או שפשוט אתה מעדיף gospel music מאשר הצרחות של מירי רגב?

נגיד שאני מסכים עם המשפט האחרון, בלי השם שהזכרת.

אבל אני התכוונתי ששם יהודים מחוקקים נגד התורה, וכנסייה זה רק גויים.

מלבד העיוותים האחרים של משפט שיש שם.

כנסת זה לא.

אמנם מבחינה הלכתית אתה צודק שזה שונה, אבל בסופו של דבר האידיאל זה שמשפט הצדק יתפשט גם לכל הגויים, וזה כל התיאורים שה' ישפוט את הגויים. הוא לא ישפוט אותם במשפט גויים, אלא במשפט אמת.

אלא בית מחוקקים. נכון שבכך אין את משפט התורה, אבל ע"ז הרבה יותר חמורה מאשר עבירה על עניין המשפט, גם אם זו ע"ז של גויים.

יש קצת חשיבה מעגלית במה שאת טוען. זה לא מסתדר.

זה כמו להגיד ש"קבלת עול מלכותו" של הנוצרי שהולך ביום ראשון לכנסייה ואומר: "אני מאמין באותו האיש" ותו לא, וזה מה שמקנה לו חלק נצחי לעולם הבא לשיטתם, זה אותו דבר כמו קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות ביהדות.

הרפורמים אומרים על מצווה זו נאה, ועל מצווה זו אינה נאה, ובכלל מורידים את המצוות מדבר א-לוקי נשגב, להנהגות חברתיות רגילות שנמצאות גם אצל הגויים, ובעצם מבטלות את ייחוד אמונת ישראל.

וההבדל העיקרי הוא ש....אנחנו אמת והם לא. תא חזי שדווקא בזכות שעם ישראל התעקש לא לבטל בשעת השמד אפילו מנהג ישראל, כמו ארקתא דמסאנא, זה מה ששמר על עם ישראל שלא ייאבד וייעלם בין האומות ויאבד זכרם. זה מה ששמר עלינו כעם (יש שיחה ממש חזקה של יוסף מנדלביץ' שפשוט מראה איך דווקא כשהתעקש בסיביר על היותו יהודי גרמה להערכה ולקבל את מה שרצה, ולא להיפך....)

לא הבנתי מה מעגלי.

פה זה פורום דתי, אז שים לב לא להגיד את כל רחשי ליבך....

(מנפנף)

שזה יותר חמור מבית עבודה זרה 

ברור שלא כולם שם מינים, אבל בגדול הוא טוען שקבלת ההחלטות שם הולכת על פי מינות

אם הם נציגים זה מוריד מחומרת הסכנה להתחבר אליהם?

מין זו הגדרה למי שאדוק בעבודה זרה (רש"י גיטין מה.

יש עוד כמה הגדרות בפוסקים, כולן מתייחסות למי שיודע ומורד, לא למי שגדל במבוכת הכפירה ובדורות שכאלו.

יש לא מעט קבלת החלטות או ניסיון להעביר חוקים שמהותם היא כפירה בתורה.

תסביר למה זה לא מינות אלא עם ארצות. 

אשמח להחכים גם אני

אמרת שהם עמי ארצות ולא מינים אבל לא הסברת למה

זה שהם נציגים לא אומר לי כלום

@חסדי הים מוזמן לקחת את מושכות הדיון מכאן 

מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

המטרה של הכנסת היא להוות בית מחוקקים לעם היהודי בארץ-ישראל. אין הצהרה יותר יהודית מזה. נכון, בפועל חלק מהחוקים יכולים להיות מנוגדים לתורה. וישנם שם גם חברי כנסת שאינם יהודים, או כאלו שוודאי שהם כופרים ואין להם גדר של תינוקות שנשבו. אבל באופן כללי אותם מעטים לא מגדירים את כל הכנסת. אם הם היו רוב והיו משנים את ההצהרה של הכנסת ל: "חקיקת חוקים שלא כמשפט העברי", הייתי מסכים. אבל זה לא המצב ב"ה, ורוב החכי"ם הם תינוקות שנשבו. ואם הרב טאו, שהוא בעניינים אלו קיצוני יותר, שולח את אבי מעוז לכנסת ולא חושש לדברי @חסדי הים, בוודאי שאין מה לחשוש לזה.

פיקוח נפש: שו"ע יו"ד קנז, ג: "מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו".

אז אולי אלו שולחים נציגים סוברים שזה פיקוח נפש גופני ורוחני, אבל זה לא מתיר לסתם אדם להיכנס לשם.

אני לא מסכים איתם שזה מה שיעזור, אבל גם אם זה סברתם, אי אפשר להוכיח לסתם אדם.

הרי על זה כל הדיון כאן

ומפורש בגמרא (שבת קטז - שמשם מפנה לפסק הזה בשו"ע) שיש הבדל בין בית עבודה לבית מינות לעניין פיקוח נפש

ששם אסור להיכנס לבית מינות אפילו בפיקוח נפש

אפשר להבין כמוך לפי המאירי, אבל הוא אומר שזה דרך צחות, לכן למעשה לפיו מותר.

של "הרחק מעליה דרכך זו מינות" מדבר בהקשר של נוצרים שהופכים את המקראות וכהגדרת רש"י ברכות יב ע"ב: "אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל".

בוודאי שעושים את זה בכנסת, לוקחים פסוקים מהתנ"ך ומחוקקים חוקים כביכול בשמם שהופכים את טעמי התורה למדרש טעות ואליל.

מלבד כל הכפירה שהולכת שם ביסודי הדת.

בוודאי לא כולם שם מינים, אבל זה בגדר בית מינות.

נוצרי שיעשה מטעמי התורה מדרש טעות ואליל- זו בהחלט דרך מינות. הוא עושה את זה רק לקנטר ולהתנגח.

יהודי שעושה זאת, הוא עושה זאת כי הוא חושב שזו התורה האמיתית, וזו היהדות. הוא עושה זאת מתוך חיבור לתורה, אלא שנראה לו שזה מה שהתורה אומרת. צריך להוכיח לו שהוא טועה, אבל זה לא נעשה ברמיסה של התורה, אלא הפוך, דווקא הפסוקים שמצוטטים שם מראים שנציגי הציבור (לפחות רובם...) עדיין מחוברים לשורשים, גם אם מעוותים אותם וטועים במסקנתם. עיין לגביהעניין של הנותן פרוטה על מנת שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור, לעומת רשע גמור, וההבדל האם זה אומות העולם או ישראל. ישראל ב"ה מאמינים בני מאמינים.

נראה לי שבהגדרות הלכתיות אלו צריך לשאול רב...

וממה שידוע לי גם יש שם בית כנסת דיי פעיל.

אז לא, אני לא בטוחה שהמבנה או האנשים שבו קדושים, אבל אני חושבת שההשוואה שלך היא דיי חמורה..

ואם האנשים הם אלו שמפריעים לך בסיור, אז תדע שהכנסת בפגרה..(;

אני רק מתכוון למה שקורה ויוצא שם בכנסת, ולא משנה מה החיים האישיים שלך, אתה יכול להיות צדיק הדור, אבל אם אתה שותף לחוקים נגד התורה, גם אם אתה מנסה לצמצם את הנזק, אבל אתה בסוף חתום על חוקים כאלה, כי כל חבר כנסת חייב לקבל על עצמו נאמנות מסויימת למוסד, אז אתה מחלל את השם בצורה הנוראה ביותר, ואין שום חילוק מכל הדברים החמורים שכתבו הפוסקים על ערכאות של גויים, אפילו אם בחלק מהדברים הם דנים לפי חוקי התורה.

מה עדיף, שלא נשלח נציגים כלל? אני באמת לא מבין את הראש.

אני יודע כבר מה תענה לי על זה, אבל בכל זאת אכתוב: "גדול קידוש ה', יותר מחילול ה'", "גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש-מאות". כמו שחבר הכנסת השמאלני הולך לכנסת אע"פ שיש חוקים שהוא לא מסכים איתם, כך גם הימני. ובכללי, אנחנו עם אחד, וחלילה לא-ל מלפלג את העם, משום שחלק מהעם עדיין לא שומר תורה ומצוות. אם עם ישראל מאוחד, אע"פ שעובד ע"ז, שכינה עמהם, "חבור אפרים עצבים, הנח לו".

"מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם", וזה הקידוש ה' הכי גדול שיש, והחילול ה' מתגמד לעומתו. ממליץ לך לקרוא מה שכתב הרב בנוגע לחלקי האומה, הקודש, העם וכו'...(לא זוכר מקור מדוייק....).

דוד המלך נשאר נאמן לשאול בכל ליבו ובכל נפשו, בחייו ואחרי מותו, גם כשהיה צריך לברוח ממנו מחשש לחייו.

המחשבה של היפרדות מכלל ישראל ומשילטון ישראל, היא מחשבה נוראית. רבותינו תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיהם, שאתה תמיד מתהדר בלימוד כתביו (ואני באמת מתפעל מההיקף שלך), הדריכו להיות שותפים בפעולה עם א-ל בהקמת שלטון ישראל. כמובן, תוך מאבק בסיגים ובדברים שאינם על פי התורה.

אורות התחיה כ:
 

"מחלוקת הדעות ע"ד הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, - כל עקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנן בזה במדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה: הדבור "הביאו חרב" נסיון הוא מחכמת אלהים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להדחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה, - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת : "תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו", ורוה"ק צווחת : "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!". אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אע"פ שפרוד גמור כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקים, "אשר אתם אומרים : היה נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם!", וככל מחשבה של עבודה זרה היא מחריבה ומדאיבה - אפילו כשלא באה ולא תבא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא", והפרוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזנב את הנחשלים, פליטי הענן, "שלח ידיו בשלומיו, חלל בריתו".

ח. אפשר לחיות כאוטונומיות נפרדות. אבל חלק מהחיבור שישנו, שהוא מדינה משותפת עם שיח משותף, מוביל לכך שמתגלעות מחלוקות, הפערים צפים, ודווקא זה מוביל לכך שיהיה חיבור אמיתי בעם, ויהיה שיח ותקשורת, תהיה הידברות. זו הדרך היחידה. איני מבין מה הדרך שאתה מציע, שיהיה שלטון מלוכני? שיהיו אוטונומיות נפרדות?

וודאי שיש חילוקי דעות, כל עוד שיש דעות שונות - יהיו חילוקי דעות. 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.