כמה זמן את אחרי לידה?

ילדים זה קשה, באמת.

אבל אם יש אפשרות גם למצוא זמן לעצמנו ולא להפוך רק ל"אמא של" זה מאד מקל גם לראות ולהרגיש את הטוב.

יש לך זמנים בלעדיה? מסגרות חברתיות?

תפני לעזרה בעולם האמיתי -

חברה, משפחה,אחות טיפת חלב

הורות זה קשה, זה תחושה טבעית, אבל אם זה מציף אותך כל כך זה ממש לא טוב...

חשוב להבין שזה לא מתדרדר

תראי איך את מוצאת שקט וזמן גם לעצמך

בהצלחה!!

שהילדים היו קטנים..

קיללתי את יולי אוגוסט.הרגשתי אמא איומה כי יצאתי מדעתי...

אבל עכשיו שהם גדולים... אני לא סובלת בכלל. ברוך ה'. הם עוזרים לי עם הקטנים אני מצ'פרת אותם גם. ה3 גדולים ממש עצמאיים נוסעים כבר עם חברים חוזרים מאוחר.  זה אחרת... שיש גדולים בבית...

הקטנים יחסית רגועים כי אחים שלהם הגדולים רגועים גם. אני מאמינה שזה משפיע ..

אל תדאגי. אני מאוד מבינה אותך...

ותתקני אותי אם אני טועה הילדים שלך עוד קטנים?

כי מבחינתי זה הכי משפיע על העצבים ועל ההרגשה...

בעיניי זו תחושה מאד הגיונית, אמהות זה הרבה עבודה ולפעמים נמאס מעבודה. זה דווקא טוב להיות מודעים לתחושות ולא להדחיק אותן.

ולא צריך להביא יותר מילד אחד אם לא רוצים.

אל תמהרי לחשוב על עוד אם לא בכוחות. זה קודם כל.

דבר שני, עם מה שקיים - להיעזר ככל הניתן ולהתאוורר

ולזכור שאוגוסט זו תקופה זמנית של קושי בווליום גבוה

כשאני כל כך מתאמצת ותמיד תמיד הם מוצאים על מה להתלונן

כשבוכים או הקטן בורח וקשה לי ממש לרוץ אחריו

כשהוא מתנגד לי פיזית... וכרגע בכלל אוגוסט יוצא לכולם מכל החורים

אימהות רגועות שתמיד מגיבות נכון ותמיד מאושרות גם כשקשה קיימות רק אצל השכנים...

הייתי שם...

בת כמה הבת שלך?

היום נסעתי לבד. וואו. תחושה של חופש....

אבל הילדים הם המשמעות העמוקה של החיים שלי

ובכל פעם שהם ישנים (!!) אני מבינה את זה.

נראה לי לא לקחת איזה ברייק בזמן האחרון... לא?

השינוי הזה בחיים זה קשה קשה קשה. לקח לי יותר מחצי שנה להתאפס על עצמי ולהתחיל להרגיש שמחה בתפקיד של אמא.

בינתיים תדאגי לעצמך להתאווררויות, וכמה שאפשר לאכול טוב ולישון כשאפשר. מקווה שיש לך עזרה ותמיכה. ושבעזרת ה' הקרוב תחווי נחת מהקטנטונת!

יש לי תינוקת אחת, בת שנה פלוס. אני באמת אוהבת אותה, אבל לא מסוגלת עם הטוטאליות של להיות אמא. שלא משנה איך אני מרגישה או כמה אני עייפה או כמה אני רוצה שקט היא צריכה אותי. ולמרות שאני מקבלת עזרה, עדיין האחריות תמיד עליי בסוף וזה חונק אותי.

והיא איתי בבית, אז לעבור את אוגוסט לא יעזור... אולי אפילו תהיה לי פחות עזרה מהמשפחה.

@מיקי מאוס תודה. אני חושבת על לפנות לעזרה אבל באמת שאין לי מושג איך או איפה.

@גלויה יכול להיות. היא כבר מעל שנה אז אני חושבת שזה לא מוגדר דיכאון אחרי לידה, אבל אני באמת חושדת בכיוון.

ושוב תודה לכל מי שהגיבה, זה בהחלט מעודד אותי🙂

האמת במקומך הייתי עושה הכל בשביל להכניס למסגרת. הייתי במקום שלך תקופה קצרה בהרבה והשתגעתי הרגשתי שאין אותי יותר. ופחדתי ממש להכניס למסגרת ממלא סיבות, אבל ברגע שהכנסתי למסגרת נהיו לי חיים. וברגע שיצאתי טיפה לעבוד (משהו זמני חלקי) זה רק עשה לי טוב.

ממליצה ממש ממש ממש. זה ישפר פלאיפ את התחושה שלך

אם אחרי זה עדיין תרגישי בקושי, הייתי ממליצה לבדוק כיוון של דכאון

אבל להיות כל היום בבית עם תינוקת, על כל המשתמש מכך, במיוחד שזה לידה ראשונה, זה מעבר חד מאוד לחוסר עצמאות, וזה כשלעצמו עלול ליצור דכדוך, במיוחד שאין זמני איוורור

חיבוק ❤️

אם הבנתי נכון והיא לא במסגרת גם לא בחופש,

אז רק רוצה לומר שלא לכל אחת מתאים להשאר עם תינוק בבית הרבה זמן,

ויכול להיות בהחלט שנכון לך ומכך גם לבת שלך, להיות במסגרת אפילו חלקית..

גם אני הייתי עם הבכור בבית

עבדתי מהבית תוך כדי

מכירה מאד מאד את התחושות שכתבת, וכמעט לא מרגישה אותן היום עם 3 קטנטנים

בגיל שנה הכנסתי אותו למטפלת לחלק מהבוקר, למרות שהייתי בבית.

זה מקסים ומהמם להיות עם הילד בבית כל עוד המערכת כולה ברוגע ונחת ושמחה.

את חלק נכבד מאד מהמערכת, ואם לך רע וקשה ועמוס מדי, שימי אותו אצל מטפלת

מכירה מאד מקרוב את הרצון הזה, ומכירה את התחושות, ואת ההקלה הגדולה שנותן לך הזמן לעצמך, שמאפשר לך באמת להיות אמא טובה שמחה ונינוחה יותר. זאת לא קלישאה. אמא שמחה זה אחד הדברים הכי חשובים שיש לתינוק.

במיוחד שזה ילד אחד ואין לו חברה ועם מי להעסיק את עצמו בו בבית ואת השעשוע החברתי היחיד שלו.. זה ממש חשוב!!!

לכל אמא ובמיווחד!!!! אם את מרגישה ככה

עזרה ראשונה לנפש היא לא פחות חשובה נעזרה לגוף כשחולים.

אפשר ליומיים,

אפשר למסגרת עד 1

אבל לא להשאיר ככה

את פתאום תהני מהאימהות ותשמחי בה הרבה יותר וזה מגיע לך ולילדה שלך..❤️

לא חייב לשלוח למעון 7 עד 4

אפשר חלקי

אבל שיהיה קבוע, לא שמישהי תסגור איתך לפעמיים בשבוע וכל בוקר לא תדעי מה הלוז איתך היום.

שיהיו לך זמנים קבועים בשבוע שהוא הולך בשמחה למישהי טובה ונעימה, וחוזר לאמא שמחה רגועה שיש לה זמן לעצמה

להמלצות כאן להכניס למסגרת.

זה אולי נראה שזה לא יעזור,

אבל מניסיון שלי, ברגע שיצאתי מהבית לעבוד קצת, החיים שלי התמלאו באור.

בשנה שעברה אוגוסט היה סיוט עבורי, הייתי בטראומה מהקורונה, ואז מעוד כמעט שנה עם תינוק בבית ואחרי זה עוד זמן לבד בבית בלי לעבוד.

זה פשוט היה מסך שחור, של לוסר הערכה עצמית, דכדוך וחוסר כוח.

יצאתי לעבוד השנה, 80% משרה, לא שכר גבוה בכלל. אבל חזרתי לחיים. זה פשוט הבדל עצום.

הרגשתי משמעותית, שיש לי מה לתת, שיש לי חיים

וזה גם נתן לי הרבה יותר כוח להיות אמא שמחה לילדים שלי

באזור גיל שנה חשבתי שאני מתחילה לאבד את זה.

הכנסתי אותה למסגרת (למרות שעדיין לא הייתה לי עבודה), והרגשתי שהאוויר שלי חזר. 

שלא תטעי, אני אוהבת אותה מאוד, כיף לי איתה, אבל להיות כל היום בבית עם ילדה בגיל מאוד מאוד דורש, זה קשה מאוד. 

יכול לצוף גם תקופה אחרי, ובהחלט יכול להתמשך מעבר לזה.

הץחושות שאת מתארת הן נורמליות, אבל העוצמה כנראה מעידה על דיכאון, שזה מצב לא פשוט, ואין סיבה שתישארי בסבל.

את זקוקה לעזרה.

איפה?

יש עמותת ניצה שעוזרת לנשים אחרי לידה (אני חושבת בדגש על דיכאון)

אפשר לפנות לרופא משפחה שיפנה אותך לפסיכולוג, וגם העצות הבנאליות יכולות לעזור -

לצאת לשמש כל יום (בבוקר כשעוד לא רותח)

למצוא זמנים שאת יכולה לעשות משהו כיף

לבקש עזרה מהסביבה הקרובה

למצוא עוד אימהות לילדים בגיל, שלא תרגישי לבד כל כך.

לעשות ספורט, זה משחרר הורמונים "שמחים" ומעודד.

כל אלה דורשים אנרגיות, אבל הם יחזירו לך אנרגיות בע"ה

יש להן שאלון כזה

וגם ידעו להכווין

חשוב להבין אם זה קושי פשוט של עומס (שכמובן צריך למצוא דרך לשחרר ולא משנה אם אובייקטיבית זה עמוס או שרק עמוס לך רגשית)

או משהו יותר מזה ואז בנוסף כדאי לנסות לטפל גם בעומק

בהצלחה!

רק שתדעי שאת נורמלית, שמותר לך להתלונן, שאת עדיין אמא ראויה וטובה, ואל תחששי להתיעץ ולפנות לעזרה

תעשי רשימה

ותחשבי איך לעשות אותם.

רוצה לעבוד במשהו שאת אוהבת? לכי על זה. שימי אותה בגן וצאי כמה ימים בשבוע.

רוצה ללמוד משהו? לכי על זה.

זה שנהפכת לאמא לא אומר שאת לא יכולה לעשות את מה שאת אוהבת.

את תראי שברגע שתפני זמן לעצמך ולדברים שאת אוהבת אז הזמן שתטפלי בילדה יהיה לך כיף וממלא הרבה יותר.

להשקיע כסף בעזרה - ביביסיטר לילדה אפילו שעתיים בבוקר שיתנו לך לאכול בנחת ולהתפלל בשקט.

להשקיע כסף בעזרה בעבודות הבית כדי שבערב במקום לקפל כביסה או לראות אותה שבוע מולך, תוכלי לצאת עם חברה או לעשות ערב זוגי עם הבעל.

להשקיע בלצאת מהבית- לקום כל בוקר, להתלבש, להתאפר, לעשות סיבוב עם העגלה בחוץ ולהנות מהכאן ועכשיו. אחר כך לצאת למפגשים של יולדות או סיבוב קניות או הרצאה, אפילו לצאת לסופר ולחזוכ. אחר הצהריים לצאת לגינה כשנעים, פיקניק, למשפחה. מה שאת אוהבת.

בבית לשמוע מוזיקה ולנוח.

וכן, זה שצריך עזרה ומסגרת לילדה לא אומר שאת אמא לא טובה. כולנו בני אדם ולפעמים צריך שקט ושפיות. אם את מוצאת מסגרת כבר עכשיו - מעולה. אם לא עדיך לקחת נערה לעזרה מאשר כלום. ככה אני עשיתי כשלא מצאתי מסגרת- סגרתי עם נערה ימים מתחילת שבוע לפי הצרכים שלי לשלוש שעות שכללו עזרה עם הילדה ומטלות בית קטנות כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה, חיתוך סלט. זה עשה לי טוב.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...