אני מוכרת פה אבל פתחתי ניק לשאלה ספציפית כדי לא לפגוע באנשים מהמשפחה... הלוואי שתוכלו לעזור לי.
אז ככה
יש לי כמה בני משפחה (מדרגה ראשונה) אהובים ונהדרים, עם טיקים. כבר מגיל קטן היו טיקים ש"שיגעו" אותי ממש. בד"כ כשהיה טיק חדש הוא לא הפריע לי כל כך, אבל אחרי תקופה כבר לא הייתי מסוגלת לשמוע אותו יותר. (אני מדברת על טיקים קוליים, כי טיקים מוטוריים הייתי יכולה פשוט לא להסתכל). בתור ילדה ידעתי תמיד שזה לא אשמתם, והייתי עוצרת את עצמי מלהתפרץ, אבל היו פעמים שגם התפרצתי כי הטיקים היו מעלים לי את העצבים ממש. ומאז אני עם מצפון שזה בכלל מעצבן אותי.
לפני שהתחתנתי אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאתחתן עם מישהו עם טיקים.. לא כי הוא רע ח"ו רק שאני יודעת שזאת התמודדות תמידית בשבילי.
וכמובן ה' מזמן בדיוק את הנסיונות...
תקופה אחרי החתונה בעלי התחיל עם קולות שאמנם לא טיקים אבל מזכירים מאוד. זה מעלה לי את העצבים בצורה שאני לא יכולה להסביר. סה"כ אני אישה רגועה, לא מתעצבנת בקלות, אבל זה פשוט מטריף מטריף אותי.
והנה גם הבכור שלי התחיל.. עם טיקים מסוג אחר שלא הכרתי. בליייי הפסקההה. אמאלה אני מתחרפנת.
שתבינו שהתקף טיקים גורם לי הרבה פעמים ממצב שאני רגועה ושמחה להיות עצבנית ופתיל קצר. לכעוס על כל דבר. אם חלילה בעלי עושה באמצע אינטראקציה אינטימית הלך החשק... כולם משלמים על השטות הזאת שלי.
קראתי פעם שאולי זאת הפרעה של רגישות לרעש, שמתבטאת ברעשים ספציפיים מאנשים ספציפיים.
מישהי אולי מכירה? יודעת איך אני יכולה להתגבר על זה?
אולי איזה טיפול יכול לעזור לי? (לעצמי כמובן).
אשמח לכל תובנה...
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)