נשמע קשה ממש.

שיהיו בשורות טובות גם בבית פנימה

 וגם לעמ"י

לא נעים...

הסברת הכל במילה האחרונה - "השתנית"

את מיוחדת שאת מודעת לכך,

מודעות זה המפתח להכל.

הוא השתנה, - המלחמה מוציאה מהאדם כוחות אחרים ומשנה אותו.

את השתנית- הסתדרת בלעדיו הרבה שבועות

הילדים השתנו.

אבל אם את מודעת- ההתמודדות כבר קלה יותר.

ובעז"ה מהקושי הזה יצמח בינכם קשר טוב יותר, כי ככה זה בעולם - הקשיים מצמיחים תוצר יותר משובח.

חיזקי ואמצי💜

המלחמה משנה את כולנו.

הקב"ה ידע איך נשתנה, ולקח את זה בחשבון כשהתחתנו. ובכל זאת בחר שנתחתן דווקא איתו.

ב"ה שנצליח להשכיל להתאים את עצמנו זה לזו גם בשינויים.

בטח אחרי ריחוק גדול וניסיון להתקרב מחדש. זה לוקח זמן, ולפעמים הרבה. לא להתייאש.

בעיני לגמרי מותר להשתבלל או להתקפד (אני כן מרשה לעצמי או לא עוצרת את עצמי בהכרח מלהיות דוקרנית. ועדיין כן להיזהר אבל לא להגיד דברים שאין עליהם כפרה)

ולתת לעצמך זמן לבכות את מה שנשבר.

לוקח זמן להיאסף שוב, והמלחמה- כמו שאני רואה את זה, היא מרוכזת מאוד באתגרים שבה. דברים שבימים של שיגרה היו צריכים הרבה יותר זמן ונוכחות כדי לערער, בימים אלו הם טריגר מיידי ומעורבב ריגשית מאוד מאוד. מכל הכוונים.

לי בתקופה קשה עזר מאוד לפתוח איתו ולהסביר את עצמי מאוד בפירוט איך עברתי את זה ומה הרגשתי בכל נקודת זמן. ואיפה שלא הרגשתי מובנת כנראה שצריך שוב. בעיני אין מנוס מזה (אגב, יכול לקחת זמן להגיע למצב שאפשר לפתוח), ואין מרפא טוב מזה.

אוף. כמה זה קשה! ממני שהוא עוד לא נכנס הביתה ואני כבר מוצאת את עצמי כועסת על שטויות שלא בשליטתו עכשיו כשהוא בדרך, אחרי ציפיה דרוכה בימים האחרונים...

את לא לבד בזה, את מגיבה ממש נורמלי, ובסוף יהיה טוב. חיבוק גדול, אני פה בוכה איתך קצת את כל המצב ההזוי הזה.

כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן!

תתפללי,

תאמיני ששינוי יכול להצמיח למקומות גבוהים יותר.

שניכם עוברים תקופה סופר מורכבת,

מותר ליפול, אנחנו בני אדם, אבל מתוך הנפילות ללמוד לקום ולהמשיך הלאה.

הטוב עוד מחכה מעבר לפינה.

בע"ה שחג האור והגבורה יביא לכם ניסים ונפלאות, בכל המישורים, בימים ההם בזמן הזה.

פעם היינו מברכים שכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה, אבל יש דיוק יפה, שנזכה לראות איך התגשמות משאלות ליבנו הם לטובה.

כי ברור שהם לטובה, אבל לא תמיד אנחנו מבינים את הטוב וזה נראה לנו רע.

אז גם בריב הזה, עוד תצמחו, מאחלת שתראו את הטוב בקרוב ממש.

תני לעצמך את הזמן

וגם אולי תעשו לכם ערב פיוס?

כזה שיביא גם נחמה ומקום לכאב

קחי בחשבון שמה שנאמר לא בהכרח משליך עליו ועל שינוי, אלא לפעמים קליפה חיצונית של עומס שנזרק החוצה במילים שלא חושבים עליהן מספיק, וזה גורם צער אבל לא שייך למהות של מי הוא ומי את ועל הקשר בינכם.

מבינה? זה הקליפות זה לא המהות שלכם

וכדי להרגיש את זה ולא רק להבין את זה

כדאי לעשות איזו הפוגה זוגית שתוציא מכם את המהות ולא רק את העומס

אני כל כך הלכתי לאיבוד שאני מחפשת קודם את המהות של עצמי.

משהו התרסק בי

אולי כי היה שמח כל כך כשחזר

ולא לציפיתי לגל העכור הזה

עוד מנקה את עצמי מהבוץ

תודה על מילותיך הטובות🌷🌷

אני בטוחה שגם את על הקצה אחרי תקופה ככ ארוכה אבל אם את מסוגלת לנשוך שפתיים ולמצוא כוחות וסבלנות אני בטוחה שזה יהיה שווה את המאמץ.

שולחת לך חיבוק גדול!

ולכל נשות המילואימנקים הגיבורות כדאי לכן לקרוא את הטורים של בת חן וייל בכיפה (ייעוץ זוגי לזמן המלחמה)

כי אני זקוקה מאד מאד לזמן הזה גם לעצמי.

כרגע אני קיפוד 🦔

וגם בלי קשר למלחמה.

כששני בני הזוג מרגישים שהם על הקצה, אז מספיק דחיפה אחת כדי לזרוק את שניהם למטה.

קרה לי לא פעם .

המילים עוד נשארות בראש ומנקרות, אבל בסוף תמצאו את הדרך זה לזו.

להאמין בחיים, לאפשרות להסתכל קדימה למרות הקושי שכל כך מהדהד ופועם עכשיו.

ובינתיים להיאחז בדברים טובים קטנים שלאו דווקא קשורים בו או בזוגיות.

חיבוק. ריב זה תמיד צורב וכואב

אני מתנחמת במרק חם וטוב

וגם

שרק היום המחזור הסתיים. עוד שבוע של ריחוק ממש מתאים לי עכשיו.

הייתי כבר מעבר לקצה. הייתי מצוננת וחולה עוד משבוע שעבר...

אז אמבטיה, ואלך לישון מוקדם.

מחר יום חדש🌷

ענו לך דברים ממש יפים.

בעלי ב"ה בבית, ואני כל הזמן אומרת לו כמה ליבי עם הנשים והגברים שהזוגיות שלהם כרגע בנסיון, במצב חדש ולא נורמאלי.

אתן בונות מערכת חיים שתתפקד ותשמור עליכם ועל חוסן הילדים, ופתאום לתוך המערכת הזו מגיע הבעל, שצריך למצוא את מקומות בתוך המערך, ועד שכולם מסתדרים מחדש עם הדינמיקה הוא שוב הולך.

וכל הציפיות לקראת החזרה ... וכגודל הציפיה בשני הצדדים, פתאום יש התנגשות.

והוא אחרי תקופה בצבא יש לו תפקיד אחר לגמרי מביומיום, וסביבו רק גברים ממאדים...

המעבר חד.

הלואי ויתברר שגם הוא מצטער, הלואי והזמן ירכך את הלב, והלואי והמלחמה הזו תבוא על סופה והבעלים יחזרו שלמים בגוף ואיכשהו גם בנפש וכמו שאמרו ואיחלו יצמח משהו טוב.

חיבוק עצום!

לא הכל זו המלחמה.

המלחמה גרמה לנו להגיע לקצה

אם עד עכשיו סלחתי והמשכתי הלאה, פתאום -

משהו נשבר.

משהו בי אמר, עד כאן.

סודית

אולי עבר עליו משהו במלחמה?

כשאנחנו מגיעים לקצה משהו נשבר

ומתוך השבר צומח קו עדין של כוחות חיים מתוקנים

דווקא מתוך נקודת השבירה מתחיל להיווצר תיקון

כשאת מגיעה לשלב שאת מפסיקה לספוג ומשהו בך אומר די עד כאן, יש משהו בך שמתעורר מתוך רגש לקיום (בשפת ימימה ע"ה).

זו נקודה בריאה שמציבה גבול

תרשי לעצמך להרגיש שגם לך יש גבולות

שלקשר יש גבולות

שאת ראויה לכבוד, להערכה, לאהבה

למילים טובות

תחמלי על עצמך

תעטפי את עצמך בעין טובה

ומתוכה תצמח עין טובה כלפי חוץ

ואהבה גם לסובבים

אהבה שאינה סופגת ושותקת

אהבה שיש בה גם גבול בריא וטוב

מתוך כבוד וערך עצמי

וזה בסדר, מותר להציב גבול

ומתוך זה אתם תצמחו לקומה אחרת

טובה יותר

וכתבתי כאן את השיר הזה:

פגעתי

כעסת בצדק.

אז אמרתי "סליחה, זה לא היה במקום".

וככה שרטטתי את המקום

שהוא גדה בוצית של נחל

עליה אתה עומד

האם אתה שם לב

שאני סירה

שמתרחקת ומתרחקת ומתרחקת ממך

@קמה המדהימה עודדה אותי שטבען של סירות לחזור...

לא להאמין, לקח זמן, אבל חזרתי.

בסוף המשכנו הלאה

התקרבנו.

זה אכן שבר גדול

והרגשה של ריחוק בתוך זוגיות זה כאב גדול וצער ובדידות שלא דומה לשום בדידות אחרת

אבל הקב"ה מחזיר לנו נשמה חדשה בכל יום.

רק שלא אני זו שפגעתי...

בכל אופן אהבתי מאד את הסירה שמתרחקת, ואני אלך לישון עם התמונה היפה שבשיר.

כשפוגעים בי *שוב* ו*מאד* ו*במזיד*, אני מתרחקת.

ומי שמכיר אותי יודע, שגם אם אני חוזרת, זה אף פעם לא קרוב כמו שהיה פעם.

הוא התנצל, כי הוא יודע, שהפעם הזאת היא הפעם  הזאת.

אבל אני כבר הפלגתי.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...