אם את פוגשת אותן עוד חודש,

אלא אם כן את בחודש שמיני ותפגשי אותן אחרי הלידה
שבעלך יספר זה סבבה לגמרי, לא במיוחד שיתקשר אלא כבדרך אגב, אצלי למשל אני סומכת על חמותי שתפיץ הלאה למרות שההריון היה רגיש מאוד והיא הוזהרה במליון אזהרות ואכן לא סיפרה, אבל לצורך הדוגמא.

יש לי גיסה שלא משתפת בכלל, אם ראית אותה עם בטן תדעי ואם לא ראית לא תדעי גם כתלך לחדר לידה ותלד, ואם זה בן את תדעי בברית ואם לא תהיה ברית אז תנחשי אם זו בת או משו אחר.

מיבנה מאו כמובן את כל הלא משתפות אבל כשזה הכל ביחד בהסתרה ממוגזמת אצלינו בכל אופן זה מעורר גיחוך בין הגיסות והמשפחה בכלל, מוגזם ביותר, ואף גיסה לא צועקת בריש גליי על ההריון שלה וכמובן לא מתקשרת לספא אך היא לא נבהלת מהשאלות או מגמגמת אם תשאלי אותה באיזה חודש היא.

לא יודעת למה אבל אותי זה מרגיז הפחד הזה שמא נדע חללה חלילה לפני חודש תשיעי,

סליחה על הםריקה שיצאה ממש לא התכוונתי חחח כנראה זה יושב לי איפה שהוא, בכל אופן א תגובתי העניינית רשמתי לך בהתחלה

לדעתי הכי מכבד זה להודיע בחודש חמישי, אם יש סיבה לדחות אז אי שם בחודש שישי אבל לא אחרי..

אפשר לשלוח הודעה בווטסאפ משפחתי או מייל משפחתי או לבקש מההורים להודיע.

למה זה נחשב בלי קשר לחיים? אני מתרגשת לחלוק עם המשפחה שלי אירועים חשובים ומרגשים בחיים ובשורה על הריון זה דבר מרגש.

ומאוד הגיוני שאת תספרי למשפחה שלך ובעלך למשפחה שלו.

התחושה כשרואים לבד- היא שאת מחוץ למעגל. אם ברור שאף אחד לא יודע וזאת הפתעה, ניחא. אבל פתאום לדבר על זה כאילו זה מובן מאליו ולגלות שאחרים ידעו על זה, זה להרגיש נטע זר.

אני מעדיפה לא להבין לבד, לא למדוד בטן של אחרות, לא לשאול בן כמה הקטן ולא לקשר בין הקאות להיעדרויות וכל מיני דברים..

גם במקרים ש90% ברור שזה הריון מעדיפה להתעלם מהסימנים ולתת את הפרטיות לזוג עד שיחליטו לשתף.

גם לא ברור מה הם עוברים עם ההריון הזה ואם הכל עובר בבריאות או שהם עוברים דברים שהם מעוניינים לא לשתף בהם.

וכשההודעה לא מגיעה ופתאום כולם מדברים על זה כאילו זה ברור לכולם מלא זמן- זה פוגע.

בכל מקרה מעדיפה להיפגע ולא לפגוע ולכן מתעלמת מהסימנים תמיד.

מזדהה ממש... כתבתי גם כן דומה אליך אבל ניסחת יותר טוב לדעתי... תודה בשמי! 

שמחה לספר שב"ה אני בהריון.

בעז"ה אמורה ללדת בסביבות חנוכה

ואז כתבתי ככה בהודעה נפרדת מבודחת שתמיד מוזר לי לשתף ואני לא יודעת איך.   אבל היה ממש חשוב לי לספר כי אני מאוד מעריכה אותן ורוצה שידעו והכי פשוט לומר את זה ככה ישירות  

יש לי איזה 20 אחיות וגיסות משני הצדדים. שלחתי לכולן וקיבלתי תגובות חמות שגם עשו לי טוב בלב.

הקטע המצחיק שחצי מהן התוודו בחזרה שגם הן בהריון בשלב כזה או אחר ולא ידעו איך לספר וההודעה שלי עזרה להן גם לשתף.

מהצד של מי שלא סיפרו לה. יש לי 2 גיסות שלא מספרות , וואלה, לא תמיד נפגשים כל כך הרבה. ומודה שאני לא מסתכלת על הבטן ולא שמה לב לסימנים. וזה קצת צובט בלב לגלות בחודש שמיני ככה במקרה. ואני יודעת לגמרי שזה לגמרי לא בקטע רע. אבל אי אפשר להתווכח עם רגשות.

אם מקובל לתת להם לראות לבד הם לא יעלבו

השאלה מה מתאים אצלכם.

אולי אצל הבנות שכתבו כאן שנםגעו כי לא סיפרו להן מקובל בדרך כלל שמספרים

כשהגיסות והאחיות בהריון איך הן מעדכנות?

אני אישית אף פעם לא שואלת או רומזת גם אם אני בטוחה ב-100% שמי שעומדת מולי כן בהריון.

אם היא מחכה שאני אראה לבד היא יכולה לחכות עד מחר 🤣

פשוט תספרי למשפחה שלך ובעלך חספר לשלו.

איך? אפשר בהודעת וואטסאפ/טלפונית/דרך חמותך וכו

אגב, עצם השיתוף יכול לגבש/להדק את הקשר... אפשר בטלפון, אפשר בווצאפ, אפשר דרך הבעל (למשפחה שלו)

אם זה דבר שחשוב לך והיית שמחה שיתייחסו לזה, ויגידו בשעה טובה או אפילו רק בקטע שידעו ואז ממילא יותר מתחשבים (לוודא שיש לך מקום לשבת בספה כשכולם יושבים, לדאוג שהמזגן מגיע אליך, לא להניח ליד האף שלך בשולחן אוכל שממש מוציא ריח (עוף בקינמון בעעעע) וכו' וכו'...) - אז הגיוני שכדאי לספר על זה...

בעיניי בעיקר כי פשוט זכיתם לדבר גדול ומשמח ושראוי לספר אותו. במיוחד כי זה דבר שמתגלה. נניח קניתם דירה/רכב ולא בא לכם לספר, יותר סביר כי זה שלכם בלבד ואפשר שלעולם אף אחד לא ידע... (בעיקר דירה, רכב כן אפשר לראות)

אבל זה דבר שבוודאות מוחלטת ידעו כי רואים הריון ושומעים על לידה ואפילו ההורים שמחים שמגיעים לשמוח איתם באירוע ברית/בריתה/קידוש...

אז ההגיון הוא שיש דבר גדול ומשמח לשתף... אז בזה שלא אומרים על זה מילה כשכבר יש בטן, זה בעצם אומר שלא כזה חשוב בעינייך לשתף. כאילו יש דיסוננס, זה חשוב או לא? אם כן, למה לא לדבר על זה?

לי אישית לא נעים להתייחס למשהו שמישהו מעצמו לא מעוניין לדבר על זה... אפילו שאני רואה. לכן אני לא מתייחסת לבטן הריונית של חודש 9 עד שאין אמירה ברורה מצד האשה שהיא בהריון.... וגם, אני לא אומר בשעה טובה אם לא אמרו לי "אני בהריון".... 

אבל זה פחות מעודד בהחלט....

אם יש מישהי במשפחה שלי שאני יודעת, אפילו בתת מודע, שהיא *לא* מספרת ויהי מה על ההריון... אז ברור שהעין שלי מדי פען יותר "תבדוק" אותה... חעומת מישהי שאני יודעת שהיא מספרת באיזור חודש 4-5-6...ואז המוח שלי פחות יחפש... שוב, אפילו בתת מודע... 

אני לא "לא מספרת ויהי מה"

כאמור, אין לי בעיה לספר אם זה זורם תוך כדי השיחה

אבל בהריון הזה לא יצא שזה זורם תוך כדי שיחה ואז הגעתי למצב עכשיו שאני לא יודעת איך לעשות את זה

בקודמים לא הייתה בעיה ויצא שסיפרנו כבדרך אגב

אצלי לצד של בעלי זה עובר דרכו.. הוא מספר או ההורים שלו

ובצד שלי אני מספרת באמת כשזה נכנס בשיחה.. 

גיסה הכוונה אשת אחיך או אחות בעלך?

אם אשתו של אח - הייתי מספרת לאחי אם זה יותר זורם מבחינת קשר טלפוני וכו..

אם אחות בעלי - הייתי משארה לו את זה..

ואני לא מאלה שהיו מבשרות במיוחד

הכי הרבה אפשר להגיד להורים להגיד כבדרך אגב

אבל לא רואה סיבה להודיע רשמית

לא בכוונה

פשוט לא ננפגים הרבה ולא מדברים הרבה.

ולכתוב הודעה במיוחד מוזר לי

ולהתקשר במיוחד עוד יותר

אז חלק פשוט ראו

והצד השני..אולי ראו וניחשו ולא אמרו כלום או שעדיין לא ראו

ומניחה שבהזדמנות כשננדבר-נתכתב ויהיה משהו שקשור אז נשחיל את זה

לא מרגישה שזה ירגש מישהו

בהריון ראשון שני עוד קצת התרגשו

אחר כך ...

(אני דוקא הכי 'מתרגשת..חיכיתי לו שנתיים!)

יראו לבד

ברכה בסמוי ...

זה אנשים שיישמחו בשמחתם? ייתרגשו איתכם? למה זה לא קשור לחיים?

אותי ממש משמח להודיע וששמחים איתי, זה כן מביך לפעמים ואז הודעה היא פתרון נהדר

רק לא ממש זורם וברור איך לעשות את זה..

מבינה אותה שליצור קשר במיוחד רק כדי להודיע זה לפעמים נתקע כזה.. מרגיש מוזר..

אני מספרת להורים שלי, וכשאני מאשרת לאמא שלי היא כבר מספרת לבד לכולם

...

אבל לוודא שהם אכן מספרים לכולם... מניסיון כואב...

אני אישית מעדיפה לספר בעצמי, אבל פנים מול פנים, ולכן אם זה עלול להתעכב כי לא נפגשים - אז מבקשת מההורים שיעבירו הלאה.

(ואני מבינה שבשעה טובה?...)

הריון תקין וקל ובעז"ה לידה שלה בזמנה ובידיים מלאות

איזה כיף לשמוע.

שיהיה בקלות ובבריאות ❤️

עלי אישית רואים אבל זה לא ודאי

ו"ראו עלי" גם כשהייתי מנופחת מורמונים....

חשוב לנו שכמו שדאגו לנו וציפו איתנו, ישמחו איתנו בשמחתנו

אז לא מתקשרים אחד אחד, אבל כן משתפים אקטיבית.

בעלי בין הקטנים במשפחה ואצלו מי שפגשנו או שזה עלה בשיחה שיתפנו ממש

ומי שלא, באיזור שבוע 14-15 שיתפנו את כולם בהודעה חמודה בקבוצת ווצאפ של האחים וזהו.

במשפחה שלי אני הבכורה ורוב המשפחה נוער

ויצא קצת לא נעים האמת

כי בגלל שהבן שלי ידע מוקדם יחסית, באופן טבעי הוא שיתף את הדוד שהכי קרוב אליו, הצעיר ביותר

ומשם הייתי במירוץ לספר לכולם בעצמי

אבל תכלס הם ידעו אחד מהשני ואחת האחיות שלי קצת נפגעה יישרנו את זה והיא מקסימה והכל טוב, אבל זה היה קצת מבאס כי היא הסתובבה איזה שבועיים בידיעה שהיא יודעת משהו שהיא לא אמורה לדעת ושרק לה לא מספרים דברים וכזה....

בגדול אני מספרת לצד שלי ובעלי לצד שלו

זו החלוקה הרשמית

אבל אנחנו לגמרי משתפים מתי ואיך וכו

וגיסות שלי ישר שלחו לי הודעות אחרי שהוא סיפר לכולם

אה, וכשלא סיפרו לנו וגילינו בדיעבד זו הרגשה לא נעימה

הרגשה של אנחנו רחוקים ולא חשובים ולא מישהו שיש מה לשתף אותו.... אז כן בעיני בין שבוע 14 לשבוע 20 כזה ראוי לספר אקטיבית

באמת הרגע עצמו של השיתוף קצת מביך אבל זה עובר מהר, ואישית צחקנו על זה..

היא נפגעה שהיא שמעה 'בטעות' מאחי הקטן וכולם כבר ידעו ורק היא הייתה בחוץ..

אני ממש מבינה את הפגיעה שלה.

התחלתי לענות בנפרד אבל רואה שחוזרת על עצמי

חמותי לא תספר כלום

אני לא מרגישה איזה צורך מיוחד לספר בעיקר כי כבר הגעתי לשלב שרואים אבל מבינה שיכולים להיפגע מזה אז כן רוצה למנוע פגיעה ולספר

אין לי קבוצת וואטספ עם הגיסות ואפילו בקבוצה עם אחים שלי זה מרגיש לי מוזר לכתוב את זה פתאום.

רק לי זה מוזר לכתוב "היי, רציתי לשתף שאני בהריון. יום טוב"?

וחשבתי על זה כי השבת היינו אצל חמותי וחיפשתי הזדמנות לספר לגיסות שלי ופשוט לא מצאתי והתבאסתי שלא יצא כי רציתי לסיים עם זה כבר

אצלנו עשינו את זה קצת אחרת

ניתלנו בזה שהילד יודע

והוא חצי פלט את זה במשהו משפחתי

אז כתבנו כזה שאנחנו עושים יישור קו

ובאמת להקדים או לסיים בזה שזו הודעה קצת מוזרה ומביכה לכתוב ככה פתאום אבל היה חשוב לנו שיידעו ויהיו איתנו

וזהו..

זה מוזר ומביך לרגע אבל עובר מהר 

הי כולם,

שמחים לשתף אתכם בבשורות משמחות,

אני/ אנחנו בהריון ב"ה! (כאן לתקוע שני אימוגים של אפרוח או קונפטי)

המשך ההודעה תלוי מה אתם רוצים לחשוף:

מצפים לבן/ בת

תאריך הלידה יהיה בע"ה סביב x.

הילדים יודעים ומתרגשים מהרחבת המשפחה/ לא יודעים

שנזכה תמיד לבשר ולהתבשר בבשורות טובות!

אדאג שבעלי יספר להם כבר השבוע

לחמותי ובדרכ בשבת/חג חמי בארוחה מברך את הזוג בשעה טובה

ככה שאין את כל העניין לספר ל... וזה פשוט רץ

למשפחה שלי מספרת קודם לאמא שלי ויותר מאוחר לאחיות שאני יותר בקשר איתם והם מעבירות את ההודעה לשאר האחים

או תמונה של א"ס וכיתוב "דש מהאחיינ/ית שבדרך" 

הוא אמר שבערב יתקשר לאחותו ויגיד לה "פה לקצת אמרה שאם לא נספר לך שהיא בהריון את תפגעי, היא צודקת?"

חח אמרתי לו שיגיד מה שבאלו רק שיגיד

מוזר לי בכלל הרעיון ש"צריך" לספר ושיש בכלל מקום להיפגע אם לא מספרים

אנשים נפגעים מדברים שונים כי יש הבדלי אופי תרבות וכו.

את לא חייבת להתאים את עצמך לציפיות הסביבה.

מההודעה הפותחת שלך היה משתמע שאת מעוניינת לצאת מאיזור הנוחות שלך (מסיבות שלך)

ואת שואלת איך. אז כן, זה עדיין יהיה מוזר ולא נוח.

אם את לא מרגישה שלמה עם זה, את לא חייבת לעשות מה שלא נוח.

יש כאלה שמקובל אצלם ללטף בטן הריונית אז מה כל מי שזה מפריע לה צריכה לזרום מחוסר נעימות?

לא, כל אחת ומה שהיא בוחרת תלוי בדינמיקה והחשיבות של הקשר המשפחתי באופן כללי.

נגיד אני לא אפגע בסבים סבתות והורים.

אבל אחים זה כבר משהו אחר.

כל אחת ואיך שהיא מרגישה.

אבל לא רוצה להרגיש איזה חייזר.

בעיניי לשלוח תמונת אולטראסאונד זה מוזר ולא שייך בשום צורה.

אם כבר, הדרך שהכי פחות מוזרה בעיניי זה שבעלי יגיד להם בלי קשר לכלום וזה מה שנעשה

שעלו פה

אני נגיד רוצה לספר לגיסתי.. איתה אני כן מתכתבת מדי פעם..

אז חושבת לכתוב לה הודעה מה שלומך איך התחיל המסגרות..ותוך כדי ההתכתבות להכניס את זה שאני בהריון

ולשאר הגיסות או האחים שפחות יוצא לי לתקשר איתם אז רוצה להגידצלבעלי שכן מדבר איתם משי פעם- שיכניס את זה גם איכשהו

בהקשר למשהו שדיברנו עליו.

אצלנו זה יצא לקראת נופש משפחתי, אז שלחתי הודעה קולית שביקשתי על ההריון ושיתפתי שלכן אני פחות מחפשת מסלולים מאתגרים..

ככה יצא לי שלא שלחתי הודעה רק לכבוד ההריון, אבל כן אמרתי את זה בצורה של 'זו הזדמנות טובה לשתף שאני בהריון, ב"ה, ולכן...'

בהודעה קולית זה מרגיש לי קצת יותר אישי מאשר בהודעה כתובה (וגם פחות חשוף כי כשמקבלים את ההודעה לא רואים מיד מה כתוב בה), ומצד שני זה לא בשיחה ישירה אז זה קצת פחות מביך, וגם נותן למה השני זמן לעכל ולחשוב איך להגיב.

(אחת הגיסות גם היתה בטיפולים וציפתה לא מעט זמן, אז זה היה יותר רגיש. ב"ה אחר כך התברר שכשסיפרתי לה היא היתה גם בהריון, בשלב קצת יותר מוקדם. ילדנו בהפרש של כחודש... אבל כשסיפרתי לה לא ידעתי)

יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך זה אצל אחרים.... וזה בסדר. התעניינת למה יש ממה להיפגע, לא התחברת שזה פוגע ולכן קשה לך "לשנס מותניים" ולהשתגע בשביל זה (ככה את רואה את זה)

יכולה להבין אותך...

בחירה שלך.

(שוב, אני משתדלת לא להיפגע כי אני מבינה שהעולם לא סובב סביבי וכל אחד ומה שמתאים לו, אבל בהחלט אני לא אתייחס לבטן כהאמירה שיש הריון... אז בחירה שלך איך לקחת אתזה אם בסביבתך יש אנשים בגישה דומה לשלי) 

שלא תביעי שום דבר קשור להריון עד ללידה? כלום? לא איפה תלדי, אם את לא רוצה לצאת לטיזה טיול רחוק כי את בתשיעי...? סתם זורקת רעיון...

לכן זה לא סביר לא להביע שום דבר שקשור להריון באמת. השאלה אם מצפים שיבינו מהבטן או כי אומרים במפורש... מבינה? 

אם נפגש זה יכול לעלות בשלב כזה או אחר (ויכול גם שלא)

רק שאנחנו לא נפגע עד סוכות (בתקווה שאז לא יהיו שינויים ובאמת נפגש) ואז תהיתי לעצמי אם הם יפגעו שלא סיפרנו קודם.

זה מוזר לי ליצור קשר רק בשביל לספר,זה לא שאנחנו מדברות כל שבוע.

מצד שני גם מבינה שזה לא יפה שיגלו שילדתי יום אחד

ושהם בדרך אגב יספרו לאחים כשהם מדברים איתם? ככה הם איכשהו ידעו מזה בדרך אגב, בלי לעשות מזה משהו רציני.

אני אישית כן חושבת שיש תחושה נעימה יותר כשהמישפחה יודעת.

כל עוד שהם לא יודעים אבל איכשהו רואים לפי הבטן, יש תחושה כבידה כזאת, וניחושים שאסור לדבר עליהם, וחשש שאולי יש בעיה עם העובר שבגללה אתם לא מספרים על ההריון, לעומת זאת כשהם יודעים, אז זהו, יודעים ועוברים הלאה. 

ממש שמחה לשמוע

אצלנו (וככה כל האחיות שלי עושות)

סיפרנו להורים כשהתאים לנו, ואמרנו שכרגע אנחנו מספרים רק להם ולא יספרו לאחים

וכשרצינו לספר - ביקשנו מאמא שלי וחמותי והן סיפרו לכל האחים.

אצל אמא שלי זה ממש טקס - היא מתקשרת לכל אחד ואומרת: ב"ה אני שליחה טובה, X ביקשה לספר שהיא בהריון

איך היא מספרת - כבר ענין שלה, לא שלי

ולא היתה מספרת לך כלום עד לוורט כי לא יצא לכן להיפגש.

היית נפגעת?

בכלל בכלל לא

בטח לא בהריונות חוזרים

וגם, זה תלוי בקשר בין האחים

אבל יש כאן בעיני משהו דומה.

מדובר באירוע מאד משמח בחייה של אחותי, וברור שאשמח לדעת.

וכן , אם היא לא תספר, אפגע שהיא לא חושבת לחלוק איתי את שמחתה, באופן דומה לאירוסין שהזכרתי.

אולי זה באמת תלוי מנטליות...

א. זאת אחות ולא גיסה

ב. זה לא היריון ראשון וגם לא שני, משמח אבל לא מאוד מרגש כנראה

ג. עם אחותי כנראה שהיה לי יותר שיח ומפגש מאשר עם הגיסות שלי ולכן יש יותר הזדמנויות לשתף ואז גם יותר ציפייה לשיתוף

ד. עם אחותי יש קבוצת וואטסאפ אז עוד הזדמנות לשיתוף שלא קיימת עם הגיסות

אז בעלך יכול להיות זה שמודיע.

אצלנו כל אחד מודיע לצד שלו.

להתקשר במיוחד בשביל זה, לשלוח תמונה או כל רעיון מקורי אחר- בעיניי מוזר

או שאפשר לשלוח איזה משהו חמוד בקבוצה המשפחתית שיספר על ההריון..

בכל מקרה מזל טוב שיהיה לך

למשפחה שלי הודעתי לחלק.. כלומר, לכולם חוץ מלאחי.. שגם הם מצפים כבר כמה זמן..  ולכן נמנעתי מלהיפגש ולספר, כי אני חושבת שזה היה מכניס אותה, את גיסתי, ללחץ.. כמובן שהיא הייתה שמחה בשבילי אבל באמת בשבילה- לא רציתי להלחיץ כי אני מכירה את האופי שלה.. אז עדיין לא סיפרתי.. ואני כבר התחלתי את השליש השני ב"ה. וממש מביך אותי. למרות שיש לנו קשר טוב.. 

להתקשר ולספר לה- ממש ממש מביך!! ו.. מרגיש לא קשור.. 

היא לא מקבלת הודעות.. 

זה רק להעביר דרך אחי- פוגע? 

או פשוט לחכות שניפגש, ואז לספר.. וגם אז.. איך זה מתפרש כשמספרים למישהי שמחכה..? 

בצד של בעלי- הוא סיפר להורים שלו בהתחלה וביקש שלא יספרו. 

היה אירוע לפני כמה ימים והיה ניכר שמסתכלים לי על הבטן. 

לא מרגישה בנוח לבוא ולספר בעצמי.. 

האמת שהגיסות שלי מצד בעלי- לא הודיעו לנו במיוחד.. 

גם כשניפגשנו לא סיפרו לנו, 

אנחנו הגבנו בשמחה כשזה היה ברור שזה בטן של הריון.. וכן, זה לא היה נעים כשכולם יודעים ורק אנחנו לא.. 

אז אולי אצלם זה בסדר לא לספר..

לא יודעת...

ממש סיבכת אותי. שאולי הם ניפגעו והרי הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.. שככה גם הם לא סיפרו. 

סליחה שאני כותבת ככה

אבל לא לספר רק למי שמצפים זה רק מכאיב יותר

אין בעיה שתשתפי את אחיך ולא את גיסתך ישירות

אבל שהם ידעו.

אנחנו במקרים כאלה העדפנו לספר בטלפון/הודעה או בסוף מפגש, שהם לא צריכים אח"כ להישאר איתנו ולהיות נחמדים אלינו אם זה רגיש להם...

אבל אפילו השתדלנו לשתף אותם לפני כולם

שידעו ממנו ולא מאחרים....

אני בהחלט אדבר איתו כבר היום.. 

צודקת

תודה!!

מצטרפת ל@אאוטינג

דווקא להם, עם כל האי נעימות, הייתי מספרת כדי שלא תתווסף להם עוגמת נפש גם בהרגשה שרק להם לא סיפרו

וממש שמחו בשבילי.. 

תודה שהארתן את עיניי!! 

ותודה לפותחת שבזכותה נראלי שהצלחתי לא לפגוע!! 

לגיסה שמחכה 3 שנים

ממש מוקדם.

רציתי לספר לה בנחת, שתדע, ושלא יהיה מחשבה שדחיתי אותה לסוף הרשימה

מאד התפרגנה ושמחה ו-

אולי זה לא קשור-

נכנסה להריון טבעי וניסי מאד חודש אחריי..

איזה נס שסיפרתי..

בכלל,

מי שנפגע זה בחירה שלו.

אם החלטנו בנינו לא לספר

וכן. לא סיפרני באחד ההיריונות עד שלב מאוד מאוד מאוד מאוחר

זה שלנו! אף אחד לא יחליט לי או לבעלי מתי לספר

מה גם,

שאני מספרת בעיקר למי שיעזור לי/ יהיה לי יעיל.

לא למי שישגע לי את השכל

כמו למשל (נו את בתשיעי?)

אבל זאת אני…

והיי, את מלכה! בשעה טובה ובקלות בע״ה בכל המובנים❤️

עדיף לספר איכשהוא ולסיים עם זה..

אחרת יש תחושה כזו של הסתרה וכזה..

אפשר גם להגיד לאחד ולהגיד שלא יצא עדיין להגיד לשאר.. לאמו זשיעביר את זה הלאה...

מתלבטת אם לכתוב לכם על ההריון החדש או לחכות שתראו לבד

פתר את בעיית הניסוח המביך

וזה אחד המביכים ההודעות האלה

המשפחתי תמונה של א.ס או פשוט לכתוב..

זה יכול להקליל קצת אם לא נעים לך..

אצלנו משפחה קטנה ומספרים הכל אז אין מצב לא לספר.

נחשפתי לזה שבמשפחות גדולות זה נהוג ובאמת לי זה מוזר ומרגיש לא נעים..

(האמת שזה היה מובן משרשורים אחרים אבל שמחה "לשמוע" רשמית)

אני חושבת שהשאלה הזאת מאד קשורה גם בטיב היחסים.

אצלנו כל אחד מספר לצד שלו. זה מרגיש יותר טבעי ונכון, וככה גם כל אחד עושה את זה בדרך שנוחה לו.

עם המשפחה של בעלי אנחנו מתראים יותר כי גרים לידם אז בעלי סיפר להם פנים אל פנים. אני פחות פוגשת את אחים שלי אז שלחתי להם הודעות (בהריון השני. בראשון התקשרתי כי זה היה לי יותר משמעותי)

ולספר על ההריון, בערך חודש שלישי-רביעי.

זה כל םעם מרגש אותי מחדש שאחת האחיות שלי מודיעה לי.

זה בערך כמו שכשאחד האחים מתארס הוא יספר, ולא יחכה שיראו לבד הזמנה לחתונה... (אני יודעת שזה לא בדיוק אותו דבר, ובכל זאת זה אירוע שמקובל שמשפחה קרובה תדע עליו קודם

יש לי גיסה אחת שתמיד רואים עליה בשלב ממש מוקדם, אז תמיד כשהם מספרים כולנו אומרים (בחיוך) שאנחנו כבר יודעים. רק הריון אחד שלהם לא ראינו אותם, אז אח שלי סיפר לי ולבעלי, בקטנה כזה.

גיסה אחרת סיפרה לנו פעם בוואטסאפ המשפחתי, בסרטון חמוד.

אחים של בעלי קטנים ממנו, ועדיין לא נשואים, אז פשוט סיפרנו להם באיזה שבת שהיינו שם, אמרנו להם שאני בהריון ומתי אני אמורה ללדת.

הפעם, תלוי מתי ניפגש עם המשפחה בהתאם לזמן שאנחנו נרצה לספר להם, או פנים מול פנים, או בוואטסאפ (אם ככה אז כבר יש לי רעיון איך לספר)

נראה לך?

נלחמתי בה כדי להפסיק את ההנקה, הצלחתי רק בגיל 4 וחצי חודשים

עכשיו אני במחשבות מה לעשות בילד הבא.

מצד אחד כן רוצה גם להניק

מצד שני רוצה לשלב אבל אם הילד הבא גם יהיה עקשן כמו זאת וירצה רק הנקה?!

מנעה לך או לא.. חח סליחה על החדירה לפרטיות..

אצלי ההנקה פקטור מאד משמעותי כי משמש כמניעה טבעית אבל אצלך נראה לי מעדיפה לסחוב הריונות ולא להשתעבד להנקה..

עם כל הקושי שיש לי בהנקה צפופה לא חושבת שהיתי עומדת בהריונות בתדירות שלך ובגידול מספר ילדים צמודים..

המון כח ובריאות תמיד. בטוחה שהאיחול רלוונטי♡

גם לכל אחת יש נתוני חיים אחרים.

אני לדוגמא לא עובדת, אם הייתי עובדת יש מצב שזה היה גורם לנו לחשב מסלול בצורה אחרת...

גם הבנתי את זה ממך ברמיזות על בחילות וכו ;)

והאמת שאני גם כמוך, אוהבת להכניס את ההודעות האלה כבדרך אגב

אני ממש מובכת מהצורך להודיע רשמית, מרגיש לי מאולץ כזה ולא קשור. עושה את זה רק בהודעה לבוס😅

לאמא שלי אומרת בצורה עקיפה והיא מבינה (משהו כמו:

והלכתי לרופא נשים היום..

מה קרה?

אה כלום, הכל טוב ב"ה. לפגוש עוד קטנטן שמצטרף אלינו.. משו כזה)

ואז מבקשת ממנה שתספר לכולם בשלב שמתאים לנו.

ובעלי מספר להורים שלו ולאחים, בדרכ בשיחות טלפון. והוא מתרגש ופשוט אומר את זה ככה, × בהריון

אם מודיעים בהודעה, זה יותר קל (נגיד בוואטסאפ אפשר פשוט לכתוב "יש לי בשורה משמחת🤰🤰" הסמיילי הזה לא משאיר מקום לספק חחח)

רק אני פספסתי??

את בהריון??

את לא ילדת הרגע בערך?🤭

ואין לך 3 פצפוניםםם?

אשרייך על הכוחות!!!

איך את מרגישה?

איזה שבוע את?

זה הרביעי שבדרך נכון?

מרגישה מצויין ב"ה, עייפה כמובן.

שבוע 17

נכון, בעז"ה שיגמר בידיים מלאות ובבריאות.

בן כמה הגדול יהיה כשהקטן יולד?🤭

תגלי לי מאיפה את מביאה כוחות 🫣

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...