אין לי בית. ככה אני מרגישהפה לקצת

וזאת הרגשה איומה.

אני לא מסוגלת להכיל אותה.


נסענו למרכז כי פחדתי פחד מוות מחדירות מחבלים ואחרי שערב אחד שמענו יריות על מחבלים זה הספיק לי וברחנו.

אבל עכשיו, אחרי יום אחד, הספיק לי ואני רוצה חזרה את הבית שלי.

אין לי כח לאנשים, אין לי כח לחיות על מזוודות, לא רוצה טובות מאנשים טובים עם לב ענק, לא רוצה להרגיש נזקקת.


ואין לי לאן לחזור.

אמרתי לבן שלי שנחזור מחר הביתה והוא בכה שלא רוצה לחזור לאזעקות.

הילדים שלי כאן חזרו לחיות, לצאת החוצה ולראות עולם.


אני לא מסוגלת עם האחריות הענקית הזאת על הילדים.

אני מרגישה שנפשית אני לא עומדת בזה. אני קורסת.

אני כבר שעתיים וחצי בוכה ולא מצליחה להרגע.

לא יודעת מה יהיה איתי. מקווה שלא אשתגע בסוף.


בעדינות עליי.

אני יודעת שיש קשיים גדולים יותר ושאני סתם בכיינית.

אבל זה מה יש.

את לא סתם בכייניתבוקר אור

זה קושי גדול מאוד לא להיות בבית שלך. גפ אני נסעתי עם הילדים להורים כי בעלי גויס ולילדים קשה, ולי קשה להיות פה הרבה זמן.  

מבינה אותך ❤

מבינה אותךאביול
גם אני נסעתי מהבית שלי ורק מחכה לחזור. אבל אני חושבת שזו תקופה זמנית, וכדאי להישאר במקום הבטוח, גם אם זה לא נוח. זו דעתי
את ממש לא בכייניתאמאשוני

יש אנשים שהציעו דירות אירוח ריקות עבור משפחות כמוכם. כלומר זה לא להתארח בתוך הבית הפרטי של המארחים אז תהיה לך פרטיות.

יכול לעבוד?

אנשים לא עושים לך טובה ואת לא נזקקת!

אנשים באמת באמת רוצים להיות שותפים! לא כנותנים אלא בשותף.

בבקשה תנסי לשחרר את ההרגשה שזה אישי, תחשבי שאנחנו כמו קיבוץ גדול. אין שלי ושלך בזמן מלחמה.

כל אחד מחפש מה יש לו לתת לטובת הכלל.

החוסן האישי שלכם זה מה שחשוב פה.

בבקשה דברי איתי אם זה יכול להיות לך רלוונטי. אחפש מי פרסם אצלנו.

אוי, זה ממש ממש קשה!שמש בשמיים

נורא קשה להיות לא בבית שלך, התחושה שלך ממש לגיטימית.


הייתי נשארת לשבת ואחרי שבת מחשבת מסלול מחדש. גם היומיים האלה כבר יתנו לילדים שלך רענון וכוחות.


אבל אם את חוזרת אז צריך לקחת בחשבון את המחירים שזה יגבה ממך.

באסה שאין אפשרות באמת באמת מוצלחת


חיבוק גדול!

ממש ממש לא סתם בכיינית! חיבוק גדול ❤️קופצת רגע
מזדהה לגמרייראת גאולה

שמחה שיצאנו כי מפחדת בבית (נסענו לקרובי משפחה עם ממד בבית)

אבל קשה לי לחיות על מזוודות, צריכה את הבית שלי ואת הסדר שלי.

קודם כל את לא בכיינית!! וחיבוק!אמא יקרה לי*

(ולמה כ"כ הרבה הודעות פה מרגישות ככה? אמאל'ה, כולכן נשים צדיקות שמתמודדות בגבורה! הלוואי שכולן היו מרגישות בנוח לפרוק

על כלן מה שעובר עליהן, כי באמת זה קשה כ,כ בהרבה מובנים!)

 

דבר שני, מבינה לליבך! גם אני חזרתי היום לבית בלי ממ"ד אחרי שלא יכולתי יותר להיות אורחת. והיינו אצל אנשים טובים,

אבל הילדים השתגעו, אין פרטיות, החיים על מזוודות ועוד...

אבל אני חייבת קצת שפיות לפני שלא תהיה ברירה ונאלץ לחזור.

 

כן מציעה לך לראות יוזמות של אנשים שמציעים את הבית לאירוח. זה יכול להרים אותך מאד.

ובינתיים שולחת המון כוחות וחיבוק גדול!!

ממש לא סתם בכייניתאני זה א

המצב קשוח.

אל תמהרי להחליט תנסי אולי רק לעבור את שבת ואולי אחרי שבת יהיההאפשר לחזור יותר ברוגע..

אל תסתכלי על זמן ארוך כל יום רק לאותו היום.. יש לכם ממד? אפשר להיות בו זמן ממושך אולי תנסי להתארגן על דברים שאפשר לעשות בממד ואז יהיה יותר קל בבית עם האזעקות..

חיבוק גדול

ומוסיפה אני במרכזאני זה א
יש כאן אנשים שמציעים דירות ריקות אולי זה יהיה יותר קל
וואו, זה אחד הניסיונות הגדולים שיש, בעיניי!מתואמת

אני, בפעמים הנדירות (בשנים האחרונות) שאני מתארחת לשבת, אני סובלת נורא - אז רק לחשוב על מה שאת עוברת גורם לי לחלחלה ולרצון עז לחבק אותך...

את ממש נמצאת בצער השכינה עכשיו... גם לה' אין בית...

מתפללת שייבנה בית ה' בקרוב ממש, ושגם אתם תחזרו לביתכם שיהיה מבצרכם!!

המקורית

ממש תחושה של גלות..

באמת לא פשוט להתארח משפחה בתוך משפחה לכמה ימים..

מציעה לך לבחון את האופציה ש@אמאשוני כתבה לגבי דירות ריקות לאירוח אולי יהיה לך יותר קל..

מחר ספציפית יש התראה, 13.10דור רביעי

תישארי במרכז, עם כל הקושי, הבן שלך צודק...

יש לכם בית ובעז"ה תחזרו אליו והוא יהיה בטוח עבורכם. זה באמת קשה לא להיות בבית שלך ועוד יותר קשה בלי לדעת עד מתי אבל מחר זה לא הזמן.


לא כותבת כדי להבהיל, עוברת הודעה בקבוצות וואטסאפ שמחר להשתדל להשאר בבית.

❤❤❤❤❤

רק כדי שזה לא יישמע רק מתוך הוואצאפ וכשמועההמקורית

ההתראות הן אמיתיות כי יש קריאה ליום זעם ערבי

 


 

יימח שמם

וואי בדיוק בעלי אמר ליאביול
ולא ידעתי אם באמת... חשבנו לחזור הביתה, אולי נחשב מסלול מחדש 
כדאי באמת . לפחות עד שתעבור השבתהמקורית
אנחנו כנראה נחזור מחר לדרום איזה התראה יש????שירה_11
להבנתי זה ירושלים יותר. אבל אנסה לחפש לךהמקורית
מידע
פורסם בכמה אתרי חדשותבאורות
מנהיג חמאס בחו"ל הכריז לכל ערביי העולם להצטרף למלחמה ממחר. לא פייק ניוז לצערנו. 
קישור בפניםהמקורית

משרד החוץ: "החמאס יקיים מחר יום זעם, ישראלים בחו"ל נדרשים לגלות ערנות"


עכשיו בחדשות 13 אמרו שהכוונה בעיקר ליהודה ושומרון.

אבל אי אפשר לדעת מי ישתגע 🤦

ממש ככהשירה_11

לא הייתי סומכת על ההנחיה של אלו ערים ייזהרו יותר כל הערבים אותו דבר בכל מקום.

 

אין להם סגרים בכפרים שלהם?

מאיפה הם ייצאו?

אין חומה עם שער שאפשר לנעול..המקורית
וגם כשהייתה גדר..
דווקא כל השבוע האחרון כן היה סגריםאביול
לא יודעת מה יהיה מחר
יש קריאה של החמאססודית

לערביי הארץ ואחרים להתפרע.

הם קוראים לזה מבול אלאקצא או משהו כזה  החמאס פרסם בטלגרם שלו. כך קראתי איפשהו. עדיף מחר להשאר סגורים בבית.

סליחה שמתערבת בשרשורמתואמת

יש איזושהי הודעה רשמית של זה, עםהמלצה להישאר בבית?

אנחנו גרים בירושלים, שרגועה יחסית מבחינת אזעקות, אבל כן יש פה ערבים... (הרבה פחות מתמיד, כי הם לא מגיעים לעבודה בסופרים ובמאפיות, אבל עדיין)

אם באמת יש הודעה רשמית כזו, אולי באמת כדאי שלא נצא מחר לקניות ושאר דברים...

כבר יש בחדשות שמחר הם מתכננים יום זעםדור רביעי

המלצות? לא יכניסו את כל העורף לפאניקה .


 

כל אחת מחליטה לעצמה


 

השבח לא-ל מחר אני לא עובדת

ולא יוצאת מהבית..

 

ביי בנות יקרות. שמחה שלפחות הבאתי למודעות.

ראיתי במעריב ובאתר 04אביול
תודה! זו באמת אזהרה לתושבי חו"ל.מתואמת
נראה מה נעשה לגבינו...
זה מופיע באינטרנטכותבת המחקר
בחמאס ממשיכים בניסיונות לגייס את הפלסטינים למערכה. בהודעה שפרסמה חמאס היא קוראת לפלסטינים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, לערביי ישראל, לפלסטינים ש”בחוץ” ולאומה הערבית כולה להצטרף. *בהודעה, נמסר כי יום שישי הקרוב (13 באוקטובר 2023 ) יהיה יום של התגייסות כללית בעולם הערבי והאסלאמי וסולידריות עם העם הפלסטיני ו”ההתנגדות” שלו, תחת השם “שישי מבול אלאקצא”*. במקביל, קראה חמאס לצאת להפגנות ולהתעמת עם חיילי צה”ל (“צבא הכיבוש הפחדן”) בכל מקום. קריאה נוספת הופנתה לפלסטינים במחנות הפליטים ובתפוצות, לצעוד בהמוניהם לעבר גבולות ישראל (ערוץ הטלגרם של חמאס, 10 באוקטובר 2023).
תודה! יימח שמם...מתואמת
דיברתי עם בעלי, וכרגע החלטנו שרק הוא יצא במקרה הצורך. (אנחנו גרים בשכונה מרוחקת ממזרח ירושלים...)
אנחנו נשארים בביתכותבת המחקר

למרות שלדעתי אם חס וחלילה הם יצליחו לגייס זה יסתיים מהר מאד בעזרת מפעל הטקסטיל בדימונה.

איזה פחד יימח שמםאביול
ב"ה נפלה עליהם אימתה ופחדדור רביעי

זה נס ענק מול העיניים שלנו!!!!

למה את חושבת שאת סתם בכיינית??שירה_11

אני באותה סיטואציה, ועוד יש לי משפחה באחת הערים המעורבות ואני ל מוכנה לכת לשם

נשמע לי הכי הכי קשה בעולםשיפור

וואו חיבוק גדול. סיטואציה כל כך כואבת ומערערת.

❤️ שה' ישלח לכם כוחות!!

הגבתי אתמול בלילה ואני רואה שלא נשלחפה לקצת

תודה לכל אחת ואחת שהגיבה!

אין לכן מושג כמה כח נתתן לי.


הבוקר עברנו לדירה ריקה, זוג צדיק שהבעל מגוייס הביאו לנו את הבית שלהם.

מקווה שזה יעזור לי להרגיש קצת יותר טוב.


אחרי שבת נחליט אם לחזור הביתה או להישאר.

איך עברה שבת יקרה?המקורית
עברה מעולה ב"ה.פה לקצת

היינו אצל משפחה מקסימה שארחה אותנו לסעודות ורוב הזמן שכחנו איפה אנחנו ולמה.

אבל בגגע שיצאה שבת דאגו להזכיר לנו והיה פה בומים.


 

עכשיו מתלבטים אם להישאר כאן או לנסוע למקום אחר, הבית כרגע לא באופציות בכלל עם המצב שם.

ותודה לה' שגם בעלי מבין את זה, כי בשבת הוא היה עם רצון גדול לחזור כבר הביתה.


 

רק מהמחשבה שניסע התחילו לי חלומות וסיוטים.

נראה לי אני צריכה טיפול דחוף, לא מוכנה שהילדים ייצאו משדה הראייה שלי כדי שלא יחטפו אותם 🤦‍♀️

כל בנאדם שעובר ליד החלון הלב שלי נופל.

אין לי מושג איך אחזור לחיות נורמלי יום אחד.

 

והלוואי שכל זה לא ישפיע על הנפש של התינוק שבבטן.

ובאלי לראות שהכל שם בסדר אבל אין תור לרופא והתורים שהיו לי (לרופא ולסקירה) מבוטלים ולא מצליחה לקבוע חדשים ותכף עובר לי הזמן לסקירה מאוחרת

חיבוק יקרה ילגבי הבדיקותאני זה א
ראיתי מישהיא שפרסמה שיש אעזה רופא שעוזר לכל מי מינשהבדיקות שלה התבטלו.. אם תירצי אנסה לברר לך את המספר
רק לגבי התוריםתוהה לעצמי

אם יש לך אפשרות תתקשרי למוקד ותשאלי איפה בארץ אפשר ולא מתבטל. ידרוש ממך כנראה קצת מאמץ ליסוע.

אם לא מתאים והבדיקות הקודמות תקינות, שחררי. אנחנו באמת בימים משוגעים, והעובר יגדל גם אם לא יסתכלו עליו.

אין. יש לעוד חודש פלוספה לקצתאחרונה
לא עשיתי בדיקות קודמות....
ראיתי פירסום שבתל השומרממשיכה לחלום

יעזרו לנשים מאזור הדרום שהתפנו מהבית וצריכות מענה גניקולוגי/מיילדותי

אם זה באזור שאת נמצאת בו, ממליצה להתקשר לשם לברר

יש פתרון נגד הורדת חיתול שבוא לא הדבקת סלוטייפ?מתואמת

השבת הקטנה כל הזמן הורידה לעצמה את הטיטול - לא רק בלילה, אלא גם במשך היום. והיו כמה שלוליות בעקבות זה...

בשבת כמובן אי אפשר להדביק סלוטייפ על הטיטול כדי שלא תצליח להוריד אותו, ונשארנו אובדי עצות...

יש לכן רעיון לפתרון אחר?

מכירות למשל אוברלים עם רוכסן מאחורה? (למרות שמבאס להלביש את זה בשבת, ואולי גם עדיין חם בשביל זה)

משהו אחר?

אוברול טיקטק ומכנס היא יודעת להוריד?המקורית

להלביש הפוך לא עוזר?מוריה

אני לא זוכרת בת כמה היא~מרמלדה

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

אם יש גופיה עם טיקטק על החיטולעדיין טרייה

היא עדיין מצליחה להוריד?

אולי לשים תחתונים מעל?באתי מפעם

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

תודה לכן! עונה:מתואמת

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

אולי אפשר לשים להעיונית

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

זה רעיון, ננסה את זה!מתואמת

להלביש את הטיטול הפוך..חזקה בעורף

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

היא כבר מזמן גוברת על זה🤦‍♀️מתואמתאחרונה

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

בעלי והימורים למי שזוכרת..אלסה

עוד רגע יום כיפור ואני לא מצליחה לשחרר, לא רק שלא לשחרר אני כל היום עם מחשבות וסרטים על הדברים שקרו לנו. לא מצליחה לסלוח אפילו לא על חלקיק מהדברים שהוא עשה. מרגישה שהמוח שלי בתוך בוץ טובעני שלא נותן לי מנוח..

בא לי לשחרר, לקראת יום כיפור להניח את זה בצד לנסות ללמוד עליו קצת זכות, לתת לעצמי שקט בראש מהמחשבות ולהגיע לכיפור לא כשאני טעונה כל כך עליו בפנים...

יודעת שזה סופר קשוח לא מצליחה לנשום עם זה..

כן, הוא בטיפול, כן זה אינטנסיבי, ויש תובנות ויש דברים שעולים, אבל אני כועסת כל כך כועסת בפנים..

אני חושבת רק על כל מה שהוא עשה, כל היום, כל הזמן..

קשוח ממשoo

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

לא לדחוק בעצמך לדעתיהמקורית

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

למה כפירה?דיאט ספרייט

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

גםoo

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אני לא זוכרת את השרשורנעמי28

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

תודה רבה לכולכן על העצות מחזק מאוד. תודהאלסהאחרונה

זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

לאoo

לא יפתרו כל הבעיות

אבל יש כמה בעיות שכן יפתרו

שאפשר לפתור אותם

שקבלו החלטה מחייבת לפתור אותם

אבל נוח לא לפתור אותם

ולא נוח לשמוע עליהם

שבוע 37 טיפה דם בניגוב צריך להיבדק?אני וגם אני

לאחר מכן היו הפרשות שקופות רגילות. להיבדק?

חושבת שכן. יכול להיות שזה הפקק הרירי.יעל מהדרום

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

נשמע שזה הפקק הרירישמש בשמיים

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

אם יש לך סוג דם מינוס חובה להבדקאמהלה

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

מניסיון שלי חובה להיבדקKayomאחרונה

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

אכילה בשיעוריןהבוקר יעלה

קיבלתי תשובה מהרב שעלי לאכול ולשתות בשיעורים.

מה אמורים לאכול בשיעורים וזה סבבה?

מישהי פעם עשתה זאת ויכולה לומר לי איך בדיוק ומה היא אכלה?

אניקל"ת

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

לי גם היהDoughnut

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

מבחינה הלכתית לגבי שעון חול-קנמון

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

נכון יש מצבDoughnut

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

בשנה שבעלי תרם כליהמתיכון ועד מעון

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

מציעה לשאול פוסק(: גמר חתימה טובהקנמון

תודה! מאיפה הכוס והקוםסא?הבוקר יעלה

בעלי השיג לי מגמח בעירDoughnut

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

אני פעם אחת סכיפור הייתי צריכה לשתותהמקורית

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

יש גמחיםרקאני

בהרבה מקומות

שווה לברר

הודעה של הרב טל מרוםעיונית

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

אני מכירה דעה אחרת גם לגבי מדידת השיעור וגםאורוש3

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

בשציה את יכולה למדוד לך בכוס 40 מל ולסמן בפסרק לרגע 1

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

רק לגבי שתיה לשיעוריםכחל

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

נכון בעזר מציון ניתן לקנותDoughnut

הייתי פעםבאתי מפעם

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

ממה שאניתקומה

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

אה באמת?באתי מפעם

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

אבל ככה באמת צריך לעשות. אכילה ושתיה לענייןרק לרגע 1

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

נראה לי שחובה להתחיל מיד את השיעורים, לא?מתואמת

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

אצליהתלבטות טובה

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

סליחה שמנצלת את הדיון לשאלהתותית11

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

אולי תשאלי במכון פועה? הם מבינים בהלכה וברפואהיעל מהדרום

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

לדעתי תשאלי. בכל אופן שתיה יכולה להיות גם שייקיםרק לרגע 1

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אני לא מאוד מבינה בזהמתואמת

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

כשלי היו צירים בצוםרקאני

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

מעניין... אז באמת צריך לשאול רופא!מתואמתאחרונה

אני לא יודעת את מי שאלתרקאני

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

התכווצויות שרירים ברגליים, לא קשור להריוןזוית חדשה

מישהי יודעת מה אפשר לעשות??

זה נוראי

העיר אותי משינה

אני כבר לוקחת מגנזיום, ושמתי את הרגל על רצפה קרה, לא עוזר.

(יכול להיות שזה מהאנדומטריוזיס שלי...)

בחלק האחורי של השוק?124816

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)

עושה את זה, לא עוזרזוית חדשהאחרונה

אשמח לעזרתכן, לנשים בלבדאנונימית בהו"ל

אני ממש סובלת מליכן סקלרוזיס

זה סוג של מחלה שממש מגרד ויש לי פצעים באיזור המפשעה.

הרופאה נתנה לי כל מיני משחות אבל זה לא כ"כ עוזר וממש שורף לי שם.

יש לכם אולי המלצה לרופאת נשים אפשר גם פרטית שמטפלת בדברים כאלו?

אני חושבת שאחינעם לב שגיא מבינה בזהנפש חיה.

ד''ר אושרית ברטרק לרגע9אחרונה

מכירות את הכדורים 'פלא צום'? מותר בהריון?שאלה גנים

שבוע 5 או משהו ראשוני כזה

שעדיין לא ראו דופק...

והכדור הזה עזר לי מאוד בתשעה באה

מישהו מכירה? בדקה אם מותר להשתמש?

(על החבילה כתוב נשים בהריון להתייעץ עם רופא...)

יש כאלה שמיועדיםרקאניאחרונה

להריון וכאלה להנקה

אולי יעניין אותך