אל תבאסו..
אתמול התקשר אלי אח של חבר טוב ובקש ממני, בשם אחיו שהתחתן בתחילת שבוע, לבוא לשבת שבע ברכות. כמובן שמיד הסכמתי, חתן דומה למלך ומי שקרוא אל המלך לא יכול לסרב, ואמרו לי שיעדכנו אותי בהמשך. אחרי מספר שעות התקשרו אלי ואמרו שבסוף לא ניתן להזמין חברים לאותה שבת בגלל העדר מקום לינה (אבל החתן שמח מאוד כששמע על ההענות המיידית), אז קבלתי את זה בהבנה ושמחתי שנמנע ממני תאקל אחר שהיה קורה עם המשפחה על הצד שהייתי הולך.
ואז חשבתי לעצמי, למה ה' הכניס אותי לכל הסיפור הזה? מה אני יכול ללמוד מזה? אפ' משהו פשוט ו"טפשי" (אותן אותיות שורש), ועלה לי ככה.
לפעמים המלך רוצה משהו, לרוב הבקשה היא שנהיה קרובים אליו (שנשוב, בדומה למילה "שבת"), אז הוא משדר לנו את המסר ע"י שליחים. הם מתקשרים ואומרים שככה המלך מבקש. אנחנו לא שומענו את המלך עצמו בבקשה הזו, לא קבלנו הקלטה שלו בוואטסאפ, וזה לפעמים מביא אותנו להרגיש כאילו זה לא באמת המלך שקורא לנו, הדבר הזה שעומד בתווך ומעביר את הבשורה לפעמים מכהה את הרגש שבבקשת המלך והיא מרגישה לנו אינטרסנטית, מניפולטיבית, כאילו זה לא באמת שאנחנו רצויים שם. ולפעמים, וכנראה לרוב, מה שמעביר את הבשורה לא מעביר אותה באופן מדוייק, לפעמים הוא עושה את זה ברמיזה.
אנחנו צריכים להקשיב, לזהות את זה, להבין שביסוד זה הוא רצון המלך, וגם אם ההזדמנות הזו או האחרת נסגרו לנו, אם מחמתנו או אפ' סתם - הכל בא לספר לנו את רצון המלך ולהביא אותנו לפעול גם בתוך אתערותא דלתתא (ויצירת אפשרויות) שלנו מעצמנו.
