אני מבינה את השיח הזה על תכונות נשיות/גבריות ואת הציפיות שמתפתחות בהתאם. אבל אני לא מסכימה עם זה עד הסוף..

בסופו של דבר בנ"א הם לא נוסחה, ואפשר לראות המון שוני גם בין אנשים מאותו המין.

יש בחורים שבאופי שלהם הם לא הטיפוסים היוזמים- וזה אחלה לגמרי. בדיוק כמו שיש הרבה בנות שלא נופלות לכל פרט ופרט בטייפקאסט הנשי וזה אחלה לגמרי.

לא יודעת אם מפחיד זאת המילה שהייתי בוחרת בה, אבל אני משערת שכל אדם היה מרגיש חוסר נוחות מסוימת אם היה מצופה ממנו לעשות משהו שלא מתאים לגמרי לאישיות שלו.

במיוחד כשמדובר בסיטואציה בוחנת כזאת של פגישות (אם זה יהיה יותר מדיי' תצא שרלטן ולא מתחשב. אם זה יהיה פחות מדיי- תצא לא יוזמתי ופסיבי מדיי. וכמובן שהמינון המדויק משתנה מבחורה לבחורה, אז זה לא שבאמת קל או אפשרי למצוא בזה איזו 'דרך המלך' לדבוק בה).

אגב, אני משערת שגם יש הרבה כאלו שהם כן יוזמים, אבל היוזמתיות באה לידי ביטוי באופן שונה מזה שאני מצפה.

או שיש כאלו שכן יוזמים כשהם עם החברים שלהם ובסביבה נוחה, ויותר מאתגר להם בסיטואציה של פגישות.

זו הבעיה שאני מצפה לגבר ומקבלת אופי של ילדה

מה שקורה במצב כזה

אני מרגישה שאני צריכה ליזום וזה מוזר לי

כי זה שם אותי במשבצת

של רגע הוא רוצה או לא? וביטחון אני בטח לא מרגישה מזה

למה שאני ארצה להמשיך לצאת איתו

ולא לקחת פניה של בחור אחר שאני יודעת שהוא כן מוכן להיות רציני יותר?

לא באלי להסתפק ביחס פרווה

נראה לי שלא הבנתי מספיק מדויק למה הייתה הכוונה בשאלה הראשונית, ועכשיו התחדד לי..

גם לי יצא להיות בסיטואציות כאלו. זה באמת מבאס.

שולחת חיבוק

יש לי קצת מחשבות בנושא, אבל הן עדיין מתגבשות. אז אולי אנסה לכתוב מאוחר יותר בלנ"ד

לדעתי, כי לא מספיק שגם ככה יש חשש אנושי לקבל דחייה (וכ"ש אם היא תהיה בצורה פוגעת)

נוסף על זה אומרים שזה לא צנוע.  ואז גם הגבר נמנע, 

ואם לא - זה מגדיל את הסיכוי שהבחורה תכעס שהוא ניסה, ולא חסר לזה הוכחות כאן בפורום.

(זה כמו להגיד לאדם עם חששות לצאת לשוק העבודה שפרנסה משמים ומי שיוצא לעבוד מתקלקל על בטוח

מה מצפים שיקרה...)

להיות מוביל?? לשלוח הודעה של מתי נדבר על מנת לקבוע? אולי אל תנשום גם?

הפוך לא צנוע זה להגיד כן להצעה ואז להיעלם יום כן יום לא

מזה?! 

כל ההרצאה שלי הלכה לפח

נראה לי היית צריכה לתת לנו יותר פרטים בהודעה הראשונה(;

כל פעם מתגלים לנו עוד פרטים חח

יש קצת יכולת קריאת מחשבות.

אבל רק מבקשת הבהרות לטובת אלו שלא זכו(:

את שווה לי כמו כל התגובות

מספיק הבנתי אחד (; 

זה די מובנה במערכת. משתנה כמובן מאחד לשני וכו'.

מה שכן - יש סיטואציות יותר מורכבות. 1."להתחיל" כפי שהוזכר, לא פשוט בכלל (ולא רצוי בעיני רבים ואני בתוכם).

2.אם מקבלים כתף קרה זה גם מוריד.

3.לפעמים גם הבחור רוצה לראות שאת מעוניינת ולא תמיד הוא. 

בין מה שאני מצפה, לבין מה שקורה.

אני לא יודעת אם זה מגיע מפחד, לדעתי זה יותר חוסר מודעות, חוסר מיומנות בתקשורת.

הם לא מבינים שאני רק יושבת ומחכה לקבל הודעה או צלצול.

אפילו אחת של - אני עסוק היום ממש.

רק לדעת שהוא קיים וחי ובעניין....

קשה לבנות קשר עם מישהו שלא מתקשר....

אני לא חושבת שאני רק יושבת ומחכה שישלח 

פשוט פתאום נופל לי האיסמון רגע היכן הבחור נעלם לחלוטין חח 

שאנשים שמרגישים שהם בשלים לזוגיות יבינו, ולצערי נראה שיש כאלה שלא מבינים דברים שבעיני הם מאוד בסיסיים וחיוניים ליצירת קשר....

אם בת באמת יושבת ומחכה לקבל הודעה או צלצול, למה היא לא שולחת הודעה?

למה ההנחה היא שהגבר צריך לשלוח הודעה ראשון?

(לי אין בעיה לשלוח, אבל באמת שלא מבין את הקטע)

יש שלב שבו היא חושבת שהוא יעשה את זה והיא מחכה
 

אם זה מתארך בצורה מוגזמת בהחלט היא תעשה את המהלך אבל אין סיבה שתחכה עד לשלב הזה.

[עכשיו שמתי לב ששאלת למה הוא הראשון. בשלב ראשוני, כי כך מקובל. והוא יודע את זה. וגם היא]

כפי שכתב @חדשכאן,

יש דרך התנהגות מקובלת, גם אם זה לא כתוב בשום מקום.

אבל כן,

קרה לי פעם שהציעו למישהו לצאת איתי, וביום ראשון הוא אמר כן.

ביום שני אישרתי.

עברו 24 שעות, ולא שמעתי ממנו כלום - לא הודעה, לא טלפון.

אז שלחתי לו הודעה.

יכול להיות שבתחילת דרכי לא הייתי עושה את זה, או פונה לשדכן שיעשה את זה במקומי - בגלל שזה לא מקובל.

בכל מקרה, הוא ענה לי (די מהר) שהוא יוצא עם מישהי אחרת כרגע.

ואני נשארתי קצת מבולבלת, אבל שמחה שפניתי, כי אחרת כנראה הייתי מחכה ומחכה לזה שאמר כן, אבל כנראה לא באמת התכוון לכך.

נשמע לי הזוי ברמות. אלא אם כן היתה טעות של השדכן (כבר נתקלתי).

לא ברגע, אלא נניח אם היא מחכה כבר יום - לקראת נישואין וזוגיות

למה להניח שלגבר זה תמיד קל יותר?

אפשר לשאול אחרת,

חשוב לך שיהיה גבר יוזם, איך ניתן לזהות זאת מראש כדי שתצאי עם גברים שיתאימו לך?

העפתי כמה הצעות

ולטובה כי זה דייק לי ממש 

תודה רבה,

מאחל שתזכי במהרה לצאת עם הבחור המתאים לך ושאת תתאימי לו ושילך ברוגע ונעימות

אנסה לייצג את הצד הגברי, ואולי זה יעזור לך לראות את התמונה הרחבה.

אפשרות אחת היא שהוא פשוט טיפוס כזה, אחד שפחות יוזם בעצמו מהלכים. לפעמים זה משתנה עם הזמן ולפעמים לא. זה לא אומר שהוא לא רוצה אותך, אז כדי לברר עדיף לשאול אותו (בצורה שמזמינה להפתח, לא בחקירה).

אפשרות שניה (ויותר סבירה לדעתי) היא שהוא אכן לא בטוח שהוא רוצה אותך ולכן הוא לא יוזם, אלא יושב ומתלבט בעצמו ונותן לקשר להתגלגל עד שיתברר לו אם הוא רוצה או לא.  זה לא דרך בריאה לנהל קשר, אבל לפעמים מחוסר ידע וחוסר הבנה אנשים מגיעים לזה. עכשיו, אם את מעוניינת בקשר, אז שווה לך לשים לב לאופן שבו את מביאה את עצמך לקשר. כי זה יכול מאוד להשפיע עליו ולגרום לו לרצות או לא לרצות. לצורך העניין, אם את מגיעה לקשר עם תחושת תסכול שבהכרח גם יוצרת ביקורתיות וחוסר הערכה כלפיו, אז זה כשלעצמו יביא אותו בוודאי להחליט שהוא לא רוצה, ולהיפך 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.