בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן, וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס –
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
עוֹנִין: "אָמֵן" אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ;
וְאֵין עוֹנִין: "אָמֵן" אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ,
עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הירושלמי (ברכות ח, ח) מביא: "תנא גוי שבירך את השם עונה אחריו אמן. אמר ר' תנחום אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכתיב (דברים, ז) ברוך תהיה מכל העמים."
הרא"ש (ח, ה) כותב: "אבל אם שמע כל הברכה מוכח מילתא שאין כוונתו לעכו"ם. ירושלמי כותי שבירך השם עונין אחריו אמן לפי שאין דרך הכותי לכוין לעכו"ם כשהזכיר השם".
פוסק הרמ"א (או"ח רטו, ב): "ועונין אמן אחר עובד-כוכבים אם שמע כל הברכה מפיו (הר"י פרק אלו דברים)".
כותב על זה הט"ז: "ועוד נרא' לחלק דבעכו"ם ליכא חיובא אלא שאין איסור לענות אחריו קאמר". לפי דעתי בירושלמי עצמו ומסברא צריך לענות אחרי הגוי אמן. כמו שכשגוי מברך את ישראל מקיימים בזה: 'ברוך תהיה מכל העמים', גם כשגוי מברך את ה' יש קיום של "ויברך כל בשר את שם קדשו לעולם ועד" (תהלים קמה, כא).
לגבי מוסלמים כותב הכף החיים (או"ח רטו, טו): "ואם שומע הברכה כתיקון ז"ל מפי ישמעאל אעפ"י שאומרה בלשון ערבי עונה אחריו שכוונתו לשי"ת ולא לע"ז כלל. מהריק"ש ז"ל. י"א בהגה"ט:".
לענין נוצרים משמע ברמ"א שאפשר כמזכיר שם אדנות. רק בימינו צריך להיזהר כי נפוץ בין נוצרים מסויימים, במיוחד אוונגליסטים, שם הוי"ה והם מכוונים ליש"ו. נכון שהם בד"כ לצערינו משתמשים בשם ככתבו ולא בכינויו של אדנות, אבל חלק מהם יכוונו ליש"ו גם כשמזכירים שם אדנות, לכן זה תלוי לפי המקרה.
