או שפשוט אתה מעדיף gospel music מאשר הצרחות של מירי רגב?

נגיד שאני מסכים עם המשפט האחרון, בלי השם שהזכרת.

אבל אני התכוונתי ששם יהודים מחוקקים נגד התורה, וכנסייה זה רק גויים.

מלבד העיוותים האחרים של משפט שיש שם.

כנסת זה לא.

אמנם מבחינה הלכתית אתה צודק שזה שונה, אבל בסופו של דבר האידיאל זה שמשפט הצדק יתפשט גם לכל הגויים, וזה כל התיאורים שה' ישפוט את הגויים. הוא לא ישפוט אותם במשפט גויים, אלא במשפט אמת.

אלא בית מחוקקים. נכון שבכך אין את משפט התורה, אבל ע"ז הרבה יותר חמורה מאשר עבירה על עניין המשפט, גם אם זו ע"ז של גויים.

יש קצת חשיבה מעגלית במה שאת טוען. זה לא מסתדר.

זה כמו להגיד ש"קבלת עול מלכותו" של הנוצרי שהולך ביום ראשון לכנסייה ואומר: "אני מאמין באותו האיש" ותו לא, וזה מה שמקנה לו חלק נצחי לעולם הבא לשיטתם, זה אותו דבר כמו קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות ביהדות.

הרפורמים אומרים על מצווה זו נאה, ועל מצווה זו אינה נאה, ובכלל מורידים את המצוות מדבר א-לוקי נשגב, להנהגות חברתיות רגילות שנמצאות גם אצל הגויים, ובעצם מבטלות את ייחוד אמונת ישראל.

וההבדל העיקרי הוא ש....אנחנו אמת והם לא. תא חזי שדווקא בזכות שעם ישראל התעקש לא לבטל בשעת השמד אפילו מנהג ישראל, כמו ארקתא דמסאנא, זה מה ששמר על עם ישראל שלא ייאבד וייעלם בין האומות ויאבד זכרם. זה מה ששמר עלינו כעם (יש שיחה ממש חזקה של יוסף מנדלביץ' שפשוט מראה איך דווקא כשהתעקש בסיביר על היותו יהודי גרמה להערכה ולקבל את מה שרצה, ולא להיפך....)

לא הבנתי מה מעגלי.

פה זה פורום דתי, אז שים לב לא להגיד את כל רחשי ליבך....

(מנפנף)

שזה יותר חמור מבית עבודה זרה 

ברור שלא כולם שם מינים, אבל בגדול הוא טוען שקבלת ההחלטות שם הולכת על פי מינות

אם הם נציגים זה מוריד מחומרת הסכנה להתחבר אליהם?

מין זו הגדרה למי שאדוק בעבודה זרה (רש"י גיטין מה.

יש עוד כמה הגדרות בפוסקים, כולן מתייחסות למי שיודע ומורד, לא למי שגדל במבוכת הכפירה ובדורות שכאלו.

יש לא מעט קבלת החלטות או ניסיון להעביר חוקים שמהותם היא כפירה בתורה.

תסביר למה זה לא מינות אלא עם ארצות. 

אשמח להחכים גם אני

אמרת שהם עמי ארצות ולא מינים אבל לא הסברת למה

זה שהם נציגים לא אומר לי כלום

@חסדי הים מוזמן לקחת את מושכות הדיון מכאן 

מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

המטרה של הכנסת היא להוות בית מחוקקים לעם היהודי בארץ-ישראל. אין הצהרה יותר יהודית מזה. נכון, בפועל חלק מהחוקים יכולים להיות מנוגדים לתורה. וישנם שם גם חברי כנסת שאינם יהודים, או כאלו שוודאי שהם כופרים ואין להם גדר של תינוקות שנשבו. אבל באופן כללי אותם מעטים לא מגדירים את כל הכנסת. אם הם היו רוב והיו משנים את ההצהרה של הכנסת ל: "חקיקת חוקים שלא כמשפט העברי", הייתי מסכים. אבל זה לא המצב ב"ה, ורוב החכי"ם הם תינוקות שנשבו. ואם הרב טאו, שהוא בעניינים אלו קיצוני יותר, שולח את אבי מעוז לכנסת ולא חושש לדברי @חסדי הים, בוודאי שאין מה לחשוש לזה.

פיקוח נפש: שו"ע יו"ד קנז, ג: "מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו".

אז אולי אלו שולחים נציגים סוברים שזה פיקוח נפש גופני ורוחני, אבל זה לא מתיר לסתם אדם להיכנס לשם.

אני לא מסכים איתם שזה מה שיעזור, אבל גם אם זה סברתם, אי אפשר להוכיח לסתם אדם.

הרי על זה כל הדיון כאן

ומפורש בגמרא (שבת קטז - שמשם מפנה לפסק הזה בשו"ע) שיש הבדל בין בית עבודה לבית מינות לעניין פיקוח נפש

ששם אסור להיכנס לבית מינות אפילו בפיקוח נפש

אפשר להבין כמוך לפי המאירי, אבל הוא אומר שזה דרך צחות, לכן למעשה לפיו מותר.

של "הרחק מעליה דרכך זו מינות" מדבר בהקשר של נוצרים שהופכים את המקראות וכהגדרת רש"י ברכות יב ע"ב: "אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל".

בוודאי שעושים את זה בכנסת, לוקחים פסוקים מהתנ"ך ומחוקקים חוקים כביכול בשמם שהופכים את טעמי התורה למדרש טעות ואליל.

מלבד כל הכפירה שהולכת שם ביסודי הדת.

בוודאי לא כולם שם מינים, אבל זה בגדר בית מינות.

נוצרי שיעשה מטעמי התורה מדרש טעות ואליל- זו בהחלט דרך מינות. הוא עושה את זה רק לקנטר ולהתנגח.

יהודי שעושה זאת, הוא עושה זאת כי הוא חושב שזו התורה האמיתית, וזו היהדות. הוא עושה זאת מתוך חיבור לתורה, אלא שנראה לו שזה מה שהתורה אומרת. צריך להוכיח לו שהוא טועה, אבל זה לא נעשה ברמיסה של התורה, אלא הפוך, דווקא הפסוקים שמצוטטים שם מראים שנציגי הציבור (לפחות רובם...) עדיין מחוברים לשורשים, גם אם מעוותים אותם וטועים במסקנתם. עיין לגביהעניין של הנותן פרוטה על מנת שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור, לעומת רשע גמור, וההבדל האם זה אומות העולם או ישראל. ישראל ב"ה מאמינים בני מאמינים.

נראה לי שבהגדרות הלכתיות אלו צריך לשאול רב...

וממה שידוע לי גם יש שם בית כנסת דיי פעיל.

אז לא, אני לא בטוחה שהמבנה או האנשים שבו קדושים, אבל אני חושבת שההשוואה שלך היא דיי חמורה..

ואם האנשים הם אלו שמפריעים לך בסיור, אז תדע שהכנסת בפגרה..(;

אני רק מתכוון למה שקורה ויוצא שם בכנסת, ולא משנה מה החיים האישיים שלך, אתה יכול להיות צדיק הדור, אבל אם אתה שותף לחוקים נגד התורה, גם אם אתה מנסה לצמצם את הנזק, אבל אתה בסוף חתום על חוקים כאלה, כי כל חבר כנסת חייב לקבל על עצמו נאמנות מסויימת למוסד, אז אתה מחלל את השם בצורה הנוראה ביותר, ואין שום חילוק מכל הדברים החמורים שכתבו הפוסקים על ערכאות של גויים, אפילו אם בחלק מהדברים הם דנים לפי חוקי התורה.

מה עדיף, שלא נשלח נציגים כלל? אני באמת לא מבין את הראש.

אני יודע כבר מה תענה לי על זה, אבל בכל זאת אכתוב: "גדול קידוש ה', יותר מחילול ה'", "גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש-מאות". כמו שחבר הכנסת השמאלני הולך לכנסת אע"פ שיש חוקים שהוא לא מסכים איתם, כך גם הימני. ובכללי, אנחנו עם אחד, וחלילה לא-ל מלפלג את העם, משום שחלק מהעם עדיין לא שומר תורה ומצוות. אם עם ישראל מאוחד, אע"פ שעובד ע"ז, שכינה עמהם, "חבור אפרים עצבים, הנח לו".

"מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם", וזה הקידוש ה' הכי גדול שיש, והחילול ה' מתגמד לעומתו. ממליץ לך לקרוא מה שכתב הרב בנוגע לחלקי האומה, הקודש, העם וכו'...(לא זוכר מקור מדוייק....).

דוד המלך נשאר נאמן לשאול בכל ליבו ובכל נפשו, בחייו ואחרי מותו, גם כשהיה צריך לברוח ממנו מחשש לחייו.

המחשבה של היפרדות מכלל ישראל ומשילטון ישראל, היא מחשבה נוראית. רבותינו תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיהם, שאתה תמיד מתהדר בלימוד כתביו (ואני באמת מתפעל מההיקף שלך), הדריכו להיות שותפים בפעולה עם א-ל בהקמת שלטון ישראל. כמובן, תוך מאבק בסיגים ובדברים שאינם על פי התורה.

אורות התחיה כ:
 

"מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

ח. אפשר לחיות כאוטונומיות נפרדות. אבל חלק מהחיבור שישנו, שהוא מדינה משותפת עם שיח משותף, מוביל לכך שמתגלעות מחלוקות, הפערים צפים, ודווקא זה מוביל לכך שיהיה חיבור אמיתי בעם, ויהיה שיח ותקשורת, תהיה הידברות. זו הדרך היחידה. איני מבין מה הדרך שאתה מציע, שיהיה שלטון מלוכני? שיהיו אוטונומיות נפרדות?

וודאי שיש חילוקי דעות, כל עוד שיש דעות שונות - יהיו חילוקי דעות. 

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר