יה״ר שיהיו הדברים לזכות לרפואת חביב בן אסתר וכן דינה בת חנה מרים.
אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר (תהילים קמה) תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא (תהילים קיט) אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין אלא משום דאית ביה (תהילים קמה) פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה (תהילים קלו) נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרתי אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב (עמוס ה) נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנא' (תהילים קמה) סומך ה' לכל הנופלים: א"ר אלעזר בר אבינא גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל דאילו במיכאל כתי' (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים ואלו גבי גבריאל כתי' (דניאל ט) והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף וגו' מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא אמר ר' יוחנן אתיא אחד אחד כתיב הכא ויעף אלי אחד מן השרפים וכתי' התם (דניאל י) והנה מיכאל אחד <מן> השרים הראשונים בא לעזרני תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע ומלאך המות בשמנה ובשעת המגפה באחת (בבלי ברכות ד ע״ב)
אחת השאלות שצריכות להישאל כשלומדים גמרא היא מה פשר הסמיכות של מאמרים שונים בגמרא זה אל זה, כאשר על פניו נראה שקופצים מנושא אחד לנושא אחר שונה ממנו לגמרי.
נסתכל למשל בגמרא לעיל. הסבר אפשרי ומתקבל על הדעת לפשר הסמיכות הזה הוא שהיות והגמרא
הביאה מאמר בשם רבי אלעזר בר אבינא, אז היא צירפה ״על הדרך״ מאמר נוסף בשמו אפילו שאין ביניהם קשר תוכני. קושי אחד בהסבר הזה הוא שלא מובן מדוע בחרה הגמרא להביא דווקא את המאמר על ״גדול מה שנאמר במיכאל״ והרי זה לא המאמר היחיד בשמו של רבי אלעזר בר אבינא.
אני רוצה בע״ה להציע שני הסברים שמראים על קשר תוכני בין שני המאמרים, שיכולים להבהיר לנו
מדוע בחרה הגמרא להסמיך אותם זה לזה.
הסבר אחד הוא שהחוט המקשר בין המאמר השני שעוסק במיכאל שר ישראל למאמר הראשון שעוסק במפלתם של [שונאי] ישראל הוא הפסוק בתהלים ״אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ״ (תהלים פרק פב פס׳ ז) שלפי דברי הגמרא אפשר להבינו על מיכאל.
כלומר, בדומה ל[שונאיהם של] ישראל שנאמר בהם לשון נפילה, גם ביחס למיכאל שר ישראל נאמר לשון נפילה, וגם עליו אפשר להחיל את חתימת המאמר הראשון ״סומך ה׳ לכל הנופלים״.
הסבר נוסף הוא שהמקור המקראי שעוסק במיכאל ובגבריאל הוא החזיונות של דניאל, והכתוב מתאר
שכאשר דניאל קיבל את החזיון ״וָאֶשְׁמַע, אֶת-קוֹל דְּבָרָיו; וּכְשָׁמְעִי, אֶת-קוֹל דְּבָרָיו, וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל-פָּנַי, וּפָנַי אָרְצָה״ (דניאל פרק י פס׳ ט) במילים אחרות דניאל נפל מרוב פחד ואימה, ובשלב ראשון נתנו לו חיזוק והוא עבר למצב של ״על ארבע״ ״וְהִנֵּה-יָד, נָגְעָה בִּי; וַתְּנִיעֵנִי עַל-בִּרְכַּי, וְכַפּוֹת יָדָי״ (שם פס׳ י) ובשלב שני הוא קיבל חיזוק נוסף ״וַיֹּסֶף וַיִּגַּע-בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם, וַיְחַזְּקֵנִי״ (שם פס׳ יח) ובהמשך
״וַיֹּאמֶר אַל-תִּירָא אִישׁ-חֲמֻדוֹת, שָׁלוֹם לָךְ--חֲזַק וַחֲזָק; וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי, וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי״ והרי זאת דוגמא לכך ש״סומך ה׳ לכל הנופלים״.
זהירות בתגובות 
