לפחות נשמע שהוא כן רוצה לעזור.

את צודקת וזה מרתיח כן? חח אבל אני מנסה לחשוב איך כן אפשר להוציא מהכוונות שלו עשייה

לעשות לו רשימה של דברים שצריך לעשות ולשים אותה על המקרר? וכל בוקר כשהוא קם הוא יעשה מה שכתוב וימחק מהרשימה? את חושבת שמשהו כזה יעבוד?

את מחפשת גם עצות פרקטיות או שזה לא יוסיף לך כרגע? 

בכזאת עדינות, תודה

אם זה בנוגע להפסיק את השאיבה אז רק יוסיף לי צער

מקנאה בנשים האמיצות שיודעות להפסיק הנקה ולייבש חלב, אני לצערי לא בנויה לזה, לפחות לא כרגע

בכל שאר ההיבטים אשמח תודה ❤️

לק"י

הוא שם לך פתק ושוקולד כצ'ופר או כבקשת סליחה ששכח לשטוף?

יסתכל ויחשוב מה ביקשת ממנו🤦‍♀️

באמת אני שואלת

כי בפעמים שניסיתי הוא נעלב שאני לא מעריכה את המאמץ שהוא עושה, ושהבקשות שלי בלתי נגמרות ושאם אני רוצה שאעשה בעצמי, ואיך אני תמיד רואה מה חסר ולא מה הוא כן עושה

וכהנה פנינים ...

לק"י

אולי תבקשי מה שהכי חשוב לך.

מה שפחות, אז תנסי להסתדר לבד.

בעלי בול אותם תגובות..

רק לעודד ולומר שזאת תקופה קשה אבל היא עוברת.. מבטיחה זה הולך ומשתפר!

והי, איזה כיף שהוא בבית!

ואם את רוצה עצה, אז לי עוזר בדברים כאלו להיעזר בילדים דווקא.

הם מאוד אוהבים לעזור בדברים ספציפיים כאלו.

(ואפשר להשאיר את המשאבה במקרר מיד אחרי השאיבה ואז לא חייבים לשטוף בין לבין..חוסך את כמויות השטיפה)

אלא להעצים את זה ממש כשהוא כן זוכר.

אל תגידי כלום על זה ששכח, אבל פעם הבאה שהוא כן זוכר משהו, אפילו אם זה רק חלק קטן ממה שביקשתי, ממש תראי לו כמה זה שימח אותך.

קל להגיד, יותר קשה לעשות...

בהצלחה!

כשאני אומרת לו על מה שהוא כן עשה- כמה זה עזר לי, והיה לי עוד כמה דקות לישון ובזכות זה כך וכך... ממש מעצימה את העשיה שלו- אני רואה שאח"כ הוא ממש מחפש במה לעזור.

במיוחד אם אני אומרת לו שזה עזר *לי* ולא לבית... (למשל אם שטף כלים- אז במקום להגיד לו תודה כללית, אני אומרת לו שזה כל כך עזר לי שיכולתי להכין לי קפה בלי לשטוף קודם את הכוס...)

יכול להיות שיש לו קשיי קשב וריכוז? נשמע אופייני...

אם זו הסיבה, אז כנראה שאין טעם לצפות שיזכור בקשות שלך... אלא אם כן הוא ייקח כדור מתאים או ילמד אסטרטגיות לדברים כאלו. כמובן - זה צריך לבוא מתוך מוכנות מצידו. (כותבת את זה לא ממש מניסיון - מכירה את זה רק מאחים שלי)

בכל אופן, אולי בינתיים כדאי להתמקד בבקשות עזרה ממנו שאת יודעת שלא יהיו מסובכות בשבילו? נגיד - אולי דווקא לקום בלילה לילדים יהיה לו קל יותר, כי זה ממוקד לאותו רגע והוא לא צריך לזכור כלום...

והוא באמת למד עם השנים המון אסטרטגיות להתמודד

אבל לא חושבת שלשטוף בקבוק זו מטלה מורכבת

זה מאוד ממוקד דווקא

ולקום בלילה מאוד קשה לו

מה לעשות הוא ואני צריכים להתמודד אם בחרנו להביא לעולם ילדים אני לא יכולה לגדל אותם לבד 🤷

ותכל'ס - אני מאוד מעריכה את בני הזוג של אחיי עם קשיי הקשב... (גם אחיי עצמם מדהימים, כן? אבל בטוחה שזו התמודדות...)

לשטוף בקבוק בעוד כמה שעות זה משהו מורכב, כי זה דורש לזכור לעשות את זה - שזה משהו מאתגר עם קשיי קשב.

את בטח מבינה בזה יותר ממני מן הסתם

יש מישהו שמלווה את בעלך כעת? אולי אפשר להתייעץ על דרכי התמודדות בדברים כאלה?

זוכרת שקראתי כתבה בפנימה על אישה שמייעצת לאנשי קשב (גם בעלה ובנותיה עם קשיי קשב). לא זוכרת את שמה כרגע... אולי מישהי אחרת כאן זוכרת?

https://www.drshirleyhershko.com/

זה האתר שלה.

מהכתבה בזמנו התרשמתי שיש לה גישה בריאה וייחודית...

הגיוני מאוד שזה הקשב..

מזדהה..

נשמע שהוא רוצה, הוא השאיר לך פתק ושוקולד

אולי תנסי לכתוב לו הודעת תזכורת? לכתוב על לוח? להזכיר שוב? והכי חשוב ללמוד על זה (בעיקר אם גם יש ילדים כאלו). כמו באתר של שירלי... בגוגל...

אני פשוט שולחת לו הודעה ואומרת לו לא לפתוח אותו עד שהוא אחרי.

נגיד תטען לי את הטלפון בבוקר

תקלף תפוח

ותדליק דוד

הרבה פעמים בהודעות שונות

ואז גם אם הוא שוכח (נדיר) הוא רואה את זה ישר ומתנצל 

להיות שם בשבילך.

זה ממש יפה!

את יודעת מה שמתי לב?

שאצל גברים נורא חשוב העידוד.

המילים הטובות שלך והחיוך.

איך שמתי לב לזה? כי גם בעלי כמו בעלך, עם הרבה מילים טובות וכו', ובפרקטיקה אני עושה 90%.

והם לא מבינים שאין לנן כוח להתחנחן, אנחנו צריכות עזרה פרקטית מיידית.

ולאחרונה הבנתי שזו גם העבודה שלי כאישה.

לאמץ מילים טובות. פרגון. גם על היום יום הפשוט. גם אם זה נשמע לי מאולץ.

כי תמיד אפשר להגיד- דיייי הכל עליי!! אוף איתך!! אתה לא רואה אותי בכלל!!

וזו בהחלט התגובה הראשונה...

אבל עם התבוננות על ההבדלים בינינו, נשים וגברים,

אפשר בהחלט להבין שאישה צריכה הקלה בעומס המטלות הקטנות שיש עליה,

עזרה פרקטית מיידית,

ואלו הגבר מייחס לעזרות הקטנות האלו חשיבות שולית.

לכן הוא גם לא מבין למה את ככ כועסת.

לפעמים עוזר לשלוח הודעה עם מה שרצית שיעשה, ככה הוא יותר מפוקס על המשימה ופחות משהו באוויר.

יכול לתזכר אותו..

את אלופה ממש!

בהצלחה!

והדבר הכי חשוב לדעתי זה להפריד בין התסמונת לאדם.

בעלך באמת רוצה לעזור לך, הוא גם מראה כוונות, כם עוזר באמת, אבל יש דברים שמתפספסים. ולא בגלל שהוא לא רוצה

אני למדתי לעקוף את זה בכל מיני דרכים, שהן לא בהכרח 'אידאליות' או מותאמות לציפיות שלי בהכרח, אבל מקושי של שנים הבנתי שכל עוד הוא לא רוצה לטפל בעצמו, אני צריכה לקחת אחריות על החיים שלי ולדאוג לטובתי.

מסייגת ואומרת שאני כן משתמשת ביתרונות של הקשב לטובתי ככל הניתן. ויש הרבה. ויש גם שיפור עם הזמן, כי אני לא מפסיקה להביע את הצורך, אבל תכלס זו סוג של מוגבלות ויש להתייחס אליה ככזו

במקום לסמוך עליו - הייתי מייצרת תכנית ב. לדאוג ליותר בקבוקים למשל.

את בתקופה מאוד רגישה ממילא, וברור שעכשיו מה שחשוב זה לדאוג לשינה שלך ולבית שיתפקד. מציעה לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה כמו מה שהציעו, להאדיר כל פעולה שעושה עבורך. זה עובד עם כל אחד. ובמקביל - לנצל את הקשב במקומות אחרים שיועילו לך. בשביל זה צריך להכיר אותו טוב, ולמפות את הצרכים שלך כדי לדעת מה יקל עלייך

זה להיזכר שגם בדברים שחשובים לו זה עלול לקרות לו...

זה פשוט הקושי שלו.

לא בגלל שלא אכפת

הוא באמת באמת רוצה

אבל ככה המח שלו עובד 😞

אני משתדלת מאוד לא לבקש ממנו דברים שיהיה לי קשה להתמודד כשהוא לא יבצע.

ואם כן אז להזכיר לו שוב

העומס עליך כרגע הוא מטורף.אני לא חושבת שהייתי מצליחה להישאר שפויה במצב כזה

אז ברור שאת מתפוצצת

שווה לחשוב איך להוריד ממך מה שאפשר בלי שזה יהיה תלוי בפוקוס שלו (להעביר לו מטלות שיותר קל לו, לקחת עזרה אחרת בתשלום, או כל רעיון מקורי אחר)

ולא עושה את זה מרוע.

אצלי זה הרבה פעמים הפוך, בעלי מבקש ממני דברים ואני שמחה לעשות אותם אבל שוכחת... תנסי אולי לחשוב על דברים שיזכירו לו, אולי תזכורות בפלאפון 

מקווה שהספקת לישון קצת מאז שכתבת את ההודעה.

כשעייפים- כל זבוב נראה פיל.

מה שתארת  יכול לקרות גם לי, כי אני בן אדם... ומכיוון שגם הוא בן אדם- הגיוני שהוא פשוט שכח.

אני עשיתי לי כלל כזה שאני לא חושבת מחשבות עמוקות ולא מסיקה מסקנות מרחיקות לכת כשאני עייפה,כי אז הכל נראה נורא ואיום.

מניסיון שלי, כשנותנים משימה (לבעל/ ילד/ למישהו בעבודה) אי אפשר לדעת בוודאות שהיא תבוצע.

לכן אני מוודאת על כל משימה כזו שהיא אכן מבוצעת, או מתזכרת שוב ושוב לבצע או עושה בעצמי.

יש לי בעל וילד עם הפרעת קשב, בגלל שאצלם השכחה גדולה יותר, אני פחות מבקשת משימות אקראיות ויותר נעזרת בדברים שהם מבצעים באופן קבוע, אותם יותר קל לזכור והסיכוי שיבוצעו גבוה.

להחמיא לו כשהוא זוכר

אתמול חזרנו מאוחר מחוץ לעיר

היה צריך לפרוק ילדים ישנים מהאוטו, ציוד וההכל תחת גשם

טיפלתי בתינוק הלכתי לשאוב ובראש אני כבר יודעת שהוא ישכח באוטו את העגלה ומחר אין לי עגלה וזהו

כשסיימנו אני מגיעה לסלון --

יש עגלה!!

וואי כמה החמאתי לו שזה כל כך עזר לי שהוא זכר להוציא אותה מהאוטו וכל הילדים במיטות ב"ה

הוא היה קצת בשוק מהמחמאות

נראה לי שאנסה את זה יותר

זה עושה גם לי טוב

תודה אהובות!!!

ולכל מי שהציעה הודעה בווטסאפ

זה משעשע

אין יותר מסנן פל ממנו

בגלל זה הוא אחראי על קבוצה אחת של חוג אחד של ילד אחד בווטסאפ

ואני על כל ה 32 הקבוצות האחרות

מממ... שיוויון בנטל , מישהו ,משהו? 🤔

ומקסימה ממש - איך מיד יישמת את העצה שנתנו פה!

אתם נשמעים זוג מהמם, ואני בטוחה שתצליחו לגשר גם על הדברים הקטנים האלה...

(ואם זה מנחם אותך - לבעלי בכלל אין ווטסאפ, אז אני עצמי בכל הקבוצות של הילדים ושל המשפחה וכו', ואפילו פעמיים הצטרפתי לקבוצות בשבילו 🤭)

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡