זה נכון שלא מחפשים מלחמות בתוך הבית ורבים מעדיפים אשה "מקבלת" יותר.

אין לי שום בעיה עם מישהי עם דעה מגובשת, להיפך - נשמעת בחורה מעניינת.

תהיה לי בעיה (או לא, כי פשוט לא אפגש) עם מישהי שרוצה להפוך הכל לויכוח.

ומה הקשר עברית תקנית? 

נכתב על ידי "גבר גבר"

שחוזק אומר מלחמה? או ויכוח? מה הקשר?

ברור שכשיש מישהו עם דעה ומישהו בלי דעה, כנראה לא יהיו ויכוחים, אבל איזה מן קשר זה שרק לדעה של מישהו אחד יש מקום??

הרבה פעמים "אשה חזקה" משמשת כמילה מכובסת ל"אשה בלתי נסבלת".

הגבתי בתוכן שזה דווקא מעניין כשיש דעה ממול.

אל תשכחי שהאיש הוא המוביל וזה גם מה שרובכן מחפשות. זה איזון שצריך למצוא בין הדעה לבין התנהלות הבית.

ובעיני - לראות את אשתי באמת, לשמוע את הדעה שלה, לחשוב איתה ביחד ואז ל" השתמש במנדט" שנתנה לי ולהוביל את הבית. 

שגברים לא מבינים נשים (שלא לומר "נשים הן בלתי מובנות, בהגדרה")

ולכן להתנהל מול דמות שהיא גם חזקה מאד וגם אני לא מבין אותה, זה מאיים.

סתם תיאוריה

גברים הם מאד מובנים, בהגדרה.

ואם היא חחשה ואתה לא מבין אותה? מה תרוויח?

אם היא חלשה אז זה לא מפחיד

השאלה היתה למה מפחדים

שהחוזק אמור להפחיד.

למה אם היא חלשה ולא מובנת זה לא מפחיד?

אם מישהו חזק, הוא יכול לעשות דברים שאני לא מעוניין בהם. אם אני לא מבין אותו, אני לא יכול להתכונן לזה ולנהל סיכונים.

אם מישהו חלש, אני יכול להשאיר הכל בשליטה, אני לא צריך לפחד שיקרו דברים שלא ציפיתי בלי שאצליח להתמודד.

מה מפחיד יותר: זבוב מחוץ לכלוב או דוב מחוץ לכלוב?

לדוגמה, אשה עם דעות מוצקות בכל נושא, יכול להיות שהיא תדרוש ממני להתנהל בהתאם. ואני לא יודע מה היא תחשוב כי אני לא מבין אותה.

לעומת זאת אשה שאין לה דעות מוצקות, אני יודע שלא משנה מה תהיה הסיטואציה, אם הדעות שלה יתאימו לי - אסכים איתה, ואם לא - אוכל למצוא איך להתמודד בלי לעשות את רצונה

אם אתה עכבישון או אם אתה אריה.

זהו.

וגברים ונשים זו לא מלחמה שצריך להתייחס אליה עם אסטרטגיות לניהול סיכונים.

המיתוס שאני מכירה הוא דווקא גברים נמשכים לנשים חזקות.

אבל זה ממש לא אכפת לי המיתוסים האלה, במציאות אם מישהו מפחד מזה אז את לא מתאימה לו, את צריכה מישהו ברמה שלך ומעלה לא מישהו מתחתייך. 

לגברים יש כבוד בגלל זה הם תמיד הולכים ראש בראש, הם לא צריכים גם אשה ללכת ראש בראש איתה.

המשפט האחרון שלך...

כל האמת על השולחן.

תודה!

ואיפה יש מיתוס כמו שלך??

כן לצערי מכירה את זה מקרוב 

אממ את המיתוס הזה אני מכירה מסרטים לא נעים לומר🤦‍♀️

ובאופן כללי להגיד לך טיפ... הבינה היתרה שלנו זה לדעת איך לומר דברים,

גם אם יש לך דעה מגובשת על משהו, זה חכם להגיד אותה לא עם נקודה בסוף המשפט או סימן קריאה, עדיף להגיד אותה עם שלוש נקודות...

גם אח שלי פעם היה ממש לא מסתדר איתי עד שלמדתי את השיטה לא להלחם אלא לתת כבוד, להתייחס כאילו הוא מעליי, והפלא ופלא הוא הפסיק להציק לי. (זה היה באיזה גיל 13)

כן, זה להקטין את עצמי, אבל אל תהיה צודק תהיה חכם. ככה יש שלום ביננו, ככה הוא מקשיב לי, ככה הוא גם מכבד אותי. זה מאפשר את התקשורת למרות שאנחנו עולמות שונים. הוא אמר לי פעם בגילוי לב שפעם הוא היה רואה אותי בתור חידה. כמו בסרטים המצויירים סימן שאלה מהלך...😅 אנחנו שונים ממש, לא היה לי קל אם הוא היה בעלי אבל אם הוא היה הייתי מסתדרת איתו. כי הוא טוב. כולם טובים ממש. 

למה שתפחדי מחתולים? למה שגבר יעריך אשה שמפחדת מחתולים זה לא הגיוני... 

לגבי שפה תקנית, אני חושבת שאת בחורה איכותית (שהולכת עם הערכים שלה) גם יותר מהרבה בנות, לא רק בנים. את באופן כללי ברמה גבוהה לאוכלוסיה. את צריכה בחור כזה. 

אני לא חושב ש"שלוש הנקודות" זו הקטנה, להיפך.

עדינות זו לא הקטנה. רכות זו לא הקטנה. נעימות זו לא הקטנה. בעיני זו הדרך להכווין למקום שאת רוצה ועדיין לתת לו את מקומו.

ותנוח דעתכן - כולכן סימני שאלה מהלכים בשבילנו. 

ויש סיבה שהמיתוס הזה נמצא בסרטים.. 

לא יכול להיות שעד כדי כך...

וכן, אני חושבת שהמיתוס הזה הגיוני...

חתולה הביאה כמיתוס, אבל את הצד השני - שאת הבאת - מהמציאות. 

כלומר, לא יצא לי להיתקל בגברים שפחדו מנשים חזקות וכן יצא לי להיתקל בכאלה שנמשכו לחוזק וכאלה שנרתעו מההיפך.

אולי אפילו מקביל לזה שבנות נמשכות לגבר רגיש 

בצד השונה מאיתנו יש משיכה מסויימת ובצד שאנחנו מזדהים איתו יש משיכה מסויימת...

לכל דבר יתרונות וחסרונות

מגניב שראית את זה מהמציאות

הרבה גברים רוצים להיות המובילים, חלקם מעדיפים אישה שקל להוביל אותה.

זה לא משהו רע, זה מסנן את הגברים שלא ראויים ולא מתאימים לאישה חזקה ודעתנית.

אני לא בטוח שאת זוכרת איך נראה עולם הפגישות.

לצורך העניין - אם אפגש עם מישהי שתצפה ממני "להיות ראוי" (בפירוש או בהתנהלות) כנראה שהקשר הזה לא ימשך.

כנ"ל הפוך אגב.

גם אם מתנהלים אחרת ממך, זה לא הופך אותם לסמרטוטים

 למרות שאני לא ממש מצליח להבין מה לא בסדר.

יש אנשים שרוצים להיות מובילים, לכן הם מעדיפים להקים בית עם נשים מסוג מסוים.

חזקה דמעיקרא וחזקה העשויה להשתנות.

צור גם היתה "חזקה בים... אשר נתנו חתיתם" אבל בסוף קרה מה שקרה ולא אוסיף את המילים של ישעיהו.

הקיצור, לא נראה לי שיש בחורה חזקה שלא תתרפה ותימס לידי מכוחה, ותחשוב לצאת כשמשון כפעם בפעם וכוחה סר מעליה.

אז אני לא מפחד מאשה חזקה בכלל, כי היא לא תהווה איום לידי.

טוב מאוד שתהיה חזקה, כי לפחות יהיה לי קצת תחרות, ואם היא תנסה להרים את כפיה ולרוץ אחריי, "כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים".

הכל בצחוק,

ברצינות, אני רוצה אשה חזקה.

תתארי יותר למה את מתכוונת ב"אשה חזקה"?

ואיפה זה פוגש אותך בפגישות?

ואיך זה נראה לך יופיע בבית שתרצי להקים ובדינמיקה עם בעלך?

נראה לי שכל אחד כאן חושב על משהו אחר ולכן ריבוי התשובות. 

שהדוגמאות שלי מפורטות דיין.

בפשטות, אני מחפשת דינמיקה של הדדיות, פתיחות כנות. לא אגיד שוויון, אבל במידה מסויימת... כן... לא רוצה להוות איום על אף אחד.

לא כל כך ראיתי בדוגמאות שלך פוטנציאל לקונפליקט כפי שאת מתארת. לכן אני שואל.

וכפי שאת שמה לב מהתגובות שלי (כאן ובכלל) - אני הייתי אמור להיות זה שנרתע (לפי תיאורית "המפחדים מאשה חזקה"). 

ופתיחות וכנות? מה הקשר לחוזק וחולשה? באמת שלא כל כך מבין. 

נחית דרגא ונסיב איתתא - "לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה"

יש כאלה חוששים שאשה חזקה תרגיש בסופו של דבר זלזול לגביהם ושאין להם מה לתרום לה בחיים

אלא חשובה. ולא ראינו את המיתוסים האלו על הבדלים אחרים.

ואשה "חזקה" ממש לא חייבת להיות דרגא מעליו. 

מיתוס??

טוב בכל אופן, כשאני קורא שוב את ההודעה הפותחת, אמנם לא הבנתי איך זה קשור לאשה חזקה

אבל עולם עם תוכן, דעה מגובשת, שפה תקנית, וגם לא מפחדת מחתולים 

נשמע אחלה תכונות.   בעיקר לא מפחדת מחתולים.. חיסכון בזמן לגבר להגן עליה

שעכברים הם מגעילים וחתולים לא. 

כנל ג'וקים ולטאות זה מעורר בחילה.

הפחד הוא שהגועל הזה יגע בי, חתול לא מגעיל אותי אני אשמח ללטף אותו אם הוא נראה נקי יחסית.

וגם, לחתול אפשר לעשות קישטה, והוא לא יכנס לתוך הבית ועלול לעלות לי על המיטה...

את חזקה באמת?

מזה בדווקא הם מפחדים?

(אולי גברים סתם פחדנים. נמושות כאלה. חסרי אומץ.)

אולי הם בכלל לא רוצים להתחתן וסתם מחפשים תירוצים.

אולי הם לא בטוחים בגבריות של עצמם.

הרבה אוליים יש כאן

לצורך העניין - דעתן. בעל דעות ברורות.

יותר מזה - יש ביניכם דיון לוהט על משהו. איך את מרגישה תוך כדי ואח"כ? 

זה מה שהם אומרים.

זהו.

סליחה..

זה מעניין

ולא ממש הצלחתי.

היחיד שעלה בדעתי הוא וונדר וומן?

התכוונתי לסרטים המצויירים או שהיו מצויירים שערכו כדי שיתאים לwoke. אבל מן הסתם גם שם אפשר למצוא דוגמאות לנשים שמחקות גברים כדי להיות נשים חזקות.

(חבל שאין תרגום למושג הזה בעברית)

יש גם בת הים הקטנה שחורה שעושה ראפ, פיטר פן שמחקו כמעט את האינדיאנים ועשו את טינקרבל שחורה, ועכשיו מצלמים שלגיה היספנית בלי הגמדים והשחקנית הראשית לא מפסיקה לדבר על כמה היא שונאת את שלגיה.

לא חושב שאני מפחד מאישה חזקה בגלל שיש לה למשל דעה מגובשת.

אלא שאני מניח, ייתכן שלא בצדק, שאשה חזקה פחות תעריך אותי..

נפקמ שאם הייתי רואה כמה היא מעריכה אותי אז זה אכן לא היה מפריע..

וכמובן מדגישה משלי... זה לא משהו חותך,

המושג של אישה חזקה בדרך כלל לא מתחבר עם המשפטים שכתבת שהם פשוט להיות הבנאדם שאת.

כשאת בכוונה כותבת "אישה" ולא "אדם", את מכניסה את זה לקונוטציה של ארגוני הפמיניזם למיניהם, אלה שאומרות שלא צריך גברים בחיים, אלה שאומרות שנשים הן הכי טובות הכי חזקות הכי מגיע להן ורומסת בדרך את כל מי שלא חושב כמוהן.

שזה גם מה שמתחבר בצורה שלילית עם "אישה חזקה עם דעה מגובשת". אז מה? לכולנו יש דעה במשהו. כולנו כבני אדם ראויים להישמע ולהשמיע את הדעות שלנו. זה לא קשור להיותי אישה.

אישה באה לידי ביטוי בדברים אחרים. ולרוב זה באמת הפן היותר רגיש, אולי נראה יותר 'פסיבי' למרות שהוא ממש לא אבל אם לכתוב ככה עוזר לתפוס את העניין אז למה לא.

אישה שיודעת מה היא רוצה מעצמה היא הכי נשית שיש. אישה שיודעת לדרוש כשמשהו חשוב לה, ויודעת להתפשר כשהיא רואה את הצד השני ורוצה שיהיה לו טוב.

אישה שלא מתנצלת על מה שהיא. ותגידי הכי בגאווה את מה שאת אוהבת לעשות.

לי יש חולשה מטורפת לכלבים ואני ממש צריכה להתאפק כדי לא ללטף כל כלב שאני רואה, ונפגשתי גם עם גברים שפוחדים מכלבים. זה אומר שהם לא גברים או שאני לא אישה כי אני לא פוחדת? לא. זה אומר שהם אנושיים וזה הפחד שהם מתמודדים איתו והכול טוב.

מצד שני אני שונאת חרקים ואני עפה על זה שאני קוראת לו להרוג עכביש חח זה גם מחזק לו את הגבריות וגם אני יודעת לבקש ממנו משהו שקשה לי, וזה ממש כיף.

(דוגמא קטנה רק, כן? חחח)

ובפן יותר אישי- אני יודעת שבמבט חיצוני יש לי דמות של "אישה חזקה", וזה הרתיע כמה שיצאתי איתם, ואפילו את הבחור שלי, אבל עם הזמן הצלחתי להיפתח ולפתוח את החולשות שלי, את הסדקים שלי, והפכתי להיות בנאדם ולא איזה משהו שלם מאוד ומרוחק מאוד.

האם הוא מרגיש גבר מצד עצמו או שהוא מרגיש שכדי להרגיש כגבר הוא צריך שאשה או הסביבה שלו יגדירו אותו כגבר.

בדרך כלל גברים שמרגישים גברים מצד עצמם לא תהיה להם בעיה עם אשה חזקה, כי הדבר אינו משפיע מבחינתם על גבריותם מכיוון שהם אינם מחפשים את האישור החיצוני להם לגבריותם.

לאומת זאת גברים שמרגישים כגברים כאשר הם מקבלים את האישור מאשה או הסביבה שלהם, אז אשה חזקה נותנת להם להרגיש מאויימים, בדומה לגבר חזק יותר שיתפוס את העניינים כשהוא נכנס "למרחב" שלהם, כי ההרגשה שלהם להיותם גברים, מבחינתם מגיעה מחוצה להם ולכן גם צריכה אישור חיצוני להם.

יש עוד סוג של גברים שלכתחילה מחפשים נשים חזקות כי הם רוצים להיות מובלים ושהאשה תוביל ותקבל את ההחלטות.

והפעם בהתייחסות לדוגמאות שהבאת. כנראה שבאמת בהן פגשת את זה.

עולם תוכן ודעה מגובשת - כפי שכתבתי, יכול להיות מאוד מעניין. השאלה איך זה מופיע.

אם זה בהתנגשות בלתי פוסקת ובלי לתת להשלים משפט זה אכן יכול להרתיע.

כפי שכתב לירן:

אולי בלי לשים לב את משדרת בעיקר את זה? - לקראת נישואין וזוגיות

ובעיקר סוף דבריו - אנחנו מחפשים אישה, לא חבר (וגם לא להיות החברה הכי טובה שלך). זה לא אומר שצריך למחוק את הדעות, פשוט למנן ולראות באיזה אופן להביא.

כאמור, בצורה טובה זה יכול להוביל להפריה הדדית.

בנוסף - יפריע לי מאוד הבעת דיעה תקיפה בדבר שלא מבינים בו (לעומתי).

אביא דוגמא שלי מעולם הפגישות - אם נפגשתי עם אחות (מקצוע) והיא מספרת לי על משהו שקשור מקצועית לעבודה. אני בד"כ אומר " אני יודע שאני לא מבין\חווה את זה כמוך אבל..". אחרת זה מרגיש ממש כחוסר הבנה מוחלט של מי שמולי. מצפה גם כך כלפי.

יש גם ובעיקר מקום שרוצה להשפיע - אני רוצה לתת לאשתי הרבה דברים. כחלק מזה הוא גם שתשמע ברצון את דעתי. אם עולם התוכן בא על חשבון יכולת הקבלה (וזה ממש לא חייב להיות כך) זה ירתיע.

לגבי פחד מחתולים - לא יודע. אולי יש את הצד של ה"גבר המגונן" שחסר להם. באמת שלא מצליח לתאר לעצמי את הסיטואציה.

לגבי שפה תקנית - גם אני ככה. אמנם אני מעריך שאם יעירו לי במהלך שיחה זה באמת יעצבן. אתה בא לפגוש מישהי ולדבר ולא לקבל שיעור בלשון.

*יוצאי דופן כמובן אלו שכותבים "אני ילך" "אני יעשה". לאנשים האלו שמור מקום מיוחד בעולם הבא עם עשרות מורים ללשון שימרקו את הזוועה הזו.

(מה שמעלה את השאלה האם גן העדן של האחד יכול להיות הגיהנום של השני).

השתדלתי לענות לפי מה שהבנתי מדבריך. אשמח אם תגיבי, מעניין אותי איך הצד השני רואה זאת. 

שיואווו - צעירים מעל עשרים

זה עדיין.

תזכירו לי בערב.

ובאסה

לדבר עם פוטין שישלח לך כוחות? 🙃

יותר דחוף לי.

ולהשלים שעות שינה.

עוד שעתיים שלוש של ריכוז וסיימתי.

שלא קשור ללפחד או לא לפחד מחתולים. יש גברים שרוצים להיות מס' 1 במשפחה ולכן יירתעו מאישה שטוענת לאותו כתר בדיוק.

ושלטו בשני האוכלוסיות שבמעמד מוחלש - נשים וילדים.

כיום עדיין ישנם שאריות מאותה תפיסה מעמדית שגורמת לאיום הזה.

הצעה שזורק.

לזה שזו המציאות שנוצרה. זה לא קרה סתם. יש כנראה משהו בטבע הגברי ששואף למעמד של שליטה וכח.

(סליחה, אני לא פמיניסטית פרוגרסיבית. לא לזרוק עלי עגבניות... אולי במקום המתוקן של זה זה הרצון להשפיע)

גברים היו חזקים פיזית וניצלו את מעמדם. ברור שזה בעיקר.

היום כבר כוח פיזי הוא לא הדבר היחיד שמכתיב את העולם אז לכן זה הפסיק.

לקרוא תגובה כזאת מהצד הגברי 🤭

מהותניות רכה זה הדבר הבא.

מסתכלת על העולם כאיזה מאבק בין המינים ולא כהשלמה הדדית.

עזוב רגע את אומות העולם - אתה באמת חושב שאבותינו "שלטו" בנשים המוחלשות שלהם?

אני לא תומך בתפיסה פמינסטית באופן גורף אבל היא צדקה שהיתה מלחמה וכנראה שיש מלחמה מסויימת בין המינים.

ת'אמת אמרתי את דברי מהקלטה ששמעתי בשיעור של הרב דרור טוויל.. הוא סיפר בתחילת השיעור שהנשים והילדים היו במעמד פחות פעם.

לא סתם חילקתי בינינו לבין אומות העולם.

בקצרה - הפמיניזם הוא התשובה הלא נכונה לבעיה אמיתית (בעולם ולצערנו טפטפה גם לעמ"י).

אכן אישה היתה חפץ בעולם הישן. הבעיה שבמקום לרומם את הנשיות החליטו להפוך את האשה לגבר (למחצה לשליש ולרביע) ומשם מגיעות המחלות של העולם המודרני.

לא זו דרכנו. 

גם נשים יהודיות לא ידעו קרוא וכתוב..

ואני לא מבין למה אתה עונה לי ביחס לפמיניזם, אני לא ייצגתי את הפמיניזם, אגב, יש כמה סוגים של פמיניזם ולא כל הסוגים מוחקים את ההבדלים בין איש לאישה.

פמיניזם זה לא רק הפתרון זה גם ניתוח המציאות. כמו תאוריה, התאוריה הזאת רחוקה להיות מושלמת. האם היא זיהתה גם דברים נכונים? נראה לי שכן. היא צדקה בכמה נקודות.

כתבתם יפה, מגוון ומעניין.

אין לי פנאי להגיב לכל אחד באופן אישי.

אז תגובה כללית:

אני מבינה שלגבר חשוב להיות במקום משפיע.

איכשהו, התפיסה היא שהוא אמור להשפיע בתחומי הרוח, הדעת, ובכל מה שקשור לתיפקודים הישרדותיים.

מהסיבה הזו, גברים לעיתים קרובות נוטים להרתע (לא לפחד, חלילה) מנשים חזקות.

אישה חזקה לתפיסתי, היא*לא* אישה כוחנית. 

היא  כזו שיש לה דעה עצמאית, חשיבה עצמאית, ואיזשהו חוסן.וכן, היא מעוניינת שיקחו את דעתה בחשבון, באופן שווה ערך, הדדי. היא לא מחפשת *שליטה* היא מחפשת מקום (זה על קצה המזלג).

אלא שבקרב גברים רבים, פרופיל כזה נתפס כאיום על "גבריותם", כי אולי, באופן מהותני, או שלא, גברים נטו להיות בעלי הכח, השררה, וממילא הדיעה. ואם יש מולם אישה דעתנית אז במה מתבטאת גבריותם...

מבינה את המצב הזה.

ויש 2 אפשרויות להתמודד איתו:

1.  נשים חכמות/ דעתניות (אם תרצו, הפרופיל של בנות צלופחד) צריכות לחפש דווקא גברים העולים עליהם בחכמה וברמת משכל, כך האיזון נשמר.

(וזו הסיבה כנראה שנשים כאלה חוות הרבה גברים כפחדנים מולן. זה לא שהם פחדנים, הם פשוט מרגישים שאין איזון כוחות, ושנלקחה מהם עמדת המשפיע)

2. אפשרות נוספת היא, להרחיב את מנעד התפקודים הגבריים והנשיים. מי אמר שההשפעה והקבלה צריכות להימדד דווקא בתחום הדעת ובתחום התפקודים ההשרדותיים? מה עם התחום הרגשי למשל? לא עולים לי כרגע תחומים נוספים, אבל בעיני בהחלט ייתכן מצב בו האישה דעתנית יותר, אבל היא לגמרי בעמדת מקבלת מהאיש שלה בתחומים אחרים.

עד כאן נאומי להיום.

מוזמנים לסתור, לחלוק, להסכים

להתווכח, ואפילו לזרוק עגבניות.

היו שלום ולילה טוב

לא כל כך ברור לי הערבוב בין "חזקות" למוכשרות\חכמות וכו'. ממש לא מחייב.

פגשתי לא מעט נשים מוכשרות הרבה יותר ממני שהיו שיא הענווה והקבלה.

ובגדול - לא מסכים עם החלוקה שעשית. בעיני מגיעה מתפיסות יותר חיצוניות של ההבדלים בין איש לאשה. 

כולי מיץ עגבניות עכשיו.

הסברתי מה זו אישה חזקה בעיני.

הסברתי שבעיני חוזק הוא לא כוחנות. חד משמעית, לא.

ואישה חזקה היא לא רק מוכשרת וחכמה, היא גם כזו שרוצה שיהיה מקום שווה לדעה ולחכמה שלה. לא כי היא לא מקבלת, ולא כי היא לא ענווה. היא פשוט גם אדם, עם דעה ושכל, ואין סיבה שלא ישתמשו גם במשאב הזה. ואין סיבה שזה יהיה בדיעבד.

לגבי החלוקה, מוזמן לפרט עם מה בדיוק אתה לא מסכים, וגם, איפה לומדים את התפיסות היותר פנימיות? (שואלת ברצינות)

איפהשהו בשרשור תיארתי מצב שבו אני רואה את אשתי באמת, מתייעץ איתה, שוקלים ביחד את הדברים ואז מקבל החלטה.

איך התיאור הזה בעיניך? סביר? נורא? צריך שפצורים?

וזה בסדר, את ממילא אדומה. אז קצת דביקה בנוסף. 

לא אישי.

אבל אם הגבר הוא זה שמקבל את ההחלטה, בכל מצב, זה לא אידיאלי.

בעיני לכל זוג צריל שיהיה מנגנון קבלת החלטות. אבל שיתן מקום להחלטות של שניהם. (במידה שווה/ במידה מהותית/ במידה כמותי/ במידה איכותית....)

שמעתי פעם רב (די ליברלי יש לציין) שאמר שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד.

האיש הוא ה"שר", המנהיג. מביא את הכיוון והאידיאלים והאשה היא ה"מנכ"ל" שמוריד את זה לשטח.

שר כידוע נבחר ומנכ"ל זו משרת אמון..

למעלה פירטתי וכתבתי שאני "מממש את המנדט שנתנה לי". אני לא משתלט על אישה ברחוב, אני מוצא מישהי עם שאיפות דומות לשלי שסומכת עלי שאוביל את הבית ליעד המשותף שלנו ואאפשר לה להתמקד בדרך לשם. 

ברור שבפרקטיקה תהיה חלוקת תחומים על פי יכולות וכשרונות אבל זו הרוח המובילה. 

וממש מעניין אותי מה הנשואים כאן יגידו. 

@נפש חיה. (מדי פעם באה לייעץ..) 

יהיה אור הלבנה כאור החמה. והעתיד לבוא הזה כבר כאן. לפחות לכל מי שסובר שאנחנו באתחלתא.

וואי ממש לא מסכימה עם הגישה.

אני מחפשת *שותף* לחיים. לא שר.

לגבי השאר - מה שטוב לך כמובן.

בעיני אגב זה לא סותר שותף, כל עוד מבינים ששותף זה לא "זהה". 

היתה, שתופעות הפמיניזם לסוגיהן ( ויש כאלה שאני מוקיעה ממש)

הן אבן דרך להכשרת העולם לימים של לעתיד לבוא בו עתיד אור הלבנה לעלות. וזה תהליך שכבר מתרחש בהווה, גם אם באופן לא מתוקן.

בדומה למה שאומר הרמבם על התפתחות הדתות הגדולות שהן אבן דרך ומכשירות את העולם לקראת האמונה בא-ל אחד.

לא מסכים ספציפית עליהן אבל מבין את עמדתך.

אגב, גם לעתיד לבוא אור החמה יהיה כאור שבעת הימים

אני נשואה, ובד"כ לא מגיבה כאן, אבל פנית דווקא לנשואים..

כשהתחתנתי, בהחלט לא בחרתי בגבר שיחליט בשבילי ובשביל הבית. בחרתי שותף לחיים. אנחנו מגיעים ביחד להחלטות, תוך כדי דיונים והתיעצויות. אין מצב שבעלי יחליט משהו בניגוד לדעתי, וכמובן גם להפך.

יש מקרים נקודתיים בין אפשרויות שקולות שאבקש ממנו במפורש שהוא יחליט, וכנ"ל גם הוא.

וכן, אנחנו מובילים יחד את הבית בכיוון שאנחנו רוצים. כמובן יש תחומים שונים שאחד מאיתנו מבין יותר מהשני, וההובלה בהתאם, אבל זה עדיין ביחד, תוך כבוד הדדי.

ואני מאוד מאוד מעריכה את בעלי וחס וחלילה לא רואה בו סמרטוט. אלא גבר שבטוח בעצמו ובגבריותו, שלא צריך שאמעיט את עצמי בשבילו.

כמה מהתיאורים כאן על ענוה מזוייפת או תיחמונים נשיים מאוד מצערים, שבעל לא יכול להכיר בחוכמתה וכו' של אשתו והיא צריכה להשתמש בדרכים עקיפות. זה ממש בדיעבד ולא לכתחילה לדעתי.

אני חושבת שהערכה הדדית היא יסוד חשוב מאוד בנישואים. אם גבר מפחד ממך הוא באמת לא בשבילך.

מה שכן חשוב מאוד והוזכר פה בשרשור זה הענווה בדיון, לשני הצדדים. מאוד נדיר שמישהו צודק ב 100% לדעתו, ותמיד ראוי להקשיב לשני.

כי באמת, הרבה פעמים אפילו כשאנחנו ממש בטוחים במשהו, נגלה שיש משהו, ולפעמים הרבה, בדברי השני.

לכן, אולי כדאי לך לבחון את עצמך, אם אולי בצורת הדיבור את מאוד החלטית וגורמת לצד השני להשתבלל קצת, ולהרתע. לא בגלל שאת אישה וזה מרתיע בנשים, אלא בגלל שזה מרתיע לדעתי אצל כל אדם. (גם בדיון בין 2 נשים למשל)

שיהיה לך המון הצלחה

אני מה זה לא אחת שמביאה את עצמה בלי לתת מקום למי שלידה. ממש לא.

אבל בסדר, איך אמרה לי מישהי פעם פעם? את צריכה בולדוזר.

כנראה צדקה מה לעשות.

יש לי יכולת "לדרוס". זה נראה לי הדבר הכי נורא בעולם.

אני רוצה מישהי שתרצה להיות איתי, לא מישהי שאני צריך להלחם ולהתגבר עליה חלילה. 

בולדוזר משתמש ביכולות הפנימיות שלו, בהנעה שלו, כדי ליצור, לבנות, להניע דברים.

אבל ההנעה שלו והיכולות הפנימיות שלו גדולות פי כמה מאלה של קורקינט חשמלי. אם תחבר הנעה של בולדוזר לקורקינט הקורקינט יתרסק והמנוע יישבר

עניתי בקצרה. בהקשר שלה הכוונה מישהו עם רצון חזק ממנה שיזיז ככה דברים.

לא רוצה דבר כזה. 

אני - לקראת נישואין וזוגיות

חזק מספיק כדי להכיל עוצמה. עוצמה/חוזק/כוח לא סותר עדינות ויכולת להכיל אחרים. להיפך, לדוגמה - הורים חזקים יכולים להתמודד עם ילד מתפרע, הורים חלשים יגיבו בצורה (שעלולה להיות) לא נכונה כי הם לא מסוגלים להכיל את הסיטואציה

שהחברה התכוונה. וכך גם ענתה היא (להבנתי).

ועוד בהתחלה אמרה שהחברה צודקת.. 

ולמה היא התכוונה אבל?

למה היא חושבת ככה?

והעוצמתית הזו,

גם באופן נעים יותר, עדיין מצריך מישהו חזק?

במה העוצמה מתבטאת?

דיברת על מי מחליט בבית, ועניתי לך איך זה אצלינו - שותפות מלאה. לא בעל שאצלו המילה האחרונה. אני סומכת על בעלי בדיוק כפי שהוא סומך עלי, ובהחלטות חשבות ומהותיות נראה לי נורא שאחד יכפה את דעתו על השני/ה, בלי קשר לכמה התייעצו בו/בה קודם.

אולי באמת לא הבנתי על עניין שר ומנכ"ל מה זה קשור, אבל נראה לי שחשוב לך מדי לתת תפקידים מוגדרים לבני הזוג, בעוד בחיים הכל זורם יותר.

דיברתי על הובלה ואחריות בשיתוף מלא.

ברור שכאשר מסכימים אין בעיה. ברור גם שכאשר מקשיבים ואחד מבין שהשני צודק גם אין בעיה. ברור גם שלכל אחד יש את התחומים שבהם הוא מבין ועליהם הוא אחראי.

את כל אלו כתבתי בתגובה המקורית.

השאלה מה קורה בשאר המקרים.

זה ברמה הפרקטית.

ברמה העקרונית - כן. אני מתכונן להוביל את הבית מבחינה תורנית (שהיא החשובה לי ביותר). מחפש מישהי שתרצה שאוביל אותה ביחד לאותו יעד. 

למה דווקא שהמילה האחרונה כשאין הסכמה תהיה של הבעל? יכול להיות שתהיה עדיפות דווקא למי שרוצה להשאיר מצב קיים לעומת מי שרוצה שינוי... קשה לי לחשוב על מקרה מהותי וראה לי במקרים כאלו מאוד בעייתי אם לא מצליחים להגיע להסכמה. ב"ה אני לא מצליחה לחשוב על דוגמא כזו אצלינו.

ואני מתייחסת לדברים שנוגעים לשני בני הזוג ולבית.

לא ברור לי למה את מסתכלת על זה כ"המילה האחרונה".

אני מחפש מישהי שתסמוך עלי שאם אני מקבל את ההחלטה זה בגלל שזו ההחלטה הנכונה ולא בגלל שזה מה שאני רוצה.

ועושה עבודת המידות על עצמי לעשות את זה. לקבל החלטה נכונה ולא את ההחלטה "שלי".

מורכב. 

שאלה - את חיפשת בעל מוביל? 

ולא אשתך?

באותה מידה כדאי שאתה תסמוך עליה שגם היא תבחר את ההחלטה הנכונה לבית ולאו דווקא לפי הרצון שלה.

לשאלתך, אני לא הסתכלתי על עניין הנישואים כמו שהרבה נראה שמסתכלים פה, עם הגדרות של מוביל-מובלת, נותן-מקבלת.

אני חיפשתי גבר שאוכל להישען עליו, שיתן לי תמיכה ריגשית ורעיונית. לא גבר שיחליט בשבילי דברים - אני אולי אגיד את דעתי ואז אשב בפאסיביות כשהוא מחליט. כמובן, באותה מידה אני אתמוך בו - זה נראה לי חשוב מאוד גם לגברים.

לגבי החלטות, דווקא להפך, גם בדברים שאולי פחות מדברים אלי, בגלל שהם חשובים לבית ולמשפחה אתאמץ ללמוד ולהבין כדי שנגיע להחלטות ביחד והעול יהיה משותף. למשל השקעות כספיות לילדים.

אחכה לתגובות נוספות. 

אשמח אם תרחיבי

שאוכל לדבר איתו על מה שקשה לי או כשיש לי בעיה, ויביע אהדה והבנה, כשצריך שינסה לעזור או לייעץ.

שיתמוך במה שאני רוצה לעשות ובהחלטות שלי.

כשאני לחוצה ממשהו ונכנסת ללופ אז שיהיה נוכחות מרגיעה ומייצבת.

כמובן, הכל הדדי, גם אם אולי במינונים אחרים

זה לא בהכרח אומר להיות מוביל. זה יכול כמובן, אבל אלה שני דברים שונים.

זה בהחלט הגיוני. (שיערתי שזה הנושא שיותר נוגע בך)

כלומר, ישנה הבנה שבמקום הזה, בתור אחד שכנראה יותר מצוי שם מתוקף היותך איש, אתה תהיה המתווה.

וזה יכול להיות ככה בכל תחום אחר: התנהלות כספית, חינוך ילדים, עיצוב הבית וכו'. אפשר בהחלט להיכנס לזוגיות כזו שיש מישהו אחד שיתן את הטון בדבר הזה. ואפשר להחליט שהוא יתן בהכל (או היא). מה שמתאים להם כבני אדם.

אבל אין דיפולט.

כלומר, בהחלט יכול להיות (וזה בסדר שתרצה בזוגיות כזו ואישתך תשמח בה ג"כ) אבל הוא ממש לא מוכרח.

אין צורך שיהיה מישהו מנהיג או מחליט או שר. לא באופן רגיל ולא באופן שלא מסכימים. וגם המקום שזוג מחליט שמישהו יהיה נותן הטון, זה לא ממקום כזה.

אין שום סיבה לחשוב שכאשר לא מסכימים היא תסמוך עליך שאתה יודע מה אתה אומר, ולא אתה תסמוך עליה שהיא יודעת מה היא אומרת.

שוב, בנושאים שיש אחד מבני הזוג שהוא יותר בר סמכא, הגיוני (לא ממקום של מנהיג ומוביל בקשר) שדעתו תהיה כבדת משקל יותר.

כתבת יפה 

קול שפוי מרענן

טוב שיש כאן נשואים

זה לא משנה מה מקובל מבחינת תיפקודים מגדריים,

משנה מה יגרום לך להרגיש שאת עם "גבר",

וזה תלוי הרבה באילו תנאים הגבריות שלו תוכל להתבטא.

תנאים שיותר מעודדים הבעה גברית - הם תנאים יותר נשיים, מקום שיש בו חכמה נשית לא ישירה. 

ישירות משולבת בקורטוב של חכמה אלו תכונות לא נשיות?

גיוואלד.

השאלה איך ממשיכים מכאן הלאה.

כנראה יש לי עוד מה ללמוד על גבריות ונשיות והדינמיקה ביניהן.

למרות שבא לי מאד להמשיך להאמין שיש מישהו שזה יתאים לו גם ככה.

עובדה שיש נשים ישירות נשואות..

לגבי תהליכים - אני רואה שככל שהדרך מתארכת הרגשת החסרון מובילה לחפש את החסר. זה מופיע גם בדברים האלו. מנסיוני לפחות.

ולא דווקא ככה ולא אחרת.

את תמצאי את האחד שמתאים לך בדיוק.

ברור לי שיש כאלה שזוגיות שבנויה על המסגרות שאת מתווה, מתאימה להם

וברור לי שיש כאלה שלא.

וזה בסדר גמור. מעייף. מתיש. מתסכל. אבל בסדר גמור. וכנראה בסוף ישתלם.

לנו כבני אדם תמיד כדאי לעשות חושבים האם משהו בדרך או בחשיבה שלנו פגום: אולי אנחנו נעולים על משהו לא מהמקום הנכון. אולי נוכל לתת לזה נופך אחר שמבטא את הרעיון באופן שלם יותר. וכו'.

אך כל עוד אנחנו לא שם, אין שום סיבה לחשוב שמה שאנחנו חושבים שמתאים לנו, לא טוב.

האישה מובילה את הדברים הקשורים אליה, הגבר מוביל את שלו, בכל הנוגע לדברים משותפים ששיכים לשני בני הזוג מקבלים החלטות משותפות באמצעות תקשורת טובה, ראית שני הצדדים, חיבה והתחשבות.

יש הרבה גברים שלא רוצים את האישה כשותפה, אבל יש כאלו שכן.

אני חיה בשותפות מלאה, אין מוביל ומובל, אין פחד מדעותי, כל אחד חכם בתחומים שלו ואין השוואה או צורך להיות יותר.

לשם אני שואפת.

שהוא יוביל אותי ומאוד חשוב לי להרגיש ביטחון ממנו

אבל עדיין מבינה אותך 

איך זה יראה בעיניך? ממש מעניין לשמוע. 

חוסר ביטחון לידי או שההצעה שלי גדולה עליו

זה הכל

ואני חושב שמה שהצגת פה את הפי קיים אצל לא מעט בנות.

אולי זו שאלה בהבנה מה תפקידו של מוביל והאם זו קבלת החלטות,

או לחילופין מה מפריע כ"כ בתחושה שהוא מחליט אם בסוף הרי הוא זה שמוביל.

שאני רוצה שהוא יחליט אלא יוביל @לאצעיר 

בשם מי אתה מדבר לא הבנתי ?

בהרבה דברים .. החל מהודעות שהוא יזום את השיחה הראשונה שהוא יוביל לשם

שהוא לא ימרח את הקשר שהוא יהיה על זה .

הרבה דברים 

לתת לשני להביע את הדעה שלו, ואז לטפטף את הדעה שלי אבל בלי לחפש להיות צודקת אלא כחלק משיח "אני חושבת ש.."

לגבי עולם תוכן, לדעתי העניין הוא בהגשה, לעטוף בעטיפה נשית, לשתף בטיפטופים כל פעם עוד שיתוף קטן אם בכלל, ובמקביל לשים דגש על שידור של פניות וזמינות, שיש מקום ופניות לגבר, שיש בו עניין וחשיבות. כי בסוף הוא מחפש מקום 

היא קיבלה בעל מושלם בעיניה אבל שלא כמו שהיא ציפתה, היא רצתה אברך והוא היה עובד, היא רצתה בלי סמארטפון והוא היה עם...

בקיצור כמה זמן אחרי החתונה הבחורצ'יק הולך ללמוד. כל המשפחה שלו אומרים לה "מה עשית הוא שנים עובד איך שיכנעת אותו?" ואז היא אמרה להם "פשוט, לא הכרחתי אותו לכלום, רק אמרתי לו במה אני מאמינה, שיעשה מה שהוא רוצה..." זה מדהים. באמת. זכו.

צריך לדעת ש"מתחתנים עם מה שיש". לא להגיע עם ציפיות לשנות כי זה עלול להוביל להמון צער.

כל מה שמעבר - בונוס.

צריך גם להזהר מ"תסמונת האישה הנודניקית". אין בעיה להשפיע ולבקש בעדינות, צריך להזהר מלנג'ס.. בשביל זה יש בינה יתרה 🙂

זה יכול ממש להביא למפח נפש. של שני הצדדים.

את כל הבילבולי מוח שכתבו לך

תהיי את

לפעמים באמת בנים נרתעים ממשהו שגדול עליהם

כל עוד באמת באמת בעין טובה זה בעיה שלהם

מה תחיי כל החיים עם גבר שמרגיש שאין לו ביטחון לידך?

למה בגלל שאת חכמה ? יפה? טובה?

המשפטים שגברים שהם ילדים זורקים במצב כזה הם מאוד נוראים. למה? כי הם לא מרגישים שהם יכולים להיות הגבר שלך .. שהם לא מספיק יהיו טובים בשבילך 

זה בעיה שלהם בלבד

תהיי את עוד יבוא הגבר שיהיה גבר ולא ילד

נכון יש הרבה ילדים

אבל מה ששלך יהיה שלך

אל תתנצלי לעולם על האור שלך 

תמיד אני מרגישה שאני צריכה להתנצל עליו 

לא, נגמר הסיפור 

♥

אפשר לראות במהלך השרשור הזה פרשנויות רבות ושונות למונח "אישה חזקה", כאשר הדיון שהסתעף ממנו נוגע בנקודה של הובלה, ולכן אתייחס אליה תחילה.

אני מאמינה שנישואין הם ברית, בניגוד לחוזה. בברית, אני ואתה הופכים להיות אנחנו, ישות חדשה, ולכן זוגיות בעיני היא המקום ששנינו תורמים ליצירת האנחנו. בחוזה, אני ואתה נשארים שני צדדים נפרדים, אך מגדירים בינינו חלוקה ראויה. בעיניי, חלק מהתגובות כאן מתארות זוגיות כשותפות עסקית, ולדעתי ראוי לחפש בזוגיות את הברית מעבר.

אני לא מחפשת להיות מובילה. אני לא מחפשת להיות מובלת. אני מחפשת שותף. יש ציטוט שמיוחס לאלבר קאמי: "אל תלך לפני - כי אולי לא אצעד אחריך. אל תלך אחרי - כי אולי לא אדע להוביל. לך פשוט לצִדי והֶיֶה ידידי." אני מחפשת מישהו לצעוד יחד איתו, לא מישהו שיהווה עבורי מנהיג או מונהג.

באופן אישי, כואב לי לקרוא את הדברים של @לאצעיר: "אני מתכונן להוביל את הבית מבחינה תורנית (שהיא החשובה לי ביותר). מחפש מישהי שתרצה שאוביל אותה ביחד לאותו יעד.", "אני מחפש מישהי שתסמוך עלי שאם אני מקבל את ההחלטה זה בגלל שזו ההחלטה הנכונה ולא בגלל שזה מה שאני רוצה."
זה כואב לי כי לכאורה אתה אומר שהעול של החינוך, של הכיוון התורני הוא במנדט שלך, ולה אין שום מקום במנדט הזה. בינינו, מי יהיה עם הילדים יותר? מי יתעסק בחינוך שלהם באופן ישיר? האם אישה שמקיימת אורח חיים תורני כפי שאתה מגדיר אותו, לא נמצאת במקום שיש לה מה לתרום לפן הזה של הבית? הרי ברור כאן שאנחנו לא מדברים על משהו הלכתי שבו יש פסיקה ברורה ושהיא תקבל את המנהגים שלך. אנחנו מדברים בעולם השקפתי, ואני מצפה שבזוגיות אתם תבנו איזשהו יעד משותף, לא שהיא תצטרף אליך לעד שאתה קבעת בעצמך. דבר שני, המשפט השני בעיניי מלא יוהרה. מה, אתה לא יכול לעשות טעויות? למה אתה חושב שתמיד ההחלטה שלך תהיה נכונה? האם זה שלמדת יותר ממנה אומר שבהכרח ההחלטה שלך היא הנכונה? האם תמיד ההחלטה הנכונה היא גם ההחלטה המוצלחת? האם לא נכון להגיד שאם יש לנו התלבטות בנושא התורני, זה לא בהכרח שאני הצודק, אלא שיש כאן מקום לפנות לגורם אחר, נניח רב המקובל *על שניכם* ולהתייעץ איתו?
נתת דוגמה על אחות, ואמרת משפט שמסתייג ומביע את עמדתך – בעיני יש מקום לזה בזוגיות, גם השני מבין יותר טוב ממני. אם אני אחות ובעלי לא עוסק בתחום רפואי – אני לא הייתי רוצה להחליט את כל ההחלטות הרפואיות בלי לדבר איתו, בלי להתייעץ איתו, בלי לשמוע את דעתו. לא כי הוא מבין יותר טוב ממני, אלא כי אני מעריכה את דעתו, כי אני רוצה שיהיה מעורב, כי גם לו אכפת, כי גם הוא שותף. ומוזר לי שאתה רואה את זה כברור מאליו בתחומים אחרים, אבל לא בתחום התורני.

באופן אישי, ההסבר שלי למיתוס: אישה חזקה בעיניי היא אישה שעוד לא נחשפת לפגיעות שלה, לרובד הפנימי והעמוק שלה, אלא נתקעת בקליפה החיצונית. ובמילים אחרות: ברור לכולם שלא מדובר כאן על הגדרה פיזית, אלא על משהו פנימי. ובמשהו הפנימי הזה, זה לא שחור-לבן – יש בי חוזקות וחולשות, כמו כל אדם. ומי שרואה את העולם כחלוקה ברורה של חזק מול חלש, ושופט אותי כך – אני שמחה שפוסל אותי על ההתחלה.
(וכאן צריך אולי לשאול מה זה ההפך מאישה חזקה. אם נתייחס למה שהוגדר כאן, גם אישה 'מובלת' – זה רדוד לראות אותה בצורה כזאת בכל תחום בחיים, אלא יש צדדים לכאן ולכאן.)
לצורך העניין, אני מבינה למה אפשר להגדיר את אורית סטרוק כאישה חזקה – היא נמצאת בתפקיד ציבורי. מצד שני, לי אין שום הכרות איתה, ובניגוד למה שכתב לירןן – בעיני ייתכן מאוד שמחוץ לזירה הפוליטית היא בהחלט משדרת רוך, חמימות, אהבה, קבלה. אלו לא דברים סותרים בעיניי. אולי היא מאוד דומיננטית כלפי חוץ, אבל כלפי פנים היא אחרת לחלוטין. ואני חושבת שחשוב להדגיש את זה, בעיקר בגילאים המבוגרים יותר – כי ייתכן מאוד שבשנות הרווקות המתארכות, אותה רווקה סיימה תואר ראשון. ושני. והתקדמה בעבודה שלה. והיא כבר מנהלת. וכלפי חוץ, במסגרת העבודה, יכולה להיראות אישה מאוד חזקה – דעתנית, מובילה וכו' – ושדווקא במקום הפנימי, הביתי, האישי היא ההפך הגמור. אז לכן @חתולה ג'ינג'ית - לא הייתי משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות. אני מחפשת מודל מסוים של זוגיות, ואם מישהו מחפש מודל אחר של זוגיות - אני מאחלת לו בהצלחה ועוברת הלאה. הוא לא רלוונטי עבורי.

והערה לסיום: אם נתייחס לאישה חזקה כאישה דעתנית, בעלת דעות ברורות, שרוצה לכפות את דעותיה על האחר – ונהפוך את זה לגבר, למה שמישהי תרצה להיות בזוגיות שבו אין מקום לדעתה? או אולי "גבר חזק" אתם מגדירים בצורה שונה?
 

שתלטנות אינה עוצמה

דעתנות אינה חכמה

אדיקות דתית אינה תורה וקדושה

שאלה

מה תפקידו של שר בממשלה?

למה שהוא יקח מנדט על חינוך לדוג'?

מהו המנדט הזה בעצם? להחליט נגד דעתם של אחרים?

למה שניתן לשר להתוות את המדיניות שהוא רוצה בה? דעתם של האחרים אינה חשובה?

אני לא חושבת שנכון להסתכל על זוגיות כממשלה, ובטח שלא בישראל. (ומקווה שלכולנו תהיה זוגיות יציבה יותר...)

בישראל, השרים (כמעט ללא יוצא מן הכלל) הם ח"כים, ותלויים בציבור הבוחרים שלהם.

בהתווית המדיניות של תחום משרדם הם מטמיעים אידיאולוגיות הרבה יותר נרחבות.

אם אשווה את זה לחברה פרטית, ל'שר' של החברה יש אינטרס לרצות את המשקיעים (שמתבטא לרוב בהגדלת הכנסות), ולא להטמיע אידיאולוגיות לתוך המערכת.

שר בישראל כפוף להסכמים קואוליציוניים ולראש הממשלה (שיכול לפטר אותו, ע"ע גלנט), כך שדעתם של אחרים בהחלט חשובה.

אני מצפה ששר יתייעץ עם אחרים, בדגש על המומחים בתחומם, והתפקיד שלו זה לקבל את ההחלטות המקצועיות מתוך מערכת שיקולים רחבה.

זוגיות זה לא מערכת פוליטית.

אנחנו לא עומדים לבחירות.

אני לא רואה כאן מנדטים.

וזה די הזכיר לי את השרשור הזה:

מה אתן מחפשות יותר, חבר או שותף? - לקראת נישואין וזוגיות

לא ענית על השאלה והתייחסת לסמנטיקה בלבד 🙃

אני מנסה להבין מה המקום של התווית מדיניות. ובשלב הבא, להשליך (אם ניתן) על הזוגיות.
 

ברור שזוגיות היא לא כמו ממשלה או חברה.

למה בכלל צריך שמישהו ימלוך? - לקראת נישואין וזוגיות

נקודת המוצא שלך היא של שותפות.

שותפים מתווים מדיניות, כל צד שומר על האינטרסים שלו.

כאשר שותפים חותמים על חוזה, היא כוללת רשימה של זכויות וחובות שאמורות להוביל אותם לנקודה מסוימת.

בנקודת המוצא שלי, הברית, יש לישות של 'אנחנו' אינטרסים משותפים.

אולי אנחנו חלוקים בדרך של איך נכון להגיע לאינטרסים האלה, אבל אם החלטנו לכרות ברית -

זה לא להכתיב מדיניות לאחר. זו צורת התנהלות שהיא אחרת לחלוטין. אנחנו לא בשותפות, אנחנו בחיבור.

נכון, יש חתימה על חוזה בנישואין - אבל אנחנו צועדים יחד אל נקודה לא ידועה.

לא משנה. אחשוב על זה לבד 😁

כמו שמישהו כתב פה מעליי,

נטייה טבעית של גברים למצוא מישהי שפשוט/טבעי עבורם להוביל בקשר ביניהם, לתפוס את המקום של הדומיננטי בדינמיקה ביניהם.

עכשיו כמובן שזה מתבטא בהמון דברים חלקם פנימיים שייכים לאופי ולנפש וחלקם לדברים יותר חיצוניים כמו התנהגות וכן הלאה, וכל אחד והטעם שלו.

אבל ככלל הכלל הזה נכון להרבה גברים לדעתי.

אם את אישה עם עוצמה גדולה וחוזק, מן הסתם תצטרכי למצוא גבר שיוכל להכיל את זה מבלי שזה יבוא על חשבון צורך להוביל, אם קיים.

ולשם התקווה, אני דווקא רואה בזה משהו מאוד חיובי ולמשל מחפש דווקא כזו בחורה 

ולכן, כשיגיע האיש שאיתו תרגישי ביטחון, יכול מאוד להיות שיהיה לך קל לאפשר לעצמך להיות גם חשופה / פגיעה

בעצם אתה אומר שמהותה של האישה היא להיות חלשה ושל הגבר להיות חזק, ואישה חזקה צריכה גבר חזק דיו שתוכל להיות חלשה לידו?

זווית מעניינת. חושבת שיש בזה משהו. כמובן תלוי בהגדרות של מה זה חזק וחלש.

והמדדים האלה צריכים להיות דומים אצל שניהם כדי שהם יוכלו להכיל זה את זו?

איבדתי את זה נראה לי (את הרצף והעקביות של הדיון ושל דעותי)

אני לא חושב שגברים מרגישים מאויימים מנשים חזקות.

אני חושב שאישה חזקה זה מאוד אטרקטיבי. אבל לדעתי יש בלבול מושגים בין חוזק לקשיחות. 

קשיחות מרתיעה. חוזק מושך.

דווקא אדם חזק יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים ולפתוח את הלב

זה ברור שיש משמעות לתפקיד של הגבר ושל האישה בדינמיקה הזוגית. אבל הנקודה שלי היתה בסיסית יותר:

אנחנו חיים במציאות קשוחה, וכדי לא להפגע אנחנו עוטים על עצמינו מעטה של קשיחות. מה שקורה עם הזמן זה שאנחנו מתרגלים ומלחימים את הקשיחות על עצמנו, וכך אנחנו לא חשופים ולא פגיעים. אבל תופעת הלוואי היא שגם קשה לנו ליצור אינטימיות אמיתית, כי אינטימיות בהגדרתה מחייבת אותנו להיות חשופים. זה נכון גם לגברים וגם לנשים, רק שבדינמיקה הזוגית הגבר מכיל את האישה וכדי לאפשר את זה, האישה צריכה להרגיש מספיק ביטחון כדי לאפשר לתהליך הזה להתרחש, ואילו הגבר צריך להרגיש שהאישה נותנת בו את האמון שהוא לא יפגע בה. 

זו זוית נוספת וחשובה.

תודה

אם המיתוס הזה קיים הוא די מבאס..

אני אעוף על מישהי שלא תעשה לי הנחות ויהיה לה עולם מבוסס ומגובש...

גבר חזק לדעתי לא אמור לפחד מאישה חזקה

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.