שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן מי אמור לשלם בדייטיםעייפתי מהמירוץ

מצד אחד בא לי חצי חצי כי אני עוד לא מכירה אותו או רוצה אותו ולא בא לי שיוציאו עלי כסף


מצד שני ברוב הפעמיים בפגישה ראשונה מזמינה רק מים או משהו קטן וזה מטןפש להתחלק בסכום כלכך קטן


וגם לא יודעת איך גברים יגיבו שאני יציע לשלם (לא מדברת על קשר שהוא כבר ממש רציני שאז אין שאלה בכלל)

זה לא כמו במגזר הכללי שהולכים לאיזה מסעדה סופר יקרה ואז יש גם הגיון לחצי חצי ברוב הפעמיים החשבון יוצא על גג 40 שקל

בהנחה שלא הזמנו אוכל אל תתפסו אותי על המילה


ואז זה יוצר מצב שלא בא לי להזמין כלום כי לא בא לי שישלמו עלי

בקיצור מרגיש לי שהסתבכתי מה אתם אומרים


נ.ב הכי לא קשור לצאת כיפור אבל תזרמו

>>>ברוקולי

 

א. תלוי בני כמה אתם 

ב. תלוי מה הצד השני עושה בחייו ( למשל לא דומה בייניש למי שכבר עובד) 

ג. בעיניי בפגישה הראשונה את יכולה להציע אבל בסוף לתת לגבר לשלם 
בהמשך הדרך ראוי חצי חצי 

 

מקווה שאני עונה לעניין..פתחתי ניקק

אם זה מטופש בעינייך לשלם על מים אז את אכן לא חייבת להציע לו לשלם על עצמך.

אם זה מטופש בעינייך להתעקש לשלם על סכום קטן.

תציעי פעם פעמיים לשלם בכל זאת את, ואם הוא מתעקש תשחררי..

גבר שלא משלם לך על מים יקיים את מה שכתובחסדי הים

בכתובה: "אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי, כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא."

 


 

תברחי מגבר כזה.

איך זה קשור? היא לא רוצה שישלמו עליה בהתחלהאוויל מחריש
זה צריך להיות טבעי שהגבר משלם.חסדי הים
פשוט מדהיםאוויל מחריש

נניח שיש 8 מיליארד אנשים בעולם ורק רבבה קומבינציות של תרבויות שונות.

ואחרי כל זה, בפורום שלנו, מישהי אחת נבוכה חושבת שדבר מסוים בסדר ומוודאת לגיטימציה, אחד חושב שהיא פועלת כנגד הטבע של כל האנושות, ואחד אחר חושב שיש לפחות עשרים אפשרויות לגיטימיות. זה נראה לי קורה רק בפורומים של יהודים כנאמר שני יהודים שלוש דעות.


ובכנות, אני חושב שאחד הדברים החכמים שאישה יכולה לעשות זה לשלם בפגישה ראשונה גם על הגבר.

דברתי על כל העולם? ברוב התרבויות זה מקובלחסדי הים

ככה, וזה קשור לטבעיות של הגבר כנותן.

בחטא אדם הראשון התהפכו היוצרות, והאשה 'פרנסה' את הגבר, ועד היום אנחנו סובלים.


אם בחורה דואגת שהוא שילם על מים, שזה כמה שקלים, זה מוזר, ולא צריך להיות ככה.

אשה צריכה להיות בנוחות לקבל.

הנתינה צריכה להיות מתאימה למקבלאוויל מחריש
לגיטימי מאוד שהיא לא תרצה שישלמו עליה לפני שהתפתח קשר. זה שהיא אישה לא אומר שהיא צריכה להיות מקבלת של כל אחד אלא להפך, היא צריכה לסמוך על עצמה ולהיות נכונה לקבל ממי שהיא חושבת שיהיה בעלה מתי שהיא מרגישה בנוח.
להגיד דואגת זה קצת לא נכוןעייפתי מהמירוץ

אני לא דואגת שישלמו עלי ולא אכפת לי גם שישלמו עלי אבל לא מעדיפה

אם זה משהו קטן זה בסדר

אבל יוצאת מנקודת הנחה שאני לא הבחורה הראשונה וזה מתישהו מתחיל להיות הוצאה לא נעימה

וגם לפעמיים כבר בכמה דקות הראשונות אני יודעת שזה לא זה ואז מהמקום הזה שבטוח לי שזה לא מתאים וגם צריך להוציא כסף לחינם לא אוהבת את זה

המנהג והטבעיות שהבחור צריך לדאוגחסדי הים

לבחורה בדייט.

זה כמו שאת באה לבית של מישהו והוא מציע לך שתייה, ואז את מציעה לשלם לו.

זה לא משנה, אם אתם נפרדים אחר כך, זה מחווה שמצופה מהגבר.

מחווה שמצופה מגבר *שרוצה את הבחורה שמולו*מבקש אמונה

לא כל אחת שנפגשים איתה כדי לבדוק אם יש התאמה צריך גם לשלם עליה. 

זה אקט של חיזור, לא של דאגה. 

זה דאגה. כמו שאתה מלווה אותה לתחנה, גםחסדי הים
אם אתה לא מעוניין בה.
לא אותו דבר.מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"א בתשרי תשפ"ד 22:14

ללוות זה לדאוג לה שתספיק את האוטובוס או שלא תלך לבד וכו'  זה לא עולה לי כסף וזה אכפתיות

אבל לשלם זה כבר משהו אחר, לא אמורים לצפות ממני להיות ספונסר סתם כי היא בחורה

chivalry is deadחושבת בקופסא
כאקט של חיזור, לא בכל פגישהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ד 00:56

עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ד 00:40

אין שום סיבה לשלם על כל בחורה שנפגשים איתה

 

לדעתי כל הקטע הזה הוא סתם יצור כלאיים שהגיע מתרבות שבה גברים מזמינים את הבחורה לפגישה - ואז באמת גם משלמים וברור שזה גם מצופה מהם

ולקחו את זה לשידוכים ששם אף אחד לא הציע ורק בא לתהות על קנקנו של הצד השני

וואלק ניסיתי את זה בפגישה שלישיתא-אאוטינג

ואחרונה

רצית לקדם איתו את הקשר?אוויל מחריש
עשי כך:אוויל מחריש

תחילה אמרי: אני מרגישה יותר בנוח לשלם על עצמי והביעי הכרת תודה.

אם הוא מביע הבנה הכל טוב.

אם הוא מציע שוב בעדינות אז הביעי נכונות לשלם ואמרי שאת מעריכה את הצעתו אך מעדיפה שלא.

אם הוא מתעקש ממש, אז תני לו לשלם.


אפשרות טובה אחרת: בפגישות ראשונות כוונתי למקומות פתוחים בלי להזמין אוכל.


עוד אפשרות טובה: אל תסתכלי על זה שמשלמים עלייך בתור משהו שובניסטי אלא בתור מישהו שרוצה לגמול איתך חסד, חסד אפשר לעשות גם עם עשירים וגם עם עניים. האמת שזה העלה לי נקודה למחשבה בהקשר דומה, יש לפעמים אנשים ברחוב שמחלקים טופי או נרות שבת וכאלה, הרבה פעמים עצם הקבלה מהם תעשה להם טוב למרות שזה לא הכי נוח…

כל עוד יש מה ש"מקובל"א-אאוטינג

זה לא מרגיש חסד כמו עמידה בדרישות חברתיות..  לענ"ד

לפרנס את הילדים מעל גיל 6 זה צדקהאוויל מחריש
האם זה שיש נורמה חברתית הופך את זה למשהו אחר? למרות שאני מסכים שזה מושפע מכוונת האדם
תנסי להפוך את הסדרkaparalay
לפני שמזמינים, תגידי לו שאת רוצה לשלם על עצמך/חצי-חצי, ושזה יעזור לך להרגיש בנוח..(:


ובכ''מ, אם את יודעת מראש שתזמיני משהו קטן, נראה לי שלא כדאי להתעקש מדיי.

פעםחתולה ג'ינג'ית

הייתי מציעה לשלם, עד שהבנתי שזה פשוט לא עושה להם את זה.

אז אני נותנת להם לשלם בשמחה רבה, שיהנו, ואני אלמד להיות יותר בעמדת קבלה.

ממ אפשר לא לשבת במקום בדייטים ראשונים א-אאוטינג
מחשבהא-אאוטינג

אפשר לתת לו לשלם (רק אם זה זורם כמובן) כי זה מגוחך לחלק חשבון קטן, ואחרי זה כשיוצאים להגיד כזה 'אני מעבירה לך בביט על מה ששתיתי, ככה יותר נוח לי' ואפשר להוסיף איזה משהו על המקום ממנו זה נובע.. דווקא נושא מעניין לדיון

לההמבקש אמונה

עדיף כבר את האפשרות הראשונה, או להגיד כבר לפני שהיא מעדיפה לשלם על עצמה

 

אם כבר החלטתי לשלם על מישהי ופתאום היא תחזיר לי בביט זה יהיה ממש מעליב 🙄

 

יש כמה סיבות, מוסריות ולוגיות, למה הגבר צריך לשלםנוגע, לא נוגע

1. פערי השכר בין גברים לנשים.

2. כסף הוא בעצם זמן עבודה, וההתארגנות שלה לדייט זה גם דבר שלוקח זמן.

אז למעשה שניכם הקדשתם זמן, ויוצא שהתחלקתם בתשלום גם אם טכנית אתה משלם הכל.

3. ממתי בעל המקצוע משלם למי שמזמין אותו?

הזמנת גנן שיגזום לך את הראש, תשלם.

4. אם אתה משלם היא מראש תרגיש לא נעים ללכת למקומות שהיא אוהבת אבל הם יקרים.

ככה חסכת לך את כל החלבי חם (ובפרט בצאת כיפור).

5. אם חלק מהגברים ישלמו וחלק לא, יצא מצב אבסורדי שבסופו של דבר שילמת על גבר.. (ראובן תמיד משלם. שמעון תמיד מתחלק. לאה יצאה עם ראובן ולא הלך ובסוף התחתנה עם שמעון, אז המאתיים שקל שראובן שילם עליה הם לבסוף רווח של שמעון). ואם אתה בצד המתחלק (שמעון) זה הכי גרוע.. יוצא שגבר שילם עליך.

6. ידועה השאלה איך יתכן שאישה מתקדשת בשווה פרוטה. יש הסברים. אבל בפשט זה בגלל שהשווה פרוטה באה אחרי הרבה דייטים שהגבר שילם. אז אם אתה לא משלם עכשיו אתה בכל מקרה תצטרך לשלם אחרי זה. כדאי שתהיה חכם ותשלם עכשיו ולפחות תצא ג'נטלמן ("בדרא גברא" בארמית).


בקיצור לדעתי התשובה לשאלה זה בעיקר לזרום ולא לעשות מזה יותר מדי סיפור.. תתנהלי רגיל מבחינת ההזמנה, ואת יכולה ואולי לפעמים צריכה להציע להשתתף, אבל זה בכל מקרה תלוי בעיקר בו.


יש לעיין בדבריךאוויל מחריש

1. לטובת מי נוטה הפער בין בייניש למישהי שלומדת ועובדת?

2. אם הגבר נוסע לקרבתה, כיצד מגלמים את השווי הזה?

3. אני מסכים שזה נכון אם הגבר הזמין אותה בעצמו, אבל בשידוך מאורגן אין סיבה לטעון טענה זו.

4. אפשר ללכת למקומות זולים ולשמור על האפקט שהיא מרגישה לא נעים מזה שהולכים למקום זול.

5. לפי מה שאתה אומר, אם שמעון היה משלם על רחל אשתו של ראובן, עדיין יוצא שמצד ראובן גבר שילם עליו. לכן דווקא אם כל אחד משלם על עצמו יוצא שגבר לא שילם עליך לפי הלוגיקה שלך.

6. על זה נאמר דיה לצרה בשעתה, ושמא תיתן עיניה באחר והווי ליה אישה הטובעת בזוטו של ים.

צחקתי בקולרנה בנה
ששון וקול שמחה
יפה.אני הנני כאינניאחרונה
מה שאני תמיד עשיתי...-השתדלות !

כשהגיע הזמן של התשלום הייתי מוציאה ארנק, להראות כוונה לשלם על עצמי, בלי לדבר ובלי לסכם ביננו מי משלם מה...

ברוב המוחלט של הפעמים המדוייטים התנגדו, חלק הזדעזעו עד עמקי נשמתם חח בקטע טוב

והייתה אפילו פעם אחת שהוא שתק ושילם על עצמו, ואני שילמתי על עצמי. הנחתי בתוכי שהוא מאוד זהיר, אולי הוא כבר יצא ללא מעט דייטים וואלה זה באמת יקר כל פעם ועוד עם מישהי אחרת וזה לא רציף.


אם את מרגישה שלא בנוח את יכולה לפתוח מראש וזה דווקא יכול לתרום המון- "וואי האמת באלי להזמין משהו גדול אבל זה יוצא קצת יקר... זה בסדר שאני אזמין? אני כמובן משלמת וזה עליי". ולנסות להקליל את זה קצת ולשאול אם הוא גם רוצה וזורם


אגב לדייטים באוויר הפתוח הייתי תמיד מגיעה מצויידת במים וכוסות ונשנוש כלשהו לשנינו, שיהיה משהו.

ובכלל, לדייטים ראשונים תבואי פתוחה. בלי ציפיות ממנו להתנהגות כלשהי. רוצה אוכל? תדאגי לאוכל בעצמך לפחות שלא תהיי רעבה באותו רגע וזה סתם יתסכל ויהרוס;)


ועוד משהו, קחי בעירבון מוגבל- גברים שונים מאיתנו. יש בהם משהו הרבה יותר פשוט. אם הם אומרים שסבבה להם לשלם עלייך, זה אומר שבמובן הכי עמוק זה באמת סבבה להם לשלם עלייך חח

והרבה מהם יהנו מזה, זה יהיה להם חשוב לשלם עלייך.

אז אם מישהו רוצה לשלם עלייך- תרפי. זה עושה לו טוב. וזה שאת משחררת יעשה לך גם המון טוב

לתת לבחור שיציע לשלםהיום הוא היום
אם לא הציע, את יכולה לשלם על עצמך
מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.
מסכימה לגמרישלומית.
פשוט בעיניי זה לא בהכרח מראה על הערצה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

תגובה יפה מאודרקאני
את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
אם את רואה שזה דפוסPaslash

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.


דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.


הפסקתי לקרוא בפסקה הראשונה כיהפי
זה לא נכון
העלת פה הרבה נושאיםintuscrepidam

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

לגמריהפי

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

להתפשר על מה? מהי הפשרה שאת מדברת עליה?נקדימון

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.


השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.


וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.


זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

אני צריכה להתחתן עם כל אחד?הפי

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

(בחיים עצמם יש מעשיות, האידאל מתלבש במעשה(נפש חיה.

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

אני ממש חושבת שזה חשובהפי
שקודם כל יהיה חבר שלך שיהיה לך כיף איתו
נכון, הבסיס הראשון חברי וקשר אמיץ, יציב ואוהבנפש חיה.אחרונה
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:40

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אם באמת היה לה חבר זאת לא הייתה בעיה…intuscrepidam

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

לא יפהפיה ולא נעלייםב..

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

חשבתי לעשות את זה אבל איכשהו לא יוצא ליב..
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסח

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

אםooאחרונה

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת


ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

מנסיוננו באחוזת זרשחר245

40 רכבים יכולים להגיע ממש עד האולם והשאר חונים למטה וצריכים ללכת בשביל פחות נוח.
מסדרים את זה ככה שהמבוגרים יותר או המכובדים יותר חונים למעלה.
תחבורה ציבורית - באמת פחות נגיש. אצלנו החתן והכלה לא היו מאד צעירים.
אז רוב החברים שלהם הגיעו עם רכב.
מלבד נגישות האולם מצויין , מקום יפיפה ולא מאד יקר. (190 זה מנה מאד בסיסית, אנחנו שילמנו מעל 250)

אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfbאחרונה

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימהאחרונה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך