חוץ מזה שלא אוהבת לארח בכלל, גם לא משפחות (זה מכניס אותי ללחץ ומרגיש לי פגיעה בפרטיות)

גם לא אוהבת את סבב הטלפונים או ההודעות כדי לחפש חבר שפנוי להגיע, ולוודא מתי יבואו לקחת אותו בחזרה או לנדב את הילדים שלי להחזיר, ולהיות נחמדה, ולדאוג לתעסוקה...

יש לי ילדים שזה באמת עוזר להם שבאים חברים, אז פעם בהרבה זמן כן עושה את המאמץ, אבל עדיין שונאת את זה...

אין לי פתרון, לצערי 🤷‍♀️ אבל לפחות הועלתי לך בהזדהות...

(וכן, זה לגמרי נושא שמתאים פה לפורום ולא לפורום הו"ל, אז ברוכה הבאה )

זהו שאני לא צריכה לחפש חברים, יש כמה שממש מבקשים לבוא על בסיס יומיומי..

(וזו פניה נרגשת לאמהות- אם נתקלתן בסירוב יום אחרי יום אחרי יום בגלל כל מיני סיבות, אולי לא צריך לנסות כל יום מחדש?? לא מסוגלת להגיד לא.)

אולי אפשר לקבוע יום בשבוע לחברים? ואז את יכולה לומר לאימהות הנחמדות שהיום שפנוי לכם לביקורי חברים הוא זה וזה, וזהו.

ואז ביום הזה תעשי מאמץ ותנשמי עמוק ותדעי שאחרי שהוא עובר - יש עוד שבוע שלם עד לפעם הבאה...

(והאמת - מוזר לי חברים שמזמינים את עצמם... אצלנו מקובל להזמין, ורק אם הצד השני מעדיף להזמין אליו אז נענים...)

רעיון נוסף - אם את אוהבת להזמין משפחות, אולי מדי פעם תזמיני לארוחת ערב אמא וילדים שאחד מהם חבר של הבת שלך?

אם כי אני אף פעם לא יכולה לחזות שביום מסויים יהיה לי מספיק כוח לזה..

אבל זה כיוון מעולה.

ואצלנו ממש מקובל לבקש לבוא לשחק.. ואפילו לדפוק בדלת..

אבל יש לזה גם הרבה יתרונות...

תחושת הגיבוש והשייכות שיש לילדים.

השייכות האוטומטית לקבוצת הגיל עוזרת מאוד לילדים פחות חברתיים.

הקהילתיות והערבות ההדדית..

לפחות עם חלק מהאנשים.

יש חברים

ואז תלכי על היום שמתאים לכם

או כל מינון אחר

אבל כדאי לדעתי לנסות קצת לשחרר בכל זאת.

מיומנויות חברתיות זה נורא חשוב וגם נוצרים ככה קשרים. כמובן עדיף שחבר גם קרוב יחסית .

כיול זה פחות מפריע לי (כי אין לי קטנטנים וכץהכוחות שלי יותר מאוזנים) אבל בעבר זה ממש הפריע לי..

מה שעזר לי זה לרכז חברים ביום מסויים:

או לקבוע יום מסויים בשבוע בו אנחנו יוזמים להזמין חברים, או ספונטני לפי הכוחות שלי לבחור יום שאני מסוגלת לזה - ואז כולם מזמינים חברים באותו יום ויש אחר צהריים פעיל ותוסס, אבל אז "סימנתי וי" בתפקיד ואניפטורה מזה לימים הקרובים..

אחרת יש משהו לא הוגן בזב שתמיד הילדים שלי הם אלה שמתארחים, וגם זה ממש חשוב שאני רואה בעיניים את הדינמיקה עם חברים שונים כדי שאדע לנווט..

אני מאוד אוהבת שמשחקים פה והכל תחת שליטה והעיניים שלי..

מצד שני אין לי כוחות לדאוג גם לעוד ילד, במיוחד שהם עדיין קטנים.. (4-5)

אני חושבת שהכיוון להחליט על יום בשבוע שבו מזמינים הוא מצויין, תודה!

יחד לגינה?

אבל לא רק נפגשים בגינה, אלא שהוא כאילו יחד איתכם ואם את גם מביאה משהו לאכול אז שיאכלו יחד

בגילאי גן אני לא מארחת כי אין לי כוח להיות בייביסיטר לילדים אחרים.

(אני אומרת בנימוס שהילד עדין קטן בשביל לארח/ להתארח)

מכתה א אני מרשה להזמין חברים במגבלות של ילדים שלא עושים צעקות ובלאגן וממושמעים.

אצלי משחקים רק בחדר או בחצר ככה שזה לא מפריע מאד לפרטיות.

יש לי ילד שמזמין הרבה חברים, יש פה חברים לפעמים גם בשישי/ שבת בצהרים. כל עוד זה בחדר או בחצר לי אישית זה לא מפריע.

כמובן בתיווך של ההורים, ואין לנו בית גדול או חצר מספיק בטוחה בשביל שאני אשלח אותם לשחק שם בנחת.

ככה שמשחקים לפעמים בחדר, לפעמים בסלון, לפעמים בחוץ..

ממש לא סובלת שמגיעים חברים

זה גורם לי לעצבים

גם לא אוהבת לשלוח אותם

הכי אוהבת שכל הברווזים מתחת לסינר שלי.

אחת לתקופה אני משחררת אבל זה ממש חד פעמי

הכי הכי מעצבן שאחת הולכת לחברה והשניה נשארת איתי ולא מוצאת את עצמה..

פוו

כיף לראות את כל ההזדהות הזאת, חשבתי שאני משוגעת.

(כלומר, אני קצת משוגעת, אבל לפחות לא בתחום הזה😅)

יגידו אמא שלנו היתה קצת משוגעת ולא הרשתה לנו ללכת/להביא חברים כל יום,

אבל-

חוץ מזה היא אמא די טובה

זו הנחמה שלי

אני משתדלת להיות אמא טובה

ובדבר הספציפי הזה שמאד קשה לי אני מרשה לעצמי להיות קצת "רעה"

אני עוד בתחילת הדרך, בשאיפה להיות אמא טובה תמיד בכל התחומים,

ואמא טובה היא אמא שמקשיבה לעצמה ועושה מה שטוב למשפחה שלה ולה...

(בלת"ק)

שיש לך רציון מסויים שכן חברים יבואו במידה מסויימת,

ולכן הייתי שואלת את עצמי איך זה יהיה לי כמה שיותר נחמד או לפחות בסדר?

אולי להרשות לשחק בחדר אחד כשאת תהיי עם הילדים בחדר אחר,

אולי להרשות לחברים ספציפיים שיחסית נחמד לך איתם יותר,

אולי מדי פעם להחליט על יום שבו את מאפשרת ואז גם משחררת מלשבת עם הילדים וקוראת בספה נניח,

אולי בשעות ספציפיות ודי..

אולי בזמן הזה תעדי זמן אישי עם ילדים אחרים וזה י9נה אותך...

מה שנכון ויתן לך תחושה נעימה סביב זה

תנסי להגדיר איפה יכול להרגיש לך כן נחמד ובסדר לאפשר את זה, בהנחה שבאמת יש לך רצון שזה יקרה.

ואם לא- אז לא, וזה גם בסדר

אבל האמת שאני בעיקר רוצה לשמוע שאני לא הזויה שאני מרגישה שאני לא סובלת את זה, ושזה הגיוני לרצות להרגיש שהבית שלי נשאר הטריטוריה שלי גם אחה"צ..

וגם להבין איך לסרב בנימוס ובלי לתת תחושת דחייה לילדים והאמהות שמבקשים לבוא...

וזה ממש לגיטימי לרצות את המרחב הביתי והמשפחתי ושזה יטריד אותך.

ולגבי האמהות הייתי מנסה להגיד משהו לטווח ארוך כדי לא להתקל בזה שוב ושוב.

למשל חשוב לנו בבית אוירה משפחתית אחרי צהריים ואצלנו זה לא זמן מתאים לשחק עם חברים.

אפשר לשחק יחד בשמחה בגן או כשנהיה בגן שעשועים,

אבל בבית זה פחות נח לנו בזמן הזה.

אפשר להדגיש שזה כלל של המשפחה שלכם ולא משהו אישי נגד אף אחד.

אם את תרגישי שזה לגיטימי גם אחרים ירגישו שזה לגיטימי.

היו לי כל מיני חברות כילדה עם כללים נוקשים.

אז למדנו שזה הכללים של משפחת איקס והתקדמנו,

לא נראה לי שהתעסקנו בזה יותר מדי...

וכשגדלים יותר תמיד יש כמה חברות שיותר כיף לבוא אליהם ולשאר פחות.

אז תהיו מאלה שפחות אם זה לא ישתנה, אתם לא לבד

הכלל הכי חשוב שזה מה שנכון לכם כמשפחה.

(וזה גם משהו שיכול להשתנות עם השנים, והכלל עדיין זהה-

אם משהו אחר נכון  בהמשך אז מעולה, הפעם זה מה שנכון).

אפשר אפילו להחליט ולשתף את הילדים שנגיד יום או יומיים בשסוע זה ימים של חברים בהם או באים אלינו או הולכים אליהם

כמובן- אם אין משהו אחר באותו יום או סיבה אחרת

ואז גם לך יש רוב השבוע מרחב פרטי בלי מצפון

וגם הילדים מרגישים שמקבלים מקום

לקבוע ימים לכל דבר-

ימים קבועים שלזמן משפחתי

יום קבוע לאירוח חבר

ויום נוסף שהילד שלך מתארח

כשמזמינים חבר אפשר לומר- אברהם שואל אם ליצחק מתאים לשחק איתו, אצלנו, מעכשיו ועד חמש.

וכשזה יום שקבעתם זמן משפחתי ומישהו רוצה להגיע, לומר שהיום קבעתם פעילות ותשמחו ביום אחר

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.

זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.

לא כתבת באיזה גיל התינוק.

תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.