לפי הטיעון שלך אין ערך לכרטיסים, אין ערך לבירורים, ואין ערך למה שמי שהציע יגיד לי, אז כל עוד מציעים לי בחור עם דופק- להיפגש איתו..(;
ובתחושה שלי, זה לוקח הרבה כוחות נפשיים שלפעמים אפשר לשמור לדברים אחרים.
אז אני משתדלת כן לתת אמון, בגבול הטעם הטוב..
לגבי מה שכתבת מעבר לשורה הראשונה-
חבל על הקרביות. אני לא מנסה להתעלם בכוח, אני עונה לפי מה שאני קוראת.
לענ"ד דווקא התייחסתי לזה, גם באמירה שנראה לי שיש פה ויכוח שרובו על סמנטיקה ולא על שוני מהותי בתוכן, וגם בזה ששיחה כזאת (איך שלא תבחר לקרוא לה) לא נועדה בעייני ללמד אותי פרטים רבים ככה האפשר על הבנאדם, לא פרטים לא מהותיים, ובטח שלא מה חושבים עליו. אני מנסה להבין אם זה מתאים.
אמרת שאתה בודק אם ההצעה מתאימה ולא חוצה את הקווים האדומים שלך- איך אתה עושה את זה?
אולי יש לך איזו נבואה, או רוח הקוטג'..(;
אבל עפ"י רוב, אפילו רק הבדיקה הכללית הזאת אמורה להיעשות ע"י שיחה עם מישהי שמכירה אותה ותדע לעזור לך להבין אם זה מתאים או לא.
אפשר לפתוח דיון על קווים אדומים והאם הם לגיטימיים או לא, אבל רק לצורך הדוגמה-
נגיד מבחינתי לא מתאים להיפגש עם בחור שרואה סרטים/סדרות.
בגלל מה שאמרת על זה שגם בשיחות בירורים יכולים לייפות את המציאות, אני לא אשאל אם הבחור רואה סרטים וסדרות, כי בהקשר הזה כבר סובנתי בעבר.
ולכן אשאל על עיסוקים בשעות הפנאי. ודווקא שם הדבר הזה עולה הרבה יותר בקלות.