שלום,
אני נשואה כבר שנתיים, בהיריון ראשון חודש חמישי.
הכרתי את בעלי לפני 6 שנים, מאז ומתמיד עברנו בעיות ומשברים קשים בזוגיות, הכל היה בעיקר בגלל אמא שלו והאחיות השתלטניות שלו. הוא שבוי לאמא שלו ולהוראות שלה, אין הרגשה של גבר לידי אלא ילד מפוחד מאמא שלן ורק רוצה לרצות אותה, גם מבחינת כסף ומתנות וגם מבחינת זמינות בשבילה 24/7 וגם מבחינת טלפונים והתכתבויוץ בלתי פוסקות בין ארבעתם כל הזמן.
חשוב לי להגיד שאין לנו בית עד היום, גרים בשכירות, אין לו רכב על שמו וכל העזרה הכספית וההעברות באות על חשבון מימון הצרכחם של שנינו.
יש ביניהם תלות חולנית, השתלטות על החיים והתערבות בפרטי פרטי בזוגיות שלנו מה שגרם להמון משברים בזוגיות, זה התחיל מדחיית תאריך החתונה שלנו חודשים ארוכים בגלל התירוצים שלהם ונמשך אחרי זה לביטול נסיעות ותוכניות שלנו כי סתם בא לה להזמין אותנו בשבת פתאום, יש לנו כלב, כל פעם שהוא יוצא איתו שעה שבה הוא מבלה בטלפונים איתה, הןא חוזר הן אדם עחר רוצה לדחות איזה תוכנית או לחוץ בגלל.
היא מתנהגת איתו כמו חברה שלו, כל הזמן נותנת לו הרגשה שהיא עצובה ורגשות אשם ומסננת אותו והוא משתתק לגמרי עד שהוא כן נכנע ועושה מה שהיא רוצה, אני תמיד יוצרת המפסידה והיא והבנות שלה בהרגשת ניצחון שהוא נשוי ועוד מעט יש לו ילדה ועדיין פוסל אותי לגמרי בשבילן.
הוא מפחד מהן פחד מוות,גם עם ההורים שלי הוא יושב מפוחד כי הור מפחד שאמא שלו תדע שהוא איתנו או שבטעות נפרסם לו תמונה או סטורי ואמא שלו תכעס.
אני בחודש החמישי להיריון, לפני חודש הזמנתי עוגה כשי שנופתע רק שנינו עם המין של העובר, היא ידעה מזה התקשרה אליי ועליו לפני שקיבלנו את העוגה והתעקשה כבר לדעת מה המין, הוא גם נלחץ וביקש שנידע לפני למרות שכבר תכננץי ושילמתי עבור עוגה, הרסה לי את הכל, התקשר לרופאה ואמר לאמא שלו מיד. המדפחה שלו ידעה לפניי מה המין של העובר שיש בתוכי, רק אחרי שהיא ידעה ונרגעה והרסה לי הכל, הוא נרגע. הרגשתי מושפלת שמישהו משתלט עליי מרחוק.
כל הקטעים האלה נמשכים עד בתחילת השבוע הזמינה אותו ביחד עם שתי האחיות (יש לו עוד אח אגב) לארוחת ערב אצלה בבית כי הבעלים של שץיהן היו בעבודה אותו הלילה, הוא תכנן זאת איתן בלי להזכיר לי בכלל ובתיאום איתן, כאילו אני לא קיימת, כעסתי מאוד והוא התעצבן והרביץ לי על הראש ומשך אותי חזר בידיים והכאיב לי מאוד עד שהתחננתי שיעזוב אותי כי אני בהיריון, שחרר אותי בסוף כשאני בוכה על הרצפה והמשיך כאילו לא קרה כלום, התלבש שם לו בושם דיבר עם אמא ויצא.
לקחתי את הדברים שלי מייד וזהו נסעתי לבית של ההורים שלי, אחרי יומיים שלח לי הודעות רעות וקשות שאני אשמה ואני גרמתי לזה ועכשיו הלכתי להורים להתבכיין ונמאס ממך ומההיריון שלך, בטח שלא התייחסתי, הוא מתקשר אליי מדי פעם, גם לאמא שלי ואנחנו בכלל לא עונים ולא מתייחסים.
מאוד כואב לי שגם כשאנחנו מחכים לבת, העדיפות שלו זה אמא והאחיוות ונותן להן להשתלט עלינו ובנוסף העז להרים עליי יד! אני מאוד כעוסה וכואב לי על עצמי והילדה אבל אני בטוחה שזאת התחלה של סדרה של קללות והרבצות, אני החלטתי להתגרש ממנו, אשמח לייעוץ.
