משכתי אותם בדיוק בשביל זה

קמתי מאוחר, קראתי תהלים והלכתי איתם ממנחה ועד סוף נעילה לביהכ

ב"ה היה בסדר גמור

לא כאב לי הראש בכלל

קצת חולשה אבל שום דבר מעבר ב"ה

וגם בקושי היו לי בחילות, ניסי ניסים!! (עכשיו קצת סובלת מהבחילות..)

הרגע הקשה היה כשהייתי צריכה לקחת את התרופה הקבועה שלי עכשיו עם משקה מגעיל

אח''כ תקף אותי בחילה לאיזה חצי שעה אבל עבר ב"ה

מצויין?

כאילו כל הזמן יש לי בראש שבהריון תקין אז מרגישים מזעזע..

למרות שחויתי כבר שבוע שעבר כמה ימים שהרגשתי מעולה ואחכ חזרו הבחילות והכל היה תקין ב"ה

אבל משום מה עכשיו אחרי הצום יותר מלחיץ אותי

(אוי החרדות.. לא עוזבות.. המח עובד בלי הפסקה 😖)

ראיתי שכתבת שהיה צום מעולה וקצת הרגעתי את עצמי.

אני חושבת שאנחנו פחות או יותר באותו שבוע, בדרכ יש לי בחילות במיוחד כשאני לא אוכלת הרבה זמן והרגשתי מושלם הצום!

וגם עכשיו...

חושבת ללכת לאולטרסאונד מחר

כשאני מאמצת את הזיכרון שלי

אז אני נזכרת שתמיד הפחד הזה עובר לי בראש מאותה סיבה

כי אני מרגישה מצויין

אז כנראה שדווקא זה שלא אכלנו כל היום קצת עושה טוב למערכת העיכול הרגישה בהריון

לא אמור להדאיג אותך.

(אבל זה בסדר שידאיג אותך גם אם אין סיבה, את במצב שמותר לך להרגיש הכל 😘)

אבל כבר שבועיים עם בחילות

אם כי לא ברצף

יכולים להיות ימים בלי בחילות בכלל ואז למחרת יום קשה בטירוף

מרגישה שהפעם הבחילות יותר מאוזנות מהריונות קודמים אולי יש לי בת הפעם? 😅 (יש לי בבית רק בנים בינתיים 🫢)

לק"י

בשעה האחרונה יצאנו לרחבת בית הכנסת לידינו לנשום קצת אוויר ולקוות לשמוע תקיעה.

בניתי על זה ששומעים החוצה. מסתבר שלא....

שמעתי קצת כי פתחתי את עזרת נשים בדיוק בסוף התקיעה.

הקטן ינק מלא בלילה, וכבר בעשר בבוקר התחיל לי כאב ראש חריף.

עד ארבע הייתי במיטה ובעלי והגדולים עזרו, אח''כ חברה באה לבקר עם הקטן שלה, אז שחררתי את כולם למנחה ושרדנו יחד עד צאת הצום, בשכיבה על השטיח ליד הקטנים.

לא זוכרת כזה צום קשוח כבר הרבה זמן.

ולהרבה..

כל הכבוד ששרדת

התאוששות מהירה וקלה!

אולי תכניסי טיפה בייגלה להחזיר מלחים.

אם את לא מצליחה או מקיאה אז עירוי...

בין רגעים שבהם הילדים התנהגו טוב להפליא לבין רגעים שבהם הם רבו עד מכות ממש

וגם אני בהתאם - בין רגעים שבהם חשתי "אילו ילדים מתוקים יש לי" לבין רגעים שהרגשתי נואשת של "מה יהיה כבר... ולפחות שיפסיקו לרוץ אליי בכל מריבה!!"

עם התפילות היה לי מאתגר - גם פיזית, גם טכנית (קצת קשה להתפלל כשילדים צורחים סביבי) וגם נפשית (שצריך לכוון היטב בווידוי אחרת הוא גורם בדיוק הפוך)...

אבל לפחות קראתי ספר שלם על יונה, וכן התפללתי שתי תפילות. ושרדתי את הצום עצמו יפה, אחרי שעבר הצמא הראשוני.

הלוואי שכבר יגיע היום שבו אצליח להרגיש באמת שיום הכיפורים הוא יום של אהבה, ולא לפחד ממנו כל כך...

אתמול בערב היה קשוח ממש עם הילדים. כולנו כבר היינו גמורים מכל היום, הלכנו לבי"כ והיה סבבה אבל כשחזרנו התפרקנו כולנו. לפני השינה החלטנו בעלי ואני שהיום יהיה תיקון לאתמול..

היום היה הרבה יותר טוב ב"ה, שתיתי אז הרגשתי יחסית בסדר למרות שהקטנה ינקה המוןןן ולא ישנה כמעט. כן היו כמה נקודות שבירה אבל הפקתי לקחים...

ועכשיו אני גמורה עם כאב ראש, מחכה כבר לסגור את הערב הזה🤦🏽‍♀️

בערב שיחקו מהמם והצלחתי להתפלל איתם את כל ערבית עם וידויים.

אבל בלילה הקטן לא ישן טוב, וקמתי שפוכה, הם שיחקו יפה- רבו לסירוגין. ואני הייתי חלשה ולא היו לי הרבה כוחות בשבילהם

אבל בעלי החג נעקצתי מעקרב....

ב”ה שחור

אבל היה בלאגן ואמבולנס באמצע כיפור

וכאבי תופת שלא עברו עד עכשיו

לפחות את הצום עברתי יחסית בסדר

מי נסע איתך? מה עשית עם הילדים?

התעוררתי בלילה עם כאב ראש פיצוצים והקאתי מלא פעמים.

הקטנה היתה חייבת לעשות 8!!! טיטולים מלוכלכים כל הצום. היה זוועה.

כבר אכלתי סרטים שאהיה חייבת לשבור את הצום ואיפה אני משיגה איזה רב...

בעלי לא היה בבית כל כיפור...

בבוקר הגדולות עזרו ולקראת הצהרים בניסים התחלתי להרגיש טוב.

עכשיו בהתאוששות...

זה היה בחילות שכל פעם הקאתי טיפונת ממש...

ובאמת לא ידעתי מה לעשות.

היה אמצע הלילה,

והייתי לבד...

צריך לדעתי לשאול גם רופא ולא רק רב.

מי  שיודעת שמקיאה הרבה

אבל מבינה שלא הקאת ממש, רק רצית ולא הצלחת...

חיבוק

שימי קצת מיץ לימון במים, זה גם מחזיר מלחים, וגם יותר טעים.

והכי טוב אם יש לך פטרוזיליה, לבשל אותה ולשתות את המים הצהובים. זה נותן הרבה מלחים חשובים חזרה לגוף

לי נגמר החלב בגלל רבנית שאמרה לי לצום והחלב יחזור.

ערכתי את התגובה לבקשתכן

לא מתאים לך תגובה כזאת, אני ממש מחזיקה ממך...

יש כל מיני דעות, ויש כל מיני מצבים. כל אחת הולכת לפי הרב שלה. אני תמיד צמתי את יום כיפור והנקתי כמה שנים (עכשיו בדיוק גמלתי את הקטנה). לא התייבש לי החלב ולא כלום. 

ובגלל שיום כיפור זה דאורייתא אז צריך סיבה רצינית כדי לשבור

יכול להיות שזה אומר להתחיל לצום ואז כשנראה שיש פחות חלב אז לשבור

יש הרבה נשים שמסתדרות עם חלב שאוב

יש נשים שלא חסר להן חלב בצום

ויש נשים שזה חסר אבל מסתדרות עם מטרנה ואחכ עובדות קשה שלושה ימים להחזיר את החלב

ככה שזה לא כזה גורף

שמניקה= לא לצום

אישית, מאוד קשה לי לצום בהנקה אבל אני בלב שלם צמה עם כל הקושי מוכנה לתרחיש שאוכל בשיעורים אם אגיע לסף עילפון

אבל לא צריך לשאול את האשה, תגידי יש לך חלב בשפע או הצמצום?

תינוק באשפוז כי לא מצליח לאכול תמל זה כל כך קל בעיניכן?

חיבוק גדול עם כן.

מקווה שתצליחי להחזיר את החלב. תשתי מלא. תאכלי קוואקר. 

כתבתי להעלות מודעות.

אצלי שום דבר לא עזר.כי עוד לפני כבר התמעט

נראה לי שהמודעות עלתה בשנים האחרונות. ובאמת צריך ממש כל מקרה לגופו.

ואנחנו צריכות לפרט למי ששואלות. 

סרבני בקבוקים כי הם רגילים לינוק

וצום זה לא בדיוק הזמן המתאים לתת לתינוק שרגיל לינוק פעם ראשונה בקבוק. לדעתי

לב יודע מרת נפשו.

ידעתי שאין לי מספיק חלב

זה לא עניין אותה.

אמרה שזה חוזר, וזהו. חשבתי שיחזור באמת.

טוב נו ב"ה הכל נגמר בטוב, אז נעביר את זה. 

כתבתי בשביל מי שאולי כמוני 

צריך לחדד מאד את המצב כששואלים

כתבה על סיפור לא מהשנים האחרונות.

מה שנראה לנו חשוב ויכול להשפיע על התשובה.

מבינה שזה סיפור ישן אבל גם את הנקודה הזאת חשוב לחדד. לא צריך לחכות שהרב ישאל לפרטי פרטים, אפשר מראש לנדב את כל הפרטים הרלוונטים.

כשאומרים לך שהחלב יחזור, וזה בסדר שאין חלב בצום, ואחר כך הוא חוזר, ואת אמא צעירה וחסרת ניסיון, את עלולה להאמין ל"מה שהרב אמר". 

לי פעמיים הרב התיר לשתות לשיעורים כשהיו לי תינוקות בכיפור בני חודש חודשיים..

רק מהפורום אני מגלה שזה קשה לקבל לזה היתר.. 

אבל לא סתם הרבה אומר ככה, גם יועצות הנקה אומרות.. חלב לא פשוט מפסיק, הוא אולי מתמעט ואם מניקים מספיק ושותים הרבה הוא חוזר. (אחרי היום עוד לא התנסתי כ"כ אבל בט'באב באמת התמעט לי לקראת הסוף וב"ה הסתדר אח"כ..) אני יודעת שזה לא כזה פשוט לא לצום, גם למניקה.. צריך פסיקה אישית לדעתי..

ואמרת שהתמעט עוד לפני, אז אולי זה סיבה לפסוק מראש לשתות לשיעורים, אבל גם יכול להיות שהצום לא מה שגרם להתמעטות החלב, אם גם ככה זה התחיל לפני..

אולי אני מקרה נדיר.

בן כמה התינוק היה?

באמת עצוב שככה

ומחזקת נשים לבוא לרב עם תחושת הלב שלהן ועם ההכרות עם עצמן

אני שתיתי ואכלתי שיעורים עם קטנה בת חודש

ועדיין היה קשוח

ולמזלי ידעתי מראש וחששתי שזה קשוח מידי ובעלי פרט לרב את הכל

וגם היה לי חשוב לחפש כזה שמבין בהנקה ולא מחמיר

אין לי עם זה ניסיון האמת.

וסליחה שאני נודניקית בנושא, אבל הנושא של האנונימי צריך גבולות בזמן האחרון.

רב שמוסמך לרבנות צריך לברר את כל הפרטים.

עדיף מראש לשתות שיעורים מאשר להפסיק את הצום בבת אחת.

חשוב להעלות למודעות את הנושא של ההנקה

אף תינוק לא צריך להגיע לבי"ח.

זה גם תפקיד האמא להיות עם יד על הדופק במהלך הצום ולא לפחד להיות נודניקית אם צריך.

היונקת ישנה גרועה וגם האחרים התעוררו בלילה אז התחלתי עם שינה מקרטעת. הילדים פחות או יותר העסיקו את עצמם רק בווליום חזק מדי לטעמי. מודה שמפריע לי שהם מעבירים את הצום ככה (הכוונה לגדלוים יותר, בני ה10), לא בטוחה שיודעת מה לשפר לשנה הבאה שיהיה טוב יותר בגזרה הרוחנית.

בסביבות 15 הלכתי לנוח וקמתי עם מיגרנה ובחילות. בעצת אמא שלי הלכתי עם הילדים לנעילה וזה היה די מאכזב, אף אחד לא שם לב למעמד וגם לי היה קשה. תוהה אם מתישהו הילדים שלי כן ירגישו חלק מבית כנסת.

בצאת הצום לקחתי ישר אקמול וכוס קפה וב"ה התאוששתי. 

בערב ממש כאב לי ולקחת אופטלגין.

ובמהלך היום לקראת הערב גם התחילו לי כאבים והתחלתי לשתות לשיעורים, אבל זה לא עזר. נשארתי במיטה בלי לזוז כמה שעות עד שהרגשתי יותר טוב.

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)

להריון וכאלה להנקה