היו כמה שיצאו איתי בשביל שאקנה להן מתנות.. בלי בושה.

אני פשוט אוהב לפנק בקטע הזה ויש בנות שמנצלות את זה

אני דווקא אוהב את זה. לא לדאוג יותר מידי , מה שאתה יכול להרשות לעצמך לך על זה.

פחות מתאים למשפחה.. זה כבר אחריות..

בחור שבא לקחת אותי עם רכב הזיה נראלי מרצדס סימן כזה כמו של כוכב הצפון  כולו מתלהב ניסה להוציא מחמאות בכוח אמרתי לו מצידי תבוא על סיריון

כולו תמיד היה מדוגם שעון מוגזם ואי אחי תלבש חולצה של ההכתרה שלכם מצידי

זה כזה מרתיע אותי ומביא לי עצבים

זה כאילו איפה העומק שלך?

אבל הוא היה בחור דבש חוץ מזה פשוט זה כזה סגנון של חוצניקים זה מרתיע מאוד שתדע.

לא נעים לך להיכנס עם שתיה לאוטו כמעט שפכתי לו שם שוקו .

אני שונאת את הפוזה הזו

איזה סיפורים הפי איאיאיי.. 

נהנתי מכל שניה. חחח כוכב הצפון .. 

היה בחור דבש אחרי כל הקללות ראיתם מזה? חח

אני גם בא לדייטים מדוגמן.. האמת שגם לעבודה אני מגיע ככה

אבל לא משנה זה באמת כבר טיפשות.. אין מוח.

טוב אני מקווה שתסלחי לי ......

על הכל.. (;

אני יודע שסייגת את דבריך המקוריים במילה "הרבה" (כמה? עשר? חמישים? אלפיים?)

אלא שהפוסט הוא לא: "תראו איזה יופי, יש הרבה בנות דתיות רציניות שמעניין אותן מסורת ועומק ואבא שבשמיים, אשריהן בנות ישראל הקדושות."

מה שמעיד על figure במונחים של גשטלט ("עצם" לעומת "רקע", כלומר התהליך הפסיכולוגי שגורם לנו לזהות עצמים שאינם מתמזגים עם הרקע)

אלא, שאיני יודע על מה ההתעסקות הגדולה בפמיניסטיות ובאחריות הנשית על השחתת החברה במלחמת התרבות באמריקה (המפעפעת לכאורה למדיה החברתית בישראל) באמצעות האונליפנס או הציפיות החומרניות המוגזמות או מה שזה לא יהיה

יש אנשים שמעניין אותם כסף, כוח, יש כאלה שמעניינת אותם עוצמה פוליטית, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, נבילות וטריפות, כו' כו' כו', שוין, לא נראה לי שהדרך הנכונה היא לצקצק

לא יודע מה איתך, אבל מעולם לא ראיתי בחיים האמיתיים בנות מהסוג שאתה מדבר עליו (אולי ראיתי ברחוב מבלי לדעת), גם בקרב בנות לא דתיות

לא שזה לא קיים, אבל זה נראה שזה לא באמת כזה נפוץ, או שאיכשהו שברתי את הסטטיסטיקה?

בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר זה שלא צריך לחשוב יותר מדי על מה עושים הגויים השקצים, או הערב רב החופשים, או בני תשע מידות וכיו"ב, שהשם יחזיר את כולם בתשובה שלמה במהרה

רמב"ם הלכות איסורי ביאה י"ט י"ז:

"וכן כל מי שיש בו עזות פנים או אכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא שסימני ישראל האומה הקדושה ביישנין רחמנים וגומלי חסדים ובגבעונים הוא אומר והגבעונים לא מבני ישראל המה לפי שהעיזו פניהם ולא נתפייסו ולא רחמו על בני שאול ולא גמלו לישראל חסד למחול לבני מלכם והם עשו עמהם חסד והחיום בתחלה."

לכן מה יש בכלל לבזבז מחשבה על גבעוניות ופלישתיות וגויים אשר בשר חמורים בשרם וזרמת..., להוציא מעט מזעיר חסידי אוה"ע ה' יגן בעדם, ולתהות על החפץ מדוע הדור כה פרוץ ומופקר, הגם שכמובן כואב מאוד, אין בזה חידוש עצום.

וכמו שמרת אלפיניסטית אמרה זה לא שהגברים אשמים או שהנשים לא אשמות, זה שיח מגוחך, חבל לבזבז כל-כך הרבה כוחות בהתמרמרות. בנות ישראל האמיתיות צדיקות וצנועות ובע"ה תמצא את שלך בקרוב.

עריכה: לגופו של עניין, מה נעשה שהחלום של רוב הבנות (וכן אני עושה הכללה גסה) הוא האביר על הסוס הלבן,

בכללי, ה"גיבור" הנשי הקלאסי - הוא דמות חזקה, מטופחת, מכובדת, ועם כסף. יש גם כאלה שאוהבות יותר את רובין הוד (והמתאים לאריכיטיפ הזה יהיה המתנחל האידיאליסט, במינון כזה או אחר), אבל נתמקד באביר,

דבר ראשון מעניין שהאריכיטיפ הוא לא "מלך" על סוס לבן (כלומר עוצמה טוטלית וכסף טוטלי) אלא אביר או נסיך (הכי טוב אם זה גם הנסיך הצעיר וטוב הלב ולא הבכור יורש העצר הגאוותן, או לחילופין אביר מקסים שאינו מבית המלוכה ואז הוא מציל את הנסיכה והופך למלך או משהו כזה), אני חושב שהרעיון הוא שלא רוצים למתוח את הפנטזיה עד לקצה הפתולוגי שלה (עוצמה משחיתה ושופוני)

בכל-מקרה הארכיטיפ הקריטורי מיתרגם בימינו לסקס אפיל (במובן הרחב ביותר של המונח) של בעלי מקצוע כמו רופא או עורך דין (בארץ פחות), זאת בעצם המשאלה ה"אידית" (מלשון איד בפסיכואנליזה) לנוחות ולהרגיש "בנות מלכים" מה שנקרא, להתעטר בתכשיטים יפים ולנסוע במכונית נוחה ויפה ולא במשטובה מסריחה מבמבה או לגור שלוש שנים בדירת חדר מתקלפת או שהבעל ילבש אותה חולצת סיום מסלול עשר שנים, בלי קשר ליציבות הכלכלית האובייקטיבית כלומר כמה כסף נכנס בפועל

מבלי להיכנס לדיון התורני (אני מסכים איתך שזה לא עיקר החיים) הרעיון העקרוני הוא לא בלתי-סביר, כמובן אפשר להגיע להקצנה פתולוגית של רכבי פאר ובגדי מותגים וכו' אבל שוב בכנות אני לא יודע איפה אתה מוצא בנות כאלה

בעולם כי אכפת לי מהאנושיות וכואב לי.

אתה גם צריך לזכור שאני נולדתי באמריקה, אז מטבע של הדברים הראש שלי לא מצומצם רק בעולם הדתי התורני.

(חוץ מזה שזה חודר במידה זו או אחרת גם לעולם הדתי).

ברור שצריך לחפש אשמים, כי רק כך נפתור את הבעיה.

זה הרבה יותר ממידות רעות. תמיד היו מידות רעות. אבל בדור הזה אג'נדות פמיניסטיות מסויימות שקוראות להפקרות, וגם אנשים בונים תוכנות שיהיה הרבה יותר קל לבגוד ולהתנהג בהפקרות מינית.

כמובן שביסוד כמעט כל הרשתות החברתיות מרדדות ומדגישות את החיצוניות, אם לא משתמשים בהם באופן מבוקר, אולי חוץ מערוץ שבע..

להגיד שאין אשמים, זה לזרוק אחריות, ואמירה חמורה ומוסכנת מאוד מאוד.

ברור שיש אשמים גם אצל גברים וגם אצל נשים.

בימינו זה הפמיניזם והפרוגרס, בימי הרש"ר זה הרפורמה, לפני זה השבתאים, לפני זה הנוצרים, לפני זה הבבלים, הכשדים, האשדודים,

עבודה זרה ופריצות הייתה מאז ומתמיד וזה המאבק התמידי של עם ישראל

האם צריך מודעות, פחות או יותר, לגבי מה שהולך בעולם שמסביבנו? אני מניח שכן, אבל בינתיים זה פשוט להצביע על המובן מאליו

ואני גם לא מבין מה אתה בדיוק מתכנן לעשות. להגיד לשיקצעס שזה לא בסדר?

ליהדות כבר מזמן יש תרופות לכל הבעיות האלה: אינטרנט מסונן / טלפון כשר / מושגח, לשלוח את הילדים לחינוך העצמאי, לעמול בתורה כמה שיותר ולהנחיל בבית ערכים של צניעות, אהבה, אהבת השם כו' וה' יעזור

אני לא אומר שאין אשמים אני פשוט אומר שאין טעם לחפש אותם, זה כמו בספר "הבלש כגיבור תרבות", הבלש הוא סוג של סוכן צדק שמאפשר לחברה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא רואו" בזה שהוא פותר את התעלומה ומוצא את הרוצח, אם כי, הוא לא באמת נותן מענה לתחלואי החברה,

כנ"ל כאן, כל פעם צצה איזו אידיאולוגיה מפגרת חדשה (קומוניזם, פמיניזם, רפורמה, נצרות, עבודת הבעל, עבודת האשרה), אי-אפשר להתרגש מכל דבר בלי סוף

במיוחד שכאן אין מדובר באידיאולוגיה "קלאסית" (נניח כמו הרפורמים המקוריים בסגנון גייגר ושות') אלא ב"פוסט-אידיאולוגיה" כלומר התפקרות ברורה ומובהקת וכל מי שהוא דתי יודע שזה משהו שהוא לא בסדר או עכ"פ לא מתאים לעולם הערכים הדתי, אם מישהו מחליט להתפקר בחסות הפמיניזם או הפרוגרס או מה שזה לא יהיה הוא יודע שהוא מוציא את עצמו משלומי אמוני ישראל by definition

ואלה שלא מודעים, וול, אפשר לומר שהזרמים האורתודקסיים ה"מתונים" יותר אשמים בזה אבל האמת - לא כזה אכפת לי כי אני לא נמנה עליהם, הבא להיטמא פותחים לו

העניין הוא יותר ה"מטא-בעיה", קח לדוגמה את ג'ורדן פיטרסון, בהרצאות הישנות שלו הוא מאוד מעניין עם הסימבוליקות היונגיאניות ורעיונות חדשניים מעניינים אבל מאז שהוא נכנס ל"מלחמת התרבות" נראה שזה גבה ממנו מחיר אישי מאוד כבד, הוא נשמע מריר ועצבני (מה שהופך אותו לפחות סימפתי) ולמען האמת כואב שהוא מכלה את ימיו במלחמה בטחנות רוח

עדיף ללמוד לתורה ולצפות לגאולה ולעשות מה שאפשר לעשות בסביבה הקרובה, הרבה פעמים ההתעסקות בסוגיות "מקרו" היא העתקה של ההתמודדויות האישיות אל העולם החיצוני כך שתהיינה פחות מאיימות (במקום המפלצת שבפנים - המפלצת שבחוץ - ובמקום המפלצת שבחוץ - ה"סמל" של המפלצת, כלומר אידיאולוגיה או משהו בסגנון)

כנודע ז' עממי כנען או לחילופין המלכים שמלכו באדום עד מלוך מלך בישראל הם דברים שנמצאים לא רק בעולם הפיזי אלא בעיקר בתוך הנפש הבהמית של האדם

אבל לא על ידי התעלמות מהבעיה נפתור אותה.

תגובתי:

1. עובדתית לא הייתה פריצות כזאת והרס משפחות מאז ומעולם. א. נער/ה יכול לראות בפלאפון בכיס שלו תוך שלוש שעות יותר נשים/גברים מכל רחבי העולם בלי בגדים, הרבה יותר מכמעט כל בן-אדם פעם היה רואה במשך כל חייו.

ב. הקלות שבו אפשר להיות ביחד ללילה אחד בלי שום מחוייבות עלתה בצורה אסטרונומית (בגלל אפליקציות להיכרות, זה שמקובל יותר בחברה, אמצעי מניעה וכדומה.)

ג. אחוז הגירושין עלתה בצורה אסטרונומית.

ד. הסטיות המיניות התרחבו בצורה נוראה. (בגלל קבלה גלויה של החברה, וגם בגלל הפנטזיות שנמצאות באתרים הלא צנועים.)

2. ליהדות הדתית, אפילו ליהדות החרדית, אין עדיין מספיק פתרונות לבעיות האלה. עם כל מה שאמרת נערים ונערות מגיעים לאתרים כאלו ונופלים בהם. יש אחוז גבוה של בגידות וגירושין גם אצלם.

כמו שאכתוב בהמשך אינני רואה בזה בעיה רק דתית, אלא הרבה יותר יסודית מזה- עיוות הטבע של האדם.

3. זו טעות לחשוב שלצעוק ולכאוב על הבעיה זה ללא תועלת, כי הגמרא בסוטה אומרת על איוב שנענש בייסורים כי שתק ולא מחה על גזירת פרעה. בנוסף, זה יכול לשנות את התודעה בציבור.

4. אני חושב שהפתרון זה הפוך לגמרי ממה שהצעת. אני חושב שהפתרון לא נמצא בתורה ובדברים רוחניים, אלא דווקא שיבה לטבעיות שבנו, להגיון ולרגש הבסיסיים. זאת אומרת להדגיש ולחיות כמה שיותר את הצד הטבעי והנורמלי ש-ה' נתן בנו.

הצד הטבעי שלנו מגעיל אותו לגלול ולראות בנות לא צנועות, בלי שזה יהיה קשר נורמלי ומוחשי. הצד הטבעי שלנו רוצה קשר קבוע ועמוק עם אשה בקשר מונוגמי ורק ככה אפשר לגדל ילדים בבית אוהב ויציב. הצד הטבעי דוחה בשאט נפש סטיות מיניות.  הצד הטבעי שלנו רוצה להרגיש דברים ריאלים ולא לחיות בסרט.

5. מכיוון שזה קשור לצד הטבעי, הפיתרון שייך גם לגויים, וטוב שיש יוצרים גויים שמנסים לשנות את התודעה.

נכון שPearl מגזימה ומדברת שטויות לפעמים, אבל טוב שיש אותה כמשקל נגד לצד השני שמגזים ומוליך אותנו לתהומות.

6. חלק מהפתרון זה כן גיחוך על ערכי החיים הלא טבעיים, כי מדגישים להם שהם חיים בסרט. (כמו נגיד בדוגמא שהבאתי בתחילת השרשור, שהגבר עושה Show, ובחורות מסויימות נמשכות אחרי הנוצץ, וזאת בועה שמתפוצצת לבסוף.)

7. דברנו על זה כבר בעבר בכמה שרשורים. אבל אני מתעב את הנסיון להפוך מצוות מעשיות למשהו סימבולי רגשי, כי זה שולל את הצד המעשי והאקטיבי שצריך במצוות. אינני אומר שאין קשר לנפש, אבל עיקר המצווה זה המעשיות.

8. להגיד ש'כל' מי שאכפת לו ומנסה לקדם משהו ציבורי ועולמי, זה כי יש לו את אותו חסרון, זה מעוות. כמובן, שיכול להיות תרחיש כזה. אבל גם יכול להיות לגמרי הפוך שבגלל שאצלו חי משהו טהור ואמתי בפנים הוא רוצה לקדם את העולם באותו נושא.

אולי גם הרב קוק היה פגום בכל מה שניסה לקדם בעולם. חס ושלום!

אני מכיר את הסוגיה מאוד, מאוד מקרוב, נראה לי במצטבר שמעתי 300+ שעות של הרצאות בנושא מכל נקודת מבט אפשרית (דתית, חילונית, פסיכולוגית, פילוסופית, תרבותית, ספרותית, בלשנית, שמרנית, פרוגרסיבית) + ספרים לא מעט וגם עברתי תהליך אישי די ארוך כדי להגיע למסקנות שהגעתי אליהן, אני לא חושב שאצליח לשכנע אותך בתגובה אחת הכתובה בקיצור נמרץ, בכל-מקרה אני לא הולך להיכנס לכל נקודה כי באמת אין לדבר סוף

שתי התובנות העיקריות שהיו חסרות לי בתחילת הדרך:

א. כל מלחמת התרבות הזאת מתרחשת בתוך עולם תקשורתי-תרבותי די ספציפי, ההורים שלי למשל (עולים מברה"מ) לא מודעים בכלל לכל הרעש הזה, נראה לי שמעולם לא פגשו מישהו להט"ב, הם יודעים שקיימת פורנוגרפיה ושבנות מתלבשות יותר מדי קצר אבל זה לא מעסיק אותם, כן מעסיקה אותם מאוד בזמן האחרון המלחמה באוקראינה, הם מדברים על זה כל היום וחושבים על זה כל היום ורוב החדשות שהם קוראים הן סביב זה

לפני כמה זמן נרשמתי לערוץ החדשות South China Morning Post שמדווח קצת חדשות כלל-עולמיות אבל בעיקר חדשות סיניות / הונג-קונג, יש שם הרבה כתבות pop culture סיני כלומר כאלה שמתעסקות בסוגיות כמו מדיה חברתית וכיו"ב, ומה אני אגיד לך, זה נראה שה-woke האמריקני לא מטריד אותם כבעיה אידיאולוגית או משהו כזה, יש להם פשוט שיח אחר שמתמקד בדברים אחרים

למעשה, כמו שאמרתי לך, מעולם לא ראיתי בנות מהסוג שאתה מדבר עליו, ובעוונותיי יצא לי לדבר עם הרבה בנות, דתיות, מסורתיות, דתל"שיות, חילוניות, גויות, גם חברה לסבית טובה, והתמונה של ה"פרוגרס הפמיניסטי ההרסני" לא התאימה לאף-אחת, אולי חוץ ממישהי שפגשתי במחלקה פסיכיאטרית, שהזדהתה כג'נדרקווירית או משהו כזה, אבל גם היא לא מתאימה בדיוק לתיאור השופוני-אונליפנס.

כל שכן אם הבנות שאתה מכיר הן קומונריות עזרא / בוגרות מדרשת הרובע / בית יעקב. כלומר ברור שאם תחפש ברמאללה תמצא פלסטינים, ואם תחפש בסין תמצא קומוניסטים, ואם תחפש בקליפורניה תמצא SJWs, שוין אני מניח?

לכן המשפט "הצד שמוליך אותנו לתהומות" - מי זה אותנו? אותך? אותי? את הקומונרית הצדיקה בעזרא? את הבנות בבית יעקב? את הבנות פה בפורום? תרבות המערב המחלחלת הופכת אותן לפמיניסטיות להט"ביות באונליפנס? לא נראה לי

ב. כמו שהערתי בתגובה אחרת הבעיות הן לא כל-כך אידיאולוגיות אלא פוסט-אידיאולוגיות,

למעשה יש כאן שילוב של שני דברים,

מנקודת מבט פילוסופית מחד ככל שהאפיסטמולוגיה יותר ספקנית ככה האתיקה קרובה יותר להדוניזם קירנאי. ככל שהמציאות החיצונית "מאיימת" יותר, הקירנאיזם נאלץ להתעדן ולהפוך לאפיקוריאניזם (ואולי לעבור למודל הסטואי). ככל שהמציאות "רכה" יותר, כך צפויה רגרסיה קירנאית - ולשנות הנחות יסוד אפיסטמולוגיות (במובן הרחב יותר של הרעיון) זה לא כזה קל

מנקודת מבט פסיכולוגית, מה שאתה מתאר זה שילוב של יסודות אישיותיים היסטריוניים, נרקיסיסטיים וגבוליים, ברגע שלומדים לזהות את הגשטלטים אפשר תוך שנייה ליצור תמונה אישיותית פרלימינרית (ממליץ לקרוא את הספר Borderline, Narcissistic, and Schizoid Adaptations, את הערך הפרעת אישיות היסטריונית בויקיפדיה וב-DSM5, ואז לנסות לתאר במונחים האלה את הדפוסים שעולים מתוך היומן של אמבר הרד במשפט נגד ג'וני דפ ב-cross examination, לראות מהן המילים שחוזרות על עצמן ביומנים, מעין ניתוח ספרותי. כך תוכל להבין מה חושבת לעצמה בחורת האונליפנס ההיסטריונית-גבולית הממוצעת בעזרת נרטיב מגוף ראשון)

פועל יוצא, לא מדובר כאן בנפשות אינטלקטואליות תועות שצריכות את רד"צ הופמן שיפריך להן את ביקורת המקרא, או את הרש"ר הירש שיסביר להן למה התורה רלוונטית בעולם המודרני, או את הראי"ה זצ"ל שיראה להן את האור הפנימי של נשמת התורה, אלא אינדיבידואלים עם בעיות אישיות, וזה חד-משמעית בלתי-אפשרי לפתור בעיות אישיות בלי מוטיבציה עצומה מצד האינדיבידואל. זה לא שאם תציג להם את האמת בפרצוף הם יחזרו בתשובה. לא יודע אם ניסית, אבל יצא לי להתווכח קצת בתגובות ביוטיוב בנושאים הנ"ל ואנשים הם פשוט בלוקים, כי הגשטלטים הבסיסיים כל-כך חזקים שפשוט אין להם יכולת לדבר בשפה אחרת וצריך ללמוד לקבל את זה.

ג. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה וזה המקום של אקטיביזם במציאות הנוכחית.

אקטיביזם כשלעצמו הוא לא רע. הוא גם לא מעיד בהכרח על פגם מסוים, זאת לא הייתה הכוונה שלי, אם כי אכן הטענה הזאת מושמעת הרבה (ולפעמים יש בה מן האמת. ראה reaction formation). הרש"ר היה אקטיביסט רדיקלי למדי בעצמו.

כן יש שתי בעיות:

1. מתי אנחנו באמת יוצרים שינוי, ומתי אנחנו בסך-הכל דון קישוט פתטי, שמשחק בלהיות אביר האנושות החוצץ בפני אפוקליפסה מיידית?

2. מה המחיר האישי של אקטיביזם?

בוא נהיה מציאותיים: "להגחיך" את המובן מאליו, לא פותר שום בעיה. אנחנו לא "משברים את הקליפות" או "משכנעים את העולם" בזה שאנחנו נוברים בזבל התרבותי המערבי ומבררים לעצמנו את הסוגיה, או בכך שאנחנו מפרסמים פוסטים סרקסטיים. בתור אישיויות אנונימיות למדי, אנחנו לא כאלה מעניינים, וגם אם היינו מעניינים, לא היינו מעניינים ברמה של Amala Ekpunobi או ג'ורדן פיטרסון, וגם אם היינו, זה לא באמת מה שגורם לשינוי תודעתי. המדיה המודרנית בנויה בצורה של תאי-הד (echo chambers) ואין משכנעים אלא את המשוכנעים, וזה מתאים לרעיון "האינטרנט כסביבה אורבנית", שבה אתרים הופכים ל"שכונות" ומשתמשים ל"דיירים" (קראתי על זה ב"רעיון, כוונה ומעשה בארכיטקטורה")

בוא ניקח את הדמות של ג'ורדן פיטרסון, הוא מאוד אינטליגנטי, יודע לדבר, יש לו גם רעיונות מעניינים וחדשניים, אבל מלחמת התרבות הרסה אותו. בסרטונים המאוחרים שלו הוא מדבר כל היום על פרוגרס, tyranny, פוסטמודרנה, סוטים להט"בים, כו' כו', בקיצור שום דבר מעניין ולמעשה הוא הפך מאישיות אבירית לאדם מריר ומתוסכל, פרנואידי-משהו, שעושים ממנו מימז, והוא שבוי בפולחן האקטיביסטי הטקסי כאילו היה הליכה למקווה כל יום בבוקר (הזכרתי את "הבלש כגיבור תרבות" בדרך אגב, אבל אני ממליץ בחום. יש שם ניתוחים ספרותיים מאוד מעמיקים על דמויות מהסוג הזה), מה מזכיר SJWs בחילוף האידיאולוגיות, או בוגרי תואר ראשון לספרות בארה"ב שלא מצליחים למצוא עבודה ומעתיקים את ההתמודדות האישית (ראיונות עבודה, בעיות כלכליות) למלחמה בקפיטליזם.

אני ממש ממש ממש ממליץ לשמוע את מה שמספרת Amala על החוויה שלה כאקטיביסטית לשעבר, על הסנטימנטים שהניעו אותה, המרירות שכרוכה בזה, כו', זה ממש מעניין וזה אחד הדברים שממש השפיעו עליי

לגבי איוב, ראשית איוב היה פקיד בדרגה גבוהה מאוד ונראה שאכן הייתה לו יכולת להשפיע. אתה חושב שאתה באותה רמת השפעה בפועל? יצא לך לשכנע אנשים ברחוב, או באינטרנט, על-ידי הצגת האבסורד שבפרוגרס, שעליהן להפסיק להיות חילונים כופרים בועלי נידות, או פרוצות באונליפנס? לא נראה לי.

דבר שני, בוא נסתכל על סוף המדרש: "יתרו שברח זכו בניו וישבו בלשכת הגזית". כלומר הפתרון היה התבדלותי ולא אקטיביסטי.

שוב - לא שאין מקום לאקטיביזם. הרש"ר היה אקטיביסט גדול. לצערנו רוב הכתבים הפולמוסיים שלו לא תורגמו לעברית, אבל אני יכול להגיד לך שהוא היה תקיף ברמה אחרת לגמרי. אבל העניין הוא שבמקרה של הרש"ר הירש - או רד"צ הופמן - או הראי"ה - או הפעילות של חב"ד - הם אכן נתנו מענה: "האם יש מקום לתורה בעידן המודרני?" "איך צעיר משכיל יכול להתמודד עם ביקורת המקרא?" "כיצד אפשר למצוא בתורה נשמה פנימית אותנטית?" "האם אפשר להיות קשור ליהדות גם כשאני בבנגקוק, מחלל שבת ומכוסה בקעקועים?"

אני לא רואה על איזו שאלה אתה עונה שאינה מובנת מאליה, או מה בדיוק אתה פותר. המשבר הנוכחי אינו אידיאולוגי אלא פסיכולוגי ואקטיביזם לא הולך להחליף לבנות היסטריוניות את הצורך הדחוף בפסיכולוג.

ובאשר למחיר: המחיר תמיד שם. כנראה זה המחיר של הרומנטיקן האותנטי או משהו כזה. הרש"ר שילם מחיר אישי כבד מאוד ואפשר לראות את זה בכתבים המאוחרים שלו (בייחוד בפולמוס הפרדת הקהילות). כמו שאלפיניסטית אמרה, זה מדיף ניחוח מרירות אינסלית red pillית ואני מחזיק בדעה דומה.

ולסיום אני מפנה לשו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן ש"ו המיתולוגי ביחס ליחס לכופרים

העולם על הרס המשפחה. גם בסין בקושי מולידים ילדים, וגם בהודו יש בעיה כבדה של פורנוגרפיה וניצול נשים לזנות. ביפן יש בעיה גדולה של רווקות.

הקיצור הפקרות מינית והרס המשפחה זו בעיה עולמית ומי שלא רואה את זה עיוור לחלוטין.

גם ברוסיה יש פורנוגרפיה וזנות ובעיות במשפחה.

מי שחושב שזה לא חודר גם לבועה הדתית והחרדית, הוא עיוור.

יש המון נתונים בסיסיים, על פורנוגרפיה, יחסים לפני חתונה, בגידות וגירושין גם בעולם הדתי והחרדי.

אבל זה לא רק מסתכם בזה, גם הרווקות המאוחרת בחלקה זה בגלל אימוץ דפוסי חשיבה מערביים, וזה נוגע לפורום זה עצמו.

זה בכלל לא מובן מאליו לאנשים. רואים את זה בסטטיסטיקה.

להגיד שזה לא אידיאולוגיה זה גם שקר. במצעים פוליטיים של המפלגה הדמוקרטית ומלא מפלגות באירופה יש יוזמות לחוקי תועבות.

הדבר הזה צריך לכאוב לכל בן-אדם וגם מגיע לו להביע את דעותיו על זה, גם אם זה לא משנה כלום.

לדעתי מרירות יותר גדולה מגיעה לאנשים שלא מביעים מה שעל לבם. לפי הראייה שלך גם דוד המלך הוא היה אדם מריר. תפתח תהלים יש לו ביטויים מאוד קשים. אבל ככה בן-אדם צריך לחיות לא להסתיר את מחשבותיו בלבו ולהגיד את דעתו על דברים גם קשים.

לגבי שינוי דעות, זה נובע משני דברים. משיח וגם בניית מודל התנהגות של יחיד או של רבים שמשפיע בצורה חזקה על ידי דוגמא אישית לאחרים.

אנחנו מודעים על עלי ושמואל שהשפיעו בצורה עצומה בדוגמא אישית, אבל לא היה להם שיח עם בניהם ולכן הם לא המשיכו בדרכיהם. השיח מאוד מאוד חשוב.

אי אפשר לדעת בכלל כמה תשנה. היו מלא אנשים אנונימיים בהיסטוריה שיצרו מהפיכות.

אתה בא בגישה של יאוש.

[רק לגבי המעשה החמור מאוד שהזכרת שעשה הרש"ר הירש שהיה אדם גדול אבל מעשה זה ספציפי יזכר לדיראון עולם שדגל בחיתוך הבשר החי של עם ישראל והפרדת קהילות מיוזמתינו, לא קשור כלל ליתרו שברח המצרים ולא חיתוך בעם ישראל חס ושלום.] 

העולם לא נחרב ולא קרה משהו יוצא דופן. 

בהיסטוריה תמיד היו גלים של שמרנות וגלים של ליברליזם והפקרות.ודווקא עכשיו יש גל של התנצרות והתאסלמות ככל הנראה כתגובת נגד לשמאל הקיצוני. וכיהודייה דווקא האנטישמיות בימין הקיצוני מטרידה אותי יותר מהאנטישמיות האנטי ציונית בשמאל.

וזנות זה באמת קונספט חדש של דור הZ לפני זה אף אחד לא חשב על זה, לא היו הרמונים, ולא היו פילגשים וגיישות ונשים שניות. 

ואגב. העובדה שאתה מברך את המונוגמיה לא קשורה לטבע האדם. היא קשורה למצע החברתי תרבותי שעליו גדלת. כמו כן, ואניח את זה כאן ובזהירות, מונוגמיה ופרישות מינית כאידיאל רוחני היא גישה ימי בינמית שמקורה בתפיסות דתיות ולאו דווקא של הדת היהודית. 

מהדורות הקודמים בהרבה, כמו שפירטתי לעיל.

בעולם המערבי בכלל יש ירידה באדיקות דתית, ויש יותר גלים של חילון.

האנטישמיות בימין יכול לגרום בצורה נדירה לרוצח בודד שירה בכמה יהודים חס ושלום. השמאל האנטי-ציוני מסכן את המדינה כולה ומעודדת טרוריסטים שיפעלו נגדנו באופן יומיומי.

הרב ראובן מרגליות אומר שכבר אצל התנאים והאמוראים לא מוצאים שהתחתנו עם יותר מאשה אחת.

אפשר לקרוא בקלות בתנ"ך את הפוליגמיה כגנאי.

משום מה תמיד בטוחים שהדור הנוכחי הוא הכי נורא, מופקר, ומדורדר. 

תלוי למה אתה קורא הפקרות מינית, בתרבויות רבות היה לגיטימי להפוך אישה לכלה אם אנסת אותה. זו לא הפקרות? זו כן, פשוט אחרת. להחזיק מספר נשים זו גם מבחינתי הפקרות. יוון לא ממש הקפידו על צניעות מונוגמיה והטרוסקסוליות, והקאמה סוטרה הוא לא בדיוק מסמך של חסידות גור.

בכל דור השתמשו באמצעים שנתנו להם כדי להשיג כסף ומין.אני מסכימה שהרשתות החברתיות מביאות אותנו למקומות ונסיונות אחרים. אבל לא צריך להתרגש. יש פתרונות למי שמעוניין להימנע וקשה לי להאמין שהעולם יקרוס. דברים משתנים ומאזנים את עצמם.

אני לא רואה את זה כך. צריך פרשנים שחיו כמה דורות קדימה כדי לראות את זה כגנאי.

אני לא רואה הבדל מהותי בין ההתמודדויות בדור שלנו לבין מה שמתואר בספר בראשית, ירמיהו, משלי, בתלמוד, אם תרצה - אפילו בליקוטי תפילות של ר' נתן (שבהן הנושא של שמירת הברית כו' מקבל פוקוס עצום, אני לא זוכר איפה הוא כותב את זה אבל הוא אומר שזאת ה-התמודדות של הדור שלו או משהו בסגנון. כמובן מדברים על המאה ה-19), לפחות ברמה האינדיבידואלית

מבלי להיכנס לניתוח עומק של השיח התרבותי הסיני, באופן חד-משמעי אין להם בעיה של פמיניזם פרוגרסיבי פוסטמודרני. כן יש להם מיליון בעיות חוץ מזה (בעיקר סביב הנושא הכלכלי / שוק העבודה) והם גם מתמודדים איתן בדרכים שלהם (למשל tang ping / bai lan) אבל העניין הוא שהבעיה הספציפית הזאת לא מעסיקה אותם. אמנם יש ירידה בילודה אבל הגורמים הם שונים בתכלית. מה שאני חותר אליו זה שהשיח האמריקני שאתה מדבר עליו לא כזה נפוץ מחוץ לאמריקה / אירופה / תל-אביב. כמו שהשיח הסיני לא כזה פופולרי בארץ. לא יודע מה איתך, אני פשוט לא רואה אנשים כאלה. לא ברחוב, לא בעבודה, לא בבית הכנסת. בבית הכנסת אני רואה אנשים רגילים, שרואים אנשים רגילים, ופשוט לא חיים את התרבות הזאת. גם הבנות שבאות לבית הכנסת, לא כולן סופר צנועות וצדיקות אבל נראה לי שבסך-הכל הן גם אנשים רגילים.

זה מזכיר לי פוסט שקראתי על מישהו באפגניסטן ששם דגל בצבעי הקשת על הרכב כי הוא חשב שזה אמריקאי וטרנדי. וכשהסבירו לו שזה סמל להט"ב הוא היה מופתע ונורא התבייש ומיהר להסיר אותו.

בכל-מקרה, לא מעניין אותי לא מה הולך בסין, ברוסיה, בארה"ב, באירופה, הגויים היו מושחתים מאז ומעולם ואין בזה חידוש עצום. 77% מהגויים עובדי עבודה זרה בהגדרה. אז יום אחד הם עובדים את הבעל, יום אחר את דגון, קומוניזם, קפיטליזם, פמיניזם, נאורות, פוסטמודרניזם, שיהיה להם לבריאות.

באשר למצב בחברה הדתית / חרדית: אני לא חי בעולם של סטטיסטיקות ואידיאות אפלטוניות. אני חי בעולם של אנשים, אנשים שאני מכיר ומדבר איתם, רובם ככולם סבירים ורגילים. אכן יש התמודדויות, הפורנוגרפיה בהחלט מכה קשה, אבל אני לא מרגיש שאני חי באפוקליפסה תרבותית-מוסרית, לפחות לא בסביבה המיידית שלי. המודל ההיסטריוני-גבולי-דקדנטי שאתה מתאר פשוט לא מצליח לתאר אף אדם שאני מכיר במציאות. הוא אולי נכון סטטיסטית, ואולי יש אנשים אינדיבידואליים, או הלכי-רוח חברתיים שמתאימים לו, אבל אני אומר לך, הכרתי את מי שאתה לא רוצה, ולא ראיתי דבר כזה במו-עיניי מלבד אותה מאושפזת שהזכרתי (וזה לא חכמה למצוא מישהי עם בעיות אישיות במחלקה פסיכיאטרית).

///

דוד המלך השקיע את המרירות שלו בתפילה. ואני חושב שזה אפיק מצוין. אם הנושא הזה מטריד אותך, תתפלל על כך בתיקון חצות כשאתה חושב על גלות השכינה. אני פשוט חושב שהסנטימנט הדון-קישוטי אינו בריא. אני לא חושב שאני מדבר מתוך ייאוש אלא מתוך ריאליזם. דווקא המצב בהסתכלות מקרו נראה מבטיח למדי. האיסלאם הולך ומתחזק וככל שהוא חודר לעולם המערבי נוצר שיח סביב ערכים של צניעות וכיו"ב, וכמובן ידוע שבניגוד לנצרות שאומרת "יהי לקיסר אשר לקיסר" האיסלאם בדומה ליהדות הוא דת שבאה לידי ביטוי בקהילה, בפוליטיקה, בחקיקה כו'. מהצד השני אפשר לראות גם איך האידיאולוגיה הפרוגרסיבית קורסת לתוך עצמה בכך שאנשים נרתעים מהקיצוניות שאליה היא דוהרת במצעדי הגאווה וכיו"ב. גם בסקרים הישראליים, מפלגת העבודה בראשות הנכדה של קסטנר, הנציגה האולטימטיבית של ה-woke, נמחקה למעשה.

הריאליזם שלי מסתכם בזה שהיכולת שלי להשפיע מוגבלת למדי. אני מבין את הסנטימנט הרומנטי-מהפכני ובמידה מסוימת מעריך אותו אבל צריך להיות מציאותי. אם אתה חושב שביכולתך לבצע מהפכה, בעזרת הפעולות הממשיות שאתה נוקט, ובכן, לבריאות. על עצמי אני יכול לומר שגם אם היה לי כישרון דיבור אני פשוט לא מכיר אנשים שאני צריך לשכנע במובן מאליו.

///

פולמוס הפרדת הקהילות הוא נושא בפני עצמו שאני לא כל-כך רוצה להיכנס אליו. ידועה דעת הראי"ה בנושא, ויש אמת גם במה שהוא אומר, אם כי, יש עוד מה לדון לגבי הנסיבות הספציפיות, והאם זאת הוראת שעה, כו' כו', וגם אני לא יודע אם יצא לך לקרוא את מכתבי הרש"ר בנושא. בכל-מקרה לגבי דראון עולם, אם בערך כל האורתודוקסיה ההונגרית, ר' ישראל מסלנט, ר' עקיבא איגר, היו באותו קו... לא הייתי ממהר עם האמירות האלה. בכל-מקרה, מה שהיה היה.

וזאת גם לא הייתה הנקודה שלי. מה שרציתי לומר זה שהמאבק, כמו כל מאבק, גבה מהרש"ר מחיר כבד ואפשר לראות את זה באופן מובהק בסגנון הכתיבה שלו, שהפך מקליל וקצת סרקסטי (או הרבה סרקסטי בנפתולי נפתלי) בחיבורים המוקדמים, למאוד מריר וציני.

(באותה נשימה הייתי מציע לערוך השוואת עומק בין הסגנון של "חתונה של אבודים" לבין החוברות של הרב טאו)

///

באשר להתבדלות דבר ראשון אני מקשר למאמר הזה

דבר שני, דעתי האישית - לא יוצרים יהדות אותנטית על-ידי אנטי אלא על-ידי התנתקות מהלכי הרוח הכלליים. אנחנו לא צריכים להיות לעומתיים ולהפריך כל טענה של כל גוי שקץ, או להסתכל כל הזמן על מה עושים החופשים. הגענו לא"י כדי שנוכל ליצור כאן יהדות אותנטית, משלנו, לא ריאקציונריזם ולא תוצר של דיבייט עם גויים. ואת זה אפשר לעשות רק אם מלכתחילה מסרבים לדבר במונחים הגויים. עצם השפה הגויית מגבילה את מהלך החשיבה שלנו וכל-שכן השיח המקובע סביב גשטלטים מסוימים ביותר. עד שיש לנו עצמאות מסוימת (אמנם תחת ממשלת כפירה), אנחנו צריכים לנצל את זה כדי ליצור שפה יהודית והשקפה יהודית טהורה ולהקים את היהדות מינה ובה.

למעשה סיימתי עם הטענות שלי ואין לי כוח לטחון את זה הלאה

במיוחד שכמו שזה נראה אתה אוהב לרדת לעומקים טכניים ופשוט אין לי זמן לזה

הפניתי לכמה וכמה מקורות מקווה שזה יעשה את העבודה או לפחות את חלקה

במיוחד בציבור הדתי, על אף שהסטטיסטיקה כן מראה על הרס המשפחות.

אני טוען שזה התעלמות, ואם לא יהיו פתרונות אידיאולוגיים ומעשיים הדברים יוחמרו.

פה לא שייך להגיד ריאקציוני לגויים כי אנחנו באותה הסירה.

יש עזיבה של העולם המוחשי, הנורמלי והקונקרטי והיכנסות לתוך פנטזיות וסרטים.

זה שייך כבר לדרגת האדם שבנו כמו שהגדיר הרב וייזל והרב גלזרמן, לפני הדרגת ישראל שלנו.

אתה מדבר על סטטיסטיקות אבל אני אומר לך שלא ראיתי בחיים שלי אנשים כאלה ולא גדלתי במאה שערים

בכל-מקרה, מה הסטטיסטיקה? שיש אנשים שבוחרים להתפקר?

ומה האידיאולוגיה שתושיע אותם? שאסור להיות כופרים מופקרים כי זה נוגד את מדרגת האדם?

ומה הפתרון המעשי? להתחזק בלא להיות כופרים מופקרים / לרדת ממדרגת האדם הטבעית?

(לא יודע גם מהן ההגדרות שלך לטבעי ומניין הן שאובות - או כמו שמובא במאמר ההוא: משל עממי מספר על יהודי המגיע לרבו ומתאונן כי בנו השתגע. "מה קרה?" שואל הרבי. "הוא רוקד עם שיקצעס ואוכל דבר אחר", עונה החסיד. "הוא לא השתגע", אומר לו הרבי. "אילו היה רוקד עם דבר אחר ואוכל שיקצעס, זה היה שגעון, אבל לרקוד עם שיקצעס ולאכול דבר אחר זה נורמלי. נורא ואיום, אך נורמלי". גם בענייננו, ניתן לומר שהמצב גרוע ביותר, אך לחלוטין 'נורמלי' וצפוי.)

אין פה שום חידוש

אם אישה "דתייה" נשואה מחליטה לשכב עם גבר זר צר לי אבל זה לא משבר אידיאולוגי אלא היא פשוט פרוצה, ככל הנראה עם מאפייני אישיות גבוליים-היסטריוניים ברמה כזאת או אחרת ויכול להיות חיי נישואים בעייתיים, זאת לא דתייה תמימה שהפרוגרס הפמיניסטי השחית אותה

ובטוחני שלבנות מדרשת הרובע אין לא אונליפנס ולא שוגר דדיז

הבעיה שאתה מצביע לא שהיא לא קיימת פשוט היא לא נמצאת במישורים הרלוונטיים, אותו פלח אוכלוסיה שאתה מדבר עליו כמוהו כחמורים וכציצין הנפסדים ואובדים

אם השאלה הייתה שכלית כמו נגיד אתאיזם / ביקורת המקרא / חסר עומק רוחני בלימוד התורה אז התשובה בהתאם

אבל כאן אין שאלה אלא בעיה ובעיקר פסיכולוגית, לכן אין גם תשובה כי המובן מאליו "לא תנאף" כתוב כבר בעשרת הדברות

מי שיש לו בעיה עם פורנוגרפיה מה שהוא צריך זה לא רדפיל וגם לא הקונטרסים האפוקליפטיים של הרב טאו אלא לקחת את עצמו בידיים ולהחליף לטלפון כשר ולהעסיק את הראש שלו בתורה / עשייה חיובית

לא יודע, זה פשוט נשמע לי כמו לומר "bad things are bad"

בגידות זה רע, פורנוגרפיה זה רע, אונליפנס זה רע, שוגר דדיז זה רע, שופוני זה רע, רצח זה רע, עבודה זרה זה רע, לאכול דם זה רע, להזיח את הבדים מעל טבעות הארון זה רע... כאילו OK נראה לי זה ידוע? מי שרוצה לשמור את מצוות התורה שומר מי שבוחר לחיות כמו גוי הבחירה בידו אין פה איזה משהו חדש או תקדימי ראה ירמיהו ה' בייחוד פסוקים ג'-ה'

"אח, הצעירים של היום, כאלה דקדנטיים, הכל באשמת הנשים הפמיניסטיות המופקרות באונליפנס, שעושות את זה מתוך אידיאולוגיה פוסטמודרנית דקונסטרוקטיבית שצריך להילחם בה במישור האינטלקטואלי-רטורי (ולא כחיפוש תשומת לב היסטריוני או סוג מסוים של פגיעה עצמית קוואזי-אובדנית) והורסות משפחות תמימות, באיזה עולם מופקר מידרדר ואפוקליפטי אנו חיים, חייבים להרים את נס ההתנגדות, כי אם לא נעשה כן זה נורא מסוכן וחמור ביותר, ובכל מקרה להתעלם מהבעיה זה בייסיקלי להיות bluepill normie"

סורי לא קונה את זה

אני לא מרגיש צורך להתבאס על מה שעושים גויים עובדי עבודה זרה כבר 2000 שנה (להזכירך חצי מהפילוסופים היוונים חשבו שזה רעיון טוב שכל הנשים תהיינה משותפות ראה "המדינה" לאפלטון, הסטואה)

ואני לא מרגיש צורך להילחם באנשים בלתי-נראים שבחיים שלי לא הכרתי ולא דיברתי איתם

בנימה אחרת אני כן מסכים איתך שיש השפעה לתרבות המערבית על עיצוב השיח שלנו אבל השינויים המשמעותיים הם דווקא אלה שנמצאים עמוק מתחת לפני השטח והם כמעט בלתי-נראים ואכן ראוי לתת על זה את הדעת (הרצאה מעניינת בנושא היא Sexual Morality for Heathens של רוג'ר סקרוטון) אבל לדעתי - לא מתוך גישה לעומתית דווקא אלא מתוך גישה לימודית, יש הרבה דברים מאוד מעניינים וחשובים שאפשר ללמוד מהמודרנה וגם מהפוסטמודרנה (אכמ"ל)

אוהבים את התוכן שלה.

אני בכלל לא מסכים לכל מה שהיא אומרת, אבל יש הרבה דברים שהיא צודקת.

זה יותר התבוננות על עולם בדייטים בכללות העולם, לא על עולם הדייטים שלי באופן אישי.

הרבה פעמים אנשים מייחסים אמירות שלי כאן לחיים האישיים שלי, ולפעמים זה נכון, אבל הרבה פעמים זו התבוננות על כלל הדייטים בעולם המערבי, וזה המקרה כאן.

אין שום היגיון בשטויות שהיא אומרת. כלומר מידי פעם היא אומרת משהו נכון (גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום) אבל רוב הטיעונים שלה מטופשים, ניתנים להפרכה ויש ערימות של כשלים לוגיים בהוכחות שלה

הבעיה שאנשים אוהבים להתקרבן ולשמוע שהם לא הבעיה אלא הסיסטם/הנשים

אנשים טיפשים לא מפריעים לי. אנשים טיפשים עם השפעה מפריעים לי.

שלה.

אבל היא כן אומרת דברים נכונים.

אגיד עכשיו משהו כללי, היא קצת משוגעת, אבל בעולם צריך אנשים משוגעים כדי לקדם את העולם. במיוחד שיש אנשים משוגעים בצד השני שמטים את כל העולם לצד שלהם.

משוגעים הרבה פעמים חושבים מחוץ לקופסה ומגיעים לתובנות הרבה יותר עמוקות מאנשים רגילים ואומרים דברים רדיקלים שמזיזים את העולם.

רוב האנשים הרגילים שהולכים בתלם, מתבוססים בבעיות הרגילות של החיים, ולא נותנים פתרון פורץ דרך.

אני לא מדבר על משוגעים שנמצאים במוסדות סגורים, אלא אנשים שמאוד חכמים ויצירתיים ויש להם צד של שיגעון.

היא יוצאת דופן? אין בה שום וחכמה או יצירתיות. יש עוד המון יוצרי תוכן בנושא. קוראים לזה ניצול האלגוריתם של יוטיוב. זה מה שמכניס כסף וצפיות.

אין לה פתרונות יוצאי דופן או תובנות מדהימות.

היא פשוט לא מדברת בהיגיון. ועדיין אנשים אוהבים לשמוע את זה כי ה גורם להם להרגיש טוב עם עצמם. קשה לי להאמין שמישהו עם IQ מעל 85 מסוגל להקשיב לה בלי להרים גבה על הטיעונים הפסודו מדעיים שלה

לכן מיותר להתחיל להציף את הפורום בred pill bs

מדברת עליהם.

יותר מחצי מהבנות קיימו יחסי מין מגיל 18 ומטה. קל וחומר שלא מחכות לחתונה.

הצפייה בפורנוגרפיה מרקיעה שחקים.

אחוזי הגירושין מטורף.

הנתונים שראיתי בבגידות זה אחוזים גבוהים באופן ניכר מאשר למשל ארצות הברית.

שמעתי נתון, לא יודע אם זה נכון שזה מתקרב ל40%.

כן. אנחנו במצב מצוין בעניין הקשרים שלנו.

אה והכל זה אשמת הגברים, אין לנשים פה שום חלק בנתונים הכוללים האלו.

הפמיניסטיות יסבירו לך בדיוק למה אין לבנות אשמה בזה.

"יותר מחצי מהבנות קיימו יחסי מין מגיל 18 ומטה. קל וחומר שלא מחכות לחתונה." אז? כל האמירה הזו של נשים שמחכות לחתונה בעלות אחוז גירושין נמוך זה נכון אבל זה לא קשר של סיבה ותוצאה,

אלו שתי עובדות - מי שמחכה לחתונה 99% סיכוי שהיא דתיה אדוקה וממלא גירושין הן לא אופציה בשבילה, אתה אולי יכול לטעון מראש שלהיות דתי אדוק זה הפתרון לחיים שמחים. ומחקרית זה נכון. אבל אי אפשר להאמין רק כדי להיות מאושר. אמונה לא עובדת ככה.

"הצפייה בפורנוגרפיה מרקיעה שחקים."- נכון ו..? אף אחד לא מביא פתרון רציני לזה. 

"אחוזי הגירושין מטורף." - כמעט מחצית מארה"ב, ועדיין ו..?

"הנתונים שראיתי בבגידות זה אחוזים גבוהים באופן ניכר מאשר למשל ארצות הברית.

שמעתי נתון, לא יודע אם זה נכון שזה מתקרב ל40%." - תביא מחקר ואז נדבר (ואגב, עדיין אחוז הגברים הבוגדים גבוה - וכמובן שאתה יכול לטעון שהמחקרים מוטים ונשים לא מדווחות, אבל תחסוך ממני השערות שלא ניתן להוכיח אותן)

"אה והכל זה אשמת הגברים, אין לנשים פה שום חלק בנתונים הכוללים האלו.

הפמיניסטיות יסבירו לך בדיוק למה אין לבנות אשמה בזה." - אשמה לא קשורה לעניין. עוד משפט מריר בלי קשר לטיעון, אני לא טוענת שיש צד אשם, אני חושבת שכל השיח מגוחך.

זה שבגדו בפועל יותר גבוה.

האם נשים בוגדות באותה תדירות כמו גברים?

בוודאי שיש פה אשמים. גברים אשמים אבל גם יש אשמים בחלק מהותי מהוגי הדעות הפמיניסטיות וזה קורה בפועל, אומרות שאשה יכולה להתנהג איך שבא לה מעיקרון החירות. היא יכולה להתנהג בהפקרות מינית לפני הנישואין וגם לפעמים תוך כדי, היא לא צריכה להיות כנועה לבעלה כעיקרון היהדות ברמב"ם בהלכות אישות: "וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו. ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח".

זה הורס את כל יסוד המשפחה כל בהפקרות הזאת.

את יודעת כמה בנות צעירות ונשואות יש להן only fans וsugar dadies וזה גודל וגודל וגודל וזה הורס את כל מוסד המשפחה וזה גורם הפקרות נוראה מאוד.

ברור שגם גברים אשמים, אבל לגישות פמיניסטיות של כביכול חירות האשה יש חלק חמור מאוד בענין.

כן לא נמצא אשמים ולא נפתור את הבעיה. נשתוק כמו כבשים וניתן לנשים עצמן לסבול ולילדים למשפחות הרוסות או חד הוריות בגלל המאמר לעיל, לצבור טראומות נוראיות. כן הכל בסדר.

ראשית ישראל היא חברה הטרוגנית. אחוז גדול ממנה נמנע מהדברים הנ"ל מתוך אידיאלים דתיים (מה שהופך את הדיון פה בפורום לתיאורטי ולא פרקטי, כי מראש קשה לי להאמין שיש יותר מאחוזים בודדים שנוהגים בהפקרות מינית לפני החתונה ועדיין  נקראים דתיים)

אחוז גדול משאר החברה עדיין אוחז בערכים מסורתיים כלשהם.

זה לא עניין של לשתוק כמו כבשים, יש אנשים שלא רואים ערכי משפחה בצורה שאתה רואה אותם. אתה לא יכול לצטט עקרונות מתוך ספר דת למישהו שלא מאמין בה ומתוך זה להוכיח את חשיבות מוסד המשפחה. 

שנית, אחוז גדול מכל העניין הזה מבסס על העובדה שהגבר אמור לכלכל את בת זוגו וזה הערך היחיד שלו, בישראל החיים כמעט ולא מאפשרים מכלכל אחד ולכן כל העניין של high value man לא רלוונטי פה. 

ועוד אתה מתעלם מהעובדה שהאידיאולוגיה של הכדור האדום מברכת הפקרות מינית של הגברים, מה שלא ממש מתחבר לערכי המשפחה ביהדות.

יכול לקרות.

אני אישית שואף להיות זה שמפרנס, ושאשתי תעשה מה שטוב לה. אם היא תרצה לעבוד במשהו שנותן לה משמעות או שעצם להיות עקרת בית תתן לה משמעות. אני לא בעד שההחלטה שלה לעבוד תנבע מתוך חיפוש כסף.

זה תלוי מי בכדור האדום יש דעות מגוונות לגבי הגבר, יש כאלה שמעודדים, ואני מאוד נגד זה.

לגבי Pearl היו לה אמירות בעיתיות בנושא, אבל נראה לי שהיא בסופו של דבר בעד קשר מונוגמי. אם כי רק ראיתי קצת סרטונים שלה.

אמריקאי

וגם את @אלפיניסטית

לצערי האנגלית שלי משמשת אותי בעיקר לקריאה והקשבה, ואני ישראלית מבטן ומלידה כך שהמבטא שלי נורא ואיום ואני נמנעת מלדבר באפון כללי באנגלית.

יכול להיות שלמוצא שלך יש השפעה על איך שאתה רוצה לנהל את הזוגיות.

אני אישית כישראלית לא מעוניינת להתחתן עם בחור מארה"ב (חרדי) כי שם יש צורת הסתכלות שונה על התפקידים של הבעל והאישה. 

באופן כללי כל הדיון שהולך בארה"ב (מהצד של השמרנים וכל אלו ש"נימלטו" מהמטריקס) לא קרוב לערכי היהדות או ערכים שאני מתחברת אליהם באופן כללי. אין שם כבוד והערכה, לא לגבר, ולא לאישה. אין חברות(בשורוק) ואין תפיסה נורמלית של מערכת יחסים בריאה בין שני אנשים. לכן אני נרתעת מלהביא את השיח הזה לארץ. 

נ.ב. לא סתם כל הגורואים והשרלטנים שם הם רווקים חסרי משפחה, כאשר אתה נמצא במערכת יחסים טובה כל המבט שלך משתנה.

נ.ב.ב. בארה"ב יש דגש מאוד על חומריות וחיצוניות ולכן שני הצדדים (הגברים והנשים) מתכלים על מערכות יחסים בצורה של כמה אני מסוגל לסחוט מהצד השני (כסף, מראה וכו') . בישראל אם בגלל הדת ואם בגלל שאנחנו נמצאים במצב הישרדותי תמידי המציאות שונה לרוב האנשים.

נ.ב.ב.ב. יש לך תפיסה שכאשר יש קיצוניות אחת כדאי שתהיה קיצוניות שניה כדי לאזן. אני מתנגדת לתפיסה הזאת. גם חום של אלף מעלות צלזיוס וגם קור של מינוס מאה הם מסוכנים.

שפירו, Walsh, חיה רייצ'יק ועוד, ויש להם מערכת יחסים מכבדת.

אם מישהו מדליק בחדר מזגן על חום אלף מעלות, עדיף שאחד ידליק על קור אלף מעלות קור.

שפירו וואלש הם רק חלק מהקולות ואני לא חושבת שהם נמצאים באטמוספירת הred pill והם לא מתיימרים להיות קאצ'רים של מערכות יחסים וקידום אישי, הם בעיקר מגיבים לאקטיביסטים שמאלנים. 

אוף. לכן אני שונאת משלים ואנלוגיות. 

אבל אם מפריע תפתח את זה בעדינות בחכמה ובזמן מתאים אולי

אני לא מכיר אותה מספיק זמן כדי לדעת מה זה אומר. האם זה מעיד משהו על המידות שלה? האם זה משהו בתפיסה של מה זה גבר ומה זו אישה? לא יודע

מצד שני לבוא לפתוח איתה שאני רוצה שהיא גם תרצה לשלם או לפנות או להרים נשמע לי קצת שיחה מוזרה לנהל, לא יודע

ככה נראה

כאילו חסר רגישות יותר כלפי הצד השני.

בשלב התחלתי כמו שאתה מדבר הייתי מחזיקה את זה בראש ומנסה לתת עוד זמן ולראות האם זה משתנה בהמשך. יכול להיות שזה גם מביישנות וחוסר ביטחון בהתחלה וככל שהיא תרגיש ביטחון בקשר אז היא תפגין יותר יוזמה.

בהצלחה

שהיא לא ביישנית בכלל ונראה שיש לה הרבה ביטחון בקשר חחח, אז זה לא נראה לי ממניע כזה.

יותר מניע של תפיסת עולם אולי?🤔 מסובך

בכל מקרה, לדעתך אפשר לדבר על דבר כזה?

אחראית בבית, אם היא סוג פרינססה באופן כללי או שכן מתפקדת רק עוד לא בא לידי ביטוי בקשר.

(אני למשל טיפוס שעושה הרבה, אבל ברגע שמישהו לוקח אחריות פחות בנוח לי להתחיל את הויכוח המוכר הזה מי ישלם, מי יפנה וכו')

ממה שאני מכיר היא בכלל לא פרינססה בבית. מבשלת עוזרת וכו.

אבל חשבתי שאולי דווקא בגלל שאין לה את המקום "להתפנק" בבית אז אולי זה גרם לה להיות ככה בדייטים כי ככה היא מדמיינת את התפקיד שלה בבית שהיא תבנה בע"ה. אבל ברור שזו השערה גדולה מאוד.

חבל שאי אפשר פשוט לשאול דוגרי, זה היה מקל מאוד בהרבה דברים חחח

שאישה נשואה ממוצעת מפרפרת המון.

ובכללי אישה שבעלה טוב כלפיה בד"כ רוצה להחזיר לו לא פחות.

לא מבינה איך אפשר לפספס את המידות של הנשים שאתה סביבן קל וחומר אישה שהוא יוצא איתה

בשלב הזה בכל מקרה לא הייתי פותחת את זה.

בהמשך תלוי...חוץ מזה היא מוצאת חן בעיניך ויש התאמה באורח חיים? היא כן מפגינה באיזשהיא צורה מחוות רומנטיות כלפיך?

זה שאלות שתצטרך לשאול את עצמך בהמשך..

אתה לגמרי צודק שכל אדם זקוק לאיזשהיא הערכה. יכול להיות שהיא טיפוס יותר "קריר" וזה באמת פחות מתאים לך, ויכול להיות שרק צריך לדבר איתה על זה בהמשך ולהסב את תשומת ליבה ודברים ישתנו. כשרוצים מאד מישהוא אנחנו נעשה בשבילו הרבה.

יכול להיות שהיא מפרגנת לך הזדמנות לצאת גבר?

אולי אפילו - היא מעריצה אותך ורואה בך כזה גבר-גבר שכל נסיון שלה לעשות משהו במקומך יפגע ביחס הזה?

מאד יכול להיות שהיא רוצה את החיזור הזה כדי להתמסר. יכול להיות שאם תתן לה 100% עכשיו, היא תרגיש בטוחה מספיק לתת לך 100% כל החיים.

כמובן יכול להיות שהיא גם מרשעת, יש גם כאלה. אבל בעיני עדיף לעוף על הפרשנות המחמיאה ולבדוק רק מדי פעם שאתה לא מפספס שורה של נורות אדומות.

ואם אתה מרגיש בנוח לדבר איתה על זה - זה מעולה שאתה מרגיש בנוח לדבר על זה, ותנצל את זה כדי להעלות את זה לשיחה.

אני הייתי ממליץ להיזהר מלהיכנס לחשבונאות קטנה, ורק להסביר שאתה מנסה להבין מה הראיה שלה של שותפות בזוגיות. אם היא פשוט מרגישה שאתה יכול הכל והעזרה שלה לא שווה כלום, או שאתה משרה עליה אווירה של עצלנות.

(נניח מביאה דברים שהיא הכינה) והיא מקשיבה באמת כשאתה מדבר על עצמך- אני לא חושב שיש פה בעיה. היא כנראה תופסת את הדברים שציינת כדינמיקה בין גבריות לנשיות.

אם אכן כן, אני גם לא חושב שכדאי לדבר על זה ולפנצ'ר את הענן שלה

אתם רק בהתחלה, תמשיך הלאה. אם טוב לכם - לא הפסיק.

יכול להיות שהיא סתם לא שמה לב כי היא מאוד מרוגשת, או חושבת ומהרהרת בתוכה הרבה (לא מוכרח שאתה מזהה את זה) או עוד אלף ואחת סיבות חיצוניות.

תבדוק בהמשך עד כמה זה משמעותי.

אם תראה שזה חלק ממנה, תכונה שלה; אז אם זה מאוד משמעותי לך (ונשמע שזה כן -מבין אותך לגמרי... גם לי הדבר הזה מפריע ומשמעותי. הייתה לי אחת כזו. זה מעיק ומציק) אז כשאתם יותר בעומק הקשר בהחלט ששייך לשקול להעלות את זה בעיתוי ובצורה הנכונה והעדינה. כי אם תרגיש שהיא שלך אבל זה משהו שכן מפריע, זה בעצם אומר שאתה מקבל אותה כפי שהיא לגמרי אבל רק בפרט הזה לא. אז תוכל להעלות את זה מתוך מקום של בירור מולה איפה זה יושב. מאיפה זה מגיע.. לא כביקורת וככה תבין מה זה ועל מה זה.

*מומלץ לא להיות בעננים כבר מההתחלה...

כמו לשלם, לסחוב, אולי גם למזוג שתיה ולפתוח דלת. אבל לסדר ולפנות אשפה נשמע לי כמו דברים בסיסים שאין סיבה לא לקחת חלק בהם. אחריות בסיסית שנדרשת מאנשים לסביבה ולמעשים שלהם.

אני מבינה מאוד למה זה צורם לך, בעיקר אם אין הבעה של הערכה באופן כללי למה שאתה עושה.

אבל אני לא חושבת שזה סיבה לפסול בגללה, בעיקר שבאופן כללי הולך טוב.

כדאי לקחת זמן לראות אם זה התנהלות שחוזרת על עצמה, ולא ביישנות/ התרגשות/ חוסר נעימות של התחלה. בהמשך כדאי לדבר על תפקידים של גבר ואישה בקשר ומשפחה. אפשר להגיד בעדינות "עכשיו אני משלם ומסדר, זה נראה לך משהו שאמור להיות בנישואים?" "אני חושב שגם אישה צריכה לקחת חלק בXYZ, מה את חושבת?" ולנסות להבין אם זה עקרוני אצלה.

יכול להיות שזה לא קשור לתפיסה של דינמיקה זוגית, אלא סתם תכונה לא טובה של חוסר לקיחת אחריות. לא משהו שהיית רוצה בבת זוג, אבל בסוף אף אחד לא מושלם. ואז צריך לשקול את זה כמו כל חסרון אחר, אם זה לא מפריע באופן מהותי ומאפיל על הדברים הטובים בקשר אפשר לקבל את זה כחסרון אנושי.

של לשחק אותה כדי להביא לגבר להוביל (;

בקשר להצעה לתשלום, זה סתם משחק חיזורי, כמו שבעבר נשים התעלפו כדי שהבעל יתפוס אותן, אם גם ככה ברור לך שתשלם, למה המשחק? יש כאלה שלא מעוניינות לשחק משחקים, אם היא אומרת תודה זה סימן מספיק שזה לא מובן מאליו בעיניה.

בקשר לשאר הדברים, היא לא עוזרת בכלל או רק מחכה שתיזום בעצמך ואז נותנת יד?

יכול להיות מביישנות, יכול להיות מהתחשבות יתר שלא תרגיש לא נעים, יכול להיות מלתת לך מקום להוביל, יכול להיות שבאמת קיפלת את הדייט לפניה.

ברור שהיא צריכה להעריך ולהודות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו

אבל מה קרה לכם היא פרינססה (:

למה כל דבר צריך להיות מלווה בציפייה לקבל משהו בחזרה

גם לי היה בחור שכבר בהתחלה מתי את תבואי אליי

ואני שואלת למה הלחץ?

אפשר פשוט לחזר ולפנק מתוך רצון לשמח

כשאבא שלי או אח שלי מפנקים אותי אני לא מרגישה שאני צריכה להוכיח משהו בחזרה

כשבחורה מרגישה אהובה ומוערכת הנתינה כבר מגיעה ממנה בטבעיות

מה קרה לגברי ישראל

אגב היה בחור שהעלה נושא דומה למה שאתם כותבים .. האמת? קצת מרגיש לי פחד מלהיות גבר

וכן להיות גבר זה לא להיות קטנוני .

לגיטימי לגמרי להרגיש רצון להדדיות בקשר ולא להיות היחיד שמחזיק אותו כשהצד השני לא נוכח ורק לוקח.

אבא ואח גדול כבר מושקעים בך רגשית ומכירים אותך, בחור רנדומלי שפגשת פעמיים עוד לא מכיר. למה לו להשקיע בך? מה את מביאה לקשר? זה לא חייב להיות הרבה, אבל זה צריך להיות משהו. (ולא, מראה חיצוני זה לא נחשב).

לא אומרת שצריך להיות מרוץ "להוכיח את עצמי" או דקדוק מייגע של כמה כל אחד תרם, אבל אין סיבה שהבחורה תהיה פרינססה והגבר יסחוב את הקשר על גבו בלי שום תמורה.

וכמו שאת מעריכה שמתאמצים בשבילך, גם הבחור- לפני כל השטויות של "משפיע ומקבלת"- הוא גם בן אדם עם רגשות ולא אוהב להרגיש שמנצלים אותו.

אני מביא שתביא גם ..

דיי זה ימעייף אז אל תביא .. באמת שעדיף לא להביא אם לא מביאים בכיף..

שאני מכינה עוגיות לבחור, אני חושבת על מה יצא לי מזה? מזה השטויות האלה די כבר לקחת כוח של נתינה ולהשמיד אותו ועוד בתור גבר מזעזע בעייני

ותקראי את ההמשך

תראי - לקראת נישואין וזוגיות

גם אחרי נישואים זה ככה?

אם לא, מתי זה משתנה?

זה נועם הליכות די בסיסי בעיני.

מי שלא מראה את זה לפני נישואין כנראה שזה לא יופיע גם אחרי נישואין, לפחות לא באופן טבעי.

ולהשתפר עם דוגמא טובה יותר. אני חושבת שאני גדלתי יחסית בלי מודעות של ליטול חלק בדברים כאלה, ואצל המשפחה של בעלי ראיתי דוגמא של יותר שותפות ולמדתי מזה.

כלומר, זה לא נבע מעצלות או תפיסת עולם של פרינססה, פשוט מחוסר מודעות.

(מסייגת שלא זוכרת כבר מה הייתי עושה בסיטואציה של דייט - יש מצב שכן יותר משתתפת, אבל כן בטוחה שלמדתי לקחת חלק בסיטואציה של סעודה משפחתית למשל, מה שלא היה הרגל שלי לפני כן.)

אוהבים אותך כמשפחה, למה גבר שבקושי מכיר אותך צריך לחזר באובססיביות רק מעצם היותך, מושלמת ככל שתהיי?

יותר הגיוני שבעל אחרי שנים יחזר בצורה כזאת.

ודווקא בעלי גם נסע אליי תמיד וגם שילם וגם יותר מזה.

אבל זה לא אובייס בכלל.

צריך לחזר ובטח מצד הגבר, אבל אם זאת הסיבה שהיא לא נותנת יד בלארוז פיקניק, זה מוגזם לדעתי (מלמדת עליה זכות זאת לא הסיבה)

הגבר אולי לא צריך לצפות בחזרה בנתינה שלו,

אבל גם ציפייה של חיזור מוציאה את כל הטעם מהחיזור.

חיזור צריך להינתן ולא להילקח.

אישה שדורשת חיזור מייצרת גבר שלא ירצה לחזר אחריה

כי כל הטעם של חיזור זה לצאת מהמובן מאליו ולא לתת מה שהצד השני דורש לקחת.

זה הרבה עניין של איך הבחור גדל

אצלנו בבית הגברים פשוט אוהבים לעזור ולדאוג

אם אני בדרך לאוטו עם מזוודה אין סיכוי שאסחב אותה לבד הם כבר יתערבו וייקחו אותה ממני בלי שאבקש

וכמו שחברה שלי אומרת אם לתת לבחורה יחס של נסיכה זה מורכב בשבילך אולי פשוט אל תבחר אחת כזאת

ואם היית יודעת כמה משברים אחרי החתונה קשורים גם לדינמיקה של גבריות ונשיות היית מבינה כמה המקום הזה

משמעותי

אז קח טמבוי..

למה אתה מצפה שהבת זוג שלך תצליח לסחוב כמוך ?

או תפתח דלתות ששוקלות מאה קילו

למה צריך להשוות בכלל ? למה זה לא בא לך בכיף

אני באמת חושבת שאתה צריך לעבוד על עצמך על המקום הזה

זה שגבר מצפה להערכה על מחוות רומנטיות שמפגין זה לא אומר שהן מורכבות לו לעשייה אלא זה רק אומר שהוא גבר נורמלי שמצפה למינימום הערכה. וזה גם עונה על השאלה האחרונה שלך למה זה לא בא לו בכיף.

להרגיש הערכה?

אם היא הייתה מביעה הערכה במילים או במחוות קטנות אחרות זה היה ממלא את החוסר?

או שאתה רוצה יותר שותפות?

שלמה שהיא יכולה היא תתן גם?

בטח בה לב בעלה...

אם הגבר בוטח באישתו אז היא יכולה לעשות הכל.

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם