ולאור השרשור הקודם שלך - לא הייתי מגדיר את מה שאת מתארת כ'פערים' במובן הרגיל של המילה.
יותר נראה לי (ושוב, בשיא הזהירות כי לא שמעתי את הצד שלו) - שיש אצל בעלך איזשהי חסימה מהעניין הזה. הכי טוב היה עם הוא היה הולך לטיפול רגשי/התנהגותי סביב העניין הזה.
אבל, בהנחה שהוא לא מכיר מספיק בקושי כדי לרצות טיפול ואין גם טעם שתנחיתי עליו אולטימטום בנושא - זה אף פעם לא עובד, צריך לחשוב מה כן.
אולי יותר יתקבל, אם תציעי עבודה זוגית ביחד על מהי זוגיות (כדאי לקרוא בנחת, את ההודעות הארוכות של @נגמרו לי השמות ), איך מתנהלים בה וכו' ומתוך כך, בעבודה שתקח זמן, גם המיניות תמצא את מקומה.
נשמע שמראש הלו"ז שלכם הוא כזה, שעוד לא לגמרי הפנים שהתחתנתם. (השורות הבאות ממש לא מיועדות לתסכל אותך, או 'לחמם אותך על בעלך ח"ו. בגלל החשש הזה, ממש התלבטתי אם בכלל לכתוב, אבל נראה לענ"ד שזה דגש שיכול לעזור, אז בבקשה תקחי את זה ככה ככל האפשר).
אותנו הדריכו, שבמיוחד בשנה ראשונה - זוג צעיר צריך לישון כל ערב ביחד ולהשתדל בכלל להעביר את הערב ביחד. זה בכלל לא רק בגלל מיניות, זה נכון גם כשאסורים. רק מהקרבה (הנפשית!) הזאת נבנית הזוגיות. אגב, זה הסדר הנכון בגדול גם בהמשך החיים, אבל אצל זוג צעיר, זה הרבה יותר חזק. אני יודע שזו שאלה של קודים תרבותיים - אבל בעייני, (שוב, גם אם אסורים) מאוד מוזר שחבר שמתחתן הוא סיבה שבעלך לא ישן בבית. הוא יכול ללוות את החתן כל היום ובלילה לבוא לישון בבית. במיוחד אם למחרת הוא צפוי לחזור מאוחר ועייף (שייך אולי לבקש שלא שיכור?).
איני יודע את כל האילוצים, אבל גם אם מבחינתו על זה 'עומד העולם', אז צריך לפנות את שאר השבוע. אם יש לילה שבו הוא לא ישן בבית, לא הולכים בלילה הקודם למקום שאין בו פרטיות. שוב, אפילו אם אסורים.
ובכלל, לסדר לו"ז שמשאיר זמן לזוגיות. אם יש ליל טבילה - מתארגנים מראש שלא יהיו סידורים אחרים באותו ערב. אם יודעים שצפוי ערב עמוס - מתארגנים מראש שבערב הקודם יהיה לכם זמן, לשבת ביחד לארוחת ערב נינוחה ולשיחה משמעותית. אם יש בערב חתונה, משתדלים (אם מסתדר עם העבודה) לשבת לארוחת צהריים ביחד ועל זה הדרך.
נ.ב.
בבקשה ממש, אל תדברי איתו על התסכול המוצדק שלך ועל הרעיונות לשינוי היום. הוא כרגע בהתרגשות של החתונה של החבר וכל נסיון לפתוח עכשיו, יביא לפיצוץ. חכי למחר/מחרתיים שהוא יתאושש.
בהצלחה רבה