לק"י

במסרק סמיך.

או, אם לא ניסית- לסרק עם שיער רטוב.

זה נראה לי קשקשים או קליפה.

זה לא הזיז לזה, גם לא על שיער רטוב.

ננסה עם שמן

אבל תדעי שיש סוג של קשקשים שהם יותר חומים כאלה ו"מלוכלכים" וגם יותר נדבקים

היה לבת שלי הגדולה וגם לאח שלי.. עם שמן יורד ממש בסדר

שימי שמן שקדים לדוג, חכי זמן (חצי שעה נגיד) ואז תעשי עם מסרק סמיך

אצלנו ממש עבד..

לפעמים אולי..

אבל האמת שבעיני זה כן ציפיה ממש גדולה

ברור שאני המנהלת עבודה האחריות היא כלי

אני כן חושבת שהז הגיוני שיציעו בגילאי הערשה

אבלל זה ץלוי במה היה עד אז.. במה ההרגלי בסיס בבית..באוירה סביב עזרה.. ובבגרות ובאופי של כל ילד

אבל זה לא מובן מאליו

תמקדי את עצמך מה חשוב לך להרגיל אותם

תלמדי לבקש בתורה מכבדת ונעימה בלי מטען סמוי

ותאפשרי להם להתרגל לזה 

או לא מבקשת

אני גדלתי עם רגישות מאוד גדולה לסביבה.

אני זוכרת שאחים שלי היו באים להתארח לשבת

הייתי רואה אותם עושים לםעמים תורנות עם הבני ובנות הזוג שלהם נניח באוכל אם יש תינוק צרחן שאחד אוכל השני מרגיע ותמיד !! הצעתי עזרה.

וזה היה על בסיס שבועי

פה נניח הילדים יכולים לראות אותנו סעודות שלמות עושים רונדלים ביננו לא יושבים ביחד לאכול

והם לא יציעו עזרה מעצמם.

כל זה לא עושה לי חשק לבקש מהם עזרה

ואני באמת לא מבקשת.

אני יודעת שאני עצבנית מוצפת רגשות

רק באמת מענין אותי ממה זה נובע ??

זה גיל כזה אגואיסטי? אופי ? חינוך כושל שלי ?

אבל אתם לא

את ההורה, הם ילדים

אחריות שלך ושל בעלך לנהל את המפעל הזה מלמעלה

וכן את צריכה לבקש ובעלך צריך לבקש עזרה בפינוי והגשה ולהרגיל אותם שזה חלק מהחיים ולא לעשות פרצוף וכאילו אגו שבסוף פוגע בך

רוצה עזרה? תבקשי. תעלי מודעות. חבל להישאר ככה טעונה. זה עניין של גישה והסתכלות לדעתי

לא חושבת שזה אישי

ובטח שאת לא צריכה להיפגע

פשוט תבקשי

ובצורה קצת תקיפה

שיבינו שהם חלק מהבית והגיע הזמן להושיט יד

בלי צעקות

אבל כן לדרוש שיתנו יד

הילדים שלך כנראה נורמטיביים ב"ה כי הם בגילאי ההתבגרות והם מאוד מרוכזים בעצמם וזה נורמלי

אל תשכחי שמעבר להתמודדות הרגילה של בני נוער, פתאום גם אמא שלהם פחות פנויה אליהם. זה גם יכול להקשות עליהם.

לדעתי את כן צריכה לבקש עזרה במה שקשור לבית ובכלל בראייה שלי - ילדים הם שותפים טבעיים במטלות הבית שקשורות גם אליהם מגיל קטן

ועזרה עם התינוק - לא חושבת שזה תפקידם. סליחה אם לא הועלי אבל זו דעתי

חיבוק על הקושי♥️

אבל נראה לי שהציפיה שלך קצת גדולה

אני גם חושבת שגדלתי יחסית עם רגישות לסביבה, עזרתי בבית הרבה, כשהתארחתי תמיד הושטתי יד. אבל חד משמעית עשיתי דברים כשרציתי ולא מתוך תחושת מחוייבות... היה בא לי לקפל כביסה - עשיתי את זה, לא היה בא לי - יכלתי לעבור ליד הערימה ולשבת לקרוא ספר בנחת, שההורים שלי יגיעו לזה אחרי יום העבודה שלהם. כנל שטיפת כלים, עזרה עם האחים הקטנים ועוד מטלות בבית.

גדלתי בידיעה שהבית של ההורים, זה דורש ממני חובות מסוימות, אבל גם האחריות היא שלהם בלבד, ואני עוזרת על בסיס רצון טוב...

כמובן אם ביקשו עשיתי בשמחה (לרוב) אבל לא ביקשו הרבה. זה נראה לי ממש נורמלי.. אם חשוב לך תעשי להם טבלת תורנות. לא מדברת על טיפול בתינוק אלא על עזרה בדברים שגם הם צריכים - כביסה, כלים, הגשה ופינוי לשולחן וכאלה. 

נשמע שהציפיות שלך גבוהות מאוד.

מבינה את התסכול ממש, אבל בני נוער לא רואים את המטלות כמו שאמהות רואות אותן. הם לא שמים לב לכלים, לכביסה לא מרוע, פשוט כי יש להם את המשימות שמטרידות אותם.

בעיני אמא היא אכן מנהלת העבודה של הבית ואם היא רוצה משהו שהוא לא המשימות הרגילות שלהם (ממליצה לעשות משימות קבועות...) אז צריך להסב את תשומת הלב.

ולגבי הקטן, אולי הם לא ניגשים כי הם מפחדים בי הוא צורח כל הזמן, והם חוששים שלא יצליחו להרגיע אותו?

בצורה ברורה אבל לא מעצבנת

נשמע מורכב חחח

אבל משהו כמו:
מותק אני נכנסת להאכיל את התינוק, עכשיו 2 בצהריים

עד ארבע אני מצפה שהכיור יהיה ריק/ הכביסה תהיה מקופלת וכו

בתור מתבגרת הכי עזר לי דד ליין

אני חושבת שגם אני הייתי בצד הרגיש יותר והצעתי עזרה בגיל 18 (בגיל 13 כנראה שלא), אבל ממש לא כל הזמן.

אמא שלי היתה מתחרפנת מזה שהבית מבולגן, יש כלים, כביסה, לכלוך, שולחן לפנות, וכולנו שרועים על הספה וקוראים ספרים... גם בערב שבת...

מתבגרים לא רואים כלים וחושבים - אם אני לא אציע לשטוף, אמא שלי תצטרך לעשות את זה ב12 בלילה בשארית כוחותיה. הם פשוט לא חושבים. אם זה לא תחת אחריותם זה פשוט עובר לידם והם לא משקיעים בזה מחשבה.

אז שולחת לך חיבוק גדול והמון כוחות ❤️❤️

לא קל להיות אחרי לידה, ועם תינוק בכיין עוד יותר.

לדעתי כדאי לך לעשות תיאום ציפיות עם בעלך, לכתוב רשימה מפורטת של כל המשימות הנדרשות, ואחר כך לכנס את כולם לאספה משפחתית. להסביר את המצב, אמא אחרי לידה וצריכה לנוח, תינוקי המתוק בוכה המון ואין לאמא ידיים פנויות לתחזק את הבית, בחודש הקרוב נצטרך שכולם יתגייסו כדי שיהיה לנו בית נעים ובגדים נקיים. כל אחד מוזמן לבחור משימה מהרשימה שהוא יהיה אחראי עליו. אפשר בזוגות, מה שיעבוד הכי טוב. אפשר שהמשימות יתחלפו אחרי שבוע, או שני ילדים שיתחלפו ביניהם יום כלים יום רצפה, מה שיעבוד לכם. וזהו, להעביר להם את האחריות ולשחרר. אם למישהו יש טענות שאין צלחת נקיה או הבגד לא כובס - שיפנה את טענותיו לאחראי על המשימה.

אפשר לצ'פר אותם בסוף השבוע בממתק מיוחד או משהו נחמד. לדעתי ממש לא חובה, הם מספיק גדולים כדי להיות שותפים בבית. אבל אם הם לא רגילים למשימות קבועות אז זה יכול להיות תמריץ נחמד והכרה במאמציהם. (גילוי נאות: אמא שלי קנתה לי שרשרת ועגילים לאות הוקרה על העזרה לפני ואחרי הלידה של אחותי הקטנה, אבל ממש לא ציפיתי לזה וזה לא דובר לפני כן, הופתעתי מהמחווה)

אז תבקשי, לא רק בשבילך גם בשבילה ובשבילם, שילמדו לעזור ולקחת חלק במטלות.

וכן את האמא והתפקיד שלך הוא להיות מנהלת עבודה של המפעל חיים שנקרא בית.

חלילה אני לא מפילה עליה

היא מבקשת ורוצה ואני הרבה פעמים אומרת לה

תודה מותק לא צריך

וגם היא ילדה ואני שמחה שהיא אומרת לפעמים לא רוצה לעזור אם אני מבקשת

(והיא מרוויחה ביושר שאני מקבלת את זה מאוד בקלות ולא אומרת כלום גם לא לעצמי בלב)
 

לעצמי אני מציינת שהיא בעלת רגישות סביבתית מאוד גבוהה וזה מאוד מרגש אותי וחשוב בעיני

שהם יגשו לתינוק בן חודש

תינוק זערורי וקטן אמור להיות בטיפול של הורה ולא בטיפול של אח/ אחות

גם אם הוא בן 18

בעיניי

האחריות על הבית היא של ההורים בלבד

לא של הילדים

הם כמובן יכולים לעשות

והגיוני שהם יעשו

גם מעצמם

אבל זה תלוי בהתנהלות הכללית איתם לאורך השנים

רוב הילדים שאני מכירה

לא מתנדבים לעשות בבית

ולרוב זה תלוי בהתנהלות הורית לאורך השנים

(אצלי יש התנדבות

לא גורפת אבל זה קיים)

יש לך 2 ציפיות שגויות

שהם יתנדבו ויעשו

שהם יקחו אחריות על מה שלא באחריותם

כמובן שזה מובן שזה קשוח

אבל ההתמודדות צריכה להתחיל מנטרול ציפיות שגויות

גם אני עשיתי הרבה בבית בתור נערה ואצלי הילדים לא עושים כלום כמעט.

אבל אני מאשימה את עצמי כי זה החינוך שנתתי להם…אני חושבת שעזרתי הרבה כי זה היה החינוך של אמא שלי, היא ממש חינכה לזה מגיל צעיר וגם בצורה "פולנית" (הדבר הכי נורא היה אם היא תעשה את המטלה שלי במקומי 😂)

באמת ענין אותי

מודה שהייתי בסערת רגשות בעקבות המצב ועדיין...

אבל אני מתחילה להבין שזה המצב

ואם רוצים עזרה פשוט לבקש

מודה גם שלא בא לי לבקש כי אני מרגישה שאז הילדים יהיו יותר ממורמרים

(ביקשתי מאחד להחזיק את הקטני ל 5 דקות שאוכל לשטוף כלים. הוא ישב איתו הקטן צרח והוא אדיש ואומר לו בין לבין "תלך לישון כבר...." צבט לי את הלב והציף אותי ממש.

בבית של ההורים בכלל לא נדרשתי לעזור.

גדלתי בבית מאוד מבוסס

אמא שלי לא עבדה

והיה לנו עוזרות ואופר ששמרה עלינו

ועדיין היתה לי רגישות מאוד גדולה

ואיפה שהרגשתי שצריך "עזרה" הייתי שם

בעזרה בשבתות עם האחיינים

ביום חול שהאחיינים באו אלינו (כבר גדלנו ולא היתה אופר אז אמא שלי שמרה עליהם)

ואיפה שהיה צריך לא חיכיתי שיבקשו

ואפחד לא ציפה ממני לזה בכלל לא

אם כבר הפוך

היום אני מבינה שאולי בגלל שהייתי ככה לכן אני מצפה מהילדים גם להיות ככה

זה מדהים שיש לך את הרגישות והמודעות לסביבה, ושהיה לך אותם כבר כנערה. אבל כמו שכתבו פה, לרוב המתבגרים אין את זה, לא מרוע או מידות לא טובות או פינוק, אלא כי הם באמת לא שמים לב לדברים האלה, או לא חושבים  שאם הם לא יגשו עכשיו ויעשו זה יפול על מישהו אחר.

יש הבדל בין עזרה עם אחיינים שבאים מידי פעם לבין עזרה תמידית ויומיומית כל הזמן.

(אחיינים תמיד מתוקים יותר מהאחים הקטנים...)

יכול להיות שדווקא בגלל הבית המבוסס ממנו הגעת קשה לך יותר לחשוב על איך נראית עזרה יומיומיות. 

ואני גם כן חושבת שזה נורמלי שמתבגרים לא חושבים מעצמם על עזרה ועל הסביבה,

אני חושבת שזה כן משהו שאפשר לעורר מודעות לגביו באמצעות שיח. לא ממקום מתקרבן, אלא מדי פעם בזמן טוב לדבר על מידות טובות ועל לראות את השני ולהושיט יד גם כשלא מבקשים ממך. לספר מדי פעם שאת מאוד עייפה בלילה ובכל זאת מדיחה כלים כדי שיהיה לילדים כוסות לשוקו בבוקר, וכמה היית שמחה אם מישהו היה חושב עליך ונותן יד מעצמו למרות שלא ביקשת... אבל חשוב שזה יהיה ממקום טוב של שיח ושיתוף בלי אמוציות מיותרות. וגם אם זה לא יועיל ברמה המיידית לעזרה בתקופה הקרובה, זה משהו שיחלחל ובהמשך בעז"ה הם יהיו מחונכים יותר 😏

א. כנראה שיש לך אופי מאוד רגיש ואכפתי לסביבה. זה לא מובן מאליו.

ב. בת כמה היית כשהצעת לשמור על אחיינים ולעזןר? יש הבדל בין גיל 10 לגיל 19 למשל...

ג. מן הסתם שלבנות יש יותר בטבעיות את הקטע לעזור עם תינוק או לעזור במטלות הבית.

ד. צריך באמת לכנס את הילדים בזמן שאת רגועה ולהסביר שלא תוכיע לעשות הכל לבד כי את רק אחת

והבית דורש אוכל, שטיפת כלים, כביסות, עזרה עם התינוק, קניות. תעשי סבב מה כל אחד יכול לעזור בו ולשים לב יותר.

חיבוק על התחושות, זה ממש מוכר... ומציף מאוד! 

הם אכלו , אז הם יכולים לשטוף. למה זה בכלל משימה שלך בצורה בלעדית?

אנחנו היינו שני ילדים, אמא עבדה חצי משרה ועדיין אני שטפתי חצי מהכלים. אח שלי שטף רק כשאמא לא הייתה בבית. היא חשבה שהוא לא יודע. ואני חשבתי שהוא מפונק מאוד.

ילדים אמורים לשטוף כלים , חדר שלהם , לסדר כביסה של עצמם גם אם את יכולה לעשות הכל לבד.

פעם היה ברור שאם נגמר חלב בבית אז שולחים ילד גדול לקנות. היום זה לא תמיד ברור. וזה לא בגלל שהורים לא יכולים , פשוט זה לא תפקיד שלהם

בין בני המשפחה שום דבר הוא לא מובם מאליו.

אם הם רגילים שלפני התינוק הם לא לקחו חלק אז הגיוני שמרגישים שלא יודעים מיוזמתם לקחת חלק.

נראה לי כדאי לשבת עם הילדים, ולעשות תיאום ציפיות וחלוקת מטלות בבית.

אם לא תגידי/ו להם מה לעשות, כנראה זה לא יקרה, וזה מאוד הגיוני

היתה מציגה את הקושי שלה ואומרת מפורשות שהיא מצפה מאיתנו לשאת בעול.

זה בעיקר נגע בעזרה בבית,

וזו הייתה ציפייה גורפת תמיד תמיד לעזור: כל יום לעשות משהו בבית ושישי בכלל. לא היה מצב לנוח/ לקרוא וכוד'.

אני חושבת שתכנסי אותם באיזה ערב נחמד, תכיני ארוחה ותדברי איתה על הקושי שלך

ותשאלי אותם מה הם מציעים!

שהרעיונות איך לעזור ולסייע לך יגיעו מהם.

בעיני זה יהיה יותר אפקטיבי. 

אבל הרופא טען שאין לזה שום ביסוס.

אומרת מה אני עשיתי-

שוקולד חלב אכלתי

גבינות שמנות- אכלתי

וממילא זה עונה לך על טוסטים/סלטים ואוכל חלבי.

מכיון ומכירה מבוגרים שחלב עושה להם לא טוב,

שאלתי ואמרו לי שכמה שיש אחוזי שומן יותר גבוהים זה פחות בעייתי

אז חגגתי ממש על אוכל טעים

דפקתי לעצמי את הקפה לשנה וחצי (ניסיתי מלא תחליפים בסוף שתיתי קפה בלי חלב.

עברו 3 שנים מאז ויש היום מוצרים יותר מוצלחים בשוק..)

לגבי חלב עיזים לא חשבתי על זה אפילו

יש לו טעם עז והוא ממש לא מתאים לקפה..

אבל לא יודעת להגיד לך מבחינת ההשפעה- אין כמו לנסות.

בהנחיה רפואית, אחרי שהיה לו דימום בצואה.

לא אכלתי בכלל חלבי, כולל כל מוצרי החלב כולל חלב עיזים וכד'.

השתמשתי בתחליפים בעיקר של גבינה צהובה.

אכלתי שוקולדים פרווה וגלידות פרווה.

אני לא שותה קפה, אז לא היה חסר לי.

במקום גבינה בלחם אכלתי ממרח חלבה, אבוקדו

מהכל. מה שהכי חסר לי זה קוטג' חחח

זה היה בערך ל 3 חודשים.

אצלי הורדתי עוד כמה דברים וכשזייפתי חזר לצרחות..

לא יודעת על חלב עיזים, לדעתי התחליף הכי נורמלי לחלב זה חלב שיבולת שועל.

לא אכלתי בכלל בכלל חלבי

הדבר היחיד שהיה חסר לי זה גבינה צהובה ויוגורטים.

לחלב, התשמשתי בWHITE שזה חלב על בסיס שיבולת שועל, היה לי ממש טעים.

הכי כיף בזה היה שיכלתי להתבשר מתי שבא לי ואפילו על פירור או טעימה

כל הכבוד לך ובהצלחה!!!

אצלנו זה עזר.

אני אישיתי נמנעתי מכל מוצרי החלב

הכי קשה היה לי בלי קפה.

שתיתי עם משקה שקדים.

היום לדעתי התחליף הכי טעים זה חלב שיבולת שועל בטעם אגוזי לוז.

לק"י

יש גם גבינות כאלה (יודעת על מה אני מדברת?).

ויש תחליפי גבינה של חברת משומשו. יקר, אבל די מוצלח.

יש את אותם אלרגנים שיש בחלב רגיל

זה עושה את אותן תופעות

מי שכואב לו הבטן למשל מחלב רגיל יכאב לו גם מזה

נראלי היתרון היחיד של זה (חוץ מטבעונות) זה קפה אחרי הבשר

ויש אנשים עם רגישות ללקטוז, לא לחלבון החלב.

חשבתי שיש

יש חלב ללא לקטוז

ויש חלב שמיוצר במעבדה ולכן אינו חלבי, כמו הבשר של redefine meat, הוא לא בטוח חלבי הלכתית אבל הוא כן עם לקטוז

אני דיברתי על החלב ללא חלב שמיוצר במעבדה

לק"י

אבל לא בטוח שזה יעבור בהנקה.

כמו שגם אצל אלרגים ממש, לא תמיד חלב עובר בהנקה.

אבל אני חושבת שמי שייצר את זה

עשה את זה כמה שיותר דומה לחלב אמיתי

אז זה בדרך כלל כלול בכל החבילה....

מקורות:

CowFree - קבוצת שטראוס

החלב החדש של רימילק וגד | כשהמסורת פוגשת את המחר

יותר נפוץ תגובה לחלבון חלב פרה.

בחלב אם יש לקטוז, אז תינוק שרגיש ללקטוז יסבול בלי קשר למה אמא שלו אוכלת. אבל זה יותר נדיר.

חוץ מזה, לא אוכלת חלבי

וגם טוסט ושוקולד זה פעם ב..

אצלי בן 5 חודשים

עשיתי ניסיון כמה פעמים, אחרי אכילת דייסה עם חלב הוא ממש לא רגוע

ברגיל בקושי נוגעת בחלבי. חוץ מאצל האחרון שראיתי שלא השפיע עליו. אבל הייתי מנסה להוריד הכל ואז לנסות להחזיר אחד אחד כל מוצר.

אצלנו שותים חלב סויה אלטרנטיב הצהוב. הוא ממש טעים (לא הכי בריא). אין אצלנו בכלל חלב פרה, הילדים אוכלים דגנים עם החלב סויה

כי לא ראיתי בעיות

אבל חמותי נמנעת לגמריי

לא נוגעת בחלבי

והיא אמרה שהיא רואה הבדלי ענק

בילדים הראשונים הפסיקה להניק מהר כי היה מזעזע

ובילדים האחרונים הניקה עד גיל שנתיים פלוס

היא שותה חלב סויה בדרך כלל

אמרה שבהתחלה לא היה טעים והיום היא רגילה וטעים לה

זה לא קל..

אני ניסתי לאכול כל מיני דברים חלביים וזה ישר השפיע עליה..

גם כשאני אוכלת גבינה צהובה או קוטג' היא אח''כ סובלת מכאבים בטן ופליטות מרובות.

אז אני ממש משתדלת לא לאכול.

לגבי תחליפים, יש בעיקר סויה, מעדני סויה, אני מצאתי טילונים פרווה.

חלב, אני שותה שיבולת שועל (עם האריזה הכתומה) וממש אוהבת.

יש גם כל מיני גבינה צהובה פרווה אבל לא ניסתי.

ממש בהצלחה! ❤️♥️

חושבת שיוגורט היה בסדר אבל לא כל כך רוצה לקחת את הסיכון

שותה קפה עם חלב אלטרנטיב. טעם נרכש..הכי אוהבת את השיבולת שועל הכתום.

מה עשיתן בטעימות לתינוקות? נתתן מוצרי חלב?

אם כן איך?

עד גיל 8 חודשים לא נתתי לו חלבי, וגם אני נמנעתי מחלב.

בגיל 8 חודשים, אחרי ביקור אצל רופאת אלרגיה, התחלתי לאכול חלבי וראיתי שלא משפיע עליו.

אחרי שבוע נתתי לו גם לאכול חלבי.

זה היה במצב של אבחנה של רגישות לחלב במערכת העיכול.

לא במצב שחלבי השפיע לא טוב, בלי אבחנה רשמית.

ריר בצואה ודם בצואה. ושילשולים.

נמשך עד גיל שנה (עד אז גם אני וגם הוא לא יכולנו לאכול חלבי ועוד דברים)

נסינו והיה בסדר.

(בגיל 8 חודשים אחרי רופאת אלרגיה, נסינו גם והיה בעייתי- כמה ימים של שילשולים). 

ילד אלרגי לא הייתי נותנת

אבל זה לא אלרגיה אלא רגישות שגורמת לאי נוחות במערכת העיכול

ככה שלא חששתי לנסות

והילדה שותה חלב היום בלי שום בעיה...

(אגב גם אלרגיה לחלבי יכולה לעבור אבל בזה כבר צריך להתיעץ עם רופא)

עכשיו ל3 חודשים

עכשיו חזרתי ונראה לי סבבה

אבל אני לא אוכלת כמויות של חלבי ברגיל

לגדול גם נמנעתי כי ממש ראיתי השפעה ועכשיו באמת רגיש לחלבי. מעניין אם יש קשר 

או שזה אומר שמראש הוא היה רגיש?

קשה לי להאמין שאם האמא לא אוכלת משהו, זה גורם לרגישות.

יש לי שני ילדים שסבלו מגזים ובגלל זה נמנעתי מחלבי. (הם כבר גדולים ולא אלרגיים אבל הגדול שלי אומר שעד היום כשהוא אוכל הרבה חלבי כואבת לו הבטן)

לעומת זאת היה לי תינוק אחד מותק, רגוע אז הרשיתי לעצמי לאכול חלבי חופשי, וכשהוא גדל להתחיל לאכול מוצקים גילינו שיש לו אלרגיה לחלב. (וכשהנקתי החלב לא השפיע עליו)

החכמתן אותי

וחיזקתם אותי להיות יותר על זה..

עד שהוא היה בערך בן 4 חודשים ורק אז ראיתי ישועה. היה קשוח מאוד, בכה מלא, ומגיל חודשיים הפסקתי לגמרי. היה קשה אבל לגמרי שווה את זה!

שתיתי קפה על חלב שיבולת שועל בטעם אגוזי לוז, טעים מאוד!

חוצמיזה, אבוקדו, טחינה, טונה, ביצים בכל הווריאציות.... בשרי, דגים... 

לתת לו לשחק לבד. עדיף כמובן על הבטן, לוודא שיש משחק שיעניין אותו ולתת לו לשחק.

כן אפשר וכדאי מדי פעם להקדיש לו זמן של התייחסות, לפטפט איתו ולשחק איתו

אבל בעז''ה שיישאר ככה רגוע ורק תהני ממנו🙂

להסתכל על המשחקים מעליו ולנסות לתפוס אותם.

ואת בזמן הזה יכולה קצת לדבר איתו מדי פעם.

וגם להספיק לשטוף כלים ולקפל כביסה🙃.

וכמובן לשים לב שיהיה גם על הבטן כמה שאפשר לרוב שמתי על הבטן עד שהתעייפו ואז הפכתי לגב.

וכמובן על הבטן כמה שיותר

אבל אני לא כל הזמן לידו

וזה מרגיש לי מזניח כזה שהוא לבד שם

לא צריך כל הזמן להיות לידו.

זה מעולה שהוא מעסיק את עצמו לבד.

את יכולה לשים לו שירים לשמוע ברקע.

ממש לא צריך להיות לידו כל הזמן

כמובן שיהיה בהשגחה 

תנצלי את הזמן שאת יכולה לעשות עוד דברים במקביל

ניצלתי את הבוקר הפנוי כשהילדים הגדולים לא בבית והחזקתי אותו עלי ונישקתי וחיבקתי מלא

אחכ כשהגדולים חזרו באמת זה יתרון גדול שהוא תינוק נוח ואיפשר לי לתת את היחס אליהם ולעשות מה שצריך.

שזה טוב שהוא לבדו מגרגר, הוא מגלה את העולם בעצמו לאט לאט.

כן חשוב מידי פעם ליצור איתו קשר עין ולשוחח איתו, את אומרת משפט, מחכה עד שהוא מגיב ואז שוב את משפט ושוב הוא מגיב.

זה להתפתחות תקשורתית. קצת תרגילים מידי פעם. אבל זמן לבד זה טוב גם עבורו. 

חשבתי על זה כי היא מכניסה הרבה ידיים לפה ויוצא לה גם רוק.

אבל לכל הילדים שלי צמחו שיניים יותר מאוחר אני חושבת שיותר קרוב לגיל שנה

אם אני זוכרת נכון

צריך להירשם אליהם, ולבחור נקודת חלוקה.

כל שבוע המכירה נפתחת, בדרך כלל בחמישי בערב.

יש זמן שבו ההזמנה נסגרת, אני חושבת שזה תלוי ביום של המכירה.

נכנסים לאתר ובוחרים את המוצרים שרוצים להזמין.

שימי לב שאין אישור בסוף, אלא מה שבוחרים מוזמן.

אפשר להוסיף/ להוריד/ לשנות כמויות עד שהמכשיר נסגרת.

יש דברים שיכולים להיגמר, אז כדאי לבדוק מוקדם.

התשלום באשראי דרך האתר.

יכול להיות שיש מקומות שאפשר לשלם גם במכירה עצמה.

בזמן של המכירה, מגיעים למקום החלוקה.

לוקחים דף עם ההזמנה שלכם, ואוספים את המוצרים.

אם יש מוצר חסר, צריך למלא טופס זיכוי.

יכול להיות שיש הבדלים בין נקודות מכירה שונות.

אני מכירה מה שיש אצלינו.

יש מוצרים שיש כל שבוע, יש מוצרים שיש בתדירות יותר נמוכה, ויש מוצרים לפי עונות וחגים.

דוגמאות של דברים שאפשר לקנות:

פירות וירקות

מוצרי חלב

מוצרי מזון יבשים

ממתקים וחטיפים

ביגוד ומצעים

מכשירי כתיבה וחומרי יצירה

צעצועים

כלי מטבח וכלי בית

מוצרי חשמל

תכשיטים

מוצרי איפור וקוסמטיקה

יתרונות:

מוצרים במחירים זולים

יש מוצרים מכל מיני סוגים, בהתאם לעונות/ חגים. מתאים למי שיש לו מכירה קרוב לבית, אבל פחות חנויות זמינות.

חסרונות:

הרבה דברים מגיעים במארזים גדולים, ולא תמיד זה מתאים לצרכים.

לפעמים מוצרים חסרים/ פגומים

דורש להגיע למקום המכירה ולאסוף את המוצרים

צריך להזמין מראש.

המכירה בזמן ספציפי שלא תמיד נח לכולם

יש דברים שבהם החיסכון במחיר משמעותי, ויש דברים שפחות.

זה תלוי גם מה האפשרויות האחרות שלכם.

אני ממליצה להירשם ולראות מה בדיוק האפשרויות.

אפשר לקנות דרכם באופן שבועי, אפשר גם רק חלק מהדברים.

ואפשר לקנות בעיקר בתקופות מסוימות, או מוצרים ספציפיים.

הם מגיעים לכל מקום בארץ?

אנחנו נגיד גרים בישוב אז זה מאוד עוזר

יש שם מוצרים מששמיותית יותר זולים ולכן לא מתלבטת וקונה גם בכמות גדולה

האיסוף עצמו לא כיף לי..בלאגן כזה

אבל הגדולים לשי אוהבים אז זה עוזר

לא תמיד מזמינה

לא מזמינה ירקות כי לא תמיד הסחורה מאה..אבל לרוב כן.. אני א חת שאוהבת לבחור לבד

יש דברים שזהים לסופר רגיל

יש דברים שלדעתי פחות משתלם

הסכנה- לפעמים האקסטרא שמציעים גורם לי לבזבז כי הנה זה זול ושווה ויעזור.. וברגיל היתי מתאפקת וחוסכת

אבל יש דברים ממ ששווים

נגיד מכרו סלי כביסה גדולים ב16 שח זה ממש שווה

כל מיני דברים לבית או מוצרי חשמל ומלאא דברים גם משחקים לילדים

ואיפור וכו

אפילו טיולון ומוצרי תינוקות

לדעתי עם הנסיון לומדים כבר את המסקנות שנכונות לך

בהתחלה טעיתי יותר

עכשיו יודעת יותר מה נכון ומשתלם לנו

אבל בכללי ממליצה

חייבים להגיע בשעות מאוד ספציפיות ותמיד בלגן וקשה למצוא מה שהזמנת

לפעמים זה בגשם בקור ולא נוח

כמובן חא תמיד במקומות שיש חניה ליד אז אפ הזמנת מלא דברים צריך שיהיה איך לסחוב אותם ואין כמובן עגלות וכאלה

החיסכון לא משמעותי בהשוואה לרמי לוי בסל המוצרים שלנו

כל שבוע הרשימה משתנה ולא תמיד יהיה מה שברשימת קניות אצלכם..

לנו גם יצא שלא הגיעו מוצרים שהזמנו , קיבלנו החזר דרך האתר (שזה מעצבן כי אפשר להשתמש רק בפעם הבאה שקונים) וזה גם לא עזר לנו כי היינו צריכים ללכת במיוחד לחנות אחרת בשביל המוצרים האלה..

על התחנה שלכם

התחנה שלנו מסודרת מאד

יש מקום בשפע

רחוק מהכביש

והמצרכים לפי סדר ההזמנה אז נורא קל לאסוף

מנהל התחנה נמצא כל הזמן

כשיש חסרים הוא מעדכן ומטפל

ואם פעם נתקעים ולא יכולים לאסוף את ההזמנה הוא אוסף בשבילנו ב10-15 שח

תכלס זה האטרקציה השבועית לילדים...

ליד ההורים שלי יש תחנה

סכנת נפשות..

צפיפות לא נורמלית

שניה מהכביש

כל שבוע יש שם או נס או תאונה.

ובעבר היה לנו מנהל תחנה אחר וזה היה מאד מורגש השינוי

היום הכל מסודר מתוקתק מאורגן..

למה כן?

כי זה מסודר ונח

כשרויות טובות- לנו זה משמעותי

למה לא?

מעצבן שאת תלויה בהם.. כי לא כל שבוע יש את כל המוצרים (יש בסיס שכן כמו מוצרי חלב, פירות וירקות, לחם/פיתות וכו')

יש באגים במערכת (נניח שהזמנת מוצר ובסוף לא מגיע.)

לגבי החיסכון זה תלוי.

יש מוצרים שזול בפער

(נניח העופות שהם מביאים ברמת כשרות כזו עולה בסופר לפחות 10 שח יותר לקילו)

גם מוצרי חלב זולים- כמובן באחוזים זה יותר משמעותי

ירקות יותר זול במבצעים ברמי לוי/אושר עד.

מבחינת זיכוי ושירות לקוחות

אני אגיד שהם הכי בסדר בעולם

אם התלוננתי שהתפוזים הגיעו לא טובם או משהו אחר תמיד תמיד זוכיתי ללא שום בדיקה וחקירה.

אם חסר משהו וכו כנל

אמנם האוטומט זה זיכוי במערכת שלהם

אבל אפשר גם חבקש להזדכות בכרטיס אשראי- נראה לי שאז זה בניכוי 5 שח.

בעיקר משמעותי ההזמנות לפני החגים שאז זה ממש יכול להיות פער של מאות שקלים .

כל תחנה זה שונה

אצלנו לדוגמא אין אפשרות שיאספו בשבילנו בתשלום אז זה מוריד משמעותי את הכמות שמזמינים מהם.

בהתחלה הזמנו כל שבוע אבל אז גילינו שהזמן לא מסתדר, שאני צריכה לאסוף דברים עם הפנס של הפלאפון כי אין תאורה, שהכל בלאגן והאחראי לא דואג לסדר.

אצלנו משלמים גם סכום סמלי על תפעול התחנה, 5 שקל בזמן רגיל ו10 שקל בחגים. אם לא השתנה מהפעם האחרונה שהזמנו

עכשיו אנחנו מזמינים רק דברים ספציפיים בתקופות מסויימות.

נגיד ירקות ופירות בפסח מאוד נוח לנו להזמין משם, גם מחירים טובים וגם מגיע בכמןיות גדולות.

השבוע נזמין מוצרי חלב כי יש מחסור אצלנו בסופרים במוצרים בהכשר מהודר.

ומידי פעם נכנסת לראות אם יש משהו מעניין ששווה את הקנייה שם.

חיסכון משמעותי בהרבה מוצרים.

אבל-

חווית האיסוף משתנה בין מקום למקום.

אני יודעת שביישובים או מקומות שיש רחבה מסודרת- האיסוף נוח

בעיר- אין ככ מקום והאיסוף יכול להיות מאוד לא נוח.. צפוף... חשוך.

שווה לנסות, והלחליט להבא לפי החוויה.

חסרונות -

1. אין מלאי כמו בסופר, רק דברים ספציפיים כל שבוע.

2. צריך לסחוב בעצמך... אין שקיות או עגלה. לא מסובך מאוד, צריך פשוט להגיע עם שקיות ואוטו או עגלת שוק.

3. לא יודעת לגבי זה... לא במיוחד ממליצה למי שיש סופר זול ליד הבית.

כמו שכתבו המוצרים משתנים.

יש במכירה מוצרים שונים שאינם מוצרי סופר רגילים (טקסטיל, צעצועים, ביגוד) זה יכול להיות מפתה..

אם קונים סתם דברים כי יש אותם בזול זה מקור לבזבוז ולא לחיסכון...

אישית מקפידה לקנות מה שצריך ואם יש מוצר שרציתי לקנות בכל אופן ויש שם בזול. מכירה כאלו שהרגישו שרק מבזבזות שם והפסיקו להזמין

לפעמים סתם בזבוז כסף ולפעמים זה מוצרים מעולים.

אבל צריך להיזהר לא לקנות סתם כי זול ובתכלס אתה לא באמת צריך..

ממה שראיתי בכל מיני מקומות, זה מאוד משתנה אם יש סופרים זולים באיזור. אנחנו גרים בירושלים ויש באיזור שלנו סופר מאוד זול, ככה שאין באמת חיסכון במחירים. לעומת זאת אנשים שאין להם סופר קרוב או שהמחירים בו יותר יקרים החיסכון יכול להיות משמעותי מאוד

מוצרים אחרים תלוי מה

מוצרי חלב- כן.

את יכולה להרשם זה ללא עלות ואז להכנס לראות מחירים ולהשוות את הסל שלכם

מוצרים אחרים תלוי. לפעמים אפילו יקר יותר.

אין ברמי לוי בשוטף תפוחי אדמה ב 3שח לקילו

או תפוחים ב 8 לקילו

או סלסלת שרי שלמה ב 12₪

נכון שברמי לוי לפעמים יש מבצעים יותר טובים  אבל זה לא קבוע כמו במשנת יוסף.

בהרבה מוצרים יש חיסכון משמעותי

הקושי הוא לבוא לאסוף בין השעות הנדרשות

זה שעה של השכבות

ואם בעלי במפתיע לא בבית זה סיפור ממש..

לשים לב לא לקנות סתם כי זול

ולא לקנות הכל, יש דברים שמגיעים באיכות לא טובה..

בגדול אנחנו מרוצים.. לרוב מגיע באיכות טובה

לי זה גם עוזר כי לא יוצא לי להגיע לחנויות בכללי

אז כשיש מוצרים של טקסטיל או לבית או לילדים הרבה פעמים זה עוזר לי ממש...

עוד משהו

זה כן לפעמים זול יוצריך מאושר עד והרבה פחות טירחה להגיע לשם צאשר לנסוע לאושר עד

אלא אם כן אתם מראש קונים בסופר זול קבוע כל שבוע- בועיים ואז כבר לא כזה משתלם כי במשנת אין את הכל..

אצלנו יש גם ילדים/ נערים שאורזים בתשלום, אז זה קצת פותר את הבעיה הזו

א' בדרך כלל היים הפוריים הם סביב הטבילה. כלומר מעבר לזה שזה מקצר משמעותית את מס' הימים שאפשר להיות ביחד- זה גם אומר לטבול ולא לקיים יחסים כמה ימים.

זה לא פשוט.. מצריך תקשורת טובה ונכונות של 2 בני הזוג 

לי זה הרגיש גם יתרון שלא ארגיש שכל הקושי של המניעה עלי אלא אנחנו חולקים את זה

ב' מטבע הדברים הימים הפוריים הם הימים שיש הורמונלית חשק מיני גדול גם לאשה

חייבת לומר שבפועל היתה לי חויה טובה- כי זה יצר מצב שבו אחרי טבילה לא היה אפשר לקיים חבירה 

אבל כן יש הרבה תשוקה מטבע הדברים ואני קיבלתי את כל הבמה והכבוד ובדיוק מה שאני אוהבת..

ואחרי כמה ימים אפשר היה להיות ביחד בצורה טובה הרבה יותר (כאילו משחק מקדים של שבוע.. משהו בסגנון)

אבל זה היה בהבנה של שתינו שמצריך למידה

ומה הגבולות של בעלי נניח בדבר הזה

ולכן אמרתי מחייב תקשורת ברמה גבוהה.

בפועל אחרי כמה חודשים נכנסתי להריון...ככה שכנראה פספסתי

וזה קורה מעת לעת

לא סתם אחוזי המניעה של זה נחשבים יותר נמוכים

הביוץ יוצא בדכ סביב המקווה. נניח בטווח היומיים שלושה אחרי. ואפשר להכנס להריון גם מיחסים כמה ימים לפני הביוץ כי הזרע יכול לחכות כמה ימים.

אז נניח טבלת והביוץ עוד שלושה ימים. זה אומר שמחכים עם קיום יחסים עד לארבעה- חמישה ימים אחרי כדי שבוודאות תהיי אחרי הביוץ. ובהנחה שהמחזור הוא סדיר ומקבלים כל 30 יום בערך, אז מתוך 18 ימי טהרה נשארו רק שבועיים ואולי פחות להנות מזה שמותרים.

אפשר ללמוד לזהות ביוץ ולמנוע באמצעי מקומי לא הורמנלי (דיאפרגמה, נרות, שקפים- כשהיעילות של הנרות והשקפים ידועה) ואחרי הביוץ אפשר לשחרר ולא להשתמש.

אבל להסתמך על זה כמניעה יחידה זה מאתגר

שאפשר להנות בימים שמותרים בלי יחסים

לא סומכת על עצמי

וגם ככה החשק שלי לא משהו אז מבאס להגביל בדיוק בימים עם החשק....

אבל יש לי חברה שמונעת ככה כבר שנתיים

הביוץ שבוע אחרי הטבילה

ככה שזה יתרון למי שיש לה מחזורים ארוכים

להפך

מודעות לפוריות זה נח כשהביוץ בטבילה ואז 3-4 ימים וסיימת עם הימים הפוריים.

אם זה שבוע אחרי הטבילה אז יש שבוע שלם לפני הביוץ שאת חייבת אמצעי מניעה אחר

שאפשר להיות ביחד בליל הטבילה

מבאס לטבול ולא להיות יחד

מזמן לא עברתי על החומר

אבל אני כמעט בטוחה שאם את רוצה לנהוג ממש לפי הכללים של השיטה אז את לא יכולה לעשות את זה בלי הגנה נוספת כלשהי

כי גם למי שיש מחזור מאד מסודר יכולים לקרות שיבושים פתאום

לא למדתי את זה אף פעם

אני משתמשת בזה הרבה שנים

אבל כן הבעיה העיקרית זה שימי הביץ זה סביב הטבילה

אז או שצריך בימים האלו דיאפרגמה וקוטל או להמנע 😏

דבר נוסף צריך לעקוב כל חודש

ואם קרה שלא שמת לב לסימנים או משהו כזה אז את טיפה בבעיה

ממליצה ללמוד כמו שצריך את כל הפרטים ממישהי שמלמדת

זה סדנא שימושים לשנים רבות שווה לגמרי את המחיר שלה

אחרי סבל ממושך ותופעות לוואי קשות,

תוהה אם יש פיתרון אחר שהוא לא הורמונלי, ולא התקן נחושת- כי לי זה לא מתאים רפואית.

מישהי משתמשת בדייזי וממליצה?

חוץ מהמחיר הגבוה, ומן הסתם הרבה ימים אסורים..

איך זה עובד עם הנקה? זה רלוונטי בכלל?

זה בעצם מדידת חום דומה לשיטת המודעות לפוריות.

רק שהמכשיר רושם את זה.

הבעיה שזה מסתמך על חום של חודשים קודמים.

ולא לוקח בחשבון הפרשות ומצב צוואר רחם.

וזה לא באמת מספיק להסתמך רק על חום.

וגם אם יש איזה שינוי בגוף בחודש מסויים זה לא יקח את זה בחשבון.

בשימוש נכון עם קוטל זרע

(אחרי התאמה והדרכה של מתאמת)

זה אמצעי מניעה ללא הורמונים ומקומי לגמרי ( בלי הכנסת עצם זר לגוף)

בס"ד

א. לא כל-כך עובדת בהנקה (כל עוד המחזור עוד לא חזר)

ב. אם רוצים לקיים יחסים בתקופה הפורה עדיין צריך אמצעי מניעה נקודתי (לרוב דיאפגרמה + קוטל זרע. צריך לקחת בחשבון שאחוזי המניעה שלהם, גם כשמשלבים את שניהם, פחות גבוהים מאמצעים אחרים)

ג. דגימת ההפרשות מצוואר הרחם (שזה מה שצריך לעשות מלכתחילה) מהווה סכנה הלכתית אם חלילה יתגלה דם על האצבעות. אפשר גם להתרשם ממה שיוצא בניגוב וכו' אבל זה עלול להיות פחות מדויק.

לגבי הלמה ללמוד, כי זה מלמד בטירוף על הגוף וכן יכול מאד לעזור, נגיד כדי לתזמן יחסים אם רוצים להיכנס להריון.

הלוואי והיה משהו מושלם...

בהנקה אני לא מקבלת מחזור.

למה לא לבדוק בעצם לוודא שאין ביוץ במקום לקחת גלולות?

מנסה לבייץ אז אפשר להיות חודשים עם "התראות שווא" שהביוץ חוזר כשהוא למעשה לא.

בשביל להכיר את הגוף שלי

אני היום יכולה לדעת בדיוק מה קורה לגוף שלי

מתי אני אקבל מחזור ולא יקרה בהפתעה

ולמה אני מרגישה נפוחה ביום זה וזה

ולמה כואב לי

לגבי מניעה- צריך קודם ללמוד טוב את הנושא ואז לסמוך עליה

אם המניעה חשובה מאוד מאוד עבורכם אז לדעתי לא להסתמך רק על זה כי עלול להיות פיקשושים מכל מיני סיבות

לא מוצאתי עד היום שום מניעה מושלמת

אבל מכל מה שניסיתי לדעתי התקן הוא הכי פחות גרוע. 

לק"י

קשה ההמתנה הזאת, וחוסר הוודאות.

אם עשית את הבדיקה לא בבוקר, ויצא יותר חלש, ייתכן מאוד שזה ככה כי השתן פחות מרוכז.

תעשי שוב בבוקר.

(ולמה מפריע לך שיצא יחסית קטן בשנתון?)

אבל בדיקת הריון התשובה האמיתי שלה זה עד 5 דק(תלוי לפי הבדיקה וההוראות)

אח"כ הבדיקה כבר לא אמינה ואם את אומרת שזה אחרי שעות יצא קו אז לרוב זה בכלל לא ניתן להתייחסות אמיתית.

ותמיד עדיף בדיקת דם.

לק"י

השאלה תוך כמה דקות לקח בפעמים שאחרי?

נראה לי שעד 10 דקות זה אמין.

אני יודעת שזה אמין חלקית (יש לה הריון שהתחיל כך... והיו גם פעמים שהיה כך וזה לא המשיך)

ולכן עשיתי גם בדיקה אתמול.

בבדיקה אתמול ראו די מהר פס שני, חלש אמנם אבל שאפשר לראות. ובבדיקה היום הוא היה ממש קלוש ואחרי זמן.

תוך כמה זמן היה הפס?

אם זה היה תוך כמה דקות, אז יש סיכוי שזה באמת הריון.

גם אם היום הבדיקה שלילית, אולי השתן היה פחות מרוכז.

סך הכל זה עוד מוקדם, והגיוני שעוד לא ממש יראו.

אם לקח הרבה זמן לתוצאות, אז זה לא אמין, ואי אפשר לדעת.

מקווה בשבילך לתשובה יותר ברורה.

הוא היה מהר, אני חושבת שבטווח הדקות, ובכל מקרה בהתחזקות משמעותית מהיום שלפניו, הוא היה ממש ברור. והיום בקושי במאמץ רואים משהו

בריכוז של השתן

אולי שתית יותר

אם לא קיבלת עדיין מחזור לא הייתי ממהרת להספיד

מקווה ממש בשבילך

ובכל זאת, יכולה לומר על עצמי שההריונות החלו בפס שהופיע לאחר יותר מחצי שעה, אם יש פס זה פס.
אבל באמת מעניין למה אחר כך לא היה פס. 

תעדכני אם תרצי...מעניין.
וממש מקווה שבע"ה זה זה אמן ואמן.

ילד קטן בשנתון ילד שנולד בחשון זה עוד בסדר.. אבל ילד גבולי שנולד נניח בחנוכה זה עלול להביא אתגרים בהמשך. ככה ממה שרואה מסביבי. ונניח שיהיה נס ואהרה שוב בחודש הבא, נגיד שעוד שבוע וחצי אקבל ושבועיים אחר כך יהיה ביוץ, אז גם זה אומר ילד שנולד באיזור חנוכה...

(וכמובן אם זה מתי שצריך להוולד מקבלת באהבה. אבל התבאסתי. בכל מקרה אם ההריון הזה לא צולח, אז לפחות שבחודש הבא כן.)

אבל אני מכירה את זה שלפעמים דואגים מכל מיני דברים פחות חשובים (ושלא תלויים בנו...).

כמו שעכשיו אני חושבת שלו היית יולדת חודשיים אחרי את הקטן, אז הייתי חוזרת לעבודה כבר בשנה הבאה, וחוסכת כאב ראש של למצוא מסגרת....

בדיוק ביום האחרון של השנתון

היו אתגרים? כנראה, לכולם יש אתגרים. אבל לא משהו מיוחד, ולא משהו שאני חושבת שאפשר לשייך דווקא לעובדה הנ"ל.

העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, ובשעה טובה בע"ה!

גם ככה יש המון שונות בין ילדים בהתפתחות, ובגן כבר אי אפשר להבחין בפער של חודשיים- שלושה בין ילדים...

נראה לי בעיקר ההורים יותר לחוצים כי זה מרגיש גבולי.

א. את חוסכת שנה של תשלום למעון

ב. אם יהיו בעיות משמעותיות יותר קל להשאיר אותו שנה בגן

ג. אתה מרוויח שנה בחייך כי אתה מסיים את התיכון עוד לפני גיל 18

ולהוולד בחנוכה זה מהמם בעיני