או שפשוט אתה מעדיף gospel music מאשר הצרחות של מירי רגב?

נגיד שאני מסכים עם המשפט האחרון, בלי השם שהזכרת.

אבל אני התכוונתי ששם יהודים מחוקקים נגד התורה, וכנסייה זה רק גויים.

מלבד העיוותים האחרים של משפט שיש שם.

כנסת זה לא.

אמנם מבחינה הלכתית אתה צודק שזה שונה, אבל בסופו של דבר האידיאל זה שמשפט הצדק יתפשט גם לכל הגויים, וזה כל התיאורים שה' ישפוט את הגויים. הוא לא ישפוט אותם במשפט גויים, אלא במשפט אמת.

אלא בית מחוקקים. נכון שבכך אין את משפט התורה, אבל ע"ז הרבה יותר חמורה מאשר עבירה על עניין המשפט, גם אם זו ע"ז של גויים.

יש קצת חשיבה מעגלית במה שאת טוען. זה לא מסתדר.

זה כמו להגיד ש"קבלת עול מלכותו" של הנוצרי שהולך ביום ראשון לכנסייה ואומר: "אני מאמין באותו האיש" ותו לא, וזה מה שמקנה לו חלק נצחי לעולם הבא לשיטתם, זה אותו דבר כמו קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות ביהדות.

הרפורמים אומרים על מצווה זו נאה, ועל מצווה זו אינה נאה, ובכלל מורידים את המצוות מדבר א-לוקי נשגב, להנהגות חברתיות רגילות שנמצאות גם אצל הגויים, ובעצם מבטלות את ייחוד אמונת ישראל.

וההבדל העיקרי הוא ש....אנחנו אמת והם לא. תא חזי שדווקא בזכות שעם ישראל התעקש לא לבטל בשעת השמד אפילו מנהג ישראל, כמו ארקתא דמסאנא, זה מה ששמר על עם ישראל שלא ייאבד וייעלם בין האומות ויאבד זכרם. זה מה ששמר עלינו כעם (יש שיחה ממש חזקה של יוסף מנדלביץ' שפשוט מראה איך דווקא כשהתעקש בסיביר על היותו יהודי גרמה להערכה ולקבל את מה שרצה, ולא להיפך....)

לא הבנתי מה מעגלי.

פה זה פורום דתי, אז שים לב לא להגיד את כל רחשי ליבך....

(מנפנף)

שזה יותר חמור מבית עבודה זרה 

ברור שלא כולם שם מינים, אבל בגדול הוא טוען שקבלת ההחלטות שם הולכת על פי מינות

אם הם נציגים זה מוריד מחומרת הסכנה להתחבר אליהם?

מין זו הגדרה למי שאדוק בעבודה זרה (רש"י גיטין מה.

יש עוד כמה הגדרות בפוסקים, כולן מתייחסות למי שיודע ומורד, לא למי שגדל במבוכת הכפירה ובדורות שכאלו.

יש לא מעט קבלת החלטות או ניסיון להעביר חוקים שמהותם היא כפירה בתורה.

תסביר למה זה לא מינות אלא עם ארצות. 

אשמח להחכים גם אני

אמרת שהם עמי ארצות ולא מינים אבל לא הסברת למה

זה שהם נציגים לא אומר לי כלום

@חסדי הים מוזמן לקחת את מושכות הדיון מכאן 

מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

המטרה של הכנסת היא להוות בית מחוקקים לעם היהודי בארץ-ישראל. אין הצהרה יותר יהודית מזה. נכון, בפועל חלק מהחוקים יכולים להיות מנוגדים לתורה. וישנם שם גם חברי כנסת שאינם יהודים, או כאלו שוודאי שהם כופרים ואין להם גדר של תינוקות שנשבו. אבל באופן כללי אותם מעטים לא מגדירים את כל הכנסת. אם הם היו רוב והיו משנים את ההצהרה של הכנסת ל: "חקיקת חוקים שלא כמשפט העברי", הייתי מסכים. אבל זה לא המצב ב"ה, ורוב החכי"ם הם תינוקות שנשבו. ואם הרב טאו, שהוא בעניינים אלו קיצוני יותר, שולח את אבי מעוז לכנסת ולא חושש לדברי @חסדי הים, בוודאי שאין מה לחשוש לזה.

פיקוח נפש: שו"ע יו"ד קנז, ג: "מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו".

אז אולי אלו שולחים נציגים סוברים שזה פיקוח נפש גופני ורוחני, אבל זה לא מתיר לסתם אדם להיכנס לשם.

אני לא מסכים איתם שזה מה שיעזור, אבל גם אם זה סברתם, אי אפשר להוכיח לסתם אדם.

הרי על זה כל הדיון כאן

ומפורש בגמרא (שבת קטז - שמשם מפנה לפסק הזה בשו"ע) שיש הבדל בין בית עבודה לבית מינות לעניין פיקוח נפש

ששם אסור להיכנס לבית מינות אפילו בפיקוח נפש

אפשר להבין כמוך לפי המאירי, אבל הוא אומר שזה דרך צחות, לכן למעשה לפיו מותר.

של "הרחק מעליה דרכך זו מינות" מדבר בהקשר של נוצרים שהופכים את המקראות וכהגדרת רש"י ברכות יב ע"ב: "אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל".

בוודאי שעושים את זה בכנסת, לוקחים פסוקים מהתנ"ך ומחוקקים חוקים כביכול בשמם שהופכים את טעמי התורה למדרש טעות ואליל.

מלבד כל הכפירה שהולכת שם ביסודי הדת.

בוודאי לא כולם שם מינים, אבל זה בגדר בית מינות.

נוצרי שיעשה מטעמי התורה מדרש טעות ואליל- זו בהחלט דרך מינות. הוא עושה את זה רק לקנטר ולהתנגח.

יהודי שעושה זאת, הוא עושה זאת כי הוא חושב שזו התורה האמיתית, וזו היהדות. הוא עושה זאת מתוך חיבור לתורה, אלא שנראה לו שזה מה שהתורה אומרת. צריך להוכיח לו שהוא טועה, אבל זה לא נעשה ברמיסה של התורה, אלא הפוך, דווקא הפסוקים שמצוטטים שם מראים שנציגי הציבור (לפחות רובם...) עדיין מחוברים לשורשים, גם אם מעוותים אותם וטועים במסקנתם. עיין לגביהעניין של הנותן פרוטה על מנת שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור, לעומת רשע גמור, וההבדל האם זה אומות העולם או ישראל. ישראל ב"ה מאמינים בני מאמינים.

נראה לי שבהגדרות הלכתיות אלו צריך לשאול רב...

וממה שידוע לי גם יש שם בית כנסת דיי פעיל.

אז לא, אני לא בטוחה שהמבנה או האנשים שבו קדושים, אבל אני חושבת שההשוואה שלך היא דיי חמורה..

ואם האנשים הם אלו שמפריעים לך בסיור, אז תדע שהכנסת בפגרה..(;

אני רק מתכוון למה שקורה ויוצא שם בכנסת, ולא משנה מה החיים האישיים שלך, אתה יכול להיות צדיק הדור, אבל אם אתה שותף לחוקים נגד התורה, גם אם אתה מנסה לצמצם את הנזק, אבל אתה בסוף חתום על חוקים כאלה, כי כל חבר כנסת חייב לקבל על עצמו נאמנות מסויימת למוסד, אז אתה מחלל את השם בצורה הנוראה ביותר, ואין שום חילוק מכל הדברים החמורים שכתבו הפוסקים על ערכאות של גויים, אפילו אם בחלק מהדברים הם דנים לפי חוקי התורה.

מה עדיף, שלא נשלח נציגים כלל? אני באמת לא מבין את הראש.

אני יודע כבר מה תענה לי על זה, אבל בכל זאת אכתוב: "גדול קידוש ה', יותר מחילול ה'", "גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש-מאות". כמו שחבר הכנסת השמאלני הולך לכנסת אע"פ שיש חוקים שהוא לא מסכים איתם, כך גם הימני. ובכללי, אנחנו עם אחד, וחלילה לא-ל מלפלג את העם, משום שחלק מהעם עדיין לא שומר תורה ומצוות. אם עם ישראל מאוחד, אע"פ שעובד ע"ז, שכינה עמהם, "חבור אפרים עצבים, הנח לו".

"מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם", וזה הקידוש ה' הכי גדול שיש, והחילול ה' מתגמד לעומתו. ממליץ לך לקרוא מה שכתב הרב בנוגע לחלקי האומה, הקודש, העם וכו'...(לא זוכר מקור מדוייק....).

דוד המלך נשאר נאמן לשאול בכל ליבו ובכל נפשו, בחייו ואחרי מותו, גם כשהיה צריך לברוח ממנו מחשש לחייו.

המחשבה של היפרדות מכלל ישראל ומשילטון ישראל, היא מחשבה נוראית. רבותינו תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיהם, שאתה תמיד מתהדר בלימוד כתביו (ואני באמת מתפעל מההיקף שלך), הדריכו להיות שותפים בפעולה עם א-ל בהקמת שלטון ישראל. כמובן, תוך מאבק בסיגים ובדברים שאינם על פי התורה.

אורות התחיה כ:
 

"מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

ח. אפשר לחיות כאוטונומיות נפרדות. אבל חלק מהחיבור שישנו, שהוא מדינה משותפת עם שיח משותף, מוביל לכך שמתגלעות מחלוקות, הפערים צפים, ודווקא זה מוביל לכך שיהיה חיבור אמיתי בעם, ויהיה שיח ותקשורת, תהיה הידברות. זו הדרך היחידה. איני מבין מה הדרך שאתה מציע, שיהיה שלטון מלוכני? שיהיו אוטונומיות נפרדות?

וודאי שיש חילוקי דעות, כל עוד שיש דעות שונות - יהיו חילוקי דעות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים