה קורה. זה נהדר, שלום מר גאווה. *אני* לא רואה את זה. לי לא אכפת אם אתה לא רואה את זה, אני רואה את זה. זה לא באמת משנה איך אתה רואה את זה, ה'        לא גורם לך לראות את זה, ה' יכול לגרום למישהו אחר לראות את זה. אני צוחקת על אנשים, כששידוך מצליח אנשים אומרים, איך חשבת בכלל לחבר בין שני אלה? איך? ואני אומרת להם, זה מובן מאליו, ה' שם את הרעיון בראש שלי, נכון? ולפעמים אני אומרת את זה על שידוכים שאני רואה, וואו, איך הם חשבו על זה, זה מרגש, זה כיף, זה די קל כשהם דומים חיצונית, אתה כזה, כן, אני יכול לעשות את זה, הם ממש נראים אותו דבר.

אני רוצה לסכם עם הצהרה, אבל לפני שאחתום בהצהרה אני רוצה להודות לכולם כאן, אני יכולה להרגיש את זה בווייב של החדר, בחיוכים הרכים, באושר, באנרגייה. אני באמת מרגישה שציפורה ואני שוחחנו כל כך הרבה פעמים במהלך השנים, וזה תמיד היה חלום שלה – להביא אמיתיות לאור, באמת בזכות אבא שלה, שהקפיד על אמת. למדתי הרבה על אבא שלה דרך אחיה ודרכה, והוא היה נאמן לאמת שצריכה להיאמר. ואם אתם חושבים על זה, כל מה שנאמר הערב, זה דברים מעשיים. לפעמים אנחנו מחפשים את המשקפיים שלנו, ומגלים שהם על הראש, או איפה הטלפון שלי – וזה בכיס, כמובן שלי במקרר, אתם יודעים, לכולם יש את חוזקות וחולשות בעולם הזה. זה היה נהדר, הוצאתי אותו והוא אמר לי, "לא יכול לתפקד כרגע, צריך להגיע לטמפרטורת החדר", לא ידעתי שהוא מסוגל לזה. אני רוצה להודות לכולם כאן על האירוע המדהים הזה, ואני מקווה שנוכל להישאר בקשר, ואנחנו פתוחים לשאלות.

אני הולכת להקריא לכם מכתב. הייתי בחופשה וראיתי אישה עם ילדים, ואתם מכירים את זה שאתם מסתכלים על מישהו, ואתם מקהילות שונות, ומחליפים מבטים ומסיטים מבטים, והם ממשיכים להסתכל כאילו את בכלל לא שם, ואת אומרת לעצמך, אני יודעת שאני מכירה את האישה הזאת, אבל אני לא יודעת מאיפה, אז אבהה בה עכשיו שוב ואקווה שהיא לא מסכלת, והיא מסתכלת עלייך בחזרה, וסוף סוף יש לה את האומץ לפנות אלייך, כי את המוחצנת והיא המופנמת, והיא אומרת, את נראית ממש מוכרת. אז אני אומרת, שלום, ליאורה אילין, איך קוראים לך? והיא אומרת לי את השם שלה, והיא אומרת – אני זוכרת אותך! היא זכרה אותי משבת שארגנו, והיא שיתפה איתי כמה דברים שמחממים את הלב. אז ראיתי אותה עם הילדים, ואמרתי לה, וואו, אלו הילדים שלך? והיא אמרה לי כן. היא אמרה לי ששדכנים תמיד אמרו לה שהיא לא תקבל את מה שהיא רוצה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו – קיבלתי את כל מה שאי פעם חלמתי. אז התקשרתי אליה, וביקשתי ממנה לכתוב לי מכתב שאקריא. היא אמרה שכן, אז אקריא לכם אותו.

לכבוד השדכנים,

אני מסתכלת אחורה על החוויה שלי כרווקה מבוגרת. יש לי כל כך הרבה הערכה [נקטע לרגע]. מילים של נחמה, שאמצא את האדם הנכון בדרך אחת או אחרת. לאחר שמצאתי את האדם הנכון, וכאשר אני נשואה באושר עם שלושה ילדים מהממים, הפרספקטיבה שלי התרחבה. אני יודעת שלשדכנים יש ניסיון עם אנשים רבים שהיו חצופים וחסרי תודה, ואני אומרת את זה לא כדי להצדיק את ההתנהגות הזאת, אבל בבקשה תבינו את המקום הכאוב ממנו זה מגיע. אתם נתפסים אצלינו כסירת ההצלה היחידה שייחלץ אותנו מאי הבדידות. אז אנחנו מרגישים כל כך פגיעים וחסרי אונים ותלויים בכם. המילים החמות והמעודדות, האמפתיה וההבנה שאתם מראים עושים הבדל אמיתי בחיי הרווק. תדעו שמה שאתם עושים, והזמן שאתה מקדיש הם חשובים. תבורכו כולכם שתהיו שדכנים מוצלחים. 

בכנות,

רווקה מבוגרת לשעבר, ועכשיו נשואה באושר ומבורכת בשלושה ילדים מהממים.

[שאלה מהקהל]

אני אוהבת את מה שאמרת. במקרה, יש לי חברה טובה שהיא מאמנת לחתונה, ויש מקרים מסוימים שמגיעים אליי, ואני מאוד מודעת שאם הם מאוד קיצוניים והם לא בשבילי, נניח אם יש פער של 20 שנה בגילאים – זה פשוט לא בשבילי, אני מעבירה אליה, וגם מקרים קלים יותר. אני גם ממש אוהבת את מה שאמרת – שאת יודעת מהם החוזקות שלך. אנחנו יודעים במה אנחנו חזקים ובמה לא, וזה ממש טוב, כי כדאי שנעשה רק את מה שאנחנו טובים פה, וניצור קשרים עם אנשים אחרים. ליצור קשר עם שדכנים אחרים זה מאוד חשוב, ואכיר לך כמה אנשים כאן שהם גם שדכנים, כדי ליצור את הקשרים האלה, כי אנחנו צריכים מאמני חתונות. וזה ממש חשוב מה שאנחנו מסוגלים לעשות ומה שאנחנו לא מסוגלים לעשות. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, כמו שיש לציפורה, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, בבקשה תהיו מאוד זהירים, אין לנו את ההכשרה המתאימה, אנחנו יכולים רק לעשות את מה שאנחנו טובים בו.

ציפורה – אז גם אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה ליאורה, היה מדהים. אני רוצה להגיב לשאלה שנשאלה – כל אחד שנכנס למאגר AdoptAShadchan יחוייב להקשיב להקלטה הזו, ולחתום על הצהרה שאכן צפה בזה, כדי להיכנס למאגר. כל מי שהיה כאן הערב נהיה חלק מהמשימה, אז אני באמת אסירת תודה ונרגשת עבור המאזינים והמשתתפים, כי אנחנו צריכים לשנות את העולם, וכל אדם יכול להפעיל אדוות של שינוי, אז אני שמחה שאתם איתנו. תודה שבאתם. תודה שבאתם בענווה ובצניעות, ושיהיה ערב טוב.

 

 

גירסה קצרה:לגיטימי?

דבר הרווקה
מניע: לא אחכה ליום שבו אגיע אל הנחלה והמנוחה, עם בעל לצידי כדי שיאשר את מה שאני מאמינה בו, כדי לחלוק את מה שאני חושבת שהכי חשוב. אני לא יכולה לחכות שעוד חברה תתקשר אליי בוכה, כי היא נפגעה מההתנהלות בעולם הדייטים, ולא מהמדוייט עצמו. שכבודם העצמי נפגע כי מישהו אמר להם משהו, מישהו שהתכוון לטוב. להרגיש את הכאב מכל כך הרבה רווקים שמאמינים שהם מוגדרים הרווקות ולא לפי האישיות. 
זה נגמר כאן הערב.

1. אנחנו פה כי אנחנו רוצים לעשות טוב, וזה בטבע שלנו, אנחנו רוצים לעשות טוב. אז מה אם הייתי אומרת לך שאתה יכול לשנות חיים ללא קשר אם השידוך שלך מתחתן. ללא קשר אם זה הצלחה או כישלון, אתה יכול לשנות חיים.
2. שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית.
3.שכשמישהו פוגש אותך, ומגיש לך את הלב והנפש שלו, את עולם הערכים שלו, מה שהכי חשוב לו, חולק איתו את השאיפות שלך, מה עשית בחייך, מה אתה עושה עכשיו – והתגובה שמקבלים זה אהה. אוקיי. אז את רוצה מישהו עם כובע או שאת רוצה מישהו בלי כובע? ואני יודעת שאנחנו לא חסרי רגישות, ושהפרטים האלה חשובים, אבל מישהו עכשיו שיתף אותך, מישהו הראה לך את כולו, הזמינו אותך לתוך העולם הפנימי שלהם – אז בואו ניקח צעד אחד אחורה, מאיש המקצוע נטול הרגשות, ניקח צעד אחד אחורה ונגיד וואו. תענוג לפגוש אותך. בוא נחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתני איתו, וואו, הוא יהיה בר מזל.
4. תחשבו איך זה היה מרגיש אם הייתם מתראיינים לעבודה, שאתם מרגישים יותר מכל דבר בעולם שזאת העבודה שאתם צריכים כדי להתקדם, אבל לא היה לך מספיק כסף כדי לתת לך את התמיכה שיש לכולם מסביבך, אבל את מחליטה לנסות והולך לראיון, ואת עובדת כל כך קשה, ומתלבשת כדי להרשים, והמראיין מסתכל על המועמדות שלך, והתכוננת, התאמנת כמה פעמים בראש על הראיון, והוא אומר לך, טוב, אתה יודע, אני לא בטוח שזה מה שמתאים לך. אני לא בטוח שיש לי את האדם הנכון עבורך. מה שאת מחפשת זה ייחודי, אני לא באמת עובד עם אנשים כמוך. אוי. לעומת מישהו שאומר – וואו, אתה נראה כמו אדם כזה מדהים, אני כל כך שמח שנפגשנו. אני לא יודע אם אני יכול לעזור, אבל זה באמת היה תענוג להכיר. את יוצאת משם עם תקווה. ואגלה לכם סוד, שלרווקים זה לא באמת סוד, אבל לאחרים אולי כן – זה כל כך קשה להחזיק תקווה כשאת ממשיכה לנסות בכל הכוח כדי להשיג משהו שנראה שמתחמק לך מבין האצבעות.
5. אם אתה במקום שאתה נפגש עם אנשים פגיעים, ואתה רוצה לעשות שינוי – זה לא מתחיל כשהם מתחתנים, ואתם יכולים להעניק להם תקווה – זה שידוך מוצלח.
6. אין משבר רווקות. משבר זה חוסר יציבות וסכנה. כמו שאין משבר סרטן, כי זה משהו מדעי, אין לנו שליטה על זה. אז גם ברווקות, המילה משבר לא שייכת – כי הקב"ה שולט על הכל. אני מאמינה שיש משבר בבין אדם לחברו. איך אנחנו מתייחסים לרווקים כי דייט מאכזב הוא מאוד מאתגר. אבל שדכן מציק שלא מכבד – זה כואב. מאוד מאוד כאב. אדם, למרבה הצער, אפשר להתרגל לאכזבה. זה חלק מהחוסן שלנו. לכאב לא מתרגלים. ותחשבו כמה החיים של רווקים ישתפרו אם היו אומרים לנו בסוף שיחה עם שדכן – לה' יש תוכנית, זה יגיע בזמן הנכון, שבו תפגוש את האדם הכי מדהים, שמתאים בול לך. אני לא חושבת שזה לוקח יותר מעשר שניות, לא היית צריך לדבר איתי למשך 45 דקות בטלפון, לא צריך לתת לי אבחון כדי לראות איך אתה יכול להציל את חיי, אתה אפילו לא צריך להגיד לי שאתה אומר תהילים לזיווגי – אתה רק צריך לתת לי תקווה, ולהזכיר לי משהו שקשה לי לזכור כי אני פגיעה – לקב"ה יש תוכנית. אז אין משבר, כי הוא דואג לך. אין צורך לדאוג.
7. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי.
8. "אם ירצה ה', בקרוב אצלך". תדמיינו איך רווק מרגיש אם בכל מקום שהוא הולך מזכירים להם את החלק היחיד במציאות שלהם שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כל הזמן. אני יודעת שאני רווקה. אני יודעת. אני לא צריכה שתזכירו לי. ואני יכולה להבטיח לכם שהשם לא מחכה שאני אגיד אמן לאיחול של בקרוב אצלך כדי שסוף סוף אפגוש את האדם הנכון. ואני יודעת שזה בא מתוך כוונה טובה, ואני יודעת שזה מגיע ממקום טוב, אבל אני לא חושבת שלמישהו יש את האומץ להגיד, ואני אעשה את זה – זה גורם לי להרגיש ממש רע לגבי עצמי, האי"ה בקרוב אצלך. ברור שזה שונה אם זה מישהו שמאוד קרוב אליי, או באירוע מיוחד שבו הם חושבים שנכון לקחת אותך הצידה ולהגיד, אני יודע שזה עלול להיות לא פשוט עבורך, אבל חשוב לי שתדעי שאני חושב עלייך, וזה יקרה. אבל זה נהיה מקובל חברתית פשוט לזרוק, אי"ה בקרוב אצלך – וזה לא מרגיש טוב. זה גורם לרווק להרגיש – לא משנה מה קורה עכשיו, לא משנה אם בדיוק סיימתי את התואר השני שלי בעבודה סוציאלית, לא משנה אם בדיוק העברתי הרצאה גדולה וחשובה – אי"ה בקרוב אצלך אומר שמה שאתה רואה זה שאני רווקה. ואני רואה להיות הרבה יותר מזה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, ואני לא רוצה שתזכיר לי את מה שאין לי. האיחול הזה גורם לך להרגיש טוב, אבל הנה הגעתי לאירוע משמח, חשבתי שאני יכולה פשוט להינות ממנה - אבל לא, אני רק רוצה להזכיר לך – את רווקה! את רווקה!
9. עוד אחד מהביטויים הללו, וזה קורה במיוחד בסופר – אז איך הולך לך בדייטים? אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל איך שהולך לי בדייטים זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי – כמו שאת לא תשתפי אותי בחיים הזוגיים שלך.
10. אם אתה לא בטוחה שאתה יכול להיות רגיש מספיק לרווקים – אף אחד לא הכריח אותך להיות שדכן. * משל חשוב בנפרד.
11. אל תעבירו כרטיסים סתם, זה מראה על זה שאתה לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח. כאשר מופיע פרט שהוא קו אדום מבחינתי בכרטיס, אני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך.
12. אתם שדכנים, לא סוכני מכירות. אל תלחצו עליי להסכים להצעה. זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?
13. שדכן לא יכול להבטיח מה תהיה התוצאה של שידוך, אבל הוא יכול להבטיח שיעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות חרוץ מאוד ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך.
14. אתם יכולים להתפלל עליי. אני לא צריכה לדעת שאתם מתפללים בשבילי – כי זה גורם לכם להרגיש טוב, אתם יכולים לחשוב עליי ולא להגיד לי. תגידו לי בחתונה שלי שהתפללתם עליי. זה מעלה לי דמעות לעיניים. אתם יכולים להזמין אותי לארוחת ערב, זה גורם לי להרגיש רצויה. אתם יכולים להזמין אותי לשבת, שהרבה פעמים זו החלטה מאוד קשה שצריך לקבל כל שבוע לאדם שהוא רווק. אתם יכולים לקחת עליכם מצווה שאני אפילו לא אדע עליהם, אם אתם רוצים להרגיש שאתם עושים משהו.
15. באמצעות המילים שלכם, שנו את החיים של מישהו לפני דייט, טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. אל תניחו שאתם יכולים לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. תבינו שאתם רוצים לעשות שינוי, ושאתם רוצים לשנות את העולם, ואתם רוצים לשנות את הדרך שבה דברים נעשים – צמצם את עצמך לשאלה איך אני יכול לשנות חיים של אדם אחר עם המילים שלי, ולא צריך לדאוג האם אצליח עם השידוך, האם הם יתחתנו בסוף – אתה מצליח אם אתה משנה חיים של מישהו אחר, והוא מנתק את השיחה עם הרגשה יותר טובה. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך.
 

 

* משל חשוב: תדמיינו אדם בריא וחזק, שחי את חייו הרגילים, כמו כולם. ופתאום הכלייה שלהם כושלת, וכל שאר האנשים מסביבם מתפקדים מצוין, אין להם בעיה רפואית, ואם כן הם הולכים לרופא ומקבלים טיפול. אבל משהו לא בסדר אצלך. וזה לא קשור לעבודה שלך, למשפחתך, לחבריך – כל דבר שתעשה הרבה יותר קשה, כי אתה לא חש בנוח, כואב לך, וכולם מצפים שתחיה כרגיל, תעבוד 110%. ואז מישהו אומר לך – הכלייה שלך מפריעה לך? אני מכיר רופא מעולה שכדאי שתראה. הוא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה, אארגן לך תור. אתה מתקשר לרופא כדי לקבוע תור, ואתה מתחיל לפתח את התקווה שאולי סוף סוף תבריא. ואתה מפנה את הלו"ז, ודואג לאכול טוב לילה לפני, אתה מטפל בכל מה שצריך מראש, מתעורר מוקדם, מתלבש כמו שצריך, לוקח את התיק הרפואי ונוסע לרופא. אתה מגיע לרופא, מרגיש טוב לגבי זה, נשאר עם תקווה, מגיע לרופא, מתיישב, והוא שואל, איך אני יכול לעזור לך? ואתה אומר, אני כאן כדי שתעזור לי עם הכלייה שלי. והוא אומר, הכלייה שלך? אני מתמחה בקוסמטיקה, אני מנתח פלסטי, למה אתה כאן? כי מישהו אמר לי שאתה רופא. נכון, אני רופא, אבל פלסטיקאי. ואתה כל כך מיואש, וכל כך מאוכזב, כי כל המאמץ הזה היה לשווא והיה יכול להימנע.

ככה זה כשמישהו רק מעביר לי כרטיס, כי אף פעם אי אפשר לדעת, אולי זה באמת זה, אז הוא מעביר לך את הכרטיס בלי לקרוא. הוא לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, אז רק יעביר את הכרטיס, ואני קוראת את זה, וכתוב במפורש משהו שאמרתי שזה קו אדום בשבילי. אני שואלת אותו אם הוא שם לב לזה, והוא אומר שלא. אבל הוא גם לא שם לב לזה שהוא גרם לזה שהתרגשתי ושהתאכזבתי סתם. ואני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך.

 

 


דבר השדכנית
מטרה: הבנה יותר עמוקה של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם.
1. כשנותנים מקום לקב"ה להיכנס, זה מאפשר לו להשפיע ברכה עלינו. שידוכים הם לא דרך הטבע. כל סיפור הוא סיפור של נס. אין מקום לגאווה. אין מקום ל'תראו מה עשיתי'. כי נחשו מה, אם זה לא היה אתה – ה' יכל להיות מאוד שמח עם שליח אחר. אתה רק שליח שעושה את רצון ה'.
2. אדם צריך לעסוק במקצוע שהוא טוב בו. יש אנשים שהם מאוד טובים בשידוכים, וזה נהדר, ואלו שטובים בזה, ויש להם את האינטליגנציה הרגשית, והם יודעים להתחבר, להיות רגישים וזהירים – כן, אלו האנשים שצריכים לעסוק בתחום.
3. מה הופך שדכן למצויין? האם זה כמות השידוכים המוצלחים? אם אמרתי לך ששידכתי 20 זוגות יותר ממה שעשיתי בפועל, האם אני טובה יותר? האם המספר הזה משנה למישהו? במקום זה נראה לי נכון לספור את כמות הטלפונים שאני עונה לאנשים שלא מצליחים להירדם בלילה. כל זוג שהתחתן הוא אינסוף - שתי משפחות והצאצאים שעוד יהיו.
פרקי אבות נותן לנו תשובה ברורה – איזהו מכובד, המכבד את הבריות. מכובד הוא מי שמכבד אחרים. שדכן שמתחשב באחר. בתקשורת, זה לא באמת משנה מה אני אומרת, אלא עד כמה זה התקבל. אני צריכה לקחת בחשבון שרווק שאולי פוגש אותי – מה הוא רוצה ומה הצרכים שלו. בנקודות הבאות נפרק את המילה כבוד באנגלית:
4. R – לזכור (remember). זכור עם מי אתה מתקשר. אתה מתקשר עם מישהו שפנה אליך.
5. E – לחתור למגע (engage). להתאמץ ללמוד על האדם מעבר למה שכתוב בכרטיס. למד על התרבות שלו, על הניסונות שלו, על מה שמעניין אותו, תפטפטו, תדברו.
6. S – לשתף (share). תשתף מי אתה. הקשר בינכם הוא לא טיפולי. אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח כשהם מרגישים חיבור, כשיש דיאלוג, כשאתה מפטפט איתם. תבחינו שיש הרבה אנשים שמאוד לא נוח להם להיפגש עם שדכנים. אתם גם תבחינו שיש הרבה אנשים שלא נוח להם להיפגש עם סוג מסוים של שדכנים. אנא הפכו את עצמיכם לכלי שמעביר וייב של חמימות, הזמנה, כי בסופו של יום אתה חוזר הביתה למשפחה שלך, והם עדיין מחכים בקוצר לאחד מהטלפונים האלה מאחד מכם. לך אין את הפגיעות בקשר, והתפקיד שלך היא לדאוג שיהיה להם נוח. אם אתה לא מסוגל לגרום לכך שרווק ירגיש בנוח איתך, אתה צריך לשקול מחדש את הגישה שלך, ואתה צריך לדבר עם מישהו שיכול לעזור לך לאמץ גישה טובה יותר שבאמצעותה תוכל להבין יותר טוב את הרווק שאיתו אתה נפגש.
7. P – סבלנות (Patience). זה יכול לקחת קצת זמן כדי להרגיש בנוח עם שדכן, וגם לכם ללמוד מי הם כשאתם נפגשים איתם. אנא היו סבלנים. חלק מהמפגשים הם קלים, אבל חלק הם קשים. זה מאוד לא נעים כשיש מפגש קשוח עם מישהו. ואם ירצה השם – ולא אתה, זו לא העבודה שלך, לא התפקיד שלך כשדכן אתה לא המורה שלו. כולם להירגע. תעשו את עבודתיכם כשדכנים, נסו ליצור איתם קשר, היו סבלניים איתם ונסו להביא אותם לידי שיחה טובה כמיטב יכולתכם. חלק מהמפגשים יהיו מעולים, אתם יכולים ליצור חברויות, וחלק מהמפגשים יהיו רגילים, וחלק יהיו לא נעימים, וזה חלק מזה.
8. E – תצפה לתשובה שונה (Expect a different answer). יכול להיות שיש לך רעיון מעולה, אבל הרווק אומר לא. אין מקום לאגו. העובדה שאתה לא סומך על רווק שיחליט בעצמו מי מוצא חן בעיניו ומי לא, אם הוא רוצה או לא רוצה להמשיך בקשר – זה לא הוגן. המטרה שלי היא לבנות אנשים שיוכלו להתאקלם בצורה עצמאית, עם אחריות אישית, שירגישו בטוחים באמת בבחירות שלהם. אם אתה רוצה להיות שדכן מעולה, בנו את המועמדים שלכם והעצימו אותם כדי שהם יוכלו להרגיש טוב כשהם אומרים כן ולהרגיש טוב כשהם אומרים לא.
9. C – תתייעץ (Consult).  תתקשרו עם עמיתים, שדכנים אחרים שאתם מוקירים ומעריכים את נקודת המבט שלהם כשאתה מבולבל עם שידוך, תוך כדי שנזהרים בהלכות שמירת הלשון. יש רעיונות מאוד יצירתיים שיכולים לעלות אם אתה מבין שאתה מוגבל בתוך עצמך. אם יש לי את כל התשובות, זה אומר שיש לי גאווה. אם אני זקוקה לאנשים אחרים, אז אני חלק משלם, אני חלק מיחידה, אני חלק מחבורה.
10. T – זמן (Time). אנא הקדישו זמן כדי להחזיר טלפונים ולהגיב להודעות. גם אם תחזור למישהו לא באופן מיידי, תעשו כמיטב יכולתכם לענות כמה שיותר מהר, עשו מאמצים כדי להגיד – אני לא בסביבה, נסה להשיג אותי בשבוע הבא. אנחנו צריכים להוות דוגמה לגבי אכפתיות של תקשורת.
11. מי אמר שרווקים עושים משהו לא נכון? מי אמר שמשהו צריך להיות לא בסדר, רק בגלל שלא הגיע זמנך להתחתן? מי אמר לך – את במה את צריכה להשתפר? מי אמר שאת צריכה לשפר משהו בעצמך? מי אמר שאת צריכה לקחת על עצמך דברים? מי אמר שאת לא מספיק טובה?
12. תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים.
13. אל תיצרו פגיעות (vulnerability) שלא לצורך. תהיו רגישים. תראו רווקים כאנשים.
14. אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.
15. מצוות תוכחה, יש לזה הלכות. לא רק שאני צריכה להרגיש שאני אוהבת אותך כדי לתת לך מוסר, אתה צריך להרגיש שאני אוהבת אותך כדי שאוכל לתת לך מוסר. ומוסר לא יכול להינתן בצורה שהיא לא תתקבל. כשהם פונים אליך זה בסדר, או שאתה מאוד קרוב אליהם.
16. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.
17. אתה צריך להיות מודע איך לתקשר למועמדים שלך איך אתה כשדכן היית רוצה שיתקשרו אליך. כל אחד צריך לקבוע לעצמו גבולות, מה הוא מעדיף ומה פחות, כדי שיהיה מערכת יחסים מכבדת עם המועמדים.
18. אם אין לכם רעיון לשידוך, אתם יכולים להגיד דברים כמו, ממש שמחתי לפגוש אותך, נהניתי ללמוד עליך, אני מקווה שיעלה לי רעיון בשבילך. בוא נישאר בקשר. בוא אליי לארוחת שבת. ואם לא מתאים לכם לארח לשבת, אל תזמינו לשבת. אבל אם אתם יכולים, למה לא? זה ממש כיף.
19. תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.
20. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. לאף אחד אסור להתעלל באף אחד. סוף סיפור. כולנו צריכים להיות אנשים נחמדים, עם מידות טובות. כולם צריכים להיות נחמדים לכולם.
20. כשזוג ששידכתי מחליט להתחתן, אני מרגישה כאילו ה' נותן לי נשיקה ואומר לי, אני אוהב אותך, ואני אגרום לך להרגיש כאילו את חלק מהתהליך האלוקי. ואת זה אני אוהבת, זה מה שנותן לי תחושה של היי, זה לא תשומת הלב שמקבלים מאנשים אחרים, ממש לא.
21. בבקשה אל תהרסו שם של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. אולי זה בכלל משהו אצלך או שעבר עליהם יום קשה, אולי הם בדיוק חוו פרידה קשה.
22. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לייעוץ. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים.
23. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. זה לא באמת משנה איך אתה רואה את זה, ה'     לא גורם לך לראות את זה, ה' יכול לגרום למישהו אחר לראות את זה.
24. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, תהיו מאוד זהירים.
 

גירסה מאוד קצרה:לגיטימי?

דברי השדכנית

א. יש צורך שתהיה הבנה עמוקה יותר של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם.

ב. שדכנים הם שליחים של הקב"ה, הכל מאיתו יתברך. הקב"ה יכול לשלוח אדם אחר שיעשה את השליחות במקומך, ולכן אין מקום לגאווה.

ג. מקצוע השדכן לא מתאים לכל אחד – חייבים להיות עם אינטליגנציה רגשית.

ד. לספור כמה זוגות התחתנו דרכי זה מיותר, וכל זוג הוא אינסוף.

ה. זכור שמולך עומד אדם.

ו. התאמץ ללמוד על המועמד מעבר לכרטיס, תנסה לפטפט איתו.

ז. תחלוק עם המועמד מהחיים שלך, תיחשף בפניהם מעט כדי להקל על חוסר הנוחות שיש בשיתוף אדם זר.

ח. היה סבלן.

ט. תצפה לקבל תשובה שונה ממה שציפית. סמוך על הרווק שהוא יודע מה הוא רוצה, מה מוצא חן בעיניו. אני רוצה שהרווק ירגיש בטוח להגיד לי כן או לא.

י. תתייעץ עם שדכנים אחרים, במגבלות הלכות שמירת הלשון. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים.

יא. תקדישו זמן כדי להגיב לפניות של מועמדים, היו מודל של איך תקשורת תקינה צריכה להיראות.

יב. לכל זמן ועת, ואם לא הגיע הזמן, זה לא אומר שיש בו משהו לא בסדר.

יג. תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים.

יד. אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.

טו. כדי להוכיח אדם אחר, לפי ההלכה אתה צריך לאהוב אותו, והוא צריך להרגיש את האהבה הזו.

טז. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.

יז. תגדיר לעצמך מהי גבולות הגיזרה שלך, ועדכן את הרווקים כדי שידעו איך אתה רוצה שיתקשרו איתך.

יח. אם אין לכם רעיון לשידוך, תיפרד מהרווק במילות עידוד. תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.

יט. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. 

כ. בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו.

כא. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. 

כב. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, תהיו מאוד זהירים.

 

דברי הרווקה:

כג. יותר מידי אנשים סביבי נפגעו מההתנהלות בעולם הדייטים (לא מדובר כאן בפגיעות מצד מדוייטים).

כד. שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית.

כה. כשמועמד נחשף בפניך, תפרגן לו, תחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתן איתה, וואו, היא תהיה בת מזל.

כו. תדאג שהרווק יצא מהפגישה איתך מלא תקווה.

כז. הקב"ה שולט על הכל, יש לו תוכנית סדורה – ואם תזכירו את זה למועמד, משפט אחד קצר, זה יכול מאוד לחזק. זאת הסיבה שאין משבר רווקות, כי יש מי ששולט.

כח. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי.

כט. אל תאחלו בקרוב אצלך – אני יודעת שאני רווקה. זה גורם לי להרגיש רע, זה ממסגר אותי כרווקה וזהו. ותאמינו לי, אני מודעת היטב לסטטוס שלי.

ל. אל תשאלו אותי איך הולך לי בדייטים. זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי.

לא. אם אתה לא בטוחה שאתה יכול להיות רגיש מספיק לרווקים – אף אחד לא הכריח אותך להיות שדכן. * משל חשוב בנפרד.

לב. אל תעבירו כרטיסים סתם בלי לקרוא ולהקדיש מחשבה, זה מראה על זה שאתה לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, ואתה לא מכבד את הבקשות והרצונות שלי.

לג. אתם שדכנים, לא סוכני מכירות. אל תלחצו עליי להסכים להצעה. זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?

לד. שדכן לא יכול להבטיח מה תהיה התוצאה של שידוך, אבל הוא יכול להבטיח שיעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות חרוץ מאוד ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך.

לה. אתם לא שדכנים ואכפת לכם? אשמח שתתפללו עליי, תקבלו עליכם דברים טובים לזכותי – רק תעדכנו אותי בחתונה. אם תגידו לי עכשיו, אתם עושים טובה לעצמיכם, לא לי. תזמינו אותי לארוחה בשבת. או אפילו סתם לארוחת ערב.

לו. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם.

לז. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך.

עוד לא קראתימבולבלת מאדדדד

אבל נראה שעבדת על זה המון!!

מעריכה.

ואו. כמה השקעה!לאצעיר

תודה רבה. קראתי את הגרסה הקצרה ואולי אעבור על הבינונית.

לבינתיים נקודה חשובה ששונה מארה"ב לארץ - להבנתי שם הרוב המוחלט של השדכנים הם מקצועיים, כאן לא.


בולט במיוחד בזה שהרוב המוחלט של השדכנים נותנים מספר טלפון ונעלמים. שדכנית טובה בעיני משתדלת ללוות את הקשר ולהיות עם האצבע על הדופק.


ושוב - ממש תודה על ההשקעה. 

וואו איזה השקעה !ברוקולי

 

ישר כח. 

 

שאלהלאצעיר

למה בחרת להשקיע דווקא בסרטון הזה?

מה מיוחד בו בעיניך? מה התובנות שרלוונטיות אלינו כאן בארץ? 

קריאה למי שקרא\ראה לגיטימי?

אם נגעה בכם אמירה מסוימת, תובנה מסוימת, אשמח אם תשתפו.

 

ותודה על הפרגון @מבולבלת מאדדדד @לאצעיר @ברוקולי 

 

השקעת יפה מאד. קראתי בינתיים את הגרסה הקצרהultracrepidam

הדברים של השדכנית מאד חכמים

 

התחברתי במיוחד לאמירות:

 

ו. התאמץ ללמוד על המועמד מעבר לכרטיס, תנסה לפטפט איתו.

ז. תחלוק עם המועמד מהחיים שלך, תיחשף בפניהם מעט כדי להקל על חוסר הנוחות שיש בשיתוף אדם זר.

ט. תצפה לקבל תשובה שונה ממה שציפית. סמוך על הרווק שהוא יודע מה הוא רוצה, מה מוצא חן בעיניו. אני רוצה שהרווק ירגיש בטוח להגיד לי כן או לא.

טז. ...לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.

יז. תגדיר לעצמך מהי גבולות הגיזרה שלך, ועדכן את הרווקים כדי שידעו איך אתה רוצה שיתקשרו איתך.

כ. בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. (נסיון אישי)

כא. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. 

 

לג. ... אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?

 

להרבה אמירות של הרווקה לא התחברתי. אני חושב שאלה תחושותיה האישיות אבל לא תמיד נכון. לדוגמה - אם אדם מתפלל עלי במיוחד, יש הרבה סיטואציות שכן מעודד אותי לשמוע (ע"ע סעיף טז)

תודה על השיתוף לגיטימי?
ותגובה זריזה לשאלתךלגיטימי?

לא בדקתי סרטונים אחרים, במקרה נתקלתי בזה.

תובנה אחת שעלתה בי:

הייתי במערכות יחסים לא טובים עם שדכניות מסוימות. חלק מהמשפטים שנאמרו כאן, של דברים שאסור לשדכן להגיד - נאמרו לי, לא פעם.

כשאני הקטנה מול השדכן המנוסה, הוא בטח צודק, ולא הבנתי שזה לא עניין של צודק - זה עניין שהוא לא כיבד את בקשותיי ודרישותיי. ואחרים שמאוד לחצו עליי להסכים להצעה, וכך הגעתי לאחד הדייטים הנוראיים בחיי.

ומנגד, למדתי שיש שדכנים אחרים, שמתנהגים בצורה אחרת לחלוטין. לא רק זורקים עליך כרטיס (שייתכן שאפילו לא עונה על דרישות הסף שלי). וכשפעם חזר אליי שדכן מיוזמתו - באמת הייתי מופתעת, כי לאחרים התרגלתי שאני ממש צריכה לרדוף אחריהם.

ואני חושבת שלצורך החוסן הנפשי שלנו, צריך לבחור שדכנים שגורמים לך להרגיש טוב, שמחזקים את הביטחון העצמי שלך, שקשובים לבקשות שלך.

 

האם הייתי מעיזה לעשות את מה שהיא עשתה? לא. ובטח לא כשאני עוד רווקה. אולי אולי בעילום שם.

אבך פעם אחת אמרתי משהו לשדכנית מהסוג של כיבד את בקשותיי ודרישותיי, קבלתי בפניה על התנהגותה -  היא לא התנצלה, אלא הגיעה ממקום של - אני יודעת איך משדכים, ואת עדיין לא רואה את התמונה הגדולה, ולכן יבוא יום ואת עוד תודי לי שלא הקשבתי למה שבביקשת ממני.

תגובה (לגרסה המאוד קצרה )לאצעיר

נקודה לפני המגילה שיצאה לי - סה"כ מדובר בדוברת (או שתיים) אנונימיות. מגיב בעיקר בגלל ההשקעה של @לגיטימי? . זו לא תורה מסיני או משהו.

 

בגדול מסכים עם דברי השדכנית. כמה נקודות שחולק:

1. "סמוך על הרווק שיודע מה הוא רוצה" - נכון. ועדיין... יש שידוכים שיצאו לפועל כשהצדדים לא חשבו שיתאים. אני כותב את זה דווקא מהמקום שיכול להיות מאוד מתוסכל כשמנסים לדחוף לי הצעה לא מתאימה (אם כי למדו לא להתעסק איתי...) אבל כן מנסה לבחון אותה מכל זווית לפני שפוסל (אלא אם עוברת על קו אדום ואז נפסלת מיידית, וגם את הקווים האדומים מאוד דייקתי).

יש סיפור על אחד מגדולי ישראל שהיה משלם גם על הצעות שלא עלו יפה. באחת הפעמים שדכן הציע ולא קיבל תשלום. שאל השדכן בתמיהה למה ונענה  "40 יום לפני יצירת הולד אומרים בת פלוני לפלוני. איך זה מתבצע? עושים ישיבה, עולות הצעות ובסוף מחליטים מי. אני משלם גם על ההצעות שעלו. במקרה שאתה הבאת - אין אפילו הווא אמינא...".

 

2. "אל תתנו עצות בלי שנתבקשתם" - פשוט לא נכון מבחינתי. חלק מהתפקיד של שדכן הוא לייעץ, לכוון ולדייק. בטח למישהו בתחילת הדרך או למישהו תקוע. כמובן הכל בחכמה, בעדינות ובעיקר בענווה. ושוב, אני יודע כמה עצה שלא נתבקשה יכולה להציק.

דוגמא מתחילת הדרך שלי - בקשר הארוך הראשון שלי (עוד נחזור אליו בהמשך) השדכנית אמרה לי שלבחורה חשוב מאוד בגדים מכובדים. עד אז הגעתי פשוט ומסודר אבל אחרי יום עבודה. הקשבתי לה והשתדלתי להחליף בגדים לפני (לא היתה התכנות בגלל מגבלות שעות ומרחק להגיע בצורה מסודרת יותר לצערי).

 

3. "שדכנים הם לא מטפלים" - נכון. אבל צריך לדעת שהרבה פעמים שדכנית מנוסה מבינה הרבה יותר מבעלי תארי "אימון למינהם". עצה והכוונה שלה עדיפות בהרבה מהנ"ל. כמובן שלא מדבר על מקרים שדורשים עירוב בעלי מקצוע.

 

יש עוד הרבה דברים שהם אכן תכונות ומידות שטובות שיהיו בכל אדם וכמובן גם בשדכן אבל לא מהותיים דווקא לשדכנות בעיני.

 

וכמובן שחשוב מאוד בכלל ולא רק לשדכנים - "בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק". דיני נפשות. לא פחות.

 

דברי הרווקה:

1. מצטער. פשוט לא מסכים עם הגדרת השידוך המוצלח שלה. אין ספק שזה מעודד, חשוב ונחמד אבל זו פשוט לא ההגדרה של שידוך מוצלח. יש מספיק נשים שברור לי שאני יכול לשבת איתן לשיחה מדהימה, מלאת תוכן, עומק והבנה עמוקה של שני הצדדים אבל אין התכנות שיצא מהשידוך הזה בית. כמובן שלא אפגש איתן וודאי לא אקרא לזה "שידוך מוצלח".

שידוך מוצלח קודם כל הוא זה שמעביר אותנו לנ"ט כדי להגיע לשם יש כמות כזו או אחרת של שידוכים בעלי התכנות, שאף מלמדים אותנו על עצמנו ובונים בנו קומות ויכולות לקראת הבית שלנו. בהקשר הזה גם אלו נקראים "מוצלחים".

 

2. "משבר רווקות" - לא חייבים להתעכב על הטרמינולוגיה אבל יש. בהחלט. ובהקשר הזה אני מפנה את האצבע כלפי פנים. במקרה שלי זה עלי. אם אני עדיין רווק - כנראה שיש לי עוד מה לעשות בעולם הזה לפני שאתחתן. זה לא מוריד לרגע מההשגחה האלוקית המכוונת ומסדרת את הכל, פשוט אני בוחן את תפקידי.

 

3. "בקרוב אצלך" - כואב, קשה ומוכר. ועדיין.. זו הדרך של אנשים להראות שבאמת כואב להם עליך והם פשוט חסרי אונים לעזור אבל רוצים להשתתף איכשהו.

קרה לי פעם שחבר שלי אמר לי בהפתעה גמורה שאשתו הפילה בחודש מאוד מתקדם. ההלם עם תחושת הצער עליו גרמו לי לגמגם משפט חיזוק כלשהו. אני יודע שהוא הבין הרבה מעבר למילים המגומגמות שלי. אני ממשיל לזה את "בקרוב אצלך".

 

4. לגבי תפקיד שדכנים - כבר כתבתי. שדכנית אמיתית בעיני מלווה את הקשר, נמצאת עם יד על הדופק ואפילו מתערבת כאשר יש בעיות ומנסה לעזור.

דוגמא מהקשר הארוך הראשון שלי (זוכרים מקודם?) - אחרי הפגישה הראשונה קצת התלבטתי אם להמשיך. השדכנית התקשרה למחרת ואמרה שהבחורה התלהבה (במבט לאחור אני ממש לא בטוח שזה היה נכון). להערכתי היא עשתה אותו דבר לבחורה. זה גרם לי להתקשר ולהציע פגישה שניה ויותר מכך - ממש גרם לי לשמוח כשראיתי את הבחורה ואותו דבר קרה לה. וזה הוביל לקשר הארוך ראשון שלי.

 

לגבי מה שכתבת על אנשים שלא מתאימים להיות שדכנים - מניסיוני 3 מידות בשדכניות. הראשונה - עושה לשם שמיים, טורחת ומשתדלת במלוא כוחה לעזור. ירבו כמותה בישראל.

השניה - גם וגם. גם לשם שמיים וגם לשם כבוד, כסף, הוקרת טובה וכדו'. לא ברמה של הראשונה אבל לגיטימי לחלוטין. לא כולנו מסוגלים לעסוק רק לשם שמיים.

והשלישית... - כזו שנהנית שאנשים נואשים פונים אליה. נהנית מהכח, מהשליטה, מהצורך וחוסר היכולת להגיב כי למרות הכל אולי דווקא היא תביא את ההצעה... לא רוצה לפרט מה דעתי עליה. נראה לי ברור.

 

כתבתי הרבה יותר ממה שחשבתי לכתוב. פשוט השקעת כל כך הרבה אז נראה לי ראוי להשקיע בתגובה.

אם אנחנו נגדיר 'שדכן'לגיטימי?

נראה שיש כאלה שאצלם זה שגר ושכח.

יש כאלה שממש מלווים את הקשר.

 

לגבי מה שכתבת:

1. אם אני אומרת לשדכן שחשוב לי X, והשדכן מציע לי מישהו שלא עונה על הקריטריון הזה - זה יכול לבוא בצורה שהוא סתם מעביר לי כרטיס, או שיכול לבוא בצורה של - אני יודע שזה משהו שחשוב לך, אבל יש כאן סיבות אחרות שלדעתי - למרות שהוא לא X - כדאי לך לנסות. יש הרבה יותר סיכוי שאסכים לצאת בצורה השנייה, וסיכוי כנראה אפסי בצורה הראשונה.

2. צריך להבין מה הכוונה פה: א. במה זה שדכן, ב. במה זה עצה. שונה בעיניי אם מדובר בשדכן שמכיר אותך לעומת שדכן שלא מכיר אותך. אם זה שדכן שאחרי הפגישה דיבר עם שני הצדדים, שמע מה יש להם לומר - והוא יודע שהצדדים רוצים לשמוע פידבק, זה משהו אחר. אבל אם הוא יגיד לך משהו בסגנון של כדאי לך להוריד חמש קילו - בלי שביקשת את זה ממנו, זה יכול להיות ממש לא לעניין.

שוב 1. הכוונה שלה, כפי שהבנתי את זה, בכלל לא מדבר על הקשר עצמו ומה קרה בין הבחור לבחורה, אלא כל התהליך מסביב. שהתהליך שאותו מנהל השדכן ייעשה ללא פגיעה במועמדים, בלי לשון הרע וכו'. שאני ארגיש שמכבדים אותי, את הרצונות שלי, את השאיפות שלי, את הזמן שלי וכו'. 

 

וחוזרת לעניין השדכנים - ואולי צריך לדון על זה בצורה נפרדת - מה הציפיות שלנו כרווקים מהם. האם הדין שונה בשדכן מקצועי לשדכן חבר\בן משפחה?

😳😳חדשכאן

איזה משקיענית!

גרם לי שוב לחשוב על מה שכתבתי כאןחדשכאן

למה צריך בכלל תואר? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ועד כמה החוויות של רווקים שונים בתוך הסיפור הזה

 

ישר כוח על ההשקעה הגדולה!

תודה רבה!!advfb
מקפיץ לטובת מי שפספסלאצעיר

נושא מעניין והושקעה הרבה עבודה. 

מוזמנים להגיב. 

פעם אחרונהלאצעיר
מי שלא קורא, הפסד שלו 🙃
אשריךחדשכאןאחרונה
אתיקה של שדכנים (ומאמנים)לגיטימי?

אחד הדברים שמוזכרים כאן זה איזשהו 'קוד אתי' של שדכנים, שהארגון הזה מחייב את השדכנים לחתום עליו. (לא מכירה את הארגון, לא יודעת מה התוכן שלו. אולי אחפש).

נתקלתי גם בדברים שכתבה אלומה לב בנושא, ואני ממש מסכימה איתה. היא כותבת את זה בעקבות כנס רווקים שהיא השתתפה בו:

"כמות הרכילות על רווקים ורווקות ששמעתי בסביבת המאמנים באצטלה של לעזור להם או לשתף בתוצאות - לא סבירה ולא אתית. אני אומרת את זה לא בנימה ביקורתית אלא מציעה באמת שיהיה ארגון-גג שיאגד את המאמנים וייצור אתיקה מקצועית. יש הרבה אנשים שאימון עזר ועוזר להם, אני לא כופרת בזה למרות שאני בחיים הפרטיים שלי דוגלת בתחום הטיפולי המקצועי והמעמיק יותר. אבל לא יתכן שאפשר לשתף ככה, מול עוד אנשים שיושבים בחדר, בתכונות אופי של רווקים או במה שהם היו צריכים לשמוע כשהם באו אליך לפגישת ייעוץ. אני אומרת את זה כי אני יודעת שיש לי אמירה ושמקשיבים לי, גם אם אחטוף על זה חיצים. מקווה שלא תכעסו. אין כאן ביקורת, יש כאן בקשה עמוקה שתיצרו לכם ארגון-גג ואתיקה. זה ישדרג אתכם הרבה לפני סיפורים של הצלחות. אני לא יכולה להבטיח, אבל אני יכולה להתפלל על זה. לא הגיוני מה ששמעתי היום, לא הייתי אמורה לשמוע, וליבי נחמץ לחשוב שבמרחבים אחרים מדברים גם עלי כרווקה. קחו לתשומת ליבכם, ואשמח לסייע במה שצריך."

ואולי זו קריאה לאותו גוף שארגן את הכנס הנ"ל, שלענ"ד הוא הגוף שמאגד בתוכו את הכמות הכי גדולה של מאמנים.

או אולי אנחנו כרווקים צריכים לפנות לאנשים הנכונים (לדוגמה, אולי דריך 'באים בטוב' של הרב נריה, ייתחן שזה ממש משהו שהם יכולים לעסוק בו) שינסחו 'קוד אתי', ויפרסמו באתר שלהם רשימה של שדכנים ומאמנים שמחוייבים לקוד הזה, ואז אנחנו נוכל להצביע ברגליים.

קוד אתי זה נחמד ויפהלאצעיר

ובדרך כלל מלא תוכן וריק ממעשים. צריך אנשים עם מידות טובות. אין כל כך איך לסנן את זה מלבד היכרות בפועל.

כן חשוב לעורר על זה מפעם לפעם כי גם אנשים טובים יכולים לשכוח לפעמים, בטח כשעוסקים במטרה טובה.

וכמובן שמתחבר למה שנראה לי כל מי שהיה לו עסק עם שדכנים ובכלל בעולם הזה - שידוכים זה דיני נפשות. אפשר לחסל מישהו באמירת אגב, וכשזה מוכפל באירוע כזה...

 

סיפרה לי פעם מישהי שנפגשתי איתה שהיא שמעה על חבר שלי ורצתה לברר אבל אמרו לה שהוא לא נפגש עם XYZ. 

שאלתי אותו אח"כ ולא היה לו שמץ של מושג על מה מדובר. איפהשהו בדרך מישהו החליט שהוא לא רוצה וזה נפוץ והוא פספס ככה הצעות.

^ ^ ^ ^ברוקולי

 

מסכימה

מסכימה, אבל יש כאן בעיה עקרוניה במערכתלגיטימי?

נניח והחלטתי לפנות לשדכנית. למי אפנה?

יש כאן רשימה בראש הפורום, ויש בה עשרות שדכנים, ואני מתאימה לכמה קטגוריות שלהם.

אז אני יכולה לעשות לפי הסדר, או לפנות באופן אקראי לכמה.

אולי לאלה שהשמות שלהם מצטלצלים לי מוכר.

מאיפה לי לדעת למי יש מידות טובות?

אם מתייחסים לזה כמקצוע (כמו שיותר מקובל בחוגים אחרים), אפשר לחשוב על איזשהו 'דירוג' - כשאני לא מדברת על כמות הזוגות שהתחתנו, אלא על היחס שהמועמדים קיבלו.

ואני אומרת, לנו כרווקים יש כוח.

ואנחנו יכולים להצביע ברגליים.

אבל אני חושבת שאנחנו לא עושים את זה בפועל, כי הרבה פעמים מה שמניע אותנו זה ייאוש. אני צריכה את השדכנית הרבה יותר ממה שהיא צריכה אותי, ולכן אני זאת שרודפת אחריה. ואין לנו למי לפנות כדי לקבל את הידע הזה, ולמי אתלונן על היחס המשפיל שקיבלתי?

 

גם לי קרה פעמיים משהו דומה למה שסיפרת, שדכנית אחת הציעה לי לצאת עם מישהו, והיא הזהירה אותי מראש שיש לו משהו מסוים. אנחנו נפגשים, ואני מגלה שאין לו את זה בכלל. במקרה השני, השדכנית מאוד הדגישה נקודה מסוימת שחשובה לו. כשנפגשנו, שאלתי אותו למה הנקודה הזאת ממש חשובה לו. הוא אמר שהנקודה הזאת ממש לא חשובה לו.

המסקנה שלי היא ששדכנים לא באמת מכירים את המועמדים. הם עובדים עם כרטיסיות, ולפעמים מתבלבלים להם הפרטים בין האנשים. אם רוצים לברר על האדם, עדיף לגבר עם מישהו שמכיר אותו ולא עם השדכן המקצועי. אם יש משהו שחשוב - אפשר לבקש מאותו אדם שמבררים אצלו לשאול באופן ישיר.

כתבתי על זה פעםלאצעיר

שבלית ברירה נגשים לכל מי שיכולים. כי אולי דווקא ממנו תצמח הישועה.

וזו חלק מהבעיה - זה מקצוע שאתה תלוי בו באחר (שדכנים, בני משפחה, חברים וכדו') ולא תמיד אתה יכול לבחור איך האחר יתנהג. וחזרנו למידות טובות. ותפילה. תמיד תפילה.

יכול לומר לך שבלעתי לא מעט צפרדעים משדכניות, שבמצבים רגילים הייתי שולח אותן לכל הרוחות באדיבות הכל כך מזוהה איתי (בעיקר בתגובות שלי בפורום). 

הכי מתסכל שיכול להיות שאפילו אשלם לאחת מהן סכום מכובד אם דווקא ממנה תצא הישועה. בולעים ושותקים.

 

לגבי שדכנים - יכול לומר שנגשתי להמון. יש לי דעה *מאוד* לא חיובית על חלקם, גם כאלו שמפורסמים מאוד בהצלחותיהם ומומלצים. מצד שני - שדכניות "קטנות" שהן פשוט כולן זהב שעושות כל מה שמסוגלות.

אני מקווה שכולנו נזכור את זה גם כשאנחנוברוקולי

 

בצד המציע בין חברים, בני משפחה וכו'. 

 

בסוף זה טריקי- 
למשל שדכנית שתנער את X הוא יגיד שהיא מדברת לא בכבוד, לא עוזרת, לא נעימה 

ואותה שדכנית עם אותה התנהגות שתנער את Y הוא יודה לה כי הוא התקדם ב א,ב,ג והתחתן

 

על הסוף - אני מסכימה איתך שיש הרבה צלקות בדרך אבל זה נכון לכל תחום שבו יש אינטראקציה בין אנושית. 

וכמובן על הקוד האתי שראוי להחמיר בו. 

 

שנזכה. 

 

יש כאן נקודה חשובה למשודךלאצעיר

לדעת להבדיל בין ביקורת (בונה) לבין התנהגות לא מכובדת.

כדאי לזכור את זה. 

צודקת.לגיטימי?

אני פחות מדברת על ביקורת. 

אני מדברת על חוסר תקשורת - לפני כמה חודשים שדכנית פנתה אליי (! מאוד התרשמתי מזה שהיא יזמה את הפנייה), והציעה לי להיפגש איתה בזום. אז שאלתי אותה מתי היא זמינה, ושבועיים לא קיבלתי מענה. אז שלחתי תזכורת. היא ענתה לי שהלוז שלה גמיש, אז שאגיד מתי אני פנויה. הצעתי כמה זמנים רלוונטיים, והיא שוב נעלמה. אז שלחתי הודעה נוספת, וביקשתי שהיא תגיד לי שעה ואני אשנה את הלוז שלי בשבילה. וכלום. חיכיתי עוד שבוע, שלחתי עוד הודעה, וכלום. וכמה אני יכולה לרדוף אחריה? זה ממש מתסכל. וזו לא רק השדכנית הזאת.

או על חוסר אתיקה - שדכנית הבטיחה לי "סודיות מקצועית", ופתאום אני מגלה שהיא מדווחת לקרובת משפחה שלי על כל תוכן השיחה שלנו. או לגלות שהכרטיס שלי איכשהו מסתובב בכל מיני מקומות (וזה בכלל לא דברים שאני כתבתי!).

יותר בכיוון הזה.

מצוות בין אדם לחברו נוגעות לכולם.

הזכרת לילאצעיר

כתבת פעם על שדכנית שבודקת מה לא היה טוב בפגישה מול הבחורים. לפני כמה זמן שדכנית ראתה את הכרטיס שלי ופנתה אלי עם הצעה שכבר הכרתי. 

אמרתי לה שלא מתאים לי כי XYZ. היא אמרה שלא נכון והכל בגלל שראיתי תמונה שלא מצאה חן בעיני. עניתי שלא ראיתי תמונה בכלל.

כאן היא פשוט התחילה לשלוח הודעות בלתי פוסקות ברמה של הטרדה עד שנשברתי והתעלמתי. זה טוב ויפה שאת רוצה לעזור למשודכת שלך, זה לא מצדיק להטריד מי שלא קשור אליך בכלל.

(השמטתי כמה פרטים מחשש לאאוטינג, יש קשר למה שכתבת אז).

חשוב להדגישלאצעיר

הרוב המוחלט של העוסקים במלאכה (מקצועיים וחובבים) עושים עבודת קודש. כל אחד ברמתו הוא.

כמו כל דבר באינטרנט - כאן מוצגים בד"כ מקרי הקיצון כי הם אלו שכואבים ודורשים תיקון.

 

יש שדכניות שפגשו אותי פעם אחת וכל פעם שמדברות איתי בוכות ומתפללות עלי. 

יש כאלו שמשקיעים עשרות שעות (בלי להגזים) ולא מוכנים לקחת שקל עד שיצליחו (בע"ה). כולל כאלו שדחו העברות כסף שנתתי כי כבר לא היה לי נעים.

יש קרובי משפחה שמשתדלים בכל מאודם, גם אם זה מתבטא בסוף ב2 הצעות בשנה.

 

יש המון אנשים טובים בעולם. צריך לזכור את זה. מנצל את ההזדמנות להזכר בהם ובמאמצים שלהם ולהודות להם.

אשריך! חשובחדשכאן
מסכימה.לגיטימי?
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאראחרונה

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfbאחרונה

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.