אני גם מרגישה ככה ..

אבל גם יודעת שכל טיפה של כאב יחזור לאור גדול

לא יודעת מתי כרגע חורבן ... באלגן גדול

אם לנו כואב תחשבי איך הוא מרגיש?

כי הוא חלק איתנו את הכאב..

החוסר נוחות הזה הכאב הזה שזורק אותך לחוסר אונים .

מוליד איתו אמונה הרבה הרבה יותר חזקה

ממה שהיית לפני .

ואין לי כוח להמשיך לכתוב באלי כרגע להיות בכאב ולכאוב איתך וזהו

אין מדויק בזה

תודה שדייקת לי 

רואים שכתבת מהלב, כי זה בהחלט נכנס..

מזדהה, כמובן, איך לא?. כל אחד עם הנקודה שלו והקטע שלו.. כתבת יפה וכל כך המחשת את הנקודה הזאת.. חוסר האונים הזה.. זה חוסר אונים במלחמה, חוסר אונים מול הבדידות. חוסר אונים כללי. מה אני בכלל? לא הצלחתי להתחתן עדיין, לא הצלחתי לתרום למלחמה, מה אני שווה בכלל..?

ואיזה כיף, איזה כיף היה לי לקרוא שאחרי כל הדבר הגדול כתבת ה' שמעה תפילתי. מי לא יכול להזדהות עם הקושי הזה? עם התפילה הזאת? עם ההרגשה שבטוח הוא לא ישמע כי מי אני בכלל שהוא ישמע אותי ועשיתי תמיד רק הפוך ממה שהוא רוצה ממני..

והאמת? איפשהו בפנים את יודעת שהרגשות האלה אמיתיים, אבל את יודעת שלא באמת ריק בתוכך.. הרי. שאלה. אם חברת נפש הייתה כותבת לך הודעה כזאת. בדיוק כזאת. הרי היית יודעת לענות לה בכל הביטחון כמה שזה מדהים מה שהיא כתבה, והכנות והתפילה הטהורה הזאת (אני מוכן להתערב שירדו דמעות בזמן שכתבת את זה. זה ככ כנה ואמיתי.. וואו.), איך בכלל העזת לכתוב שאת לא מצליחה להתפלל??, וכמה שזה מעיד על שאיפות מדהימות, ועל אופי טהור. ולמרות כל "הרצון הזה לברוח".. אי אפשר לפספס את המיוחדות הגדולה. לא..? לא כך היית עונה לחברה שלך אם היא הייתה כותבת לך את זה? אולי אפילו היית מחמיאה לה קצת יותר..

כואב לשמוע ש.. "את נרדמת כל לילה מחוסר חמצן". נכון - יש בדידות, והיא קשה, לכולנו. אבל כל לילה? ממ.. אולי זה סימן ללנסות לשנות משהו קטן בשגרה? קצת שינוי, משהו שיעזור לך "לנשום אוויר" עוד פעם במהלך היום.. משהו שממלא אותך, שעושה לך טוב, שעושה לך חיוך. להודות על משהו שממש קל לך להודות לה' עליו. לזמזם שיר. לצחוק. אפילו סטנדאפ. לאיודע. כדאי לנסות לחשוב רגע פרקטית איך לדאוג שהיום שלך יהיה אחר. זה שינוי קטן.. הוא לא פותר את הבדידות או את המלחמה, אבל אי אפשר להדחיק את הרגשות האלה ולשמור בלב את ההודעה הזאת.. לבד.. זה לא בריא ולא טוב.

[אגיד בכנות, אם לא היה בזה משהו לא נעים.. אז התגובה שלי הייתה אחרת. מההודעה הזאת שכתבת אפשר לראות בך ככ הרבה דברים טובים. כמה טוהר לב וכנות, וכמו שאמרתי, אני בטוח שירדו דמעות שכתבת את זה. אם זה לא היה לא נעים, הייתי מגיב ומנסה להראות לך כמה יראת שמים אפשר להתמלא מההודעה הזאת. תקראי בעצמך את ההודעה הזאת שכתבת - ותעריכי את עצמך. לכן כתבתי לך לענות לעצמך מה היית עונה אם חברה שלך הייתה כותבת את זה.

יהיה טוב. זה ברור. האור יחזור. בחנוכה האור "מוסיף והולך", כל לילה יש עוד נר, לא נגמר חנוכה. את יכולה להפיק עוד הרבה מהימים האלה.. שיהיה הרבה בהצלחה!]

לחדד את העברת המסר.

זהו דעתי שפיתחתי דרך כתיבה ודרך קריאת הודעות בפורום.

"אגיד בכנות, אם לא היה בזה משהו לא נעים.. אז התגובה שלי הייתה אחרת."

לא בטוחה שהבנתי מה לא נעים.

אבל תודה על התגובה מהלב. תודה שהשתתפת איתי.

להחמיא יותר מידי... לזה התכוונתי.

כי יש למה להחמיא.

אם חברה שלך הייתה כותבת את זה - בטוח היית מחמיאה לה המון. כי מתוך מה שכתבת אפשר ללמוד עלייך מלא טוב

כתבת מעומק הלב, מרגישים, ואולי מה שאכתוב לא עונה ישירות לדברים שכתבת, אבל זה מזכיר לי נקודה חשובה. 

יש עניין גדול ללמד זכות. החסידות מתמקדת בזה הרבה. גם ללמד זכות על אחרים אבל גם על עצמך. לראות את הנקודה הטובה שבדברים. אולי אפילו הייתי מעיז ואומר "ללמד זכות על הקב"ה". 

וזה בטח לא תמיד קל ופשוט, אבל זה בהחלט אפשרי. 

לא זוכר איפה ראיתי שאיזה רב כתב את זה, אבל אחד הדברים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בימים אלה, כחלק מהתפילה, זה להיות כמו עו"ד סנגור כלפי עם ישראל וכלפי עצמו, ויחד עם זה להיות הקטיגור של האויב, זה שרק מחפש להתמקד ברע שהוא עולל לנו. 

ההנחה שלי היא שאין לנו שום סיכוי להבין את הדברים, את החשבונות של מעלה. אנו רואים רק שברי נקודות פה ושם. 

המעט שאנחנו יכולים זה "למסגר" את המציאות לתוך תבניות של לימוד זכות. אולי זה בעצם כמו שאנו אומרים ב"על הניסים" בימים אלה. להתמקד במה שכן ברור לעין שהוא טוב. להודות שלמרות כל הכאב והשכול, ב"ה יש לנו צבא ויש פעילוות נגד האויב, וב"ה אנחנו בכיוון של להכניע אותו, ואין בכלל מה להשוות את המצב ח"ו לשנים הארוכות בשואה, בהן קשה מאוד היה לראות בכלל איזושהי קרן אור כשמדי יום עם ישראל מושמד ומושפל והאויב חוגג. 

וכנ"ל במישור הלאומי, אם נתאמץ למסגר את חלק מהנקודות שאנו רואים לכדי תמונה מסוימת, נוכל לראות למשל שיש פה אחדות גדולה ומסירות נפש ממש גם מילולית וגם במעשים של יום יום לבוא אחד לקראת השני ללא תיוג של "מאיזה מחנה אתה" אלא רק התיוג הגדול של "אנחנו יהודים אחים ולכן אנו נעשה הכל אחד בשביל השני". 

ואולי אפשר גם ללמד זכות על עצמי ועל הדרך בה הקב"ה מנהיג אותי. אני לא מבין בכלל את התמונה הכוללת. וכנראה גם אין לי שום סיכוי להבין. אבל אני יכול לקחת כמה נקודות, לחבר אותן אחת לשניה, למסגר אותן בתור "הנה משהו טוב שראוי לי להגיד עליו תודה" ולשמוח בו. להגיד תודה שפקחתי את העיניים - אני רואה. לא מובן מאליו. אני שומע! אני קם בבוקר בלי כאבים. יש אנשים שכל כך מוגבלים בתנועות שלהם, או בגלל גיל או בגלל ל"ע פציעות וכד', שמה בכלל יש לי להגיד. רק תודה! יש פרנסה? תודה! יש משפחה? תודה! יש חברים? תודה! וכו'. 

יש פרנסה, יש משפחה, יש חברים ויש בריאות ויש גוף מתפקד ובדיוק בגלל זה מפחיד ומאיים ועצוב - אולי לאבד את כל זה. 

אבל אני מנסה רגע לנשום ולזכור שהכול עדיין פה. ולחיים יש משמעות גם בתוך הסחרור הזה, הדברים מטושטשים עכשיו.

ורוצה מאוד להאמין שבתקופה הזאת יש גם טוב, שנצא מזה בטוב.

לב עכשיו מראה ש-

1. את קרובה ל-ה': "א"ר שמעון בגין דאינון קריבין יתיר למלכא דכתיב (שם נא) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה" (זוהר בשלח סא ע"א).

2. את כל כך כל קרובה שדווקא ה' שומע את תפילתך על צרת הכלל: "תא חזי דכל בני עלמא לא משתכחין קריבין למלכא עלאה כאלין מאנין דאיהו אשתמש בהו ומאן אינון (תהלים נא) לב נשבר ונדכה (ישעיה נז) ואת דכא ושפל רוח אלין אנון מאני דמלכא וכד אשתכח בצורת בעלמא וכפנא ודינא אתתקף על מסכני כדין בכאן וגעאן קמי מלכא וקודשא בריך הוא קריב לון יתיר מכלא הדא הוא דכתיב כי לא בזה ולא שקץ ענות עני". (זוהר ויקרא ט ע"א)

התפילה שלך קודמת לתפלת משה ודוד ומעלה את כל התפילות כולם: "תפלה דא קדים לתפלה דמשה, וקדים לתפלה דדוד וקדים לכל שאר צלותין דעלמא, מ"ט בגין דעני איהו תביר לבא, וכתיב (שם לד) קרוב יי' לנשברי לב וגו' ומסכנא עביד תדיר קטטה בקודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא אצית ושמע מלוי, כיון דצלי צלותיה פתח כל כוי רקיעין וכל שאר צלותין דקא סלקין לעילא דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטוף, כי יתעטף מבעי ליה, מאי כי יעטוף, אלא איהו עביד עטופא לכל צלותין דעלמא ולא עאלין עד דצלותא דיליה עאלת, וקודשא בריך הוא אמר יתעטפון כל צלותין וצלותא דא תיעול לגבאי" (זוהר בלק קצה ע"א)

3. ה' ממש שוכן בקרבך: "מ"ט משום דדיוריה דמלכא בהני מאני תבירי דכתיב (ישעיה נז) ואת דכא ושפל רוח, וכתיב (תהלים לד) קרוב יי' לנשברי לב, (שם נא) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה" (זוהר יתרו פו ע"ב)

4. ה' ממש מתרצה בשבירת הלב ומטהר אותך: "אבל קודשא בריך הוא לא נטיל אלא רעותא דלבא ותבירו דיליה (דאיהו ישראל) הדא הוא דכתיב (תהלים נא) זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה כגוונא דכלי חרס דאתמר בהון נשברו נטהרו". (זוהר רעיא מהימנא פנחס רכד ע"ב)

הזכרת לי את סבא שלי, שכל פניה אליו בכל נושא שבעולם מסתיימת בציטוטים מעין אלו.

אז תודה

הטמא שבטמאים, אם אותי הצלחת לרגש ואשמח להתפלל עלייך אם תרגישי בנח להעביר את השם, אז לא כל שכן שאת אבא שלך למעלה? אין לי כל כך מה להגיד על הנושא הכואב כי לא משנה כמה אני אנסה אני לא באמת אבין את הכאב שלך, אז לזרוק משפטים כמו "תהיי חזקה" קצת לא בא לי. אבל(וזה אבל ענק שבענקים) מה שאני יכול לעשות זה רק להתפלל שבעזרת ה' בקרוב ממש(ממש ממש ממש ממש!!!!!) את באה לבשר אותנו בשורות טובות לעבודתו יתברך.

חס וחלילה עלוב שבעלובים, טמא שבטמאים. תראה כמה אהבה ורגישות לאחר יש בך ורצון לעזור למישהי שאתה בכלל לא מכיר.

ואמן! אמן שבקרוב מאוד אחזור לבשר בשורות טובות. בונה על התפילות שלך.

ניסים ונפלאות וישועות לכולנו, לכל עם ישראל

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי