ככה אני רואה את זה. כן הייתי מגיב בנימוס שפחות מתאים ולא משאיר אותו באוויר.

זה שהוא התנהג בצורה כזו לא אומר שאת צריכה להתנהג ככה. 

אחד הדברים שצריך לזכור במסע הזה הוא לא לתת לו לפגום בנפש שלך. ההתנהגות של השני לא רלוונטית כאן בכלל. את הבן אדם לחברו מהצד שלך את עושה. 

בע"ה ה' ישלח לך בקרוב את המיועד לך.

אין בעיה בהצלחה גם לך.

מעניין שלזה הוא הגיב מהר!

פשוט בושה של התנהגות

ותמיד משאיר מרווח של לימוד זכות על השני. לכי תדעי מה עובר עליו כרגע. עבודה, לימודים, הצעות אחרות וכו'.

נראה לי אחרי יום שבחור לא יוצר קשר יש כבר הצדקה לפנות לבחור הבא.

ונגיד הוא קיבל את המספר בבוקר ולא התקשר עד הערב אפשר כבר לפנות למי ששידך לשאול אותו מה נסגר עם הבנאדם (או בצורה יותר מאופקת חח)

בשביל הקוריוז עניתי לו אבל בתוכי ידעתי שמפה לא תגיע ישועתי

וכן עדכנתי את השדכנית שגם היא לא תפקדה במקרה שלו.

שאלת אותו מה היה ?

לפעמים שווה לברר

באופן כללי שווה לא להיפגע מאדם שאת עדיין לא מכירה בטח לא בהתחלה

אם ההצעה נשמעה לך הייתי נותנת צ'אנס

אבל אם אחרי דייט ראשון הוא גם ככה אז ברור שלפסול

זה ממש לא הוגן להגיב בפערים כאלה, במיוחד בלי לנמק.

גם אם יש משהו שיכול מאוד להעסיק אותו, זה נכון להגיד לשדכן - כן אני מוכן לצאת איתה, רק שהשבוע אני במילואים אז לא יהיה זמין. או שיש לי מבחן גדול ואני מתכוון להתנתק לשבוע. או מיליון סיבות אחרות - והשדכן צריך לעדכן אותך ואת צריכה להחליט מה לעשות במצב הזה.

אם תשאלי אותי את זה, הוא יכול לתת הסבר הגיוני ומתקבל, ומצוין.

אבל הוא יכול גם לא לתת הסבר הגיוני ומתקבל - אבל אני מקווה שלפחות שהוא יבין שזה הפריע לך. ושזה ממש לא בסדר.

בלי תקשורת אין סיכוי לקשר, לדעתי.

אני לא חושבת שזה התפקיד והאחריות שלך לחנך אותו, אבל אם יש סיכוי שזה גם יניח את דעתך, גם את מרוויחה מזה.

ממקום שבו אני צריכה להלחם על מקומי ועל המגיע לי. זה מקום שלא מתאים לי להיות בו נפשית.

ההצעה אומנם ברעיון מעולה אבל בחורה דתיה תפנה לבחור שעל ההתחלה של ההתחלות לא מראה רצינות ותתחיל לדרוש בו רצינות, ובכן זה לא שייך.

בלי קשר לבחור הספציפי - צאי מנקודת הנחה שהוא לא מכיר אותך וכנראה שנפגש כבר עם כמה עשרות לפניך.

למה שיחזר? זה דורש המון כוחות ורצון ולא תמיד יש אותם עוד לפני שנפגשים ורואים שיש על מה לדבר.

אחרי שנפגשים זה אחרת כמובן. 

ועוד אמירה על "המגיע לי" - אני באמת חושב שעיקר העבודה בלנ"ו זה מה אני יכול לתת ולא מה "מגיע לי". זו לא קלישאה. זה מצב מחשבתי. 

כמובן שגם הצד השני צריך לבוא במחשבה כזו. 

בפעם האחרונה שבדקתי אני איש. צריך לדעת שבפעם הX מתעייפים לפעמים. ולא תמיד יש את הכוחות לתת להצעה שעדיין לא מכירים.

אצל כל אחד מתבטא אחרת - יש זה שתמיד מביא אוכל לפגישה והפעם לא יביא כי קצת נמאס לו להביא ו95% מהמקרים לא תאכל, יש את זה שתמיד מגיע והפעם אומר שתתקרב גם היא קצת ועוד.

צריך לדעת לתאם ציפיות ולא לפסול מיד. אני בטוח שיש בך מספיק דברים ש"התעייפו" ואת שומרת אותם אצלך בפנים לקשר מוצלח, דברים שפעם היית מביאה איתך כל פעם.

לא יכולתי להשאיר את המילים האלו אצלי -

מסכימה עם זה שיש מציאות שאדם לא ירצה לחזר או לעשות כל דבר שהוא בעקבות ניסון עבר.

השאלה אם זה הטבע שלו או תוצר של ניסיון ואכזבה, שהובילו להתנהלות שעלולה להיתפס כלא רצינית בצד השני.

מי שרוצה משהו ועושה השתדלות אמיתית, הוא יעשה כל מה שיכול כדי שזה יקרה ויצליח, לא?

פעם מישהי אמרה לי צריך לצאת ולצאת ולצאת בלי הפסקה עד שמשהו יתפוס. יש אנשים שאולי הדרך הזו טובה ועבדה להם, יש אנשים שעבורם זה לא נכון. למה? כי המטרה היא לא להגיע למצב של תשישות ועייפות כזו, שכשמגיעה הצעה ההתנהלות היא כזו... לא נעימה ולא מכבדת.

וזו אחריות אישית של האדם מול עצמו ואחרי זה מול מי שמולו, שאם הוא אמר כן להצעה הוא צריך להיות במקום שיאפשר לקשר להתפתח באמת ויכבד את כל הצדדים.  

ההיגיון אומר שאם אין רצון, כוחות, פניות רגשית, נפשית או טכנית צריך לחשוב אם נכון להיכנס בכלל לקשר במצב הזה. ואם נכנסים לקשר, זו האחריות האישית להשתמש בכלי העיקרי במערכת הנבנית הזו, לדבר ולתקשר. גם אם זה לא הטבע, אם אדם הגיע למצב של תשישות מזה, הוא כנראה בשלב שהוא למד שתקשורת זה הכרח בבניית מערכת זוגית. אז לשתף, לשקף, גם אם אדם עסוק ועמוס, שלפחות ידבר. יש מישהו בצד השני שמחכה. ואני אפילו לא מדברת על לחזר או להביא דברים לפגישה, זה הרבה לפני. זה לראות שיש פה מישהי. שמחכה. זה נימוס בסיסי ליצור קשר, לתאם... וכשזה לא נעשה החוויה היא שיש דברים אחרים בראש סדר העדיפויות. ויכולה להבין מי שלא תרצה להישאר שם...

לגבי ההארה על ''מגיע לי'' - אמת שקשר צריך הדדיות, וצריך שתהיה מחשבה על מה הפרט יכול להביא למערכת. ועדיין, חשוב להבין שדברים נראים אחרת מתוך מערכות שונות. לפעמים דברים נלקחים לקיצוניות כדי לאזן, ואז קשה להבין את הקיצון החדש, אבל כשמבינים את השורש אפשר ללמוד משהו עמוק.

נשים בטבע שלהן תמיד ישימו אחרים לפניהן. אם זה האיש, הילדים, המשפחה, אם יש צורך שלהן וצורך של מישהו אחר הטבע שלהן יהיה לתת מענה קודם לאחר. וראיתי לא פעם ולא פעמיים, שצריך ללמד נשים לדאוג לעצמן כדי לא לשכוח שאם להן עצמן לא יהיה כח הן לא יוכלו לעזור לאחרים ולהעניק לקרובים ולאהובים שלהן.

האמירה ''מגיע לי'' שמגיעה ממקום נשי, שונה ממגיע לי שבא ממקום אחר שאולי נתפס כמבקש לקחת (בכח) מאחרים. זה ''מגיע לי'' שמבקש איזון, לראות את עצמה גם, זה ''מגיע לי'' של אני ראויה שיראו אותי ויתייחסו בכבוד וכדו'. כי בטבע שלה תמיד היא תחשוב על להעניק הלאה, ואיך אפשר להקל על זה ולעשות למען האחר.

לגבי החיזור - שימי לב שהדגשתי לפני שמכירים. אני לא מתאר מציאות של מישהו "שרוף", אני מתאר מציאות של מישהו ששומר כוחות.

לדוגמא, בחור שנפגש באותו שבוע עם שלוש בחורות שונות. הוא אכן בד"כ ישמור כוחות (והתלהבות) עד שבכלל יראה אם יש על מה לדבר.

אם באמת יש התחלה כלשהי - יפעל בכל הכח.

לגבי המגיע לי - צריך לדעת את הצד השני. לאיש יש רצון מובנה לתת ולתת ולתת. כשה" מגיע לי" יכול להתעקם זה  עלול להפוך לסחיטה וניצול. וכבר נתקלתי. 

הגבתי באופן כללי. לאו דווקא למה שהיא תיארה. 

גם אני דיברתי על לפני שמכירים.

זה בסיסי לתקשר חוסר פניות/עומס או מה שלא יהיה. גם במציאות ובמצב של רצון לשמור כוחות, זה הבסיס לזכור שצריך לתקשר, גם אם לא תיתן ולא תשפיע כלום למי שלידך.

זה עניין של לראות שיש פה מישהו נוסף.

מחשבה שעברה לי אולי יש פה עניין לדייק בהגדרת חיזור ומה נכלל בו מבחינת כל צד. אני מרגישה שיש שם פער מסויים.

לגבי הסוף - השלמתי את החסר, כי ידוע שטבע האיש להשפיע, רק לא תמיד זוכרים שאישה לצד היותה מקבלת בטבעה לא נעדרת יכולת הענקה בדרכים אחרות, אפילו על חשבון עצמה. כדי לא להאריך מדי, לא כתבתי את כל תיאור המערכת. אלמד להבא.

אחרי ששלחתי עבר לי בראש שאני צריכה לסייג בצורה ברורה מצבי קיצון שבהם זה הופך לניצול, אם כי זה לא הטבע הראשוני. הבחירה במילה טבע לא היתה מקרית.

והקדמתי לכל ההסבר שלי שם שהמערכת דורשת הדדיות, וחשיבה על האחר במערכת..

אנחנו פשוט מדברים על דברים שונים. ציינתי באופן כללי על חיזור בתחילת קשר. בפירוש ציינתי שההתנהלות של הנ"ל לא מקובלת מבחינתי.

לגבי נתינה (כרגע מחשבות, לא משהו מבוסס) - עד כמה שאני רואה הנתינה של האיש (אם מתקבלת ברצון ואכמ"ל) מוציאה אותו לפועל ומגדילה את השפע שלו. היא לא מרוקנת אותו.

האישה נותנת ממש חתיכות מעצמה. אם היא לא תקבל - היא תיגמר..

זה בגדול. מוזמנים לחלוק. 

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.