מספרות לגיסות ומשפחה על ההריון או מחכות שיראו?פה לקצת

זכור לי שכתבו כאן לא פעם שנפגעו שהגיסה/אחות לא סיפרה על ההיריון וגיליתן על זה לבד.


 

לא לגמרי מבינה את הסיבה לפגיעה וכנראה בגלל זה גם מתקשה עם ביצוע המשימה.

מרגיש לי קצת מגוחך לספר על זה, לרוב לא מגיעה לנושא שקשור לזה שיכולה לספר ואז יוצא שצריכה במיוחד לפתוח את הנושא.


 

איך אתן עושות את זה?

להתקשר לגיסה לספר לה? לא בקשר טלפוני בדכ

לשלוח הודעה מרגיש לי עוד יותר טיפשי.


 

באמת לא יודעת איך לגשת למשימה אבל לא באלי שיפגעו שלא סיפרנו...


 

או שבכלל אבקש מבעלי לספר לאחיות שלו וזהו.

אבל גם לאחים שלי מרגיש לי דפוק להגיד את זה בלי קשר לחיים.


 

כמה זה נורא אם פשוט יראו לבד?

האופציות כרגע זה או לפגוש אותן עוד חודש ויראו לבד או להתקשר במיוחד כדי לספ3

לא חושבת להתקשר במיוחדשירה_11

אם את פוגשת אותן עוד חודש,

אלא אם כן את בחודש שמיני ותפגשי אותן אחרי הלידה
שבעלך יספר זה סבבה לגמרי, לא במיוחד שיתקשר אלא כבדרך אגב, אצלי למשל אני סומכת על חמותי שתפיץ הלאה למרות שההריון היה רגיש מאוד והיא הוזהרה במליון אזהרות ואכן לא סיפרה, אבל לצורך הדוגמא.

 

 

יש לי גיסה שלא משתפת בכלל, אם ראית אותה עם בטן תדעי ואם לא ראית לא תדעי גם כתלך לחדר לידה ותלד, ואם זה בן את תדעי בברית ואם לא תהיה ברית אז תנחשי אם זו בת או משו אחר.

 

מיבנה מאו כמובן את כל הלא משתפות אבל כשזה הכל ביחד בהסתרה ממוגזמת אצלינו בכל אופן זה מעורר גיחוך בין הגיסות והמשפחה בכלל, מוגזם ביותר, ואף גיסה לא צועקת בריש גליי על ההריון שלה וכמובן לא מתקשרת לספא אך היא לא נבהלת מהשאלות או מגמגמת אם תשאלי אותה באיזה חודש היא.

 

 

לא יודעת למה אבל אותי זה מרגיז הפחד הזה שמא נדע חללה חלילה לפני חודש תשיעי,

סליחה על הםריקה שיצאה ממש לא התכוונתי חחח כנראה זה יושב לי איפה שהוא, בכל אופן א תגובתי העניינית רשמתי לך בהתחלה

תלוי מאוד באיזה חודשאמאשוני

לדעתי הכי מכבד זה להודיע בחודש חמישי, אם יש סיבה לדחות אז אי שם בחודש שישי אבל לא אחרי..

אפשר לשלוח הודעה בווטסאפ משפחתי או מייל משפחתי או לבקש מההורים להודיע.


למה זה נחשב בלי קשר לחיים? אני מתרגשת לחלוק עם המשפחה שלי אירועים חשובים ומרגשים בחיים ובשורה על הריון זה דבר מרגש.

ומאוד הגיוני שאת תספרי למשפחה שלך ובעלך למשפחה שלו.


התחושה כשרואים לבד- היא שאת מחוץ למעגל. אם ברור שאף אחד לא יודע וזאת הפתעה, ניחא. אבל פתאום לדבר על זה כאילו זה מובן מאליו ולגלות שאחרים ידעו על זה, זה להרגיש נטע זר.

אני מעדיפה לא להבין לבד, לא למדוד בטן של אחרות, לא לשאול בן כמה הקטן ולא לקשר בין הקאות להיעדרויות וכל מיני דברים..

גם במקרים ש90% ברור שזה הריון מעדיפה להתעלם מהסימנים ולתת את הפרטיות לזוג עד שיחליטו לשתף.

גם לא ברור מה הם עוברים עם ההריון הזה ואם הכל עובר בבריאות או שהם עוברים דברים שהם מעוניינים לא לשתף בהם.

וכשההודעה לא מגיעה ופתאום כולם מדברים על זה כאילו זה ברור לכולם מלא זמן- זה פוגע.

בכל מקרה מעדיפה להיפגע ולא לפגוע ולכן מתעלמת מהסימנים תמיד.

מסכימה עם כל מילהחצי שני
ואי ניסחת מעולה!מדברה כעדן.

מזדהה ממש... כתבתי גם כן דומה אליך אבל ניסחת יותר טוב לדעתי... תודה בשמי! 

מה שאני עשיתי שלחתי הודעות ווטסאפעדינות

שמחה לספר שב"ה אני בהריון.

בעז"ה אמורה ללדת בסביבות חנוכה

ואז כתבתי ככה בהודעה נפרדת מבודחת שתמיד מוזר לי לשתף ואני לא יודעת איך.   אבל היה ממש חשוב לי לספר כי אני מאוד מעריכה אותן ורוצה שידעו והכי פשוט לומר את זה ככה ישירות  


יש לי איזה 20 אחיות וגיסות משני הצדדים. שלחתי לכולן וקיבלתי תגובות חמות שגם עשו לי טוב בלב.

הקטע המצחיק שחצי מהן התוודו בחזרה שגם הן בהריון בשלב כזה או אחר ולא ידעו איך לספר וההודעה שלי עזרה להן גם לשתף.

מהצד של מי שלא סיפרו לה. יש לי 2 גיסות שלא מספרות , וואלה, לא תמיד נפגשים כל כך הרבה. ומודה שאני לא מסתכלת על הבטן ולא שמה לב לסימנים. וזה קצת צובט בלב לגלות בחודש שמיני ככה במקרה. ואני יודעת לגמרי שזה לגמרי לא בקטע רע. אבל אי אפשר להתווכח עם רגשות.

זה תלוי מה מקובל אצלכם במשפחהממשיכה לחלום

אם מקובל לתת להם לראות לבד הם לא יעלבו

השאלה מה מתאים אצלכם.

אולי אצל הבנות שכתבו כאן שנםגעו כי לא סיפרו להן מקובל בדרך כלל שמספרים

כשהגיסות והאחיות בהריון איך הן מעדכנות?

לדעתי זה לא יפה לחכות שיראו לבד. זה פוגע.שמן קוקוס

אני אישית אף פעם לא שואלת או רומזת גם אם אני בטוחה ב-100% שמי שעומדת מולי כן בהריון.

אם היא מחכה שאני אראה לבד היא יכולה לחכות עד מחר 🤣

פשוט תספרי למשפחה שלך ובעלך חספר לשלו.

איך? אפשר בהודעת וואטסאפ/טלפונית/דרך חמותך וכו

זה תלוי בקשרמדברה כעדן.

אגב, עצם השיתוף יכול לגבש/להדק את הקשר... אפשר בטלפון, אפשר בווצאפ, אפשר דרך הבעל (למשפחה שלו)


 

אם זה דבר שחשוב לך והיית שמחה שיתייחסו לזה, ויגידו בשעה טובה או אפילו רק בקטע שידעו ואז ממילא יותר מתחשבים (לוודא שיש לך מקום לשבת בספה כשכולם יושבים, לדאוג שהמזגן מגיע אליך, לא להניח ליד האף שלך בשולחן אוכל שממש מוציא ריח (עוף בקינמון בעעעע) וכו' וכו'...) - אז הגיוני שכדאי לספר על זה...


 

בעיניי בעיקר כי פשוט זכיתם לדבר גדול ומשמח ושראוי לספר אותו. במיוחד כי זה דבר שמתגלה. נניח קניתם דירה/רכב ולא בא לכם לספר, יותר סביר כי זה שלכם בלבד ואפשר שלעולם אף אחד לא ידע... (בעיקר דירה, רכב כן אפשר לראות)

אבל זה דבר שבוודאות מוחלטת ידעו כי רואים הריון ושומעים על לידה ואפילו ההורים שמחים שמגיעים לשמוח איתם באירוע ברית/בריתה/קידוש...

אז ההגיון הוא שיש דבר גדול ומשמח לשתף... אז בזה שלא אומרים על זה מילה כשכבר יש בטן, זה בעצם אומר שלא כזה חשוב בעינייך לשתף. כאילו יש דיסוננס, זה חשוב או לא? אם כן, למה לא לדבר על זה?


 

לי אישית לא נעים להתייחס למשהו שמישהו מעצמו לא מעוניין לדבר על זה... אפילו שאני רואה. לכן אני לא מתייחסת לבטן הריונית של חודש 9 עד שאין אמירה ברורה מצד האשה שהיא בהריון.... וגם, אני לא אומר בשעה טובה אם לא אמרו לי "אני בהריון".... 

ועוד נקודה -מדברה כעדן.
אנחנו רוצים לעודד מציאות שאנחנו לא בוחנים בטנים (בטן ברבים) של אנשים... אז בעצם הגישה של לתת לאנשים לראות בטן, זה כ"כ מעודד לבחון בטנים!!!! רק על זה אני לא מתייחסת לשום בטן... כי זה אישי... אם לא רוצים לשתף אז לא אתייחס.... 
לא חושבת שזה שאספר יגרום לאנשים להפסיק להסתכל...פה לקצת
את לא אחראית על כולםמדברה כעדן.

אבל זה פחות מעודד בהחלט....

אם יש מישהי במשפחה שלי שאני יודעת, אפילו בתת מודע, שהיא *לא* מספרת ויהי מה על ההריון... אז ברור שהעין שלי מדי פען יותר "תבדוק" אותה... חעומת מישהי שאני יודעת שהיא מספרת באיזור חודש 4-5-6...ואז המוח שלי פחות יחפש... שוב, אפילו בתת מודע... 

זה לא נכון לגבייפה לקצת

אני לא "לא מספרת ויהי מה"

כאמור, אין לי בעיה לספר אם זה זורם תוך כדי השיחה

אבל בהריון הזה לא יצא שזה זורם תוך כדי שיחה ואז הגעתי למצב עכשיו שאני לא יודעת איך לעשות את זה

בקודמים לא הייתה בעיה ויצא שסיפרנו כבדרך אגב

מבינה אותך, אני כמוךקורדיליה

אצלי לצד של בעלי זה עובר דרכו.. הוא מספר או ההורים שלו

ובצד שלי אני מספרת באמת כשזה נכנס בשיחה.. 

גיסה הכוונה אשת אחיך או אחות בעלך?

אם אשתו של אח - הייתי מספרת לאחי אם זה יותר זורם מבחינת קשר טלפוני וכו..

אם אחות בעלי - הייתי משארה לו את זה..

בעיניי זה לא נורא האמתהמקורית

ואני לא מאלה שהיו מבשרות במיוחד

הכי הרבה אפשר להגיד להורים להגיד כבדרך אגב

אבל לא רואה סיבה להודיע רשמית

 

אני הפעם לא סיפרתי🤭נחש מי?

לא בכוונה

פשוט לא ננפגים הרבה ולא מדברים הרבה.

ולכתוב הודעה במיוחד מוזר לי

ולהתקשר במיוחד עוד יותר

אז חלק פשוט ראו

והצד השני..אולי ראו וניחשו ולא אמרו כלום או שעדיין לא ראו

ומניחה שבהזדמנות כשננדבר-נתכתב ויהיה משהו שקשור אז נשחיל את זה


לא מרגישה שזה ירגש מישהו

בהריון ראשון שני עוד קצת התרגשו

אחר כך ...


(אני דוקא הכי 'מתרגשת..חיכיתי לו שנתיים!)


ואני בשבוע 20🤭וךגמרי יש בטןנחש מי?
לא לספרEliana a

יראו לבד

ברכה בסמוי ...

האמת לא מבינה למה לא להודיע..שוקה

זה אנשים שיישמחו בשמחתם? ייתרגשו איתכם? למה זה לא קשור לחיים?

אותי ממש משמח להודיע וששמחים איתי, זה כן מביך לפעמים ואז הודעה היא פתרון נהדר

לא חושבת שיש לה עניין "לא להודיע"קורדיליה

רק לא ממש זורם וברור איך לעשות את זה..

מבינה אותה שליצור קשר במיוחד רק כדי להודיע זה לפעמים נתקע כזה.. מרגיש מוזר..

אצלנואביול

אני מספרת להורים שלי, וכשאני מאשרת לאמא שלי היא כבר מספרת לבד לכולם

...

הכי טוב - לספר להורים ולבקש שיספרו לכולםמתואמת

אבל לוודא שהם אכן מספרים לכולם... מניסיון כואב...

אני אישית מעדיפה לספר בעצמי, אבל פנים מול פנים, ולכן אם זה עלול להתעכב כי לא נפגשים - אז מבקשת מההורים שיעבירו הלאה.


(ואני מבינה שבשעה טובה?...)

אני מספרת לאמא שלי ולחמותי והן מעבירות את הבשורהדיאט ספרייט
ככה הכי נוח לי. 
אז כנראה פספסתי את ההודעה בשעה טובה יקרהאמהלה

הריון תקין וקל ובעז"ה לידה שלה בזמנה ובידיים מלאות

זאת ההודעה ;) תודה!פה לקצת
אפילו כאן זה מוזר לי סתם לפתוח שרשור לספר על ההריון 🤷‍♀️
הייי שיהיה בשעה טובה!בוקר אור
תודה פה לקצת
מזל טוב!איכה

איזה כיף לשמוע.

שיהיה בקלות ובבריאות ❤️

אמן, תודה פה לקצת
גם כשרואים לבד חשוב לנו לספראאוטינג

עלי אישית רואים אבל זה לא ודאי

ו"ראו עלי" גם כשהייתי מנופחת מורמונים....


חשוב לנו שכמו שדאגו לנו וציפו איתנו, ישמחו איתנו בשמחתנו

אז לא מתקשרים אחד אחד, אבל כן משתפים אקטיבית.


בעלי בין הקטנים במשפחה ואצלו מי שפגשנו או שזה עלה בשיחה שיתפנו ממש

ומי שלא, באיזור שבוע 14-15 שיתפנו את כולם בהודעה חמודה בקבוצת ווצאפ של האחים וזהו.


במשפחה שלי אני הבכורה ורוב המשפחה נוער

ויצא קצת לא נעים האמת

כי בגלל שהבן שלי ידע מוקדם יחסית, באופן טבעי הוא שיתף את הדוד שהכי קרוב אליו, הצעיר ביותר

ומשם הייתי במירוץ לספר לכולם בעצמי

אבל תכלס הם ידעו אחד מהשני ואחת האחיות שלי קצת נפגעה יישרנו את זה והיא מקסימה והכל טוב, אבל זה היה קצת מבאס כי היא הסתובבה איזה שבועיים בידיעה שהיא יודעת משהו שהיא לא אמורה לדעת ושרק לה לא מספרים דברים וכזה....


בגדול אני מספרת לצד שלי ובעלי לצד שלו

זו החלוקה הרשמית

אבל אנחנו לגמרי משתפים מתי ואיך וכו

וגיסות שלי ישר שלחו לי הודעות אחרי שהוא סיפר לכולם


אה, וכשלא סיפרו לנו וגילינו בדיעבד זו הרגשה לא נעימה

הרגשה של אנחנו רחוקים ולא חשובים ולא מישהו שיש מה לשתף אותו.... אז כן בעיני בין שבוע 14 לשבוע 20 כזה ראוי לספר אקטיבית

באמת הרגע עצמו של השיתוף קצת מביך אבל זה עובר מהר, ואישית צחקנו על זה..

לא הבנתיאביול
היא נפגעה שסיפרתם לה ראשונה? 
הפוךאאוטינג

היא נפגעה שהיא שמעה 'בטעות' מאחי הקטן וכולם כבר ידעו ורק היא הייתה בחוץ..

אני ממש מבינה את הפגיעה שלה.

אה הבנתי..אביול
עונה לכולכן, תודה על התגובותפה לקצת

התחלתי לענות בנפרד אבל רואה שחוזרת על עצמי


חמותי לא תספר כלום

אני לא מרגישה איזה צורך מיוחד לספר בעיקר כי כבר הגעתי לשלב שרואים אבל מבינה שיכולים להיפגע מזה אז כן רוצה למנוע פגיעה ולספר


אין לי קבוצת וואטספ עם הגיסות ואפילו בקבוצה עם אחים שלי זה מרגיש לי מוזר לכתוב את זה פתאום.

רק לי זה מוזר לכתוב "היי, רציתי לשתף שאני בהריון. יום טוב"?


וחשבתי על זה כי השבת היינו אצל חמותי וחיפשתי הזדמנות לספר לגיסות שלי ופשוט לא מצאתי והתבאסתי שלא יצא כי רציתי לסיים עם זה כבר


לא חייב הודעה כזו רשמית אפשר גם כזה לשלוחאני זה א
משהו מצחיק וקליל
זה באמת מוזר מאוד לשתף ככהאאוטינג

אצלנו עשינו את זה קצת אחרת

ניתלנו בזה שהילד יודע

והוא חצי פלט את זה במשהו משפחתי

אז כתבנו כזה שאנחנו עושים יישור קו


ובאמת להקדים או לסיים בזה שזו הודעה קצת מוזרה ומביכה לכתוב ככה פתאום אבל היה חשוב לנו שיידעו ויהיו איתנו

וזהו..

זה מוזר ומביך לרגע אבל עובר מהר 

הגדול שלי בן 3פה לקצת
חשבתי לספר לו רק בתשיעי אז אין לי להתלות בזה
אפשר לנסח את זה ככהאמאשוני

הי כולם,

שמחים לשתף אתכם בבשורות משמחות,

אני/ אנחנו בהריון ב"ה! (כאן לתקוע שני אימוגים של אפרוח או קונפטי)

המשך ההודעה תלוי מה אתם רוצים לחשוף:

מצפים לבן/ בת

תאריך הלידה יהיה בע"ה סביב x.

הילדים יודעים ומתרגשים מהרחבת המשפחה/ לא יודעים

שנזכה תמיד לבשר ולהתבשר בבשורות טובות!

לי היה מאוד מוזר לקבל הודעה כזאת 🤷‍♀️פה לקצת
אבל גם מתאים לגיסות שלי להיפגע שלא סיפרנו


אדאג שבעלי יספר להם כבר השבוע

זה הכי טוב בעיניממשיכה לחלום
כל אחד מספר לצד שלו
בעלי מספרבשורות משמחות

לחמותי ובדרכ בשבת/חג חמי בארוחה מברך את הזוג בשעה טובה

ככה שאין את כל העניין לספר ל... וזה פשוט רץ

למשפחה שלי מספרת קודם לאמא שלי ויותר מאוחר לאחיות שאני יותר בקשר איתם והם מעבירות את ההודעה לשאר האחים

אצלנו שולחים הודעות פחות רישמיותהשקט הזה
למשל "אם שמתם לב שהשמנתי, זה לא מהסופגניות של חנוכה".


או תמונה של א"ס וכיתוב "דש מהאחיינ/ית שבדרך" 

בעלי מצא את הנוסח המנצח 🤦‍♀️פה לקצת

הוא אמר שבערב יתקשר לאחותו ויגיד לה "פה לקצת אמרה שאם לא נספר לך שהיא בהריון את תפגעי, היא צודקת?"

חח אמרתי לו שיגיד מה שבאלו רק שיגיד

חח נשמע מעולה🤣השקט הזה
גאוני!אמאשוני
מחכה לשמוע מה הייתה התגובה 😁
יש בגוגל הרבה רעיונות לעשות את זה מקוריאביול
הכל מוזר ליפה לקצת
לא זורם לי לשלוח תמונת אולטראסאונד ולא צילום של בגד תינוק


מוזר לי בכלל הרעיון ש"צריך" לספר ושיש בכלל מקום להיפגע אם לא מספרים

מוזר, אבל זה מה יש...אביול
את לא צריכה לעשות שום דבראמאשוני

אנשים נפגעים מדברים שונים כי יש הבדלי אופי תרבות וכו.

את לא חייבת להתאים את עצמך לציפיות הסביבה.

מההודעה הפותחת שלך היה משתמע שאת מעוניינת לצאת מאיזור הנוחות שלך (מסיבות שלך)

ואת שואלת איך. אז כן, זה עדיין יהיה מוזר ולא נוח.

אם את לא מרגישה שלמה עם זה, את לא חייבת לעשות מה שלא נוח.

יש כאלה שמקובל אצלם ללטף בטן הריונית אז מה כל מי שזה מפריע לה צריכה לזרום מחוסר נעימות?


לא, כל אחת ומה שהיא בוחרת תלוי בדינמיקה והחשיבות של הקשר המשפחתי באופן כללי.

נגיד אני לא אפגע בסבים סבתות והורים.

אבל אחים זה כבר משהו אחר.


כל אחת ואיך שהיא מרגישה.

נכון. אני רוצה לצאת מאזור הנוחות שלי כדי שלא יפגעופה לקצת

אבל לא רוצה להרגיש איזה חייזר.

בעיניי לשלוח תמונת אולטראסאונד זה מוזר ולא שייך בשום צורה.

אם כבר, הדרך שהכי פחות מוזרה בעיניי זה שבעלי יגיד להם בלי קשר לכלום וזה מה שנעשה

גם אני מרגישה כמוך ולא התחברתי להצעותנחש מי?

שעלו פה


אני נגיד רוצה לספר לגיסתי.. איתה אני כן מתכתבת מדי פעם..

אז חושבת לכתוב לה הודעה מה שלומך איך התחיל המסגרות..ותוך כדי ההתכתבות להכניס את זה שאני בהריון


ולשאר הגיסות או האחים שפחות יוצא לי לתקשר איתם אז רוצה להגידצלבעלי שכן מדבר איתם משי פעם- שיכניס את זה גם איכשהו

האמת שלי היה נוח להודיע לגיסות שלי בהודעה קוליתבארץ אהבתי

בהקשר למשהו שדיברנו עליו.

אצלנו זה יצא לקראת נופש משפחתי, אז שלחתי הודעה קולית שביקשתי על ההריון ושיתפתי שלכן אני פחות מחפשת מסלולים מאתגרים..

ככה יצא לי שלא שלחתי הודעה רק לכבוד ההריון, אבל כן אמרתי את זה בצורה של 'זו הזדמנות טובה לשתף שאני בהריון, ב"ה, ולכן...'


בהודעה קולית זה מרגיש לי קצת יותר אישי מאשר בהודעה כתובה (וגם פחות חשוף כי כשמקבלים את ההודעה לא רואים מיד מה כתוב בה), ומצד שני זה לא בשיחה ישירה אז זה קצת פחות מביך, וגם נותן למה השני זמן לעכל ולחשוב איך להגיב.

(אחת הגיסות גם היתה בטיפולים וציפתה לא מעט זמן, אז זה היה יותר רגיש. ב"ה אחר כך התברר שכשסיפרתי לה היא היתה גם בהריון, בשלב קצת יותר מוקדם. ילדנו בהפרש של כחודש... אבל כשסיפרתי לה לא ידעתי)

תראימדברה כעדן.

יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך זה אצל אחרים.... וזה בסדר. התעניינת למה יש ממה להיפגע, לא התחברת שזה פוגע ולכן קשה לך "לשנס מותניים" ולהשתגע בשביל זה (ככה את רואה את זה)


יכולה להבין אותך...


בחירה שלך.


(שוב, אני משתדלת לא להיפגע כי אני מבינה שהעולם לא סובב סביבי וכל אחד ומה שמתאים לו, אבל בהחלט אני לא אתייחס לבטן כהאמירה שיש הריון... אז בחירה שלך איך לקחת אתזה אם בסביבתך יש אנשים בגישה דומה לשלי) 

אין לי בעיה שלא יתייחסו להריון, לא צריכה את זהפה לקצת
פשוט רוצה שלא יפגעו שאנחנו לא מספרים
אבל זה סבירמדברה כעדן.

שלא תביעי שום דבר קשור להריון עד ללידה? כלום? לא איפה תלדי, אם את לא רוצה לצאת לטיזה טיול רחוק כי את בתשיעי...? סתם זורקת רעיון...

 


 

לכן זה לא סביר לא להביע שום דבר שקשור להריון באמת. השאלה אם מצפים שיבינו מהבטן או כי אומרים במפורש... מבינה? 

לא כל כך הבנתי את החלק הראשוןפה לקצת

אם נפגש זה יכול לעלות בשלב כזה או אחר (ויכול גם שלא)

רק שאנחנו לא נפגע עד סוכות (בתקווה שאז לא יהיו שינויים ובאמת נפגש) ואז תהיתי לעצמי אם הם יפגעו שלא סיפרנו קודם.


זה מוזר לי ליצור קשר רק בשביל לספר,זה לא שאנחנו מדברות כל שבוע.

מצד שני גם מבינה שזה לא יפה שיגלו שילדתי יום אחד

איזה שבוע תהיי בסוכות?טארקו
אז למה לא פשוט להגיד להוריםכמהה ליותר

ושהם בדרך אגב יספרו לאחים כשהם מדברים איתם? ככה הם איכשהו ידעו מזה בדרך אגב, בלי לעשות מזה משהו רציני.

אני אישית כן חושבת שיש תחושה נעימה יותר כשהמישפחה יודעת.

כל עוד שהם לא יודעים אבל איכשהו רואים לפי הבטן, יש תחושה כבידה כזאת, וניחושים שאסור לדבר עליהם, וחשש שאולי יש בעיה עם העובר שבגללה אתם לא מספרים על ההריון, לעומת זאת כשהם יודעים, אז זהו, יודעים ועוברים הלאה. 

לבקש מהם לספר? כי אמא שלו כבר יודעת ולא סיפרהפה לקצת
זאת גם אופציה אפשרית האמת ואולי תהיה יותר נוחה לבעלי, אשאל אותו
בשעה טובה יקרה!שריקה

ממש שמחה לשמוע

 

אצלנו (וככה כל האחיות שלי עושות)

סיפרנו להורים כשהתאים לנו, ואמרנו שכרגע אנחנו מספרים רק להם ולא יספרו לאחים

וכשרצינו לספר - ביקשנו מאמא שלי וחמותי והן סיפרו לכל האחים.

 

אצל אמא שלי זה ממש טקס - היא מתקשרת לכל אחד ואומרת: ב"ה אני שליחה טובה, X ביקשה לספר שהיא בהריון

איך היא מספרת - כבר ענין שלה, לא שלי

 

 

 

נניח שאחותך היתה יוצאת עםצמישהו רציני.ענבלית

ולא היתה מספרת לך כלום עד לוורט כי לא יצא לכן להיפגש.

היית נפגעת?

לדעתי זה לא אותו דברהמקורית

בכלל בכלל לא

בטח לא בהריונות חוזרים

וגם, זה תלוי בקשר בין האחים

ברור שתלוי בקשרענבלית

אבל יש כאן בעיני משהו דומה.

מדובר באירוע מאד משמח בחייה של אחותי, וברור שאשמח לדעת.

וכן , אם היא לא תספר, אפגע שהיא לא חושבת לחלוק איתי את שמחתה, באופן דומה לאירוסין שהזכרתי.

אולי זה באמת תלוי מנטליות...

לא דומה בכללפה לקצת

א. זאת אחות ולא גיסה

ב. זה לא היריון ראשון וגם לא שני, משמח אבל לא מאוד מרגש כנראה

ג. עם אחותי כנראה שהיה לי יותר שיח ומפגש מאשר עם הגיסות שלי ולכן יש יותר הזדמנויות לשתף ואז גם יותר ציפייה לשיתוף

ד. עם אחותי יש קבוצת וואטסאפ אז עוד הזדמנות לשיתוף שלא קיימת עם הגיסות

אבל גיסתך היא אחות של בעלך?ענבלית

אז בעלך יכול להיות זה שמודיע.

אצלנו כל אחד מודיע לצד שלו.

למה מוזר?אנונימית בהו"ל
בדרך כלל אנשים רוצים לשתף בדברים שמחים שקורים להם את המשפחה
למה מאנונימי? אין פה שום שיתוף אישייעל מהדרום
אני רוצה לשתף, לא בשיחה במיוחד בשביל זה אלא כדרךפה לקצת
אגב.


להתקשר במיוחד בשביל זה, לשלוח תמונה או כל רעיון מקורי אחר- בעיניי מוזר

כשמדובר בגיסות (לא נותן לי לערוך)פה לקצת
אם יש קשר טוב אז הייתי מספרת בעצמיאני זה א

או שאפשר לשלוח איזה משהו חמוד בקבוצה המשפחתית שיספר על ההריון..

בכל מקרה מזל טוב שיהיה לך

עכשיו סיבכת אותי.. אפשר לנצלש אצלך?הילושש

למשפחה שלי הודעתי לחלק.. כלומר, לכולם חוץ מלאחי.. שגם הם מצפים כבר כמה זמן..  ולכן נמנעתי מלהיפגש ולספר, כי אני חושבת שזה היה מכניס אותה, את גיסתי, ללחץ.. כמובן שהיא הייתה שמחה בשבילי אבל באמת בשבילה- לא רציתי להלחיץ כי אני מכירה את האופי שלה.. אז עדיין לא סיפרתי.. ואני כבר התחלתי את השליש השני ב"ה. וממש מביך אותי. למרות שיש לנו קשר טוב.. 

להתקשר ולספר לה- ממש ממש מביך!! ו.. מרגיש לא קשור.. 

היא לא מקבלת הודעות.. 

זה רק להעביר דרך אחי- פוגע? 

או פשוט לחכות שניפגש, ואז לספר.. וגם אז.. איך זה מתפרש כשמספרים למישהי שמחכה..? 

 

בצד של בעלי- הוא סיפר להורים שלו בהתחלה וביקש שלא יספרו. 

היה אירוע לפני כמה ימים והיה ניכר שמסתכלים לי על הבטן. 

לא מרגישה בנוח לבוא ולספר בעצמי.. 

 

האמת שהגיסות שלי מצד בעלי- לא הודיעו לנו במיוחד.. 

גם כשניפגשנו לא סיפרו לנו, 

אנחנו הגבנו בשמחה כשזה היה ברור שזה בטן של הריון.. וכן, זה לא היה נעים כשכולם יודעים ורק אנחנו לא.. 

אז אולי אצלם זה בסדר לא לספר..

לא יודעת...

ממש סיבכת אותי. שאולי הם ניפגעו והרי הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.. שככה גם הם לא סיפרו. 

 

תספרי לאחיך ומהר!!!אאוטינג

סליחה שאני כותבת ככה


אבל לא לספר רק למי שמצפים זה רק מכאיב יותר


אין בעיה שתשתפי את אחיך ולא את גיסתך ישירות

אבל שהם ידעו.

אנחנו במקרים כאלה העדפנו לספר בטלפון/הודעה או בסוף מפגש, שהם לא צריכים אח"כ להישאר איתנו ולהיות נחמדים אלינו אם זה רגיש להם...

אבל אפילו השתדלנו לשתף אותם לפני כולם

שידעו ממנו ולא מאחרים....

וואי.. תודה שכתבת ככה.הילושש

אני בהחלט אדבר איתו כבר היום.. 

צודקת

תודה!!

תמיד פה לקצת

מצטרפת ל@אאוטינג

דווקא להם, עם כל האי נעימות, הייתי מספרת כדי שלא תתווסף להם עוגמת נפש גם בהרגשה שרק להם לא סיפרו

למי שמצפהמדברה כעדן.
מספרים ראשונים! שיהיה להם זמן לעכל לפני שזה ידוע לכולם ונהייה יותר "חגיגי" 
סליחה שכתבתי נחרצות ככהמדברה כעדן.
אני בטוחה שלא עשית בכוונה... בע"ה עכשיו יש עוד זמן לספר להם זה לא שהיה מפגש משפחתי בדיוק היום
ב"ה סיפרתי אתמול.. הרמתי טלפון..הילושש

וממש שמחו בשבילי.. 

תודה שהארתן את עיניי!! 

 

ותודה לפותחת שבזכותה נראלי שהצלחתי לא לפגוע!! 

מהממתמדברה כעדן.
באמת שזה לא מובן מאליו. אשרייך. והמשך תקין ובריא😍
אני סיפרתי לפני כולםחנוקה

לגיסה שמחכה 3 שנים

ממש מוקדם.

רציתי לספר לה בנחת, שתדע, ושלא יהיה מחשבה שדחיתי אותה לסוף הרשימה

מאד התפרגנה ושמחה ו-

אולי זה לא קשור-

נכנסה להריון טבעי וניסי מאד חודש אחריי..

איזה נס שסיפרתי..

האמת שאצלנו אין אישו סביב זהאהבתחינם

בכלל,

מי שנפגע זה בחירה שלו.

אם החלטנו בנינו לא לספר

וכן. לא סיפרני באחד ההיריונות עד שלב מאוד מאוד מאוד מאוחר

זה שלנו! אף אחד לא יחליט לי או לבעלי מתי לספר

מה גם,

שאני מספרת בעיקר למי שיעזור לי/ יהיה לי יעיל.

לא למי שישגע לי את השכל

כמו למשל (נו את בתשיעי?)

אבל זאת אני…


והיי, את מלכה! בשעה טובה ובקלות בע״ה בכל המובנים❤️

מניסיוןלג בעומר

עדיף לספר איכשהוא ולסיים עם זה..

אחרת יש תחושה כזו של הסתרה וכזה..

אפשר גם להגיד לאחד ולהגיד שלא יצא עדיין להגיד לשאר.. לאמו זשיעביר את זה הלאה...

לאחד האחים שלי כתבתיבריאות ונחת

מתלבטת אם לכתוב לכם על ההריון החדש או לחכות שתראו לבד

פתר את בעיית הניסוח המביך

וזה אחד המביכים ההודעות האלה

אצלנו נהוג לשלוח בווטסאפהבוקר יעלה

המשפחתי תמונה של א.ס או פשוט לכתוב..

זה יכול להקליל קצת אם לא נעים לך..

אצלנו משפחה קטנה ומספרים הכל אז אין מצב לא לספר.

נחשפתי לזה שבמשפחות גדולות זה נהוג ובאמת לי זה מוזר ומרגיש לא נעים..

בשעה טובה😊השקט הזה

(האמת שזה היה מובן משרשורים אחרים אבל שמחה "לשמוע" רשמית)


אני חושבת שהשאלה הזאת מאד קשורה גם בטיב היחסים.


אצלנו כל אחד מספר לצד שלו. זה מרגיש יותר טבעי ונכון, וככה גם כל אחד עושה את זה בדרך שנוחה לו.


עם המשפחה של בעלי אנחנו מתראים יותר כי גרים לידם אז בעלי סיפר להם פנים אל פנים. אני פחות פוגשת את אחים שלי אז שלחתי להם הודעות (בהריון השני. בראשון התקשרתי כי זה היה לי יותר משמעותי)

אצלנו ממש מקובל להתקשר לאחיםענבלית

ולספר על ההריון, בערך חודש שלישי-רביעי.

זה כל םעם מרגש אותי מחדש שאחת האחיות שלי מודיעה לי.

זה בערך כמו שכשאחד האחים מתארס הוא יספר, ולא יחכה שיראו לבד הזמנה לחתונה... (אני יודעת שזה לא בדיוק אותו דבר, ובכל זאת זה אירוע שמקובל שמשפחה קרובה תדע עליו קודם

לרוב שולחת הודעהשיפור
חוץ מגיסתי שהתקשרה לספר לי, אז גם התקשרתי לספר לה😅
אצלנו מספריםעלמא22
הרבה פעמים זה באיזה מפגש משפחתי (בלי הילדים) ואז מעלים את זה איכשהו.


יש לי גיסה אחת שתמיד רואים עליה בשלב ממש מוקדם, אז תמיד כשהם מספרים כולנו אומרים (בחיוך) שאנחנו כבר יודעים. רק הריון אחד שלהם לא ראינו אותם, אז אח שלי סיפר לי ולבעלי, בקטנה כזה.


גיסה אחרת סיפרה לנו פעם בוואטסאפ המשפחתי, בסרטון חמוד.


אחים של בעלי קטנים ממנו, ועדיין לא נשואים, אז פשוט סיפרנו להם באיזה שבת שהיינו שם, אמרנו להם שאני בהריון ומתי אני אמורה ללדת.


הפעם, תלוי מתי ניפגש עם המשפחה בהתאם לזמן שאנחנו נרצה לספר להם, או פנים מול פנים, או בוואטסאפ (אם ככה אז כבר יש לי רעיון איך לספר)

יאוו יואוו את פשוט מלכה!!מצטרפת למועדון
ילדתי איתך ואני בסרט שאת עדין מניקה על מלא כמוני... התקדמת מאז משם אה?
או משוגעת 🤭פה לקצת

נראה לך?

נלחמתי בה כדי להפסיק את ההנקה, הצלחתי רק בגיל 4 וחצי חודשים


עכשיו אני במחשבות מה לעשות בילד הבא.

מצד אחד כן רוצה גם להניק

מצד שני רוצה לשלב אבל אם הילד הבא גם יהיה עקשן כמו זאת וירצה רק הנקה?!

אני רק מנסה לחשב אם ההנקהמצטרפת למועדון

מנעה לך או לא.. חח סליחה על החדירה לפרטיות..

אצלי ההנקה פקטור מאד משמעותי כי משמש כמניעה טבעית אבל אצלך נראה לי מעדיפה לסחוב הריונות ולא להשתעבד להנקה..

אה כן, מנעה. נכנסתי להריון כשהפסקתי הנקהפה לקצת
מוכנה הכל העיקר לא להשתעבד להנקה, לא בנויה לזה.
מדהים איך כל אחת חווה את החיים אחרתמצטרפת למועדון

עם כל הקושי שיש לי בהנקה צפופה לא חושבת שהיתי עומדת בהריונות בתדירות שלך ובגידול מספר ילדים צמודים..

המון כח ובריאות תמיד. בטוחה שהאיחול רלוונטי♡

אמן, תודה ❤️פה לקצת

גם לכל אחת יש נתוני חיים אחרים.

אני לדוגמא לא עובדת, אם הייתי עובדת יש מצב שזה היה גורם לנו לחשב מסלול בצורה אחרת...

בשעה טובה!בתנועה מתמדת

גם הבנתי את זה ממך ברמיזות על בחילות וכו ;)

והאמת שאני גם כמוך, אוהבת להכניס את ההודעות האלה כבדרך אגב


אני ממש מובכת מהצורך להודיע רשמית, מרגיש לי מאולץ כזה ולא קשור. עושה את זה רק בהודעה לבוס😅

לאמא שלי אומרת בצורה עקיפה והיא מבינה (משהו כמו:

והלכתי לרופא נשים היום..

מה קרה?

אה כלום, הכל טוב ב"ה. לפגוש עוד קטנטן שמצטרף אלינו.. משו כזה)

ואז מבקשת ממנה שתספר לכולם בשלב שמתאים לנו.


ובעלי מספר להורים שלו ולאחים, בדרכ בשיחות טלפון. והוא מתרגש ופשוט אומר את זה ככה, × בהריון


אם מודיעים בהודעה, זה יותר קל (נגיד בוואטסאפ אפשר פשוט לכתוב "יש לי בשורה משמחת🤰🤰" הסמיילי הזה לא משאיר מקום לספק חחח)

רגע רגע רגעעעעעעאמא לאוצר❤

רק אני פספסתי??

את בהריון??

את לא ילדת הרגע בערך?🤭

ואין לך 3 פצפוניםםם?

אשרייך על הכוחות!!!

לא הרגע, עוד מעט היא בת שנה 😉פה לקצת
וואי מזל טוב אהובה!!❤️❤️אמא לאוצר❤

איך את מרגישה?

איזה שבוע את?

זה הרביעי שבדרך נכון?

תודה פה לקצת

מרגישה מצויין ב"ה, עייפה כמובן.

שבוע 17

נכון, בעז"ה שיגמר בידיים מלאות ובבריאות.

וואו ב"ה ❤️❤️ שימשיך בטוב ובבריאות!אמא לאוצר❤

בן כמה הגדול יהיה כשהקטן יולד?🤭

תגלי לי מאיפה את מביאה כוחות 🫣

חח עוד לא חישבתי את זה 🤭פה לקצתאחרונה
ממי שמביא לנו את ההריונות והילדים המתוקים 😍
התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדשאחרונה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שליאחרונה

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונהאחרונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעוןאחרונה

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

השלב הזה בחיים..חזקה בעורף

שהרגש רוצה עוד הריון❤️

והשכל קצת עוצר…

ואז באים ערוץ 12 ומשחררים לעולם עוד עונה של בייבי בום🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️

תודה באמת🤪

טוב לדעת שיש עוד עונה...😉שומשומונית

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

יש קישורים לסדרה?מחכה עד מאוד

אני רואה דרך 12+ יש את כל הפרקים (שיצאו…)חזקה בעורף

יואו ממשמחכה להריון

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

דווקא לי כשאני רואה בייבי בום זה לא עושה חשקממתקית

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

מסכימהמחכה להריון

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

יאן לא ידעתי שיש עוד עונה!שלומית.

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

וואי מזדהה כל כךתוהה לעצמי

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

וואי הצלחת לראות בלי להרשם? לא בא לי לפרנס אותםאורוש3

באפליקציה לא צריך מנויסטודנטית אלופה

וזה לא משהו ששווה להם?אורוש3

לא מבינה בזה, אבל כניראה עצם זה שמורידים א האפליקצסטודנטית אלופה

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

באתר שלהם לא עובד?מרגול

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

ראיתי את הפרק הראשון באתר,יש עוד?מחכה עד מאוד

תכנסי ל-"הרשם" ואז יש שם בצד שמאל למעלה ''חזרה''קנמוןאחרונה

ואת חוזרת לפרק ויכול לראות אותו בלי שנרשמת

הופהה טוב לדעתשירה_11

חחח עשית חשק לצפותשמ"פ

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅

אולי יעניין אותך