מה הנקודה שמפריעה לך?

למה דווקא היא, ולמה דווקא עכשיו?

(יעזור לי כאדם זר שלא מכיר אותך לנסות להבין איך אפשר לחזק...)

זה מתבטא בזה שכשיש הצעה טובה או מישהו שאני רוצה זה מלווה בהרבה חשש והרגשה שאני לא ראויה. התחושה הזאת דוחפת אותי למקום תלותי ומרצה. 

אם היה קשר טוב ואז נפרדנו יהיה לי קשה להתגבר, בגלל התחושה הזאת.

הדבר הנכון בעיני הוא לפנות לעזרה מקצועית.

אם ל"ע היה לך כאב פיזי, היית כנראה קובעת תור והולכת לראות רופא, מתוך תקווה שיהיה לו הכלים והידע לזהות מה הבעייה ולתת לה טיפול. גם בתחום הנפשי אסור לזלזל - ויש כלים ודרכים לטפל בדברים שאינם פיזיים.

ואנסה בכל זאת לכתוב משהו על מה שכתבת:

מכירה את תסמונת המתחזה – ויקיפדיה?

הרבה אנשים מרגישים שהם לא ראויים. זו לא תחושה שייחודית לך.

אבל חשוב ללמוד לאהוב, להכיל, לכבד ולהעריך את עצמינו.

ככל שאנחנו קרובים יותר למישהו, אנחנו חשופים יותר למגרעות ולצדדים השליליים שלו, וזה נכון גם לגבינו. והרבה פעמים זה מסתיר על הדברים הטובים - וחייבים לדעת גם לזהות אותם. ללמוד להגיד לעצמי שאני ראויה - ולפרט למה. מהם נקודות החוזק שלי. איזה דברים טובים אני יכולה להביא לקשר.

מה הופך אדם להיות לא ראוי?

ויותר מזה, אני יודעת שאתחתן עם מישהו שיש לו חסרונות, דברים שלא ימצאו חן בעיני, שיעצבנו אותי - והפוך, דברים פחות טובים שהוא ימצא בי, אבל אני מחפשת את הבחירה ההדדית - שכוללת בחירה במכלול שהופך אותי לאדם. מישהו שיהיה איתי גם ברגעים שאהיה פיזית ונפשית במקומות נמוכים. אני לא רוצה להתחתן עם מישהו שרוצה בי רק את הצדדים הטובים, כי גם הצדדים האחרים הם חלק בלתי נפרד ממני.

אבל כן, פרידות כואבות, ונותנות מכה לאגו. אבל האם זה שמישהו נפרד ממני אומר שאני לא ראויה?

ממש לא. זה אומר שהוא לא רואה פוטנציאל בקשר שלנו, ושנצטרך לנסות להצמיח את הפוטנציאל הזה עם מישהו אחר.

עכשיו תסתכלי ימינה ושמאלה, ולא רק בישראל, ולא רק יהודים. רוב העולם נמצא בזוגיות. האם את ראויה פחות מרוב העולם? האם יש בך משהו שהוא עד כדי כך חריג? קחי בחשבון שזה כולל גם אנשים שיושבים בכלא על פשעים, אנשים חסרי השכלה ובעלי השכלה, עשירים ועניים - זה חוצה יבשות ומגזרים. למה דווקא את פחות ראויה מכל אחד אחר?

"לפנות לייעוץ מקצועי"

להגיד מילה טובה, לא

לעודד חבר לא

לשוחח עם הילד שלך לא

רק לשלוח אותו לטיפול במוסך

כ"כ מעצבן ומקומם אותי

כן לא ידענו עד היום שיש אנשי מקצוע

אז בא נפגע בכולם, לא ניתן להם תחושה שהם שווים ורצויים, לא הקשיב להם , נהיה אנטיפטים

ואם יקרה משהו

נצקצק בלשוננו, ונגיד

"שלחנו אתכם לטיפול מקצועי, או לא?"

ברור שכולנו יודעים שישנם אנשי מקצוע,

אבל לא תמיד זה ברור לנו שאנחנו יכולים\צריכים לפנות אליהם.

אם היה לך כאב בטן שחוזר על עצמו, אולי היית מפרסם הודעה בפורום, ואולי היית מקבל כל מיני עצות, כל מיני תרופות סבתא, אבל אם זה לא היה עוזר - היית פונה לרופא, מתוך הבנה שהציבור הרחב לא מצליח לתת מענה לבעיה הספציפית שלך. אם הכאבים היו משביתים אותך, היית גם משקיע סכום כסף גדול כדי לפנות למומחה בתחום.

לצערי, בתחום בריאות הנפש, לא לכולם ברור שצריך להשקיע בזה משאבים וזמן. לא כולם מודעים למה טיפול כזה יכול לתת.

נגיד מההודעה שלך משתמע שלהציע לאדם לפנות לעזרה מקצועית שיכולה לעזור לו = לתת לו תחושה שהוא אינו רצוי, אינו שווה. והמשוואה הזאת ממש לא ברורה לי. הקשבתי למה שהיא כתבה, ביקשתי ממנה להרחיב - האם זה אנטיפתיות? איפה אתה רואה שפגעתי בה?

מעבר לכך, יש הבדל בעיני בין תמיכה שמקבלים מחברים לבין תמיכה מאנשים זרים.

אני לא מכירה את מי שעומד מאחורי הניק - זוהי ההודעה הראשונה שפורסמה תחת ניק זה.

אני יכול לכתוב לה שהיא מדהימה ומהממת - אבל אם אני הייתי פותחת ניק חדש ומישהו היה כותב לי את זה, הייתי נעלבת, כי הוא בכלל לא מכיר אותי ועל איזה בדיוק הוא מסתמך?! 

ושים לב, לא כתבתי לה תלכי לייעוץ ביי.

כתבתי לה שאם היא מרגישה\חושבת שהתחושות האלה מגבילות\כובלות אותה, שתפנה למישהו מקצועי שיעזור לה עם זה - אבל אז גם הלכתי וכתבתי עוד דברים. למעשה, 85% מההודעה שלי היא תגובה מעבר ל"לכי לאיש מקצוע".

ועוד עניין - אתה מרמז כאן לאחריות שלנו כחברה כלפי האחרים כאן.

אז כן, אני מאמינה שהאחיות שלנו היא להפנות לטיפול מקצועי - כי אנחנו לא מקצועיים. אם לא היינו מפנים לעזרה מקצועי - יש בזה עוול. זה לא עניין של כסת"ח, אני לא פוחדת מתביעה משפטית או משהו כזה, אני באמת מאמינה שזה יכול לעזור. וזה מה שחבר צריך לדעת לעשות. להגיד את האמת גם אם זה לא נעים לצד השני לשמוע.

ואכתוב כאן בלשון יחיד לגבי עצמי - בתחום של לנ"ו אני די כישלון - אני לא מצליחה בו יותר מידי, אז באמת יש משהו מצחיק בזה שאני מייעצת לאנשים מה לעשות. האם יכול להיות שהעצות מזיקות לאנשים? יכול להיות. אני מקווה שמי שנמצא בצד השני של המסך מודע לכך, ושכל אחד קורא את ההודעות מתוך משקפיים בררניות, ולא לוקח אותם כתורה מסיני.

אם מישהו היה מפרסם הודעה בפורום וכותב - אני רוצה לפרוק, לקבל כאן חיבוק ותמיכה - אז זה סוג התגובות שנכון לכתוב - מחבקות, לא שיפוטיות. אבל הפותחת כאן ביקשה עזרה שהיא בתחום הטיפולי, ולכן זה הדבר הנכון לעשות. בעיני הדברים שכתבתי מחזקים, נותנים לה כיווני מחשבה ונקודות מבט שיכולים לעזור לה במצב שהיא נמצאת בו.

(ואם אתה כבר מקביל את זה למוסך, אולי זה לא רעיון רע לעשות 'טסט שנתי' נפשי, לבדוק שאנחנו בסדר מול איש מקצוע).

קודם כל זה כמובן לא אישי אני חדש בפורום יחסית, לפחות בתקופה האחרונה

וזה נגד התגובה המרגיזה "לך לטיפול", שאני שומע אותה גם לפעמים בחיים

ואני אומר בלב הבן אדם לא הקשיב, לא הבין, העיקר כאילו הביא לי את הפתרון..

קראית את מה שהגבת והבנתי

ואני רוצה לומר

שבמקרה הזה של בטחון עצמי נמוך

לבוא לבן אדם שמרגיש לא שווה לא מוערך, תקוע, לא ראוי וכו'

ולומר לו, אתה צודק, באמת אתה בבעיה קשיה, באמת אתה חריג ברמות שאי אפשר לטפל בך

זה בטוח לפגוע בו

והוא מרגיש עוד יותר לא לגיטימי,

וזה יכול להביא אותו לעוד יותר ועוד יותר פינה

שהוא לא צריך כבר את החברה שיגידו לו כמה שהוא לא ראוי לזוגיות ולאהבה, ולהצלחה

הוא כבר אומר את זה לעצמו,

מתייאש ומפסיק להשקיע..

וממשיך לשקוע

לכן אני מציע לא להגיד כלום

בדברים האלה שזה תסכולים של שנים

הכי טוב להקשיב,ומוצא אחרון אם באמת ראית או שמעת משהו חריג

לשלוח לאיש מקצוע

לא על אוטומט, כי האוטומציה הזאת היא מעגל שיכול להמשיך, והוא יכניס לראש שלו "ואפילו כולם שולחים אותי לטיפול..."

ובנושא של ההודעה שנתכה כאן של השרשור

קודם כל תני תמיכה.

"הערך העצמי שלי נמוך", שמעת את המשפט הזה , מייד תני תמיכה, בלי להכיר, תכתבי לה את שווה ,את מדהימה,

קיבלת מצווה דאורייתא, של לשמח יהודייה, לא ישר להפעיל חקירות שב"כ, זה בהמשך אם יהיה לך כוחות להרים את הבן אדם

כי ממה ששמתי לב היא סוג של מודעת לעצמה, בקושי כתבה כמה משפטים נחמדים

לא ברור שצריך להפיל אותה למעגל הטיפולי, שיכולות להיות לו השלכות לא טובות ומיותרות, סורי שאני לא אומר אמן לכל קונספציה שמשוננת על ידי כל עדר

אני קצת מכיר את החיים, והמטפלים ם רוצים להתפרנס וליצור תלות של המטופל בהם..

וגם לדעתי לא פייר במקום להקשיב לבן אדם, לשלוח אותו לטיפול 

אם את לא רופאת משפחה אל תשלחי לרפואה מייעצת

גם בזה יש כללים

הטון של התגובה הזאת הרבה יותר מכבדת בעיני מאשר התגובה הראשונה.

אני חושבת שנתת פרשנות לא נכונה לתגובה שלי. 

כתבת: "אתה צודק, באמת אתה בבעיה קשיה, באמת אתה חריג ברמות שאי אפשר לטפל בך" -

ואני כתבתי בדיוק ההפך. זו בעייה נפוצה, ויש דרכים מאוד טובות להתמודד איתה. היא לא הראשונה שמרגישה ככה, וגם לא תהיה האחרונה.

אנשי טיפול זה לא רק לאנשי קצה, זה לא צריך להיות מוצא אחרון. גם אם אני חיה את חיי ברמה של 9 מתוך 10, ללכת לטיפול שיעזור לי להיות 10 מתוך 10 זו המלצה נכונה בעיני, מאשר לחכות שאהיה ברמה 1 מתוך 10....

התגובה שכתבתי מטרתה להעלות שאלות ונקודות מבט חדשות של השואלת בעיני עצמה כדי לעזור לה עם מה שהיא תיארה - ממש לא חקירות שב"כ. לא ביקשתי תשובות, זה שאלות רטוריות מבחינתי.

לגבי מטפלים, צריך להבין שיש ויש. היה על זה שרשור לא מזמן, לגבי מאמנים וכו'. יש אנשים שיש להם דוקטורט בפסיכולוגיה, ויש כאלה שעשו קורס של ייעוץ בזום של ארבע שעות. כשאדם בוחר מטפל, הוא חייב לבדוק לדעתי את ההכשרה וההסמכה שלו, ולהחליט אם זה משהו שמתאים לו. לרוב האנשים הטיפולים לא גורמים "השלכות לא טובות ומיותרות" - אלא ממש ההפך. זה כמו להגיד לאדם לא ללכת לרופאים בגלל מקרים של רשלנות רפואית.

כמובן שהדברים כאן הם לא במקום להקשיב, אלא בנוסף.

ואתה לא מכיר אותי, אולי אני כן רופאת משפחה ולכן יכולה לשלוח לרפואה מייעצת?

תודה רבה 

קראתי את הקישור ויכול להיות שיש לי את זה כי אני פרפקציוניסטית.
אני חושבת שיש לי סיבות טובות להרגיש לא ראויה כי אני יודעת את החסרונות של עצמי ואת הקשיים שלי. זה קצת אישי האמת... בסוף אני מרגישה שקצת אני תקועה במקום ביניים- רוב הבחורים יהיו או ברמה גבוהה לי מדי או נמוכה לי... את הרמה הנמוכה אני פוסלת, ונשארת עם אלה שמרגישה קטנה לידם...
לגבי ההשוואה לכל העולם אז זאת מחשבה יפה, אבל אני רואה הבדלים בין העולם לשידוכים בעולם הדתי בכמה דברים: בעולם הכללי מתחתנים בגיל מבוגר יותר, אין ציפיות ולחץ כזה שכל הדוסים מתחתנים ראשונים... דבר שני, ההיכרות נעשית עם פחות "שכל" ופחות שופטים לפי התאמה ושאיפות וככה יותר קל להיות במערכת יחסים עד שמתפתח לקשר רציני... לא שאני חושבת שזה טוב, אבל אולי זאת סיבה למה כל האנשים גם כאלה שלא מתאימים ממש לחיי זוגיות איכותיים בסוף עושים את זה.

ומה את חושבת, שלאנשים אחרים אין חסרונות וקשיים?

ומה יקרה כשתגלי שגם לבן זוגך יש חסרונות וקשיים?

[אדגיש - אני לא מחפשת תשובות לשאלות האלה, זה נועד בשבילך. ממש לא חייבת לשתף בתשובות, ברור שזה אישי. את יכולה גם לפנות אליי באופן אישי אם תרצי].

האם את יכולה להגדיר מה זה "רמה גבוהה"?

איך את מחלקת אנשים לרמות? איך את מדרגת אנשים? מה הופך מישהו להיות ברמה גבוהה או נמוכה? האם זה פרמטר אחד או כמה פרמטרים? האם ייתכן שאת יוצאת עם מישהו שמבחינות מסוימות הוא "רמה גבוהה" ומבחינות אחרות הוא "רמה נמוכה"? האם את מחפשת מישהו שהוא "רמה בינונית"?

האם אותם הפרמטרים הם אילו שחשובים לזוגיות?

אני מכירה מישהו שהוא גאון, מבחינה שכלית הוא באמת ברמה מאוד גבוהה. כשהוא חיפש להתחתן, הוא לא חיפש מישהי עם IQ דומה לשלו. הוא לא חיפש אתגר אינטלקטואלי בזוגיות, אלא לבנות זוגיות שמכבדת, מעריכה, אוהבת את הצדדים האחרים שלא באים לידי ביטוי בשאר החיים שלו. והוא מצא מישהי שהיא לא העיפרון הכי חד, אבל מעניקה לו חום, אהבה, הכלה. היא נכנסה לזוגיות מתוך ידיעה שהוא הרבה יותר חכם ממנה, אבל בסופו של יום זוגיות והורות זה לא משוואה דיפרנציאלית. החכמה בעיני היא להבין מה אני יכולה לתת לצד השני - מבחינת קשר נפשי.

מבחינת ההשוואה לשאר העולם, אני אומרת לעצמי שפושעים שיושבים בכלא על דברים נוראים ואיומים מצליחים למצוא זוגיות, אז למה אני לא? אין לי ספק שהמידות שלי יותר טובות משלהם..

לדעתי את צריכה גם להוציא מהראש את הציפיות והלחץ של החברה. ההחלטה עם מי תתחתני היא אחת ההחלטות הכי חשובות שתקבלי בחייך - ואסור שהיא תנבע מתוך לחץ חיצוני ולא רצון פנימי. אני יכולה להגיד לך שמהחברות שלי, הראשונות שהתחתנו - חלקן היו דוסיות וחלקן פחות. כלומר, אי אפשר לחלק את המעגל החברתי שגדלתי בתוכו לדוסיות ולא דוסיות, ולפי זה לשייך מי התחתנה (או עדיין רווקה..). אני מכירה בנות דוסיות פיצוצים שהן ממש לא צעירות...

אני גם לא יודעת מיהם האנשים "שלא מתאימים ממש לחיי זוגיות איכותיים". אני חושבת שזוגיות זה משהו שצריך ללמוד אותו, ולא חסרים היום כלים ודרכים לעשות את זה. זה לא משהו שצריך להתבייש בו - וההפך, ככל שנלמד הזוגיות עצמה תהיה יותר איכותית. אני מסתכלת על עצמי, על הקשרים הראשונים שהיו לי כשהתחלתי לצאת, ואיך הקשרים שלי נראים כמה שנים אח"כ...

איך מייצרים הצלחות? להתנסות בדברים שאני טובה בהם?

תודה

בימי נערותי דיברתי פעם עם פסיכיאטר לגבי סטרס עצום שהיה לי בנושא הישגים לימודיים. הייתי סופר פרפקציוניסט והרגשתי שאני חייב להשיג את הציונים הכי טובים שאפשר ברמה מאוד מאוד לא בריאה. וכמובן הלחץ מצד הסגל בבית הספר שכל העתיד תלוי בזה ודברים בסגנון לא הועיל. אז הוא אמר לי שהוא מקשיב למה שאני אומר וזה נשמע לו בדיוק כמו בנות עם אנורקסיה שמודדות כל חמש דקות כמה הן שוקלות ומתחרפנות אם הן עלו ב‏־100 גרם כי אז הן לא במשקל המושלם, כך שזה דפוס חשיבה שקיים הגם שאין בו שום היגיון, מי שחווה את זה באמת חושב ככה וזה קשה לשנות דפוסי חשיבה אבל עבור מי שלא זה נשמע מגוחך.

וזה באמת היה הלם עבורי לשמוע את זה כי זה איפשר לי להסתכל על עצמי מהצד: למה אני רודף אחרי אותם מספרים? מה בכלל המשמעות של להיות מושלם? האם יש משמעות כלשהי להגדרות השלמות שאני ממציא מלבד אותה משמעות שאני מייחס להן?

בקיצור מה שאני אומר זה שצריך להשתחרר מדפוס החשיבה הזה של "ערך עצמי". מה זה בכלל הביטוי הזה? אפשר בכלל לאמוד את הערך שלך - יהודיה עם נשמה אלוקית טהורה? שכתוב בגמרא שכל־אחד צריך לומר שבשבילו נברא העולם? ובכלל כל העולמות היו כדאים להיברא רק בשביל שאת תעשי מצווה אחת?

לפי מה אנחנו מודדים אנשים? לפי כמה הם יפים, כמה כסף הם מרוויחים (שאגב זה בעיקר עניין של מזל כמו שכתוב בגמרא), כמה העולם הרגשי שלהם "מסודר" (קרי צריך להיות קרי־רוח ומחושבים)? לא מדובר במדדים קפיטליסטיים מומצאים? יש להם איזו משמעות מטפיזית בכלל?

אני נגד הרעיון של לבחון אנשים דרך עדשה של איכותיים יותר או איכותיים פחות, וגם לדעתי במערכת יחסים בריאה לא אמור להתקיים בכלל דפוס החשיבה הזה, זה לא משנה אם בחור הוא "כמה רמות מעלייך" מה שמשנה זה שהוא מתחבר אלייך ומוכן לאהוב אותך וזה בכלל לא תלוי בשאלה של "כמה את שווה" או קוטן וגודל כי אין כזה מונח. ואם יש אז זה לא בריא וזאת תוצאה של חשיבה מערבית מעוותת. זה לא שולל את העניין של סינון הצעות לא מתאימות אלא רק את דפוס ההסתכלות של "סרגל ערך" לינארי.

דיברתי עם כל־מיני אנשי מקצוע בתחום ברה"ן לגבי הנושא הספציפי הזה וזאת הגישה היחידה שנותנת לדעתי מענה של ממש, כל־מיני דיבורים על "ליצור לעצמך ערך" (שאגב את זה אמר לי פסיכולוג קליני – עצה גרועה שלא עזרה בכלום) זה כמו לומר לאותה ילדה אנורקסית שכדי שהיא תרגיש טוב עם עצמה היא צריכה להציב לעצמה יעדים ולעמוד בהם. ממש לא. גם אם היעדים שלה יהיו בריאים בטווח BMI תקין הבעיה היא לא רק התוצאה אלא העובדה שזאת חשיבה והתמקדות מאוד מאוד לא בריאה.

בדיוק הבעיה זה מיקוד בדבר שולי/לא קיים

השתכנעתי גם (בהקשר אחר)

אני חושב כל אחד זה

יכול לפגוש אותו בנושא אחר

כמו עם הטיל שכתוב עליו "איפה זה פוגש אותך"

אבל  קשה לי לחשוב שמישהו יאהב אותי פשוט בגלל מי שאני... "עם אידיאלים לא קונים במכולת"... עם אהבה בלבד לא מקימים בית.
 

המשפט "בשבילי נברא העולם" כל כך לא ברור לי, עדיין.

אבל יפה, תודה רבה

בסוף לדעתי זה לא סיפור של מי אוהב את מי בגלל מה. הנה בתרבות המערבית גם זוגות שמתאהבים מאוד ומוצאים אחד בשני הרבה מעלות ממעלות שונות בסוף 50% גירושין.

בגמרא שהקב"ה נותן לכל אדם חיבה למקום שלו, גם אם זה לא המקום הכי פורח ויפה, וגם למקצוע, גם אם זה לא המקצוע הכי יוקרתי, גם לעוד עניינים ובין השאר חן אישה בעיני בעלה, כלומר, ברמה היותר עמוקה זה פחות שאלה של מעלות וחסרונות אלא משהו פנימי שנבנה עם הזמן, חלק מזה זה כוח של הרגל (במובן החיובי של המילה), חלק מזה זה חוויות שעוברים ביחד, עד שהופכים ליחידה בלתי־נפרדת (כמובן מצריך הרבה מאמץ והשקעה והתגברות). אפילו ברמה הכי פשוטה, אנשים שאנחנו רגילים אליהם נראים לנו יפים יותר (לכן לרוב כל עם נמשך לאנשים מהעם שלו, לפי הגמרא במסכת מגילה)

לכן גם אם תהיי הכי מושלמת אהבה זה משהו שנוצר עם הקשר (גם ברמה הביוכימית – נושא מאוד מעניין) ולא כזה קשור למה הערך שלך

@לגיטימי? העלתה נקודות מאוד חשובות שבסוף הרבה אנשים לא בהכרח מחפשים שלמות כלשהי או מכלול של תכונות אלא יכול להיות שמה שחשוב להם זה אהבה והכלה (וגם לא בהכרח, יש הרבה סגנונות), "מושלמת" בשביל מישהו אחד זה מעצבנת בשביל מישהו אחר

"מושלמת" בשביל מישהו אחד זה מעצבנת בשביל מישהו אחר

אהבתי...

אני חושבת שזו טרמינולוגיה נכונה - זה שמישהו לא מתאים לי, לא אומר שהוא לא ברמה. אני לא יודעת לסווג אנשים לפי רמות. בגישה כזאת גם מרגישים הרבה יותר בנוח לשדך מדוייטי עבר עם חברות...

וחוצמזה, עוד דברים שחשבתי עליהם לפותחת - 

קשר זוגי במהותו יש שאיפה לקרבה, לאינטימיות רגשית - כלומר להיות במקום חשוף, במקום פגיע. למצוא מקום שבו זה בסדר להיות אני, במכלול שלי, שיש בו גם דברים טובים וגם דברים פחות.

אני חושבת שאת צריכה לברר מול עצמך מה הציפיות שלך מקשר. מה את מצפה שבן הזוג ייתן לך? איזה תחושות, איזה רגשות? ולהפך.

אישית שמתחוללת בעיקר בתוכך ..

לחשוב חיובי על עצמך , לדעת להפסיק מחשבה שהיא לא תעשה לך טוב .

ברמה המתקדמת להבין שהערך העצמי שלך לא תלוי בהצלחות או הפסדים .

כלומר אני טובה כי עשיתי מה שאני יכולה לא חשוב מה התוצאה .

ואז לא משנה אם יגידו לך לא או כן , לך יש את המקום השלם בתוכך .

זו עבודה של כל החיים.. 

יש עוד כמה דברים 

ואם יש נטייה לברוח מהם ולהכחיש אותם עד כמה שניתן (שהיא נטייה טבעית ומאוד מובנת וסטנדרטית) אז לנסות להיות פחות שפוטי ויותר ענייני ביחס לעצמך ולדעת שאיפה שאתה נמצא זה בסדר ואם תקבל את זה ותכיר את זה, אז אדרבה תוכל רק לעלות מעלה מעלה. להתגבר על הפחד להתאכזב מעצמך ולדעת שזה טבעי ונורמלי להכשל בעניינים מסויימים. זה לא טוב, זה לא כיף, זה לא נעים, אבל אלו חהיים וזה קורה לכולם לכן חשוב להרגיש נורמלי וסטנרטי, גם אם לא נעים. לכל אחד יש לו את הקשיים היחודיים שלו שנובעים מהמקום בו הוא נמצא בחיים כעת שמושפע מאוד מההסטוריה האישית והמשפחתית שלו. לומר לעצמך, כן זה נורמלי ומובן שזה קשה אם גדלתי למציאות שבה X Y Z.. ככה כולנו. גם היתרונות וגם החסרונות שלנו נובעים מהמקום בו אנחנו מצאנו את העצמנו בחיים. 

שינוי בתדמית האישית שהאדם יוצר לעצמו, בין מחוסר בטחון וחוסר אהבה לתדמית הקיימת לתדמית חדשה טובה וחזרה. בין אם להיפך חלילה וחס, הוא מצריך שבירה של דפוסי חשיבה. לוקח זמן לשנות דפוסי חשיבה. כי אם אדם חשב עד עכשיו על עצמו שהוא לא יכול הוא לא יוכל ברגע לשנות את זה. אבל זה דורש עבודה מתמדת. קודם כל בזיהוי העניין. מאוד טבעי לחשוב שהדפוס חשיבה הקיים הוא נכון ואובייקטיבי. הרגע שהאדם מגלה ואומר "רק רגע, אני טיפה מגזים, אני מרגיש יותר מדי בעוצמה את הכשלון/חולשה" זה הפתח לשינוי הדפוס. אחרי הרגע הזה אדם יכול לנסות לשכלל מחדש בצורה אובייקטיבית איפה נמצא ולאט לאט אחרי הרבה פעמים שאדם עושה את החשבון הזה זה חודר ונעשה חלק ממנו

נתת נקודה למחשבה

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)