זה נכון שלא מחפשים מלחמות בתוך הבית ורבים מעדיפים אשה "מקבלת" יותר.

אין לי שום בעיה עם מישהי עם דעה מגובשת, להיפך - נשמעת בחורה מעניינת.

תהיה לי בעיה (או לא, כי פשוט לא אפגש) עם מישהי שרוצה להפוך הכל לויכוח.

ומה הקשר עברית תקנית? 

נכתב על ידי "גבר גבר"

שחוזק אומר מלחמה? או ויכוח? מה הקשר?

ברור שכשיש מישהו עם דעה ומישהו בלי דעה, כנראה לא יהיו ויכוחים, אבל איזה מן קשר זה שרק לדעה של מישהו אחד יש מקום??

הרבה פעמים "אשה חזקה" משמשת כמילה מכובסת ל"אשה בלתי נסבלת".

הגבתי בתוכן שזה דווקא מעניין כשיש דעה ממול.

אל תשכחי שהאיש הוא המוביל וזה גם מה שרובכן מחפשות. זה איזון שצריך למצוא בין הדעה לבין התנהלות הבית.

ובעיני - לראות את אשתי באמת, לשמוע את הדעה שלה, לחשוב איתה ביחד ואז ל" השתמש במנדט" שנתנה לי ולהוביל את הבית. 

שגברים לא מבינים נשים (שלא לומר "נשים הן בלתי מובנות, בהגדרה")

ולכן להתנהל מול דמות שהיא גם חזקה מאד וגם אני לא מבין אותה, זה מאיים.

סתם תיאוריה

גברים הם מאד מובנים, בהגדרה.

ואם היא חחשה ואתה לא מבין אותה? מה תרוויח?

אם היא חלשה אז זה לא מפחיד

השאלה היתה למה מפחדים

שהחוזק אמור להפחיד.

למה אם היא חלשה ולא מובנת זה לא מפחיד?

אם מישהו חזק, הוא יכול לעשות דברים שאני לא מעוניין בהם. אם אני לא מבין אותו, אני לא יכול להתכונן לזה ולנהל סיכונים.

אם מישהו חלש, אני יכול להשאיר הכל בשליטה, אני לא צריך לפחד שיקרו דברים שלא ציפיתי בלי שאצליח להתמודד.

מה מפחיד יותר: זבוב מחוץ לכלוב או דוב מחוץ לכלוב?

לדוגמה, אשה עם דעות מוצקות בכל נושא, יכול להיות שהיא תדרוש ממני להתנהל בהתאם. ואני לא יודע מה היא תחשוב כי אני לא מבין אותה.

לעומת זאת אשה שאין לה דעות מוצקות, אני יודע שלא משנה מה תהיה הסיטואציה, אם הדעות שלה יתאימו לי - אסכים איתה, ואם לא - אוכל למצוא איך להתמודד בלי לעשות את רצונה

אם אתה עכבישון או אם אתה אריה.

זהו.

וגברים ונשים זו לא מלחמה שצריך להתייחס אליה עם אסטרטגיות לניהול סיכונים.

המיתוס שאני מכירה הוא דווקא גברים נמשכים לנשים חזקות.

אבל זה ממש לא אכפת לי המיתוסים האלה, במציאות אם מישהו מפחד מזה אז את לא מתאימה לו, את צריכה מישהו ברמה שלך ומעלה לא מישהו מתחתייך. 

לגברים יש כבוד בגלל זה הם תמיד הולכים ראש בראש, הם לא צריכים גם אשה ללכת ראש בראש איתה.

המשפט האחרון שלך...

כל האמת על השולחן.

תודה!

ואיפה יש מיתוס כמו שלך??

כן לצערי מכירה את זה מקרוב 

אממ את המיתוס הזה אני מכירה מסרטים לא נעים לומר🤦‍♀️

ובאופן כללי להגיד לך טיפ... הבינה היתרה שלנו זה לדעת איך לומר דברים,

גם אם יש לך דעה מגובשת על משהו, זה חכם להגיד אותה לא עם נקודה בסוף המשפט או סימן קריאה, עדיף להגיד אותה עם שלוש נקודות...

גם אח שלי פעם היה ממש לא מסתדר איתי עד שלמדתי את השיטה לא להלחם אלא לתת כבוד, להתייחס כאילו הוא מעליי, והפלא ופלא הוא הפסיק להציק לי. (זה היה באיזה גיל 13)

כן, זה להקטין את עצמי, אבל אל תהיה צודק תהיה חכם. ככה יש שלום ביננו, ככה הוא מקשיב לי, ככה הוא גם מכבד אותי. זה מאפשר את התקשורת למרות שאנחנו עולמות שונים. הוא אמר לי פעם בגילוי לב שפעם הוא היה רואה אותי בתור חידה. כמו בסרטים המצויירים סימן שאלה מהלך...😅 אנחנו שונים ממש, לא היה לי קל אם הוא היה בעלי אבל אם הוא היה הייתי מסתדרת איתו. כי הוא טוב. כולם טובים ממש. 

למה שתפחדי מחתולים? למה שגבר יעריך אשה שמפחדת מחתולים זה לא הגיוני... 

לגבי שפה תקנית, אני חושבת שאת בחורה איכותית (שהולכת עם הערכים שלה) גם יותר מהרבה בנות, לא רק בנים. את באופן כללי ברמה גבוהה לאוכלוסיה. את צריכה בחור כזה. 

אני לא חושב ש"שלוש הנקודות" זו הקטנה, להיפך.

עדינות זו לא הקטנה. רכות זו לא הקטנה. נעימות זו לא הקטנה. בעיני זו הדרך להכווין למקום שאת רוצה ועדיין לתת לו את מקומו.

ותנוח דעתכן - כולכן סימני שאלה מהלכים בשבילנו. 

ויש סיבה שהמיתוס הזה נמצא בסרטים.. 

לא יכול להיות שעד כדי כך...

וכן, אני חושבת שהמיתוס הזה הגיוני...

חתולה הביאה כמיתוס, אבל את הצד השני - שאת הבאת - מהמציאות. 

כלומר, לא יצא לי להיתקל בגברים שפחדו מנשים חזקות וכן יצא לי להיתקל בכאלה שנמשכו לחוזק וכאלה שנרתעו מההיפך.

אולי אפילו מקביל לזה שבנות נמשכות לגבר רגיש 

בצד השונה מאיתנו יש משיכה מסויימת ובצד שאנחנו מזדהים איתו יש משיכה מסויימת...

לכל דבר יתרונות וחסרונות

מגניב שראית את זה מהמציאות

הרבה גברים רוצים להיות המובילים, חלקם מעדיפים אישה שקל להוביל אותה.

זה לא משהו רע, זה מסנן את הגברים שלא ראויים ולא מתאימים לאישה חזקה ודעתנית.

אני לא בטוח שאת זוכרת איך נראה עולם הפגישות.

לצורך העניין - אם אפגש עם מישהי שתצפה ממני "להיות ראוי" (בפירוש או בהתנהלות) כנראה שהקשר הזה לא ימשך.

כנ"ל הפוך אגב.

גם אם מתנהלים אחרת ממך, זה לא הופך אותם לסמרטוטים

 למרות שאני לא ממש מצליח להבין מה לא בסדר.

יש אנשים שרוצים להיות מובילים, לכן הם מעדיפים להקים בית עם נשים מסוג מסוים.

חזקה דמעיקרא וחזקה העשויה להשתנות.

צור גם היתה "חזקה בים... אשר נתנו חתיתם" אבל בסוף קרה מה שקרה ולא אוסיף את המילים של ישעיהו.

הקיצור, לא נראה לי שיש בחורה חזקה שלא תתרפה ותימס לידי מכוחה, ותחשוב לצאת כשמשון כפעם בפעם וכוחה סר מעליה.

אז אני לא מפחד מאשה חזקה בכלל, כי היא לא תהווה איום לידי.

טוב מאוד שתהיה חזקה, כי לפחות יהיה לי קצת תחרות, ואם היא תנסה להרים את כפיה ולרוץ אחריי, "כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים".

הכל בצחוק,

ברצינות, אני רוצה אשה חזקה.

תתארי יותר למה את מתכוונת ב"אשה חזקה"?

ואיפה זה פוגש אותך בפגישות?

ואיך זה נראה לך יופיע בבית שתרצי להקים ובדינמיקה עם בעלך?

נראה לי שכל אחד כאן חושב על משהו אחר ולכן ריבוי התשובות. 

שהדוגמאות שלי מפורטות דיין.

בפשטות, אני מחפשת דינמיקה של הדדיות, פתיחות כנות. לא אגיד שוויון, אבל במידה מסויימת... כן... לא רוצה להוות איום על אף אחד.

לא כל כך ראיתי בדוגמאות שלך פוטנציאל לקונפליקט כפי שאת מתארת. לכן אני שואל.

וכפי שאת שמה לב מהתגובות שלי (כאן ובכלל) - אני הייתי אמור להיות זה שנרתע (לפי תיאורית "המפחדים מאשה חזקה"). 

ופתיחות וכנות? מה הקשר לחוזק וחולשה? באמת שלא כל כך מבין. 

נחית דרגא ונסיב איתתא - "לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה"

יש כאלה חוששים שאשה חזקה תרגיש בסופו של דבר זלזול לגביהם ושאין להם מה לתרום לה בחיים

אלא חשובה. ולא ראינו את המיתוסים האלו על הבדלים אחרים.

ואשה "חזקה" ממש לא חייבת להיות דרגא מעליו. 

מיתוס??

טוב בכל אופן, כשאני קורא שוב את ההודעה הפותחת, אמנם לא הבנתי איך זה קשור לאשה חזקה

אבל עולם עם תוכן, דעה מגובשת, שפה תקנית, וגם לא מפחדת מחתולים 

נשמע אחלה תכונות.   בעיקר לא מפחדת מחתולים.. חיסכון בזמן לגבר להגן עליה

שעכברים הם מגעילים וחתולים לא. 

כנל ג'וקים ולטאות זה מעורר בחילה.

הפחד הוא שהגועל הזה יגע בי, חתול לא מגעיל אותי אני אשמח ללטף אותו אם הוא נראה נקי יחסית.

וגם, לחתול אפשר לעשות קישטה, והוא לא יכנס לתוך הבית ועלול לעלות לי על המיטה...

את חזקה באמת?

מזה בדווקא הם מפחדים?

(אולי גברים סתם פחדנים. נמושות כאלה. חסרי אומץ.)

אולי הם בכלל לא רוצים להתחתן וסתם מחפשים תירוצים.

אולי הם לא בטוחים בגבריות של עצמם.

הרבה אוליים יש כאן

לצורך העניין - דעתן. בעל דעות ברורות.

יותר מזה - יש ביניכם דיון לוהט על משהו. איך את מרגישה תוך כדי ואח"כ? 

זה מה שהם אומרים.

זהו.

סליחה..

זה מעניין

ולא ממש הצלחתי.

היחיד שעלה בדעתי הוא וונדר וומן?

התכוונתי לסרטים המצויירים או שהיו מצויירים שערכו כדי שיתאים לwoke. אבל מן הסתם גם שם אפשר למצוא דוגמאות לנשים שמחקות גברים כדי להיות נשים חזקות.

(חבל שאין תרגום למושג הזה בעברית)

יש גם בת הים הקטנה שחורה שעושה ראפ, פיטר פן שמחקו כמעט את האינדיאנים ועשו את טינקרבל שחורה, ועכשיו מצלמים שלגיה היספנית בלי הגמדים והשחקנית הראשית לא מפסיקה לדבר על כמה היא שונאת את שלגיה.

לא חושב שאני מפחד מאישה חזקה בגלל שיש לה למשל דעה מגובשת.

אלא שאני מניח, ייתכן שלא בצדק, שאשה חזקה פחות תעריך אותי..

נפקמ שאם הייתי רואה כמה היא מעריכה אותי אז זה אכן לא היה מפריע..

וכמובן מדגישה משלי... זה לא משהו חותך,

המושג של אישה חזקה בדרך כלל לא מתחבר עם המשפטים שכתבת שהם פשוט להיות הבנאדם שאת.

כשאת בכוונה כותבת "אישה" ולא "אדם", את מכניסה את זה לקונוטציה של ארגוני הפמיניזם למיניהם, אלה שאומרות שלא צריך גברים בחיים, אלה שאומרות שנשים הן הכי טובות הכי חזקות הכי מגיע להן ורומסת בדרך את כל מי שלא חושב כמוהן.

שזה גם מה שמתחבר בצורה שלילית עם "אישה חזקה עם דעה מגובשת". אז מה? לכולנו יש דעה במשהו. כולנו כבני אדם ראויים להישמע ולהשמיע את הדעות שלנו. זה לא קשור להיותי אישה.

אישה באה לידי ביטוי בדברים אחרים. ולרוב זה באמת הפן היותר רגיש, אולי נראה יותר 'פסיבי' למרות שהוא ממש לא אבל אם לכתוב ככה עוזר לתפוס את העניין אז למה לא.

אישה שיודעת מה היא רוצה מעצמה היא הכי נשית שיש. אישה שיודעת לדרוש כשמשהו חשוב לה, ויודעת להתפשר כשהיא רואה את הצד השני ורוצה שיהיה לו טוב.

אישה שלא מתנצלת על מה שהיא. ותגידי הכי בגאווה את מה שאת אוהבת לעשות.

לי יש חולשה מטורפת לכלבים ואני ממש צריכה להתאפק כדי לא ללטף כל כלב שאני רואה, ונפגשתי גם עם גברים שפוחדים מכלבים. זה אומר שהם לא גברים או שאני לא אישה כי אני לא פוחדת? לא. זה אומר שהם אנושיים וזה הפחד שהם מתמודדים איתו והכול טוב.

מצד שני אני שונאת חרקים ואני עפה על זה שאני קוראת לו להרוג עכביש חח זה גם מחזק לו את הגבריות וגם אני יודעת לבקש ממנו משהו שקשה לי, וזה ממש כיף.

(דוגמא קטנה רק, כן? חחח)

ובפן יותר אישי- אני יודעת שבמבט חיצוני יש לי דמות של "אישה חזקה", וזה הרתיע כמה שיצאתי איתם, ואפילו את הבחור שלי, אבל עם הזמן הצלחתי להיפתח ולפתוח את החולשות שלי, את הסדקים שלי, והפכתי להיות בנאדם ולא איזה משהו שלם מאוד ומרוחק מאוד.

האם הוא מרגיש גבר מצד עצמו או שהוא מרגיש שכדי להרגיש כגבר הוא צריך שאשה או הסביבה שלו יגדירו אותו כגבר.

בדרך כלל גברים שמרגישים גברים מצד עצמם לא תהיה להם בעיה עם אשה חזקה, כי הדבר אינו משפיע מבחינתם על גבריותם מכיוון שהם אינם מחפשים את האישור החיצוני להם לגבריותם.

לאומת זאת גברים שמרגישים כגברים כאשר הם מקבלים את האישור מאשה או הסביבה שלהם, אז אשה חזקה נותנת להם להרגיש מאויימים, בדומה לגבר חזק יותר שיתפוס את העניינים כשהוא נכנס "למרחב" שלהם, כי ההרגשה שלהם להיותם גברים, מבחינתם מגיעה מחוצה להם ולכן גם צריכה אישור חיצוני להם.

יש עוד סוג של גברים שלכתחילה מחפשים נשים חזקות כי הם רוצים להיות מובלים ושהאשה תוביל ותקבל את ההחלטות.

והפעם בהתייחסות לדוגמאות שהבאת. כנראה שבאמת בהן פגשת את זה.

עולם תוכן ודעה מגובשת - כפי שכתבתי, יכול להיות מאוד מעניין. השאלה איך זה מופיע.

אם זה בהתנגשות בלתי פוסקת ובלי לתת להשלים משפט זה אכן יכול להרתיע.

כפי שכתב לירן:

אולי בלי לשים לב את משדרת בעיקר את זה? - לקראת נישואין וזוגיות

ובעיקר סוף דבריו - אנחנו מחפשים אישה, לא חבר (וגם לא להיות החברה הכי טובה שלך). זה לא אומר שצריך למחוק את הדעות, פשוט למנן ולראות באיזה אופן להביא.

כאמור, בצורה טובה זה יכול להוביל להפריה הדדית.

בנוסף - יפריע לי מאוד הבעת דיעה תקיפה בדבר שלא מבינים בו (לעומתי).

אביא דוגמא שלי מעולם הפגישות - אם נפגשתי עם אחות (מקצוע) והיא מספרת לי על משהו שקשור מקצועית לעבודה. אני בד"כ אומר " אני יודע שאני לא מבין\חווה את זה כמוך אבל..". אחרת זה מרגיש ממש כחוסר הבנה מוחלט של מי שמולי. מצפה גם כך כלפי.

יש גם ובעיקר מקום שרוצה להשפיע - אני רוצה לתת לאשתי הרבה דברים. כחלק מזה הוא גם שתשמע ברצון את דעתי. אם עולם התוכן בא על חשבון יכולת הקבלה (וזה ממש לא חייב להיות כך) זה ירתיע.

לגבי פחד מחתולים - לא יודע. אולי יש את הצד של ה"גבר המגונן" שחסר להם. באמת שלא מצליח לתאר לעצמי את הסיטואציה.

לגבי שפה תקנית - גם אני ככה. אמנם אני מעריך שאם יעירו לי במהלך שיחה זה באמת יעצבן. אתה בא לפגוש מישהי ולדבר ולא לקבל שיעור בלשון.

*יוצאי דופן כמובן אלו שכותבים "אני ילך" "אני יעשה". לאנשים האלו שמור מקום מיוחד בעולם הבא עם עשרות מורים ללשון שימרקו את הזוועה הזו.

(מה שמעלה את השאלה האם גן העדן של האחד יכול להיות הגיהנום של השני).

השתדלתי לענות לפי מה שהבנתי מדבריך. אשמח אם תגיבי, מעניין אותי איך הצד השני רואה זאת. 

שיואווו - צעירים מעל עשרים

זה עדיין.

תזכירו לי בערב.

ובאסה

לדבר עם פוטין שישלח לך כוחות? 🙃

יותר דחוף לי.

ולהשלים שעות שינה.

עוד שעתיים שלוש של ריכוז וסיימתי.

שלא קשור ללפחד או לא לפחד מחתולים. יש גברים שרוצים להיות מס' 1 במשפחה ולכן יירתעו מאישה שטוענת לאותו כתר בדיוק.

ושלטו בשני האוכלוסיות שבמעמד מוחלש - נשים וילדים.

כיום עדיין ישנם שאריות מאותה תפיסה מעמדית שגורמת לאיום הזה.

הצעה שזורק.

לזה שזו המציאות שנוצרה. זה לא קרה סתם. יש כנראה משהו בטבע הגברי ששואף למעמד של שליטה וכח.

(סליחה, אני לא פמיניסטית פרוגרסיבית. לא לזרוק עלי עגבניות... אולי במקום המתוקן של זה זה הרצון להשפיע)

גברים היו חזקים פיזית וניצלו את מעמדם. ברור שזה בעיקר.

היום כבר כוח פיזי הוא לא הדבר היחיד שמכתיב את העולם אז לכן זה הפסיק.

לקרוא תגובה כזאת מהצד הגברי 🤭

מהותניות רכה זה הדבר הבא.

מסתכלת על העולם כאיזה מאבק בין המינים ולא כהשלמה הדדית.

עזוב רגע את אומות העולם - אתה באמת חושב שאבותינו "שלטו" בנשים המוחלשות שלהם?

אני לא תומך בתפיסה פמינסטית באופן גורף אבל היא צדקה שהיתה מלחמה וכנראה שיש מלחמה מסויימת בין המינים.

ת'אמת אמרתי את דברי מהקלטה ששמעתי בשיעור של הרב דרור טוויל.. הוא סיפר בתחילת השיעור שהנשים והילדים היו במעמד פחות פעם.

לא סתם חילקתי בינינו לבין אומות העולם.

בקצרה - הפמיניזם הוא התשובה הלא נכונה לבעיה אמיתית (בעולם ולצערנו טפטפה גם לעמ"י).

אכן אישה היתה חפץ בעולם הישן. הבעיה שבמקום לרומם את הנשיות החליטו להפוך את האשה לגבר (למחצה לשליש ולרביע) ומשם מגיעות המחלות של העולם המודרני.

לא זו דרכנו. 

גם נשים יהודיות לא ידעו קרוא וכתוב..

ואני לא מבין למה אתה עונה לי ביחס לפמיניזם, אני לא ייצגתי את הפמיניזם, אגב, יש כמה סוגים של פמיניזם ולא כל הסוגים מוחקים את ההבדלים בין איש לאישה.

פמיניזם זה לא רק הפתרון זה גם ניתוח המציאות. כמו תאוריה, התאוריה הזאת רחוקה להיות מושלמת. האם היא זיהתה גם דברים נכונים? נראה לי שכן. היא צדקה בכמה נקודות.

כתבתם יפה, מגוון ומעניין.

אין לי פנאי להגיב לכל אחד באופן אישי.

אז תגובה כללית:

אני מבינה שלגבר חשוב להיות במקום משפיע.

איכשהו, התפיסה היא שהוא אמור להשפיע בתחומי הרוח, הדעת, ובכל מה שקשור לתיפקודים הישרדותיים.

מהסיבה הזו, גברים לעיתים קרובות נוטים להרתע (לא לפחד, חלילה) מנשים חזקות.

אישה חזקה לתפיסתי, היא*לא* אישה כוחנית. 

היא  כזו שיש לה דעה עצמאית, חשיבה עצמאית, ואיזשהו חוסן.וכן, היא מעוניינת שיקחו את דעתה בחשבון, באופן שווה ערך, הדדי. היא לא מחפשת *שליטה* היא מחפשת מקום (זה על קצה המזלג).

אלא שבקרב גברים רבים, פרופיל כזה נתפס כאיום על "גבריותם", כי אולי, באופן מהותני, או שלא, גברים נטו להיות בעלי הכח, השררה, וממילא הדיעה. ואם יש מולם אישה דעתנית אז במה מתבטאת גבריותם...

מבינה את המצב הזה.

ויש 2 אפשרויות להתמודד איתו:

1.  נשים חכמות/ דעתניות (אם תרצו, הפרופיל של בנות צלופחד) צריכות לחפש דווקא גברים העולים עליהם בחכמה וברמת משכל, כך האיזון נשמר.

(וזו הסיבה כנראה שנשים כאלה חוות הרבה גברים כפחדנים מולן. זה לא שהם פחדנים, הם פשוט מרגישים שאין איזון כוחות, ושנלקחה מהם עמדת המשפיע)

2. אפשרות נוספת היא, להרחיב את מנעד התפקודים הגבריים והנשיים. מי אמר שההשפעה והקבלה צריכות להימדד דווקא בתחום הדעת ובתחום התפקודים ההשרדותיים? מה עם התחום הרגשי למשל? לא עולים לי כרגע תחומים נוספים, אבל בעיני בהחלט ייתכן מצב בו האישה דעתנית יותר, אבל היא לגמרי בעמדת מקבלת מהאיש שלה בתחומים אחרים.

עד כאן נאומי להיום.

מוזמנים לסתור, לחלוק, להסכים

להתווכח, ואפילו לזרוק עגבניות.

היו שלום ולילה טוב

לא כל כך ברור לי הערבוב בין "חזקות" למוכשרות\חכמות וכו'. ממש לא מחייב.

פגשתי לא מעט נשים מוכשרות הרבה יותר ממני שהיו שיא הענווה והקבלה.

ובגדול - לא מסכים עם החלוקה שעשית. בעיני מגיעה מתפיסות יותר חיצוניות של ההבדלים בין איש לאשה. 

כולי מיץ עגבניות עכשיו.

הסברתי מה זו אישה חזקה בעיני.

הסברתי שבעיני חוזק הוא לא כוחנות. חד משמעית, לא.

ואישה חזקה היא לא רק מוכשרת וחכמה, היא גם כזו שרוצה שיהיה מקום שווה לדעה ולחכמה שלה. לא כי היא לא מקבלת, ולא כי היא לא ענווה. היא פשוט גם אדם, עם דעה ושכל, ואין סיבה שלא ישתמשו גם במשאב הזה. ואין סיבה שזה יהיה בדיעבד.

לגבי החלוקה, מוזמן לפרט עם מה בדיוק אתה לא מסכים, וגם, איפה לומדים את התפיסות היותר פנימיות? (שואלת ברצינות)

איפהשהו בשרשור תיארתי מצב שבו אני רואה את אשתי באמת, מתייעץ איתה, שוקלים ביחד את הדברים ואז מקבל החלטה.

איך התיאור הזה בעיניך? סביר? נורא? צריך שפצורים?

וזה בסדר, את ממילא אדומה. אז קצת דביקה בנוסף. 

לא אישי.

אבל אם הגבר הוא זה שמקבל את ההחלטה, בכל מצב, זה לא אידיאלי.

בעיני לכל זוג צריל שיהיה מנגנון קבלת החלטות. אבל שיתן מקום להחלטות של שניהם. (במידה שווה/ במידה מהותית/ במידה כמותי/ במידה איכותית....)

שמעתי פעם רב (די ליברלי יש לציין) שאמר שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד.

האיש הוא ה"שר", המנהיג. מביא את הכיוון והאידיאלים והאשה היא ה"מנכ"ל" שמוריד את זה לשטח.

שר כידוע נבחר ומנכ"ל זו משרת אמון..

למעלה פירטתי וכתבתי שאני "מממש את המנדט שנתנה לי". אני לא משתלט על אישה ברחוב, אני מוצא מישהי עם שאיפות דומות לשלי שסומכת עלי שאוביל את הבית ליעד המשותף שלנו ואאפשר לה להתמקד בדרך לשם. 

ברור שבפרקטיקה תהיה חלוקת תחומים על פי יכולות וכשרונות אבל זו הרוח המובילה. 

וממש מעניין אותי מה הנשואים כאן יגידו. 

@נפש חיה. (מדי פעם באה לייעץ..) 

יהיה אור הלבנה כאור החמה. והעתיד לבוא הזה כבר כאן. לפחות לכל מי שסובר שאנחנו באתחלתא.

וואי ממש לא מסכימה עם הגישה.

אני מחפשת *שותף* לחיים. לא שר.

לגבי השאר - מה שטוב לך כמובן.

בעיני אגב זה לא סותר שותף, כל עוד מבינים ששותף זה לא "זהה". 

היתה, שתופעות הפמיניזם לסוגיהן ( ויש כאלה שאני מוקיעה ממש)

הן אבן דרך להכשרת העולם לימים של לעתיד לבוא בו עתיד אור הלבנה לעלות. וזה תהליך שכבר מתרחש בהווה, גם אם באופן לא מתוקן.

בדומה למה שאומר הרמבם על התפתחות הדתות הגדולות שהן אבן דרך ומכשירות את העולם לקראת האמונה בא-ל אחד.

לא מסכים ספציפית עליהן אבל מבין את עמדתך.

אגב, גם לעתיד לבוא אור החמה יהיה כאור שבעת הימים

אני נשואה, ובד"כ לא מגיבה כאן, אבל פנית דווקא לנשואים..

כשהתחתנתי, בהחלט לא בחרתי בגבר שיחליט בשבילי ובשביל הבית. בחרתי שותף לחיים. אנחנו מגיעים ביחד להחלטות, תוך כדי דיונים והתיעצויות. אין מצב שבעלי יחליט משהו בניגוד לדעתי, וכמובן גם להפך.

יש מקרים נקודתיים בין אפשרויות שקולות שאבקש ממנו במפורש שהוא יחליט, וכנ"ל גם הוא.

וכן, אנחנו מובילים יחד את הבית בכיוון שאנחנו רוצים. כמובן יש תחומים שונים שאחד מאיתנו מבין יותר מהשני, וההובלה בהתאם, אבל זה עדיין ביחד, תוך כבוד הדדי.

ואני מאוד מאוד מעריכה את בעלי וחס וחלילה לא רואה בו סמרטוט. אלא גבר שבטוח בעצמו ובגבריותו, שלא צריך שאמעיט את עצמי בשבילו.

כמה מהתיאורים כאן על ענוה מזוייפת או תיחמונים נשיים מאוד מצערים, שבעל לא יכול להכיר בחוכמתה וכו' של אשתו והיא צריכה להשתמש בדרכים עקיפות. זה ממש בדיעבד ולא לכתחילה לדעתי.

אני חושבת שהערכה הדדית היא יסוד חשוב מאוד בנישואים. אם גבר מפחד ממך הוא באמת לא בשבילך.

מה שכן חשוב מאוד והוזכר פה בשרשור זה הענווה בדיון, לשני הצדדים. מאוד נדיר שמישהו צודק ב 100% לדעתו, ותמיד ראוי להקשיב לשני.

כי באמת, הרבה פעמים אפילו כשאנחנו ממש בטוחים במשהו, נגלה שיש משהו, ולפעמים הרבה, בדברי השני.

לכן, אולי כדאי לך לבחון את עצמך, אם אולי בצורת הדיבור את מאוד החלטית וגורמת לצד השני להשתבלל קצת, ולהרתע. לא בגלל שאת אישה וזה מרתיע בנשים, אלא בגלל שזה מרתיע לדעתי אצל כל אדם. (גם בדיון בין 2 נשים למשל)

שיהיה לך המון הצלחה

אני מה זה לא אחת שמביאה את עצמה בלי לתת מקום למי שלידה. ממש לא.

אבל בסדר, איך אמרה לי מישהי פעם פעם? את צריכה בולדוזר.

כנראה צדקה מה לעשות.

יש לי יכולת "לדרוס". זה נראה לי הדבר הכי נורא בעולם.

אני רוצה מישהי שתרצה להיות איתי, לא מישהי שאני צריך להלחם ולהתגבר עליה חלילה. 

בולדוזר משתמש ביכולות הפנימיות שלו, בהנעה שלו, כדי ליצור, לבנות, להניע דברים.

אבל ההנעה שלו והיכולות הפנימיות שלו גדולות פי כמה מאלה של קורקינט חשמלי. אם תחבר הנעה של בולדוזר לקורקינט הקורקינט יתרסק והמנוע יישבר

עניתי בקצרה. בהקשר שלה הכוונה מישהו עם רצון חזק ממנה שיזיז ככה דברים.

לא רוצה דבר כזה. 

אני - לקראת נישואין וזוגיות

חזק מספיק כדי להכיל עוצמה. עוצמה/חוזק/כוח לא סותר עדינות ויכולת להכיל אחרים. להיפך, לדוגמה - הורים חזקים יכולים להתמודד עם ילד מתפרע, הורים חלשים יגיבו בצורה (שעלולה להיות) לא נכונה כי הם לא מסוגלים להכיל את הסיטואציה

שהחברה התכוונה. וכך גם ענתה היא (להבנתי).

ועוד בהתחלה אמרה שהחברה צודקת.. 

ולמה היא התכוונה אבל?

למה היא חושבת ככה?

והעוצמתית הזו,

גם באופן נעים יותר, עדיין מצריך מישהו חזק?

במה העוצמה מתבטאת?

דיברת על מי מחליט בבית, ועניתי לך איך זה אצלינו - שותפות מלאה. לא בעל שאצלו המילה האחרונה. אני סומכת על בעלי בדיוק כפי שהוא סומך עלי, ובהחלטות חשבות ומהותיות נראה לי נורא שאחד יכפה את דעתו על השני/ה, בלי קשר לכמה התייעצו בו/בה קודם.

אולי באמת לא הבנתי על עניין שר ומנכ"ל מה זה קשור, אבל נראה לי שחשוב לך מדי לתת תפקידים מוגדרים לבני הזוג, בעוד בחיים הכל זורם יותר.

דיברתי על הובלה ואחריות בשיתוף מלא.

ברור שכאשר מסכימים אין בעיה. ברור גם שכאשר מקשיבים ואחד מבין שהשני צודק גם אין בעיה. ברור גם שלכל אחד יש את התחומים שבהם הוא מבין ועליהם הוא אחראי.

את כל אלו כתבתי בתגובה המקורית.

השאלה מה קורה בשאר המקרים.

זה ברמה הפרקטית.

ברמה העקרונית - כן. אני מתכונן להוביל את הבית מבחינה תורנית (שהיא החשובה לי ביותר). מחפש מישהי שתרצה שאוביל אותה ביחד לאותו יעד. 

למה דווקא שהמילה האחרונה כשאין הסכמה תהיה של הבעל? יכול להיות שתהיה עדיפות דווקא למי שרוצה להשאיר מצב קיים לעומת מי שרוצה שינוי... קשה לי לחשוב על מקרה מהותי וראה לי במקרים כאלו מאוד בעייתי אם לא מצליחים להגיע להסכמה. ב"ה אני לא מצליחה לחשוב על דוגמא כזו אצלינו.

ואני מתייחסת לדברים שנוגעים לשני בני הזוג ולבית.

לא ברור לי למה את מסתכלת על זה כ"המילה האחרונה".

אני מחפש מישהי שתסמוך עלי שאם אני מקבל את ההחלטה זה בגלל שזו ההחלטה הנכונה ולא בגלל שזה מה שאני רוצה.

ועושה עבודת המידות על עצמי לעשות את זה. לקבל החלטה נכונה ולא את ההחלטה "שלי".

מורכב. 

שאלה - את חיפשת בעל מוביל? 

ולא אשתך?

באותה מידה כדאי שאתה תסמוך עליה שגם היא תבחר את ההחלטה הנכונה לבית ולאו דווקא לפי הרצון שלה.

לשאלתך, אני לא הסתכלתי על עניין הנישואים כמו שהרבה נראה שמסתכלים פה, עם הגדרות של מוביל-מובלת, נותן-מקבלת.

אני חיפשתי גבר שאוכל להישען עליו, שיתן לי תמיכה ריגשית ורעיונית. לא גבר שיחליט בשבילי דברים - אני אולי אגיד את דעתי ואז אשב בפאסיביות כשהוא מחליט. כמובן, באותה מידה אני אתמוך בו - זה נראה לי חשוב מאוד גם לגברים.

לגבי החלטות, דווקא להפך, גם בדברים שאולי פחות מדברים אלי, בגלל שהם חשובים לבית ולמשפחה אתאמץ ללמוד ולהבין כדי שנגיע להחלטות ביחד והעול יהיה משותף. למשל השקעות כספיות לילדים.

אחכה לתגובות נוספות. 

אשמח אם תרחיבי

שאוכל לדבר איתו על מה שקשה לי או כשיש לי בעיה, ויביע אהדה והבנה, כשצריך שינסה לעזור או לייעץ.

שיתמוך במה שאני רוצה לעשות ובהחלטות שלי.

כשאני לחוצה ממשהו ונכנסת ללופ אז שיהיה נוכחות מרגיעה ומייצבת.

כמובן, הכל הדדי, גם אם אולי במינונים אחרים

זה לא בהכרח אומר להיות מוביל. זה יכול כמובן, אבל אלה שני דברים שונים.

זה בהחלט הגיוני. (שיערתי שזה הנושא שיותר נוגע בך)

כלומר, ישנה הבנה שבמקום הזה, בתור אחד שכנראה יותר מצוי שם מתוקף היותך איש, אתה תהיה המתווה.

וזה יכול להיות ככה בכל תחום אחר: התנהלות כספית, חינוך ילדים, עיצוב הבית וכו'. אפשר בהחלט להיכנס לזוגיות כזו שיש מישהו אחד שיתן את הטון בדבר הזה. ואפשר להחליט שהוא יתן בהכל (או היא). מה שמתאים להם כבני אדם.

אבל אין דיפולט.

כלומר, בהחלט יכול להיות (וזה בסדר שתרצה בזוגיות כזו ואישתך תשמח בה ג"כ) אבל הוא ממש לא מוכרח.

אין צורך שיהיה מישהו מנהיג או מחליט או שר. לא באופן רגיל ולא באופן שלא מסכימים. וגם המקום שזוג מחליט שמישהו יהיה נותן הטון, זה לא ממקום כזה.

אין שום סיבה לחשוב שכאשר לא מסכימים היא תסמוך עליך שאתה יודע מה אתה אומר, ולא אתה תסמוך עליה שהיא יודעת מה היא אומרת.

שוב, בנושאים שיש אחד מבני הזוג שהוא יותר בר סמכא, הגיוני (לא ממקום של מנהיג ומוביל בקשר) שדעתו תהיה כבדת משקל יותר.

כתבת יפה 

קול שפוי מרענן

טוב שיש כאן נשואים

זה לא משנה מה מקובל מבחינת תיפקודים מגדריים,

משנה מה יגרום לך להרגיש שאת עם "גבר",

וזה תלוי הרבה באילו תנאים הגבריות שלו תוכל להתבטא.

תנאים שיותר מעודדים הבעה גברית - הם תנאים יותר נשיים, מקום שיש בו חכמה נשית לא ישירה. 

ישירות משולבת בקורטוב של חכמה אלו תכונות לא נשיות?

גיוואלד.

השאלה איך ממשיכים מכאן הלאה.

כנראה יש לי עוד מה ללמוד על גבריות ונשיות והדינמיקה ביניהן.

למרות שבא לי מאד להמשיך להאמין שיש מישהו שזה יתאים לו גם ככה.

עובדה שיש נשים ישירות נשואות..

לגבי תהליכים - אני רואה שככל שהדרך מתארכת הרגשת החסרון מובילה לחפש את החסר. זה מופיע גם בדברים האלו. מנסיוני לפחות.

ולא דווקא ככה ולא אחרת.

את תמצאי את האחד שמתאים לך בדיוק.

ברור לי שיש כאלה שזוגיות שבנויה על המסגרות שאת מתווה, מתאימה להם

וברור לי שיש כאלה שלא.

וזה בסדר גמור. מעייף. מתיש. מתסכל. אבל בסדר גמור. וכנראה בסוף ישתלם.

לנו כבני אדם תמיד כדאי לעשות חושבים האם משהו בדרך או בחשיבה שלנו פגום: אולי אנחנו נעולים על משהו לא מהמקום הנכון. אולי נוכל לתת לזה נופך אחר שמבטא את הרעיון באופן שלם יותר. וכו'.

אך כל עוד אנחנו לא שם, אין שום סיבה לחשוב שמה שאנחנו חושבים שמתאים לנו, לא טוב.

האישה מובילה את הדברים הקשורים אליה, הגבר מוביל את שלו, בכל הנוגע לדברים משותפים ששיכים לשני בני הזוג מקבלים החלטות משותפות באמצעות תקשורת טובה, ראית שני הצדדים, חיבה והתחשבות.

יש הרבה גברים שלא רוצים את האישה כשותפה, אבל יש כאלו שכן.

אני חיה בשותפות מלאה, אין מוביל ומובל, אין פחד מדעותי, כל אחד חכם בתחומים שלו ואין השוואה או צורך להיות יותר.

לשם אני שואפת.

שהוא יוביל אותי ומאוד חשוב לי להרגיש ביטחון ממנו

אבל עדיין מבינה אותך 

איך זה יראה בעיניך? ממש מעניין לשמוע. 

חוסר ביטחון לידי או שההצעה שלי גדולה עליו

זה הכל

ואני חושב שמה שהצגת פה את הפי קיים אצל לא מעט בנות.

אולי זו שאלה בהבנה מה תפקידו של מוביל והאם זו קבלת החלטות,

או לחילופין מה מפריע כ"כ בתחושה שהוא מחליט אם בסוף הרי הוא זה שמוביל.

שאני רוצה שהוא יחליט אלא יוביל @לאצעיר 

בשם מי אתה מדבר לא הבנתי ?

בהרבה דברים .. החל מהודעות שהוא יזום את השיחה הראשונה שהוא יוביל לשם

שהוא לא ימרח את הקשר שהוא יהיה על זה .

הרבה דברים 

לתת לשני להביע את הדעה שלו, ואז לטפטף את הדעה שלי אבל בלי לחפש להיות צודקת אלא כחלק משיח "אני חושבת ש.."

לגבי עולם תוכן, לדעתי העניין הוא בהגשה, לעטוף בעטיפה נשית, לשתף בטיפטופים כל פעם עוד שיתוף קטן אם בכלל, ובמקביל לשים דגש על שידור של פניות וזמינות, שיש מקום ופניות לגבר, שיש בו עניין וחשיבות. כי בסוף הוא מחפש מקום 

היא קיבלה בעל מושלם בעיניה אבל שלא כמו שהיא ציפתה, היא רצתה אברך והוא היה עובד, היא רצתה בלי סמארטפון והוא היה עם...

בקיצור כמה זמן אחרי החתונה הבחורצ'יק הולך ללמוד. כל המשפחה שלו אומרים לה "מה עשית הוא שנים עובד איך שיכנעת אותו?" ואז היא אמרה להם "פשוט, לא הכרחתי אותו לכלום, רק אמרתי לו במה אני מאמינה, שיעשה מה שהוא רוצה..." זה מדהים. באמת. זכו.

צריך לדעת ש"מתחתנים עם מה שיש". לא להגיע עם ציפיות לשנות כי זה עלול להוביל להמון צער.

כל מה שמעבר - בונוס.

צריך גם להזהר מ"תסמונת האישה הנודניקית". אין בעיה להשפיע ולבקש בעדינות, צריך להזהר מלנג'ס.. בשביל זה יש בינה יתרה 🙂

זה יכול ממש להביא למפח נפש. של שני הצדדים.

את כל הבילבולי מוח שכתבו לך

תהיי את

לפעמים באמת בנים נרתעים ממשהו שגדול עליהם

כל עוד באמת באמת בעין טובה זה בעיה שלהם

מה תחיי כל החיים עם גבר שמרגיש שאין לו ביטחון לידך?

למה בגלל שאת חכמה ? יפה? טובה?

המשפטים שגברים שהם ילדים זורקים במצב כזה הם מאוד נוראים. למה? כי הם לא מרגישים שהם יכולים להיות הגבר שלך .. שהם לא מספיק יהיו טובים בשבילך 

זה בעיה שלהם בלבד

תהיי את עוד יבוא הגבר שיהיה גבר ולא ילד

נכון יש הרבה ילדים

אבל מה ששלך יהיה שלך

אל תתנצלי לעולם על האור שלך 

תמיד אני מרגישה שאני צריכה להתנצל עליו 

לא, נגמר הסיפור 

♥

אפשר לראות במהלך השרשור הזה פרשנויות רבות ושונות למונח "אישה חזקה", כאשר הדיון שהסתעף ממנו נוגע בנקודה של הובלה, ולכן אתייחס אליה תחילה.

אני מאמינה שנישואין הם ברית, בניגוד לחוזה. בברית, אני ואתה הופכים להיות אנחנו, ישות חדשה, ולכן זוגיות בעיני היא המקום ששנינו תורמים ליצירת האנחנו. בחוזה, אני ואתה נשארים שני צדדים נפרדים, אך מגדירים בינינו חלוקה ראויה. בעיניי, חלק מהתגובות כאן מתארות זוגיות כשותפות עסקית, ולדעתי ראוי לחפש בזוגיות את הברית מעבר.

אני לא מחפשת להיות מובילה. אני לא מחפשת להיות מובלת. אני מחפשת שותף. יש ציטוט שמיוחס לאלבר קאמי: "אל תלך לפני - כי אולי לא אצעד אחריך. אל תלך אחרי - כי אולי לא אדע להוביל. לך פשוט לצִדי והֶיֶה ידידי." אני מחפשת מישהו לצעוד יחד איתו, לא מישהו שיהווה עבורי מנהיג או מונהג.

באופן אישי, כואב לי לקרוא את הדברים של @לאצעיר: "אני מתכונן להוביל את הבית מבחינה תורנית (שהיא החשובה לי ביותר). מחפש מישהי שתרצה שאוביל אותה ביחד לאותו יעד.", "אני מחפש מישהי שתסמוך עלי שאם אני מקבל את ההחלטה זה בגלל שזו ההחלטה הנכונה ולא בגלל שזה מה שאני רוצה."
זה כואב לי כי לכאורה אתה אומר שהעול של החינוך, של הכיוון התורני הוא במנדט שלך, ולה אין שום מקום במנדט הזה. בינינו, מי יהיה עם הילדים יותר? מי יתעסק בחינוך שלהם באופן ישיר? האם אישה שמקיימת אורח חיים תורני כפי שאתה מגדיר אותו, לא נמצאת במקום שיש לה מה לתרום לפן הזה של הבית? הרי ברור כאן שאנחנו לא מדברים על משהו הלכתי שבו יש פסיקה ברורה ושהיא תקבל את המנהגים שלך. אנחנו מדברים בעולם השקפתי, ואני מצפה שבזוגיות אתם תבנו איזשהו יעד משותף, לא שהיא תצטרף אליך לעד שאתה קבעת בעצמך. דבר שני, המשפט השני בעיניי מלא יוהרה. מה, אתה לא יכול לעשות טעויות? למה אתה חושב שתמיד ההחלטה שלך תהיה נכונה? האם זה שלמדת יותר ממנה אומר שבהכרח ההחלטה שלך היא הנכונה? האם תמיד ההחלטה הנכונה היא גם ההחלטה המוצלחת? האם לא נכון להגיד שאם יש לנו התלבטות בנושא התורני, זה לא בהכרח שאני הצודק, אלא שיש כאן מקום לפנות לגורם אחר, נניח רב המקובל *על שניכם* ולהתייעץ איתו?
נתת דוגמה על אחות, ואמרת משפט שמסתייג ומביע את עמדתך – בעיני יש מקום לזה בזוגיות, גם השני מבין יותר טוב ממני. אם אני אחות ובעלי לא עוסק בתחום רפואי – אני לא הייתי רוצה להחליט את כל ההחלטות הרפואיות בלי לדבר איתו, בלי להתייעץ איתו, בלי לשמוע את דעתו. לא כי הוא מבין יותר טוב ממני, אלא כי אני מעריכה את דעתו, כי אני רוצה שיהיה מעורב, כי גם לו אכפת, כי גם הוא שותף. ומוזר לי שאתה רואה את זה כברור מאליו בתחומים אחרים, אבל לא בתחום התורני.

באופן אישי, ההסבר שלי למיתוס: אישה חזקה בעיניי היא אישה שעוד לא נחשפת לפגיעות שלה, לרובד הפנימי והעמוק שלה, אלא נתקעת בקליפה החיצונית. ובמילים אחרות: ברור לכולם שלא מדובר כאן על הגדרה פיזית, אלא על משהו פנימי. ובמשהו הפנימי הזה, זה לא שחור-לבן – יש בי חוזקות וחולשות, כמו כל אדם. ומי שרואה את העולם כחלוקה ברורה של חזק מול חלש, ושופט אותי כך – אני שמחה שפוסל אותי על ההתחלה.
(וכאן צריך אולי לשאול מה זה ההפך מאישה חזקה. אם נתייחס למה שהוגדר כאן, גם אישה 'מובלת' – זה רדוד לראות אותה בצורה כזאת בכל תחום בחיים, אלא יש צדדים לכאן ולכאן.)
לצורך העניין, אני מבינה למה אפשר להגדיר את אורית סטרוק כאישה חזקה – היא נמצאת בתפקיד ציבורי. מצד שני, לי אין שום הכרות איתה, ובניגוד למה שכתב לירןן – בעיני ייתכן מאוד שמחוץ לזירה הפוליטית היא בהחלט משדרת רוך, חמימות, אהבה, קבלה. אלו לא דברים סותרים בעיניי. אולי היא מאוד דומיננטית כלפי חוץ, אבל כלפי פנים היא אחרת לחלוטין. ואני חושבת שחשוב להדגיש את זה, בעיקר בגילאים המבוגרים יותר – כי ייתכן מאוד שבשנות הרווקות המתארכות, אותה רווקה סיימה תואר ראשון. ושני. והתקדמה בעבודה שלה. והיא כבר מנהלת. וכלפי חוץ, במסגרת העבודה, יכולה להיראות אישה מאוד חזקה – דעתנית, מובילה וכו' – ושדווקא במקום הפנימי, הביתי, האישי היא ההפך הגמור. אז לכן @חתולה ג'ינג'ית - לא הייתי משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות. אני מחפשת מודל מסוים של זוגיות, ואם מישהו מחפש מודל אחר של זוגיות - אני מאחלת לו בהצלחה ועוברת הלאה. הוא לא רלוונטי עבורי.

והערה לסיום: אם נתייחס לאישה חזקה כאישה דעתנית, בעלת דעות ברורות, שרוצה לכפות את דעותיה על האחר – ונהפוך את זה לגבר, למה שמישהי תרצה להיות בזוגיות שבו אין מקום לדעתה? או אולי "גבר חזק" אתם מגדירים בצורה שונה?
 

שתלטנות אינה עוצמה

דעתנות אינה חכמה

אדיקות דתית אינה תורה וקדושה

שאלה

מה תפקידו של שר בממשלה?

למה שהוא יקח מנדט על חינוך לדוג'?

מהו המנדט הזה בעצם? להחליט נגד דעתם של אחרים?

למה שניתן לשר להתוות את המדיניות שהוא רוצה בה? דעתם של האחרים אינה חשובה?

אני לא חושבת שנכון להסתכל על זוגיות כממשלה, ובטח שלא בישראל. (ומקווה שלכולנו תהיה זוגיות יציבה יותר...)

בישראל, השרים (כמעט ללא יוצא מן הכלל) הם ח"כים, ותלויים בציבור הבוחרים שלהם.

בהתווית המדיניות של תחום משרדם הם מטמיעים אידיאולוגיות הרבה יותר נרחבות.

אם אשווה את זה לחברה פרטית, ל'שר' של החברה יש אינטרס לרצות את המשקיעים (שמתבטא לרוב בהגדלת הכנסות), ולא להטמיע אידיאולוגיות לתוך המערכת.

שר בישראל כפוף להסכמים קואוליציוניים ולראש הממשלה (שיכול לפטר אותו, ע"ע גלנט), כך שדעתם של אחרים בהחלט חשובה.

אני מצפה ששר יתייעץ עם אחרים, בדגש על המומחים בתחומם, והתפקיד שלו זה לקבל את ההחלטות המקצועיות מתוך מערכת שיקולים רחבה.

זוגיות זה לא מערכת פוליטית.

אנחנו לא עומדים לבחירות.

אני לא רואה כאן מנדטים.

וזה די הזכיר לי את השרשור הזה:

מה אתן מחפשות יותר, חבר או שותף? - לקראת נישואין וזוגיות

לא ענית על השאלה והתייחסת לסמנטיקה בלבד 🙃

אני מנסה להבין מה המקום של התווית מדיניות. ובשלב הבא, להשליך (אם ניתן) על הזוגיות.
 

ברור שזוגיות היא לא כמו ממשלה או חברה.

למה בכלל צריך שמישהו ימלוך? - לקראת נישואין וזוגיות

נקודת המוצא שלך היא של שותפות.

שותפים מתווים מדיניות, כל צד שומר על האינטרסים שלו.

כאשר שותפים חותמים על חוזה, היא כוללת רשימה של זכויות וחובות שאמורות להוביל אותם לנקודה מסוימת.

בנקודת המוצא שלי, הברית, יש לישות של 'אנחנו' אינטרסים משותפים.

אולי אנחנו חלוקים בדרך של איך נכון להגיע לאינטרסים האלה, אבל אם החלטנו לכרות ברית -

זה לא להכתיב מדיניות לאחר. זו צורת התנהלות שהיא אחרת לחלוטין. אנחנו לא בשותפות, אנחנו בחיבור.

נכון, יש חתימה על חוזה בנישואין - אבל אנחנו צועדים יחד אל נקודה לא ידועה.

לא משנה. אחשוב על זה לבד 😁

כמו שמישהו כתב פה מעליי,

נטייה טבעית של גברים למצוא מישהי שפשוט/טבעי עבורם להוביל בקשר ביניהם, לתפוס את המקום של הדומיננטי בדינמיקה ביניהם.

עכשיו כמובן שזה מתבטא בהמון דברים חלקם פנימיים שייכים לאופי ולנפש וחלקם לדברים יותר חיצוניים כמו התנהגות וכן הלאה, וכל אחד והטעם שלו.

אבל ככלל הכלל הזה נכון להרבה גברים לדעתי.

אם את אישה עם עוצמה גדולה וחוזק, מן הסתם תצטרכי למצוא גבר שיוכל להכיל את זה מבלי שזה יבוא על חשבון צורך להוביל, אם קיים.

ולשם התקווה, אני דווקא רואה בזה משהו מאוד חיובי ולמשל מחפש דווקא כזו בחורה 

ולכן, כשיגיע האיש שאיתו תרגישי ביטחון, יכול מאוד להיות שיהיה לך קל לאפשר לעצמך להיות גם חשופה / פגיעה

בעצם אתה אומר שמהותה של האישה היא להיות חלשה ושל הגבר להיות חזק, ואישה חזקה צריכה גבר חזק דיו שתוכל להיות חלשה לידו?

זווית מעניינת. חושבת שיש בזה משהו. כמובן תלוי בהגדרות של מה זה חזק וחלש.

והמדדים האלה צריכים להיות דומים אצל שניהם כדי שהם יוכלו להכיל זה את זו?

איבדתי את זה נראה לי (את הרצף והעקביות של הדיון ושל דעותי)

אני לא חושב שגברים מרגישים מאויימים מנשים חזקות.

אני חושב שאישה חזקה זה מאוד אטרקטיבי. אבל לדעתי יש בלבול מושגים בין חוזק לקשיחות. 

קשיחות מרתיעה. חוזק מושך.

דווקא אדם חזק יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים ולפתוח את הלב

זה ברור שיש משמעות לתפקיד של הגבר ושל האישה בדינמיקה הזוגית. אבל הנקודה שלי היתה בסיסית יותר:

אנחנו חיים במציאות קשוחה, וכדי לא להפגע אנחנו עוטים על עצמינו מעטה של קשיחות. מה שקורה עם הזמן זה שאנחנו מתרגלים ומלחימים את הקשיחות על עצמנו, וכך אנחנו לא חשופים ולא פגיעים. אבל תופעת הלוואי היא שגם קשה לנו ליצור אינטימיות אמיתית, כי אינטימיות בהגדרתה מחייבת אותנו להיות חשופים. זה נכון גם לגברים וגם לנשים, רק שבדינמיקה הזוגית הגבר מכיל את האישה וכדי לאפשר את זה, האישה צריכה להרגיש מספיק ביטחון כדי לאפשר לתהליך הזה להתרחש, ואילו הגבר צריך להרגיש שהאישה נותנת בו את האמון שהוא לא יפגע בה. 

זו זוית נוספת וחשובה.

תודה

אם המיתוס הזה קיים הוא די מבאס..

אני אעוף על מישהי שלא תעשה לי הנחות ויהיה לה עולם מבוסס ומגובש...

גבר חזק לדעתי לא אמור לפחד מאישה חזקה

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון