אבל חבל לריב על ארוחת ערב. שימי להם אוכל על השולחן ותחכי שעה. מה שיאכלו יאכלו ומה שלא לא.

ותגידי להם שאת עוד מעט מפנה ומתארגנים לישון ואחרי זה אין ארוחת ערב.

שלי הרבה פעמים כשהם כבר במיטה הם מבקשים אוכל או אומרים שרעבים ואז אני מציעה או קרקר או פרוסת לחם וזהו, דברים שלא מלכלכים.

אבל אי אפשר למרוח את זה שעות וחשוב שילכו לישון בשעה סבירה

יש לך אפשרות לקחת עזרה בתשלום? אפילו נערה שתסדר ותנקה קצת זה יכניס קצת שפיות ויפנה אותך מההתעסקות הזו. ואם לא - אני במקומך בבקרים הייתי מתעלמת מהכל הולכת לנוח, אפילו אם הכל נראה נורא, העיקר לנוח קצת, בסוף את הבית אפשר לסדר גם עוד שבוע, אבל את צריכה לנוח עכשיו. תתעלמי המצעים ומהרצפה ומהכל. גם ככה את אומרת שהכל מתבלגן מחדש..

ודבר שני - תזכרי שזה יעבור, זו תקופה קשה וזה יעבור. אחרי כל לידה לוקח זמן עד שכולם מוצאים את המקום החדש שלהם ועד שאת קצת מחלימה מהלידה ועכשיו זה ממש הזמן הכי מאתגר. אז קחי אוויר ותדעי שבעז"ה בקרוב זה ישתפר.

מניסיוני הבלטות נשארות ומחכות בסבלנות עד שהתינוקת תתבגר קצת.

שיהיה מטונף!

אוכל?

שיאכלו קורנפלקס בחלב אם זה מה שטוב להם..הייתה תקופה שהם אכלו כל בוקר "תערובת סוסים". שזה היה ציריוס קורנפלקס והריבועים המתוקים האלה עם חלב. וגדלו מאד יפה.. 

קודם כל חיבוק גדול ומזל טוב!

נשמע לי שאת חייבת רגע עזרה.

יש אצלכם באזור ארגון שנותן עזרה ליולדות?

הייתי מתקשרת ומבקשת עזרה. או בארוחות מבושלות או בבנות שיעזרו עם הילדים.

חוץ מזה נראה לי כדאי לך לחפש עוזרת בתשלום אפילו חד פעמי, שעתיים תבוא ותאפס לך את הבית .

זה יעשה לך אור בעיניים.

אולי תמני אותם לשרים בממלכה?

רעיון מדהים של @מתואמת

שכל אחד יהיה איראי על משהו, ובתמורה לכך יקבל פתק של נחת ופינוק מתוק

זה נשמע שאת ממש צריכה את האוויר הזה, אז מבצע כזה נשמע לי כמו משו שיכול לעזור

בנוסף, משהו שהבנתי עם הזמן - הקושי הכי גדול הוא פשוט לשחרר ולהבין זאי אפשר הכל וצריך לתעדף

נכון, באסה רצפה מסריחה, אבל אין לך כח מאמי.. . תתעדפי. אין הרבה ברירה. זה זמני

ותכף יהיה לך מייבש ותאמיני לי, זו נקודת אור גדולה בכל הבלאגן

ממליצה גם לקנות סל לכביסה היבשה כדי שתוכלי לאגור בה ולייבש ברצף ולקפל בזמן שלך

הצלחת לישון שעה למרות הבלאגן? זה מעולה! שעת שינה אחת נותנת כח לכמה שעות קדימה

אפשר גם לקבוע שבעלך מוציא אותם לא. ערב בחוץ של פיצה כדי שיהיה לך קצת שקט. לשלוח אותם איתו לסבתא אם אפשר. ממש לקבוע הלוז שלפחות ערב אחד שניים בשבוע - זה שלו

וכמובן, ארוחת ערב צריכה לקחת גג בהגזמה חצי שעה. תקבעי כלל חדש, תכריזי עליו טרם הארוחה.הם יתיישרו. כנל לגבי שעת השכבה. יש שעה מסוימת שהולכים לישון בה, ומהשעה הזו - הזמן כולו שלך

זה עושה הבדל משמעותי באיכות החיים

אנטיביוטיקה לעצמך-בית החלמה.

יש לך אפשרות לנסוע לבית החלמה?

אם הגעת לנקודת קריסה תתני לעצמך משהו שיחזיר אותך לשפיות.

אני חושבת שיש החזרים מהקופ"ח עד גיל 3 חודשים.

ולי עזר טיפול שורש- לשנות את ההסתכלות שלי על המציאות.

נקודת המוצא שלי- אחרי לידה הבית מבולגן, ואין זמן לבשל ולנקות. ושינה זה פינוק של לידה ראשונה בלבד.

ואז כל מה שאני כן מצליחה לעשות זה רווח נקי.

ואם לא- אז לא נורא, ואני לא מתאכזבת.

האכזבה מבזבזת המון אנרגיות.

וגם לשנות את המציאות בהתאם למצב -

אם את מרגישה שאת צריכה לישון- אין סיבה להכין אוכל שמבזבז לך הרבה זמן. תאכלו צ'יפס קפוא בתנור ונקניקיות.

אם המשחקים מתבלגנים וזה מפריע לך- תחבירי אותם. אפשר אחרי לידה משחקים אחרים ( אולי ארגזים של המייבש - משחק להרבה זמן!)

ועוד משהו שממש מחזק אותי- להנות מהרגעים הקסומים האלו. זה רגעים מתוקים מדבש, של תינוק חדש של בית מלא ילדים עם כוחות חיים. פשוט להנות מזה!

תודיעי חגיגית לכולם באיזה שעות את לא יוצאת מהחדר ובהצלחה לכולם.

תיכנסי רק עם התינוקת ותתעלמי מכל הבית.

שיריבו

שילכלכו

שיבלגנו

שיאכלו פיתה ואם כל זה אין שיאכלו אחד את השני.

שילכו לישון בלי מקלחות

ועם חול בנעליים

ולא משנה מה..

בעלך אדם בוגר ויכול ללמוד להכין לעצמו עוף בעצמו.

תיכנסי לחדר, תתקלחי ותתכרבלי בשמיכה.

אם לא תעשי את זה אף אחד לא ידאג שזה יקרה.

אם לא תלמדי לשחרר, אף אחד לא ילמד לקחת אחריות.

אם את רוצה להחזיר את הכוח, החיות והשמחה, תלמדי להתעלם מהרבה דברים מסביב.

כם אני לא בייתי רבה על ארוחת ערב ובעצם על כלום.

הם חיים, הכל בסדר.

אבל נשמע שאת בדחיפות צריכה עזרה. צריכה פינוק.

צריכה משהו שיקל עלייך.

למה לא לתת מטרנה?

בילד השני כבר שילבתי מטרנה עם הנקה וגיליתי כמה זה הציל אותי.

זה רלוונטי לך?

את חודש אחרי לילדה ממי. זה כלום. ברור שתהיי גמורה.

יש דברים בניקיון שאת יכולה לתת לבעלך?

לא הבנתי אם בעלך בעבודה או במילואים, אבל!

את חודש אחרי לידה.

את חייבת לנוח. לשכב או לשבת במקסימום.

לעשות מינימום שבמינימום, ולהקדיש את עיקר הזמן להתאוששות שלך.

מציעה לך ממש היום לעשות שיחה עם בעלך.

להגיד שזה מעל לכוחותייך, ושזה פוגע בבריאותך, ושאת חייבת לקחת כמה צעדים אחורה מהתפעול של כל הבית.

את חייבת לישון טוב וחנוח.

להכין לבעלך ארוחה בשרית נשמע לי ממש לא לעניין במצב שאת מתארת

ואני אגלה לך סוד, הרבה פעמים בעלים לא מבינים מ2 סיבות:

1. אם אנחנו עושות את זה בלי לומר כלום למה שינחשו שאנחנו באמת לא מסוגלות ולא רוצות אבל עושות בכח?

אצלם זה פחות עובד ככה ולכן מבחינתם אם את עושה סימן שאת יכולה,

ובאותה מידה אם תגידי שאת לא יכולה הם גם יבינו את זה.

בדיוק כמו שכשהם חולים הם הולכים ליון וכשהם רעבים הם אוכלים

זה יותר משהו שמשובש במנגנון שלנו משלהם...

[זה בהלצה, אבל בעומק העבודה הנשית היא להיות בהקשבה פנימה והעבודה הגברית היא להיות בהקשבה החוצה].

2. כשאנחנו מרגישות שזה לא לגיטימי שננוח, שהצרכים שלנו לא באמת חשובים,

שהכל הכל דחוף חוץ מהמנוחה והבריאות שלנו,

זה השדר שעובר גם כלפי חוץ.

והפוך, ככל שנהיה בהכרה ובהערכה כלפי הצרכים שלנו, פיזיים ורגשיים,

ובכבוד כלפי הגוף שלנו שילד, והנפש לנו שמגדלת את עצמנו ודורות ויש לה צרכים משלה נקבל גם מהסביבה יחס מקביל.

(אם בא לך פירטתי על זה פה יותר במדריך שאי פעם כתבתי

https://at-ori.ravpage.co.il/)

מעבר לזה נשמע שבעלך כן מנסה לעזור, אבל הוא עושה את זה בצורה לא נכונה, וחבל

כך שניכם מתוסכלים.

הוא מנסה לעזור ומרכיש שלא הצליח והתאמץ סתם וגם את מתוסכלת.

לכן ממש ממליצה לתאם ולתמלל.

לדוגמא:

תודה רבה שאתה מתקין את המייבש אבל אני רואה שכרגע הכי דחוף כאן זה להשכיב את הילדים.

או אני חייבת לנוח עכשיו שעה, אתה יכול בבקשה לקחת פיקוד על הילדים וארוחת ערב?

(ואם חשובה לך ארוחה ספציפית עדיף גם לפרט מה).

במידה ועזרה של בעלך לא מספיקה כי הוא לא נמצא הרבה,

זה הזמן להיעזר במיקור חוץ כמה שאפשר (האמת גם אם הוא נמצא..)

אוכל יותר קנוי, כלי חדפ, ילדה בת 10 בכמה שקלים שתעזור לשחק עם הילדים או להחזיק את התינוקת או להשכיב או לקלח

מנקה, בייביסטר או כל מה שצריך כדי לאפשר לך ולמשפחה להתאושש בבריאות ובשפיות

מזל טוב לך

אנסה ליישם את הדברים.

בנתיים היום החלטתי שהוא מוקדש למנוחה. הכל יחכה בסבלנות למחר, קודם כל שאשן ואצבור כח.

אני מקווה שילך טוב עם העניין של להגביל את הזמן של ארוחת ערב. כשניסיתי זה בעיקר היה איום ולא עמדתי בזה... קשה לי שילד בוכה שהוא עדיין רעב ואני מפנה לו את הצלחת. אולי באמת אציע פרוסה בלי כלום, מי שרעב יאכל ומי שלא כנראה לא ככ רעב..

אני מתביישת מעזרה בתשלום, כי זה אומר שתגיע לבית הפוך לגמרי. כל פעם מבטיחה לעצמי שאסדר חלקית ואקרא למישהי, אבל הבית לא מצליח להחזיק בסיטואציה שנעים לי שיכנסו לפה.

ונכון להבוקר אני עדיין במיטה. ביקשתי מבעלי משימות מוגדרות עם הילדים, ואני נשארתי לנוח. למרות שזה קרה בזמן שהוא מתפלל בדרך כלל. והילדים יצאו ממש בסדר למסגרות למרות ששיחררתי...

הוא התבאס על התפילה (למרות שיכול ללכת למניין גם עכשיו וזה בחירה שלו להתפלל ביחיד בגלל זה) אבל זה שלו ולא שלי.

מקווה שגם בערב אצליח בנעימות להגדיר מה מצריך עזרה ומה מכביד כרגע.

והבררנית הקטנה לא מוכנה בקבוק. אחרת הייתי משלבת שאוב/ מטרנה לפחות בזמן ארוחת ערב של הילדים...

ואולי מה שהכי נצרך והכי קשה לי זה לדבר עם בעלי ולהסביר לו שאני אומנם אוהבת להיות בשליטה על הכל אבל זה מעל לכוחותי כרגע והוא זה שצריך לתפוס פיקוד.

ואז גם אין בעיה שהמשחקים יתבלגנו אם הוא מסדר אותם.

ושיתעדף את המשימות לפי הסדר עדיפויות שלו, אבל זה הוא אחראי שיקרה ולא אני.

והמחיר של זה זה לעשות בעצמי ופחות לשחרר לבעל.

אבל אם את מצליחה לשחרר לבעלך- כל הכבוד לך!!!

ולגבי עזרה בתשלום- נראה לי שכדאי להתאזר בתרכיז אומץ לפעם הראשונה, ומה שתחשוב- תחשוב.

את כרגע חודש אחרי לידה- תנצלי את הפריווילגיה הזאת.

לא מצופה מנשים אחרי לידה לבית מתוקתק. וגם עכשיו מלחמה- אז יש לך פריווילגיה על פריווילגיה. 

בקיצור, תשתיקי את המצפון. הכל טוב.

תחשבי על ההרגשה שתהיה לך אחרי שהיא תקפל לך את הכביסה ותעשה כלים וכיורים. 

נראה לי שאחרי זה תשאלי את עצמך איך לא עשית את זה עד עכשיו, ולמה הקשבת לקולות השיפוטיים במקום לזרוק אותם לפח

אלופה שאת

ולגבי הקושי בלקחת עזרה

שני דברים:

1. כשבעלי גויס שבועיים אחרי הלידה והציעו לי עזרה של בת שירות. עם כל הקושי לפתוח את הבית במצב הזה (וזה בהחלט לא קל) אמרתי כן. ודיברתי עם הקב"ה, אמרתי לו שאני משחררת וזה יהיה גם לעבוד על מידת הענווה שהיא חשובה מאוד ומתחילה מקבלת המציאות. קבלה של המצב שלי, המעלות וגם החסרונות. הקבלה הזו של המציאות מולידה הרבה ברכה. זה לפתוח את הדלת של הבית, ולהיות לפעמים חשופה. גם למצב לש הבית, וגם להתנהלות בזמן שעוד מישהו נמצא. זה לא קל, אבל הפתיחה הזו היא מביאה ברכה.

ולפעמים כשהמצב היה יותר מורכב גם דיברתי עם הקב"ה וביקשתי ממנו שאני השתדלתי לעבוד על הענווה, אבל שיעשה איתי חסד שלא אתבזה, כי בסוף אני עפר ואפר ולא אוכל לעמוד בביזיון.  והוא שומע תפילה.

2. ברמה הפרקטית- ברגע שמביאים עזרה זה נותן כח ופתאום מסדרים מהר קצת לפני שהעזרה מגיעה... חחח ..

לטייל. שיצאו לסיבוב או לגינה. אבל גם כשקר אפשר לצאת עם מילילם לטייל

זה ככ ככ קשה באמת

אני חודשיים אחרי לידה שמינית וההתאוששות ככ קשה

והבעל שלך נשמע כמו בעלי

קודם כל שולחת לך חיבוק גדול

את גיבורה ממש גיבורת על!!!!!

ועכשיו:

1. יש מצב לצהרון לחלק מהילדים?

אותי זה הציל שהקטנה בצהרון עד 4

2. את מרשה להם מחשב קצת?

3. התחלתי לקנות גם שניצל עוף מוכן של עוף טוב

וזה ממש עוזר לארוחות צהריים מהירות

4. אחותי את חייבת מייבש דחוף

5. יש מצב לעזרה קצת בתשלום? הכי טוב נערה שתצא איתם. ועוד אחת שתחזיק את התינוקת בזמן שאת נחה או מסדרת

6. יש עזרה מהמשפחה?

7. יצירות בשקל בעלך יכול לקנות? כאלה של גירוד, צביעה, מדבקות או סתם בצק העיקר שיתעסקו במשהו

איתך בסירה אחותי הכי הכי חשוב כל הזמן תזכרי שזה זמני

אני ממש מדמיינת את התינוק בן חצי שנה, בן שנה

ואיך יהיה כיף בקיץ הכל יהיה מאחורינו

נשיקות ❤️

שאומרים לך - עד כאן

אנו זקוקים למנוחה

חייבים

לא יכולים יותר בלי המנוחה

ההקשבה הזו וההתמרכזות *פנימה* יכולה לתת הרבה מאוד ברכה.

ולא רק לגוף ולנפש שמגיעה להם כל המנוחה וכל הכתרים על שהביאו חיים לעולם, במלוא מובן המילה!

אלא גם לכל המערכת המשפחתית כולה.

לילדים הגדולים יותר, ליצירת תהליך מחודש של הגעה לאיזון המשפחתי שכולל גם נתינת יד והאצלת סמכויות בין בני הבית השונים, ולא לקיחת כל הנטל והעול על כתפייך בלבד.

וגם לבעלך היקר שישמח להיות לך לעזר בדברים המדויקים להם את זקוקה, וכמובן לשמוח בראש ובראשונה שאשתו שמחה ונינוחה וטוב לה.

זה נפלא שהקשבת לעצמך וכבר התחלת לעשות צעדים בכיוון!

לתת ולאפשר לעצמך את מרכז הבמה כעת

לתת ולאפשר לעצמך להיות נזקקת

לתת ולאפשר לעצמך לנוח

לתת ולאפשר לעצמך להיעזר

ובעיקר - לתת ולאפשר לעצמך להרגיש שאת טובה וראויה גם במנוחה שלך וגם כשאת מקבלת עזרה בכל תחום או כיוון שהוא.

המון המון מזל טוב יקרה ונחת מהמתוקה הקטנה ומכל אחיה ולימוד מפרה ונעים בהכרת כוחותייך לצד גבולותייך, 

בהכרת הטוב שבך שאינו תלוי בדבר 

ובהכרת רשת התמיכה הקיימת סביבך וניצולה ומימושה המלא בלי מצפון ובלי רגשות אשם ❤

את צריכה להתמקם אחרת

את מצפה שהכל יתפקד מתוקתק

הכלים הכביסות הסדר המצעים הצעצועים

וגם לבשל להרדים מקלחות וכו

וגם לטפל בתינוקת

וגם להצליח לנוח בכל זה

זה לא באמת מסתדר ביחד

אחרי לידה

צריכה להיות הבנה ברורה

התפקיד שלך זה לנוח ולהתאושש ולטפל בתינוקת

כל השאר

- לא אחריות שלך

ומשם

מתחילים לברר מה ההכרחי

ומה עכשיו משחררים

או מורידים רף

או לוקחים עזרה מבחוץ

או משחררים לבעל

אבל בלי להחזיק כל הזמן את האחריות על עצמך בו זמנית אחרת זה לא יעזור כלום

תשחררי את האחריות

ככה נראה בית אחרי לידה

כמו שבהריון יש בטן

אחרי לידה יש ערימות כביסה וכלים שמצטברים ומצעים שלא מוחלפים

ואוכל פשוט פשוט אפילו שג'אנק וחד פעמי במובנה.

ונכון שיש מה שחייבים

אבל אם מצמצמים באמת

זה לא כזה המון

אבל

אני יודעת לא כולן יכולות פשוט לשחרר הכל ולנוח באמת

ולכן יש פתרונות יצירתיים

קשה לך שכשהוא שומר על הילדים יש בלגן?

תאחסני את הצעצועים גבוה

ותוציאי רק כמה נגישים.

תקני מחנות סטוק כזאת ערכות יצירה ומשחק בשקל שיהיה להם תעסוקה

למה שהכרחי- אפשר עזרה חיצונית- שתהיה איתך נערה בזמן ההארוחת ערב וההרדמות. זה ממש מקל. אפילו שרק תחזיק את התינוקת או תעזור עם הגדולים

להכין או לתת לבעל מתכוון להכין כמה מגשי עוף בסיר או בתנור ולהקפיא לפי הכמות שאתם אוכלים כל יום. להכין טחת ליומיים-שלוש סיר גדול עם אורז או קוסקוס או פסטה כתוספת ליומיים

כשהתינוקת ישנה בבוקר את ישנה. נקודה. לא סדר ולא כלום. הבוקר שלך קדוש לעצמך

הבית הוא של השכנים

ולהתרכז במטרה שלך

להבין כמה זה אחרת כשאת תתני לעצמך להתאושש באמת

זה לא רק פיזי

זה גם נפשי!!!!

תשתפי את הבעל בזמן נינוח

בלי טיפת אשמה רק בשיתוף ובהתייעצות משותפת

אל תתקמצני על עזרים מקלים

זה נראה קשה.זה פשוט שינוי גישה ולקיחת אחריות על עצמך

ומנסיון- אני מצליחה לעשות את זה בעיקר בילדים האחרונים ודוקא כשיש הרבה קטנים אחרים בבית  והרבה משימות ובלגן..וזה עדיין אפשרי

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

לק"י

רגיל. לרופא יש פנס אחר.

@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.

בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.

וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.

ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

לק"י

את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אני משתמשת ברגילות מכובסות.

תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.

נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)

נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.

מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,

מגבות-לכבס,

נטלה - לנקות

בהצלחה! 

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר

וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

פערים הלכתיים

בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.

אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

זה קשה בטירוף.  

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  

(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

תודה

תודה

תודה!!!

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

וכולן!!!!!!!

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

כמו שאמרו לפני הפרימולט יכול להיות מאדדד קשור למצב רוח!

אבל אני רציתי להגיד שזה ממש ממש הגיוני לקרוס כבר.

תקשיבי, אני מרגישה גם על עצמי וגם כל מי שרואה סביבי

הסבב הזה עבר כל גבול אפשרי

השילוב שהם הוקפצו בצו 8 בלי התראה מראש

של האזעקות והריצות למרחבים מוגנים לבד עם ילדים

של החוסר שגרה הטוטאלי וחוסר במסגרות

ושל פורים-פסח!! לבד!! שזה חגים קשיםםםם לעשות לבד!

והמזג אוויר ההזוי הזה גם מוסיף קושי טכני ורגשי

הוא פשוט לא אפשרי!!! לא אפשרי!!! באמת שזה איזה שילוב שיוצר את הסבב הכי קשה בפער אולי חוץ ממיד אחרי ה7/10... שומעת את זה סביבי מכל מקום מנשות מגויסים

כל החזקות והמחזיקות כבר לא יכולות

זה באמת באמת באמת הגיוני ואת בחברה טובה♥️

מזדהה מאד, אצלינו גם היציאות כרגע קשות מאד ולא אפרט כי אאוטינג אבל אין יותר מבינה ממני! סבב אכזרי😬

וגם מצטרפת לקושי שהטהרה מוסיפה, אני עכשיו מרגישה שהווסת מגיעה וככ מקווה שאני טועהההה

למה לא התראינו שבועיים כמעט והוא אמור לצאת לליל הסדר ואני מתה!!!!! אם נהיה אסורים ואז הוא יסע שוב למלא זמן

מתה!!

קיצור חיבוקים גדולים והזדהות

ומלא נרמול!!!!

את נורמלית, הכל נורמלי חוץ מהמציאות!

אנחנו באמת גיבורות♥️

ואותי לפעמים מחזק לחשוב שבטוח גם נשות מצרים קרסו

ובכו מלא בלילה

וביום

וצעקו על הילדים

ואיבדו את זה!

ובזכותן באה גאולת מצרים!

ובעז"ה גם בזכותינו תבוא הגאולה השלימה והניצחון המוחלט! למרות ובגלל שאנחנו גם קורסות ומאבדות את זה♥️

חיבוק שוב!!!! הלואי שהכל יסתדר💓🙏

ולא מצליחה לדון לכף זכות

בא לי להתפוצץ על חמותי

בכללי יש אצלה מלא מלא אפליות

בדרך כלל אין נושאים לא מדוברים. זאת אומרת אם היה קורה משהו כזה כנראה בעלי היה שואל את הוריו או את אחיו מה קורה.

אולי תשאלו?

ולי בתור כלה לא נעים לשאול

למרות שאני בוערת

ואני יודעת ששום מילת נחמה שיכתבו לך פה לא תעזור... מניסיון.
אין צער גדול מזה (כלומר יש, אבל כשעוברים אפליה זה נראה שזה הצער הגדול ביותר הקיים עלי אדמות)
אני ברגעים הללו מתנחמת עם עצתמי ומשננת לעצמי לזכור כיצד לא להתנהג עם כלותיי וילדיי בע"ה בזמנו ובעתו.
את יכולה להתעלות בכך שתחשבי לעצמך איזו חמות (מדהימה) את תהיא בע"ה בבריאות.

זה בהחלט מחזק

אבל מפחדת מעצמי ומהתגובות שלי

לא אוהבת להתחיל כך חג

אפליות גורמות לי לכעוס ובעיקר להעלב כל כך. התחושה הזו קשה לי מאוד..

שואלת בכנות-למה בכל זאת להגיע?

שואלת כי אצלי אפליות יוצרות צורך בריחוק. מרגישה שצריכה להצטנן וצריכה להרגיש שרוצים אותנו. היה מכעיס אותי לבוא בכזה מצב ועוד להיות אסירת תודה על האירוח. אבל מאמינה ומבינה שיש שיגיבו אחרת..

אבל יש פלוס גדול בלהיות בדירה לבד- יש יותר פרטיות. ונראה לי שזה עדיף לכם...

ולאח של בעלי ממש ממש לא חסר כסף...

ב"ה גם אנחנו בסדר עם זה יחסית,אבל ברור שהיינו מעדיפים לא להוציא

הוצאה כזו עכשיו 

שקונה לה בכל חג מתנה יקרה ממש

אף כלה לא מביאה בחיים מתנה....אולי תמונה של הילדים....

עכשיו קנינו לה מתנה הכי יקרה שאי פעם קנינו ואני כועסת על עצמי

שקניתי

להורים שלי אני לא קונה כאלה מתנות

מתנות יקרות?

אל תכנסי ללופ של ריצוי ונסיון למצוא חן. זה עלול רק להגביר את התסכול שלך מכל ההתנהלות שלה.

תעשי רק מה שבאמת מתאים לך 

אבל כשמקבלים סטירה פתאום פחות בא לתת...

אולי אני מגזימה וזה לא כזה נורא?

כרגע זה מעליב אותי

גם את בעלי רק שכל מה שההורים שלו אומרים-קדוש

מוצאת שלפעמים זה מקל שלפחות הבעל מזדהה או ''מסכים'' עם חוסר הוגנות..

שולחת חיבוק ושתדעי שאתם ראויים והבעיה כנראה אצל חמותך..

(ולגבי המתנה- לא יודעת אם נכון לתת. נסי לא להגדיל את התסכולים אצלך)

אבל אף פעם אין יחס שווה בדיוק בין אחים.

גם את לילדים שלך לא תצליחי לתת יחס שווה בדיוק, לכל אחד הצורך הוא שונה.

אצלנו במשפחה לחלק עוזרים עם הילדים, לחלק עוזרים כלכלית, לחלקם ההורים מצידם מתקשרים יותר, לחלק מתלוננים יותר, כל אחד והקשר שלו עם ההורים.

אני לא נעזרת באף אחד מהדברים אבל לא מרגישה מקופחת כי מכירה קצת על מה זה יושב מאחורי הקלעים - בעיקר בפן הנפשי של אמא שלי ואשמה שהיא מרגישה לאחים מסוימים.

את כלה ולא אחות, אולי את לא יודעת לגמרי את הדינמיקה מאחורי הקלעים.

אם יש לכם יותר ילדים - זה גם שיקול משמעותי, יש גיל שילדים ורעש ממש מכבידים על ההורים, יש ילדים רועשים יותר שלמארחים קשה להתמודד איתם,

אצלנו יש אחים שלא ישנים לעולם אצל ההורים ממספר ילדים מסוים (ויש מקום).

בגדול לא הייתי בכלל מתעסקת בזה, באמת, אני מגיעה לחמתי או לאמא שלי בעיקר בשביל לשמור על הקשר שלי ושל הילדים איתם.

לא מצפה לכלום מהם מעבר לאירוח שגם בו עוזרת המון.

אם נעים לך שם בכללי ואין אווירה עוינת כלפיך וחוסר כבוד חוץ מעניין השינה, באמת שהייתי משחררת.

אז כן. היחס לא שווה

ואז?

בעיני - ההנחת יסוד זלך שהיחס צריך להיות שווה היא הבעיה

ואז את מתבאסת

נעלבת

ובסוף את מפסידה

תראי את הקשר שלכם עם ההורים כמעגל סגור,

לאח אין חלק במעגל הזה

(ולכם אין חלק בקשר שלו עם ההורים)

עכשיו תשאלי את עצמך

האם שווה לי לשלם על דירה וללכת אליהם או לא?

בלי הסכות דעת

או השוואות

תאמיני לי שיהיה לך יותר שלווה 

להזמנה בתנאי אירוח בדירה

במקומך הייתי מביאה מתנה פחות יקרה אם זה עושה לך רע

או שפשוט תוציא את האיכסה ועדיין תתני אותה מתוך הבנה שהיא זו היא (אפליות/ אירוח בדירה/ שיקולים שאת לא מבינה) ואת זו את (נח לך להגיע בכל זאת, קשה לך לתת מתנה זולה)

♥️

אני רק פורקת כאן

בפועל אני את החיוך שלי אחייך ואשאר הכלה המושלמת עבורם.

זו שתמיד אפשר לפנות אליה בכל בעיה,שאפשר לבקש כסף או הלוואה

וגם זו שנותנת את המתנות הכי שוות לחמות.גם לגיסות לפעמים בערבי חג.

וזו שהכי נוח לא להביא לה מתנה ללידה,כי היא לא תגיד כלום.

כבר כתבתי כאן,שאם הייתן יודעות את התמונה המלאה,הייתן כנראה מתפוצצות איתי

אז אני מרשה לעצמי לפרוק למרות ועל אף שאתן לא מכירות את כל הסיפור.

בכל אופן תודה על התגובות,זה תמיד מחמם את הלב שאתן קוראות

וגורמות לי להיות הרבה פחות עצבנית.

ואני חושבת שאפליה זה דבר דוחה.לא משנה באיזה מצב.

לפחות לא לעשות את זה כל כך בחוסר טאקט. זה הכל

תרשי לעצמך, ברור

גם אם לא היה מעבר כלום זו סיטואציה שיכולה לכווץ וללכת איתך קדימה, אפילו שאת מגיעה בכל זאת בתנאים שהציבו לך, ועוד עם חוסר טקט🙄

ויפה מאוד שאת משקיעה במתנה עדיין ולמרות

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...

ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o

נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.

לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.

ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.

אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

זה אמור להספיק מבחינת ביטול החמץ.

וגם שוטפת באמבטיה בזרם מים חזק מאוד.

בדקת מה כתוב על הבד שלה?

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

לק"י

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.

בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.

אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

אצלנו אמא שלי עושה ארוחת צהריים גגולה של סלט, פירה ועופות מבושלים כדי שאנשים ישבעו עד הערב....

זה כבר ערב חג.

בהמשך היום אוכלים דברים כשרים לפסח, רק בלי מצות.

לארוחת צהריים אנחנו קבוע אוכלים מרק עוף, ויהיו גם תפוחי אדמה של הכרפס.

לפני כניסת החג ננשנש משהו, שלא יהיו רעבים עד האוכל.

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

אמרנו שנאכל בפינה מסודרת..

במיוחד בזמן של הבין לבין זה מה שהכי נוח..

בשלישי רביעי חיים על אורז ועדשים..

או חצי כשר 😉

זהו הבנצי הבוקר שלא הגיוני לא לאכול חמץ בכלל.

ברגע שנוכל לבשל במטבח פסח כנראה נהפוך את אחד הסירים לקטניות ונאכל קטניות..

זה ממש בסדר בעיניי והן יהיו בחדר הכביסה עד החג עם ממרח שוקולד ונשתמש הסכינים חדפ

אני גם עובדת ונסיים להכשיר רק היום בלילה בעז"ה

צריך לאכול משהו בינתיים🤷

או כניסה

או חדר מדרגות

כל שנה אוכלים בחוץ אבל השנה המזג אוויר לא מאפשר..

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).

ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו

הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

לק"י

אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

כנראה אעשה ככה

אבל בגלל שאנחנו נוסעים לליל הסדר

אם הייתי צריכה לבשל הייתי מנסה להכשיר היום

הרעיון שהארונות כשרים לפסח אבל אוכלים חמץ באותו חדר, כשיש ילדים שובבים ומופרעים 

זה בלתי אפשרי, פשוט.

ברגע שמתחילים חייבים לסיים

גם אם יהיו קצת פירורים זה בסדר.

ניגש לארון שמכור לגוי

שקשרתי בשרוך

קשר כפול

בכוונה לגזור לאחר החג

והבחור במלא אונו

משך מימין ומשמאל ו-בום החוט פקע בעוצמה...

בקיצור זה תלוי ילדים.

אין סגירה בבית שלנו שהוא לא מצליח לפתוח. אין.

(מיואשת מזה בלי קשר לפסח כי הוא גם מטפס לגבהים ופותח פקקים של חומרי ניקוי ותרופות אז בעיקר מתפללת חזק לד')

לק"י

אז מבינה אותך לגמרי.

נשמע ילד נמרץ, שעוד יביא הרבה טוב לעולם כשיגדל.

(ובנוסף, כתבתי את ההודעה שלי גם בשביל נשים אחרות, שאולי להן זה מתאים).

אז רק השנה פעם ראשונה מאז שהילדים נולדו שלא העליתי חמץ למעלה לארונות מהחשש שייגעו

אין אצלי שום דרך לסגור אף ארון או מגירה במטבח כי אין ידיות בכלל

אפשר בדבק חשמל מלמטה

אפשר הסוגרים עם המגנט (דורש התקנה)

אזיקון אפשר לחתוך עם גוזז צפרניים, ככה גיליתי..

ודבק חשמל חששתי לשים שלא ישאיר סימן

מגנט לא חשבתי לנסות

אבל הנה הגענו לרגע בו לא צריך כבר😅

אני מארחת ואין מצב להתחיל לבשל לפסח בערב חג, זה חג עמוס בבישולים.

בשנים שנסעתי באמת הכשרתי ממש בסוף

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.