יודעת שרק מפה אוכל לשאוב כוחות..
בשעה טובה הריון שלישי ומתוכנן לחלוטין. אממה אני פשוט לא שמחה בו נראה לי.
נתחיל בזה שלפני שלושה שבועות גילינו שזה בן למרות שרצינו מאוד בת כי כבר יש שני בנים בבית.. עד היום לא התגברתי על זה.
נמשיך בזה שפיטרו אותי מהעבודה (זה חוקי, בדקנו את זה) בגלל המצב, וכל המאמצים שלי למצוא עבודה חדשה פשוט לא מצליחים. בטח כשאני במצב שאני חייבת לספר על ההריון וקשה להסתיר אותו. זה קשה להגיד את זה בקול, אבל כאילו מעין כעס מטומטם על תינוק שקשה לי עכשיו למצוא בגללו עבודה. ואיך אני אוכל בכלל לממן שלושה ילדים ולדאוג שלא יחסר להם כלום?
נסיים בזה שיש לי יום הולדת ובעלי כבר הודיע לי שהוא לא יחגוג לי עכשיו מבחינה תקציבית. והאמת? לא בא לי לחגוג בכלל.
אני רבה עם כולם, חוזרת למיטה בכל הזדמנות שיש לי. מרגישה במקום הכי נמוך בעולם ומפחדת שיקרה משהו לעובר כי אני לא צוהלת משמחה.
וכן, אני אהבתי מאד