ארוחת שישי אצל חמתיניק חדש אנונימי

אני כלה די טרייה, בקשר טוב ב״ה עם חמתי

המשפחה של בעלי אוכלים כל ארוחת שישי בקידוש דגים.

אני לא אוהבת דגים, כל שישי חמתי מגישה לילדים שלה ולבעלי דגים ורק אחרי שמסיימת להגיש להם שמה לידי קערות של אורז, פתיתים, עוף, קציצות ועוד תוספת.

ואני אוכלת סלטים בינתיים, הערתי לבעלי וביקשתי ממנו שגישו את כל האוכל באותו זמן כי זה לא נעים לי ומביך

והכי הכי אני יושבת ליד חמתי בארוחה היא כל פעם אומרת לי להוסיף עוד אוכל (מספיק לי עוף ואורז וסלטים וזהו) לטעום מזה ומזה… בחג הראשון היינו אצלם וחמתי הביאה ראש של דג לברכה (זה עשה לי בחילה והייתי על סף של להקיא).

אני תמיד מרגישה שאני יושבת איתם בארוחות היא לוחצת עליי לאכול את כל מה שהיא מגישה ואני אומרת בנימוס אכלתי, זה מספיק לי ובחג בעלי גם ראה שכולם התחילו לאכול דגים ורק אני עם הסלטים מחכה שיביאו לי את האוכל ״המיוחד שלי״ ואז אמר מה להשים לך( הוא קלט את הסיטואציה) אבל הייתי עצבנית לא יכולתי להריח את הדגים ומולי יושב ראש של דג ואמרתי לו ״אני אשים לבד.״

אחרי שנגמר החג אמרתי לו שמתנצלת אם הרמתי את הקול אבל זה מעצבן שאמא שלו והיא באמת חמודה היא דוחפת לי אוכל בכוח וזה רק מוריד לי את החשק לאכול!!! כל קידוש אני מחכה שהארוחה תגמר כבר כי אני מרגישה שמסתכלים לי על הצלחת!!! חמי וחמתי מוכרים בעיר שלי(רב ורבנית) אפילו חמי אמר לי בקושי אכלת

סיטואציה שחוזרת על עצמה כל פעם ואני כלה טרייה (אני כלה שניה אחרי הכלה הראשונה הגיעה לפני 8 שנים)

בעלי אמר שגם לגיסתו אמא שלו הייתי דוחפת אוכל וככה היא ולאט לאט היא למדה לשחרר ואח שלו העיר לה שלא תעיר לאשתו יותר עם האוכל והיא הפסיקה..

עכשיו לא באלי להגיד לבעלי שגם יגיד לאמא שלו שדי כי אני יודעת מה זה אמא שדואגת ודוחפת (לפעמים אני ככה לבעלי! זה מציק אני יודעת)

כל השרשור על דגים

מה אתן אומרות? לשתוק חמתי תשחרר לבד או להעיר בעדינות

נשמע שחמותך פשוט מעדות המזרח..נכון?😉נחש מי?

חלילה לא כמשהו רע(גם אני!)

אבל זה מנטליות כזאת..ואופי של אמהות כאלה של פעם..שהכל סביב האוכל ..שמציעים שוב ושוב לאכול וכו

זה בא מלב מאוד חם ורצון לפנק ולהעניק

אבל זה יכל להרגיש מאוד מעיק למי שלא רגיל

ואולי גם למי שרגיל


גם אני גדלתי ככה האמת

וזה לא היה לי נח..

וגם הרגשתי שלחברות שלי זה לא היה נעים

וביקשתי מלא מאמא שלי

אבל זה כאילו היה גדול ממנה

לא הצליחה אחרת

לא מכוונה רעה


אני איכשהו למדתי לחיות עם זה


עם השנים זה התמתן


סתם שיתפתי כדי להציע לך מצד אחד להסתכל על זה בעין יותר סלחנית

לא לייצר מזה עניין כבד וצעיק ומעורר כעס


אבל מצד שני כן אפשר לבקש עניינית משהו אחד או שניים שחשובים לך

בצורה נעימה ומכבדת

לבקש- אני אשמח שלא תגישו לי בנפרד מכולם זה גורם לי חוסר נעימות ויותר כיף לי לאכול יחד עם כולם.אין לי בעחה לחכות

למשל


חחח אני לגמרי מבינה את חמתי גם אני כזאתניק חדש אנונימי

גם מציקה לבעלי עם האוכל.. אחרי שסיים לאכול מציעה לו עוד כאילו הוא לא אכל

זה באמת אופי חמתי היא לב ענק באמת

אבל דיי כשזה קורה לא נעים לי להגיד לה לא

אני מוסיפה עוד כף בשקט

באלי להיות החלטית ולעמוד על שלי אבל איך אין לי אומץ…אעאעע

למה כזה קריטי לעמוד על שלךSeven

אז הוספת עוד כף בקטנה

במנטליות שת המשפחה של בעלי אוכל זה הדבר ואם את לא אוכלת את לא מכבדת אותם מבחינתם!

אני בנאדם לא אכלן אבל במשך השנים שקלטתי שזה המנטליות והם נפגעים עושה את עצמי טועמת ונהנת מהכל וכולם מרוצים חחחח

ואני בנאדם דעתן אבל לא חושבת שלהלחם בעניין הזה ייתן לי משו...בעיני שחררי ותזרמי זה נטו מנטליות

רקומרת שסבא של בעלי בדיוק כזהמקקה

כל הזמן שם לי בצלחת אוכל בלי לשאול

והוא אשכנזי 😅

בעדינות ובכבודאמאשוני

לא להגיע להרמת קול.

עדיף שבעלך יגיד לה מפורשות פעם אחד על אחד תודה רבה שהיא דואגת לכם וכו' אבל אתם מעדיפים שפחות תדאג לכם בעניין הזה. זה יותר מכבד.

אם לא, אז בפשוט לסרב בנימוס ובעקביות. אם היא רואה שהלחץ שלה עובד היא תמשיך ללחוץ.

את יכולה לעשות כדי לא להעליב כמו שעושים עם ילדים. נגיד מרשים ממתק כדי לא ליצור מהומה על לא מאומה, אבל עומדים איתן על ממתק אחד ואז הילד יודע שאין לו על מה להקים קרנבל כי הוא לא יקבל ממתק נוסף.

אז גם איתה נגיד היא מציעה או לוחצת שתקחי עוד, אז תקחי עוד כף אחת ודי ואחריה רק להגיד תודה רבה בלי לפרט זה מספיק לי/ שבעתי/ כואבת לי הבטן.

פשוט להגיד תודה רבה. זה מנומס ולא מכניס אותה למקום שיש לה דרך להגיב עליו.

למשל אם תגידי שבעתי היא תגיד איך שבעת? בקושי אכלת.. זה מזמין דיון. אם תגידי כואבת לי הבטן היא תגיד מה את לא מרגישה טוב?

תעני משהו לא קשור אבל מכבד ותעבירי נושא באלגנטיות.

לגבי זה שכולם מסתכלים לך בצלחת, אז אני מבינה ממש את הקושי להיכנס למנטליות שונה.

אבל בסוף זאת המשפחה שלך אם תרצי או לא, והם סה"כ מביעים אהבה בדרך שהם רואים בה הבעת אהבה.

אז כדאי לנסות לקבל את זה ולא להילחם בזה.

פשוט תנסי מצד אחד לא לרצות אותם אבל מצד שני גם לא לכעוס עליהם.


לגבי הדג באמת ראש של דג עושה ריח חזק אבל זה רק פעם בשנה.

גם אם תלכי להקיא זה נסבל פעם בשנה להקיא בשביל כיבוד הורים אז על זה מציעה להבליג ולהכיל.

אם את ממש לא מסוגלת אז תקומי באלגנטיות למטבח או לחדר לעשות משהו. לפחות עד שרוב האדים יתפזרו.

ראש של דג זה סוף הסימנים אז אנחנו לדוגמה כבר קמים להכין את הסלטים לארוחה עצמה.  אבא שלי נשאר בערך היחיד לאכול את הדג..

את יכולה נגיד להביא שתיה או לרחוץ ידיים או משהו כזה.


אגב למה את יושבת ליד חמתך?

זה מתכון לטריגרים. שבעלך שהוא הבן שלה ישב לידה ואת לידו.


אי אפשר להגיש עוף ודגים באותו זמן, זה לא נהוג הלכתית אז אם שאר האוכל זה התוספת של העוף זה סדר הגיוני לארוחה. תנסי קצת לטעום מהדג מדי פעם.

אולי רק מהירקות אם יש.

טעם זה דבר נרכש ואם אני שאני הכי קשה באוכל הצלחתי עם השנים להתרגל, אז זה באמת אפשרי. תתכונני עם הרבה לחם סלטים ושתיה ותטעמי רק ביס כל פעם. לאט לאט תיפתחי לזה.

אם זה עיקר הארוחה שלהם בטווח הארוך יהיה לך יותר נעים לאכול קצת איתם ואז להמשיך עם מה שיותר זורם לך.

וואו תודה על התגובה! אנסהניק חדש אנונימי

ניסיתי לאוכל דגים אצל אמא שלי זה לא הלך.. אני בעצמי מכינה דגים לבעלי אבל לא מסוגלת לאכול קשה לי עם ריחות

ולמה אני יושבת ליד חמתי? חחח אין לי מושג! מהיום הראשון שהגעתי היא החליטה שאני אשב שם (מקומות קבועים כאלה בסעודת שישי) חמתי יושבת בראש השולחן וחמי בראש השולחן ממול ובצדדים הגיסים שלי שרובם בנים וגיסתי מולי

ההתחמקות שלי במקרים כאלהשומשומ

זה:

וואו כמה אוכל , איזה שפעעעעע אני שבעה רק מלראות

לאט לאט נגיע להכל

אם את לא אוהבת את המנה הראשונהחילזון 123

הגיוני בעיני שתאכלי בינתיים סלטים ותחכי למנות הבאות לא?

אלא אם כן זה איזה מקרה מיוחד ואת ממש רעבה באותו היום או משהו.

לא אוכלים דג ובשר באותו הזמן ובאותם הכלים. אז להגיש הכל ביחד נשמע לי מורכב למדי.


 

ובקשר לחפירות וההערות על כמויות האוכל וכו', לדעתי תחכי קצת, תעבירי נושא ולאט לאט ימצאו נושאי שיחה אחרים...

מניחה שהם פשוט מנסים להראות לך שדואגים לך...

 

אגב אולי כדאי לך לאכול לאט ולא לרוקן את הצלחת מהר... אחרת באמת ימלאו לך אותה שוב ושוב....

הם שבעים מדגים וסלטיםניק חדש אנונימי

אני היחידה שאוכלת בשר הם אוכלים דגים

חח ואני אוכלת לאט בכוונה…

תגידי לה תודה בחיוךEliana a

תודה אני אקח זה בסדר, אני לא מתביישת.

לאט לאט היא תבין ... 

יכול להיות שאני לא מבינה את הסיטואציה, אבלקופצת רגע

אם האוכל שאת אוכלת הוא רק בשבילך,

לא יותר הגיוני שאת תקומי ותארגני אותו לעצמך?

למה צריך לחכות שחמותך תגיש לך אותו? 

אני לא מחכה ספציפית שהיא תגישניק חדש אנונימי

אין לי בעיה ללכת למטבח ולקחת אבל אם זה יקרה

היא תגיד יאא את רעבה או משהו בסגנון בגלל שקמתי לפני שהיא הגישה

חמתי אוהבת להגיש את האוכל היא מאלה שתמיד קמות למטבח ולא יושבות דקה

את הסלטים אני והגיסים מסדרים  

אבל את באמת רעבה ומתבאסת מזה.. ומנסה לא לבאסקופצת רגע

אותה והדברים יוצאים עקומים.


אם אתם מתארחים שם הרבה וזה באמת כל כך מציק לך, הכי הגיוני בעיני שתרגילי אותה לזה.

אם היא תגיד 'את רעבה' תכיני איזה משפט תגובה: רציתי לעזור לך וזה ממילא בשבילי, ושלום על ישראל.


היא כבר טורחת ומכינה לך במיוחד ( לא מובן מאליו! ) וגם טורחת לקום ולהגיש לך במיוחד ( ממש לא מובן מאליו!! )


לא חבל שלא תהני מכל ההשקעה הזו? 

מבינה אותךמזמור לתודה1

י

אני מעריכה אותה ויודעת שזה לא מובן מאליוניק חדש אנונימי

אני חלילה לא מתלוננת אנחנו בקשר מעולה ב״ה

חמתי היא עם אופי אימהי כזה של פעם

היא תמיד קמה למטבח, אם אני אקום למטבח היא תגיד אהה את רעבה או משהו בסגנון

אני ובעלי/גיסים עוזרים עם הסלטים

תראי, הרבה יותר קל לפתור בעיות של אחרים 😉קופצת רגע

ומן הסתם אם אני הייתי במצבך גם אני הייתי מסתבכת ומתעצבנת.


אבל בגלל שיש לי את הפריבילגיה להיות סתם קוראת מהצד, ואני לא מכירה איש מהנפשות הפועלות, אגיד לך את זה:

תפסיקי להיות חסרת אונים, ותתחילי לעשות מה שטוב ומתאים לך.

המקום שאת יושבת בו בסעודה לא מתאים לך, תחליפי אותו.

את רוצה אוכל, קומי וקחי לך.

הדג מסריח, קומי קצת למטבח או לשרותים. חמותך תגיד שאת רעבה? אז מה הבעיה עם זה? שתגיד, ואת באמת רעבה. את יכולה לומר לה בקריצה: כבר אין לי סבלנות לטעום מכל האוכל הטעים שהכנת לי 🙂

חמותך מציעה לך עוד אוכל: היה טעים מאוד, הספיק לי, תודה

חמך אומר: לא אכלת כלום, תגידי ששבעת, או תתחכמי עם איזו מחמאה לבישול של אשתו: נראה לך שאת המעדנים של אשתך אני יכולה לא לאכול? או שסתם תחייכי...


לדעתי ככל שתתנהגי שם יותר כמו עצמך וכמו שמתאים לך, יהיה יותר נעים לך אבל גם לכל השאר.

זה גם לוקח זמן, להרגיש בבית אצל החמים (ולפעמים זה לא מגיע בכלל), לא יודעת כמה זמן אתם נשואים, אלו התאמות שבאמת לוקחות זמן. וכדאי שתשתפי את בעלך ותתני לו לעזור לך כשאתם שם.


יש לך עוד איזה בעיות שאני יכולה לנפנף ולומר שהן לא באמת בעיות ? (זו דרכי להתנצל אם פגעתי )

חחחח לגמרי קל לפתור בעיות של אחרותניק חדש אנונימי
אני קצת לא מבינה את האמירה תעשי מה שטוב לךאמאשוני

היא אורחת שם, היא לא מתארת סיטואציה שקורית אצלה בבית.

יש כללי נימוס ויש מנטליות ולא כל התנהגות מתאימה לכל מצב,

לדעתי כן צריך לקחת בחשבון את טובת המארח ולא לחשוב רק מה לה יהיה טוב.

אם למישהי יתחשק לשתות שוקו בארוחה בשרית תגידי לה תפסיקי להיות חסרת אונים קומי תכיני לך שוקו?

אז יש כאלה שבשבילם בשר ודג זה אותו דבר..

וכנל כל מיני עניינים אחרים.

יש דברים שאפשר לעשות שהם לא פוגעים, ואני חושבת שמה שכתבת הוא מאוזן, רק את העיקרון כדאי לסייג.

אני יודעת שאצל חלק מיוצאי מרוקו יש חשיבות לדגלידה והריון

במובן של מי שמגיש אותו, ואיך מגישים...

הרבה פעמים זו בעלת הבית.

יש כבוד סביב העניין

וזה ה-מאכל של ליל שבת.

 

קצת כמו הקיגל אטריות אצל האשכנזים של פעם בשבת בבוקר (:

 

אז כדאי לנתק את הדג מכל ההתנהלות... תביני שיש שם קטע רגשי וזה השיגעון שלהם

כאילו לקבל בהומור ולנסות לזרום

 

ובהחלט בעלך יכול להגיד משהו או לשנות נושא כדי להסיט ממך את הפוקוס

אמת ככה זה גם אצלנוהבוקר יעלה

דגים בשישי חובה.. ממש מקיימים את "כל האוכל דג ביום דג ניצל מדג"

לגבי ההגשה לא ידוע לי שיש עניין.. 

גם חמותי הייתה ככההשם גדולל
היא אחת כזו שאוהבת לראות שאוכלים ושובעים מהאוכל.. זו פשוט בתרבות שלהם.. בעיקר מעדות המזרח.. אני גם לא אהבתי את זה, אבל למדתי להתעלם ולהגיד בנימוס תודה רבה/אני אוכלת/זה בסדר.. עד שהיא שיחררה.. ולגבי דגים אני אישית מאוד אוהבת.. אז אין לי איך לעזור לך בזה.. 
יש הרבה כאלה שדוחפים אוכלאביול

בעיקר מעדות המזרח...

אין הרבה מה לעשות עם זה, זה מוכר. אבל אולי תנסי לשבת יותר רחוק ממנה ו שבעלך ישב לידה...

ולגבי המנות אצל חמותי זה הפוך, מגישים הכל יחד ולי זה נורא מפריע כי בעיקרון זה בעייתי לאכול ביחד דגים ועוף... זה עניין הלכתי. 

אויש גם חמותי היתה ככהדיאן ד.

כל הזמן העבירה לי אוכל ושאלה אותי אם אני רוצה את זה ואת זה (והיא אשכנזיה...).

זה ממש חופר ומעצבן.

 

אבל קודם כל זה מגיע מקטע טוב שהיא דואגת לך וחוששת שאולי את מתביישת לקחת לבד.

דבר שני זה יעבור, כל פעם תגידי לה יפה תודה אני אקח לבד מה שאני רוצה. תודה, אני רואה מה יש ואם ארצה אבקש שיעבירו לי.

לאט לאט היא תראה שאת מרגישה בנח ותפסיק עם זה.

 

לגבי זה שאת לא אוכלת דגים, סליחה שאני מביאה צד אחר.

אבל זה ממש יפה שהיא דואגת לך לאוכל בשבילך, זה לא מובן מאליו.

ולדעתי תקומי יחד איתה למטבח יעני לארגן את הדגים ופשוט תביאי לעצמך את האוכל.

גם אם עכשיו זה סבבה לה להביא לך את האוכל אחרי שהגישה לכולם, תחשבי על זה שגם היא רעבה ובמקום לאכול דגים אז היא מביאה לך את האוכל.

נראה לי הכי הגיוני שפשוט תקומי איתה ותביאי לעצמך.

(ואני ממש מבינה אותך שאת לא אוכלת דגים ושראש של דג הגעיל אותך אני גם הייתי בסרט הזה בראש השנה, רציתי להקיא כשהביאו את הדג המגעיל הזה לשולחן)

לשתוק...סודית

היא אוהבת אותך אל תקלקלי את זה...

ושבי בשקט עד למנה הבשרית...

לא כדאי להעיר לה, יכולה להעלב מאד

זווית קצת אחרתאנונימית988

קודם כל אציין שחמותך נשמעת חמודה ממש!

אני נגיד מתביישת לקחת אוכל לבד בשולחן ובעלי שם לי(אני כבר 4 שנים שם) וכשמציעים לי זה דיי משחרר, אבל אם נגיד אני לא רוצה אני אומרת בנימוס שלא.

לשנוא ריח של דגים זה לגמרי ספציפי אלייך.. במיוחד שכולם שם אוכלים דגים, לי נגיד יש את זה עם פולים( באמת מסוגלת להקיא) אז בעלי מרחיק את זה לקצה השולחן השני )

ואגב זה ממש יפה שהיא מביאה לך מההתחלה את המנה השניה כדי שתאכלי בבתים אחרים (כל בית בערך שהייתי בו) מי שלא אוכל דגים ממתין למנה השניה ואוכל.

זה באמת לא נעים שמכריחים ומציעים הרבה פעמים במהלך הארוחה שתאכלי, אבל אולי בגלל שאת כלה חדשה הם רוצים לתת לך להרגיש בנוח.

בכל אופן תעני בצורה נחרצת שלא וגם תחמיאי שזה נראה ממש טוב.

בהצלחה❤️

אני מציעהדור רביעי

שתשבחי מאד את מה שאת אוהבת

ותגידי לה הרבה פעמים תודה. מכל הלב.

היא תרגע

היא נורא רוצה שתרגישי בטוב ולפנק אותך

תני לה לדעת שהיא מצליחה.

היא אוהבת אותך וזה נהדר.

תודה בנות איזה כיף שיש את הפורום הזה!!ניק חדש אנונימי

תודה על כל העצות  

בהצלחה לי🥰

בהצלחה לך, חמודה שכמוך🙂דור רביעיאחרונה
התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מי כתבה אותי? זה בדיוק אני!ראשונית

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

להתחיל מצעדים קטניםכל היופי

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

מקפיצה לי , אולי אצליח להגיב בהמשךשמעונה

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

ועוד שאלהשמעונה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

מניחה שהגבת לפותחת וץכל היופי

ושרשרת אליי בטעות?

התיאור שלך מאוד מזכיר אותידרקונית ירוקהאחרונה

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

שתיית מים בהריוןנועה לה

מתקשה מאוד להקפיד על הכמות הנדרשת

המים ממש לא טעימים לי

מה עדיף לשתות הרבה פטל - שתי ליטר מבחינתי

אני שמה ממש מעט תרכיז בשביל שיתן טעם חלש

או שעדיף לשתות מים אבל הרבה פחות - כמה כוסות..

מישהי יודעת?

בטח שפטלרקאני

תודה על התגובהנועה לה

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

ברור לשתות פטלאיזמרגד1

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

פטלסטודנטית אלופהאחרונה

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך