למדתי עם הילדים קצת על תחילת הפרשה, על הביכורים ו'מקרא ביכורים' (שאנחנו מכירים גם מהטקסט של ההגדה). משתפת במחשבות (שמושפעות מדברים שלמדתי בפסח מהרב ראובן ששון).

מה שקורה בהבאת הביכורים, זה שהאדם לוקח מהפירות הראשונים בשדה, מעלה אותם לירושלים כדי להביא לכהן, ובבית המקדש הוא אומר את המקרא ביכורים.

ומה הוא מתאר שם? הוא חוזר לתחילת ההיסטוריה של עמ"י - ליעקב ולבן, לירידה למצריים, לשעבוד הקשה שהיה במצריים, ליציאת מצריים, ולהגעה לארץ ישראל. ואז הוא מודה לה' על הפירות שנתן לו.

למה בעצם צריך לחזור כל כך אחורה לתחילת ההיסטוריה של עמ"י? זה שצריך הכרת הטוב על היבול החדש בשדה, זה יותר הגיוני להבין. אבל למה כל הסיפור הזה?

כי כשרואים את כל הסיפור, אז הכרת הטוב מתעצמת פי כמה.

כשאדם רואה את הפירות שגדלו לו בשדה בתור חלק מהסיפור הקטן שלו - הוא נטע עצים (או בכלל קיבל מטע שאבא שלו כבר נטע פעם), הפירות גדלו ועכשיו הוא מודה עליהם לה' - זה אמנם משמח ויש על מה להודות.

אבל כשמסתכלים על הפירות האלו בתור פרק בסיפור של עמ"י, זה כבר הודאה ברמה אחרת. זה בעצם מבטא את ההודאה על כל הדרך שעברנו, על זה שאנחנו עכשיו בארץ שלנו, וזה גם מעמיד בפרופורציה את הקשיים שאנחנו רואים עכשיו. זה מכניס את מה שקורה עכשיו לתוך הסיפור הגדול שהתחיל עוד הרבה לפני שנולדנו, ואנחנו רק פרק אחד מהסיפור הזה.

אני חושבת שאפשר ללמוד מההסתכלות הזו בעוד הרבה מקומות בחיים.

עכשיו זה מתחבר לי לחזרה ללימודים מחר.

כל ילד שגדל ועולה שלב, זה מרגש ומשמח.

אבל אם רואים את זה מתוך הסתכלות על ההיסטוריה שלנו - על עמ"י שהיה מפוזר בגלויות אלפיים שנה, ובניסים גדולים המשיך לשמור על החיבור לקב"ה ולתורה, ובניסים גדולים התקבץ וחזר לארץ, ולכל משפחה יש את הסיפור האישי שלה - אם זה משפחה ששמרה במסירות על קיום התורה לאורך הדורות, או משפחה שהדורות הקודמים עזבו את התורה ואחר כך היתה שיבה למקורות, או משפחה שכמעט הושמדה בשואה, וכו'. ועכשיו הילדים שלנו כותבים עוד פרק בסיפור הזה, וזוכים ללמוד בארץ ישראל, בביטחון, עם תקצוב מהמדינה, מאנשי חינוך שהמטרה שלהם ושלנו משותפת - ללמד תורה ולחנך לאהבת תורה ויראת שמיים  - זו כבר הודאה אחרת לגמרי. וזה גם מגמד ומכניס לפרופורציות את כל הקשיים שעדיין קיימים, כי אנחנו עדיין בדרך...

שנזכה להצליח להודות לה' על כל הטוב שהוא עושה איתנו, ועל הזכות לחיות בדור המופלא הזה, שכותב עוד פרק בתולדות עמ"י...

כשקראתי מה שכתבת נבהלתי איך הצלחת לכתוב בדיוק מה שחשבתי

גם אני למדתי עם הילדים וחשבתי על העניין הזה,

וכבר כמה ימים אני חושבת על המיוחד של לגדל פרי מתוך מבט כללי ולא מבט אישי.

נכנסתי עכשיו לכתוב  וקראתי שכתבת בדיוק את זה!

התרגשתי מהחיבור שעשית לילדים ולהסטוריה שלנו. אשרינו שאנו זוכות!

כתבת את זה הרבה יותר מורחב ומדויק.

תודה לך!

בתחושה של שפע

בהכרת הטוב.

תהייה שעלתה לי.

ואולי התשובה טמונה בדברי רש"י: "אין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן שמחה".

הבאת הביכורים גורמת שמחה לאדם - גם כי כך הוא מציין הצלחה ביבול שלו השנה, וגם כי הוא זוכר להודות לקב"ה כל כך.

גם כשנזכרים בתולדות עמנו מתמלאים שמחה - גם על עצם כך שהפכנו לעם, וגם על כל הניסים שעשה לנו הקב"ה לשם כך.

ואולי אנחנו יכולים ללמוד מזה גם לחיינו בימינו (כשרובנו לא חקלאים וכרגע אין מצוות ביכורים):

כל יצירה אישית שלנו שממלאת אותנו בשמחה - היא בעצם יצירה של כלל האומה. ביצירה הזו שלנו הוספנו עוד נדבך לתולדות עם ישראל ועוד רוח ועוצמה לעם שלנו.

שנזכה לחוש כך... 

מרגש שגם את חשבת על זה!

ועכשיו נכנסתי לכתוב על הכוון של השמחה וראיתי שגם את כתבת על זה

אז בדיוק כמו שכתבו @בארץ אהבתי  ו @מתואמת ,

למה שלא בזמן שמחה כן מביאים ביכורים אבל לא אומרים מקרא בכורים ?

כדי לזכות להרגיש את הזכות של היותנו חלק מעם ישראל, צריך לחיות בשמחה!

לשמוח בחיים היומיים, לשמוח בגידול הילדים, ורק כששמחים אפשר לזכות להתחבר בחיבור המיוחד לעם ישראל. 

בעצם את הפעולות שבמילא עושים (הבאת הבכורים /גידול הילדים) אפשר בכוח השמחה לחבר למשהו עמוק וגדול יותר .

עניין חשיבות עבודת ה'' בשמחה מופיע הרבה בפרשה.

כמובן בפסוק " תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".

וכמו שמפרש אותו הרמב"ם -

 (סוף הלכות לולב) "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב.

 ומוסיף השל"ה  על דברי הרמב"ם בשם האר"י - שלא עבדת את ה′ בשמחה מרוב כל – מ"ם היתרון - יותר בשמחה מכל יקר שבעולם מכל מיני תענוגים שבעולם.

והוא החשק והאהבה להשם יתברך ולתורתו הקדושה ולמצותיה, ולשמור ולעשות ולקיים את הכל בשמחה גדולה שישמח שזוכה לעבוד את השם יתברך ולהיות דבק בו. וזה לשון ספר חרדים, מתנאי קיום המצוה השמחה הגדולה במצוה, דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו - דורנא דשדר ליה הקב"ה, ולפי רוב השמחה יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"י אשכנזי זצ"ל (=האר"י הקדוש) לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי חכמה ורוח הקודש בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית, ואמר דהיינו דכתיב (דברים כח, מז), תחת אשר לא עבדת את ה′ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פירוש מרוב כל, מכל מיני תענוגים שבעולם מכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות,

וזה מתחבר לפרוש של האור החיים הקדוש - על הפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר ה' אלוקיך נותן לך".

גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה'.) ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:

אז מהפרשה הזו אני לוקחת איתי - לשמוח בגידול הפירות שלנו, ומתוך כך לשמוח בזכות הגדולה להיות חלק מהעם הנבחר שממליך את ה' בעולם,

ותובנות מעשיות - להתחזק בערך הגדול של לימוד התורה ולתמוך בבעלי בשמחה כשלומד.

ולחנך את הילדים לערכים האלו כמו שכותב הנתיבות שלום ′ – "עיקר פעולת המחנך בזמננו צריכה להתרכז בנקודה זו להחדיר בתלמידים את מתיקות התורה, ולהקרין אור בכל ענין שלומדים , בצורה שתגרום להם להרגיש בפועל שכל תענוגי החיים הם כאין ואפס לעומת התענוג העילאי הזה  .

בעז"ה שנזכה אנחנו וצאצאינו לשמוח במתיקות התורה ועבודת ה'.

 לאמן...

וגם

הווידוי מעשרות

שאומר שאנחנו טובים

הזכיר את הקטע על ווידוי 

של הרב קוק

משהו של הרב קוק

על זה שצריך להסתכל עך הטוב שאנחנו עושים

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי