תמימות:
"מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.".
היסוד של קריאת שמע זה קבלת עול מלכות שמים ומצוות, כפי שנלמד (ב, ב): "למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע?
אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות."
אפילו רבי עקיבא כשמסר את נפשו: "בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים... היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד" (ברכות סא ע"ב)
נשים לא חייבות בקריאת שמע (ג, ג) כי זה מצווה שהזמן גרמא, אבל הן כן חייבות בעצם קבלת עול מלכות שמים ומצוות. הן גם היו במעמד הר סיני ושמעו את הדיברה 'אנכי' ושאר הדיברות, וקיבלו עליהן את המצוות ככלל. לכן כמה אחרונים ייעצו לאשה שתגיד קריאת שמע לפחות מידי פעם, אבל מספיק שתכוון בברכת הנהנין ששם היא אומרת 'ה' אלוקינו מלך העולם': "השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך. זה הפורק עול מלכות שמים אוכל בלא תפלה בלא ברכה" (פסיקתא זוטרתא עקב)
אפילו כשפורשים מעבירה לשם ה', זה קבלת עול מלכות שמים: "נמצא הפורש מן העבירה מקבל עליו עול מלכות שמים" (ילקוט שמעוני קדושים)
קריאת שמע זה אופן אחד שעושים ביומיום לקבל עלינו עול מלכות שמים, אבל גם עצם הישיבה בארץ ישראל זה קבלת עול מלכות שמים: "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, מיכן אמרו כל ב"י היושב בא"י מקבל עליו עול מלכות שמים" (ספרא בהר)
כדי לקבל עול מלכות שמים צריך להתבטל ל-ה' ולהאמין בו בתמימות:
"הולך תמים כנגד אנכי ה' אלהיך מלמד שצריך אדם לקבל עליו אימת עול מלכות שמים ואין לו רשות להרהר במה שאינו יכול להשיג משמע דכתיב אנכי ה' אלהיך סתם. כתיב הכא הולך תמים וכתיב התם תמים תהיה עם ה' אלהיך ואין לך רשות להרהר על מה שלא הורשית." (זוהר חדש ויצא)
ברור שבכך יש איסור חמור