בעלי לא מבין את הקטע בלחגוג. מפנק הרבה אבל לא בקטע של חגיגות

ולחגוג לעצמי..

חברות באמת פחות בשלב הזה יש קשר זה בעיקר איחולים ומספיק מוערך שהן זוכרות..

אמא שלי מקסימה ותמיד תכין לי עוגה אהובה או משו כשניפגש סביב היומולדת אבל כן בא לי יותר לחגוג

כי גדלתי על להשקיע בימי הולדת

לא בקטע הכספי

אבל בלפנק, לייצר אוירה חגיגית ,אוכל טעים מתנה ברכה אישית.. האחים היו מגיעים כולם

ממש עשה לי טוב

בין הדברים הבודדים שהיה לי חשוב לקחת מהבית לבית שאקים

בעלי גדל בבית מתוק פי כמה משלי

אבל לא חוגגים בכלל ימי הולדת

רק קצת כילדים קטנים וזהו

אחר כך

לא מתנה לא ברכה כלום

אז הוא לא מבין מה הקטע בזה

שיתפתי אותו המון פעמים

למה זה חשוב לי

מה זה עבורי

מה יעשה לי טוב- וכן ירדתי לפרטים כי בהתחלה לא הבין

ו....

זה פשוט לא עובד לו

שנים הוא לא עשה כלום כלום

אחרי כמה שיחות ועוד כמה הוא השתדל

אבל בצורה צולעת

שנה אחת הלך לקנות מתנה בחמישה ל8. והתפלא שהחנות סגורה..היא נסגרת ב7וצצי

כל שנה הלך לאותה חנות וקנה לי עגילים שוב ושוב כשאני בכלל לא אוהבת את הסגנון ..ולא אוהבת תכשיטים

וכשביקשתי להחליף הוא התבאס בלב

אז בסוף שיקפתי גם את זה בהזדמנות מתאימה ופרטתי לו איזה מתנה משמחת אותי-פשוט שובר לבגדים .ככה שלא יצטרך להסתבך

שנה אחרת קנה שובר

כתב ברכה יפה

רק כשהגעתי

היה עייף

הביא לי אותן בעיניים עצומות

הלך למיטה נרדם עד הבוקר

משאיר אותי לערב לבד לבשל את כל השבת לבד

הוא לא מתכוון הוא איש טוב

אבל לא יודע לפנק,להפתיע..לייצר אווירה חגיגית

הכל אצלו שגרתי

קבוע

לא צריך מעבר

ואני בדיוק הפוך

אני מנסה מממממש פשוט לשחרר

הולכת וקונה לעצמי אחר כך לבד

ועדיין זה חסר לי

משפחה אין לי קשר בכלל עם האחים

ועם ההורים מאוד ענייני

חברות גם נק' רגישה

וואי סתם פרקתי פה

זה תסכול רב שנים

זו לא בושה.

אני קונה ואומרת לבעלי שזה ממנו. 

אבל זה לא משמח אותי

כי אני לא מחפשת את החפץ

אלא את ההשקעה שלו בי

כמה פעמים אז הוא יראה מה הסגנון ויוכל לעשות גם? או לפחות זה שהוא יחגוג ביחד איתך תהיה לכם חגיגה משותפת גם אם הוא לא יזם?

אני אישית יש לי בעיה עם ימי הולדת כי אני לא כל כך מבינה מה המשמעות של זה ומה אני אמורה לחשוב/לעשות ומימילא בעלי ממש לא הטיפוס שחוגג. בקושי זוכר.

תנסי אולי ליזום בעצמך את המסיבה..

פעם מורה שלי הביאה לעצמה עוגה ואמרה שיש לה יום הולדת... זה היה לא נעים אבל פשוט לא ידענו...

לבת דודתי היקרה (שלצערי היא כבר לא איתנו..) היה מנהג יפה - בכל יום הולדת להביא מתנה להורים שלה, ולהודות להם על הכל. אז אם זה לא להורים, לנתב את זה לבעלך.

להסתכל על יום ההולדת כעל יום שבו אני מייצר משמעות ונותנת לאחרים...

בהצלחה יקרה

במשפחה ממש

היו קונים לעתים מתנות, מברכים כמובן, אבל לא מעבר

זה מנטליות שבאה מאמא שלי. היא תמיד הייתה טעונה על זה ונמנעת.

אבל החלטתי לא לתת לזה מקום, וחשבתי מה *אני רוצה*. זה הגיע עם תהליך שעברתי שבו אני מתנתקת מההרגלים של הבית ומוצאת את עצמי.

אז בגדול, אני אוהבת לקבל מתנות אז אני אומרת לבעלי מה אני רוצה. לפעמים הוא קונה לי, לפעמים אני קונה בשמו לעצמי לא תמיד זה קורה באותו היום, אבל ברכה תמיד יש. חגיגות פחות. מבחינתי ארוחה במסעדה זה ממש אחלה. ואני קונה לי עוגה טעימה.

ברכות אני לא מקבלת מהרבה אנשים, יש לי 2-3 חברות שזוכרות ואנחנו מברכות אחת את השנייה אבל זה לא אישיו מבחינתי. שאר החברות - אנחמו לא רגילות לאחל ולציין את היום הזה.

הייתי שמחה לו זה היה בא הכל ממנו, אבל מאחר ואני גם לא הייתי ממש משקיעה כל השנים, לא יכולה לצפות ליותר, אם כי זה השתפר מבחינתי האמת ובשנתיים האחרונות אני יותר מתאמצת לשמח אותו אז אני מניחה שזה משפיע

ולא מדברת רק על הבעל, גם את מעצמך

את מצפה ליום רוחני, שתצליחי להתפלל ותצליחי להתרגש, והוא יהיה נורא דרמטי ומשמעותי ואז זה לא קורה ואת מתבאבת..

מציעה לך לעשות סוויץ'. זה יום שמח!!! תתני אהבה לאנשים סביבך, תזמיני בייביסיטר ותגיד לבעלך שיוצאים, תקנו יחד מתנה. שהכל יהיה בכיף, בקלילות. ואם זורם להגיד תהילים ליסוע לכותל להאריך בתפילות זה בוודאי טוב אבל לא כדאי לצפות מעצמך מראש לאיזה שיא שיגיע. 

עושה דברים שמשמחים אותי שלא תלויים באף אחד.

ביום הולדת עברי מברכת את כולם (אומרים שביום הזה המזל גבוה ודווקא מי שיש לו יום הולדת צריך לברך את כולם).

ביום הולדת האחרון קניתי עוגות, הבאתי לציין את התאריך אצל חמותי ובעבודה.

בערב הזמנתי סושי שאני היחידה בבית שאוהבת חחח, אבל עם הזמן גם בעלי אוכל.

ומתנה סביב התאריך אומרת לבעלי דבר מדויק שאני רוצה.

אוהבת את עמדת כח הזאת, לא לצפות מאחרים.

לא מתסכל אותי מאוד, אולי כבר התרגלתי,

אבל בהחלט יש פער בין הדמיון שהוא יפתיע ויגיע הביתה עם פרחים, בלונים, עוגה ומתנה, לבין המציאות. וגם בפעמים שהוא כן זוכר וקונה עוגה או משהו מתוק, אני לא אוהבת את הצורה שבה הוא פשוט נכנס, מניח אותה על השולחן ומודיע "קניתי עוגה ליום הולדת שלך", את יודעת... בלי מכתב, או לערוך יפה את השולחן, או להפתיע איך שהוא. אבל נראה לי שגברים ונשים מאוד שונים בקטע הזה, וחבל לצפות מהם למה שהם לא.

אני מכירה את זה שאומרים להגיד לו בדיוק מה את רוצה, אבל לא תמיד זה עובד. וחבל שהוא יתאמץ ובסוף בכל זאת לא אוהב, אז אני אישית מעדיפה לשחרר מציפיות. רק שאני צריכה להזכיר לעצמי כל שנה לשחרר

לפעמים הוא אומר שרוצה לקנות לי מתנה, ואז אנחנו הולכים ביחד לבחור. לפעמים אם יש משהו קצת יקר שאני מאוד רוצה, אז לפני או אחרי היום הולדת אני אומרת לו שזו תהיה המתנה ליום הולדת, ולרוב קונה את זה לבד. אבל לא מצפה שזה יקרה בדיוק באותו יום, או שהוא ינחש מה אני רוצה ויקנה לי את זה.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).