היי, אני כותב במדור הזה,
למרות שאם זה לא קשור לפה אשמח שיעבירו
את זה למדור הנכון.
אני חייב את עצתכם משום שאני אובד עיצות.
אז ככה:
יש לי הורים בני 75. פנסיונרים.
אנחנו שני אחים.
ויש לי אח בן 50 (נשוי פעם שנייה, עם 2 ילדים).
הבעיה היא שהאח הזה , מאז שאני זוכר את עצמי, מתנהל באופן מופקר בכל מה שקשור בכסף.
הוא עבד והרוויח טוב, אבל אף פעם לא היה לו ערך לכסף.
לפני 10 שנים בערך, ההורים שלי גילו שיש לו
חובות של למעלה ממיליון שקל בערך
(הסיבה היא עסק כושל).
מסתבר שהוא גם פנה לשוק אפור, הסתבך איתם, דרשו ממנו הרבה כסף… אפילו איימו על חייו.
ההורים שלי נורא נלחצו (בעיקר אמא שלי),
ואחי , במסע שיכנועים ומסכנות ,
הצליח לשכנע אותם לעזור לו
כי הברירה הייתה או הוא או האקדח .
אבא שלי בלית ברירה, נכנע ובגלל מסע לחצים אדיר של אמא שלי , נתן את הפנסיה שלו
לכיסויי החובות …משהו כמו 700,000 שקל.
הבית של הוריי גם מושכן,
בקיצור,
במקום שהוריי יוכלו לחיות ברווחה לקראת סוף חייהם, הם נאלצו להציל ילד בן 40 מבור כלכלי וחובות .
אחי עשה פשיטת רגל ב 2015,
אין לי מושג כמה הוא משלם….
אבל אני מאותו רגע ניתקתי קשר עם האח הזה,
וביקשתי מההורים שלי שיעשו את אותו הדבר,
אבא שלי מאוד פגוע מהילד הזה, אבל אמא שלי כל פעם מטפטפת ורבה עם אבא שלי,
שאי אפשר להפנות גב לאף ילד.
למרות כל הסבל שהיא עוברת
היא תמיד אומרת ״הוא ילד שלי,
כמו שאתה הילד שלי…
ובשביל הילדים שלי אני אהיה מוכנה למות…
אתם הכל בשבילי……הוא ישתקם , הוא יחזיר ,
צריכים להיות שם בשבילו וכו וכו״.
אמרתי לה שזה נורא בעיניי שהיא לא מתעוררת על החיים שלה ומנסה בכל מיני טיעונים שטותיים לתרץ את זה שהיא לא מפסיקה לעזור לו
אבל אז היא כ״כ פחדה שהוא יעשה לעצמו משהו,
אז היא כאילו נתנה כל מה שהיא יכולה !!
בגיל 73 היא יוצאת לטפל בילדים…..
היא טוענת ש ״אין לה מה לעשות בבית ולהשתגע״
אז היא יוצאת לעבוד.. לנשום אוויר קצת.
אני לא קונה את זה.
בכל אופן, היה מה שהיה……
השנים עברו, איכשהו ההורים שלי חיים את חייהם ,
ולפני 3 שנים, הם ניסו לשכנע אותי להשלים
עם האח כי קשה להם לא לראות אותי בחגים….
בשבתות….. באירועים.
אני הסכמי רק כי אני לא רוצה לגרום להם לצער.
איכשהו השלמנו…. עברו 3 שנים אבל ,
פתאום לפני חודשייים , הוא ביקש
סכום של 100,000 כהלוואה לחודש וחצי,
עד שהוא יקבל את הכסף מהעבודה (הוא עצמאי בלי עובדים, משרד וכו ).
הוא שלח לאבא שלי את החשבוניות עסקה
ובאמת הוא צריך לקבל סכומים יפים מהחברות שאיתן הוא עובד ….
אבל אני כששמעתי את זה נטרפתי!!!
אבא שלי, הפעם הסכים לתת…
אבל אמא שלי לא הפסיקה ״לשבת לו על הראש״, וגם לשחק לו על המצפון …..היא אמרה לו:
״אם הוא ייכנס למשבר, הוא מסוגל לעשות לעצמו משהו……. אני מפחדת עליו… אני לא ישנה כבר בלילות….. בבקשה תתן לו….. הוא הבטיח שיחזיר…. הוא עובד…. וכו וכו״.
עכשיו תבינו… הבנאדם לפני חצי שנה
עבר לגור עם אשתו (השנייה) במגדל
עם שכירות של 13,000 שקל!!
בקיצור- נודע לי שאבא שלי הביא לו בסוף את ה 100,000 שקל …אחרי שאמא שלי לא הפסיקה להגיד לו (מסכן)
והמנוול הזה לא החזיר לאבא שלי את הכסף 
אני כולי פקעת עצבים……
כינסתי את ההורים לשיחה, ונזפתי בהם
כמו שלא עשיתי מעולם.
אבא שלי בצד שלי…..
אבל החוליה החלשה בכל העסק היא אמא שלי!! לצערי, היא כבר כמו סמרטוט ריצפה….מתחילה להרגיש לחצים וחיה מתה (ככה זה נראה), רזתה המון…. ואיבדה את
כל שמחת החיים!
אבל כל הזמן בראש שלה,
המניפולציות שלו, ש ״אם הוא יהיה במצוקה, הוא יעשה דברים לא טובים…..אולי יפנה לגורמים חיצוניים אולי יקפוץ מהגג……
כי הוא כל הזמן משדר לה את זה…
גם אם זה לא נאמר….. זה ״הוייב״.
אני כבר אובד עיצות.
13 שנים של סיוט——- אולי עם הפסקה של 3 שנים.
מה אני יכול לעשות כדי להבטיח להורים שלי,
את חייהם הכלכליים???
אני לא יכול לנעול את הבית שלא ייכנס
(הרי אני לא גר איתם).
אני לא נמצא איתם 24/7.
אני לא באמת יכול לבדוק כל תנועה בחשבון שלהם.
אני מפחד שהפעם זה הולך לכיוון לא טוב בכלל…..
אני מפחד שהם הולכים לאסון כלכלי
ואני לא יכול לעמוד מהצד ולשתוק !!!!!
הרי בסוף , הטימטום שלהם יפגע גם בי!
כי אם הם יישארו חסרי כל,
אני אצטרך לכלכל אותם בזיקנה!!!
אני אוהב אותם מאוד, אבל בקושי את עצמי
אני יכול להחזיק בחיים האלה ואני לא אוכל
להתמודד עם המראות האלה של הורים חסרי כל!
והאמת, שאני לא מעוניין בכלל
לשלם על הטעויות של אח שלי! שמבחינתי הוא
לא קיים כבר. ולא יהיה קיים.
אני בעצבים כבר כמה ימים….
אבל מרגיש שאין לי כל כך מה לעשות .
אם הם לא מסוגלים לנתק איתו קשר….
מה אני אעשה??
אבא שלי, כבר חשב לעזוב את הבית …
אבל הוא מפחד בגיל כזה , לחיות לבד בדירת חדר …
הוא נשוי לה 45 שנה והיחסים בינהם תמיד
היו מעולים!! הם היו מאוהבים ! תמיד
חשבתי ללכת לעורך דין… רק שאני לא ממש יודע מה זה יעזור, אם אמא שלי לא בעיניין.(הקטע של הירושה וכו… ממש לא מעניין אותי!!)
זה לא בא מהמקום הזה,
אני פשוט דואג להם שלא יכניס אותם לעוד בורות
שאי אפשר יהיה לצאת מהם בסוף.
חשבתי לנתק קשר לגמרי מההורים ,
שיבינו שיש להתנהגות שלהם מחיר….
אבל כואב לי על אבא שלי…. ככה להפקיר אותו
בגיל כזה.
אמא שלי אשה טובה, היא תתן את הלב גם אם אני אצטרך ….אבל היא כבר בשלב
שהיא כמו ״בת ערובה ״ שלו.
ככה אני מרגיש.
תעזרו לי בבקשה…..
איך אני יכול לפתור מצב נוראי כזה ?
מצטער על החפירה…..
אבל מרגיש אבוד