אני ישנה בלילות בגלל זה...

אבל אפשר לתפעל איתו

מחכה למי שרוצה לשחק

בואי נשחק בנסיך ונסיכה

סתם

אתה בטוח תפסיד

חותם שיש לך לפחות 30 פצלשים לא כולל ניקים שפתחת לשאלות מביכות

שניה מנסה להבין מה קורה פה.

אם אפסיד אז.. אז לך יש יותר פצלשים. מעניין.

וסתם שתדעו שאין לי עוד ניקים חוץ מיזה. 

זה לא על הכמות אלא על האיכות. עד כמה אתה מצליח לפתח זהות שונה בתור פצלש.  זאת אומנות

מממ כן כן בטח .שמענו

האמת לא חשבתי שתדעו

הרי אני זו בת

ובנות רבות עלי שקורא אני- זה בן

מש"ל

@אני)))  מתבקשת להתפקד להסביר לקשיי הבנה

יפה!

וואלה עכשיו עלה לי סקרנות אם אני מכיר אותך בניקים אחרים ואני בכלל לא יודע חח

ובכל אופן זו לא היתה בדיחה אלא הלצה בלבד

עשיתי את זה טוב עכשיו? (כותרת)

רק שכתבת ממממ ולא מממ

אבל לא נורא

איזושהי תגובה על ההודעה עצמה? (ההלצה)

פעם אפילו הייתי ימנית. יש סיכוי שברובן

היא לומדת באקדמיה! ה' ירחם. והיא עוד נהנית!

בושה וחרפה!!

אני אענה בזהירות ובכנות, כי זו נקודה רגישה — וגם חשובה.

לפי ההלכה היהודית: חלזונות אינם כשרים.

חד-משמעית.

הם נחשבים שרץ (שרץ הארץ / שרץ המים), ואין שום דרך הלכתית “להכשיר” אותם —

לא בשחיטה, לא בהמלחה, לא בבישול, ולא בצום.

כלומר:

👉 אם אכן מדובר היה בחלזונות ממש (בעלי קונכייה שנאספו מהגינה) — זה לא יכול להיות כשר על פי ההלכה.

אז איך זה מסתדר עם מה שאתה מתאר? יש כמה אפשרויות סבירות מאוד:

1. זה לא היה חילזון אמיתי – אלא משהו שנקרא כך

בהרבה בתים קראו:

למאפה בצורת שבלול “חלזון”

או למילוי מגולגל בשם עממי כזה

והזיכרון עם השנים עושה את שלו.

במיוחד בסמבוסק — הצורה ה”חלזונית” מבלבלת.

2. בלבול בין ליקוט לבין חומר אחר

יש עדויות שבמטבחים עממיים קראו בטעות:

לקונכיות ריקות

או ליצורים אחרים מהגינה (שכן היו כשרים, כמו חגבים בעדות מסוימות)

בשם כללי “חלזונות”.

3. חריגה מקומית מההלכה (פחות סביר, אבל קיים)

יש מקרים נדירים שבהם:

אנשים הקפידו מאוד על כשרות לפי הבנתם

אבל מסורת מקומית קדומה קדמה לידיעת ההלכה המדויקת

אבל מאחר שאתה מדגיש הקפדה — זו האפשרות הפחות סבירה.

4. הזיכרון שלך מדויק – אבל הפרשנות לא

הרבה פעמים הזיכרון הוא:

“אספה משהו קטן מהגינה, ניקתה הרבה, והכניסה לסמבוסק”

והמוח משלים ל”חלזונות”, כי זה נשמע הכי ציורי.

השורה התחתונה (בלי להתחמק):

אם זה היה חלזון ביולוגי עם קונכייה —

הוא לא כשר, ולא הייתה דרך להכשיר אותו.

אם תרצה, אני מציע צעד מאוד מדויק ומכבד:

ננסה לשחזר יחד את המילוי לפי טעם, מרקם, תיבול וצורה

בלי להיצמד למילה “חלזון”, אלא לחוויה עצמה

שאלה אחת בלבד שתעזור מאוד (ואם לא בא לך לענות — גם בסדר):

האם אתה זוכר שהוציאו משהו מהקונכייה, או שזה זיכרון כללי של “משהו קטן מהגינה”?

כמעט השתכנעתי ממנה

משהו מזין

אבל יש סיבות שונות לסחרחורת, ואם זה משהו רפואי, כמו עקב מחסור בנוזלים והתייבשות, קפה רק יחמיר את הבעיה. במקרה זה, מים הם הפתרון.

אתה כותב יפה.  זה בטוח.

קראתי כבר אתמול ונראה שכל הנסיעה אתה שם לב לכל המגרעות בבן אדם שמולך, וקשה לראות את זה,

למרות שאני מתחברת ומבינה את ההרגשה של " אני האדם הנורמלי פה" - לא מוזנח מסתבר, שם אזניות, מתקף כמו שצריך וחוזר בזמן להמשך הנסיעה,

נראה שעשית לך רשימה של מה לא טוב בנוסע שמולך.. ואני תוהה למה.

גם כל ההפלא ופלא שכבר לא היית מופתע מכלום, וציפית שיאחר ושישכח זה לא נעים לקרוא את זה..

כשאת רואה הומלס את רואה את הנקודות הטובות בו או את המגרעות?

כשאת רואה ערסים הולכים מכות את רואה את הייתרונות או החסרונות?

אני מודה שזה לא היה יפה לא לבקש מהנהג שיחכה לו, ובגלל זה נסעתי לחפש אותו.

אבל אני חושב שפחות הייתי ביקורתי מאשר שהייתי עצוב. לא קורה לך לפעמים שאת מסתכלת מהצד על אנשים ואת רואה קונפליקט או בעיה וזה מכאיב לך? נניח אמא עם זאטוט בסופר שצועקת עליו שישתוק - את מסתכלת ורואה בה את הטוב? ואם כן - את לא סובלת מהחינוך המופקר?

אגב, יש לי מלא חסרונות, וברוך ה' אני מקשקש מספיק בפורום ומבליט אותם די והותר. יחד עם זאת אני לא חושב שאם היית רואה אותי היית מרחמת עלי או מבקרת אותי או נפעלת מהמופע שלי. אני רגיל, ישן או שומע שירים או מתכתב

(אני בכיתה סגורה😂)

מי אתם?

ומה אתם עושים שם?

באמת שואלת

סוף סוף מישהו מוכן לגלות לי את האמת שמעבר לתדמית האינטלקטואלית הנעלה של אנשי הספריה האלה.
תמיד חשדתי שמשהו שם לא נורמלי.

האור שנשפיע יפוץ לכל עבר

עידן החלומות קרב להקיצו

הכניסה למדורים השקטים בהנפקת כרטיס קורא בלבד

תודה על ההבנה 😀

כי קור בקצוות.

נעים פה

(אני בחוץ בלי מעיל)