אין לי ככ זמן לפרט כי הקטן שלי לא מסכים לי

אבל דבר ראשון

להיות כלפי עצמך וכלפיו

בשפת ה"אני"

מה את צריכה

מה את זקוקה לו

ולא- אתה לא... זה גם לא העניין..

הוא עושה הרבה' עובד הרבה

אבל אוגוסט ואת מתזזת אז את זקוקה לזמן לעצמך, זקוקה לתכנון משותף איך להקל עלייך, זקוקה לאוכל, זקוקה לעזרה בבניית הימים

ואז שהוא כבר יחשוב מה הוא יכול לשנות או לעזור

אבל תדברי על מה שקשה לך...

הילדים והבית של שניכם

שניכם אוהבים ודואגים זה לזה

ורוצים שיהיה לשני טוב

אז אתם חושבים ביחד איך יהיה לך טוב

איך יהיה לילדים טוב

ככ מוכר לי..

לא נעים להיות בתחושת ביקורת..

אבל בעצם בעצם מה שקשה לנו זה שאנחנו לא מספיקות לדאוג לעצמנו...

ככה אצלי...

וגם באמת תחושת השותפות של שניכם בעול המתוק של הבית...

אוי הגבתי לא נכון

התכוונתי לפותחת

אני במצב ממש דומה לשלך , ומרגישה שבדרך כלל ש"עולה לי " עליו זה כי לא מתארגנת כדי להקל על עצמי , לא מאווררת את עצמי מספיק לא מפנקת את עצמי מספיק ....

לא תמיד , לפעמים באמת יושב על משהו בינינו אבל תנסי לראות עם הכיוון הזה מקל לך על הלב, לנסות לתכנן בייביסיטר ולנוח, יום אחד איך שהוא חוזר את בורחת לאיזה קניון

לדעתי זה לקחת חופש כדי להקל עלייך ולהיות אתכם ולצבור חוויות, לפחות יומיים.

אני עובדת מחוץ לבית, לחזור לילדים אחרי יום העבודה זה קשה ביותר.

מודה שגם אני, כאמא שלהם, מתקשה מאוד מאוד. ותכלס אני גם לא באמת מצליחה לתת להם מענה כל יום לאנרגיות שלא יוצאות במסגרת כי אני גמורה

אז מה שלי עוזר - לתת לי שעה להתאפס על עצמי, לאגור כח ולעזור במה שיש.

אנחנו באמת עושים תורנות כזו. אני שעה כשאני חוזרת מהעבודה, והוא שעה אחריי נכנס לנוח.

ובאמת, שגם אם את עובדת הוראה, זה לא אומר שזה קל להיות עם הילדים ככ הרבה זמן. אז תנסי לארגן עזרה לשעה שעתיים מדי פעם

בגדול, כל אחד עכשיו ממלא את תפקידו כדי שהוגדר. את עם הילדים והוא בעבודה.

ברגע שרוצים לשנות, לדבר על זה. כמו שכתבה יפה @אוהבת את השבת

אבל ברצינות אני שמה לב שבעלי חוזר הוא צריך רגע לנוח שנייה מהיום העמוס בטירוף שעבר עליו ואני מצד שני בטוחה הנה הגיע המושיע שניתן פה ביד יוריד ממני רגע את העומס הרגשי והטכני..

אז זה באמת רעיון יפה להגדיר מראש שכשחוזרים מהעבודה יש רגע זמן לנוח ואז נכנסים לקלחת  ומפנים את השני שהיה בבית המון המון..

אבל באמת שזה עוזר

רוב הפעמים אחרי שזה קורה אנחנו מפוקסים ומצליחים לצאת שנינו עם הילדים אחהצ לאיזה שעה וחצי משפחתית. זה באמת עושה את ההבדל, והיציאה מחוץ לבית גם כן מרעננת את כולם

כשנמצאים בעבודה באמת לא מבינים עד כמה זה מתיש להיות עם ילדים יום שלם. במיוחד אם הוא לא עשה את זה בעצמו אף פעם.

אז קודם כל לשקף לו את זה. אבל בשיחה שלווה, לא בעצבים. פשוט לתאר לו מה עשיתם במהלך היום, ומה זה דרש ממך. ממש לתאר לפרטים.

בנוסף, אני מניחה שגם הוא חוזר מותש מהעבודה, וקשה לו לנחות מיד לבאלגן. צריך לתת לו קצת זמן להתאפס על עצמו, ורק אחרי שנרגע, לבוא ולהסביר לו שאת צריכה עזרה, ולפרט מה.

ואם את מרגישה שזה לא מספיק לך, אז תשבי ותחשבי איתו איך הוא יוכל להקל עלייך.

אבל השורה התחתונה - לשקף לו כמה שיותר.

״אצטרך עזרה השבוע מתי שתוכל. אני עם הילדים כל היום ולא מספיקה לעשות 1,2,3..״

או ״יעזור לי מאוד אם אתה תשטוף את הכלים בערב ותזרוק את הפח״

סתם דוגמאות.. כשאני מודיעה לבעלי מראש שהשבוע או היום בערב אצטרך שהוא ילך לסופר או לסופר פארם ויקנה דברים, או יעשה דברים מסויימים בבית - הוא יודע שזה חלק מהלו״ז שלו ועושה אותם 

דיברנו עכשיו

הייתה שיחה לא מוצלחת

אוף.

קוראת את מה שאתן כותבות ומנסה לחשוב מזה...תודה...

יש משהו שעבודות הבית ושמירה על הילדים לא נתפסים כעבודה

וכמו שאת מתארת את עצמך לא מספיק יודעת מה את רוצה

מהנסיון האישי שלי גבר שאשתו רוצה ממנו 'משהו' זה הכי מתסכל

כי רב הגברים אוהבים את נשותיהם ודואגים להן 

והסיפוק הכי גדול בשבילו שלאשתו יהיה טוב

אבל לא תמיד הם יצירתיים...

תנסי לשבת עם עצמך/אחות/ חברה ולהגדיר מה כן יעזור לך,ולבוא במשהו מוגדר

'אני רוצה בערב שעה שקט'

אני רוצה סיבוב איתך בערב

אני רוצה לשבת לראות חדשות בשמונה בחדר עם דלת נעולה

לא להתבכיין אבל כן לתאר את המצב..

אם יש לכם כבר שלושה ילדים ברוך השם מן הסתם כב ריצא לו לשמור פעם או פעמיים על ילדים לבד שעות ארוכות והוא יוכל להתחבר לתאור

בתנאי שזה יבוא עם בקשה מוגדרת

בהצלחה!!!

קודם כל נתחיל ממך, סביר להניח שאת מרגישה תסכול וקושי

מול המציאות שהיא מאתגרת ולא פשוטה,

ולפעמים כשאנחנו לא מתמודדים ומתבוננים בכאב פנימה

הנטיה היא להשליך כלפי חוץ את הקושי.

מעבר לזה, ממליצה לך לשתף אותו.

להגיד בסוף היום שאת רוצה לשתף אותו ביום המורכב שהיה לך

ושיתמוך בך ויבין אותך, ותספרי עם מה התמודדת.. הכרה היא חשובה לנו מאד..

מעבר לזה, תנסי לחשוב מה יכול לעזור לך?

לדוגמא לי עוזר שכשבעלי חוזר אני משאירה לו את הטיפול בילדים וארוחת ערב,

והולכת לנוח בחדר.

מה יכול להקל עלייך? מה חשוב לך? תספרי לו מה את רוצה ומה יעזור לך...

ונקודה חשובה ממש-

יש קו גבול די דק בין שיחות ושיתופים כאלה שמצליחים.

כשהאיש מרגיש שמאשימים אותו והוא כושל, האוטומט שלו הוא להתרחק/להתגונן/לתקוף חזרה

כשהאיש מרגיש שאת רוצה להשען עליו וזקוקה לעזרתו, הוא נכון לעזור ולתמוך.

לפעמים מה שעוזר לנו לעבור מאפשרות 1 ל2 זה העיבוד הפנימי של החוויה שלנו

מקום לקושי הפנימי וגם לתסכולים החיצוניים

וכך השיחה לא מגיעה ממקום שמטיח דרך הקליפה החיצונית של הכאב והתסכול

אלא ממקום עמוק קרוב ומקרב יותר

אני אומנם לא עובדת אבל בסיטואמיה דומה שבעלי עובד( ובאמת קשה ובחום..) ואני עם הילדים בבית כל היום.

אז ככה שנים שהיה לי קשה וכשניסיתי להבין מה אז הבנתי שזה מעבר לקושי הפיזי להיות עם הילדים כל היום. אצלי התווספה לזה תחושת הלבד שאני עושה איתם דברים והוא כביכול לא שותף והרגשתי סוג של בודדה במערכה.

עכשיו מצד אחד הוא באמת לא יכול לקחת כל יומיים חופש בשביל להיות איתנו אז מה עושים?

הפיתרון שלי זה קודם כל ההבנה שזה לא בשליטתו כל כך ולמדתי לשתף אותו בתיכנונים שלי למשל עשיתי לילדים לוז שבועי אז שיתפתי אותו בתוכניות שלי ושלחתי תמונות והכנסתי אותו לזה גם מרחוק.

דבר שני כן קבענו 2 חופשות משפחתיות שבהן הוא לוקח חופש כל פעם ליומיים שלושה . אחת בהתחלה ואחת בסוף יחסית..

ובין לבין כל מיני יציאות של ערב או אחהצ או לאוו דוקא יציאות אפילו סתם ארוחת ערב מיוחדת עם הילדים..

ודאגתי מראש,שתהיה פעם בשבוע של משהו משותף השנה קצת התפקשש לנו שבוע אחד אבל בגדול זה מה שמחזיק אותי.. וגם למדתי להגיד לו שאני מעריכה את זה שעובד אבל שיראה גם את הקושי שלי..וישתדל להעריך.לקח לו זמן וגם לי אגב לקח זמן להבין מה נכון לנו.

ואגב לפעמים מבלבל זה שרואים משפחות אחרות סביבנו שעושים כל מיני דברים יחד ולמדתי להשתדל לא להסתכל כי זה סתם מחליש אותי לפחות.

וכן יש לי חברה שברוך ה הם משפחה מרובה והילדים בשלב שבכלל מעסיקים את עצמם בלעדיה.. אבל אני בשלב אחר הם זקוקים להכוונה שלי ולמסגרת שלי ושאפעיל אותם באופן חלקי. והשנה גם עשיתי להם מנוי לערוץ מאיר אז יש ימים שזה מה שהם עושים רוב היום אבל זה באמת רק בחופש ככה אחכ בלימודים כמעט ואין מחשב רק חצי שעה ביום כל אחד..

יש לי 3 ילדים בני פחות מ4 (אמורה להיות בחופשת לידה)

בעלי יוצא ב80:00 חוזר ב21:00 אחרי שהילדודס אמורים להיות ישנים.

בפועל מה שעוזר לי זה לעשות לו "יומני היקר" כל היום שולחת לו תמונות ועדכוני מצב על אותו היום. (על דברים טובים ופחות)

נותנת להם להיות המון זמן באמבטיה, בטרמפולינה.

משתדלת גם להוציא אותם למקומות ממוזגים.

ובפועל סופרת את הימים בחזרה לשגרה..

החופש לא בא בהפתעה, התפקיד של כל אחד היה מוגדר מראש,

חשבת שתעמדי בזה לבד/ לא חשבת על ההשלכות של זה/ נוצר בלתם,

זאת האחריות שלך להעביר את המסר, אבל בצור, רגועה ולא תוקפנית ולא שיפוטית.

ולא "איך אתה לא שם לב כמה שזה קשה"

אולי מה שפוצץ את השיחה זה שצברת עד שהתפוצץ?

אם כן תני לזה עוד יומיים,

ותבקשי ממנו לשנות תוכניות אבל בצורה פרקטית:

דוגמאות-

*אשמח אם תוכל בשבועיים הקרובים לקחת חופש כל יום שלישי ולהוציא את הילדים. (למה שלישי? כי זה חותך את הרצף ליומיים כל פעם)

*קשה לי עם החום, אנחנו נצא למקומות ממוזגים בלבד

*קשה לי לבד, אקח עזרה בתשלום

*קשה לי לבד אשמח אם תוכל לגייס עזרה מהמשפחה שלך פעם ב.. אולי לשלוח לשם ילד גדול ליומיים

* יעזור לי להתחיל את היום במטבח נקי

*יעזור לי אם תיקח איתך לעבודה ילד אחד פעם בשבוע לפי תורנות.

לקראת שנה הבאה כבר תתכננו את הדברים אחרת..

א. שרדתי את השבוע! ואו, לא האמנתי שזה יהיה כזה קשה

ב. בעלי מדהים, באמת. בפועל הוא לא שינה את התוכניות עבודה שלו, אבל הרבה יותר פירגן, ודאג במהלך היום לשלומנו והיה שותף מרחוק. וזה היה לי מאד משמעותי, ב'ה. 

תודה לכולכן!

כי הוא בתכלס לא מדמיין כמה זה קשה.

ולגמרי תביאי בייביסיטר וצאי לך לקפה לבד.

גם אולי לנסוע לאיפשהו לבד כשהם אצל בייביסטר.

להיות עם ילדים כל היום זה קשה מרץאטד

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...