קודם כל , זה לא פצלש שלי. עכשיו אפשר להתקדם..

מאיפה אתם מכירים? נשמע שאתם מכירים קצת יותר מ"שלום שלום" . אני לא רואה סיטואציה שמישהי תרצה לצאת איתך רק בגלל מראה. אז אני מקווה שיש

לכם איזושהי הכרות מוקדמת.

אני לא מציע לך לפנות אליה ישירות, לדעתי זה יהרוס לך את התדמית. אני מבין ממה שסיפרת על עצמך שאתה בחור מאוד רציני. חבל להרוס את זה.

בני כמה אתם? יש פה הרבה מידע חסר.. קשה לכוון אותך ככה. בכללי - לאט לאט, אל תלחץ ליזום איתה קשר.. 

נסה בקור רוח לגשש סביבה לראות אם היא בכלל יוצאת עכשיו וכל זה.  אחרי זה תחליט מה לעשות.

אם היא בכלל פנויה לצאת.

אם כן- תמצא דמות קרובה לשניכם (לדעתי יותר חשוב שתהיה קרובה אליה מאשר אליך, אם כי גם). אפשר או להציע לה רשמית, או נגיד שמישהי (בבקשה בבקשה לא דודה מעצבנת!!) תשב איתה לשיחה חברית כזו ותשאל מה היא אומרת עליך.

לא ממליצה לך ישירות מולה.

בהצלחה

אם זה הסיטואציה, זה שווה בירור פנימי.

אם זה הפחד לקבל סירוב, שווה לעשות על זה עבודה. מה יקרה אם תקבל סירוב? טכנית כלום. תהיה באותו מצב כמו עכשיו עם ידיעה שהיא לא. את ה'לא' כבר יש לך בכל מקרה. ואולי תקבל כן. ואולי תלמד משהו על עצמך.

שנראית כלפי חוץ יפה? זה מה שמשנה בסוף?

נראה שיש פה עיסוק בחיצוניות... אולי כדאי לחכות קצת להבין יותר מה זאת חתונה וקשר זוגי, זה הרבה מעבר ללהיות זוג יפה

לא יודעת בן כמה אתה, אולי זה גם שיקול שהיא תעשה אם ישאלו אותה עליך,

אבל אם אתה מרגיש שזה אופציה אז שווה לנסות, ומצטרפת למה שאמרו פה- שיציעו לה אותך דרך מישהו קרוב אליה שיהיה לה נוח להגיד לא או לשאול שאלות.

ואם היא תגיד לא, תצטרך להתחיל להתרגל לרעיון שכנראה היא לא תהיה אשתך...

אני חושבת שבשבילך שווה לשחרר.

אם תרגיש צורך בזוגיות ותרגיש מוכן-תתחיל לשמוע הצעות.

אל תחכה לה במיוחד

אתה יכול לבקש לפני ממי שתבקש ממנו שישאל אותה שיברר מה הסיבות שלה אם היא תגיד לא- אם היא חושבת שאתה בכלל לא הכיוון שלה ולא נראה לה מתאים, או שהיא כן חושבת שיכול להתאים אבל לא כרגע כי... (ואז לפי מה שהיא תגיד תדע מתי לנסות שוב)

קיצר הגענו למסקנה שהכול היפותטי תבדוק איתה ותקווה לטוב 

שב עם עצמך תכתוב לפחות 4 פסקאות של מה קורה אצלך בפנים ולמה אתה רוצה אותה וכל המנגנון שעובד בפנים. לדעתי יש לך סיבה טובה לרצות את הבלתי מושג ולכן הוא בלתי מושג. אחרי שתהיה מדוייק יותר אתה תראה שיהיה לך קל יותר להתמודד ולהיות. בין אם זה אומר להתחיל איתה ובין אם זה אומר לשחרר אותה.

אתה באמת חושב שאם היתה מישהי אחרת שהיתה כל כך עושה לי את זה לא הייתי רוצה אותה רק כי היא יותר פתוחה?!

אבל מה שמשה אומר לדעתי, זה שיש לך יותר חשק בגלל שיותר קשה לך להשיג אותה. ויותר מזה, שמשהו בתת מודע שלך נמשך אליה יותר, ואולי גם יותר משהיא ראויה לזה, או יותר משהיה למישהי עם אותם נתונים ש"זמינה" לך יותר. ואם היא היתה לך זמינה היית רוצה פחות.

ולכן הוא אמר, תשב עם עצמך ותתמלל הכל. ותבין למה באמת נמשך אליה. ואז תוכל יותר לראות ברור גם מה השכל אומר (דיברת פה הרבה על חיצוניות...) ולדעת מה לעשות.

אבל זו הפרשנות שלי לדברים שלו🙂

מה שהוא אמר זה יותר עצות רעיוניות לבדוק למה אתה רוצה אותה.

אחרי שברור לך שכן- השאלה היא איך. ואני עניתי כבר קודם מה דעתי- דרך צד שלישי.

משה נתן לך בניגוד לרוב האחרים, עצה יותר רעיונית. לבדוק למה בכלל אתה רוצה אותה.

ואגב, לא רק בנושא הזה, להעלות דברים מהתת מודע למודע, נותן המון.

אני חושב שזה משהו בתת מודע שלך שמפחד ממה שניתן להשגה ולכן מייצר משיכה למה שאי אפשר. אולי אני טועה - כמובן - אבל זה כיוון שכדאי לבדוק בפנים.

מה הקשר שאתה יפה?

תבדוק אם היא פנויה אם לא תעבור הלאה 

לא אמרתי שהיא תצא איתי כי אני חתיך אני יודע שיש עוד דברים שמעניינים בעולם ויופי לא נשאר לתמיד אבל כתבתי את זה כדי לאמר שיש סבירות גבוהה שהיא תאהב את המראה שלי ואת הדברים שיש בי

(חוץ מזה היא פנויה)

ויש עוד דגים בים..

ואם אתה רוצה לעשות צעד, עדיף לך לעשות עכשיו. 

סמוך על האינטואיציה שלך,

גם תטעה זה לא נראה לי רוב העניין. אם תפנה נורמלי גם אם לא מושלם - אם היא תרצה היא תענה אם לא אז לא.

מה המשמעות של התחושה הראשונית? היא מחייבת כדי שקשר יצליח? עד כמה היא מנבאת קשר מוצלח?

במה היא מיוחדת שאתה מרגיש תחושה כזאת?

ולגבי שאלתך - מה אכפת לך בגלל מה זה? אתה לא רוצה להפסיד הזדמנות? רק בגלל זה?

אין בסיס לקשר, עדיין אין כאן כלום, לטוב ולמוטב.

אתה חופשי כמו ציפור. עוף על החיים.

לך תהיה כל מה שבא לך.

נשמע שזאת חוויה מטלטלת מעבר למה שהמציאות עצמה משקפת.

הכיוון שלך הוא כיוון ספציפי או כולל הרבה אפשרויות?

אז בעצם התכוונת שרק אותה אתה רוצה?

ולא מה שנגיד לך...

הגדרת יפה, אתה מאוד כמה ומשתוקק לחוות איתה חוויות.. מה הן האפשרויות השונות שיקרו במידה והיא תסכים לצאת איתך ותחוו חוויה אחת או שניים?

אחרי שנים שלוש דייטים, מה יכול להיות שיקרה בקשר ביניכם?

א. יהיה פצצה

ב. יהיה סביר

ג. יהיה טוב אבל כבר ארד מהעננים

ד. אני אהיה בהתלבטויות

ה. הכל יכול לקרות, גם כל התרחישים הנ"ל

אני חושב שה' היא תשובה נכונה, ובעיקר מה שבאלי לעורר אותך ולשים לב לגביו שיכולות להיות תחושות והרגשות שונות מהקצה עד הקצה ביחס לסיטואציה. 

זה מדהים שאתה מתכוון לבוא בראש טוב לפגישה, תמשיך עם אותו עניין רק עם מודעות גם לכך שיכול להיות שאע"פ כן יכול להיות כל מיני תרחישים.

יש ביטוי ראשוני בתשוקה שקיימת בין בני זוג, אמנם תשוקה צריכה להתפתח לגדול בסביבה מתאימה ועל ידי התנהגות תואמת.

תשוקה לא חייבת להיות במינון גבוהה בתחילת קשר כדי שהוא יצליח.

אם יש תשוקה גבוהה בתחילת קשר זה גם לא מנבא שהשקר יצליח.

אפשר לפתח תשוקה עם נשים שונות, גם אם זה לא מיד על ההתחלה.

פחות או יותר נראה לי

רוצה להתייחס לנקודה מסויימת שעלתה בדברים שלך, את העצות הפרקטיות והמעשיות משאירה לאחרים לתת, מקווה שיהיה בזה להאיר על עניין חשוב.

יש דברים שבגיל מסויים נראים לנו כמשהו מאוד מסויים, וככל שגדלים ועובר זמן מגלים שחלקי פאזל נוספים משלימים תמונה הרבה יותר רחבה וגדולה ממה שראינו בתחילת הדרך. או אפילו באותו קטע דרך, רק מזוית אחרת לגמרי.

אני לא יודעת למה אתה מתכוון בדיוק כשאתה אומר שיש לכם פוטנציאל להיות זוג מרשים, במה זה מתבטא ואיך אתה רואה את זה. מה שכן ראיתי בדברים שלך זה שיש בהם המון הנחות יסוד לגביה איך שהיא נראית לך ולדעתך, וזה לא אומר בהכרח שזו מי שהיא, וכן כדאי לברר את זה במציאות ולא להישאר רק עם הדימיון הפנימי לגביה.

כבר היו דברים מעולם שאנשים נראו כמשהו מסויים, עד שהתגלו דברים אחרים שהרחיקו מאוד את המחשבה הראשונית לגביהם, הן לטוב והן למוטב.

אז קודם כל, אולי כדאי לברר אם אכן הציור שיש לך לגביה הוא מציאותי ואמיתי. ובאופן כללי לזכור שהבחינה של מה שבאמת קורה בין בני זוג, והאם הקשר עובד טוב ומיטיב, לא יכולים להיות תיאורטיים. ורק במציאות ובמפגש עצמו אפשר לדעת מה באמת קורה שם בדינמיקה ובחיבור ביניכם. עד שזה לא יקרה, ועד שלא פוגשים במציאות, ביום יום שלכם ולאורך זמן, אי אפשר לדעת מה ילד יום. ותמיד יש הפתעות ועל מה לעבוד, תשאל את הזוגות הנשואים.

ולגבי הדגים, או הדגות במקרה הזה, טיפ מניסיון, כדאי לשמור על יכולת התגמשות בהקשר הזה עד שמוצאים. ההינעלות הזו עד שיש תשובה ודאית מהצד השני, יכולה להביא למצב של ציפייה ממושכת (לפעמים חודשים ארוכים ושנים...), שאין שום התחייבות שתסתיים בדיוק כמו שאתה רוצה. וכבר אמר החכם באדם: ''תוחלת ממושכה מחלה לב...''(משלי יג, יב).

זה יכול להיראות ולהישמע מאוד רומנטי לחכות למישהו, ואפילו יש מקרים שמסתיים בבנייה של בית. אבל לצד זה, ברמה המעשית לא בטוח שזה נכון וטוב בכל המקרים, וכדאי לשים לב לזה ולבחון את זה ברמה האישית.

גם כדאי ללמד את עצמנו איך להיות בגישה בריאה שמאפשרת בירור אמיתי שמחובר למציאות, וגם תאפשר לנו להתקדם ולהמשיך הלאה כשזה מה שנדרש.

לא מתאים עכשיו? ממשיכים הלאה, בעתיד יהיה רלוונטי? בוחנים בעתיד לפי המקום החדש גם שלך וגם שלה, כי שינויים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים.

ושאלת איך תדע אם הלא הוא מחוסר בשלות או חוסר עניין, אפשר לכוון אותם מראש למצב שאם תגיד לא, שיבררו אם יש עניין לנסות בעתיד, ואם כן מתי לדעתה שייך לנסות לבדוק שוב, אם בכלל.

בהצלחה.

לא איתן, היא אמרה לך - לכוון את המיתרים של הלב.. ככה אני הבנתי.

וכפי שאמרת - "בסוף צריך להנעל", לא על ההתחלה. אתה בהתחלה.

את התגובה שלי כתבתי בשלב מסויים כשעדיין לא היו כל התגובות שלך.

לגבי עניין הרושם אחד על השני, חושבת שזה נתון לבחירה שלה ממה היא מתרשמת ומה היא מבקשת. אתה יכול לשער, אבל לא לדעת בוודאות. ועל זה דיברתי, שמה קורה באמת אפשר לדעת רק מהמפגש עצמו ומה שקורה בחיבור ביניכם.

לגבי הסוף, כנראה לא הייתי מובנת.

השלב של ההינעלות הוא חיוני ונצרך והכרחי. רק מה, אתה אומר הוא צריך להיות ממש בהתחלה עוד לפני שהתחלת לצאת בכלל, אני אומרת שזה קורה בכלל בשלב אחר לגמרי.

בוודאי שאם מחליטים להתחיל קשר עם מישהי, זה לא ראוי להישאר פתוחים לקשרים אחרים בעלי אופי דומה, אז יש בזה מידה של צמצום לנתיב אחד בלבד, אבל עדיין אין פה מה שאני רואה בו 'הינעלות'. יש פה בירור האם זה הנתיב המתאים והנכון לשניכם להמשיך ללכת עליו יחד.

הינעלות, היא שלב של החלטה ובחירה לקשור את החיים שלכם יחד. זה כנראה יקרה אחרי שיש ודאות בחיבור שלך עם מישהי. וזה יכול לקרות רק אחרי מפגש אמיתי בחיים עצמם, לאורך זמן מתוך תקשורת הדדית והבירורים שנעשים בדרך עד שמחליטים לבנות בית. אז אפשר להגיד שזה הזמן להינעל.

בשלב שאתה מתאר שאתה בו, הינעלות במקרה הטוב תהיה האושר שלך, אבל במקרה ההפוך היא עלולה גם לאמלל לאורך שנים, ומעבר לזה גם תתלווה תחושת שבר ופספוס איומה על כל השנים של הציפייה הזו למשהו ש... לא קרה.

אתה לא חייב לקחת את העצה שלי,

רק אסכם שיש מצב שאולי כדאי לעשות שם את העבודה הזו של הבירור עכשיו ולהבין מה הצפי לעתיד:

אם תגיד כן, מעולה, תנסו.

אם תגיד לא, לא בשלה כרגע ויש זמן שחושבת שכן, תחשוב אם זה פרק זמן שסביר לחכות אותו במקום שלך ובהתאם לתוכניות העתידיות שלך, גם יש הבדל בין חודשיים-שנה לכמה שנים ומעלה. פה, אגב, נכנסת התגובה שלי מלפני כן, על ללמוד גישה בריאה שמצד אחד פתוחה לנסות בעתיד אם יתאפשר, אבל גם מאפשרת לך לבחון אפשרות לקשר עם מישהי אחרת שיתכן וכרגע אתה לא פוגש, מסיבות הגיוניות...

אם תגיד לא, לא מעוניינת בכלל, אז יש שם תהליך שצריך להסכים לשחרר מהלב, ולהמשיך הלאה...

מגיבה לשתיהן באחת.

החיים הם הרבה מעבר לנתונים חיצוניים. כשמתקדמים בתוכם מבינים עד כמה הם צד אחד מסויים, וכמה יש כל כך הרבה מעבר ומתחת לפני השטח הגלוי, וכמה ממה שמרכיב את ההחלטה עם מי לבנות בית, בנוי על הפנימי הרבה יותר מהחיצוני.

ויש הרבה מה להרחיב, אבל זה לא המקום והזמן כרגע.

לגמרי צודק, כשאומרים לא כי לא מוכנים עדיין ולא בשלים, זה הופך את כל העסק להרבה יותר מורכב להתמודדות. הרי כל הזמן נפתחות שם כמה וכמה אפשרויות תיאורטיות כאלו ואחרות(כמו שתיארת), ואפשר ללכת לאיבוד בתוך האפשרויות וציפייה... ומי יודע איזו מהן באמת תתממש במציאות?

אף אחד לא יודע.

רק כדי לתאר לרגע סיטואציה לוקחת את מה שכתבת. מה אם תיפגש עם מישהי ותתקדם בקשר ותהיו רגע לפני החלטה להתחתן ופתאום היא פנויה, כל מה שבנית כבר עם בחורה אחרת מה יהיה איתו? תזרוק את הכל ברגע, רק כי היא פנויה?

ומי מבטיח שהקשר ביניכם באמת יעלה כמו בציפיות ובדימיון שלך, והרבה יותר טוב מעם מישהי אחרת?

ומה אם תחושת הפספוס תהיה דווקא אחרי מצב שתבינו שזה לא יכול לקרות ואז תגיד אבל כבר הייתי בקשר אחר טוב יותר, וסיימתי אותו עבורה, והיה רגע לפני חתונה... ויש מצב שזה כבר לא יהיה רלוונטי לחזור? ואפשר להמשיך עוד ועוד... אין לזה סוף.

מה יהיה בפועל?  

אף אחד לא יודע.

וזה מה שמנסה להעביר פה, העבודה ומה שיש לך ביד, זה את מה שיש עכשיו. ובזה כדאי להתמקד ולשים את הפוקוס.

הדימיון יכול לכוון, להאיר, להחזיק חלום וציפייה ויעד לנסיעה, אבל הוא לא יכול להיות שם לבד. זה כמו שרק מלקחת מפה או להפעיל וויז ליעד נחשק ולהדליק אורות, לא יקדם את הרכב לשום מקום, וגם אין ערובה שבדרך לא יהיו חסימות או צורך לחשב מסלול מחדש... צריך לחבר עם הדימיון את השכל הישר כדי לפעול במציאות העכשווית שנוכחת בכל רגע ורגע.

ב''רגע ורגע'' הזה של עכשיו ומה שיש לך לעשות בו, ו''ברגע ורגע'' העתידי שיהיה, שכשהוא יגיע תפעל בו עם מה שיהיה לך שם בעתיד.

היא לא בשלה, לא מעוניינת?

זה מה שיש כרגע ועם זה עובדים.

וכאן אתה נדרש לבחירה שהיא משמעותית ויש לה השלכות לעתיד ומחיר, שרק חלק מהן אפשר לשער, ואתה צריך להחליט מה אתה רוצה.

אם תבחר לחכות והיא לא תרצה, זה מחיר.

האם היית מוכן לשלם את המחיר הזה בכל מצב? גם במחיר של להיות ''מצפה'' כזה בן 30+?

ובידיעה שיש מצב שגם שם יתברר שהיא לא רוצה?

תחשוב על הדברים האלו.

ראיתי שעוד כתבו לך, שווה לעשות שם עבודה (או לקבל ליווי) כלשהו כדי להבין את המקום במציאות הנוכחית. ואם לא רלוונטי, לנסות להבין מה תפס אותך בה, ולייצר לאט הפרדה בין ה'נתונים' ומה הרגשת מול זה שגרם לך לרצות את זה לבין האדם הספציפי. אחר כך תחפש איך אפשר למצוא את מה שאתה מבקש גם במישהי אחרת, ולהתפלל שבזמן הנכון ומול האישה הנכונה הלב שוב יפתח, מתוך חיבור למציאות.

בכל מקרה, לא ממליצה להתחיל להיפגש עם מישהי אחרת, אם הלב מלא עדיין במישהי. שחרר אותה, את החלום הספציפי עליה דווקא, ותיפגש עם בחורה כשאתה רואה בה פוטנציאל אמיתי וכשיש לך רצון.

בשמחה.

לכן אומרת שיש שם עבודה לעשות כי זה אינסופי העיסוק התיאורטי הזה, וזה לא משנה אם בדברים חיצוניים או פנימיים. גם אחרי שאנשים מתחתנים הם ממשיכים להתמודד ולעבוד. כרגע זה להשקיע המון מחשבה והתעסקות בדברים שלא מקדמים אותך, וחבל על הכוחות והאנרגיות.  

נתנו לך פה הרבה עצות חשובות וחכמות, נסה לקחת את השאלות לברר אותן אפילו עם עוד מישהו שאתה סומך עליו, קרוב או איש מקצוע, שיבין את הראש שלך ותקבל ממנו מה שיגיד לך.

הרבה הרבה הצלחה ובהירות דעת, לב ודרך.

אתה ממשיך או לא?

מן הסתם עדיף לנסות מאשר להמשיך לתהות ולחכות, אם אתה עד כדי כך תקוע עליה 

כמה נקודות למחשבה, השאלות כאן רטוריות מבחינתי.

א. דגש על מראה חיצוני:

מאוד חשוב שתהיה משיכה פיזית בין בני זוג.

בעיני, יש יופי אובייקטיבי ויופי סובייקטיבי. היופי הסובייקטיבי תלוי בראיית העולם שלנו - אנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים יהיו יפים בעינינו, לעומת זאת יהיה מאוד קשה לראות יופי באדם רע, מחבל לדוגמה - גם אם הוא זוכה תחרות 'מלך היופי'.

בנוסף, צריך לזכור, שאיך שאתה (והיא) נראים בגיל 20, זה לא אותו דבר כמו שתיראה בן 40 (ולא היא אחרי כמה לידות בעז"ה), ולא כמו בגיל 60 וכו'.

החיצוניות חשובה, אבל צריך לזכור לתת לה את המקום הנכון. היא בסיס לבנות קשר פנימי ועמוק.

זה שמישהו נראה טוב לא אומר שהוא יודע לתקשר טוב. לתמוך טוב. להיות בזוגיות טובה. להיות בן זוג טוב. להיות הורה טוב.

ויותר מזה - אם הייתי אותה אחת שאתה מדבר עליה, והייתי קוראת הודעה כפי שניסחת את זה כאן - הייתי מתרחקת ממך, בגלל הדגש הזה על חיצוניות. אני רוצה שמישהו יבחר אותי בגלל הפנימיות שלי, ולא כי הוא מתלהב מהחיצוניות שירשתי בלי להתאמץ.

ב. מה מייחד אותה?

כתבת: שהיא" נשית עדינה טובת לב וגם ממה שראיתי אני חושב שיש לנו מכנה משותף" - בלי להכיר את בנות הפורום באופן אישי, אני מוכנה להתערב איתך שרובן המוחלט נכנסות תחת ההגדרה שכתבת - נשיות, עדינות וטובות לב. לגבי מכנה משותף, בגלל שכולנו גדלנו פחות או יותר באותה תרבות, באותה תקופה - אני מניחה שיש לך מכנה משותף עם רבות וטובות. לפי ההגדרות האלה, יש לא מעט בנות רלוונטיות. 

וכמובן צריך לשאול את השאלה ההפוכה - למה שהיא תרצה לצאת איתך? מה יש בך מעבר לחיצוניות?

ג. "יש הרבה דגים בים" - אתה יכול לקחת את האמירה הזאת גם הפוך, אם אתה לא תעשה צעד, אולי מישהו אחר יקדים אותך ותפספס.

ד. התבוננות פנימית - כתבת שאתה בן 20. האם אתה בטוח שאתה מוכן לזוגיות על כל המשתמע מכך?

אני יוצאת מנקודת הנחה שעוד לא עשית צבא. צבא יכול להיות חוויה מאוד מבגרת ומעצבת. לפעמים קורה שאנחנו מסתכלים על עצמינו בעבר ותופסים כמה עברנו, כמו התבגרנו, כמה השתננו - נניח, איך אתה רואה את עצמך של גיל 13 לעומת עצמך היום? יכול מאוד להיות שהתשובה שלך היא שאתה מוכן לחלוטין, אין גיל מסוים שהוא הגיל הנכון שבו מתחילים לצאת - יש את הגיל שבו אתה מרגיש שאתה מוכן לכך. אולי כדאי לך לפנות לדמות חינוכית\רבנית שמכיר אותך באופן אישי ולהתייעץ איתו בנושא. מהדברים שכתבת אני קצת מבולבלת, ומתרשמת שאולי אתה רוצה להיום בזוגיות ממניעים חיצוניים, ולכן נכון לדעתי לברר את הנקודה הזאת.

ה. חלום מול מציאות:

יש לך בראש חלום, לפיו אתה והיא יוצאים, יוצרים יחד זוגיות מדהימה, מקימים בית של תורה. זה חלום מקסים!

אבל חייבים לזכור שזה רק חלום.

אין איך לדעת איך הדברים יתנהלו בינכם, אם בכלל. אולי היא רוצה לצאת רק עם ג'ינג'ים ואתה לא ג'ינג'י?

צריך לזרוק מהראש את כל מה שאתה מכיר מזוגיות בסרטים. בעולם האמיתי זה פשוט לא עובד ככה.

אם אתה מרגיש שאתה מוכן, הייתי אומרת לך לנסות לברר בדיוק את הנקודות שאמרת - האם היא מוכנה בכלל לצאת (ואולי היא כבר יצאת\יוצאת?), והאם היא מוכנה לצאת ספציפית איתך. כך יהיו לך התשובות שאתה מחפש.

אם היא מסכימה - מצויין, אתם יכולים לבחון את הקשר בינכם.

אם היא לא מסכימה - אתה צריך לעשות עבודה עצמית כדי להשתחרר מהחלום הזה - לא הכללי, אלא זה שמכיל ספציפית אותה. כי מהדברים שכתבת, ישנן ב"ה בנות רבות מאוד שיכולות להתאים לתיאור הפנימי. לחיצוניות אין לי מושג מה הדרישות שלך. כלומר את החלום הזה תוכל להבטיח בהמון דרכים.

ושים לב, שכל עוד אתה לא עושה צעד - אין בינכם כלום חוץ מדימיון חסר בסיס.

אין מה לחכות למשהו מדומיין לדעתי, בזמן שאתה יכול לבנות משהו אמיתי ונוכח.

א. לעניין החיצוניות: כנראה שיש פער בין איך שאתה תופס את עצמך לבין איך אני (ואחרים) קוראים אותך כאן. לפעמים אנחנו עושים דברים בכוונה מסוימת, אך אחרים מפרשים את זה אחרת, ואולי זה המקרה כאן. כי אין לך שום דרך לדעת אם תהיה או לא תהיה בעיה עם החיצוניות מבחינתה, וזה לא שיקול שאתה אמור בכלל לשקול.

ב. כרגע אתה נמצא בלימבו, לא פה ולא שם.

אם אתה מאמין שזה הדבר הנכון - לך על זה. 

האם יש מישהו שמכיר גם אותך וגם אותה ויכול לעשות את הצד השדכני של העניין - לברר אם היא בכלל יוצאת, ואם היא מעוניינת לצאת איתך.

כך תדע עם מה אתה צריך להתמודד כרגע, ולא להיות תלוי באוויר.

ג. מאוד ייקל עליי אם תפרק קצת את המשפטים שלך, הם מאוד ארוכים ומורכבים וקשה לי להבין אותך. לקצר ולהוסיף יותר סימני פיסוק.

בהצלחה!

א. למה שיהיה פער? אמרתי רק שאני אדם מאוד מחוזר ושאני מקבל מחמאות על המראה מבנים ובנות אין לי שום עניין להגיד על עצמי דברים שאני לא, הרי אף אחד לא מכיר אותי פה ובסוף זה אני שחי עם עצמי,  בנוסף אני גם חושב שאם בחורה נראית מאוד טוב - (אמנם סובייקטיבי) ומטפחת את עצמה - (אובייקטיבי) אז סביר להניח שהיא תרצה גם בעל כזה ולכן הבאתי את העניין החיצוני ואת עניין הטיפוח -(כושר).

אמרתי גם שיש לי עוד מגוון כיוונים שאני רוצה להצליח בהם כמה שיותר בעז"ה ושללא קשר אליה אלך על דברים אלו, אמנם אני מחזיק מעצמי אדם בעל אופי טוב אך כמובן שיש עוד לאן לשאוף ויש עוד הרבה עבודה לעשות על מידות מסוימות וכו',  הדברים האלה הובאו כדי להגיד שיש לי מה למכור לה ושאני אדם באמת רציני ולא רק אחד שחושב כל הזמן רק על חיצוניות - (כתבת לי בעצה הקודמת "וכמובן צריך לשאול את השאלה ההפוכה - למה שהיא תרצה לצאת איתך? מה יש בך מעבר לחיצוניות?").

ב. אני יודע שאני בלימבו ולכן שואל בעצת האנשים שפה - (סליחה אם זה נראה כאילו אני תוקף את העצות אני פשוט רוצה לברר עד הסוף כל עצה), כמובן שאפנה אבל השאלה היא אחרת וכבר כתבתי אותה מלא פעמים

ג. אשתדל 

א. קיים פער כי אנחנו אנשים שונים. כל אחד מאיתנו מבין דברים אחרת. במיוחד שפה אנחנו נפגשים בטקסט, בלי לשמוע את הטון של הדברים.

אנסה להסביר לך מה אני מבינה - אתה שוב ושוב מדגיש את העניין החיצוני, בעיניי הכתיבה שלך על הנושא הזה שוב ושוב, עם הפירוט של המחמאות וכו' מראה כמה זה תופס מקום חזק אצלך. אני מדגישה - חיצוניות זה לא דבר רע, הוא חיוני ונצרך לקשר, אבל צריך לדעת לתת לו את המקום הראוי.

אתה מציב משוואה שמי שנראה טוב גם רוצה מישהי שנראית טוב, ולהפך. אני לא בטוחה שהמשוואה הזו נכונה. 

ב. כתבת שהשאלה היא אחרת וכתבת אותה מלא פעמים - אין לי מושג למה אתה מתכוון.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)