עוד כמה ימים שוב בטא אחרי החזרה.
אני מרגישה שזה שלילי, או שאולי זה הלב שלי שמנסה להגן עליי מאכזבות.
אני צועקת על המשפחה שלי, על בעלי על ההורים שלי
כעס של כאב, של לב שבור.
שאיך ארים את עצמי שוב? כמה עוד אני אוכל ?
ואחרי שרבתי עם אמא שלי, אני אומרת לעצמי
למה שאלוקים יתן לך? תראי איך את מתנהגת.
אבל די אני לא מסוגלת יותר, אני רוצה עוד ילד
בבקשה אלוקים כואב לי
זאת לא אני, אתה יודע.. זה הכאב שמדבר מתוכי
