למה כמות של בנות יש להם נטייה לעגל פינות ואפילוחסדי הים

לשקר?

זה כאילו בטבע שלהן להמציא דברים ולא יכולות פשוט להתמודד עם המציאות.

יש גם גברים כאלו, אבל יותר מצוי אצל בנות.

מה העניין בלומר את זה?חושבת בקופסא
לכולם יש עבודת המידות לעשות בעולם הזה.
כי מעניין אותי מאיזה נקודה בנפש זה נובעחסדי הים

כדי שאוכל להתמודד עם זה.


אני בן-אדם שזה מאוד מפריע לו, וזה מעורר טריגר חזק אצלי ואני רוצה להבין ואולי למעט את הטריגר הזה אצלי.


אני בן-אדם לא מושלם בהרבה דברים אבל הדרך שלי בחיים כשאני עושה טעויות זה לא להתכחש למציאות, במיוחד אם זה נוגע לחיים של אחרים. אני אומר להם את המצב ומתמודדים ביחד.

זה קורה לי בעבודה וביחסים במשפחה וכדומה.


לא מבין למה לא להיות שקוף עם אחרים ולהתמודד.

יש להיות שקוף עם אחריםחושבת בקופסא

נגיד לפנות בנעימות לקולגה בעבודה לדון איתה על מקרה מסוים, שוב בנעימות, כדי לשפר את היחסים להמשך, 

ויש לפרסם בפורום ציבורי הצהרה שמסתכמת ב"למה בנות כאלו רעות ושקרניות?"

קודם כל לא אמרתי שכולן וגם לא אמרתי שמיחסדי הים

שבקבוצה שציינתי הן כולן מגיעות לשקר. גם לא התכוונתי להאשים ולא כתבתי המילה 'רעות'.

(לפי האמת אני אמור לכתוב כאן עוד משפט, אבל אחסוך מפני השלום)

אני מנסה להבין את התופעה.
 

עכשיו לעצם הענין לכאורה לא הבנת את השרשור ואת התגובה שלי (ואולי לא הבהרתי מספיק).


 

אני התכוונתי לעיגול פינות ואפילו שקרים, ולא להיות שקוף ביחסים בין אישיים שזה נוגע לאחר.


 

לא רואה בעיה לפרסם את זה בפורום ולא הבנתי מה הבעיה שיש לך עם זה. (במיוחד שלא כללתי את כולן וסייגתי.)

יש משפט מאוד חביב של הרב קוק במאמר 'מסע המחנות'advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ח בתשרי תשפ"ד 18:04

"טוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין"

תראה אני לא מסכים עם הרב קוק בצורה כלליתחסדי הים
בגישתו בענין הזה, אבל זה ענין אחר.


אני לא חדשתי כלום בשרשור כבר התורה אצל שרה ועוד נשים וחז"ל עמדו על זה, אני רק רוצה להבין את המניע, כדי שזה לא יעורר לי טריגר חזק.

הקב"ה לא אוהב שמקטרגים על בניו, וגם על בנותיוadvfb
לא הבנתי איך אתה מגדיר קטרוג. קטרוג בחז"לחסדי הים

זה לבוא לפני ה' בתפילה ולדבר דברים רעים על בני אדם.


לא להצביע על תכונות מסויימות שיש לחלק מקבוצה מסויימת. חז"ל מלא מדברים כאלו גם על נשים:

"לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא מיקרת ראשה, שנאמר (ישעיה ג): ותלכנה נטויות גרון. ולא מן העין, והרי היא סקרנית, שנאמר (שם ): ומסקרות עינים. ולא מן האוזן, והרי היא צייתנית, שנאמר (בראשית יח): ושרה שומעת פתח האהל. ולא מן הלב, והרי היא קנתנית, שנאמר (שם ל): ותקנא רחל באחותה. ולא מן היד, והרי היא ממשמשנית, שנאמר (שם לא): ותגנוב רחל את התרפים. ולא מן הרגל, והרי היא פרסנית, שנאמר (שם לד): ותצא דינה". (בראשית רבה יח, ב)

אתה לא חזל, ואתה זורק מאינטואציה מהרשמים האישייםadvfb

שלך ולא ממחקר מעמיק,

לפי חלק מהפרשנויות ישעיה נכווה בשפתיו מגחלת שמלאך העביר על שפתיו בגלל שהוא רק תיאר מצב רע על עמ"י, על כך שהוא אמר שהוא יושב בתוך עם טמא.

ישעיהו זה היה במהלך נבואה עם ה'.חסדי הים

לא רק חז"ל העבירו ביקורת על קבוצות מסויימות בעם ישראל. עשו את זה במשך כל הדורות.

אז מתי שלא נמצאים במעמד נבואיadvfb

אפשר ללכלך חופשי?

אמרות חזל הם אמרות חינוכיות שבאות להעביר מסר והם מחייבות פרשנות. חשוב להתעסק בפרשנות שלהם ולהבין מה הם רצו לומר לנו כדי שנהיה טובים יותר על ידי אותם אמירות. הם לא מהאו"ם, הם לא רצו רק לתאר מצב, הם רצו לומר משהו

זה לא נקרא קטרוג אם זה לא לפני ה'.חסדי הים

ברור שצריך להיות ביקורת עניינית. אתה רק שופט שהביקורת שלי לא עניינית וללא מטרה. אני כן כתבתי בצורה עניינית כי אני רואה את המצב הזה מהתבוננות בעולם, וזה מפריע לי בדייטים, ואני רוצה להבין מאיזה מקום זה מגיע. היו כמה תשובות ענייניות, במיוחד של @רקלתשוהנ וגם של אחרים.

לא צריך להיות פסיכולוג קליני כדי להבין שאפשר לכתובadvfb
דברים בצורה יותר רגישה ואמפתית.. אל תתפלא למה אנשים מגיבים בצורה כזאת כאשר מבחינתם הם פוגשים תוכן קשה
צריך לכתוב ביקורת כמו שהיא לא לעגלחסדי הים

פינות, אלא אם כן אתה מפנה את זה לאדם מסויים ואז אתה צריך להיות יותר עדין ולהתחשב במצב שלו.

בפירוש לא כללתי את כל הנשים, כתבתי שראיתי את זה על כמות של נשים. אפילו נזהרתי לא לכתוב רוב.

אני כותב את הביקורת כמו שהיא וזהו. לא מעגל פינות.

רגישות איננה עיגול פינותadvfb

מעניין שאתה מתייחס לדבריך כאובייקטיבים שהם בפרוש סובייקטיבים

 

אדייק ואומר: כאשר מציגים תכונה רעה כתכונה נשית זה לא רגיש.. וזה גם סובייקטיבי ולא מחולט ובודאי לא הכרחי.

אפשר מאוד להציג חולשה שמתאפיינת כנשית או גברית. ובפשטות, כשמדברים על חולשות כדאי לדבר על כך ברגישות. לנשים יש חולשות, לגברים יש חולשות... ב"ה.

תראה המדרש אומר את התכונה שאמרתיחסדי הים

"ותכחש שרה לאמר. מכאן שהנשים כחשניות הן מפני הפחד. ולכך פסלן הקב"ה מלהעיד עדות" (מדרש אגדה-בובר- וירא יח. דרך אגב זה מקור מדרשי למה שדנתי עם @טוב שם)

אז המדרש אובייקטיבי או סובייקטיבי בעיניך?

מעריך את ההסתמכות שלך על המקורותadvfb

למדת את המדרש לעומק? זה מדרש אגדה לא הלכה... הרבה פעמים מדרשי אגדה מגלים טפח ומכסים טפחיים לכן ההזתכלות הראשונית על מדרש יכולה להיות שיטחית. אגב המדרש יכל לומר שנשים שקרניות... אבל הוא אמר שנשים כחשניות, זה פתח למשמעות שונה בהחלט.

זה הכל בחירה של מונח, בסופו שלחסדי הים

דבר שרה שינתה מן האמת, וזה מה שהתכוונתי בפתיחת השרשור.

גם אני לא רואה הבדל בין המונח כיחשה לשיקרה, פשוט משתמשים במילה כחש כאשר אדם כופר בטענה נגדו.

כמו שכותב כאן בפירוש ה'משיבת נפש': "ותכחש שרה מכאן שהנשים שקרניות".

כמו שבפסוק: "וכחש בה ונשבע על שקר" (ויקרא ה, כב)


לשלול מסר מפורש של מדרש בטענה שיש עומק, זה עיוות והתחמקות להודות שטעית.

ראוי לדקדק במילים שבחרו חז"לadvfb

ואדרבה, גם מן לשון הפסוק אפשר גם לדייק את אותו עניין (בין אם זה עוזר למסר שכיוונתי בין אם לאו).

ויש הבדל בין מקרא לבין מדרשי חז"ל, מדרשי חז"ל על פי רבותינו הראשונים והאחרונים הן כתובים בצורה של רמזים והן ראויים להדרש.

ומעניין מי זה ה'משיבת נפש', אשמח לשמוע עליו.. לא בטוח שהפירוש שלו מחייב אותי.

 

וגם אם כל מה האפשרות לפרשנות שהצעתי היא שטויות (ויש סיכוי, לא מכחיש את זה ;) ) - 

א. בעיקר מעניין אותי מה המסר החינוכי שחז"ל רצו להעביר כאשר אני רואה דרשה, פחות מעניינת אותי תיאור המציאות על פי חז"ל.

ב. החסרון של תורה שבעל פה כאשר היא כתובה שהיא נאמרת בצורה שלא כדרכה כתורה. אפשר לקחת את שיר השירים ולעשות ממנו שירים עגבים ואפשר לקחת את מדרשי חז"ל ולהטיח עלבונות על נשים.. 

ג. כמו שחז"ל הלכו לפי מדעי הטבע שלהם ולא מסתמכים על הנחיות רפואיות מחז"ל ככה בלל לא בטוח שיש מחוייבות לחז"ל בכל ענייני מדע הנפש. 

 

כל הטענות שהעלית הם לא ענייניותחסדי הים

ואני מאה אחוז שאם הייתה רואה את המדרש לפני כן, לא היית מביע זלזול בדבריי שהם 'קשקוש'.

רק עכשיו שפתאום אני מביא לך מקור מפורש אתה עושה פלפולים.


 

לא יודע לאיזה בית מדרש שאתה שייך, אבל אני מכיר את סוג הטענות מבית מדרש מסויים, לטעון שיש עומק או פרשנות אחרת, איפה שאין מקום לזה. זה הכל התחמקות להתמודד עם דברי חז"ל שלא נוחים לכם.

לא משנה מאיזה בית מדרש אניadvfb

אני שמעתי רק על אחד שחוקר כליות ולב

עולם הכוונות הוא עולם שכדאי להשאיר מחוץ לפורום.

לא מצפה ממך לענות על תוכן דברי אם אינך מעוניין.

לא חקרתי כליות ולב. פשוט ראיתיחסדי הים
בעיניים שעשית מעשה לא יעשה להסתבך עם מסר ישיר של מדרש שגם מוריד את זה להלכה למעשה לענין עדות, ואמרתי שזה דומה בסגנון לבתי מדרש מסויימים שגם עושים את העוול הזה.


דנתי אותך לכף זכות. אם היית רואה את המדרש ועדיין טוען נגד דברי שהם קשקוש, כשאני אומר את המסר הפשוט והישיר של המדרש, זה עוד יותר גרוע.


אתה יכול להגיד שאתה מפקפק במדרשים מסויימים כמו גאוני בבל, אבל אל תנסה לעוות מדרש, להתאים לדעות שלך.


ברור שיש מדרשים עמוקים, אבל אי אפשר להתעלם ממסר ישיר של מדרש.

בתגובה הזאתadvfb

עשית משא ומתן ביחס לעולם המחשבות שלי, לא חושב שזה נצרך. גם אם לא תבין מה עובר לי בראש במדוייק זה לא מן העניין, מבחינתי לפחות. אמרתי כבר מה תוכן טענותי כלפי תוכן דבריך. אם תרצה אתה מוזמן להגיב. אם לא זה גם סבבה.

לא אכחיש שפרשנות דברי חזל צריכה להתכתב עם השכל הישר. השכל הישר שלי הוא הכלי שיש לי לפרשנות. מאמין שגם אצלך יש עניין כזה.

 

זאת הודעתי האחרונה כי גלשנוחסדי הים

לדברים לא עניינים.

אני לא עשיתי ניתוח של האישיות שלך, רק אמרתי בצורה אובייקטיבית שהפרשנות שלך היא מתחמקת מהרובד של המסר הישיר ואפשר לעוות כל מדרש כדי להסתדר עם הדעות שלנו, כמו שהיה לי נסיון עם בית מדרש מסויים.

מה גם שלא הצעת שום פירוש הגיוני אחר.

'תוכן טענותי', אין שום תוכן בטענות שלך, לא הבאת שום פירוש אחר.

הצעת פירוש שהכחשה זה לא סוג של שקר, כשהבאתי לך פסוק מפורש שכן, ושרה שינתה מהאמת בפסוק עצמו שהמדרש מביא.


ניסיתי לדון אותך לכך זכות, שלא ראית את המדרש לפני שכתבת על דבריי שהם 'קשקוש', ואם כן ראית את המדרש זה עוד יותר חמור, כי בן-אדם שמביא דעה על פי מסר ישיר של המדרש, ואתה צריך לעשות פלפולים שבכלל לא הסברת עד הסוף  מה הפירוש שלך רק התחמקות והרחקת עדותך כאילו יש עומק, ואתה קורא לדבריי 'קשקוש'.


לא עשיתי שום ניתוח אישיות רק מהדברים שכתבת בשרשור.

...advfb

"הצעת פירוש שהכחשה זה לא סוג של שקר" לא טענתי את זה ואני גם לא עומד מאחורי זה.

מה שכתבתי הוא "אבל הוא אמר שנשים כחשניות, זה פתח למשמעות שונה בהחלט". רציתי לדייק במילים. ולא אמרתי מה המשמעות הזאת ומה הדיוק אומר. נכון, לא אמרתי את זה.

כל השאר הטענות שהבאתי היו בעלות תוכן גם אם הוא לא מעניין אותך ולא עוסק בפירוש המדרש הנ"ל.

אני בטוח שהרב גם לא התכוון שיפנו את המשפט שלונוגע, לא נוגע
כביקורת אישית כלפי אנשים..
אני לא רב. לא כל אחד שיש לו סמיכה הוא רב.חסדי הים
זה גם סוג של שקר , לפחות לגבי.
יש לי הרבה כבוד לתורתך אבל הרב סתם זה הרב קוקנוגע, לא נוגע

אגב, אני חושב שבגלל שמידת האמת חזקה מאוד אצלך, קשה לך מאוד עם העניין.

אבל צריך לזכור שמצד ה"הווי דומה לו" יש לפעמים מקום ל"ותשלך אמת ארצה" בגלל החסד, וע"ג זה לבנות את "אמת מארץ תצמח".

ובמילים אחרות- השקר נובע מהרגש, והמטרה היא לחבר את הרגש לאמת, ולא לבטל את הרגש מפני האמת, וזו השלמת התכלית של נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, והדרך לכך היא ע"י החסד שמכיל.

אה. קראתי מהר. טוב שלא קראת לי רב. על כלחסדי הים
פנים לא משנה לי שהוא מפנה את זה כלפי בביקורת. זכותו.


נכון אתה צודק.

למה מפריע לך הכינוי רב?נוגע, לא נוגע
כי זה נותן סמכות ואני לא בעל סמכות. על כלחסדי הים
פנים טעיתי בקריאת הודעתך.
מבין אותך. אבל אנשים מחפשים את הסמכות הזאתנוגע, לא נוגע

("אל תגיד לי מחלוקת. תגיד לי מה לעשות"..)

וזה גם עוזר לאדם עצמו לדקדק ולהעמיק יותר כשהוא לומד, לחשוב על יותר מקרים, וגם לא לוותר על מה שנראה לו הפשט בעניין (כשהוא בר הכי).

כן. נכון. אז הרב (קוק) אתה יכול לקבלחסדי הים
כסמכות.  
וגם אתה נוגע, לא נוגע

הוא הנתיב לתורת א"י, תורת אמת (בגלל שלמותה ואחדותה ובגלל שנותנת לכל דבר את מקומו הראוי לו לא פחות ולא יותר), תורת חיים, תורה שמחוברת לעבודת ה' בפשטות ובלי צורך בהסברים עמוקים איך.

בקיצור כל הדברים שמהרושם שלי מדברים אליך




נכון advfb

אבל יש התעוררות כאשר שומעים הוצאת שם רע על עמ"י, נראה לי שאתה יכול גם להבין את זה ואת ההו"א ביחס לתגובה על כך

אני מבין. אבל אני לא חושב שזו הוצאת שם רענוגע, לא נוגע
אדרבה, כוונתו באמת להבין מאיזה מקום טוב/פרווה זה נובע. כלומר להבין איך גם בזה "יש במצפונן אוצר טוב הסמוי מן העין"..
אני חושב שכןadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ט בתשרי תשפ"ד 10:23

זה מאוד בעייתי לתלות מידה רעה או מעשה רע בצורה מוכרחת במין מסויים.

בעיני בת שעוברת עבירה מסויימת אין לה 'הנחה' בגלל שהיא בת. גם בנים ביחס למה שקשה להם (אפשר להבין אותן, אבל אני לא יצפה מהן לפחות).

ככה זה גם ביחס לתכונות רעות. אין לאף אחד קולא בעניין בעניין הזה. וזה קשקוש ששקר זה עניין שהוא יותר נשי

 

זה לא מה שהוא אמרנוגע, לא נוגע
אבל בכל אופן, לא התכוונתי להיכנס לדיונים בעניין. מועדים לשמחה
חג שמח advfb
אז איך אתה מסביר את המדרש שהבאתי?חסדי הים

"ותכחש שרה לאמר. מכאן שהנשים כחשניות הן מפני הפחד. ולכך פסלן הקב"ה מלהעיד עדות" (מדרש אגדה-בובר- וירא יח.)

 


 

ברור שכוונת המדרש לא כל הנשים, אבל זה יותר מצוי אצלם.

 

זה לא קשור להנחה. חז"ל במלא מקומות מייחסים מידות רעות לקבוצה מסויימת

נראה לי שזה נובע מבושהנוגע, לא נוגע
תראה גם ברש"י בראשית ל,כג בסופו
יפה. סוף סוף תשובה לענין.חסדי הים
במקום לשאולהפי

תמיד למה .. תחשוב מה בי יכול להיות יותר טוב? אולי עדינות? הקשבה אמיתית ? גמישות?

ברגע שאחד יבוא לקראת השני ולא ינסה לתקן אותו כל רגע .. יהיה אור 

אני מבינה מה שאתה אומר הייתי עדה היום לשיחה של בעל מקצוע עם אישה .. ואי ואי שיחת חרשים.

היא אומרת משהו .. הוא נתפס על מילה אחת שלה ומאשים אותה , היא מבלבלת במוח והוא מתבלבל איתה

די שיגעו את המוח .. תבינו היא אישה אתה גבר סבבה אפשר לחשוב ..תבואו אחד לקראת השני 

אף פעם כמעט אין מישהו שצודק מאה אחוז

כן. זה ברמה המעשית. אני שואל בתיאוריה כדי שאניחסדי הים
 יבין יותר טוב את טבע האשה וזה לא יעורר כזה טריגר אצלי.


אני יודע שלא כולן ככה. אבל משום מה בחוויה שלי הרבה גברים יותר ישרים ושקופים, ויש נשים (לא כולן. אני עובד עם קולגה שהיא בכלל לא כזאת) שהן מתפתלות ומכסות ואפילו משקרות.

שקר זו מילה לא נכונה פה , אלא אי דיוקהפי

יש אי דיוקים יש מטאפורות יש ציורים יש הכללות ככה אנחנו מדברות .

למשל שבחורה אומרת שום דבר לא הולך לי היום ?

זה באמת ככה ? סביר להניח שהיה לה גם משהו לפחות אחד טוב .

אז למה היא אומרת את זה? כי זו השפה

אז זה אומר שהיא משקרת?? ממש לא

אני מסכים איתך שזה נכון בהרבה מקרים, אבלחסדי הים
לפעמים זה ממש שקר.


אני מדבר יותר במקרים שזה נוגע לאחר, אז האי דיוקים והעיגולי פינות האלו יכולים להזיק או לפגוע באחר, במיוחד אם זה שקרים ממש.

אתה יכול להביא דוגמאותהפי
כמו מישהי שמשתמשת עם הכרטיס אשראיחסדי הים

שלך ולא מספרת לך, ואז אתה שואל אותה למה השתמשת בכרטיס אשראי, והיא אומרת לא אני השתמשתי אלא כנראה בטעות חברה שלי לקחה את זה וזה לא נורא כי זה לא סכום גדול. אז זה קורה עוד כמה פעמים, ואז היא בסוף מודה שהיא השתמשה מלכתחילה, היא רק לא רצתה לעורר ויכוח בהתחלה ולהגיד שהיא השתמשה.

 

אז הכסף לא נורא, אבל מעצבן השקר.

אוקי זה שקר מוגזםהפי
כן. אבל זה קורה בעוד מקרים.חסדי הים

כמו בחורה שמאחרת לדייטים קבוע וכל פעם ממציאה תירוץ, ולא פשוט מדברת איתך דוגרי על זה שיש לה בעיה עם איחר.

 


 

אני אוהב אנשים שמדברים דוגרי.

מה היא אומרת על שאיחרה?הפי
כל מיני: האוטובוס איחר, אמא שלי הייתהחסדי הים

צריכה עזרה, חברה עיכבה אותי בטלפון, כל מיני.

כשזה דפוס קבוע אתה רואה שהיא מעבירה את האחריות לגורם אחר, ולא לעצמה.

חחחחהפי

פעם קיבלתי כוויה מהמסלסל והוא לא האמין לי

עכשיו אני מבינה למה..

האשמתי את המסלסל

דוגמה טובהחסדי הים
כןהפי

רק שזה לא היה שקר וגרם לי לעיכוב..

אבל אמרתי לו ישר שאני מאחרת .. ובאמת התנצלתי.

וואי זה שתי דוגמאות שונות בתכליתאביול

השקר עם האשראי הוא חמור מאוד. בחורה שמאחרת לדייט היא פשוט בחורה שקשה לה עם זמנים.

ההכללות שלך לא נעימות בכלל

אז שהיא תגיד שיש לה בעיה באיחור, ולאחסדי הים
תתלה בגורמים חיצוניים.
אבל הגורמים החיצוניים באמת עיכבו אותהאביול

למה שהיא תגיד דבר כזה?

מדברת בתור אחת שמאחרת הרבה פעמים לדברים... בחיים לא השוו אותי למישהי שגנבה כרטיס אשראי. 

לא באתי להשוות בחומרה. רק הבאתיחסדי הים

דוגמאות מהחיים.


(לא מדבר עלייך כי לא מכיר אותך)

אבל בכללי אם זה דפוס, אז זה בעיה של עצמה, לא של הגורמים.

אדם שמקדים יוצא יותר מוקדם, או שהוא חותך דברים שהוא עסוק בהם.


אני לא מדבר כשזה לא דפוס שאז לפעמים שייך תירוצים.

מבחינת אדם שמאחר, זו הסיטואציה שבאמת הוא נמצא...אדם כל שהוא

(בהנחה שהאירוע באמת קרה, וזה לא סתם תירוץ).  הוא באמת התכוון להגיע בזמן, ובאמת אירע משהו לא צפוי שעיכב אותו.

אתה רוצה שהיא תסתכל על האירוע 'מבחוץ' ותראה שאדם עם אופי אחר היה מתנהל אחרת, ולא היה מגיע לזה. 

אבל גם כשמישהו במצב רוח כעוס, סביר שהוא יגיד לך שהוא כועס בגלל שמישהו עקף אותו בתור, ולא יגיד לך 'אני כעסן באופיי, ומה שגרם לכעסנות להתפרץ במקרה הזה זו העקיפה...'

יכול להיות שכלפי עצמו הוא מודע שיש לו בעיה, יכול להיות שאם הוא ינהל שיחה על הנושא הוא גם יאמר את זה במפורש, אבל בד"כ הוא לא יתאר כך אירוע ספיציפי.

נכון מאודאביול
למה רק אני לא מבין על מה אתה מדבר 🤔מבקש אמונה

למרות שמן הסתם הפנייה היא רק לבנות 

אפשר בכל זאת דוגמא?

ממש לא ראיתי א זה אצל בנותאביול
סתם הכללה מצחיקה ומיותרת
מבט רגשי יותר נוטה יותר לחוויה ופחות לתיאוררקלתשוהנ

המדוייק של הסיטואציה

יש לי אחות כזאת

אנחנו נמצאות באותה סיטואציה וכשהיא מספרת מה היה זה שמיים וארץ היא ממש לא משקרת, היא פשוט מספרת מתוך החוויה שלה.

יוצא בזה באמת אי דיוקים בתיאור היבש, אבל מאה אחוז הבנה ש החוויה שהיא עברה
 

אולי לכן אישה פסולה לעדות, אולי היא יותר נוטה להתערבב בסיטואציה ולא לשפוט אותה מהצד

 

דבר נוסף, נראה לי שבעימות מול אדם אחר, נשים יותר ינסו להימנע מחיכוכים ואי נעימויות ופגיעות, ויעדיפו את העיגול פינות על פני ה"דין" ואמירת הכל בפנים.

 

 

 

אהבתי את התגובהחסדי הים
לדעתי זה בגלל שבנות יותר רגישות לאנשים סביבןאתגליא
ולפעמים מעדיפות לשנות מהאמת ולא להגיד משהו שיכול לפגוע בהרגשה של אחרים ואולי גם של עצמן.
מניין לומר ככה??טוב שם

אישה נאמנת לעדות של איסורין, הרי שלא חוששין שמשקרת.

ואף המקור לעד אחד באיסורין נלמד מנאמנות אישה (לפי התוספות ועוד ראשונים).

ויש עוד דברים שנאמנת כשאין איזה סיבה לא להאמין (כמו בדדמי, או שיש טירחא וכדו', או כמו ששרה אמרה שלא צחקה כי יראה..).

הנאמנות של עדות בבית דין היא לא מדין חשש משקר (שהרי אפי' משה ואהרון, שהיום אושפזין, וכו').

א"כ אין יותר חשש שקר אצל נשים מאשר אצל גברים.

 

ובפרט במחקרים של ימינו טוענים שדווקא נשים פחות חשודים בזה. הרי דתני תנא בלא..

 

אל תגזים. התכוונתי ל'אמרה בדדמי' (יבמות קטו ע"א)חסדי הים
זכור לי שגם לגבר אמרי' בדדמי כשנוגעטוב שם

ואין זה סברא יחודית לאישה.

תראה מקור ונדון. אני מכיר מפרק טו ביבמות.חסדי הים
נראה שבשביל להיות כשר לעדות צריך להיותחושבת בקופסא

איזה צדיק טהור ותמים מידות.

 

באלול הייתי בשיעור בנושא התשובה שאמרו שם שמי שחזר בתשובה, אבל לא שלמה, על דברים שהם גם ככה לא ממש עברות, כמו משחק בקוביות (הימורים זאת לא עברה ממש), או גנבת יונים מהמדבר (מדבר הוא הפקר) האדם הזה פסול לעדות.

 

למה זה כזה רף גבוה? המטרה של עדות זה לקבל מידע בנוגע לקידוש החודש או שפיטה בבית דין של אדם, מה שמשנה זה אם העדים משקרים, לא האם הם צדיקים טהורים שכאלו.

יש כמה מימדים. מהתורה יש פסול רק בעובר עבירה שישחסדי הים

בה חומרה של מלקות ולמעלה, ודין מיוחד בגזל כי כתוב 'עד חמס'. מדרבנן האדם פסול אם עבר עבירות מהתורה שאין בהם מלקות כדברי רבינו ירוחם שהביא הרמ"א.

בעבירות של חכמים השולחן ערוך (חו"מ לד, ג) פוסק שהוא פסול בכל עבירה והרמ"א אומר שזה דווקא בדברים שיש בהם חימוד ממון, שאז חוששים שהוא משקר בשביל ממון.

 

אני חושב שהפסול דאורייתא של רשע, זה מהותי כי כשאדם בא לבית דין הוא מעיד לפני ה', ורשע לא ראוי להעיד לפני ה'. לפי הרמ"א שבעבירות חכמים זה רק משום חימוד ממון אז שם זה חשש משקר.

 

על כל פנים למעשה, אומרים לאדם להרהר בתשובה לפני שהוא מעיד, ואז הוא יכול להעיד, חוץ מדברים שצריכים תיקון כמו החזרת גזילה.

 

 

נכון חלקית (אם הבנתי אותך)טוב שם

יש פסולי עדות שלא מצד נאמנותם, למשל משה רבינו ואהרון הכהן פסולים להעיד כי אחים, למרות שנאמנותם לא מוטלת בספק.

הגמרא מספרת על אחד האמוראים שראה שנים שישו איזה עבירה, אז הם אמרו לו שאם יספר הם יכולים לגרום למותו (בעדות שקר) כי הם שניים, והוא לא יכול להזיק להם כי הוא אחד אפילו שגדול הדור היה.


מצד שני, אדם שחשוד לשקר, למשל חשוד לזלזל בממון אחר, כמו משחק בקוביא לגבי עדות ממון. או חשוד בעריות לגבי עדות עריות.

אז זה פסול מטעם חשד שמשקר (יש מחלוקות בכל אלו שאין כאן מקומם, אבל הרעיון הכללי מוסכם).


לכן אישה נחשבת נאמנת לגמרי כמו איש לכל דבר. ורק מטעם אחר לא מקבלים עדותה.

המדרש שהבאתי ותייגתי אותך כן אומר שפסול אשה זהחסדי הים

בגלל חשש משקר.

ברור שזה יותר כמו טעמי מצוות להטעים שמדאורייתא היא התמעטה מהפסוק (דברים יט, יז) "ועמדו שני אנשים" כדרשת הספרי ובגמרא, אבל עדיין כשמדרש נותן טעם כנראה שיש בזה אמת במימד מסויים.

 

אני מסכים שצריך להיזהר בזה בהסקת הלכות, ויש את התקנה המיוחסת לרבינו גרשום לקבלת עדות אשה במקרים מסויימים, אבל זה לא מבטל את השקפת המדרש הזה 

..טוב שם

בפועל עיקר הנאמנות של עדים באיסורין נלמדו מנאמנות אישה. אנו מאמינים לאישה גם לעניינים של כרת מיתה והכל. הלכך אין צד לומר שיש חסרון אמינות בה.

עדות בבית דין היא שונה מהותית ויש דרישות רבות שאינן בהכרח מצד אמינות.

לגבי המדרש שהובא, אפשר למצוא כמה חילוקים (כגון שבמצבים מסויימים כפחד, הן יותר קלות או עוד חילוקים). בכל מקרה להלכה ומעשים כל יום שנאמנותם ללא ערער.

המדרש מדבר בבית דין ויש גם בבית דין עניןחסדי הים

של פחד מהבעל הדין שהוא מעיד לטובתה.

גם בחיים יש מצבי פחד שאשה מעגלת פינות, ואפילו מכחישה ומשנה מהאמת כמו שרה אמנו, והמדרש מדבר על הנשים כקבוצה.

המדרש עצמו שולל את עצם התגובה הראשונה שלך אלי וגם 'מכחיש' את מה שכתב @advfb שזה קשקוש מה שאמרתי.


אני לא אומר שחשש משקר בפחד בבית דין זה החשש היחיד, וכנראה האיסור של התורה שאשה תעיד יותר כולל. גם לא תמיד מתחשבים הלכתית בחשש משקר לפסול אשה, כמו נגיד בתקנה המיוחסת לרבינו גרשום.

רק הבאת את המדרש להראות שהוא כן אומר אמירה על קבוצת הנשים שהן מכחישות את ומשנות מהאמת כמו שרה.


עכשיו לענין נאמנות של אשה באיסורין. יש מחלוקת אם זה מדין עדות של עד אחד או מדין נאמנות.  אבל העיקרון שמתוך שהיא נאמנת לעצמה, היא נאמנת לגבי אחרים באותו ענין, כי היא לוקחת אחריות שהיא תעבור על אותו איסור, אז היא נאמנת לגבי אחרים. אם נשליך למציאות, אשה יכולה לעגל פינות ולשנות בדבר שהיא לא מפסידה אלא האחר.

....אילת השחר

אני קוראת את השרשור ואת התגובות בו, ומוצאת את עצמי עדיין חושבת איך ומה נכון לכתוב שיוסיף על הנאמר, מנסה בכל זאת במה שיש כרגע במחשבה.


ביקשת להבין את השורש של העניין, ולענ''ד, הכל מתרכז לעניין מרכזי אחד שאפשר להרחיב בו רבות:

מבנה פנימי ומהותי שיש לו תנועה מעגלית-מחזורית, עניין שהוא בטבע הנשי וחלק ממה שמאפשר ומייצר את היכולות והמאפיינים הנשיים על כל רבדיהם ובחינותיהם.

אצל גברים זה בדר''כ עובד אחרת, ולא סתם שייכו לאישה את צורת העיגול ולאיש את הקו הישר. אלו שתי איכויות שונות שלכל אחת מהן יש חשיבות וערך בפני עצמה והשילוב שלהם יוצר שלמות אחת שמפרה, מאזנת ומעשירה את המערכת השלימה. פתאום, חושבת על זה שגם בארבעת המינים יש ביטוי לאותן איכויות. איכות קו ישר, לולבית, שהיא כנגד עמוד השדרה היציבות, היש בו טעם שזה התורה, השכל הישר המנחה. ולצידה איכות המעגל הכוללת גם וגם (עיגול הוא סוג של קו ישר שמתעגל ונסגר), האתרוג, שהוא כנגד הלב. זה ברובד הרעיוני, והדברים מתבטאים גם ברבדים מעשיים שאחד מהם הוא מה שאתה מתאר.

מצד אחד האיכות הזכרית שמבקשת יושר, בלי פשרות, מכוונת למטרה, ומצד שני האיכות הנקבית, התהליכית, שיודעת שכדי לבנות כל דבר שהוא, צריך להכין את השטח לקראתו, להכשיר אותו לשהות, עבודה ועיבוד ממושך מאוד. ולתהליכים ארוכים חייבים להיות עם כלים שמאפשרים לעשות את העבודה הזו בתבונה. רק להסתכל על נשים נשואות, הצרכים הרבים שקשורים לניהול בית, אמהות וגידול ילדים, להכין אוכל, כמה פשוט לכאורה כמה מורכב ודורש זמן ותהליכי הכנה ארוכים לפעמים בפועל, וזה בלי עוד משימות מעבר כמו עבודה וכדו'. כדי להצליח לתפעל ולהיות בכל כך הרבה במקביל ברגישות, בסבלנות וברכות, ולזכור את עצמה בתוך זה, אישה לומדת להשתמש בכלים ובתבונה שבה. במעין קורסי נפש פנימיים שלמדה בחיים ונבנתה בהתאם כדי לממש את הקיים בה כמו: 'איך לייצר תקשורת מיטיבה ומיטבית לכל הסובבים', 'קורס פנימי בניהול משברים בדרכי שלום ונועם' וכדו'.


במובן החיובי, בלי היכולת הזו ''לעגל ולהתעגל'', במערכת זוגית ומשפחתית היינו פוגשים בעיקר אנשים נכנסים ראש בראש. היכולת הזו יש בה כדי ללמד אותנו: איך מתגמשים ומתאימים את עצמנו למצבים שדורשים הסתגלות ושינוי, איך מוצאים דרך אמצע טובה ומיטיבה כשיש התנגשות רצונות, איך ''לשייף'' בעדינות פינות חדות ולהפוך את המרחב המשותף הפיזי, הנפשי, הרגשי וכו' לסביבה בטוחה לבנייה ולגדילה, איך לרכך מה שעלול להיות התנגשות כואבת ושוברת... ואפשר למצוא עוד עניינים חיוביים פה.


מה שכן חשוב לומר, העניין השורשי של התכונה הזו אין בו כדי לעודד שקרים והתנהלות לא תקינה מבחינה יושר, הוגנות וכל מה שנוגע לבין אדם וחברו. אם היתה התנהלות כזו כמו שתיארת עם כרטיס האשראי, זה לא ראוי ולא תקין מהבסיס, וזה לא נוגע בכלל לנשים-גברים.


זה נכון שנשים נוטות להיות יותר רגישות, והן לפעמים לא בנויות לעמוד ''בחזית הקרב'' כמו גברים, במיוחד לא כשנוצר עימות. זה לא אומר שאין להן יכולת לעמוד בחזית ושהן לא עושות זאת בהקשרים ובהיבטים שונים בחייהן, אלא שדרך ההתמודדות שונה והמהירות והדרך שגבר יגיב בה לרוב תהיה שונה מהתגובה הנשית לסיטואציה זהה. ויש מצב שיש סיבה עמוקה ואמיתית לבחירה להתנהל כך שאולי תתגלה ואולי לא. וכאן הייתי מצרפת לדיון התורני שפתחתם עוד כמה נשים ממקורותינו, אבל אז התגובה תתארך ביותר...

מה גם שלפעמים זה נוגע לדפוסים שונים שגדלים לתוכם, כמו למשל הרצון לא להתמודד עם תחושת אשמה כי זה יכול להיות נוראי (במיוחד אם יש שם מנגנון פנימי של 'אמרתי אמת ואיזה סרט עכשיו'... זה לא כמו במקומות אחרים שמדברים כמה דקות, מעבירים וחוזרים להיות כרגיל), ועדיף להסתיר עד שמוצאים כח לעמוד מול זה קודם מול עצמנו, ואז מול אחרים.


זה עובד אחרת. לא מצדיק פעולה לא ראויה ולא נכונה, אבל אולי מסביר קצת את היסוד שאומר שהתנועה המעגלית מבקשת ליצור הרמוניה בדרכי שלום והשלמה, מבית ומחוץ. 

תגובה נפלאה. עדיין אני חושב שאם זה עיגולחסדי הים

פינות שמזיק לאחר, אשה, וכל אדם, צריכים לנסות להיות ישר וכנה ולא ללכת בסיבובים.


הנקודה האחרונה האירה את עיניי. אני לא חשבתי על זה שאנשים גדלים לתוך מציאות שאם אומרים אמת חוטפים, ואז יש להם טראומה.

כמו שהגמרא בסוכה (סוכה מו ע"ב) אומרת צריך השגחה מיוחדת על ילדים שיאמרו אמת.

אני לא אבא עדיין ולא מחנך, אבל התכנון שלי זה לא להעניש ילדים אם הם מודים באמת שעשו משהו לא כהוגן, כי אז יפחדו לדבר אמת. כן אשוחח אתם על מה שעשו אבל לא אעניש.

בהמשך לדבריכם, שפחות קשור לדיון המקורי פהטוב שם

ניתן לראות בכמה מקומות הקשר בין חסד לאמת ["ורב חסד ואמת", ממידות ד',  “חסד ואמת נפגשו" ,  “חסד ואמת יקדמו פניך".
"קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", "אשר לא עזב חסדו ואמיתו ", והמדרש הידוע שחסד אומר לברוא העולם שיש גמ"ח ואמת אומר לא לברוא שיש בו שקרים, ומצוה לשקר בשביל השלום. ויש עוד הרבה מקומות שכן משמע. וכביטוי חסד של אמת]. ואכן מחד גיסא, האיש נחשב לחסד וכו'. ומאידך גיסא, לגבי איש כתוב: "תורת אמת היתה בפיהו" ולגבי אישה: "ותורת חסד על לשונה".

 

לא ממש כתבתי, אבל מבין שאפשר להבין מה אפשר לראות מפה.

תודה רבהאילת השחר

ומסכימה לגמרי, וגם כתבתי את זה כמה פעמים גם באמצע התגובה וגם בסופה.

אני חושבת שכנות היא אבן יסוד ובסיס בתקשורת בין אישית ותוך אישית. וכשאדם בכנות בתוכו פנימה וחי בתפיסה פנימית מיטיבה, ומדבר בשפה שמעודדת לקיחת אחריות ולא ה/אשמה, סביר להניח שהוא יבחר יותר בהתנהלות ישרה. מה גם שכדי לעודד בחירה בדרך הזו, לפעמים לא די בזה שהאדם עצמו יחיה ככה בינו לבינו. צריך גם שהסביבה תתמוך בתפיסה כזו, אחרת קשה מאוד לעמוד לאורך זמן מול 'מתקפות האשמה', שלא תמיד מוכנות ויודעות להכיל ולקבל את מה שנקרא לקיחת אחריות. זה עלול לקרות כשמחפשים בעיקר מי 'צודק' ולא ממוקדים בתהליך ובשינוי הרצוי.

וכן, יש מציאויות כאלו שאנשים לומדים שכדי להתנהל בעולם ולשמור על עצמם, לפעמים עדיף לשנות מהאמת. וזה לא אומר שזה מוצדק או שככה זה צריך להיות, אבל מודעות לעניין ולרגישויות קיימות יכולה לפחות לאפשר שהות כלשהי לבירור עם הצד השני מה ולמה התנהל כך. גם אם מחליטים אחר כך שלא מתאים החיבור הזה.


לגבי הילדים, זו גישה נכונה וחכמה. רואה בעצמי זוג שמתנהל ככה, ולפני שמטפלים בעניין משבחים ומחזקים על אמירת האמת גם אם היא לא נעימה למספר ולשומע.

מישהי שיקרה לי את השקר הכי מוזר שישבנות רבות עלי

וכאילו זה כל כך טיפשי שהיא אפילו לא האמינה שהאמין לזה..

אבל פשוט לא היה לה איך לצאת מהסיטואציה אז היא פשוט חירטטה משהו בלי היגיון.

 

במקום פשוט להגיד את האמת..

נ.ב הקטע שזה לא היה משהו שצריך לשקר עליו.. (בעיני לפחות)

זה יותר מצב קיצון של מיתומניה. לזה לא התכוונתי,חסדי הים

אם כי גם בזה אני חושב שהממצאים של Curtis וHeart נכונים שזה מצוי אצל נשים בשיעור גבוה בצורה ניכרת, אבל עם זה אישית לא התמודדתי ולזה לא הייתה כוונת השרשור.

 

אני חווה את זה הפוך, בעיקר בלנ"ומאותרת

ואולי זה בגלל שאני יוצאת עם גברים...

נגיד שמישהו שמשקר לגבי הפניות שלו במקום להגיד שהוא לא מעוניין לצאת איתי - כאילו שהוא לא מודע לזה שהוא קופץ לי בכל פעם שאני נכנסת, ואני רואה שהוא מחובר כל יום. (ואם הוא באמת תפוס, עצוב בעיני שהוא נכנס כל יום לאתר). (לדעתי, ב"לא פנוי" יש משהו מאוד מטעה - לקראת נישואין וזוגיות)

או אנשים שאוהבים לנפח את הקו"ח שלהם - דברים כמו "שירת ב-8200" כשבאמת היה אולי טבח ב-8200.

אנשים שמעדיפים למשוך דייטים רק כדי לא להיות הצד שחותך.

אנשים שממציאים סיבות למה הם לא רוצים להיפגש, כי הם מתביישים להגיד את הסיבה האמיתית.

 

בתור אישה, יש דברים שלא אשתף אותך בהם, ואמציא סיפור אחר. נניח אם אנחנו נפגשים, וקבענו להיפגש במקום שלא קרוב לבית שלי כי אמרתי שיהיה לי נוח, יכול להיות שזה בגלל שיש לי בדיקה רפואית (או אולי משהו אחר), ולא בטוחה שהייתי רוצה לשתף אותך בדייט ראשון. אז אולי אמציא איזשהו סיפור כיסוי. לא כי אני לא יכולה להתמודד עם המציאות, אלא יש דברים שאני לא מרגישה בנוח לשתף עם אדם זר.

או נגיד שאנחנו הולכים, ואני מבקשת להתיישב איפשהו, ואתה שואל אותי אם אני עייפה - לא, אני לא עייפה, אבל יש סיבה אחרת שאני מעדיפה לשבת - לא בטוחה שנכון וראוי לשתף בשלב כזה.

לגבי הדוגמאות בסוף, פחות יש לי בעיה עם זה כיחסדי הים

זה לא מזיק לאחר.

לגבי ההתחלה נכון לצערנו הרבה בדור הזה משקרים.

יכול להיות שאיחרתי בגללמאותרת

משהו שאני לא מרגישה בנוח לשתף, ואז זה כן מזיק לאחר.

אני חושבת שצריך להבדיל בין שקרנות פתלוגית, לבין תפיסת מציאות מעוותת, לבין השלכת אחריות, לבין ביישנות וחוסר נוחות.

אם זה פעם אחת אני יכול להבין תירוץ, אבלחסדי הים

כשזה משהו עקבי, זה כבר מזיק לאחר לא לשתף ולהיות שקוף וכנה.

יש ביישנות, אבל השקיפות והכנות יותר חשובה, במיוחד שזה מזיק לאחר.

מעניין שאתה טוען לגבי נשים שהן מטבען "מעגלות פינותחושבת בקופסא

"עד לרמה של שקר. חס וחלילה לא כולן, אבל כן תכונה בולטת"

ולגבי גברים זה עניין של "הדור הזה".

זאת החוויה שלי שזה יותר בולט אצלן, וככה חז"לחסדי הים

אומרים, ולכן אני מקבל מחקרים שהוכיחו את זה (וחושד במחקרים כאילו זה שווה).

אולי בגלל שהרגש יותר חזקהיום הוא היום
וגם הפחד שלהן מתגובה של דחיה יותר חזק מגבר
מבחינה סטטיסטיתאחואחרונה

נשים הן יותר agreeable (במונחים של OCEAN traits) ופחות conscientious

חלק מ-agreeableness זה להתחמק מקונפליקטים / לנסות "להנמיך את האש" גם על חשבון ה"עובדות הקרות"

 

דוגמה מעניינת מתחום אחר היא הפילוסופיה הפרוגריסיבית שמבוססת על תכונת agreeableness בניגוד לרציונליזם בסגנון הנאורות שזה conscientiousness קיצוני (אפשר גם לראות את זה בגיבורי תרבות של הנאורות הרציונליסטית כמו שרלוק הולמס). זה הויכוח הנצחי (כנראה) בין "facts don't care about feelings" ו"why can't you show compassion" - מאוד קל לראות את הגשטלטים

 

כמובן הגשטלטים המנחים לא מוגבלים רק לתגובה ממשית אלא גם לאופן הבנת המציאות. למשל אפשר להסתכל על תמונה מבחינה אסתטית (יופי, פלא), מדעית (חומרי גלם), היסטורית כו' והתיאור שנוצר בראש ביחס לתמונה תלוי מאוד בגשטלטים הבסיסיים שבעזרתם אנחנו בוחנים את המציאות

 

הסיבה לכך? כל צורת התנהגות שאתה רואה היא צורת הסתגלות למציאות, שעובדת פחות או יותר. אנשים שמשקרים כל הזמן עושים את זה כי זה עובד להם. אם תמיד היו תופסים אותם בשקרים שלהם ומוכיחים אותם על זה מגיל 0 כנראה שהם לא היו משקרים (בערך כמו מה שדויד לא חינך בתקיפות לכן זה נתן לכל מיני הפרעות אופי אצל הילדים). על אותו משקל אפשר לראות איך הפרעת אישיות גבולית דועכת לה עם הגיל כי היא לא צורת הסתגלות שעובדת לטווח הארוך ופשוט "מתבגרים".

 

אני יכול לומר על עצמי שאני מעדיף פי מיליון לעגל פינות ולפזר קצת "שקרים לבנים" מאשר להיכנס לריב פנים אל פנים ולהתחיל להסביר דברים שאני לא יכול להסביר / שהצד השני לא יכול להבין. אני כן משתדל שלא לנהוג ככה כי התורה מדריכה אחרת אבל זאת הנטייה הטבעית שלי.

 

למעשה יש יתרון מסוים בכל סוגי הגישות בשביל זה אני ממליץ לקרוא את הספר Surrounded By Idiots

המודל שהוא מציע לא מדעי במיוחד אבל בסך-הכל הרבה זה היגיון בריא וכל מה שצריך זה לעשות התאמות למודלים גמישים יותר למשל OCEAN - או פירוק ליותר גורמי אופי שבכל-מקרה כל-אחד מהם זוכה להתייחסות בספר עצמו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

🫢אשר בראאחרונה

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסאאחרונה

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים