והתפילה פועלת הרבה מאד מאד

רק שבעיני בשר קשה לנו לראות את זה....

אני אוכל  להרחיב בערב אם תרצי

הלוואי שיהיה לך רק טוב תמיד!

ושתראי איך המניעות נהפכות לנעימות !

אמן💕

או יותר מדוייק - פתילה.

כמו שהפתילה מקשרת בין הנר לבין השלהבת

ובעצם מאפשרת לה לבעור ובאופן די פלאי היא עולה תמיד כלפי מעלה .

לכאורה הנר= הגוף, השלהבת= הנשמה

והתפילה מקשרת בין הגוף לנשמה (לכן יש בקשות גשמיות שאפשר לבקש, וגם בקשות על רוחניות ועבודת ה', גאולה)

את מכירה את המשפט "הנשמה היא תמיד מתפללת"? אז כמו שהשלהבת (בנר, במדורה....) תמיד שואפת כלפי מעלה

הנר הוא סמל לנשמה כמו שכתוב " נר ה' נשמת אדם" וד"א בגלל זה מדליקים נר כשאדם נפטר או ביום ביום פטירתו.

לכן גם לכאורה אדם שלא נראה מאמין כלפי חוץ

(ואני פוגשת בעבודתי הרבה יהודים מעם ישראל שעדיין לא שומרים על המסורת ועל המצוות) בזמן מיוחד של חוויה מרגשת הוא יחשוף את הפנימיות שלו , את הנשמה שמחפשת קרבת ה' .

לכן ידעתי לומר לך שעצם זה שאת מתפללת ו"אוטומטית" מזינה את הנשמה שלך, מוכיחה שבעצם את כן מאמינה במשהו גדול ממך ורוצה להיות קשורה ואחוזה בו. וגם אם לא יודעים לומר שזו תפילה, זו אכן תפילה. חיבור. קשר.

גם אדם שצם ימים על גבי ימים, צריך לדאוג לאוכל לשתייה עבור הגוף כדי שלא ייתמוטט.

באופן דומה אני חושבת, שגם מי שלא מתפלל או לא נראה עובד ה' צריך למלא את המאגר הרוחני שלו בדבר "איכותי" בלי לדעת למה, זאת הרגשה.

בתור מחוברים לעבודת ה' אנחנו יודעים לומר שזאת הנשמה שצמאה לקבל את המזון הרוחני המתאים לה  ולכן אפשר לראות הרבה אנשים, גם לא דתיים, שמוצאים את עצמם הולכים למקומות רוחניים כדי להרגיש מלאות, תענוג וסיפוק רוחני  (בין אם זה מקדש בהודו, בין אם זה קבר של אדם קרוב או צדיק ידוע)

לכאורה זה נראה שאדם מחפש את עצמו, מחליף סגנון לבוש לחיצוני וגס יותר, אבל באמת זאת זעקה של הנשמה "תשימו לב אליי, יש לי ייחוד משלי לתרום לעולם הגשמי הזה!"

הפתילה כמעט תמיד עשויה משני חוטים שזורים אחד בשני וזה גם מבטא את הכוחות - הנפש והגוף שזורים יחד לעבודת ה' שזו התפילה.

לכן אי אפשר ולא נכון לבטל את כוחות הגוף כדי להתעלות בעבודת ה', וגם לא נכון להשקיע  בצרכי הגוף בלבד, מבחינה גשמית תוך התעלמות מהנפש. (אצל החכמים יש ממש התייחסות לאדם שמרגיש כעס נורא ולא פנוי רגשית לתפילה, לכאורה פטור.  ימתין שיחלוף הזעם או יירגע באיזשהו דרך ואז ייתפלל . שמעתי את זה מאחת המורות שלי)

אבל מה עושים כשאין רצון להתפלל או אם אנחנו לא חווים התעלות או לא רואים איך היא מועילה?

לענ"ד

להתפלל או לקיים מצוות בכוח לא כדאי כדי לא לכבות את המצפן הזה- הרצון האיכותי לחיים טובים. לכן כדאי לעשות דברים קטנים וחיוביים, שמחים וממלאים באנרגיה משמחת שתורמת לרצון לחיים (טיול נוף יפה, שוקולד מידי פעם, קריאה איכותית, האזנה לכמה דקות ממישהו מוערך/ת, קברי צדיקים "נבחרים")

בהמשך לאט לאט, להגביר את המעשים הטובים (כשרים הלכתית כמובן) שגורמים להרגשה רוחנית טובה ולהשתדל להכניס ללו"ז הזה איזושהי תפילה- גם תפילה אישית במילים שלך, וגם ברכות השחר לדוגמא- שכולן מביעות שבח לבורא על החיים בעולם שלו.

כשאדם מרגיש טוב, מרגיש חי, מוציא את כוחות החיים ואת הכישרונות שלו מהכוח אל הפועל הוא מחפש להודות. לכן בזמן בית המקדש היה קרבן שלמים- כשאדם הרגיש שלם עם עצמו, שמח עד מאד בחייו ובמעשיו, זאת הייתה אות התודה לבורא.

עכשיו כשאין לנו בית מקדש יש לנו תפילה כתיקון חז"ל,

כמה להתפלל, מינון, מה חייב ומה רק רשות - בשביל זה יש את ההלכות.

אבל לאט לאט.

תתחילי לשמוח בקטן

ולאט לאט הקב"ה יזמן לך שמחות ושפע טוב

שתודי עליו ברננה וברגשת הלב הטוב שלך

אני מקווה שהדברים יועילו לך בע"ה.

ממליצה על הרבנית רחל בזק-אולי משהו ממנה, מדבריה, מתכניה, ייגע בליבך ...

המלך בשדה בימים אלו ממש

והוא אוהב אותך

ומחכה לך מאד מאד!

💐⁦♥️⁩💐⁦♥️⁩💐⁦♥️⁩💐⁦♥️⁩💐⁦♥️⁩

תודה רבה❤❤❤

לשאלתך - נראה לי שיש צורך לכוון את התפילה אבל בודאי שיש עניין להתפלל. תמיד יש עניין להתפלל, זה משהו מאוד אנושי להתפלל. השאלה היא על מה להתפלל... שזאת שאלה טובה. אולי תתפללי שה' יאיר דרכך? יגלה ממך כוחות שאת לא מכירה? שיחכים אותך? שיתן לך עזרה?

בכל אופן הזכרת לי תורה מדהימה של 'מי השילוח' (הרבי מאיז'ביצא) שממש קשורה למה שאת שואלת. 

התורה בפרשת ראה אומרת "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-להיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה" 

על זה הרבי דורש דרשה חסידית של הדרכה בעבודת ה' ביחס לתפילה -

"כי אם אל המקום אשר יבחר כו'. בזה נלמד לאדם דרך התפלה איך להתפלל לה' כמו דאיתא בגמ' (ברכות כח: ) יכין את לבו כנגד בית קדשי קדשים" הרב מביא את המשנה במסכת ברכות שאומרת שאדם שצריך להתפלל והוא רוכב על חמור ולא יכול לרדת ממנו, וגם כשהוא על החמור הוא לא יכול לכוון את פניו לכיוון המקדש בעת התפילה הדין הוא "יכוון את ליבו כנגד קודש הקדשים" - מה הכוונה? הרי הפועל האדם לא יכול לכוון פיזית את גופו או את פניו לכיוון המקדש! הרבי מסביר שיש פה כוונה מיוחדת ביחס להדרכה בתפילה שהיא נחשבת "לכוון את הלב לכיוון קודש הקודשים" - "היינו כשאדם ירצה להתפלל יראה מתחילה אם הדבר שרוצה להתפלל עלי' הוא רצון הש"י, זה פירוש יכון את לבו כנגד בית ק"ק,"  קודש הקודשים הכוונה רצון ה', אדם צריך להתפלל על רצון ה'. ואיך ידע מה רצון ה' באותה עת? "ובזה ידע כי רצון הש"י הוא - אם יראה שלבו מלא תפלה ושפתותיו מלאים תנובה יבין כי מאת ה' ..." דהיינו כאשר האדם מתחיל להתפלל והתפילה מרגישה לו באינטואיצה טובה והוא שופך את ליבו זה סימן לרצון ה'. זאת אמירה ממש מיוחדת. זה פלא. אולי באמת על דברים שאינן רצון ה' לאדם אין האינטואיציה הזאת להתפלל עליהם.

מקור: מי השילוח/פרשת ראה – ויקיטקסט

פירוש עמוק ומהמם...

תודה!

לגבי ההתחלה, איך אני אדע שזה מצב של להתפלל כשאולי בעצם ה' כביכול מבחינתו "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו"...

מסתבר שיש צורך גם וגם. וגם "מה תצעק אלי" אם אני לא טועה זה היה כאשר משה רבינו האריך בתפילה. תפילה קצרה זה תמיד אפשרי.

זה להביא את המקום שאתה נמצא בו - לפני ה'.

את לא חייבת לבא ולבקש שיעזור לך לעשות משהו - כשאת לא באמת רוצה/מאמינה שזה יקרה. ואני גם לא חושב שלקב"ה יש ענין כל כך בתפילה כזאת, כי את לא נמצאת בה. אבל דווקא את התסכול הזה, את החושך בעיניים הזה, את התחושה הזו שאת לא מתקרבת לזה ואת כישלון - את זה ה' כן רוצה שתביאי. זאת בדיוק המשמעות של תפילה. תבואי לפני ה', עם הצרות שלך, עם הקשיים שלך, עם חוסר האמונה שלך - ותבקשי עזרה. עזרה להכיל את עצמך, עזרה למצוא את עצמך, עזרה להתקדם ולהשתפר, עזרה להצליח. 

תודה רבה

כנראה שחוץ מלהתחזק באמונה אין פתרון אחר

בס"ד

1. מה היא עבודת התפילה.

2. מה העמדה הנפשית 'שלך'.

ביחס לאחד יש כמובן מספר הסברים, הסבר ואחד מהם הוא שתפילה זה עבודה שבלב, כלומר כמו הלב שמזרים דם לגוף, כך התפילה מזרימה את המחשבות והבקשות וכו' אך השאלה לאן? הרי לא דומה אם תספר בדיחה לחבר למורה או למלך. גם פה בעצם התפילה היא מפגש שלנו עם ה' ויש כמה סוגים של מפגש עם ה' כמלך מפגש איתו כאבא, מפגש איתו כשופט...וכו' ואם אנסה לסכם יש הרבה סוגים של תפילות אך הבסיס הוא מפגש והזרמת הרגש לה'.

ומתוך כך נדבר על העמדה הנפשית שאלת ובצדק שאני לא מאמינה שתשנה ואכן התפילה אינה באה לשנות סדרי מציאות לרוב, יש בה משהו פשוט יותר להיפגש לדבר עם ה' לפעמים כאבא או חבר שפורקים וכן אומרים וואלה קשה לי להתמודד ופשוט מוציאים החוצה, ולפעמים כמלך באים לשבח להתפעל להודות, ולפעמים כמפגש עם רופא עושה נפלאות שמפללים לנס.. המעמד הזה של התפילה הוא מלא בהרבה דברים אך בעצם הוא הזרמת הדם הרוחני הזרמת הרגשות והמחשבות למפגש עם ה' שדרך המפגש הזה יתכן ונקבל החלטות יתכן וישתנו דברים אך העיקר הוא קודם לקיים את המפגש לא להשאיר את המחשבות על העבודה הבלתי אפשרית ועל הקושי והמרחק לפתוח ולדבר לא תמיד זה יהיה מושלם ולא חייב שנצא עם הרבה אבל נפגשנו והוצאנו מהלב הזרמנו את הרגשות למקומות שאליהם הם צריכים להגיע בגוף שלנו ועכשיו נוכל להמשיך בעבודה של שאר הגוף, העבודה של הלב מזרימה את הדם עם החמצן והחומרים ובסוף יש גם מתוכה עוד עבודה והיא של האבירים והמצוות להשתמש באותם חומרים, לא תמיד נעשה שימוש בכל איבר בכל החומרים ויש וויסת לפי הצורך אך זה זרימת הלב והתפילה למפגש עם ה'. שנזכה להיות אני לדודי ודודי לי ולהפגש באמת.

כתבתם דברים מדהימים...!

נכון שתפילה זה קודם כל מפגש אבל אני בעמדה שסותרת את המפגש האמיתי עם ה'... זה העניין שבמצב הזה אני לא זוכרת אפילו לפני מי אני עומדת.... תקועה בתחושות של חוסר אמון, חוסר יכולת, כולי מלאה אשמה 

ומהמצב הזה אפשר בכלל להתפלל?

כשזה משהו שתלוי נטו בה' יותר קל לי להתפלל על זה, אבל זה קשה שאני לא מצליחה מה שכביכול תלוי בי.

כמו שכתבתי בתגובה מעל... איזה פתרון יש לטווח הקצר חוץ מלהתחזק באמונה? 

השיבנו"

אע"פ ש[52]"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" אנחנו מבקשים מהקב"ה "השיבנו אבינו" – שיעזור לנו להוציא לפועל במעשה את מחשבתנו לחזור בתשובה ויקרבנו למצוות ולעבודת ה'[53].

הסיבה שאומרים בברכה זו נוסח של "אבינו" היא שהקב"ה הוא אבינו ואנחנו מבקשים בברכה זו על לימוד התורה, והרי[54] "חייב האב ללמד את בנו תורה", ואנחנו מבקשים בזה מהקב"ה שילמדנו תורה ומצוות[55].

בחתימת ברכה זו אנחנו אומרים: "הרוצה בתשובה", והעניין בזה הוא שהקב"ה רוצה שהאדם יחזור בתשובה עוד לפני שהוא מחליט לחזור, ועוד שעניינה של התשובה הוא לפנים משורת הדין עפ"י רצונו של ה'[56].

עד כאן הציטוט.

כל גם כאן עצם הרצון שלך מצויין וטוב להתפלל כך.

עכשיו, יכול להיות שמשהו רגיש כבד על הלב וצריך להתייחס אליו. אז זה יותר רגשי ופחות אמוני

תודה!

לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון : "כך גם כאן עצם הרצון שלך מצויין וטוב להתפלל כך." 

וכן... זה מצב רגשי שלא מאפשר לי להתפלל

הכל תלוי ברצון. בכוח הרצון אפשר להשיג הכל. הרב וולבה אפילו אמר שההיפך מחריצות זה לא עצלות אלא שפלות, כי כשלאדם יש ערך עצמי נמוך אין לו חשק לשינוי.
כוח הרצון שלי חלש במצב הזה כי זה נראה לי בלתי אפשרי...
זה המצב...

א. קודם כל לעשות דברים שייטיבו איתך, יהנו אותך,תצליחי בהם והם יצליחו קודם כל להחיות אותך, לתת לך כוח. אנרגיה. 

לרומם אותך לערכך העצמי, האמיתי.

ב. כשאת מצויידות בכוחות ומרגישה בנוח עם זה- להתחיל לברר לך איך תגיעי לאן שאת רוצה בחיים (בכל תחום)

וממילא איך מתוך כך תתמלאי בשמחה שתקרין לך על כל היום שלך וממילא כל מה שתסתכלי עליו ייראה לך שמח, כמו הילדים שמסוגלים דרך צלופן ורואים "הכל באותו צבע!", מכירה?

ג. כשכל ייראה ורוד ושמח, הנשמה שלך באופן טבעי לה, תרצה את התפילה וממילא תרגישי בתוכך רחבות הלב שעם הזמן תשתפך בתפילה מסודרת שתשלבי ביומיום שלך בקביעות

או תהילים או תפילה אישית...

@היום הוא היום סליחה שעניתי כאן ולא תייגתי בנפרד!

אני יודעת אבל זה מלא דברים שמשתלבים ביחד... בדיוק הדבר הזה שהכי קשה לי, עם מצב כללי שמכבה אותי ואז אין יכולת...

בקיצור הפתרון הוא לטווח הארוך איך להמנע מהמצב הזה, לא לאותו רגע...

נראה לי שקודם תתייחס לבסיס שיהיה לך יציב

ואז תוכלי להתפקס וממנו  להתרחב לאט לאט

פשוט כי

קודם מניחים את היסודות

ועליהם מתחילים לבנות...

להבדיל כשיש מחלה קשה 

נותנים משככי כאבים לא כדי להתעלם ממנה

אלא כדי שיהיה קל יותר לעבור אותה/ לטפל בה.

תרצי להתחזק בתפילה. תתפללי שהשם יתן לך כוחות לעזור לעצמך וכדומה.

אם קשה באריכות אז בקצרה ממש

שתכל'ס אני גם מבין אותו כי הוא עבר הרבה בתקופה האחרונה.

יש מצב בחיים שנקרא "מוחין דקטנות" (לא סתם שיר של שולי רנד🫣).

השיר המוכר שכולנו שרים בעל"פ "ואפילו בהסתרה שבתוך בהסתרה בוודאי גם שם נמצא השם יתברך" אלו מילים שכתב רבי נחמן. אני מקווה שאני אצליח להסביר נורמלי כי זה מסובך לכתוב את זה אבל ברעיון "מוחין דקטנות" בפירושו המילולי זה מח של קטנות כלומר חשיבה מוקטנת במצבים מסויימים בחיים כלפי הקב"ה.

בפירוש הפחות מילולי זה בערך מצב שבו גם אם ננסה להתפלל ולהגיד שהכל לטובה וכל מיני דברים, השם בא אלינו אומר לנו "ואנוכי אסתר אסתיר פניי ביום ההוא" הסתרה שבתוך הסתרה.

פעם שמעתי מישהו שדימה את זה לתפוס, בהתחלה יש קליפה כתומה וכשמקלפים עדיין לא רואים תפוז אלא קליפה לבנה נוספת ורק אז נמצא התפוז, אותו דבר אנחנו והקב"ה, השם לפעמים מכניס אותנו לקשיים ונסיונות ומסתיר את עצמו ככה שגם אם הקלף את הקליפה עדיין לא נראה אותו כי הוא ישאר מוסתר מעינינו וזה מה שנקרא מוחין דקטנות".

אז אם באמת זה ככה למה לנו להתפלל ולחפש בכלל? לכן אמר רבי נחמן "ואפילו בהסתרה שבתוך הסתרה *בוודאי* גם שם נמצא השם יתברך" בוודאי, אפילו שאנחנו לא רואים את זה וזאת בדיוק האמונה שלנו.

פעם אמר יהודי אחד שיסוד האמונה הוא להאמין, ממש כמו בשיר של רייכל "להאמין בלי לדעת" כי כשאתה יודע אתה כבר לא מאמין אלא יודע ותכלית האמונה היא האמונה עצמה ולא הידיעה כי כבר כתוב בתורה "ולא יראני האדם וחי" וכתבו על זה שכמה שמשה רבנו היה קרוב להשם והוא היחיד שידע את הקב"ה עדיין הוא לא ראה וזה חלק מהאמונה.

אנחנו אומרים כל בוקר אחרי תפילה (לא כולם זה מנהג טוב ותו לא...) שלושה עשר עיקרים ואחד מהם זה "ויודע מחשבות בני אדם" אז קחי לעצמך את זה הנקודה שלפעמים להתבודד ולהתפלל זה לא דווקא תפילה בפה ששומעים אלא גם הצעקה הזאת שיש לך בלב זה תפילה, גם המחשבה המתוסכלת הזאת שעוברת לך היא תפילה רק שאת צריכה להסתכל על זה כ'אבא קשה לי ואני לא מצליחה להבין אותך ואני יודעת שאני לא יכולה וכו' ' ופחות להסתכל על זה כשקשה לי ונמאס לי ואני לא מצליחה להאמין שזה ממך אז נשברתי ודיי'.

מקווה שכתבתי את זה מובן, זה נושא ממש מעניין ויש עליו כל כך הרבה מה להרחיב. (ואיך זה שלא הכרתי את הפורום הזה????)

אם לא נוח להסתכל בתמונה הזאת אפשר להוריד את הקובץ המלא של העלון מהארכיון - ארכיון עלונים , הכתבה בעמוד 22

הסגנון הזה לא בשבילי זה באוויר מדי... אני קוראת ומקבלת רק קריאה למחשבה אבל מרגישה שיצאתי בלי כלום (קורה לי הרבה)

הדבר היחיד שהבנתי זה שצריך התבוננות, מה הלאה? מה זה בפועל 

יש מצב כלשהו שיש בו מבוכה - מצד אחד אני רוצה להתפלל ותמיד ראוי לאדם להתפלל, מצד שני במצב מסויים אני לא יודע איך או חושב שהתפילה שלי תזיק.

הדימוי על המצב של האדם כ'ישן' בעצם מסביר את המבוכה. הדמיונות עפים בלי סדר כלשהו אלא מעורבבים אחד בשני ולכן המילים המסודרות לא יוצאות ואם ניתן לתפילה ככה להיות יכול להיות שהיא לא תהיה הגיונית ולא תהיה טובה ואפילו תזיק. אבל אם מסדרים את המחשבות ומגיעים לידי משהו תקין אז אפשר להתפלל.

ואז התשובה לשאלתך תהיה - בודאי שראוי להתפלל, אך לסדר את המחשבות לפני (ואז התפילה תוכל לצאת בצורה 'טבעית' כפי שאומר 'מי השילוח')

ובאמת קשה באמת להגיד איך לעשות את זה, כי זה עניין מאוד אישי..

בכללי, תפילה היא עבודת ה' שברגש וקשה לקבוע לה חוקים קבועים כי רגש הוא דבר שמאוד משתנה.

אולי אפשר להציע שהרגש בנוי לרצון, אז ראשית צריך לראות אלו רצונות שונים יש בתכונו ולנסות להפריד אחד את השני, לא תמיד אנחנו מודעים לכך שמדובר בכמה רצונות שונים. אח"כ לנסות לתעדף את הרצונות השונים וכולי..

שוב...

קיבלתי תיאור מצב עכשיו הבנתי אותו יותר טוב אבל לצערי זה לא מקדם אותי הרבה.

תודה

אולי זה נשמע עניין של הקשבה פנימית ביחס לרצון שלך, בירור על הרצון שלך.. זה דבר שקורה בינינו לבין עצמנו ולא רק לפני ה' בתפילה. 

יוצא לך לעשות את זה מדי פעם? (את לא צריכה לענות) פה נראה לי טמונה התשובה.. זה גם לא דבר שעושים ביום אחד ונגמר, תמיד הרצון צריך בירור. לא תמיד קל להגיד מה אנחנו בדיוק רוצים ולאן בדיוק אנחנו מכוונים. זה לא העניין גם פה? במידה וכן, נראה לי השאלה היא ביסודה עוסקה בעניין של התעסקות עם רצונות ורגשות בהקשר האישי. אמנם יש לה ביטוי גם ביחס לעבודת ה' בתפילה, אך לא נראה לי שהיא מתחילה משם. בכללי תפילה בגלל שהיא עבודת ה' שברגש היא ביטוי לרגש שכבר בנו לפני שאנחנו משליכים את יהבנו על ה'.

כן יוצא לי וצריך יותר

ראשית כל אומר - אהבתי את השאלה, מאוד אפ'. אני חושב שצריך קצת לדייק אותה, לנסח אותה קצת אחרת כי ברגע שמשתמשים במושגים לא נכון - זה קצת מטעה. (כיוון שעברו שבועיים מאז שכתבת אז אני מתאר לעצמי שזה אולי לא יהיה כ"כ רלוונטי לך, אז אני כותב בעיקר בשביל עצמי).

האם יש טעם לבקש מה' משהו כשברור שה' לא יתן לי אותו?

כאן צריך לעשות קצת סדר - למה שה' לא יתן לי אותו? כי אני לא ראוי לכך רוחנית או כי זה בלתי אפשרי מציאותית?  {כמו כן יכולה להיות בלתי-ראִיוּת גשמית ואי-אפשרות מציאותי-רוחני, אבל אני חושב שאפשר להכניס אותן בתוך ההגדרות הקודמות (בסדר הפוך)}.

האם חוסר ראִיוּת רוחנית מעכבת? - סביר להניח, אבל יש מושג שנקרא מתנת חינם מאוצר של חסד, שזה לאו דווקא 'נס רוחני', אם מבקשים לקבל משם - אז גם זה אפשרי [על בסיס שיעור של הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, סביר להניח שלא אצליח למצוא את השיעור המדוייק].

האם אי-אפשור מציאותי מעכב? - ודאי, הקב"ה לא עושה סתם ניסים, גם לא כאלה שמגיעים בדרך הטבע (נס נסתר [ביחס לניסים כאלה אפשר לדון האם מותר בכלל להתפלל עליהם, מלבד השאלה האם כדאי לעשות זאת]). בכלל הנקודה הזו - גם בלתי-ראִיוּת גשמית (לא למדתי למבחן - להתפלל שאצליח בו זו [קצת] 'תפילת שווא'). נס אפשרי, אבל יש לו תמורה, ולא כדאי להכנס לזה - באמת לא משתלם.

האם אי-איפשור מציאותי-רוחני מעכב? - בעד תפילה? לא תמיד, הגמ' אומרת שאדם יכול לישא את האישה הראויה (כזיווג ראשון) לחברו ע"י שיקדים אותו ברחמים (בתפילה, שעליה הגמ' אומרת "רחמי נינהו [רחמים הם]). האם זה נכון על כל מניעה מציאותית-רוחנית? - שאלה טובה, ראוי לחקור.

(אם נשאל - למה לא להתפלל על דברים שהם לכאורה לא אפשריים [בכל אופן שלא יהיה]? הרי ה' כל יכול! ועוד יותר מזה - כשאני מבקש את זה מה' אני מראה שהאמונה לי חזקה בו כל כך ושאני מאמין מאוד מאוד מאוד שהוא כל יכול! תשובה: זו בערות. הקב"ה הוא כל יכול ויכול להחזיר את הזמן אחורה ולבטל דבר שקרה - עקרונית נכון, אבל הקב"ה קבע בעולמו שהוא (ית') לא מתנהל כך, גם לא כשמדברים על מערכת הניסים).

בקריאה נוספת, אולי אני צריך יותר לדייק את עצמי בהבנת השאלה שלך, וזה מתחבר לרעיון עמוק שכתבתי פעם בפורומים (ולמדתי ממישהו אחר).

האם יש טעם לבקש מה' משהו שברור לי שהוא דורש גם השתדלות מצידי וברור לי שאין לי שום כוונה (לא שאני לא רוצה, אלא שאין בי כוחות ומוכנות לכך, אבל אני מאוד רוצה את התוצאה) להשתדל בו?

שוב - אפשר לבקש מתנות של חסד (במקום בו זה רלוונטי, כנ"ל), ואולי זה אפ' אידאלי (החזון איש והרב חרל"פ כותבים שכשאמר ה' "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים" (או משהו כזה) היה לישראל לומר "תן אתה!" וכיוון שלא אמרו כן - הקפיד עליהם משה). אבל יש מקומות שזה לא שייך ומשתלם.

@רץ-הולך אשמח לחוות דעתך.

זה עדיין רלוונטי

אבל קצת הסתבכתי עם התגובה שלי

אז תראה את זה כתהייה באויר בלי ציפיה לתשובה.

מה הגבול בין בערות לבין ריאליות יתר?

אני מרגישה שהבעיה האמיתית שלי היא חוסר אמונה וכדומה דברים שאמורים להיות בידיים שלי כי אני אמורה לעבוד עליהם, אבל כרגע אני בלעדיהם.

אז לטווח הרחוק הפתרון ברור. אבל לעכשיו, כאילו... יודעת שאני טועה, ומבקשת שאיכשהו אני לא אסבול מהטעויות שלי... והקונפליקט גדול בגלל שזה לא אחרי בחירה... זה ברגעים של הבחירה עצמה שעוד כביכול יש לי אפשרות לתקן אבל לא תמיד לחזור בתשובה זה קל... כי אם הבעיה שלי זה חוסר אמונה איך אני אחזור בתשובה בלי אמונה?

😔

אשמח מאוד  אם תוכלי לחדד כדי שאוכל להעשיר את התשובה שלי (אני שומר אותה אצלי)

והאכפתיות אבל את האמת שיהיה לי קשה להתפלסף על זה עוד

זה בסדר אם תשלח את התשובה כמו שהיא

אין לי עדיין תשובה על הנקודה האחרונה שכתבת, אשמח אם תוכלי להסביר אותה יותר כדי שהתשובה שלי בכללי על השאלה שלך (הראשונה, שבתחילת השרשןר) תהיה עשירה יותר.

אני לא אכנס לנקודה הזאת.. אם יש לך משהו לכתוב חוץ ממנה בכבוד

מצד אחד האינטואיציה אומרת לי, לך לאבא! יש בעיות? יש קשיים? תשפוך את הלב!

אבל כאן יש מורכבות, אני בעצמי לא מאמין ש - לא מגיע לי / אני לא יכול - לקבל את זה. אבל אם ככה צריך לדון מאיפה הבקשה הזאת מגיעה? אולי אני צריך לעבוד על כוח הרצון שלי או האמונה בעצמי.

בסוף אני חושב שתמיד טוב להתפלל לה' שייתן לי כוחות לעמוד במשימה, שייתן לי כוחות להצליח. שייתן לי כוח להאמין בעצמי וביכולת שלי.

זה גם חלק מאוד יסודי מהתפילה - עבודה שלי, אז השאלה היא מאיפה אני מתחיל את העבודה, האם מהמקום של אדם שרוצה להצליח במשימה או אדם שרוצה לרצות.

הוספת חיזוק לדברים קודמים שצריך לדייק את התפילה, להתפלל על לרצות ועל להאמין בעצמי.

של ראש השנה...

ממש אהבתי

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...