יא תשרי-ובין יו"כ לסוכות
אמש[1] ביום תשיעי,מוכה בנגעי
ובצאת העשירי,טרי למשעי
קרצפת נשמתי,קמה אלומתי
זאת נחמתי, לא אסיר תֻּמָּתִי[2]
-לב חדש צמח.ישראל ישמח[3].חסדך אל תמח.-
בגדים צועים לבשה,נשמה יבשה.
הסריחה מפרשה,רשה ובושה[4]
הלבשתה מחלצות,הדורים בכל קצות
ניכרו בכל חוצות,נשמות העולצות [5]
-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.-
רחצה במי גנים[6],לבשה לבנים
רצה ברננים, לארבעה מינים
בחדווה בוחנתם,ששה בקנותם
לך נגינתם, 'הדר' - טענתם.[7]
-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.-
נשאת עוונה, וחיש היא בונה
סוכה כה חסונה, עזבה מעונה.[8]
בצל האמונה,יושבת ספונה
ככסף,שבתה מונה.מאור קונה ניזונה[9]
-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.-
קום סוכה נופלת, תפרח כחבצלת
מאוד מעורפלת,רק ממך פלט[10]
קומם את דעתה,קבל את ביעתא
סלק את ביעותה,קרב גאולתה[11]
-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.-
************
[1] ע"פ הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ז): "כמה מעולה מעלת התשובה אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם צועק ואינו נענה .. והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות." וביום התשיעי,למרות היותו אחד מעשי"ת עדיין לא במעלת יום הכיפורים שבו 'מכל חטאתכם תטהרו' ., ובצאת העשירי ,הקב"ה מוחלן וסולחן לשבטי ישורון ,ומחדש להם נשמה טהורה וטרייה,כטריות לחם הפנים.
[2]"והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי" (בראשית לז,ז) "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני" (תהילים קיט,נ). "חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני"(איוב כז,ה). ודרשו ע"ז בגמרא בסוטה את העניין על תשובה מאהבה. :"בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו אייחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה ת"ל (איוב כז, ה) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני". וכן העניין בימים אלו בין יו"כ לסוכות-תשובה מאהבה. וכמו שאומר השל"ה (מסכת סוכה,פרק תורה אור אות ע) שמדקדק ממה שכתוב בגמ' בר"ה (יח.) דרשו ה' בהמצאו-אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ וכו'.אך בפועל אין עשרה ימים בין ר"ה ליו"כ ,(אלא רק אם מחשיבים את ר"ה ויו"כ עצמם,וא"כ לא נחשב 'בין'),וע"כ הכוונה לעשרה ימים שבין יו"כ (שגם נקרא ר"ה: "בראש השנה בעשור לחודש" יחזקאל,מ,א) הכוונה לימים שבין סוכות והושענא רבא. וכתב ב'קדושת לוי' (הפטרה לפרשת האזינו) שימי תשובה אלו הם בגדר 'תשובה מאהבה' (מתוך הספר באר החיים,תשרי,עמ' רכו)
[3] "ישמח ישראל בעושיו ,בני ציון יגילו במלכם" (תהילים קמט,ב). "זכרה לי אלקי על זאת ואל תמח" (נחמיה יג,יד)
[4] לפני הכפרה,הנשמה הטהורה לבשה בגדים צואים ומלוכלכים (ע"פ זכריה ג,ג :"ויהושע היה לבוש בגדים צואים" ומצודות :"צואים" - ר"ל מלוכלכים ולפי שהצואה הוא לכלוך קורא לבגדים מלוכלכים בגדים צואים) ,וגם הסריחה מפרשה ,היינו מהצואה של העוונות,של חטאי האדם. "פרש" - זבל וצואה" (מצודות על מלאכי ב,ג) ,והיא מרגישה רשה בעולם הזה ובושה מכך. וכעין שנאמר במסל"ש (פ"א) :"על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד". כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו…אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעולם הזה.."
[5] אך עכשיו לאחר הכפרה, הלבשת את הנשמה מחלצות "ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות" (זכריה ג,ד) -"מחלצות" - כן יקראו מין מלבושים נאים (מצודות), שאותם בגדים הדורים חופפים ומשפיעים בכל קצות הנשמה, וניכר בכל חוצות ,היינו לא רק בפנימיות ,אלא ההשפעה היא גם בחיצוניות, גם בחוצות העיר (כמו 'חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות'. איכה,ד,ח) ובמוצאי יום כיפור ,שב ה' את שבות עמו ישראל, ובנה ערים נשמות, וכל הנשמות ירננו ויעלצו בחוצות. ועוד, הרי באדם יש שתי נשמות ,בהמית ואלוקית -ובמוצאי יו"כ, שב ה' גם את שבות הנפש הבהמית, שעכשיו באו לה ימים שיש בהם חפץ, שענייני ימים אלו מרובים בעשייה גשמית ,כמו ארבעת המינים ובניית סוכה וכדו'- וע"כ עכשיו יש לה שייכות יותר ,ושוש תגל ותעלוץ בה'. "ע"י העלייה של יו"כ מתרחקים הרבה מן העוה"ז..ואותם הימים שבין כיפור לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה.. " (עולת ראיה,בין יוה"כ לסוכות) וכן ע"ע אורות התשובה ט,י)
[6] ע"פ "מעיין גנים באר מים חיים"(שה"ש,ד,טו) ו"עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת" (ה,יב).אחרי רחצה במי הנקיון של יו"כ, רצה לקיים מצוות- לקנות ארבעת המינים.
[7] בחדווה בוחנת הנשמה את ארבעת המינים. ולכ נגינת האדם שישו וחדוו ,ומנגינתו השמחה-היא אינה נזבחת בלתי אם לה' לבדו. ואחרי הזדכות הנפש של יום כיפור, כל הטענה, הרצון- הוא שיהיה 'הדר'. שארבעת המינים יהיו כמה שיותר מהודרים. לעשות רצון בוראנו ולפאר ליוצרינו.
[8] בצאת יו"כ, יום נשיאת העוון. חיש מהר הנשמה רוצה לבנות סוכה. שמצווה להתחיל בבניית הסוכה שילכו מחיל אל חיל. "ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה" (שו"ע רמ"א תרכה. וכן בא"ח וילך כג. ועוד). ולא עוד שבונה סוכה, אלא סוכה חסונה. הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא'. זוהר תצוה (ח"ב קפו, ב): "כתיב (ויקרא כג, מב): בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים – דא הוא רזא דמהימנותא… ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלהא ברזא דמהימנותא. אחרי טהרת הלב של יו"כ, גם כן ישנו רצון לבנות סוכה איתנה, לבנות קומה באמונה ובדעת ה' חזקה וחסונה. ועל כך צריך שיעזוב איש את אביו ואת אימו ,את הרגליו הישנים ויעזוב את מעונו הקלוקל, וישוב למעונו האמיתי לחדוות ה' אשר הי מעוזו, וישכון בבית מאוויו האמיתי. ועוד פשוט, 'עזבה מעונה'- בסוכות אנו עוזבים את ביתנו ויושבים בסוכה.
[9] בצל האמונה וכו', שהסוכה נקראת צילא דמהימנותא. כנ"ל. ומה עצמו רזי הסוכה ומה יקרו מאוד עניינה , ועל כן ככסף מונה את זמן הישיבה בסוכות, שכל זמן בה הוא מצווה. ומאור קוננו ,מאור קונה- הקב"ה , ניזונת הנשמה. ובסוכה אפשר לקלוט יותר עניין זה.
[10] ע"פ : "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".שתקומם את קרן ישראל, את עם ישראל, ואת מלכות בית דוד, את תהליכי הגאולה ו"יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"(ישעיהו לה,א). כי עם ישראל מאוד מעורפל, הוא מחפש את דרכו ואיך נכון לפעול במדינתו. (בהשראת אירועי הרפורמה המשפטית והשלכותיהם) ,ורק ממך הפתרון והמפלט לזה.
[11] לכן אנו מבקשים ,שקומם את דעתה, דעת סוכת בית דוד, סוכתינו. וקבל את תפלתינו.(ביעא-בקשה,שאלה בארמית) וסלק את ביעותה, את הפחד שלה. בין אם זה פחד מזרם אחר בעם, ובין פחד חיצוני. וב"ה קרב את גאולתינו.
