לגבי החזר מהקופה הבנת נכון. כרגע לא תקבלי החזר על דברים ללידה הנוכחית.

אם תתכנני עוד הריון ותרצי החזרים אז זה דורש תקופת אכשרה של חצי שנה במכבי שלי. אולי לפני ההריון אפילו, אז תחשבי את ההפרש בתשלומים ואם זה שווה את ה2000 שח.. (שימי לב שההחזר לא עולה על אלפיים שח ויתכן שלכל סוג הוצאה יש החזר מוגבל, לא בטוחה לגבי הפרט האחרון)

לגבי דולות זה ממש יקר אבל הבנתי שאפשר לקחת סטאז'ריות בסכום יחסית נמוך

קורסי הכנה ללידה יש למכבי נראה לי ללא תשלום או בתשלום סמלי. יש לבתי החולים בתשלום.

לא יודעת איך זה במרכז אבל בירושלים אם את יולדת איפה שעשית קורס יש החזר מלא על הקורס.

לגבי הטיפול האחרון שכתבת לא מבינה בזה כלום אבל תבדקי לגבי טיפולים דומים במכבי טבעי. זה לא בחינם אבל גם לא 700 לפגישה

קורס הכנה ללידה- יש 2 סוגים- קורס בסיסי כמו של קופת חולים/בית חולים שזה בדר"כ ללא תשלום/בעלות סמלית ממש

זה קורס שנותן מידע בסיסי על הכנה ללידה, לפעמים פגישת תרגול לנשימות וטכניקות הקלה ובעיקר המון ידע שלדעתי נניתן למצוא בקלות ובפשטות בספרים/באינטרנט/אצל אמא שלך המיילדת (לא בשעת הלידה!) לא מזלזלת בזה. לי הידע עזר. ידע הוא כח. בלידה שזו חווית קצת איבוד שליטה- מחזיר ליולדת פוקוס ומעט יכולת שליטה על הסיטואציה.

מעבר לזה יש קורסים כמו אמית לידה או קורסים פרטיים של דולות- יש מקוונים ויש שלא, שבדרך כלל פחות מתמקדים בידע (שכאמור ניתן למצוא גם בחינם) אלא יותר בהכנה. נפשית, מנטלית, רוחנית, פיזית. מכירה קורסים כאלו במאות שקלים, מכל הסוגים, אני לא מירושליים בכלל ושווה לברר שם על קןרס טוב. חושבת שזה נותן הרבה כלים.

לגבי החזרים ממכבי שלי- אכן ההחזרים הם סל הריון ולידה בתקרה של 2000 שקלים לכל לידה, ומכסים קורסים פרטיים, מדריכת הנקה/תזונה אחרי הלידה, טיפולים בהריון (כמובן לא כולם, חלק) והעיקר- דולה. (והבראה אחרי לידה תלוי בקופות מה איך וכמה)

לדעתי זה כמעט אף פעם לא שווה. כדי לקבל את ההחזר צריך להיות במכבי שלי ולשלם לפחות 6 חודשים. לא מכירה אף אחת שממש מצליחה לדייק ולשלם רק 6 חודשים,בדרך כלל המינימום זה להצטרף לכיסוי הזה בתחילת ההריון, ואז חודש אחרי הלידה... שזה אומר כבר שאת משלמת קרוב ל1000 שח על הכיסוי הזה.

אחר כך ה2000 שח זה לא החזר מלא של הסכום אלא של 75% ממנו ז"א שאם הדולה עולה 2000 תקבלי 1500, ואז שילמת עוד 500. ז"א, שאם את לוקחת דולה רק אם יש לך מכבי שלי- הדולה עולה לך 1500 שח.. זה לא כל כך קצת. אם את בלאו הכי לוקחת דולה, ומאד מסודרת, ויש לך עוד קצת מה לנצל מהמכבי שלי זה מתחיל להיות שווה. אם לא ותשכחי לבטל ותמשיכי לשלם עוד כמה חודשים זה כבר לא שווה.

אם את בירושליים יש שם כמה מקומות שמכשירים דולות וניתן לבקש מהם המלצה לסטאז'רית בעלות סמלית (תלוי אם זה במסגרת הסטאז' ממש או מתחילה). יש את מעינות ובטח יש עוד מקומות שאני לא מכירה... זה מוצר אחר כמובן כי הן פחות מנוסות אבל יש להן המון אמביציה, ידע חדשני יחסית ואם זה בסטאז' אז יחסית ליווי מסוים של המנחה (שהיא כן מנוסה מאד, שוב בדרךכ לל) ככלל צריך ס"ד ליפול האנשים הנכונים!

ועוד המלצה לשקול להחליף בית חולים שלא להגיע עם מטען מהלידה הקודמת. יש גם מקומות פחות עמוסים ועם תפיסה שונה לגבי תפקיד המילדת. אני ילדתי ב2 בתי חולים (לא בירושלים) באחד מהם המילדת צפתה שאקרא לה או כשאני מתה או כשצירי הלחץ מגיעים. מעבר לזה ממש נתנה לי תחושה שאני מפריעה לה, וצעקה עלי איך הגעתי בלי מלווה??? (רק בעלי היה איתי והיינו אסורים כך שנאלצנו לבקש עזרה טכנית, למרות שהוא מאד תמך בי) במקום אחר היתה מילדת שלא ידעה בכלל מה זה נידה, ולוותה אותי באופן מדהים, תרגילים, עיסויים ועוד. ראיתי שוני בגישה בין מקומות ולא רק במילדת הספציפית שנופלים עליה.

לגבי שיטת הטיפול שציינת לא מכירה... באופן כללי טיפולי רפואה משלימה הם יקרים מאד! ובאופן אישי לא הייתי ממליצה כל כך על קופת חולים. זה רמה אחרת לגמרי של שירות, אלא אם קיבלת המלצה על מישהי מסוימת מאד.

ולא רק על קורס שנעשה אצלם. אני יודעת את זה בודאות על בתי החולים בירושלים, ומשערת שזה נכון לבתי חולים נוספים.

אמנם ההחזר הוא לא מאוד גבוה (סביב ה500 ש"ח) אבל:

א. את יכולה לעשות קורס של בית החולים, שנעשה עם מיילדת. אני אישית לא עשיתי קורס כזה אבל מכירה הרבה שעשו וסה"כ היו מרוצות והגיעו עם ידע ללידה, ואז זה החזר מלא אם את יולדת שם.

ב. לעשות קורס עם דולה/מיילדת יחסית זולה. רוב הקורסים אצל דולות יעלו יותר מ500 ש"ח אבל אולי יש חלק שלא הרבה יותר. מה שכן, צריך לוודא שבית החולים שאת רוצה ללדת בו מקבל את הקבלה שלה. 

לדעתי לא שווה לך להשקיע כרגע בטיפול איזון אגן. זה אמנם נחמד ויכול להקל על כאבים, אבל כשאת עם 0 ידע עדיף לנתב את ה1400 ש"ח האלה להכנה מושקעת ללידה, ויותר קרוב ללידה. 

לגבי דולה כמו שכתבו לך שווה לברר קודם כל על דולות בסטאז'. ואם יש לך חברה טובה, שלא נלחצת בקלות ובמיוחד אחת שילדה כבר, אולי שווה לשקול את הכיווון שהיא תבוא איתך ללידה ותתמוך בך, בעיניי זה יכול לעשות הרבה מהעבודה.

ואולי תכתבי אזור בארץ ובנות ימליצו לך על קורסים שהן מכירות באזור

ידע זה כוח..

ממלימה לך פשוט לקרוא על זה מלא....

אם את עם מכבי זהב אז אין החזר על דולה , יש החזר מבתי חולים מסוימים על 500 ש"ח הכנה ללידה, ממש חשוב לדעתי לעשות...

לדעתי בשלב ראשון לקרוא ולשמוע המון

יש פודקאסט של באות לעולם בספוטיפיי הן מסבירות הרבה דבקים, יש הרבה דולות שיש להם כל מיני תכנים באתרים שלהם או בפייסבוק אחרי שתקראי הרבה, תעשי קורס הכנה ואם עדיין תרגישי שאת צריכה- יש כאלה משלמות לדולה גם כשזה מהכסף האישי שלהן... ויש גם דוחות בסטאז שזה יותר זול אבל הן בלי ניסיון כ"כ.. 

אל תוותרי על דולה

יש בפייסבוק קבוצות דולות-יש שם גם במחיר סביר

תבררי

תבררי דרך קבוצות ווצאפ וכו

תתקשרי למרכזים להכשרת דולות באזורך ויקשרו אותך לדולות בסטאז

והלואי ואת גרה לידי אני לא דולה קשמית אבל ממש מוכנה בשמחה ויש לי הרבה ידע

ממש תודה לכן! 

אתחיל ללמוד בע"ה!! 

אם יש למישהי המלצה על דולה בסטאז' או קבוצה בווצאפ אשמח שתכתבו לי.. 

אני ילדתי ויבק

ובעיני זה קריטי. לא חושבת שכל מי שלא באה עם דולה תחזור על קיסרי

אבל בעיני זה ממש משמעותי.

יכולה לפרט לך בפרטי

ובאמת אני אומרת ששום סכום בעולם לא שווה לעבור שוב קיסרי.

בד״כ דולות עושות גם קורס הכנה 

אני גם בהריון אחרי קיסרי ובהחלט רוצה לנסות לידה טבעית (ויב"ק)

והאמת שלא בא לי דולה

נראה לי יש לי סטיגמה כי פעם הלכתי לפגישת אישית עם דולה (על עניין אינטימי אחר) ולא נהניתי ממנה

כמובן שזה אינדבדואלי וכנראה שסתם לי ולה לא היה חיבור

אבל בגלל זה פשוט אין לי חשק

אבל מפחדת שאתחרט על זה.

אשמח שתסבירי לי מניסיונך למה זה כ"כ משמעותי ואי אפשר להסתפק במיילדת פלוס אמא שלי שתלווה אותי בלידה.

הנסיון האישי שלי.

הלידה הקודמת שלך הייתה קיסרי חירום או אלקטיבי? 

אם לא נח לך לכתוב בפומבי זה בסדר גמור כמובן.

ילדתי בקיסרי חירום ערב מצוקה עוברית.

אבל בגדול המון פעמים מגיעים לקיסרי מלחץ של הצוות/ או התנהלות לא מקדמת של הלידה.

לא יודעת מה אמא שלך וכו אבל דולה/מיילדת פרטית

עוזרת פיזית לקדם לידה אז כשיש מצוקה יש איך לעזור.

קיצר ממליצה ממש

תחפשי מישהי טובה שמלווה ויבק

וממש ממליצה בית חולים תומך ויבק

ממה שאני יודעת לניאדו הכי טוב 

גם אם מוכח מחקרית שבלי תמיכה מקצועית מגיעים לקיסרי זה פשוט מבאס להגיד את זה לאישה אחרי קיסרי חירום..

בדרך כלל קיסרי חירום מוביל לטראומה מסוימת במיוחד בלידה ראשונה עם החלום ללידה רגילה..

המחשבה שמישהי יכלה לעשות משהו כדי למנוע את הקיסרי יכולה ממש לעשות כואב בלב. כשהרבה מאוד פעמים באמת נעשה הכל כדי לא להגיע לשם..

ממני שילדתי לידה ראשונה קיסרי חירום למרות שהיתה דולה וצוות מקצועי שתומך מאוד בלידות רגילות. (ומרוב התמיכה בלידות רגילות כמעט אבדתי את הבן שלי עד שלקחו אותי לקיסרי..)

האמת שכותבת בעיקר מהנסיון שלי

אני הייתי בטראומה רצינית מהקיסרי חירום ובאמת עשיתי עיבוד מעמיק והכלל כדי לא לחזור על הטעיות.

וזה בכלל לא מאה אחוז פשוט יש יותר סיכוי

לא יודעת מה בדיוק היה אצלך

אבל חייב לדעת שקיסרי חירום זה הצלת חיים אבל הרבה פעמים אפשר למנוע טעויות ,ממני אחת שפיזית עשתה את כל הטעויות האפשריות אז ממש חיה את הכאב לב.(למרות שיצא מהטראומה דברים טובים מאוד) אבל וזה אבל גדול לא תמיד לפעמים עושים הכל נכון ועדיין מגיעים לקיסרי חירום.

וברוך ה שאנחנו נמצאים בזמן שיש את האופציה

וממליצה בכל מקרה כן לעשות עיבוד לידה כן להגיע ללידה הבאה מוכנה נפשית.

ובאמת הסטטיסטיקה לטובת כולנו רוב הלידות אחרי קיסרי הם ויבק 

רק עכשיו קראתי את התגובה שכתבת לי.

מעריכה מאוד שהשקעת וכתבת ובאמת נתת לי חומר למחשבה לגבי דולה.

ואני באמת מתכננת ללכת ללניאדו בפעם הבאה למרות המרחק.

אני אישית לא התבאסתי מהקיסרי כי לתחושתי זה היה או קיסרי או אין תינוק חלילה.

אז לגמרי שלימה עם זה, והכל משמים.

לק"י

אני לא מדד מן הסתם. רק יכולה לומר שזה אפשרי.

ומן הסתם שגם תלוי בסיבת הקיסרי.

אחרי לידה ראשונה בקיסריה חירום.

אבל

ההמלצה שלי תקפה לדולה מקצועית ממש עם המון המלצות.

לא יודעת אם דולה בסטאז' תעשה את העבודה, אם כי יכול להיות שכן.

בלידה השניה שלי לתחושתי הדולה שלי הצילה אותה מקיסרי חוזר. היא קידמה את הלידה ונתנה את העצות הנכונות והתמיכה שהייתי צריכה, ודאגה וחשבה על כל כך הרבה פרטים קטנים וחשובים (כמו הניגון בחדר בעת הלידה, נטילת ידיים ראשונה ועוד) שהיו לי ממש משמעותיים. 

ובטח אם ההמלצות היא דווקא על דולה עם המלצות וניסיון ולא בסטאז'. המחירים נורא יקרים. אני פשוט לא יכולה להרשות את זה לעצמי.. 

אמא שלי המליצה לי על מיילדת פרטית שעולה כ 4,000 ש"ח- זה נשמע לי מטורף. לא יכולה להסכים לדבר כזה. הייתי שמחה אבל.. לא יכולה. 

4,000 ש"ח זה לשבת עם הילד עוד חודש בבית- מטורף בעיניי.. 

יש פה מישהי שיכולה לעודד שילדה ויבק גם ללא דולה מקצועית או מיילדת פרטית? 

אשמח לעידוד.. 

אולי בפרטי, אם יותר נוח לך.. 

הציעו בלון ופיטוצין במינון נמוך מאוד והשגחה צמודה של מוניטור, אחכ ניסו לעשות סטריפינג והצליחו אז ויתרנו על הבלון ועברנו לפיטוצין

המזל שלי שהתחלתי בפתיחה של 1 וחצי אז יכלו לעשות סטריפינג אם לא זה היה בלון 

זירוז כמעט מאפס. עם פיטוצין במינון נמוך בהשגחה . אבל זה באמת תלוי איפה.

למשל בסורוקה לא נותנים פיטוצין כזרוז אחרי קיסרי .ילדתי בשתי מקומות אחרים שכן נותנים. מלכתחילה מעדיפים שלא אבל אם אין ברירה נותנים פיטוצין

בלי דולה, בלי מיילדת פרטית ואפילו אמא לא הספיקה להגיע. והיתה לידה מעולה, מרגשת טובה! ברוך ה'.

אני אמרתי לעצמי שההשתדלות הזו שווה את זה.

האמת, שסיכמתי עם בעלי ממש לחסוך לזה כבר אחרי הלידה של הגדול. כל חודש לשים בצד 100-200 שח, וככה זה יהיה פחות מורגש בזמן אמת.

בסוף ב"ה הלידה היתה בתקופה יחסית מרווחת כלכלית, אז פחות הרגשנו את זה. 

כמה 

אשמח לשיתוף, אם תרצי גם בפרטי.. 

ב"ה ילדתי 3 לידות רגילות אחרי קיסרי חירום.

בלידה הראשונה שלי הייתה דלה ונגמר בקיסרי, בלידה השנייה הקיסרי היה בלתי נמנע

קיצור,גם דולה זו לא ערובה לכלום...

אבל הוא היה באמת בלתי נמנע (ירידת מים ועוברית במצג רוחב שסירבה להתהפך).

בלידה לפני באמת בזכות הדולה נמנע קיסרי (היה לי דימום והיא לימדה אותי לעשות עיסוי פטמות שהוביל לצירים. וגם אחר כך, כשהיה רגע שכמעט התייאשתי, היא עודדה אותי לקבל את העזרה הפולשנית מעט של הרופא כדי שלא יהיה קיסרי).

אז ברור שדולה זו לא ערובה לכלום, ובכל זאת זה יכול לעזור...

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

פרגונים על הילד וכאלה

משמח אותם מאוד ובכל זאת לרוב לא מרגישים צורך לפרגן בחזרה

כבר למדתי לא לצפות לזה. אבל מי שכן מקבלת את זה- שתעריך, כי זה מאוד תלוי מי האוכלוסיה שאת עובדת איתה ולגמרי לא מובן מאליו

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

קודם כל מדובר בשאיבת ביציות, כרגע מפרים אותם במעבדה ככה שבעז''ה יהיה עוברים יפים ויחזירו לך..

עברתי מספר פעמים שאיבת ביציות ולא נתקלתי בתופעה כזאת

לפחות שאבו מספיק ביציות? הצליחו להפרות?

ככה אולי לא תצטרכי לעבור את זה שוב..

מקווה איתך לבשורות טובות 

לא הכי מבינה במונחים

הרופאה הסבירה לי טלפונית שחילקו את הביציות ל9 ו9 , 9 שמו עם הזרע ו9 הזריקו להם את הזרע .

האלה שלא הזריקו בכלל לא היה הפריה ביניהם ... והאלה שהזריקו 7 הופרו אבל רק 3 עוברים התפתחו בני 3 ימים והם גם ברמה די נמוכה (3) הבנתי שיש גם רמה 4 .. אני כ"כ מבואסת

אם חס וחלילה אני אצטרך לעבור את זה שוב אני לא יודעת איך באמת

אני אשמח ממש לשמוע איך זה היה אצלך

שעם הבן שלי נכנסתי טבעי וגם יחסית זריז..

וגם היה לי עוד כימי שהתפתח לבטא 1400 והתחיל לרדת .. אז איך פתאום הזרע בכלל לא מפרה את הביצית רק אם מזריקים , וגם שהזריקו יצא לא משהו

מה מצב הזרע? האיכות?

באופן כללי לגברים יש ירידה באיכות הזרע עם השנים.

לפי בדיקת זרע תוכלו לדעת אם יש ירידה וכמה יש..

איזה סיוט אוף כואב ברמות

לא יודעת מה להגיד לך אני אמנם עברתי את זה אבל לא מבינה בזה יותר מידי

ונראה שהבדיקה של לפני שנה וקצת באמת יותר טוב מהאחרונה אבל לא משמעותי ..נראה שהתנועתיות טיפה ירדה וגם המורפולוגיה (2) בעיקרון האחיות אמרו שזה תקין אז לא יודעת..