סליחה על השאלה החרושה.מתיעצת28

סליחה על השאלה החרושה.

 

אבל יש משהו שאני לא מבינה..

מקרה לא חריג במיוחד במחוזותינו הוא שבחורה בת 22 שנה ב בלימודים שלה מתחתנת עם בינייש שיהיה אברך שנה שנתיים ויתחיל ללמוד תואר, נגיד  מנהל עסקים או סיעוד לאחר מכן.

 

במשך 4 או 5  השנים הקרובות לבעלה לא תהיה הכנסה מסודרת כי הוא אברך ואח"כ סטודנט שאז מקסימום יעבוד באבטחה נגיד או משרת סטודנט אבל הכנסה מסודרת זה לא..

לגברת היקרה יש גם לפחות שנה או שנתיים שהיא עוד סטודנטית אז גם לה ההכנסה לא מסודרת. וגם אח"כ ייתכן שהשכר שלה בחלק מהמקצועות הוא 7-9 ברוטו. ובמובן מסוים היא המפרנסת העיקרית. בעלה עוד סטודנט..

בע"ה ב5 השנים הללו יהיה להם ילד מתוק אולי שתיים. יש שכר דירה יש מעון יש דלק יש ביטוח לרכב..  בחיי שלא ברור לי איך הם מסתדרים?! בפרט כשהאשה עוד סטודנטית .. ועל אחת כמה וכמה איך הם חוסכים?! אפילו בשביל מחיר למשתכן צריך הון של 100K...  נושא חרוש אז מובן לי שלא כולם ימצאו כח להגיב אבל סומכת עליכם(:

 

 

באמת אם זה ככה אז לקיחת המשכנתא נדחית בכמה שניםadvfb

אגב, יש ישיבות יש להן מלגות ממש טובות (ישיבות שבעיקר קולטות אברכים)

אפשר לחיות בצמצום. ובאמת הרבה נעזרים בהורים וזה לא תמיד אידיאלי

תלוי במה היא עובדתעברי אנכי

יש עבודות צדדיות. יש הורים. יש עזרה. יש מלגה. תלוי כל מקרה לגופו.

 

דלק?? בזמן ששניהם סטודנטים יש תחב"צ.. אין דלק. זה בדיוק הקטע. חיים בדירה יותר קטנה משציפית. בלי רכב. לא תת-תנאים ח"ו, אבל משהו מצומצם יותר. כן. ומצטמצמים כי יודעים את החשיבות ובעיקר הזכות הגדולה להקים בית ששנותיו הראשונות הוא (=הבית. לא רק הבעל) בתוך הישיבה. ולכן מי שעושה את זה - היא חייבת לרצות, להאמין, להחשיב ולייקר את לימוד התורה. אסור לחייב בנות לזה. זה שובר. זה קשה. זה מיוחד. אברך זה סיירת מטכל. לא רק מבחינת חשיבות.. תחשבי איזה מידות יש לו אם הוא ככ ספון בתוך הישיבה והתורה..? זה שיקול. קשה. וצריך להתיישב בדבר ולהחליט. להתכוונן ולזרום עם החיים עם הרבה תפילות לקב"ה.

 

עד כמה? תלוי בכל התנאים הנ"ל, תלוי בזוג. אבל תדעי שכאשר עושים השתדלות - הקב"ה עוזר. השתדלות. לא לשכוח אותה. אבל יש סיעתא דשמיא בלתי רגילה.

תיקון קטןלאצעיר
אברכית זה סיירת מטכ"ל. מסכים עם שאר הדברים. 
גם וגם. ממש גם וגם.עברי אנכי

זה לא סותר בכלל

מה בעצם את שואלת?חדשכאן
משמייםהפי
מאחורי כל משפחה צעירה שמסתדרת כלכלית...shaulreznik
עומדים הורים שעוזרים/שכר דירה נמוך (פריפריה, איו"ש), הנחות ומלגות. 
אעיר שלא תמיד איו"ש זולה הרבה יותרארץ השוקולד
הרבה פעמים בסופו של דבר חיים מתרומות של אחרים (וכן, מלגה בפועל זה תרומה של אחרים)
הינה התשובה שלךחושבת בקופסא

 

וברצינות, זה בהחלט אחד הדברים שמאוד מדאיגים אותי במציאת זוגיות. ברור שצריך להצטמצם, לא רכב, דירה שכורה וכו'. אבל עובדתית הרבה אנשים חיים ככה ועם תכנון נכון זה בהחלט אפשרי.

מתההההמיפ
הם אלופיםם
לפעמים התשובה היא שלמשפחה יש כסף,ארץ השוקולד

לפעמים מצטמצמים כלכלית

ולפעמים יש לזה מחיר קשה כלכלי:

לא כלכלה דרכנו | ערוץ 7

סביר ביותר שההורים יממנו אותם ויתמכו בהם, עד ש..חבלז
הזוג יעמוד עצמאית על רגליו.  


אפשר להניח שההורים מחושבים ויודעים למה הזוג עומד להכנס, ועומדים מאחוריהם.  

זה עלות לא קטנהארץ השוקולד

כדאי באמת לראות מראש אם להורים יש את היכולת הזו.


 

(בקלות זה אלפי שקלים בחודש)


 

לעתים זה לא המצב ואז נוצרת בעיה גדולה:

לא כלכלה דרכנו | ערוץ 7

ב5 שנים הראשונותעדיין טרייה

חיינו מ7 אלף ואפילו פחות בלי רכב יחידת דיור קטנה ועם הרמת סיבסוד כמעט הכי גבוהה במעון (היינו עם ילדה אחת עם יותר מ1 זה באמת כבר מאוד מצומצם).

לא חסכנו משמעותית בתקופה הזאת בטח לא לדירה אבל כן חסכנו כמה מאות.

אגב מה שאתה מתאר שמתחתנים בגיל 22 זה עוד מצב מעולה אנחנו התחתנו בגיל 18. בגיל 23 המצב שלנו כבר היה מעולה יחסית למה שתיארתי.

חיסכון לדירה התחלנו לצבור רק כשהכנסנו 2 משכורות. יש בזה גם משהו טוב כשמתרגלים לחיות בצמצום ואז גם כשיש הכנסה גדולה יותר מצליחים לחסוך ממנה סכום משמעותי.

7 אלף לזוג בני 22 זה קצת?הפי
זה מה שהפותחת כתבה שהאישהעדיין טרייה

יכולה להרוויח 7-9 כמשכורת יחידה ושאלה איך מסתדרים.

אז אם גרים במרכז בשכירות של 4000 רכב ו2 ילדים במעון אז כן זה מעט אבל אם מצתמצמים בדברים האלו אפשר להסתדר ממש סבבה.

זוג צעיר זה לא זוג עם 2הפי

ולא לוקחים דירה של 4000 או לפחות פעם לא

זוג צעיר ב5 שנים הרבה פעמיםעדיין טרייה
הופך להיות זוג עם 2. בכל מקרה אני מסכימה איתך שאפשר בקלות לחיות מ7 אלף אם גרים ביחידה קטנה בלי רכב לא הבנתי עם מה הוויכוח? זה בדיוק היה החשש של הפותחת...
אבל לא התווכחתיהפי
סבבה אז אנחנו מסכימותעדיין טרייה
לי זה היה נראה שהתווכחתן על אם אתן מתווכחות או לאמבולבלת מאדדדד
😅😅🤭🤭
הורים ולומדים איפה להצטמצםהשתדלות !

יש זוגות שעוברים ישיבה כדי שיהיה יותר נוח כלכלית, עם שכר דירה נמוך יותר. יש ישיבות שמביאות דירות מעולות בשכר דירה ממש נמוך.

לא קונים מלא שטויות או ממתקים או מותגים. לומדים גם ללכת לחנויות זולות יותר.

לא יוצאים יותר מדי לבילויים או מסעדות- אוכלים בבית.


אז אולי מהשנים האלה הם לא ייצאו עם הרבה חיסכון והרוב המוחלט של הכסף יילך על -שכר דירה ומה שכרוך בזה, מעון (שעד אז בעז"ה האישה תרוויח יותר) ביטוחים והכול... אבל אפשר לחיות לא במינוס. יתחילו לחסוך כשתהיה הכנסה טובה ויציבה

אני חושבת שהשאלות שלך במקומן.לגיטימי?

בנישואין יש הרבה צדדים, ואחד מהם זה צד כלכלי.

 

המאזן התקציבי שלנו נובע בגדול מהכנסות והוצאות. עם זה אפשר לעשות שני דברים כדי להשפיע על הרמה הכלכלית:

- להגדיל הכנסות

- לצמצם הוצאות

 

אם ניקח את הדוגמא שכתבת, בחורה בת 22 שהיא שנה ב' בלימודים התחילה ללמוד בגיל 21, וסיימה תיכון בגיל 18.

כשהיא היתה בת 19 עשתה ש"ל שנה ראשונה ובגיל 20 שנה שנייה\מדרשה.

בשלב זה של החיים שלה אמור להיות לה ביד כסף שהיא חסכה מש"ל (בעיקר הפיקדון) ומתוכנית "חיסכון לכל ילד" (שאני מקווה שאפשר להשאיר בבנק ולהמשיך להשקיע, וזה יכול להיות התשלום למשכנתא).

עכשיו צריך לשאול שתי שאלות חשובות:

-האם יש לה תמיכה כלשהי מההורים? האם היא גרה איתם, או שהיא צריכה לממן לעצמה מגורים? אוכל? טלפון? ביטוחי בריאות? תחבורה? מימון לימודים?

-מה היא לומדת. למה זה חשוב? כי יכול להיות שזה לימודים של יומיים בשבוע, והיא יכולה לעבוד בכיף שלושה ימים בשבוע. אבל גם דברים עמוסים יותר, כשצריך, אפשר למצוא עבודות רלוונטיות, נגיד הכרתי סטודנטים שלמדו ראשון-חמישי, שעבדו חמישי משמרת ערב, שישי בוקר, מוצאי שבת, וכך לא פגעו בלימודים עצמם. גם השאלה היא באיזה סוג של עבודה מדובר. האם מדובר בשיעורים פרטיים? חלוקת עיתונים? מלצרות? אולי עבודת סטודנט כמתכנתת?

השאלה גם חשובה למשכורת אחרי התואר. אי אפשר להשוות את המשכורת של מתכנתת למשכורת של סייעת בגן ילדים.

בכל מקרה, נותר לה כנראה שנה (או שנתיים) לסיום התואר.

 

עכשיו בואי נדבר על בעלה. בן כמה הוא? זה מאוד משנה לתרחיש.

בואי נצא מנקודת הנחה, שלא משנה בן כמה הוא, הוא מתכנן להישאר עוד שנתיים בישיבה ואז לצאת ללימודים כלשהם.

בשנתיים האלה הם יקבלו דיור בהנחה בישיבה + מלגה כלשהי, והגובה של הדברים האלה תלוי בישיבה. יש גם כאלה שבוחרים לעבור ישיבה בגלל המלגה. בנוסף, ישנן ישיבות שמאפשרות לאברכים לעבוד בכל מיני תפקידים ומשלמים להם על זה.

בהנחה שהוא בוגר צבא, יש גם לו פיקדון וחיסכון לכל ילד.

גם פה צריך לשאול האם יש תמיכה כלשהי מההורים.

זוגות אברכים ככלל, חיים ברמת חיים שנחשבת נמוכה - מגורים בדירה\קראוון ששייכים לישיבה, ללא רכב, רהיטים יד שנייה, קניות מרוכזות בזול, אין חופשות יקרות, יוצאים לפק"ל ולא לבית קפה. 

 

אז בשנתיים הראשונות, כשהוא עוד אברך והיא עוד סטודנטית, הם כנראה יצטרכו לחיות יחסית בצמצום. השכירות תהיה יחסית נמוכה בגלל הישיבה, ועם מלגה שלו + עבודה כלשהי שלו, וגם עבודה שלה בצורה חלקית כלשהי - יכול להיות שיש להם הכנסה של כמה אלפי שקלים בחודש, וזה יכול להספיק למחיה ולחיסכון קטן.

וכשהיא תסיים את הלימודים, היא כבר תרוויח כמה אלפי שקלים יותר, ובהנחה שיש גם ילד - הברוטו אמור להיות לא רחוק מהנטו + הנחות בתשלום למעון. גם הוא, עם המעבר להיות סטודנט, יוכל לעבוד יותר שעות ולהכניס יותר. ועדיין, כנראה שהם לא יילכו לחפוש במלון חמישה כוכבים. זה אולי רמת חיים יותר גבוהה מאשר אברכים, אבל עדיין זה סטודנטים.

 

לגבי הון עצמי למגורים, מבחינה כלכלית, אני לא בטוחה שזה נכון בכלל לקנות דירה. יש אומרים שעדיף לחיות בשכירות כל החיים, ואת אותו הסכום שרצית להשקיע בסכום הראשוני לדירה - להשקיע בשוק ההון, התשואה שם תשתלם יותר. אני לא יועצת כלכלית ולא נעליים, אבל אני מקווה שיש לך מישהו שאת יכולה להתייעץ איתו מבחינה כלכלית. לשבת איתו ולנסות להעריך הוצאות מול הכנסות, איפה אפשר לצמצם, איפה אפשר להגדיל, איך אפשר לחסוך, איך מתכננים לטווח ארוך וכו'.

 

העובדה היא שרוב האנשים מתחתנים ושורדים כלכלית, גם אם הם עוברים כמה שנים קשוחות.

 

 

 

 

רק מציינתנועה גבריאלאחרונה
שיש הרבה ישיבות שאין מגורים מטעם הישיבה והשכירות באיזור נורא יקרה ומגיעה אפילו ל4000 לחדר וסלון..
אומרת מניסיון אישיט2

ממש רואים ניסים! 

אני ממש מרגישה שלא חסר לי כלום, בחיים לא הייתה לי סיטואציה שלא יכולתי להרשות לעצמי לקנות דבר שרציתי, 

 

צריך להזהר עם האמירה הזאתברגוע

אברכים לא הולכים לישון רעבים, אבל כן צריכים להצטמצם כדי להסתדר.

לא הייתה לך סיטואציה שלא יכולת לקנות משהו כי כנראה מראש את יודעת להסתדר עם רמת הכנסה נמוכה, הרבה נשים וגברים שהתרגלו לחיות ברמת חיים מסויימת יצטרכו להתאים את עצמם כדי לחיות חיי אברכות, וזה לא מתאים לכל אחד.

חח האמת שאני ספציפית יכולה לשבת עם חברות כל שבועט2

בבית קפה, רגילה לרמת חיים גבוהה יחסית

אז או שיש לכם עזרה גדולה או שאת כבר עובדת מסודרברגוע
סטודנטיתט2
או שקופיקס גם תופס כבית קפה(;kaparalay
השאלה אם קופיקס נחשב רמת חיים גבוההברגוע
השאלה אם לפני שהעלו את המחיריםחדשכאן
או אחרי
שאלה מעולהבינה.

קודם כל, מפסיקים לחשוב על הון התחלתי ומשכנתא. לפחות ב4-5 שנים הראשונות הללו, ובד"כ יותר. חושבת שעד שאין פה שתי משכורות בסיפור, יהיה מאוד קשה לדבר על חסכון ברמה של אופציה לרכישת דירה. אף על פי שיש כאלו שכן מצליחים.

שכר דירה - בד"כ משלמים מאוד מוזל אם בכלל (לפעמים זה חלק מהמלגה) כשאברכים. כשסטודנטים - אפשר לגור במעונות, בכפר סטודנטים שמביא מלגה, בפריפריה... בעיקר להיות יצירתיים ולהיות מוכנים להצטמצם. כן - דירה ישנה, לא משופצת, רחוקה מעט יותר מהאידאלי מהאונ', קטנה יותר מהנורמה. מסתדרים.

משכורת - האישה יכולה לעבוד במקביל להיותה סטודנטית, בין אם זה במשרת סטודנט, בין אם זה עבודה במשמרות בחנות/ מלצרות, בין אם זה חלוקת עיתונים, שטיפת מדרגות, שיעורים פרטיים או כל משרה גמישה אחרת שמסתדרת עם התואר. גם האיש יכול לעבוד שישי ומוצש ואולי גם סדר ערב אחד או שניים בשבוע. אח"כ האישה כבר עובדת, וגם אם היא מרוויחה 7000₪ זה סכום, ובעלה כסטודנט גם הוא יכולה להכניס קצת מהצד, כמו שהיא עשתה במהלך הלימודים. בנוסף אפשר לעבוד בחופשים - בין אם דברים חד"פ כמו בחירות, בין אם דברים כמו קייטנה בחופשת סמסטר/ בין הזמנים. אפשר לעבוד בשבתות במלצרות באירועים/ השגחת כשרות בצבא או בבתי מלון/ העברת שבתות סמינריון או כל רעיון יצירתי אחר.

מלגות - אם הגבר עשה שירות קרבי, יש ממדים ללימודים. כמעט כל אחד יכול לעשות פר"ח או סחל"ב ויש עוד אי אלו מלגות, שווה לברר.

תחבורה - אפשר לנסוע בתחב"צ. אפשר גם להחליט שחייבים רכב כי הוזלנו את שכ"ד ואנחנו גרים במיקום פחות אידאלי תחבורתית ולכן לקנות רכב ב10,000₪ (כן כן, יש חיה כזו), ביטוחים לעשות רק ביטוח חובה ולהוציא אותו כמה שפחות. לפעמים אופניים חשמליים/ קורקינט חשמלי יכול לחסוך את הצורך ברכב ולהנגיש מאוד את האפשרות של נסיעה בתחב"צ.

מעון - אם ההכנסות לא גבוהות, יש סיבסוד משמעותי.

יד שניה - ריהוט, בגדים וכל מה שאפשר לקנות/ להשיג יד שניה, מוזיל עלויות מאוד. כולל ציוד לתינוק/ת בע"ה.

הורדת סטנדרטים - להסתפק בגבינה לבנה ולא גבינת שמנת, לקנות רק עוף ולא בשר בקר, להתרגל לטעם של מושט ולא לקנות סלמון, לבחור בחברות זולות ולא במותגים. להמיר נופש בצימר/ בית מלון בקמפינג, ובית קפה בפיקניק. מטפחת לחג ב30₪ ולא ב300₪.

חסכונות קיימים - פקדונות מהש"ל/ צבא, סכומים שחסכתם לפני החתונה, פיקדון לכל ילד אם עוד לא פדיתם, מתנות מהחתונה וכדו' - יכולים לעזור מאוד מאוד. כמובן שבאידאל לסגור אותם בקופת גמל ושישמשו כהון התחלתי ברגע שיתאפשר לחשוב בכיוון של דירה. אבל אם צריך, בעיניי עדיף להשתמש בהם מאשר להכנס לחובות.


בהצלחה!

יפה מאוד. תיקון אחד קריטילאצעיר

ביטוח רכב לפחות צד ג'. לא פחות מזה. 

 

ומטפחת עולה 300 ש"ח? 😲

לנו יש חובה + צד ג',בינה.

והרכב שלנו עלה קצת יותר מ10,000₪ (באמת קצת יותר, הוא ממש ממש זול, שנת 2012 והמון קילומטראז' ונוסע ברוך ה' בלי עין הרע)

אבל אם המצב הכלכלי עד כדי כך בדוחק - אפשר להסתפק בביטוח חובה מבחינה חוקית, השקפתית-כלכלית שכל אחד יעשה הישר בעיניו. מה גם שהיא מתארת מצב של חתונה לפני גיל 24, מה שמייקר גם הוא את העלויות. גם לנו היה ככה, ועדיין היה שווה לנו. אנחנו עשינו "טריק" שהביטוח רשום על שם אבא שלי ועל שמי ביחד, ואז יש לאבא שלי עבר ביטוחי טפו טפו בלי בעיות, ולכן יצא לנו מחיר זול מאשר אם היינו כותבים על שמי ועל שם בעלי שאין לנו עבר ביטוחי אז היו נותנים לנו מחיר יקר יותר.


 

בהחלט יש מטפחות מאוד יקרות, תוצאה ראשונה בגוגל של מעצבת קלאסית לגמרי במגזר, לא 300₪ אבל מחיר שאני לא קונה בו מטפחות בשלב הזה של חיי, ולא בטוחה שגם בהמשך...

ועל זה אני מתקן אותך.לאצעיר

חוקית אכן חייבים רק חובה (כשמו כן הוא). מעשית - טפשות מוחלט לעלות על הכביש בלי צד ג'. מכה הכי קטנה למישהו והכמה מאות שקלים שחסכת ישולמו חזרה בריבית דריבית (עד מאות אלפי שקלים!).

 

ולגבות כזה מחיר על מטפחת זה עושק. אל תתנו יד לעושק.

מסכימה, שכל זוג יעשה את שיקוליו בינה.
רלוונטי לשאול ובכל זאתהמצפה לישועה
  1. חיים עם פחות מותרות אבל כשמבינים את הערך לא מרגישים חסרון...

והקב"ה עוזר ודואג לכל העניינים האלו מעל לטבע כשיש מסירות נפש אמיתית...

 

וכעת אני עורך ומוסיף שחוץ מזה מעשים שבכל יום אנשים עם משכורת טובה לא סוגרים את החודש....ולאו דוקא בגלל שהם לא יודעים לכלכל את צעדיהם....

אז שום דבר לא מובטח...

אולי חרוש, אבל חשובkaparalay

עברתי קצת על התגובות כאן, אז אשתדל לא לחזור על דברים שכבר נאמרו. רק כמה נקודות קטנות-

א. יש כלמיני גופים וארגונים שמעבירים קורסים להתנהלות כלכלית נכונה (כמו פעמונים למשל, אבל הם לא היחידים). כבר שמעתי על כמה וכמה זוגות שעשו את הקורסים האלו עוד כמאורסים, או ממש לאחר החתונה (כבחור ישיבה/חייל סטודנטית/בת מדרשה) וסיפרו שזה עזר להם מאוד.

ב. אני זוכרת שהייתה נקודה שבה זה העסיק אותי מאוד, ופשוט דיברתי על זה עם חברות שכבר חיות את המציאות הזאת. אחת מהן למשל הרגישה בנוח וממש ירדה איתי לפרטים והדגימה לי איך הם מסתדרים. היה בזה משהו מאוד מרגיע בעיניי. אולי זה יעזור גם לך.

ההורים עוזריםהיום הוא היום
לא קונים דירה.


הזוג עובדים כמה שטפשר בשנים האלה.

שאלה קלאסית - מניח שכבר היה, אבל לא מוצאמשווה שלקצת זמן

אני בעז"ה עוד כמה שבועות משתחרר מצה"ל, ומתחיל לחשוב על היום שאחרי, וגם (או בעיקר), על להתחיל להפגש.


אשמח לשמוע מהם 4-5 (סתם כדי לא להכביד, כמובן שמוזמנים יותר) הדברים שהכי חשוב לדעתכם להקפיד בדייטים?


וגם - איך לדעתכם מעמיקים את הקשר? מניח שבשלושה - ארבעה דייטים הראשונים לא אמורים להכנס לדיונים עמוקים, אבל איך בהמשך כן נכנסים לזה, מתוך כוונה?


בונוס - על מה להקפיד בכרטיס?


אשריכם ישראלל

דיהפי

שיגעתם אותי

ה' תביא לי כוחות וסבלנות

אבאאאאאאadvfbאחרונה
פרסום שראיתי, ואולי יסייע כאן למישהולגיטימי?

- אין לי שום מידע מעבר למה שכתוב.

לא חושבת שזה מתאים לכל אחד ואחת, אבל אולי יש כאן כאלו שמחפשים דווקא משהו כזה -

להרחיב מעגלים, להחליף אווירה.

 

מאור פנים

 

מעניין.. ישר כוח!advfbאחרונה
איזו התמודדות יפה.אני:)))))

רואים שיש לו נפש בריאה ושכל ישר.

 

נכוןהרמוניהאחרונה
נושא רגיש במיוחד...מחפש אהבה

בתור אנשים שמחפשים את החצי השני שלנו, יוצא לי לפעמים לחשוב על הנושא של דרך ההיכרות. ברוך ה' אני חשוף לשתי המגזרים הרלוונטים במדינה - הדת"ל והחרדי, ובתור אדם שדוגל בלקיחת הטוב שיש בכל מגזר אני מנסה לחשוב מהי הדרך הנכונה בכל הנושא של היכרות דייטים וכו'.

אז למי שחושב/ת שבציבור החרדי כולם אותו דבר או כולם מאה שערים אני מציע ללכת לסיור קצר בירושלים ולהבין שזה ממש לא ככה. וגם אלו שלא נפגשים בחוץ יש בזה המון רמות ומנהגים.

החיסרון הגורף: חוסר היכרות. אתה מכיר את אישתך/בעלך רק אחרי החתונה... אומרים גם שלפעמים אתה קולט שהתחתנת בכלל עם מישהי אחרת...

בציבור הדת"ל (ת'אמת אני פחות מכיר, מאמין שיש הרבה סגנונות) אבל משום מה מרגיש לי שהפתיחות הזו מביאה לפעמים לדברים לא טובים...

מצד שני כן מרגיש לי שיש פה משהו בריא יותר [אבל אולי קצת מסוכן], מה אתם אומרים.ות.

מודע מראש שיתכן שיאכלו אותי בלי מלח, אבל בכנות: לא הגיע הזמן לברר את זה כמו שצריך?

אולי צד אחד טועה? אולי שתיהם? 

אשמח לשמוע תגובות מכל הסגנונות ומכל רמות הפתיחות

גם החרדים משתניםמחפש אהבה

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

להמון דברים יש חסרון, יתרון וסיכון.מוקי_2020

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).


גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).


אין לזה סוף.


בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

החיים מורכביםadvfb

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

 

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

תודה, תשובה מאלפת!!!מחפש אהבהאחרונה
מתלבט אם ללכת לחתונה של האקסיתכְּקֶדֶם

היא מתחתנת עוד כמה ימים והזמינה אותי וגם אני ממשממש שמח בישביל החילזונית הזו


אבללל אע"פ שעברו הרבה הרבה מים או ריר(?) בנהר

בסופ בסופ היא מישי שפם היינו ביחד וזה אולי משו שלא אמורים לעשות לא משנה מה.

חלק בי אומר לי לך תהנה תשמח חתן וכלה תעשה שיגועים בחתונה משעממת של דוסים. וחלק שני אומר זו חתונה של דוסים ואתה מגיע על תקן הידיד/אקס(?) שלה זה מוזר.

אאאא פפ

סופריקה

אתה מכיר את החתן?intuscrepidam
הרי את הכלה בכל מקרה לא תשמח במיוחד לענ"ד
אם היא הזמינה אותו, כנראה שהיא תשמח. לא?מבולבלת מאדדדד
תלוי בדינמיקה ובמידות שלה, אבל פרקטית, באיזה שלב?intuscrepidam

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אין לי מושג על איזה מעגל מדובר😂מבולבלת מאדדדד

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…


אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

אני לא בעדאני:)))))
לא יודעת מה להגיד לך על זהמבולבלת מאדדדד
שים לב רק שבגלל המצב חתונות מצטמצמות. לא בטוח שיהיה מקום למי שלא קרוב משפחה או חבר קרוב ממש…
ההזמנה משדרת שהיה קשר טוב וגם הפרידה היתה טובהפ.א.

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.


לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️


ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

מצטרףמשה

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

אני הייתי מבקשת עצתו של הרב שלנו. אדם חכם וירא שמינחלת
כדאי לך מאד ללכתימח שם עראפת
חוץ מזה שאני בניתי עליך שתהיה שליח להביא לה משו..
אני שמחתי לראות אנשים/ חברים שהייתי בקשר איתםנפש חיה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות


לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.


אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם


למה לא?



בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"


המערכת. 

זה משדר שאתה עדיין רוצה אותה, לא?נקדימון
זה מה שאני כנראה הייתי חושב אם הייתי רואה מישהו שידעתי שהוא אקס של הכלה. ודווקא הייתי מניח שהוא בא בלי הזמנה.

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.


אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

נשמע לי שזה מותאם אם אתה מכיר את החתןברוקולי

 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

מרגיש לי שזה לא יעשה לך טוברק נשמה

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

ואי ממש לאכְּקֶדֶם

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך


בכולופן תודה על התגובות של כולכם

חכהפתית שלג

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

איך אתה מרגיש עם זה?shindov

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

הייתי שואל משהו אחר - האם יהיה נעים לחתן...ושיוויתי ה

האם יהיה נעים לחתן שהאקס של כלתו מגיע?

לי נשמע ממש לא קשור ולא מכבד את החתן.

ועיקר הביקורת שלי מופנית דווקא לכלה בנושא זה.

נראה לי לא רגיש.

ולדעתי האחריות של האקס היא לסרב בנימוס ובלבד ולשמור על רגשות החתן.


 

או אם ארחיק לכת קצת, אני החתן הייתי רוצה לשמוע אם כלתי הזמינה אקס שלה.. זה היה מעורר בי הרבה מחשבות לגבי עומק הקשר שלי עם הכלה ולגבי מה היא חושבת על העבר שהיה ולגבי העתיד המשותף שלנו ללא אקסים. זה היה גורם לי להרים שתי גבות ואולי אף לחשוש מאד.


 

אבל כך לתחושתי..

ממש לאיהלום12

מה יש לך לעשות שם?

גם ההזמנה שלה לא תמימה תהיה בטוח

לא צריך להוציא לעז סתם על מישהיימח שם עראפת
בטח כשאת לא יודעת אפילו במי מדובר ומה טיב הקשר ביניהם כיום.
לא אמרתי שום דבר רעיהלום12
פשוט לפעמים מרגיש קצת....
נראה לי שזה מאוד תלוי בטיב הקשר ובאופן הסיום שלונפש חיה.אחרונה
ואיך הם תופסים את עצמם כרגע (ממש לא מחייב שההזמנה שלה רומזת משהו בעייתי. ) 
איך יודעיםהרשפון הנודד

יש סי מקום של חלל וחוסר שאני יודע שהוא יתמלא רק אחרי שאני ימצא את החצי השני שלי ויתחתן.

אבל יש בי חלל אחר שאני צריך למלכות אותו בעצמי ולא שאשתי תמלא אותו

אז איך אני יודע איזה אחד מנהל את הרצון שלי להתחתן? החוסר הנכון או בריחה מחוסר אישי

אוליהרמוניה

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

יש בחינות שגם להתחתן כדי לתת זה לא העיקרintuscrepidam
יכול להסביר?הרמוניה
זה עניין כללי שיש בחסדintuscrepidam
יש בחסד צד של השתלטות על האחר. 
אני עדיין לא מצליחה להבין מה באת לומרהרמוניה
👌מסכים מאודוהוא ישמיענו
מעניין..אילת השחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.


ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.


צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.




נראה שלא דייקתי, זה נאמר על נתינה ולא על חסדintuscrepidam

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:


"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"


כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.


ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אם אתה חושב שיש לך חלל שאתה צריך למלא בעצמךintuscrepidam

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

השאלה האם זה משנה בכלל...פצל"פ
לדעתי, לא מתחתנים כדי למלא חוסר. לך תטפל בחלל שלך.לגיטימי?
זה קצת מורכבמחפש שם
כי בן אדם באמת צריך אישה בית וילדים בשביל לחיות בבריאות ולהביא את עצמו בעולם, אתה לא קורה חזה צורך?
נישואין רק פוגעים בבריאות ובכושר הגופניintuscrepidam
להביא את עצמו בעולם, בזה אתה צודק. אבל צריך להגיע לקשר מתוך שלמות ולא מתוך מסכנות
למה נישואים פוגעים בבריאות ובכושר?!יעל מהדרום
יוצר כרס אברכים ואפילו מבנה גוף של קנגורו/דינוזאורintuscrepidam
חחחחחחחחחadvfb
אני מאז הילדים דוקא עושה יותר כושר...יעל מהדרום

לק"י


איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

לא קשיא הא באיש הא באישה, ואנו בפותח השרשור עסקינןintuscrepidam
למה שהאישרקאני

ייפגע בבריאות ובכושר?

 

אפשר לחשוב על כל מיני סיבות עליונות, אך זו המציאותintuscrepidam
🤔🤔רקאני
יש גם גברים שעושים את הנ"ליעל מהדרום
מעטים מאודintuscrepidam
יש, תלוי סגנוןadvfb
לא חושבת שהם מעטיםרקאני

אבל גם לא חושבת שזה באמת כושר

 

מה שכן זה ממש לא נכון להגיד שגברים שמתחתנים כבר לא דואגים לבריאות ולכושר הגופני

הרבה פעמים דווקא בתור רווקים אוכלים מלא ג'אנק פוד ולא ממש דואגים לגוף

וכשמתחתנים בד"כ יש יותר ארוחות בריאות ויותר כוח (וסיבות גם) לדאוג לעצמך

אני חושב שזה דווקא ההפךintuscrepidam

רווקים מתאמנים כי הם רוצים להראות טוב בעיני בחורה. אבל נשואים מבינים שהיחידים שמתרשמים מהמראה שלהם זה גברים אחרים בחדר כושר…

לעניות דעת בסופו של דבר האישה תעדיף שהגבר יקדיש לה ולבית עוד כמה שעות בשבוע מאשר שילך להתאמן.

זה הכושר היחיד שאני עושה....יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

+עליה וירידה במדרגות.

לא נכון.יעל מהדרום
אני חושבת שאנחנו יותר חזקים ממה שנדמה לנוהרמוניה

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

 

ניתוח מדהיםadvfb

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

חושבתנחלת

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

 

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

 

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

 

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

 

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

 

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

 

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

 

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

וואי תודההרשפון הנודד
מה זה משנה מה מנהל אם אתה יודעאני:)))))
שגם ככה יש לך חלל שיתמלא רק בנישואים.
כיהרשפון הנודד
הגיוני שמה שדוחף אותי לנישואים זה משהו שלא ייפתר בנישואים וממילא הוא משפיע על ההחלטה של הזמן ובכללי כל האירוע
מה דעתכםםמחפש שם

על חיפוש גם לפי סגנון לבוש/תכשיטים? עכשו ברור לי שהלבוש הרבה פעמים לא משקף בדיוק, גם לי יוצא להתלבש בכמה סגנונות... אבל בסוף יש לי סגנון לבוש לעצמי שאני אוהב ומחובר אליו, וגם סגנון לבוש נשי שאני מתחבר אליו והייתי רוצה שאשתי תאהב.

אני מרגיש שיש בזה ביטוי פנימי, וזה יכל להיות אחלה בדיקת התאמה.

מה אתם חושבים?

אשמח לתשובות משני המינים

בעיני, בחירת בגדים נובעת מסיבה חברתית - סביבתיתadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"א באדר תשפ"ו 14:37

בעיקר, ופחות ממסיבה אישית - פסיכולוגית.

בבגד אני בוחר לאיזו חברה להשתייך, אם אני לובש כובע של נייק ומכנסיים של אדידס אז אני ערס. 

אם אני לובש חולצה פשוטה מכופתרת ומכנסי דגמ"ח אני תלמיד בישיבה גבוהה, וכן על זה הדרך..

אני לא חושב שהאידיאליה שאתה מתאר משקפת את המציאות.

ומתוך ההבנה הנ"ל גם נמשכת ההשלכה לגבי דייטים, אך בעיקר ביחס לרושם הראשוני.

אם אני בא עם כיפה ברבוש זה משדר משהו אחד ואם אני בא עם כיפה סרוגה סטנדרטית זה משדר משהו אחר.

אבל זה בעיקר רושם ראשוני ושייכות חברתית.

באופן אישי, לא אכפת לי כל כך מה השייכות החברתית המדוייקת של הבת שאני יוצא איתה לכן לא רואה בזה עניין גדול.

במידה והשייכות החברתית מגזרית היא קריטית בעיניך אז אכן, כדאי לשים לכך.

אולי יעניין אותך