כשהזכירו אתמול את הצרות שאבא שלי היה עושה לאמא שלו (הוא יתום מאבא) ירד לי קצת הייסורי מצפון על הצרות שאני עושה לו...
יצאתי פשוט כמוהו. לא מסתדרת עם מסגרות.
בניגוד אליו סיימתי 12 שנות לימוד ולא נכנסתי לכלא אז אני במצב טוב...
אני צריכה לכבד אותם כי צריך לכבד אותם אבל לא להרגיש אשמה על הצער שאני גורמת להם כל עוד זה לא בכוונה. לא?
גם ככה אני זאת שמצטערת יותר מהם...


? 
.




