האמת? אני מתגעגעת
מתגעגעת
מאוד
להרגשה הזו
התחושה הנעלה הזו
המאמץ
הסיפוק
המטרה
ומתחשק לי לזרוק הכל ולהגיד שלא אכפת לי מכלום ואני חוזרת לשם
אבל
וואוו
האמת? אני מתגעגעת
מתגעגעת
מאוד
להרגשה הזו
התחושה הנעלה הזו
המאמץ
הסיפוק
המטרה
ומתחשק לי לזרוק הכל ולהגיד שלא אכפת לי מכלום ואני חוזרת לשם
אבל
וואוו
אצלך תמיד הנשמה לוקחת תאשמה
אבל למה?
למה נהייתה לי בחילה וכווץ' בבטן ברגע ששמעתי על זה?
אני לא אשמה
אני לא אחראית על זה
אוף
באלי לבכות
גם זה וגם ההודעה שלה בקבוצה
כאילו, לא היית חייבת!!
אני עכשיוו מרגישה כל כך רע בגלל זה
בואי, יכלת לכתוב בפרטי
או לא בכלל
יש לי בחילה
כל כך הרבה ביחד
ואין לי כח לזה, אוקי?
מרגיש לי מדי חד צדדי
כן, כי אני לא באמת יכולה לספר לה מה איתי
וכן, כל הזמן כשאנחנו מדברות היא במצב *הזה*
אבל למה
נמאס לי!!
תמיד אני זאת שצריכה להתעניין ולהיות נחמדה ןלעודד ואז כאילו אם אני עמוק בפנים ואין לי כח לנשום ואני לא שואלת אותה מה איתה, אז כאילו לא באמת אכפת לי ממנה ואני לא חברה אמיתית
כפרה, תתעוררי על החיים שלך נשמה
כאילו מה, אני לא קיימת?
אותי פעם אחת תשאלי אותי מה איתי ובאמת תלכי לתשובה?
אולי פעם אחת תפסיקי לחשוב על עצמך ותביני שכשאני לא עונה זה לא כי אין לי כח אליך, אלא כי אין לי כח בכלל?
ולמה תמיד אני שולחת הודעה ראשונה??
חלאס נמאס לי מזה אוקיי?!!
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה