ואגיד לך שבאופן אישי הייתי מורידה את הביקורים אצלם ל0!!!

לא שבתות, לא ימי הולדת, שום כלום. אם הם  מתגעגעים שיבואו לבקר אצלכם.

נראה לי לא הגיוני החוסר פרטיות הנוראי הזה

ובנוגע לבעלך- שיחה פתוחה בזמן רגוע ולא אחרי מקרה ספציפי

לתאר איך את מרגישה שם, מה את חווה מהצד שלך, בלי להגיד מה היא אומרת או מה היא עושה

כשהוא יבין איך את חווה את זה אני בטוחה שתגיע גם הבנה והכלה מצדו

זה בכלל בכלל לא פשוט לעבור את זה.

חיבוק גדול.

אתם מגיעים לשם הרבה?

יש מישהו שיותר נחמד לך להגיע יחד איתו?

הייתי מדללת ממש את הביקורים שלי שם.

נראה לי שאת נוהגת נכון שאת מתעלמת ככל האפשר, אבל בטוחה שעדיין כל האמירות והרמיזות האלו הם כמו חיצים ללב.

וללב יש גבול ליכולת הספיגה שלו.

המסקנה צריכה להיות - מה טוב לי

ומה טוב לי ולבעלי ברמה הזוגית

נוח לו לישון שם עם אחיות שלו?

את מסוגלת להבליג בשביל לנסוע עם ב..? בשביל לכבד את בעלך? חשוב לו לנסוע בכלל או שאת חושבת ופועלת בשבילו?

במקומך לא הייתי נוסעת לשם ביוזמתי, אלא רק אם הבעל ממש ממש רוצה, (וגם זה לא חייב כי אם חשוב לו אז שיילך באמצע שבוע לבד) ורק אז להשתמש באנרגיות של התעלמות. אם תבזבזי יותר מדי מהן לא יישאר לך..

ועוד משהו - אם הוא חא מסוגל להכיל אז לא צריך להתלונן על אמא שלו. תשתמשמ בתירוצים אחרים בחכמה: לא נח חי המיטה הזו, אני לא מסוגלת יותר ככה לישון,תנצלמ את ההריון ואחרי הלידה כדי להתלונן כמה שיותר על זה זאת לא רוצה לנסוע לשם אחרי לידה ועך תינוק קטן כי אין מקום ואין פרטיות וקשה תך להרגיע שם את הילד, חיסון ביום חמישי וכו'

אבל קודם כל זה צריך לבוא ממך, להפסיק ללכת לשם. נראה לי שאת עוד לא שם

חיבוק ❤️

והאמת שלא רואה מעלה גדולה בלהבליג, ההיפך.

במקרה הזה היא רק תגזים יותר ויותר לדעתי.

פשוט להתרחק והכי הכי הכי חשוב לשמור על הקן שלכם ועל הקשר שלך עם בעלך.

בעלך צריך להבין שאין מצב לתת לדבר הזה להימשך והוא חייב לשים לזה סוף או שהמחיר יהיה ניתוק לחלוטין..ניתוק זה מחיר מאוד מאוד כבד,

ולכן עדיף קודם למצות את האפשרות שיועצת חיצונית תוכל להוביל מהלך איתו מה התפקיד שלו בעסק ולקבל פרופורציות של מה הגיוני לחוות ומה לא ולהדריך אותו.

את לא יכולה לנהל את המערכה הזאת לבד כי את נוגעת בדבר.

תני למישהו חיצוני מקצועי לנהל את זה.

זה לא שיש לו הרבה אמהות שהוא יכול להשוות.

זאת האמא שהוא גדל איתה ולכן יודע לספוג את המגרעות, אבל כשהוא מתחתן משהו בדינמיקה חייב להשתנות.

אין מצב שהוא יכול לתת לך למזוג לו אוכל כשזה לא מתאים לכם כזוג רק כי אמא שלו חושבת שככה צריכה להיראות זוגיות.

אם בבית הוא לא היה נותן לך לעשות את זה אז גם בבית הוריו זה לא צריך לקרות.

את חייבת לשים גבולות, לשתוק זה לא הפתרון, וגם לא עימות ישיר איתה.

אז לפני ניתוק תנסו הדרכה משותפת אולי יהיה אפשר להציל את הקשר איכשהו.

אני חושבת שעיקר הבעיה שהיא חושבת שיש לה לגיטימציה לחנך אותך. זה מבלבל כי את צעירה כמו הילדים שלה, אבל את אישה נשואה ועצמאית והיא לא יכולה לחנך אותך.

היא כן יכולה לבקש התחשבות ולנהל איתך שיחה כמו שני אנשים בוגרים.

אם היא לא תבין את הנקודה הזאת הקשר די אבוד.

ממש לא פשוט .

כשאנחנו לא שמים גבול,מי שמולנו שם את הגבול שלו והוא יכול להיות רחוק מאוד מהגבול שמתאים לנו.

דווקא בעיניי מכל הסיפור המחריד הזה זו התגובה של בעלך,ואולי שווה לשבת ולשקף לו בנעם את תחושותייך

קשרים משפחתיים בסוף דורשים מאיתנו לעשות תעדוף מה יותר חשוב ,היומולדת של הילד או שפיות נפשך ושלום ביתך..ממש כל הזמן לשאול את השאלות האלה.

יכולה לומר לך מנסיןן שבצער רב אנחנו מתארחים אצל ההורים של בעלי בין פעם לפעמיים שלוש גג בשנה

(יוצא שנים שאנחנו שם רק פעם בשנה)

זה עצוב,יש לזה מחיר בעיקר הקשר של הנכדים

זה נורא מבאס

אבל !

החלטנו שכך עדיף.

בדקי מול עצמך את גבולותייך ואז יחד עם בעלך את גבלותיכם (למשל לישון בחדר. עם אחיות מבחינתי זה תא רלוונטי)

יהי רצון שיהייה שלום בנפשך ומתוך כך בביתך

הייתי מתרחקת ברמה של לראות אותם פעם בשנה אולי.

ההבלגה שלל מופלאה,

אבל המילים שהיא אןמרת פוצעות את האוזניים,

וגם, כמו שאת מתארת, היא חוצה יותר ויותר את הגבול...

לא הייתי טורחת לשמור על קשר עם כזה יחס מצמרר.

נשמע שאין לך את הבסיס הבסיסי ביותר.

בעלך זכה בך בכל המובנים.

אישה אחרת לא היץה סותמת את הפה/ היתה מסיתה נגדם.

נשמע שאת עושה מאמץ על אנושי כדי לתת בה אמון שהפעם יהיה אחרת,

והיא מוכיחה לך את ההיפך.

היא נשמעת פשוט לא בריאה בנפשה אין הגדרה אחרת..

א. לישון עם עוד אנשים בחדר בעיני זזה קו ממש ממש אדום (ואם הם ככ מקפידים על הלכות וצניעות וככ חורה להם שבעלך עובד -להבנתי ציפו שיהיה אברך)

שישמרו על הלכות צניעות בסיסית שזוג נשוי ממשש ממש לא ישן עם עוד אנשים באותו חדר בטח לא אישה עם באותו חדר עם הבעל של גיסתה ..מזעזע!

ב. הדיבור על הכלה של הבן שלך מזעזע בגדול אני הייתי ממזערת ביקורים ל0 והולכת עם בעלי להכוונה כי זזה שהוא חושב שהקשר הזה תקין זה בעיה ממש חמורה!!!! תקבלו הדרכה ובעיני אין עניין שתספגי את לא ספוג פשוט אל תיהי שם

יתגעגעו שיבואו לבקר בבית שלך

בית שלך מגרש שלך ואת מובילה תטון יותר פשוט וקל

אני לא הייתי נותנת עוד הזדמנות בחיים.

ולא נשמע לי שיש לך כאן איזו חובה הלכתית של הכיבוד שלהם.

האמירות שלה פוגעות בנפש, וישארו שם עוד הרבה אחרי הביקור.

מבחינתי יותר חשוב לשמור על הנפש שלי מאשר על קשר עם הסבתא של הילדים (ועם כזאת סבתא, אולי גם להם עדיף לא להיות בקשר. הנפש של הילדים עוד רכה יותר וחבל לפגוע בהם)

ולגבי בעלך, הייתי מדברת עם מישהו מקצועי שהוא סומך עליו ושיסביר לו למה זה לא תקין וכמה הוא צריך להעריך אותך ולעמוד לצידך בסיטואציות האלה.

שהלכות כיבוד הורים מאוד מאוד לא פשוטות.

דברים שלא מסתדרים בכלל עם התרבות המערבית שאליה אנחנו רגילות.

אז לא הייתי מכניסה משפט כמו שנשמע לך שאין חובה הלכתית, כי כנראה שיש.

לא סותר את זה שאני במקום הפותחת הייתי מתחרפנת ומאבדת שפיות ודי בטוח מנתקת קשר.

רק היה לי חשוב לכתוב שההלכה היא לא פשוטה ולא קלה ולא רק מה שנשמע...

לא אם יש או אין

כי יש זה וודאי

אם אני זוכרת נכון, עלו פה הצעות בעבר לבדוק מה הגדר של כיבוד הורים במקרה הספציפי הזה.

נראה שיש פה צורך בפסיקה פרטנית ושינוי חשיבה

ואלה לא ההורים שלה אלא של בעלה, בטוחה שזה משפיע על הפסיקה ההלכתית הפרטנית במצב הזה.

תודה שדייקת! חשוב מאוד.

שמחה שהחלטת כן לכתוב, זה באמת דיוק חשוב.

ואם את רואה אותי שוב נופלת בזה, אשמח שתדייקי אותי שוב

אני חושבת שיש מעלה גדולה בהבלגה, אבל יש מעלה גדולה גם בלדעת להציב את הגבולות שלנו. גם לבן הזוג, וגם כזוג לסביבה שלנו.

ושזוג נשוי ישן בחדר עם עוד אנשים זה גבול אדום.

כנל החלטות על הזוגיות שלכם.

כנל להשפיל אותך באמירות כאלו ואחרות.

ממליצה מאוד להתחיל בשיחה עם בעלך על תיאום ציפיות מה זה קשר נורמלי עם המשפחה מבחינתך.

מה לגיטימי ומה לא.

תעשו את השיחה בסביבה נעימה, כששבעים ורגועים, כדי לנסות להוריד כמה שיותר מתח סביב שיחה שגם ככה לא תהיה פשוטה לאף אחד מכם.

ואם את רואה שהוא לא מבין אותך ואתם לא מגיעים ליישור קו בינכם, אז לפנות לגורם מקצועי שיכוון אתכם ויעזור לכם להגיע להבנה מה תקין ומה לא, מה אפשר להכיל ומה אתם לא מוכנים להכיל.

מתוך מקום זוגי מול זה להציב את הגבולות בעדינות להורים, ביחד עם פתרונות. למשל-

לא מתאים לנו לישון בחדר עם עוד אנשים. אנחנו מבינים שאין מקום, נדאג לנו בע"ה לדירה בקרבת מקום ונישן שם.

או שבעלך יגיב על הקריאה שתמזגי לו אוכל- תודה על הדאגה, אבל אני יודע גם לשים לעצמי וכרגע x עסוקה. אני אשים לשנינו.

אלו כמובן דוגמאות, הניסוח והפתרון צריכים להתאים לכם. ולכן הבסיס הוא שיח בינכם שיבהיר את הגבולות של כל אחד ושלכם כזוג, ותמצאו בעדינות את הפתרונות.

כי להישאר ככה לטווח ארוך זה פוגע, וכנראה יתפוצץ לכם מתישהו...

ושה' ישלח לכם הכוונה טובה והרבה הצלחה!

את הרבה יותר מנורמלית, ואני ממש מסכימה איתך

אתם ישנים עם אחיות שלו בחדר?? מה?

אין חדר אחר? או שישנו בסלון ואתם בחדר?

והשטויות שלה- פשוט דפדפי הלאה. היא לא בגדר השפיות, זה ברור. 

שיבין מה קורה בלי שהוא שם לב.

תשמעי חיים טהורים שלי!!

אני איתך+++!!!

יש לי גם חמות מפלצת,

והורים שעסוקים בעצמם.

אז אנחנו לא נוסעים יותר

נשארים בבית

לא נעזרים

מפסיקים לרצות ולצפות

ואת מתחילה להיות:

עצמאית!

חזקה!

ומ-ס-תד-ר-ת!!!

ומתעסקת בעצמך!!

נעזרת בחברות

או נופלת וממשיכה להסתדר לקום וליפול

כן, כאילו חלילה אין לך הורים. (ככה אני עובדת)

תבני לך את חייך בלעדיה.

תביני שהיא חולה בנפש.

חולה!!!

שרוטה!!

מלאה מירורים!!

שולחת לך חיבוק מבין!!!!!

היריעה קצרה מלהכיל את פגיעותיה של חמותי.

אבל מבחינתי זה חולי בנפש.

קשה, אבל זה

מה

שיש

(אומרת גם לעצמי😆)

ובונים חיים עצמאיים שמחים בלי הפגיעות שלה.

לגבי בעלך:

בעלי אומר לי בעצמו שהיא שרוטה.. אבל גם כן שותק ומתעצבן בפנים.

ממליצה מקרב לב לפתוח שיחה טובה עם הבעל שיבין שהיא פוגעת בך. לפחות שיבין ויהיה איתך בלב

זו אמא של בעלך אז אל תקחי קשה (כמה שאת יכולה) את זה שהוא לא מזדעזע ממנה.

דבר שני- אני הייתי עונה, זה לא אנשים שצריך לשתוק להם!! תעני בכובד ובתקיפות אני מאמינה שלאט לאט היא תסתום.

ולפני שאת מחליטה לענות לה- תחשבי על כמה בקשות שאת רוצה, וכשהיא תפגע בך תשתקי, תבקשי וכשתסיימי את הבקשות (לעבור במחבן לדוג') אז תחחילי לענות לה.

זו עצתי

ליבי איתך, אישה מזעזעת אין מה לאמר

לישון בחדר עם אחיות שלו??? לרמוז לך די בברור שאת שטן???

לקרוא לך להביא לו אוכל כשאת באמצע לחתל, מה הוא נכה ח"ו?

אמאלה אחותי, אני במקומך לא הייתי דורכת שם בבית!

לא יודעת איך את עומדת בזה ושותקת, אבל אם את מסוגלת נשמע שכדאי להתחיל להעמיד אותה במקום...

ובעלך חייב להבין שזה לא תקין ומה את מקריבה בשביל להיות שם, הוא צריך לעמוד מאחורייך.

אז אם הוא לא מבין את זה ממך ממליצה ממש ללכת לגורם חיצוני לפני שייגרמו נזקים שקשה לתקן.

חיבוק ממני! נשמע הזוי ברמות. אני ממש מזועזעת ממה שקראתי. אלוקים, יש אנשים הזויים!

והגבתי אלייך אבל זה לא רק כמובן. ראיתי שעוד כתבו

לא לכל אמא יש חדר לתת לילדים נשואים שמגיעים, בטח לא לאמא עם יותר מ2-3 ילדים. אם יש עוד מתבגרים בבית זה יכול להיות אתגר אמיתי להזמין ילדים לשבת, כי לא תמיד נח או מתאים למתבגר לפנות את החדר ולישון בסלון. בבתים דתיים בכלל סלון זה חלל שנשאר מואר בלילה. זה יכול להפוך לדרמה משפחתית של ממש

ולדעתי, הזוג הנשוי לא בהכרח נמצא רמה מעל מתבגר שזה כזה ברור מאליו. אם כי זה באמת יכול להיות מאתגר לחלוק חדר כמשפחה עם עוד אנשים, הן מבחינת פרטיות והן מבחינת נוחות. אבל לפעמים כשהולכים להורים צריך לקחת בחשבון שהתנאים לא יהיו אידאליים או 'מינימליים' ושהולכים בשביל החוויה הכוללת וגם לעתים מקריבים מהנוחות שלנו לשם כך.

אני מבינה שכל אחת מדברת מתוך עולמה הפרטי ומתוך הסטנדרטים שלה, אבל כדאי באמת לשים לב שבלי קשר למה שהפותחת כתבה ולמקרה הספציפי הזה - יש עוד נשים שקוראות ומתמודדות עם סיטואציות דומות, ויכולות לקרוא שזה לא סטנדרט כביכול אבלל לפעמים אין ברירה..וחבל לתת להן הרגשה שהן מקבלות פחות אז מציעה אם אפשר בנושא הזה קצת יותר זהירות כי זה יכול להיות רגיש

אבל חושבת שזה חייב להיות סבבה מבחינתה.

אני באופן אישי בחיים לא הייתי מוכנה לישון עם בעלי בחדר יחד עם גיסות.

במיוחד שזה לא שהכל דבש ואין מקום אז בלית ברירה ישנים ככה, כל התנהלות שם לא מתחשבת בה במינימום, והחמות לא רואה אותה ממטר.

אז כן, בעיני זה לבד סיבה מספיקה בהחלט לא להגיע לישון שם. אפשר לבוא באמצע שבוע גם. וכשזה מצטרף לכל הפגיעות מסביב זה בהחלט משמעותי.

לחשוב שאחרי כל האמירות ההזויות האלה אין לה אפילו חדר פרטי לברוח אליו ולסגור דלת...

רק לפותחת ספציפית.

ובואי, גם אנחנו נהיה חמיות (ככה כותבים, לא😅)

לא בטוח שיהיה לכל ילד חדר משלו להתארח בו כשיתחתנו בעז"ה בעיתם ובזמנם. או אפילו לחלקם

לפחות בהתחלה, כשיותר קל לנסוע, לדעתי זה כן חשוב ללכת מדי פעם ולפגוש את כולם גם במחיר של אי נוחות ושל לינה פחות נוחה

האמת שכך אני עשיתי אז אולי אני נגועה בדבר אבל בכ"ז היה לי חשוב להאיר את הנקודה הזו

אני באופן אישי לא הייתי מוכנה.

אבל באמת זה כבר עניין אישי.

וחשוב לי להדגיש שוב- אם המשפחה נעימה והחמות מכבדת זה באמת משנה את התמונה,

כך שקשה מאד להקיש ממקרה אחד לשני. 

וזה שאת עשית את זה בתנאים שהיו אז- ממש מעריכה! אבל זה לא אומר שהפותחת צריכה לקבל את התנאים הללו אם לא מתאים לה.

ובאופן כללי, זה לא שרשור ראשון עם סיפורים אצל חמותה... נשמע שהיא צריכה יותר לעמוד על זכותה לקבל יחס הולם שם, יחס מכבד בסיסי בעיני.

למקרה הנל. כתבתי את זה יותר מפעם אחת .

זה באופן כללי על העניין של שינה ללא פרטיות בבית ההורים כשנשואים. בלי להקיש ממקרה אחד למשנהו

והאמת שלא צריך להעריך אותי על זה, נהניתי מכל רגע והלוואי והיה שוב רלוונטי. (אני מתכוונת דווקא להורים שלי ולא לחמתי)  אבל לא נכנס לזה כאן

להורים שלי יש רק חדר אחד לארוח וזה ממש קשה לאמא שלי..

היא מרגישה שבגלל זה היא לא יכולה להזמין 2 זוגות.

ואנחנו מפונקים.. ברור.. 

לי לא מתאים כזוג לישון בחדר עם אחיות שלי ובעלי .אבל הענין שהתנאים הטכניים לא באמת קשורים לחמותה. ואם בסלון יש אור ואין אופציה שהמתבגרים יצאו לשם? 

אין מה לעשות כל כך..

ברור אבל שכשהתנאים לא אידאליים זה ממש נורמלי להיתלות בזה כשרוצים לא ללכת וגם טבעי שאם השהות המשותפת דורשת כל כך הרבה הבלגה אז יש פחות רצון לנסוע כשאין תנאים...

אצל השכנים.

אפשר גם לשאול אותם אם זה בסדר מצידם לישון עם הגיסות ולא פשוט להנחית את זה עליהם.

בעיניי זה ממש זלזול 🤷‍♀️

מצדיעה לך שבכלל באת אליה.

אין לי עצה, רק חיבוק ענק. 

מאוד חששתי לכתוב כי בעיניי זה לא מתאים לרוח התקופה, 

אנשים נלחמים לראות את הקרובים שלהם בכל מחיר, אנשים מאבדים קרובים ואני פה.. מתחשבנת. 

הייתי מאוד סקרנית לראות שלא זרקו עליי עגבניות על שיפוטיות יתר. 

אז שוב המקום הזה מוכיח את עצמו כמכיל ותומך. 

תודה לכן על זה. 

התרגשתי ממש. 

הייתי רוצה לקרוא את התגובות פה לבעלי. כדי שיבין שזה לא נורמלי. ואני בסדר. ואני באמת לא שטן כי אני מרגישה שעם הזמן שעובר הוא גם חושב ככה, שאני קשה.. כי הוא טיפוס מאוד קליל, מבליג ולא לוקח ללב.. לא רק את אמא שלו. אז הוא לא מבין על מה המהומה..?! 

פעם היינו הולכים הרבה יותר, ותודה לה' שהשיחה הזו בינינו קרתה (למי שזוכרת משרשורים קודמים) שתקופה של 8 חודשים לא היינו שם. היא לא ביקשה ממני סליחה אף פעם. עם הזמן הבנתי שכשבעלי נמצא כל הזמן אצל המשפחה שלי- הוא כבר לא מתייחס אליהם (למשפחה שלי) כמו פעם, בתת מודע זה מציק לו שאנחנו נמצאים רק אצל המשפחה שלי, וזה בא לידי ביטוי בלי שהוא מודע לזה. אז הבנתי שאני חייבת לו את זה. לא בתדירות כמו פעם. אבל אני נמצאת שבתות עם ההורים שלי ועם אחים שלי, וכולם גרים שם קרוב אז גם דודים ודודות ובני דודים.. אז הוא לא יכול לראות את אחיות שלו? אני לא אוהבת שהבן שלי מחפש את היחס מהסבא והסבתא האלה כי מבחינתי עדיף שלא יכיר סוג כזה של אנשים (כמו שכתבה פה מישהי..) שאני בטוחה (!!) שכשהילדים שלי קצת יגדלו כל הדבר הזה של 'להוכיח' שאני לא טובה יבוא לידי ביטוי גם כלפיהם לגבי אמא שלהם (ואני הייתי במערכת יחסים כזו, סבתא שלי מצד אבא תמיד ליכלכה על אמא שלי בפנינו.. ). אבל מה אעשה שאני לא אלוקים. אני לא יכולה להחליט לילדים שלי למי להתחבר ולמי לא. זו זכותם. אם הבן שלי יבחר לאהוב אותם אני לא יכולה להגיד לו אחרת (לי אמרו את מי לאהוב, ושנאתי את זה בתור ילדה) בחירה שלו. אני לא יכולה להרוס לו את התמימות ואת הטוהר שהוא חושב שסבא וסבתא הם טובים וחמודים. גם אני חשבתי.. עד שגדלתי והבנתי מי נגד מי. 

אני אהיה חייבת לנהל את השיחה זהו עם בעלי בשביל שיפתח אמפתיה כלפיי. 

ממש תודה לכן שהארתן את עיניי שאני בסדר. 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...