בכל הטיפולים שעשיתי, החלק הקשה היה ההמתנה הזאת, פסיכי לגמרי,

הייתי מנסה להסיח את דעתי, בלקרוא ספר, ךצאת, להיות עסוקה..

ובשבת אחיינית שלי שאלה אותי- יש לך תינוק או תינוקת בבטן?

אמרתי לה שאני לא יודעת, ושיהיה אני אגיד לה..

אבל היא התעקשה-

אבל את מרגישה? את מרגישה שיש משהו בפנים?

וזה היה כואב ומתוק ביחד,

כי זה בדיוק מה שעובר עלי בימים האלו, המחשבות על האם אני מרגישה שיש משהו שם בפנים...

גם אני הייתי ככה רק במחשבות ובהשערות.. כאלו חיה חיים כפולים..

בחוץ מתפקדת

בפנים- שם.

סופרת ימים כמו ילדה קטנה

באמת פשוט כמה שיותר להיות עסוקה

זה בלתי אפשרי והמלחמה הזו רק התישה אותי עוד יותר.

במיוחד בשבוע השני לקראת הבטא זה היה ממש ממש קשה.

אז מותר להרגיש ומותר להיות במתח וזה תקין והגיוני והכל בסדר

ומלא הסחות דעת קטנות ומה שאפשר....

אבל גם לדעת שכן זה ימים של ציפיה שמאוד סוחטים רגשית וזה מה שיש.

ביום עצמו של הבטא תמיד השתדלתי שיהיה עמוס ולא להיות בבית אם אפשרי.. בדכ תזמנתי את החזרה הביתה בערך לשעה שמגיעה התוצאה..

כל חודש התמודדתי (או שלא ) אחרת

חודש אחד החלטתי מאוד חזק שאני משחררת ולא מתעסקת עם זה

זה היה קשה אבל הצלחתי. באמת היה הריון אבל נפל שבוע 8

חודש אחרי ההפלה, לא הייתי מסוגלת לשחרר

כמה שניסיתי.. המחשבות רדפו אותי יום וילה

אח''כ היו חודשים שהחלטתי שאני עושה רק בדיקות ביתיות ומשלב מאוד מוקדם, עם בדיקות שמזהות לפני האיחור

אח''כ ראיתי שאני ממש אובססיבית לבדיקות

זרקתי את כולם מהבית ועברתי רק לבדיקות דם.

אחרי עוד כמה חודשים קניתי שוב

ועשיתי משהו באמצע

לא בדקתי מידי מוקדם

אבל גם לא חיכיתי לאיחור

ניסיתי להיות עסוקה בדברים שאני אוהבת

אבל הייתי ככ עמוק בתוך זה

שהרגשתי שגם מה שאני אוהבת, לא כיף לי..

בקיצור, מה אני רוצה להגיד

שאלו באמת ימים מאוד מתוחים לאשה שמאוווד מחכה להריון

בהתחלה הרגשתי רע עם עצמי שאני קצת כמו ילדה קטנה. לא מצליחה לשחרר. לא מצליחה לחשוב על משהו אחר.

אבל אחרי שקיבלתי את עצמי ככה

והבנתי שזה לא משהו לגמרי נשלט

אז שחררתי את הצורך לשחרר.

אולי גם מה שעזר לי שבעלי היה מקשיב לי אפילו אם חזרתי על אותו דבר כבר בפעם ה100

לא הפריע לו. הוא הבין שזאת הדרך שלי להתמודד. אז אם לבעלך קשה (אני יכולה להבין שיש בעלים שלא מסוגלים כל הזמן לתמוך ככה, זה באמת מתיש) אז אולי תמצאי איזו חברה טובה להתכתב איתה על התחושות המחשבות הדמיונות..

אני גם הייתי מתכתבת עם חברה שלי המון

שגם עוברת קשיים בתחום וזה ממש עזר .

בשורות טובות בקרוב!

מזדהה עם כל מילה..

מרגישה הפעם שממש מפחדת מתשובה שלילית. כי אני מאמינה חזק שהפעם זה קורה בעזרת השם. ועד הפעם הזאת לא היה לי את זה עד כדי חזק, גם האמונה וגם הפחד שלא..  

תאמיני שכן

אבל תנסי לדמיין גם את הלא.

אישית בחודשים שהייתי רק בטוחה שכן, היה לי הכי קשה להתאושש.

אז תנסי לחשוב כבר מה את עושה אם תקבלי תשובה שלילית. אולי תתכנני יציאה לאיזשהו מקום? אולי לקנות לעצמך בגד חדש? 

נוטה יותר לפסימיות,

משום מה החודש אני מרגישה אופטימית מאוד.

אבל כן מודעת לזה שיכולות להיות 2 אפשריות..

תודה על הרעיונות♡ 

ורק לעודד

שמבחינה סטטיסטית רואים שנשים שהתקשו להרות ועברו את הבדיקה, גם אם הכל תקין

אז אחוז גדול הצליחו להרות בשלושה חודשים שאחרי הבדיקה.

לא יודעים להסביר את זה לגמרי

יש אומרים שזה מנקה את הכל, לפעמים יש חסימות שלא רואים אפילו ועצם ביצוע הבדיקה מועילה.

אז תהיי אופטימית

וחזקה

בעז"ה בשורות טובות!

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...