אבל אין כסף למלון/ להשכיר דירה/ לא רוצים לספר עדיין להורים/ חברות/ משפחה?
מוצאת את עצמי ברחוב בלי לדעת לאן אפשר ללכת
אני לא מסכנה, ולא רוצה חסדים של אנשים ושיסתכלו עליי ברחמים
מישהו נתקל בסיטואציה כזו שפשוט אין לאן ללכת?
אבל אין כסף למלון/ להשכיר דירה/ לא רוצים לספר עדיין להורים/ חברות/ משפחה?
מוצאת את עצמי ברחוב בלי לדעת לאן אפשר ללכת
אני לא מסכנה, ולא רוצה חסדים של אנשים ושיסתכלו עליי ברחמים
מישהו נתקל בסיטואציה כזו שפשוט אין לאן ללכת?
בעקרון - אל תעזבי את הבית (באופן קבוע), בלי הסכם ברור, או לפחות התייעצות עם עו"ד מומחה. להחלטה כזאת עלולות להיות השלכות על חלוקת הרכוש בהמשך.
כמובן - אם את בסיכון זה סיפור אחר ואז כדאי לפנות לבת מלך ולקבל מהם ייעוץ ומקום.
נ.ב.
כמובן - תזהרי מאוד מפניות בפרטי של כל מיני 'נשמות טובות'. את וגם כל האחרים
תלכי למקום אחר ומה? גם כדי להפרד, בהכי טוב יחסית שאפשר ועם מינימום פגיעה בילדים - אתם חייבים ייעוץ מקצועי.
עריכה: מתייג ניקיות רלוונטיות (לא מכיר אישית, רק מהכתיבה בפורום)
גם אם זה מצריך לספר למי ששייך שיתמוך בך. כמובן הכי טוב הורים, אבל אם הם לא רלוונטיים לזה - אז כן, לשתף חברות טובות.
בהצלחה
יצא לי לישון אצל חברה,
ולילה אחד במעונות של המכללה שגרתי בהם כמה חודשים לפני.
ואחרי פרידה רשמית זה כבר משהו אחר.
אמר שאם אני לא עוזבת הוא ישתמש בכח
אין לי אף אחד שיכולה לספר לו
היום החליט לזרוק אותי מהבית
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה
אבל כן
הוא ארז את הדברים שלי ואומר לי לצאת ואם אני לא יוצאת הוא יעיף אותי בכח
אם את מפחדת שהוא ינסה להפעיל כח - תתקשרי למשטרה או ל'בת מלך' (פעם היה שרשור נעוץ עם המספר), שעה אחת קודם ותקבלי הדרכה.
ובכל מצב, כתבת למעלה "לא רוצים לספר עדיין..." - כשהוא זורק אותך מהבית, זה שלב שהרצונות שלו לא רלוונטיים יותר. בוודאי לספר להורים.
בהצלחה רבה
ולא ייעוץ זוגי. האמירות הללו הן אלימות. בבקשה תפני כבר היום.
אין דבר כזה לא לספר.
אין דבר כזה לזרוק אישה מהבית שלה.
אנשים יסתכלו עליך ברחמים כי רוב האנשים הם טובים ורוצים בטובתך. זה סימן טוב. אפילו שאת לא רוצה. משם תוכלי רק לצמוח.
את לא תלויה בו ולא בכעס ולא בהירגעות שלו.
ביתך הוא ביתך.
זה לא משנה שעכשיו הוא נרגע, חשוב מאוד מאוד לטפל בכך מהשורש כי לא תקין כלל שעל פיו דברו ומצב רוחו ישק דבר כ"כ מהותי כמו ביטחון בסיסי ויציבות בביתך שלך!
בבקשה פני לעזרה מקצועית, אולי דווקא בתקופת "הרגיעה" שלו כמו שכתבת - וקבלי מענה נכון ומותאם למצבך.
והכי חשוב - שתרגישי ביטחון שלם בביתך שלך. מכל הבחינות.
הנה אני כרגע מסתובבת ברחוב כי שוב החליט שלא מתאים לו שאהיה בבית
הסיבה: קיללתי אותו( היה מגיע לו לדעתי.התנהג כמו בהמה)
למי אני אמורה ללכת?
אני לא בקשר עם ההורים שלי.ואין לי אף אחד שמעוניינת לשתף אותו
אז אוקיי אעביר את הלילה איכשהוא
מחר בבוקר..? לפמי פונים?
אני לא רוצה לעשות בלאגן והוא אחרי הכל אבא של הילדים שלי ואין לי עניין להרוס לו את החיים
אני צריכה משהו שיעזור לי
אני צריכה מקום לישון בו 
תרחיקי אותו כרגע.
אין לו זכות לזרוק אותך מהבית שלך.
יש. המון הומלסים לצערי(שאני ממש מזדהה איתם)
מה שכן בחיים לא הייתי מאמינה שאגיע לדרגות שפל כאלה.בחיים.
מה זה מגרש אותך מהבית? למה מי הוא??
אם את אומרת לו "לא הולכת לשום מקום", הוא ירביץ לך? מה יקרה?
לדעתי תלכי למישטרה, תספרי שהוא לא רוצה שתהיי בבית ואת מפחדת להתעקש כדי שלא ירביץ לך ושאת רוצה ששוטר יבוא איתך לבית וידאג שאת תכנסי בלי לפחד, ויותר מזה, אולי שירחיקו אותו כי מי יודע מה יקרה כשהשוטר ילך?.. קיצר, אם את מפחדת להישאר בבית אז הוא צריך להיות מורחק!!!!
ונשמה, בשלב הזה כבר אין מנוס מלספר. זהו, לא צריך להתבייש. תעיפי אותו לכל הרוחות!.
ותתחילי להקליט בפלאפון כל פעם כשאת לידו. מספיק איום על החיים שלך אחד (אפילו שזה נאמר בעצבים תוך כדי מריבה) כדי לסדר אותך בבית משפט. ולכי לעו"ד ותפתחי תיק בבית משפט (מהר לפני שהוא יפתח ברבנות, למה הם תמיד לטובת הגברים שמה לא משנה כמה את צודקת).
מה פירוש החליט שלא מתאים לו שתהיי בבית?
את היית לא בסדר וקיללת,
כבל עדיין אין לו את הזכות להוציא אותך מהבית.
הוא השתמש בכוח?
ויש לכם רכב? אולי תסעי לאנשהו?
מרגיש לי מנותק ללכת למשטרה או רווחה
יש גוף יעיל קטן יותר?
כדאי להתייעץ בהקדם ממש עם עורך דין מומחה, במיוחד שבעלך מניפולטיבי מאוד.
האמת שאין לנו שום רכוש ...לא דירה ולא מחסן
מסתבר שזה יתרון בזמנים מלבבים שכאלה;)
יהיה בסדר
בינתיים אני בסוכה
עדיף
לפחות שקט
הייתי במצבים דומים לשלך, גם חמורים יותר, ובדומה לך גם לא הבנתי כמה חמור המצב שלי, וגם אני לא רציתי לספר לאף אחד.
רגע בסדר ומיד לאחריו רגע מפחיד רע מאוד, חוסר יציבות חוסר בטחון. פחד.
המיינד שלי כבר התרגל וחשבתי שזה נורמלי.
לקח לי זמן לשנות תפיסה, להבין ולקבל וכמה חושך עוד שעברתי עד שהבנתי. ואז נשאר "רק" לחשוב מה לעשות...
אם אין לך משפחה תומכת ומצילה, את נשארת לבד עם כל זה, בסוף את עומדת לבד במערכה ואין מי שיגן עליך.
רק את יודעת מה המצב המשפחתי שלך, כדאי שתשקלי שוב אולי בכ"ז כדאי לך לשתף אותם.
הכי חשוב זה למצוא את מי תוכלי לשתף, דיבור זה כוח חזק, דיבור טוב הוא כלי לבירור אמיתי.
חשוב שתדעי שילדים קולטים הכל, ומושפעים מזה מאוד,
גם את הגלוי וגם אנרגטית, הרבה מסרים עוברים באויר בלי מילים בכלל
אוירה מאיימת, פחד מעוד התקפה, תחושת חוסר בטחון נכנסת למוח לעיניים לדם לנשמה, ולזה יש השלכות.
היה לי ממש קשה לקרוא את המילים שכתבת, אם תרצי הלוואי שאוכל לעזור.
סוכה מגנה ומצילה בעז"ה❤🌿
המילים שלך חזקות.ונכונות.
גורמות לי לחשוב ולהרהר
תודה רבה.
נשמע שקורים המון ארועים במהירות ואת לא מצליחה לעכל ולהתאושש מאחד כבר קורה עוד אחד.
איש חכם פעם אמר "יש יומיים בשנה שבהם אי אפשר לעשות כלום. אחד מהם נקרא אתמול והשני נקרא מחר. היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר לחיות"
אז בואי נראה מה באמת קורה עכשיו
קודם תנסי לא לחשוב עליו,
מה שהוא העושה, זה שלו
לא להתעסק איתו, להתעסק עם עצמך.
זאת ההתחלה, קחי כוס תה, תרגעי
תחשבי על עצמך על הקולות הפנימיים שלך,
מה באמת טוב לך, מה את רוצה.
תיהי קשובה לעצמך, תחשבי מה מפריע לך לצאת מנישואים שלא טוב לך בהם, יש כל מיני פחדים שעולים,
למשל פחד מזהות, מתווית של גרושה, בדידות, לא להצליח להסתדר לבד, קושי לוותר על החלום של הנישואים, פחד כלכלי תחושת כשלון ובושה,והילדים.
כדאי לקבל את עצמי עם הפחדים שלי ואפשר לענות לפחדים האלה
למשל תחושת כשלון ובושה, אנשים לא חושבים כאלה דברים, את תראי שאנשים יגידו מה קרה לו, מה נסגר איתו, מה הוא התפלפ, איך הוא מתנהג ככה לאשתו, יגידו עליו כל מיני משפטים כמו איך ה' נותן אגוזים למי שאין לו שיניים ותראי איך פתאום גברים מחזרים יצוצו מבין הכרכים.
מקסימום אמא שלו שתהיה בריאה תחשוב איך פספסת את התכשיט שלה...וזה גם בסדר, זה התפקיד שלה, זה לא צריך לנהל אותך.
למשל הילדים, האם יותר טוב שילדים יראו אבא ישן בסלון, אמא בורחת לסוכה, אין קשר זוגי, אין אינטימיות. מה הילדים רואים? הורים עצובים כועסים, הורים שחונקים את עצמם, מוותרים על עצמם. מה הילדים לומדים מזה על עצמם? מה הם לומדים על זוגיות? איזה בני זוג הם יבחרו בעתיד, מה קורה לנפש של בן, של בת..
וכדאי להכין את עצמך, למשל אם אין לך רשיון אז לעשות רשיון, לחיות עצמאית בתוך הנישואים, לחשוב על הפרנסה שלך, לבדוק מה מצב הכספים, לחשוב על הזכויות שלך.
מעל כל זה נשמע שיש אלימות בנישואים האלה,
מבינה מאוד שאת לא רוצה לספר, אבל עוד מעט כולם ידעו, כדאי שישמעו ממך מה ואיך שאת רוצה לספר.
אם אין לך משפחה תומכת לברוח אליה, זה מצב פחות טוב, מציעה שתשקלי את זה שוב.
כדאי מאוד להתיעץ
כדאי מאוד טיפול רגשי לעצמך
כדאי מאוד להכין רשת תמיכה
לא הבנתי! למה ניראה לו שאת בסוכה והוא בבית?!
ומה עשית כשירד גשם?
או כשהתחשק לך מזגן כשהיה חם מידי?
מה אתם עושים בחול המועד דרך אגב?
לעובדת סוציאלית של העירייה. זה שגרתי ופחות מפחיד.
נשמע שלמרות המורכבות, אין משהו קריטי לפרק זמן מיידי.
באם תרגישי פחד ממשי אז מיד לחייג 100.
חבל שאין לך מי לשתף ולפרוק
הצלחה רבה
למה זה לא נראה לך כזה נורא
את נורמטיבית מאוד
גם שירה איסקוב הייתה
גם דיאנה דדבבייב שבעלה השוטר המאוד נורמטיבי רצח
וגם התינוקת גוני ע"ה שנרצחה בידי אביה המהנדס המאוד נורמטיבי
אין קשר לנורמטיביות שלך. וזה שאת משליכה עלייך זה רק מעיד כמה זה מצליח לערער אותך
הילדים שלך נפגעים כשאמא שלהם מגורשת לסוכה על ידי אבא שלהם. ובטח קדם לזה ריב ועוד הרבה אחרים. זה נשמע לך נורמטיבי שילד צריך לחוות דבר כזה..? לי לא.
את נפגעת בזה שאת מאבד את ההגיון הבריא שלך
קומי ועשי מעשה
תפני בהתייעצות לפורום מיכל סלה או לבת מלך. את חייבת מישהו שיאפס אותך על המציאות הלא נורמטיבית שאת חיה בה. וכל נרמול למצב זה משקיע אותך יותר ויותר.
צאי מהבועה ותדאגי לחיים שלך.
אני יודעת שזה קשה.אני יודעת שאולי את בהכחשה. ככל הנראה את סובלת מזוגיות לא טובה כבר ככ הרבה זמן שמה שחורג מהנורמה הופך בשבילך למשהו שנראה לך הגיוני להתמודד איתו
אבל זה לא כך.
זו אלימות לכל דבר. וזו לא טובת הילדים, בניגוד למה שאת חושבת. הם בטוח מפוחדים וחוששים ונשמטת להם הקרקע מבין הרגליים.
מקווה שתקראי את זה בטוב, אבל זה רק בשבילך. פני לעזרה!
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?