התאמה היא לא רק שכל..

זה הזמן לקפוץ למים 🙏

נראה לי ממש חובה לנסות,

כי באמת לכולנו יש חסרונות ואין מושלם  

ואפשר במקביל ללכת לאיזה טיפול ממוקד לחתונה או משהו בסגנון שיעזור לך תוך כדי

בהצלחה רבה!!

אתה חושב שכל מי שמתחתן הוא מושלם?

שלכולם יש בית, הכנסה מסודרת, מידות נאצלות ושלימות רוחנית?

סלח לי אבל בגישה הזאת אף אחד לא יתחתן לעולם... ויותר גרוע גם אם מישהו יתחתן אז הוא ירגיש אפס ליד זוגתו שהיא בוודאי כליל השלמות.

חייבים להוציא מהראש את זה שחתונה זה איזשהו דבר שמגיעים אליו מושלמים.

לכול בחור ובחורה יש את הקשיים וההתמודדויות שלהם (אני כמובן לא מדבר על בעיות נפשיות שעלולות לפגוע בקשר/בבת הזוג) ומתחתנים עם זה... אם תחכה שכל ה"חסרונות" יתמלאו זה פשוט לא יקרה כי תמיד יהיה לנו במה להשתלם ולהשתפר, זו נגזרת מהיותנו יצורים הבלולים מנשמה וגוף...

בקיצור, לקפוץ למים, וזה לא סותר את העובדה שתמשיך לעבוד עם עצמך (ובעז"ה בקרוב גם עם אשתך) ותמשיך להתקדם ולהשתלם.

כושר ההשתכרות. אתה מדבר על עבודה שתשמח אותך או שההכנסה שלך תשמח אותך. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך: אם יהיה מוטל עליך לעבוד כדי לפרנס את עצמך ואת משפחתך - האם תהיה מסוגל לעשות זאת ולהתמיד בכך? זה באמת מה שחשוב. אם יש לך מספיק אחריות, יציבות ויכולת התמדה עבור זה כאשר תצטרך - זה מספיק. ייתכן שיהיו בחורות שירצו דווקא מישהו שתחום העיסוק שלו מאוד מסוים או משכורת גבוהה יחסית וכו', אבל זה אלה העדפות אישיות, ולא דברים הכרחיים.

הרגלים לא טובים, התמודדיות, מיעוט תחומי עניין \ הבנה - מאפיינים את רוב ככל האנשים, גם נשואים, אין בזה כלום. רק לפני שאתה נפגש עם בחורה תוודא שאתה יכול לכתוב על עצמך חוץ מהמאפיינים החסרים גם דברים טובים ומאירים.

אני לא חושבת שאתה צריך להודיע לפני כן שלא נפגשת ואתה לא צריך לחפש דווקא בחורות "טירוניות". אתה יכול לספר כשאתם נפגשים את אתה מרגיש שזה עוזר לך להוריד את מפלס הלחץ, או להסביר שאתה חסר ניסיון ואולי לא תעמוד בציפיות לקודים מקובלים. אבל ממש לא הכרחי - פשוט מה שטוב לך.

מזל טוב ליום הולדתך, שפע ברכה והצלחה בכל התחומים!

אני מבין אותך. התחושות האלה לא פשוטות.

יש כמה נקודות שעלו לי:

1. האם מה שאתה מתאר זה אובייקטיבי? האם חבר קרוב גם יתאר אותך כמו שתיארת או שהוא יהיה פחות ביקורתי?

אם פחות ביקורתי- אז או שזו המציאות האמיתית או שאתה צריך לאהוב את עצמך כמו שאחרים אוהבים אותך.

ומתוך האהבה הזאת- להתקדם במה שנצרך.

2. עצם המודעות, לדוג' על החשש בקטע הכלכלי, מעידה על בגרות ולא על בריחה.

3. מה שאתה חושב שבנות יחשבו עליך זה לא בהכרח מה שהן באמת יחשבו. מניסיון.

4. הרגלים לא טובים- לפעמים צריך משהו חיצוני כדי להוציא כוחות שיש בנו החוצה. לדוגמא מישהו עצלן בטבעו אבל בגלל שיש לו בית לדאוג לו ואישה שאכפת לו ממנה ולה אכפת ממנו- הוא יוצא מעצלנותו.

האהבה נותנת כוחות ומחזקת את הבטחון העצמי.

5. א"א באמת לסיים עם ההתמודדויות הרוחניות. כי זו לא התמודדות כפשוטה אלא צורך שאין לו איפה להתממש ואז הוא מנסה דרך דברים כאלה ואחרים.

6. לפעמים הבעיות הנ"ל יושבות על משהו עמוק יותר (נניח הורים ביקורתיים שיצרו אצל הילד חוסר השלמה עם עצמו ואפילו חוסר אהבה לעצמו וזה ממשיך גם בבגרות).

לפעמים אנחנו אפילו יודעים שהבעיה יושבת על משהו מסויים אבל לא מבינים ולא מרגישים עד כמה (וזה חשוב להבין ולהרגיש עד כמה כי זה משחרר. ולפעמים זה מספיק ואין צורך בעוד עבודה עצמית או טיפול).

7. כנראה יש לך חברים שיש להם כבר כמה ילדים, אבל תדע ש27 זה צעיר בסופו של דבר.

8. בתחומים מסויימים אנחנו כבנים יותר קשים עם עצמנו מאשר בנות, בגלל התפקיד שאנחנו מבינים שמוטל עלינו. צריך לזכור שבפועל זה לא בדיוק עובד ככה, האחריות עם הבית מוטלת על שני בני הזוג בסופו של דבר.

בנוסף לכך- תדע שבחורה מעדיפה להתחתן ולהתמודד עם הבעיות האלה מאשר להיות רווקה, אז ככה כדאי גם לך להסתכל על זה לדעתי.

העיקר בקשר זה החברות, האכפתיות, הביחד, ולא ההישגים.

9. במקום להתמקד בבעיות תתמקד ברצון להתחתן. תרגיש אותו חזק. הרצון הזה נותן כוחות חזקים ומרץ וקל יותר להתקדם.

10. כתבת שמגיל 24 דברים נשארו פחות או יותר אותו דבר, מה שאומר שכנראה הפתרון נמצא במקום אחר. אני חושב שכדאי לנסות פשוט לצאת ולראות איך דברים עובדים בפועל. וזה גם יכול לחזק את הרצון הנ"ל.

11. לא להגיד מראש. זה יכול להלחיץ גם בחורה שאחרי היכרות זה לא יפריע לה. וגם עקרונית- אף אחד לא עושה את זה. אנשים לא מציגים את החולשות שלהם ברזולוציות כאלה. זה לא שיש בך איזה משהו רציני שחייב לספר. אתה נשמע לי סבבה לא פחות מכל בחור רנדומלי.

12. אולי יש לך בעיה לסמוך ולהיפתח אז אתה רוצה שהכל מצידך יהיה בסדר כדי לא להיפגע?

13. באופן כללי- צריך להבדיל בין דמיונות על עצמנו ועל אחרים וכל נישואין לבין מציאות. לטוב ולרע.

14. ממליץ לך שוב, ובחום, להיפגש. לפחות עם בחורה אחת. גם אם לא ילך, זה יפתח לך עולם חדש ומבט חדש וריאליות. במצב שאתה נמצא עכשיו חסרים לך הכלים להתקדם.

15. תקשיב לברוקולי.

16. בהצלחה!

לא כי אתה מושלם (אתה לא, וגם לא תהיה).

אתה צריך לדעת לאהוב את עצמך - וזה כולל חלקים טובים יותר ופחות.

אני לא חושבת שמישהי תרצה בך אם אתה לא רוצה בעצמך.

אני חושבת שאתה צריך להתבונן בעצמך ולשאול:

למה לא יצאתי בגיל 24? 25? 26?

מה מנע ממך לעשות את הצעד הזה?

האם אותו דבר עדיין קיים?

לגבי אילו בנות תפגוש, אולי עדיף דווקא לא לכוון לטירוניות - אלא לבנות בגילך או מבוגרות יותר. אסביר:

מישהי בת 21, הגיוני מאוד שהיא סטודנטית. מישהי בת 27, הגיוני שכבר יש לה תואר שני. למי אכפת מהתארים?

כי זה אומר שאותה אחת בת 27, כנראה כבר מתפרנסת, ושכנראה גם הצליחה לחסוך סכום מסוים, שיאפשר לך לסיים יותר בנחת את הלימודים שלך.

בשלב הזה היא כנראה פחות מחפש את מי שיביא לה יותר דברים גשמיים, אלא יותר את החיבור לאדם, לאישיות - כשאתה מבטיח שבטווח הארוך אתה תתרום גם לכלכלת הבית - באמצעות משהו שישמח אותך כל בוקר לקום לעשות. אף אחת לא עושה מבחנים כדי לבדוק איך אתה תוקע מסמר בקיר. היופי הוא שאפשר לשלם למישהו לעשות את זה. אם אני מתעניינת במערכת השמש, אין לי שום ציפייה שגם בן הזוג שלי יתעניין בזה. למה את מגדיר את הדברים האלה כבגרות?

ואולי משפט פרובקטיבי: אין מישהי קלאסית.

הסתכלתי קצת בכ"א שלך.

נראה שאתה חוזר על אותה הנקודה שוב ושוב, ואתה לא עושה שום מעשה בפועל. נראה שמשהו עוצר אותך, למרות הדברים הרבים שכתבו לך כאן. אולי אולי שווה להשקיע סכום כספי, על אף המצב בעו"ש, ולשלם למישהו שילווה אותך בתהליך הזה. יעזור לכוון ולעודד אותך לעשות את הצעד הראשון, ישב איתך אח"כ כדי לעבד מה קרה וכו'. כמה עוד זמן תמשיך בגרירת הרגליים הזו? אם שום דבר לא השתנה מגיל 24, למה אתה מחכה?

אנסה ליצור שיקוף של דבריך, תקן אותי טעיתי -

תיאור של תחושות קשות שמורגשות באופן ממושך מאוד, במשך שנים -

אכזבה

יאוש

נחיתות

הפרשנות האישית שאתה נותן ביחס להישגיך, היא שאתה תקוע בהתקדמות האישית שלך ושאתה לא בוגר מספיק.

כולם כתבו כאן שלא צריך להיות מושלם וזה נכון, אך די בטוח לי שלא מספיק לך לשמוע את זה.

לא הסברת מה זה נחשב בוגר בעיניך ואיפה אתה ולכן אי אפשר לענות על זה כלל.

התסכול הנורא מהתקיעות הוא רגש מאוד חזק. והוא לגיטימי ומובן. 

כדי לצאת מתקיעות מסתבר שאולי כדאי לשנות דפוסי חשיבה הנחות יסוד מוקדמות.

אולי זאת הזדמנות טובה לפתוח מול עצמך את הבירורים החשובים "מה זה בגרות?"

ומן הסתם אם אתה אומר שאתה תקוע מדברים שחשבת שכבר בשיעור א' עברת אותם - מה זה אומר עליך? אפשר לפתוח את זה מחדש?

מסתבר שהתקדמות האישית שלך היא חלק בלתי נפרד מכל מכלול החיים שלך, כולל חיפוש זוגיות.

ואתייחס גם לשאלותיך- 

ההנחת יסוד שבסיס שאלות א' + ב' היא שיש פער עצום בין מי שלא יצא לבין מי שיוצא שנים. בתור אחד שעבר למעלה מ5 שנים מאז הדייט הראשון אשתף אותך שזה ממש לא מדוייק. ת'אמת, במצב כזה ששני אנשים זרים נפגשים פעם ראשונה זה פחות משנה מי עבר את הסיטואיצה בעבר וכמה פעמים הוא עבר אותה. מה שמשנה הוא זה איך הוא תופס את עצמו עכשיו, עם איזה אנרגיות הוא מגיעה לדייט, רמת הטקט שלו באופן כללי.. אז יכולות להיות פאדיחות בדייט ראשון? בטח! האם זה טבעי? כן! האם אפשר ללמוד מכך להבא? בוודאי! האם בגלל שנטעה לא נצא מראש? לא, נעשה טעויות בעזרת ה' גם כל החיים בכל תחום חדש שנהיה לפתחו והגיוני שנטעה לא פעם אחת.

ההנחת יסוד שקיימת בבסיס שאלה ג' היא שאתה בא לדייט בעמדת נחיתות ברורה. אני לא אחלוק על עצם העמדה הזאת.. אבל אם נשאל לרגע, מצד האמת.. זה חייב להיות ככה? אולי יש גם חסרונות בבנות שתצטרך לשאול את עצמך אם תוכל להכיל? ומה עם המעלות הטובות שבך? אולי הם יגברו על החסרונות? לפי נקודת המוצא של השאלה זה בכלל לא מתחיל, אבל אולי כדאי להציף את זה. 

כי לבוא בחיים, לכל דבר שהוא, מתוך עמדת נחיתות, זה פחות כדאי מאשר לבוא בעמדת עליונות..

אין זבנג אחד וגמרנו. אין פתרון קסם.

יש הרבה עבודה אישית.

הרבה פעמים להתגבר על פחדים.

ובעז"ה גם הרבה ברכה מחכה לך

2. זו שאלה אם לומר או לא. בגלל שזה יכול להיראות רע אז הנטייה שלי היא לא לומר אאכ עשית טעות של מתחילים. (אבל לא תמיד תדע. בקיצור, ברגע שתצא וכבר לא תהיה מתחיל זה יהיה יותר קל).

3. תיפגש עם בחורות שמתאימות לך. לא משנה כמה יצאו או לא.

4. גם לבנות יש חסרונות. לא אומרים את כל החסרונות בהתחלה. אומרים בבירורים רק דברים מאד ספציפיים שאם אתה לא יודע מהם תתייעץ. השאר מספרים תוך כדי הפגישות בצורה זורמת ולא מלחיצה

בהצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי