שמעתי הבוקר (מתוך שיחה של הרב אלימלך בידרמן)
אלול - "אני לדודי ודודי לי"
מה העניין של אלול בהקבלה דווקא לדוד?
אלא שמדודים מקבלים רק דברים טובים,
מאבא לפעמים מקבלים גם נזיפה פה ושם אבל דוד זה 100% דברים טובים.
זה העניין של חודש אלול שכולו 100% רחמים.
כתוב "ה' הושיע המלך יעננו"
ה' זה מידת הרחמים והמלך זה עניין של משפט מידת הדין.
אם כן למה מערבב הפסוק את שני העניינים? לכאורה היה ראוי כאשר מבקשים רחמים לקרא בשמות שמסמנים רחמים.
אלא מעשה שהיה כך היה,
היה אבא שלא היה לו כסף לשלוח את הבן שלו למלמד,
אז הוא לימד בעצמו את הבן וכל פעם שהבן היה מתעצל ללמוד אז האבא היה מעניש אותו.
וכשהוא היה מתלונן "אבא למה?!" האבא היה עונה, "אני לא אבא עכשיו, עכשיו אני רבה"
וכשהיה מגיע הערב, האבא היה הולך לבן ומנחם אותו כמו שאבא מנחם את בנו.
כך יום עובר ועוד יום באותה צורה.
ערב אחד הבן אומר לאבא בערב "אבא, אתה עכשיו אבא ולא רבה נכון?"
האבא עונה, "כן בני מה רצית?"
אומר לו הבן: "אז תדבר בבקשה עם הרבה שיפסיק להרביץ לי 
"
אומר הרב אלימלך בידרמן זה העניין של חודש אלול,
"ה' הושיע" בחודש אלול שהוא רחמים שכשנגיע לראש השנה ותהיה "המלך" שהוא מידת הדין, בכל זא תרחם עלינו.
אנחנו שרים בפסח "חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי",
דבר נפלא, נורא נוראות,
חד גדיא - עם ישראל "שה פזורה ישראל"
דזבין אבא - שקונה את אבא שלו (הקב"ה),
בתרי זוזי - בשתי תזוזות, היינו סוגר את הפה כשצריך (לשון הרע, רכילות, מריבה, כעס), וסוגר את העיינים כשצרים (עשו לו עוולה, שמירת העיניים וכו')
עכשיו יש לנו הזדמנות לבקש מה' בחודש הזה שכשיגיע ראש השנה ויהיה בבחינת "המלך" ירחם עלינו.
יש לנו יכולת "לקנות" את ה' יתברך בהתחזקות בשמירת הפה והעיניים.
יהי רצון שנזכה!
יש לך זיכרון צילומי לניקים …