זה יכול להיות מחולשה. עייפות. חוסר ברזל. ריפלוקס. צרבות.

בכל מקרה כדאי ללכת להבדק 

זה פתאום תוקף... בפעם הראשונה נלחצתי ממש

אז קודם כל מזדהה עם הקושי, זה באמת קשה ממש.

לי עוזר לשכב במזגן עם ראש מוגבה, לשתות מים קרים ולחכות שיעבור.

אני חושבת שאחרי השליש הראשון זה כבר ממש משתפר

ותוך כמה זמן זה עובר?

באופן כללי תחילת הריון עם עבודה במשרה מלאה וילדים קטנים זה קשוח ממש. עשיתי את המינימום ההכרחי.

זה ספציפית לא קל בכלל אבל זה לא פגע לי ברמה שלא הצלחתי לתפקד,

למדתי לזהות מתי זה מתחיל ואז ישר עברתי (השתדלתי אם התאפשר) לעבור למצב מנוחה כדי שלא יחמיר.

כן זכור לי פעמים שהרגשתי שאני ממש מתעלפת ובנס בעלי היה בבית ופשוט ברחתי למיטה... 

להמשיך לתפקד רגיל תוך כדי רק החמיר לי את זה. הייתי חייבת לעבור לשכיבה ולעצום קצת עיניים. בעבודה למצוא חדר ריק ולשבת שם, בבית להביא לילדים איזה ממתק ולשכב על הספה לידם

לבד הייתי שואלת את הרופא. אולי יש מה לעשות...

לגבי לצאת למקומות כן בהחלט זה באסה ומגביל כי את לא סומכת על עצמך...  

תחזיקי מעמד, זה משתפר 🙏❤️

כבר מלא פעמים , בפעם הראשונה שזה קרה אפילו אשפזו אותי בגלל זה. אבל אף אחד לא נתן דרכי התמודדות . אתמול אצל רופאת נשים היא אמרה שהיא מבינה למה אני מרגישה ככה כי מבחינתה המדדים תקינים(לד טיפה נמוך,  אבל היה לי את אותם מדדים גם בהריונות קודמים ולא הרגשתי ככה את הדופק כאילו אני ממש שומעת אותו והוא ממש חזק).

את הרגשת כמו שאני מתארת? מתי זה עבר לך לגמרי? כי אני גם קצת חוששת מכיפור שבדרך,איך אני אצום ככה? 

מתי עבר... אני חושבת שאחרי השליש הראשון זה בקושי היה.

יו"כ הלכתי להורים שלי והשתדלתי לשכב רוב היום, בעלי התפלל במניין ותיקין וחזר מוקדם.

סיוט צום בהריון 😥

יש עוד זמן עד יו"כ, חכי זה ישתפר בעז"ה

שרוב ההריונות היו די מאתגרים עם סימפיזיוליז קשוח.. והייתי מאוד מוגבלת בתמועה. אבל גם בשגרה היומיומית מאוד קשה להתנהל ככה..

מבינה את הקושי שלך

ברגע אחד הדופק עולה, גל חום וזיעה בכל הגוף, כאילו כל הכוחות נוטשים את הגוף בבת אחת, בחילה, קצת שחור בעיינים, ממש כאילו עוד רגע ומתעלפים..

בדרכ הייתי מתיישבת או נשכבת ןאחרי כמה דקות היה נרגע

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!